אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
המשחקים האולימפיים של קיץ 2016 – האולימפיאדה ה-31 בעת החדשה נערכו בין 5 באוגוסט ל-21 באוגוסט 2016 בריו דה ז'ניירו שבברזיל. אירוח המשחקים בריו נקבע בהחלטת הקונגרס האולימפי ה-13, וריו היא העיר הראשונה בדרום אמריקה שאירחה את המשחקים האולימפיים. בנוסף, הייתה זו הפעם השלישית בהיסטוריה בה התקיימו המשחקים האולימפיים בחצי הכדור הדרומי[1], לאחר שני משחקים אולימפיים שהתקיימו באוסטרליה.
סמליל אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) | |
עיר מארחת | ריו דה ז'ניירו, ברזיל |
---|---|
מדינות משתתפות | 207 |
ספורטאים משתתפים | 10,293 |
תחרויות | 306 ב-32 ענפי ספורט |
טקס הפתיחה | 5 באוגוסט 2016 |
טקס הנעילה | 21 באוגוסט 2016 |
נפתח רשמית על ידי |
מישל טמר (נשיא ברזיל בפועל) |
השביע את המשתתפים | רוברט שיידט |
הדליק את הלפיד האולימפי | ונדרליי דה לימה |
האצטדיון הראשי | מרקנה |
המתחמים האולימפיים ברחבי העיר | |
המשחקים האולימפיים נפתחו כשנתיים לאחר שברזיל אירחה את מונדיאל 2014, בו משחק הגמר נערך באצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו.
המכרז
עריכה- ערך מורחב – המכרז האולימפי 2016
שבע ערים עברו את השלב הראשון לאירוח המשחקים האולימפיים 2016 – ריו דה ז'ניירו (ברזיל), מדריד (ספרד), טוקיו (יפן), שיקגו (ארצות הברית), פראג (צ'כיה), באקו (אזרבייג'ן) ודוחה (קטר). ערים רבות הביעו עניין באירוח, אך ביטלו את הצעתן או שלא אושרו על ידי הוועד האולימפי. הוועד האולימפי ניקד כל עיר מבקשת על פי 11 קטגוריות שונות; יכולת כלכלית ויכולת מימון, אבטחה וביטחון, מתקני ספורט מתאימים (או לחלופין תוכניות בנייה מוצלחות), ניסיון קודם באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, תחבורה, דיור ומגורים, דעת קהל, תמיכת הציבור, תשתיות, תנאים ורמת הכפר האולימפי. העיר בעלת הניקוד הנמוך ביותר הייתה העיר באקו שזכתה בממוצע של 4.3 נקודות, לאחריה העיר פראג עם ממוצע של 5.3 נקודות, והאחרונה שניקודה היה נמוך מדי הייתה העיר דוחה שזכתה בממוצע של 6.9 נקודות, כך שריו דה ז'ניירו, שיקגו, מדריד וטוקיו דורגו כארבע הטובות ביותר והמשיכו להחלטה הסופית. את ההחלטה הסופית קיבל הוועד האולימפי ב-2 באוקטובר 2009, בפגישה בקופנהגן, דנמרק, כשרוב חברי הוועד האולימפי הצביעו (מלבד נשיא הוועד האולימפי, שבעת הנציגים השייכים למדינות המועמדות, שני נעדרים ונציג מושעה אחד). בסיבוב הראשון הובילה העיר מדריד (28 הצבעות), ולאחריה ריו (26 הצבעות) וטוקיו (22 הצבעות). שיקגו, שזכתה ל-18 הצבעות בלבד, נפסלה מהאירוח. בשלב השני ניצחה ריו (46 הצבעות), כשלאחריה מדריד (29 הצבעות). טוקיו זכתה ל-20 הצבעות בלבד והודחה.
השלב המכריע היה בין הערים ריו ומדריד, אך ריו דה ז'ניירו נבחרה ברוב קולות מובהק – 66 הצבעות לריו מול 32 הצבעות למדריד.
