אוטיזם בתפקוד גבוה

אוטיסטים המסוגלים לתפקד בחברה באופן ששואף לנורמלי
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אוטיזם בתפקוד גבוה הוא ביטוי סובייקטיבי, המתאר, על פי רוב, את מצבם של אנשים המאובחנים כאוטיסטים, המסוגלים לתפקד בחברה באופן ששואף לנורמלי. ביטוי זה אינו מוגדר בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM), אך שגור בקרב הקהילה המטפלת באוטיזם.[1] עם פרסום ה-DSM 5 שבו אוחדה תסמונת אספרגר עם אבחנת אוטיזם, נהוג להגדיר אנשים שבעבר אובחנו כבעלי תסמונת אספרגר כ"אוטיסטים בתפקוד גבוה".[2]

טמפל גרנדין, אוטיסטית בתפקוד גבוה

אף על פי שהביטוי "אוטיזם בתפקוד גבוה" אינו מוגדר היטב ועל אף שהוא סובייקטיבי, פעמים רבות אין מנוס משימוש בו. לדוגמה, במחקרים רבים המשווים מאפיינים פסיכולוגיים או נוירולוגיים בין אוטיסטים לבין אנשים נוירוטיפיקלים, חלק נכבד מהאוטיסטים אינם מצליחים להשתתף בשל לקותם (אינם מצליחים להבין מה רוצים מהם, אינם מנסחים תשובות ברורות, מפחדים מהשינוי בשגרה שדורש הניסוי, מפחדים ממכשירי הניסוי או שמקבלים מהם גירויים בלתי נסבלים וכיוצא בזה). לכן, ספק אם תוצאות ניסויים אלה תקפות לכל האוטיסטים, ובדיווח על תוצאות ניסויים כאלה אין מנוס מכינוי קבוצת האוטיסטים שהשתתפה בהם כקבוצת "אוטיסטים בתפקוד גבוה".[3][4]

אומנם המונח מוכר והשימוש בו רווח, אך אוטיסטים רבים מעדיפים שימוש במינוח אחר, כגון "צורכי תמיכה נמוכים", מכיוון שהמונח "תפקוד נמוך" או "תפקוד גבוה" אינו מדויק ויכול להיחשב פוגע.

"תפקוד נמוך" ו"תפקוד גבוה"עריכה

"גבוה" ו"נמוך" הם מושגים יחסיים. פעמים רבות כשאדם מתאר "אוטיסט בתפקוד גבוה" הוא מתאר אדם אוטיסט המתפקד באופן טוב יותר מאוטיסטים אחרים שהכיר ולא אדם המתפקד היטב ביחס לאוכלוסייה הכללית. באוכלוסייה הכללית, אדם שמצליח לשמור על קשרים חברתיים יציבים ומספקים, מצליח ללמוד במוסדות חינוך שנועדו לציבור הכללי, מצליח להתפרנס, ומצליח לגדל ילדים הוא אדם בתפקוד גבוה (ראו המושג לקות).

המומחים עשויים לחלק את בעלי תסמונות הספקטרום האוטיסטי, לבעלי תפקוד גבוה או נמוך במספר דרכים שונות. יש, למשל, המחלקים את האוטיסטים למתפקדים גבוה או נמוך על פי מנת המשכל שלהם, יש המחלקים לפי חומרת המאפיינים של האוטיזם עצמו ויש המחלקים על פי היכולת להסתדר בחיים. אלה המחלקים לפי היכולת להסתדר בחיים עשויים להחשיב אדם שיש לו מנת משכל גבוהה וגם מאפיינים קשים של אוטיזם כבעל תפקוד דומה לזה של אדם בעל מנת משכל נמוכה ומאפיינים קלים של אוטיזם. על פי גישה זו, לא רק מנת המשכל וחומרת המאפיינים משפיעים על התפקוד אלא גם גורמים רבים נוספים. אם נביט בלקויות אחרות, נראה שמי שלמד ידע שימושי להשתלבות בחברה (כמו קריאת שפתיים אצל חירשים) או מי שגר במקום נגיש (כמו משתמש כיסא גלגלים שגר בעיר מישורית ולא הררית) עשויים להיות בתפקוד גבוה יותר מאנשים שיש להם יכולות דומות להם.

תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוהעריכה

יש מי שמכנה "אוטיסטים בתפקוד גבוה" את כל המאובחנים בתסמונת אספרגר.[5] אחרים, למשל טמפל גרנדין, טוענים שיש הבדלים בין הקבוצות. לדידה של גרנדין, אוטיסט בתפקוד גבוה יכול להיות אדם עם אוטיזם קלאסי, שעבר הליך שיקומי מוצלח ואילו אדם עם תסמונת אספרגר הוא אדם עם לקות שונה לחלוטין.[6] יש גם מי שמותיר את השאלה הזו בלא הכרעה, על אף שהוא חוקר את התחום.[7]

חלוקה על פי מנת משכלעריכה

הן מבחינת סיווג והן מבחינת טיפול, לעיתים קרובות מחלקים את האוטיסטים לאלה עם מנת משכל נמוכה מ-80, עליהם נאמר שיש להם "אוטיזם עם תפקוד נמוך" (LFA), ואלה עם מנת משכל של 80 או יותר, עליהם נאמר שיש להם "אוטיזם עם תפקוד גבוה" (HFA). באופן כללי יותר מסווגים אוטיסטים לתפקוד נמוך או גבוה על פי יכולתם להתמודד עם משימות של חיי יום-יום, ולא על פי מנת המשכל שלהם.

אי-התאמה זו עשויה להוביל לבלבול בקרב ספקי שירותים המבלבלים בין מנת משכל לבין תפקוד ועלולים לסרב לשרת אוטיסטים בעלי מנת משכל גבוהה המוגבלים מאוד ביכולתם לבצע משימות יום-יומיות, או להתעלם מהיכולת האינטלקטואלית של אוטיסטים רבים הנחשבים לבעלי תפקוד נמוך. ישנם למשל אנשי מקצוע המסרבים לסווג כאוטיסטים את כל האוטיסטים המסוגלים לדבר, משום שהם עדיין מחזיקים בדעה שאוטיזם הוא ליקוי בתקשורת.

חלוקה על פי חומרת המאפייניםעריכה

אוטיזם היא תופעה רפואית בעלת מגוון מאפיינים רחב מאוד. בהינתן מקרה יוצא דופן, של שני אנשים עם אוטיזם, שהמאפיינים שלהם דומים יחסית ואצל אחד מהם, אותם מאפיינים הם חריפים יותר, טבעי להגדיר את בעל המאפיינים החריפים יותר כאוטיסט בתפקוד נמוך יותר. אולם, על פי רוב, השוואת מאפיינים כזו היא די מסובכת. לאדם אחד עם אוטיזם יכולות להיות יותר שגיאות דקדוק מאשר לחברו ואילו לחברו, שנוטה פחות לשגיאות דקדוק, יש נטייה כללית להשתמש פחות ביכולת הדיבור שלו. אחד יכול ליצור קשר עין טוב יותר מאשר לחברו ואילו לחברו יכולות להיות הבעות פנים ברורות יותר. האחד יכול להבין מצבים חברתיים טוב יותר מחברו ואילו חברו יכול לפחד פחות מהפתעות ולהצליח להסתגל טוב יותר לשינויים באורח החיים.

ישנם מדדים לאבחון ולהערכה של אוטיזם.[8] יש מי שטוען כי תוצאה קרובה יותר למצב חסר לקות, במדדים אלה, מורה על אוטיזם בתפקוד גבוה יותר. אולם, מדדים אלה מכמתים באופן שרירותי תופעות פתולוגיות שונות למטרת ההשוואה. האם באמת מי שקיבל על הבעות פנים ציון של 4 מתוך 5 הוא פחות אוטיסט ממי שקיבל על קשר עין ציון של 3 מתוך 5? מעבר לזאת, ייתכן שהמשמעות של ציונים גבוהים יותר במדדים אלה היא שקשה יותר להחליט אם האדם הוא אוטיסט, ולא שהאוטיזם שלו קל יותר.

מבין סוגי האוטיזם הנפוצים, תסמונת קנר מתוארת בדרך כלל כ"אוטיזם קלאסי", המקושר עם תפקוד נמוך (בחלוקה על פי חומרת מאפיינים), בעוד שתסמונת אספרגר מתוארת כצורת אוטיזם עם תפקוד גבוה (בחלוקה על פי חומרת מאפיינים); אולם לא תמיד הדבר נכון.