תוצאות המכרז לאולימפיאדת קיץ 2016[2] | |||||
---|---|---|---|---|---|
עיר | מדינה | סיבוב 1 | סיבוב 2 | סיבוב 3 | |
ריו דה ז'ניירו | ברזיל | 26 | 46 | 66 | |
מדריד | ספרד | 28 | 29 | 32 | |
טוקיו | יפן | 22 | 20 | — | |
שיקגו | ארצות הברית | 18 | — | — |
לוגו
עריכההלוגו לאולימפיאדה עוצב על ידי חברת Tatil הברזילאית. הלוגו שניתן לראות בו דימוי של שלוש צלליות אנושיות האוחזות ידיים בריקוד בצבעי הדגל הברזילאי, נועד לציין מסרים כגון גלובליות, אחדות, תשוקה, הישגיות ורוח אולימפית. ראשי הוועד האולימפי בברזיל ציינו בהקשר ללוגו את נושא התשוקה דרך ספורט ורצון להישגים, תשוקה של רוח "הקריוקה" ׁ(קיריוקה, כינוי לתושבי העיר ריו הילידים) ותשוקה ושינוי לעיר, למדינה ולעולם כולו. צלליתו של הסמל מדמה את הר הסוכר המפורסם שבעיר.
החידוש העיצובי בלוגו הוא היותו תלת־ממדי, ושילובו במקומות שונים בעיר כפסלים, אנימציות והקרנות לייזר. עבור הלוגו עוצב גם גופן ייחודי, שאמור לבטא את הערכים והמסרים שהוא נועד להעביר – מאפיינים של ריו 2016 ואנשיה, אותיות שנכתבו בקו אחד נמשך שנועד להביע תנועה של אתלטים, ומגוון עיקולים באותיות שנועדו לתאר חוסר רשמיות המושפעת משמחת החיים של העם הברזילאי"[3].
הכנות ופיתוח העיר
עריכההתקציב הראשוני לאולימפיאדה בריו דה ז'ניירו היה כ-4.6 מיליארד דולר בלבד, זול משמעותית מאולימפיאדות קודמות וזאת בשל שימוש רב במתקנים קיימים, (כולל מבנים שהוכשרו למונדיאל ב-2014 ולמשחקים הפאן אמריקאיים שאירחה העיר ב-2007), ותכנון מבנים מודולריים זולים שחלקם יפורקו (למשל מרכז ספורט המים האולימפי וארנה דו פוטורו שתארח את משחקי הכדוריד) ולא יצירות פאר ארכיטקטוניות. אולם תקציב המשחקים בפועל נאמד בכ-11.9 מיליארד דולר. מלבד שיפוץ מתקני ספורט קיימים והקמת חדשים לאולימפיאדה וכן הקמת "הכפר האולימפי" הכולל 31 מגדלי דירות בגובה 17 קומות שיהפוך לאחר המשחקים לשכונת מגורים (למעט המתחרים בתחרויות השיט להם הוקצה שטח מגורים נפרד ליד אתר התחרויות), וכן מרכז התקשורת (שהוקם עבור המשחקים הפאן אמריקאים והורחב לקראת האולימפיאדה), מספר חדרי המלון בעיר הוגדל לכ-33,000 חדרים, אם כי זהו מספר נמוך בהרבה מערים אחרות שאירחו את המשחקים. כדי להוסיף חדרים נוספים הובטח כי יעגנו בנמל העיר מספר אוניות קרוז גדולות שיספקו חדרים נוספים לתיירים. כמו כן תושבים מקומיים מתפרנסים מהצעת חדרים ללינה בבתיהם.