ב-DSM-IV-TR של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, ההבדל החשוב ביותר בין תסמונת קנר לתסמונת אספרגר הוא שאבחון של הראשונה כולל את האבחנה לגבי "תפקוד לקוי או איטי לפחות באחד משלושת התחומים הבאים, שהחל לפני גיל 3 שנים: (1) אינטראקציה חברתית, (2) שימוש בשפה לתקשורת חברתית, או (3) משחק סימבולי או דמיוני",[9] בעוד שבאספרגר, בתחומים אלה "אין עיכוב בעל משמעות קלינית".[10] עם זאת, ב-DSM-5 שתי האבחנות כבר לא מופרדות זו מזו.

ב-DSM אין התייחסות למידת התפקוד האינטלקטואלי (מנת משכל), אולם העובדה שבאופן טיפוסי, הלוקים בתסמונת אספרגר נוטים לתפקד טוב יותר מהלוקים בתסמונת קנר הובילה לסברה הנפוצה כי תסמונת אספרגר שקולה ל-HFA, או שהיא הפרעה קלה יותר מאוטיזם. ישנה גם סברה נפוצה אך שגויה לפיה כל האוטיסטים עם תפקוד אינטלקטואלי גבוה הם בעלי תסמונת אספרגר; או ששני הסוגים הם פשוט "חנונים" עם תווית של תסמונת רפואית.

ההבנה הציבורית של האוטיזם התפתחה, אולם הזיהוי הפופולרי של אוטיזם עם מקרים קשים יחסית, כמו זה המתואר היטב בסרט "איש הגשם", מוביל קרובי משפחה רבים של לוקים באוטיזם קלאסי לתאר אותם כבעלי תסמונת אספרגר כאוטיסטים.

מונח קליני בהתהוותעריכה

המונח "אוטיזם בתפקוד גבוה" נטבע לראשונה כדי לתאר אנשים שאובחנו כאוטיסטים אבל יכלו לבצע פעולות יומיומיות כגון דיבור, אכילה ולבישת בגדים. מאוחר יותר, החלו חוקרים להשתמש במונח באופן עצמאי, כדי לתאר רמה של תפקוד ועצמאות.

רבים מאנשי הקשת האוטיסטית טוענים שהחלוקה לתפקוד גבוה מול תפקוד נמוך היא מלאכותית. הם רואים את הקשת האוטיסטית כהווייה רב ממדית, עם תכונות אוטיסטיות שונות בעוצמתן המשתנות לאורך ציר הזמן. לדוגמה, הטענה שתסמונת אספרגר היא אוטיזם נטול הפרעות דיבור יוצרת הפרדה מלאכותית בתוך מצב משותף.

ישנן עדויות לכך שהמונח הפך למונח כללי לתיאור ילדים בעלי בעיות התנהגותיות. בשנת 2000, פרסם ד"ר תום ברני מבריטניה מאמר המתייחס לכך. הוא כתב בירחון הבריטי לפסיכיאטריה: "קיים סיכון שמושג האוטיזם יורחב עד שיכלול את כל אלה שאישיותם המוזרה והבעייתית אינה מתאימה לקטגוריות אחרות. הרחבה כזו עלולה לגרום לאוטיזם להפוך למושג חסר משמעות". הרבה תלמידים מחוננים מאובחנים אף הם כאנשי הקשת האוטיסטית.

היבטים חברתייםעריכה

באופן כללי, אוטיסטים בתפקוד גבוה נוטים לעבור על כללים חברתיים בלתי כתובים. לדוגמה, לרוב קשה להם לחזות את מחשבותיהם, רגשותיהם ותגובותיהם של אנשים אחרים לנאמר. הם גם עשויים לא לציית לכללי נימוס בסיסיים, כמו לא לדפוק בדלת לפני שהם נכנסים לחדר, לא לשאול בחזרה מה שלום השואל כאשר זה שאל אותם לשלומם, או לאכול בצורה בלתי מנומסת. לרוב, אוטיסטים בתפקוד גבוה מצליחים להבין את הסיטואציות, אך מתקשים לפרש אותן בהתאם לכוונה המקורית.

תפיסתם הנאיבית את הכללים החברתיים עשויה להוביל לניצולם על ידי זולתם. פעמים רבות ההיגיון שלהם לא תואם להיגיון החברתי המקובל. אוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים להתעקש זמן רב על נושאים שנראים לרוב האנשים שוליים, אך לוותר לזולת במקרים קריטיים.

אוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים להיראות לעיתים מנותקים או חולמניים, בעיקר במצבים של עומס יתר תחושתי, כגון במסיבות או במקומות צפופים. לעיתים, הם יוצרים קשר עין חלקי בלבד עם המשוחחים עמם, והדבר מוביל לסיווגם כ"ביישנים".[11]

מעלות אפשריותעריכה

למרות הקשיים, ישנם מחקרים מסוימים המעידים על כך שאוטיסטים בתפקוד גבוה עשויים לתפקד יותר טוב מנוירוטיפיקלים (אנשים לא אוטיסטים) בתחומים מסוימים. לדוגמה, הם עשויים להצליח להתרכז בבעיה מסובכת לאורך זמן רב. לעיתים יש להם יכולות לימוד מעולות, על אף שיכולות אלו לא יבואו לידי ביטוי בנושאים שאינם מעניינים אותם. לרוב הם אינם נתקלים בבעיות במוסדות חינוך שתומכים בהם ובדרך כלל הם מצליחים בלימודים. לאוטיסטים, באופן ממוצע, יש זיכרון עבודה טוב מהממוצע, וגם הזיכרון החזותי שלהם עולה על הזיכרון של אנשים שאינם אוטיסטים. לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש לרוב IQ גבוה בממוצע מזה של אנשים נוירוטיפיקלים, והם נוטים לרמת דיוק גבוהה בתחומים מסוימים.[12]

אוטיסטים בתפקוד גבוה הם לרוב אינטליגנטים, מחוננים וישרים, חרוצים בביצוע משימות שמעניינות אותם ופותרי בעיות מצוינים. הם נוטים להיות מדענים או מהנדסים מצוינים או לעסוק במקצועות אחרים שדורשים עבודה שיטתית וניתוחית. פעמים רבות לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש ידע רב בנושאים לא שגרתיים או מסובכים ורצון עז ללמוד את הנושאים הללו בצורה מאורגנת.

צורת הדיבור של אוטיסטים בתפקוד גבוה היא לעיתים מדויקת במיוחד. חלקם משתמשים בשפה בצורות יצירתיות יותר מהרגיל (למשל, שימוש רב בציטוטים תוך כדי השיחה).

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שגית בלומרוזן־סלע, 'הדור האבוד של האספרגר: על בעיית תת־האבחון, על המאפיינים ועל הטיפול במבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, הוצאת רסלינג, 2021.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Atypical category processing and hemispheric asymmetries in high-functioning children with autism: Revealed through high-density EEG mapping. Fiebelkorn IC, Foxe JJ, McCourt ME, Dumas KN, Molholm S.
  2. ^ בטיפולנט | אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר), בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  3. ^ Cortex. 2012 May 3. Atypical category processing and hemispheric asymmetries in high-functioning children with autism: Revealed through high-density EEG mapping. Fiebelkorn IC, Foxe JJ, McCourt ME, Dumas KN, Molholm S.
  4. ^ Neurosci Biobehav Rev. 2012 Jan;36(1):604-25. Epub 2011 Sep 24. Brain connectivity and high functioning autism: a promising path of research that needs refined models, methodological convergence, and stronger behavioral links. Vissers ME, Cohen MX, Geurts HM.
  5. ^ Intellect Dev Disabil. 2012 Apr;50(2):120-8. Normal for an asperger: notions of the meanings of diagnoses among adults with asperger syndrome. Rosqvist HB.
  6. ^ Grandin, Temple (1996). Thinking in pictures: and Other Reports from My Life with Autism. Vintage. מסת"ב 0-679-77289-8
  7. ^ Autism. 2001 Mar;5(1):57-66. The Asperger Syndrome (and high-functioning autism) Diagnostic Interview (ASDI): a preliminary study of a new structured clinical interview. Gillberg C, Gillberg C, Råstam M, Wentz E.
  8. ^ PLoS One. 2012;7(5):e36078. Epub 2012 May 25. Evaluation of a screening instrument for autism spectrum disorders in prisoners. Robinson L, Spencer MD, Thomson LD, Stanfield AC, Owens DG, Hall J, Johnstone EC.
  9. ^ הגדרת המדריך האבחוני DSM-IV-TR לאוטיזם קלאסי
  10. ^ הגדרת המדריך האבחוני DSM-IV-TR לתסמונת אספרגר
  11. ^ "מה מרגישים כשחווים הצפה חושית?". שוקולד כחול - על אוטיזם ואנשים
  12. ^ High IQ autistic people learn social skills at a price | Website archive | King’s College London, www.kcl.ac.uk (בBritish English)