בנוסף בוצעו בריו הכנות נוספות לקראת האולימפיאדה בתחומי התחבורה. טרמינל 2 בנמל התעופה הבינלאומי ע"ש קרלוס אנטוניו ז'ובים הורחב מקיבולת של 17 מיליון נוסעים לשנה ל-30 מיליון וצפי ל-2.5 מיליון נוסעים ביום בימי האולימפיאדה, כולל בין השאר תוספת של 100,000 מ"ר בנויים, 100 חנויות ומסעדות חדשות בטרמינל 2 ותוספת 26 שערי עליה למטוסים. (טרמינל 1 הורחב עוד קודם לכן לקראת מונדיאל 2014). ההרחבה הושלמה בחודש מאי 2016. נמל התעופה הוא השני בגודלו בברזיל (לאחר סאו פאולו) והרביעי בגודלו בדרום אמריקה. העיר חנכה גם קו רכבת קלה באמצע 2016 שמחבר בין השכונות הסמוכות לנמל העיר ואזור מרכז העיר. גם הרכבת התחתית העירונית יצרה קו חדש, קו 4 המכונה גם הקו הצהוב וכולל 15 תחנות, המחבר בין שכונת איפנמה, הסמוכה לקופקבנה, והתחנה המרכזית שבה הכוללת קווי מטרו נוספים לכפר האולימפי בבארה דה טז'יוקה. הקו נחנך בתחילת אוגוסט, ממש עם פתיחת האולימפיאדה. לצד זאת שופרו תשתיות הכבישים והרכבות בעיר כדי לשפר את התנועה בזמן המשחקים. גם מחסני ציוד הוקמו במספר נקודות בעיר כמו אזור תחרויות השיט על החוף ושולי הכפר האולימפי.
ברחבי העיר גם נעשו פעולות מסוימות לשיקום אסתטי חלקי למשל בפאבלות בעיר וכן תוגברו כוחות הביטחון בעיר כדי לצמצם את הפשיעה המקומית (סכום ניכר מתקציב המשחקים הוקצה למימון כוחות הביטחון וכן ציודם בטכנולוגיות פיקוח שונות) וכן שופצו מספר אתרי תיירות מושכי קהל וכמו כן שופץ חלק מאזור הנמל הישן בעיר לקראת האולימפיאדה ונבנה בו מוזיאון מדע חדש בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה שנפתח בדצמבר 2015. כאמור גם נפתח באמצע 2016 קו רכבת קלה המחבר את הנמל לשכונות הסמוכות אליו. אך לא כל תוכניות ההרחבה ושדרוג אזור הנמל בוצעו לקראת האולימפיאדה והם צפויים להתבצע בהדרגה בשנים שלאחר האולימפיאדה. גם סלילת קו הרכבת הבינעירונית המהירה בין ריו דה ז'ניירו לסאו פאולו נדחתה והשלמתו לא צפויה לפני 2020. ביקורת חמורה הוטלה על חוסר הטיפול בשפכים המזהמים באזורי תחרויות השיט במפרץ גואנברה ובמיוחד באגם רודריגו דה פרייטס, למרות ההתחייבויות המוקדמות (פחות מ-20 אחוז מהשפכים טופלו). ליקויי בנייה ואיכות הגימור התגלו גם בבנייני הכפר האולימפי דבר שנחשף פחות משבועיים מתחילת המשחקים כשמשלחות הספורטאים הראשונות הגיעו לכפר וצוותי התחזוקה נקראו לעבודות אינטנסיביות לטפל בהם.
כחודשיים וחצי לפני תחילת המשחקים האולימפיים, 150 מומחים, אקדמאים ומדענים פרסמו קריאה דרמטית לדחות את האולימפיאדה או להעביר אותה מברזיל למקום אחר, בגלל נגיף זיקה. לדבריהם, קיום האולימפיאדה שם הוא מעשה בלתי אחראי, שעלול להביא להתפשטות הזיקה ברחבי העולם[4]. בתשובה הודיע ארגון הבריאות העולמי כי "ביטול או שינוי המקום של האולימפיאדה לא ישפיע באופן משמעותי על ההתפשטות הבינלאומית של הנגיף". עם זאת, האזהרה לנשים הרות להימנע מביקור באזורים שבהם דווח על מקרי הדבקה בנגיף, שהוכרז מצב חירום בינלאומי בחודש פברואר, נותרה על כנה[5].
כחודשיים לפני תחילת המשחקים האולימפיים, משבר פיננסי קשה עמד בפתחה של העיר המארחת. מושל ריו דה ז'ניירו הכריז על מצב חירום כלכלי בעיר המארחת. נשיאה בפועל של ברזיל, מישל טמר, אמר כי הממשלה תעזור בכיסוי החובות[6]. אף על פי שעלות אירוח האולימפיאדה בריו זולה משמעותית מהאולימפיאדות הקודמות (כ-4.6 מיליארד דולר בסה"כ) עדיין נוצרה מחאה מקומית על כך שהכספים המושקעים במתקנים באים על חשבון השקעה בתשתיות העירוניות המוזנחות.
הלפיד האולימפי הודלק במקדש הרה כ-90 יום לפני תחילת המשחקים עצמם, והגיע לברזיל ב-3 במאי 2016. בימים שעד טקס פתיחת האולימפיאדה נשאו אותו כ-12,000 משתתפים[7].
מתקנים
עריכה- ערך מורחב – אתרי אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
מתקני הספורט באולימפיאדה היו מפוזרים במספר חלקים בעיר באזור הצפון מזרחי הדרום מזרחי ומרכז העיר.
קומפלקס הספורט העירוני
עריכהבקומפלקס הספורט העירוני שנבנה ברובע בארה דה טז'יוקה, שנמצא ליד חוף האוקיינוס האטלנטי בדרום מערב העיר. רובם בספורט סיטי קומפלקס סנטר שמכונה גם בארה אולימפיק פארק והפך לאחר האולימפיאדה לפארק עירוני הכולל אתר הופעות ומתקני לונה פארק:
- מרכז האימונים האולימפי – תחרויות בכדורסל, ג'ודו, היאבקות וטאקוונדו וסיף וגם תחרויות במשחקים הפאראלימפיים.
- ארנה דו פוטורו – כדוריד וגם כדורשער במשחקים הפאראלימפיים.
- מרכז הטניס האולימפי – תחרויות טניס וטניס נכים.
- ולודרום בארה – תחרויות רכיבה על אופני מסלול.
- מרכז ספורט המים מריה לנק – תחרויות בכדורמים (שלבים מוקדמים), שחייה צורנית וקפיצה למים.
- אצטדיון ספורט המים האולימפי – תחרויות שחייה וגמר כדורמים.
- HSBC ארנה – תחרויות התעמלות אמנותית, התעמלות מכשירים וטרמפולינה.
- מרכז הכנסים ריוסנטרו – תחרויות בדמינטון, הרמת משקולות, איגרוף וטניס שולחן.
- פארק הגולף בשדרת האמריקות – תחרויות גולף (ענף אולימפי מחודש).
- פונטאל – תחרויות מרוץ באופני כביש והליכה תחרותית.
גם הכפר האולימפי המשמש למגורי ספורטאים ומאמנים הוקם סמוך למרכז הכנסים ריוסנטרו הסמוך לקומפלקס הספורט. גם מרכז התקשורת הוקם בשולי קומפלקס הספורט בריוסנטרו. רכבת תחתית חדשה וכן כבישים מחברים את קומפלקס הספורט לחלקים אחרים בעיר.
שכונת דאודורו
עריכהמתקני הספורט בצפון מערב העיר.
- היפודרום וילה מיליטר – תחרויות רכיבה על סוסים.
- המטווח האולימפי דאודורו – קליעה למטרה.
- מרכז ההוקי האולימפי – טורניר הוקי שדה.
- X פארק כולל 3 זירות אקסטרים לתחרויות אופני הרים, אופני BMX ושיט קאנו במסלול (סלאלום).
- אצטדיון אולימפיק ווייט-ווטר – תחרויות שיט קאנו במסלול (סלאלום).
- מרכז אופני ההרים דאודורו – תחרויות רכיבה באופני הרים.
- המרכז האולימפי לאופני BMX – תחרויות רכיבה באופני BMX.
- פארק לקרב חמש – מתחם תחרויות בקרב חמש מודרני שהתקיימו באצטדיון דאודורו, ארנה דה ז'ובנטודה ומרכז ספורט המים דאודורו.
- אצטדיון דאודורו – טורניר רוגבי שביעיות (ענף אולימפי חדש) וחלק מתחרויות הקרב חמש מודרני.
- ארנה דה ז'ובנטודה – תחרויות סיף במסגרת הקרב חמש וחלק ממשחקי כדורסל הנשים.
- מרכז ספורט המים דאודורו – תחרות השחייה בקרב חמש מודרני.
מתחם המרקנה
עריכהמתקני הספורט באזור צפון מרכז העיר.
- אצטדיון המרקנה אירח את טקסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה ואת הגמר של טורניר הכדורגל האולימפי. כמו כן יארח גם את טקסי הפתיחה והסיום של המשחקים הפאראלימפיים.
- אצטדיון אנז'ניאו אירח את תחרויות האתלטיקה והריצה האולימפיים וחלק ממשחקי הכדורגל.
- מרקנזיניו – כדורעף.
- סמבודרומו, השדרה עם הטריבונות המשמשת את הקרנבל בריו, אירחה את תחרויות הקליעה בחץ וקשת וגם שמשה כנקודת הסיום למרתון האולימפי.
אזור חופי הקופקבנה
עריכהמתקני הספורט באזור דרום מזרח העיר.
- אגם רודריגו דה פרייטס – אגם ששימש לתחרויות חתירה ושיט.
- חוף קופקבנה – טורניר כדורעף חופים.
- מבצר קופקבנה – תחרויות הטריאתלון האולימפי ושחייה במים פתוחים.
- מרינה דה גלוריה – שיט מפרשיות וגלשני רוח.
- פארק פלמנגו – מסלול רכיבה באופני כביש והמרתון האולימפי.
מתחמים נוספים בעיר
עריכהבעיר נבנו גם הכפר האולימפי לספורטאים הכולל 31 מגדלים בגובה 17 קומות ובהם 3,604 יחידות דיור שיועדו לכ-18,000 ספורטאים ומאמנים לצד טיילת חוף המעוטרת בתעלות נוי ופארק שכונתי עם מתקני ספורטק, אולמות זמניים ששימשו לצרכים שונים כגון מחסני ציוד, חדרי אוכל גדולים לספורטאים, חדרי כושר ועוד והוא סמוך לריוסנטרו. בכפר הוצבה לראשונה מטעם הוועד האולימפי הבינלאומי אנדרטת "אבן הזיכרון" לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שבעתיד תוצב בכפרים האולימפיים הבאים בערים שיארחו את האולימפיאדה. הורחב גם מרכז תקשורת בריוסנטרו שהוקם לקראת המשחקים הפאן אמריקאיים ב-2007. מרכז התקשורת הוא מקבץ מבנים בגובה 75 מטרים בגובה 24 קומות (שיוסב לאחר המשחקים לקומפלקס משרדים מעל שדרת חנויות ומסעדות וכן מלון) ששולב עם מלון המשמש למגורי העיתונאים והוא נמצא ליד הכפר האולימפי וקומפלקס מתקני הספורט בבארה דה טז'יוקה. כן הוכשר חוף אולימפי לתיירים המבקרים המעוטר בסמלי הטבעות האולימפיות וסמלי אולימפיאדת ריו ומציע פעילויות תרבות ואטרקציות שונות לתיירים.
מתקנים בערים אחרות
עריכהבנוסף לאצטדיון המרקנה שבריו דה ז'ניירו שאירח את גמר טורניר הכדורגל האולימפי וכן אצטדיון אנז'ניאו שאירח חלק מהמשחקים, נערך טורניר הכדורגל האולימפי גם באצטדיונים מחוץ לעיר: הלאומי בברזיליה, ארנה פונטה נובה בסלבדור, מינייראו בבלו הוריזונטה, ארנה אמזוניה במנאוס וארנה קורינתיאנס בסאו פאולו.
תחרויות
עריכהענפי הספורט
עריכהבמשחקים האולימפיים ב-2016 נערכו תחרויות ב-32 ענפי ספורט שונים. על-פי החלטתו של הוועד האולימפי הבינלאומי מ-9 באוקטובר 2009, במשחקים אולימפיים אלה התקיימו לראשונה תחרויות בגולף וברוגבי שביעיות.
לוח זמנים
עריכהטפ | טקס הפתיחה | ● | תחרות | 1 | גמרים | מר | מופע ראווה | טנ | טקס הנעילה |
אוגוסט | 3 ד' |
4 ה' |
5 ו' |
6 ש' |
7 א' |
8 ב' |
9 ג' |
10 ד' |
11 ה' |
12 ו' |
13 ש' |
14 א' |
15 ב' |
16 ג' |
17 ד' |
18 ה' |
19 ו' |
20 ש' |
21 א' |
גמרים בענף | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
טקסים | טפ | טנ | |||||||||||||||||||
קשתות | 1 | 1 | ● | ● | ● | 1 | 1 | 4 | |||||||||||||
אתלטיקה | 3 | 5 | 4 | 5 | 5 | 4 | 6 | 7 | 7 | 1 | 47 | ||||||||||
בדמינטון | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 2 | 1 | 5 | ||||||||||
כדורסל | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 2 | ||||
איגרוף | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 3 | 4 | 13 | ||||
קאנו/קיאק | סלאלום | ● | ● | 1 | 1 | 2 | 16 | ||||||||||||||
ספרינט | ● | 4 | ● | 4 | ● | 4 | |||||||||||||||
אופניים | אופני כביש | 1 | 1 | 2 | 18 | ||||||||||||||||
אופני מסלול | 1 | 2 | 2 | 1 | 1 | 3 | |||||||||||||||
BMX | ● | ● | 2 | ||||||||||||||||||
אופני הרים | 1 | 1 | |||||||||||||||||||
קפיצה למים | 1 | 1 | 1 | 1 | ● | ● | 1 | ● | 1 | ● | 1 | ● | 1 | 8 | |||||||
רכיבה | ● | ● | ● | 2 | ● | ● | 1 | ● | 1 | ● | 1 | 1 | 6 | ||||||||
סיף | 1 | 1 | 1 | 1 | 2 | 1 | 1 | 1 | 1 | 10 | |||||||||||
הוקי שדה | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 2 | ||||||
כדורגל | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 2 | ||||||||
גולף | ● | ● | ● | 1 | ● | ● | ● | 1 | 2 | ||||||||||||
התעמלות | מכשירים | ● | ● | 1 | 1 | 1 | 1 | 4 | 3 | 3 | מר | 18 | |||||||||
אומנותית | ● | 1 | 1 | ||||||||||||||||||
טרמפולינה | 1 | 1 | |||||||||||||||||||
כדוריד | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 2 | ||||
ג'ודו | 2 | 2 | 2 | 2 | 2 | 2 | 2 | 14 | |||||||||||||
קרב חמש מודרני | ● | 1 | 1 | 2 | |||||||||||||||||
חתירה | ● | ● | ● | ● | 2 | 4 | 4 | 4 | 14 | ||||||||||||
רוגבי | ● | ● | 1 | ● | ● | 1 | 2 | ||||||||||||||
שיט | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 2 | 2 | 2 | 2 | 2 | 10 | |||||||||
קליעה | 2 | 2 | 2 | 1 | 2 | 1 | 2 | 2 | 1 | 15 | |||||||||||
שחייה | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 1 | 1 | 34 | ||||||||||
שחייה צורנית | ● | ● | 1 | ● | 1 | 2 | |||||||||||||||
טניס שולחן | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 4 | ||||||||
טאקוונדו | 2 | 2 | 2 | 2 | 8 | ||||||||||||||||
טניס | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 3 | 5 | |||||||||||
טריאתלון | 1 | 1 | 2 | ||||||||||||||||||
כדורעף | כדורעף חופים | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 4 | ||||||
אולמות | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | |||||
כדורמים | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | ● | 1 | 1 | 2 | ||||||
הרמת משקולות | 1 | 2 | 2 | 2 | 2 | 2 | 1 | 1 | 1 | 1 | 15 | ||||||||||
היאבקות | 2 | 2 | 2 | 3 | 3 | 2 | 2 | 2 | 18 | ||||||||||||
סה"כ גמרים ביום | 12 | 14 | 14 | 15 | 20 | 19 | 24 | 21 | 22 | 17 | 25 | 16 | 23 | 22 | 30 | 12 | 306 | ||||
סה"כ גמרים שנערכו | 12 | 26 | 40 | 55 | 75 | 94 | 118 | 139 | 161 | 178 | 203 | 219 | 242 | 264 | 294 | 306 | |||||
אוגוסט | 3 ד' |
4 ה' |
5 ו' |
6 ש' |
7 א' |
8 ב' |
9 ג' |
10 ד' |
11 ה' |
12 ו' |
13 ש' |
14 א' |
15 ב' |
16 ג' |
17 ד' |
18 ה' |
19 ו' |
20 ש' |
21 א' |
גמרים
בענף |
טבלת מדליות
עריכה- ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
|
ענפי האולימפיאדה ותוצאותיהם
עריכהאופניים
עריכה
|
במהלך מרוץ אופני כביש לנשים, אנמיק ואן ולוטן ( הולנד) שהובילה במרוץ 12 ק"מ לסיומו, איבדה שליטה על האופניים שלה התנגשה בעץ ונפצעה קשה עם שלושה שברים בעמוד השדרה וזעזוע מוח[9].
איגרוף
עריכה
|
אתלטיקה
עריכה
|
- ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
האתלטיות הבולטות
עריכה- אליין תומפסון ( ג'מייקה), זכתה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר ומדליית כסף, בריצת שליחות 4x100.
- אליסון פליקס ( ארצות הברית), זכתה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב בריצות שליחות 4x100 ו-4x400 מטר. מדליית כסף, בריצת 400 מטר.
- טיאנה ברטולטה ( ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת שליחות 4x100 מטר ובקפיצה לרוחק.
- טורי בואי ( ארצות הברית), זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. זהב בריצת שליחות 4x100 מטר, כסף בריצת 100 מטר וארד בריצת 200 מטר.
האתלטים הבולטים
עריכה- יוסיין בולט ( ג'מייקה) זכה ב-3 מדליות זהב אישיות בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר, והוא האתלט הראשון בהיסטוריה שזוכה שלוש פעמים רצופות ב-3 מדליות זהב ובסך הכל צבר 9 מדליות אולימפיות.
- מו פארח ( בריטניה) זכה ב-2 מדליות זהב אישיות בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר.
שיאי עולם
עריכהנשים
עריכה- אלמז איינה ( אתיופיה), קבעה בריצת 10000 מטר שיא עולם חדש של 29:17:45 דקות.
- אניטה ולודרצ'יק ( פולין), קבעה ביידוי פטיש שיא עולם חדש של 82.29 מטר.
גברים
עריכה- וייד ואן ניקרק ( דרום אפריקה), קבע בריצת 400 מטר שיא עולם חדש של 43.03 שניות.
ביוני 2016 הוחלט סופית על ידי ההתאחדות הבינלאומית באתלטיקה כי אתלטי רוסיה, שדורגו במקום שני הכללי בתחרויות האתלטיקה, אחרי ארצות הברית בלונדון 2012 (זכו ב-8 מדליות זהב ו-18 מדליות בסך הכל), לא ישתתפו במשחקים האולימפיים, בכפוף לאישור ההחלטה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, בעקבות דו"ח הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט שקבע כי רוסיה נהגה באופן שיטתי לאמרץ את ספורטאיה[10]. ביולי החליט הוועד כי התאחדות כל ענף אולימפי תקבע אם ספורטאיה יוכלו להשתתף, ובכך אישר את ההחלטה לגבי האתלטים[11].
ג'ודו
עריכה
|
- ערך מורחב – ג'ודו באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
יפן צברה בתחריות הג'ודו את מירב המדליות, 12 בסך הכל ואת מירב מדליות הזהב, 3 בסך הכל ודורגה ראשונה בענף זה.
נשים
עריכה- קיילה האריסון ( ארצות הברית) הייתה הג'ודוקא אישה היחידה שהגנה על תוארה.
- מאילינדה קלמנדי ( קוסובו) הייתה לאלופה האולימפית הקוסובנית הראשונה בהיסטוריה.
גברים
עריכההוקי שדה
עריכה
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
היאבקות
עריכה
|
רוסיה ( ) זכתה ב-9 מדליות (4 זהב, 3 כסף ו-2 ארד) לפני יפן ( ) שזכתה ב-7 מדליות (4 זהב, 3 כסף). כל מדליות הזהב של יפן הושגו בידי הנשים וכל מדליות הזהב של רוסיה הושגו בידי הגברים.
נשים (היאבקות חופשית)
עריכה- קאורי איצ'ו ( יפן), הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה, בכל ענף ספורט שהוא, שזוכה בתואר אולימפי ארבע פעמים ברציפות.
- סאורי יושידה ( יפן), ששאפה אף היא לזכות בתואר האולימפי בפעם הרביעית ברציפות, הפסידה במפתיע להלן מארוליס ( ארצות הברית), שהיה בסך הכל ההפסד השלישי שלה בקריירה, ונאלצה להסתפק במדליית כסף.
גברים (היאבקות יוונית-רומית)
עריכה- מיכאין לופז ( קובה), זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר האולימפי במשקל של 130 ק"ג.
- רומן ולסוב ( רוסיה), זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר האולימפי במשקל של 75 ק"ג.
הרמת משקולות
עריכה
|
נשים
עריכהשיאי עולם
- דנג וויי ( סין) קבעה שיא עולם במשקל עד 63 ק"ג. כשהיא מרימה משקולות במשקל כולל של 262 ק"ג. באותה תחרות היא השיגה גם את שיא העולם בסגנון דחיקה כאשר דחקה 147 ק"ג.
גברים
עריכהשיאי עולם
- לונג צ'ינגצ'ואן ( סין) קבע שיא עולם במשקל עד 56 ק"ג. כשהוא מרים משקולות במשקל כולל של 307 ק"ג.
התעמלות
עריכה
|
- ערך מורחב – התעמלות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
התעמלות מכשירים
עריכהנשים
עריכה- סימון ביילס ( ארצות הברית), זכתה בחמש מדליות, מהן ארבע מדליות זהב שמתוכן שלוש אישיות: קרב-רב, קפיצות וקרקע. מדליית ארד בקורה.
- אלי רייזמן ( ארצות הברית), זכתה בשלוש מדליות, 1 זהב ו-2 כסף. מדליית זהב קבוצתית ומדליות כסף, בקרב רב ובקרקע.
- ארצות הברית זכתה במדליית זהב בתחרות הקבוצתית לנשים בתוצאה של 184.897 נקודות ובפער של 8.209 נקודות מהמקום השני, הפער הגדול ביותר בגמר אולימפי, לפני רוסיה (176.688 נקודות) וסין (176.003 נקודות).
- אוקסנה צ'וסוביטינה ( אוזבקיסטן), בת 41, השתתפה באולימפיאדה השביעית שלה (בעבר ייצגה במשחקים את חבר המדינות, רוסיה וגרמניה)[12].
גברים
עריכה- מקס ויטלוק ( בריטניה), זכה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 ארד. מדליות זהב בתחרות קרקע וסוס סמוכות. מדליית ארד בתחרות קרב-רב.
- קוהיי אוצ'ימורה ( יפן), זכה בשתי מדליות זהב, בתחרות הקבוצתית ובקרב-רב.
- אולג ורניאייב ( אוקראינה), זכה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב במקבילים ומדליית כסף בקרב-רב.
- סמיר איט סעיד ( צרפת), שבר את רגלו בסיום תרגיל הקפיצות[13].
נשיםעריכהתחרות קבוצתית
|
גבריםעריכהתחרות קבוצתית
|
חתירה
עריכה
|
טניס
עריכהנשים
עריכהיחידות
עריכה- מדליית זהב: מוניקה פויג ( פוארטו ריקו)
- מדליית כסף: אנגליקה קרבר ( גרמניה)
- מדליית ארד: פטרה קביטובה ( צ'כיה)
זוגות
עריכה- מדליית זהב: יקטרינה מקארובה וילנה וסנינה ( רוסיה)
גברים
עריכהיחידים
עריכה- מדליית זהב: אנדי מארי ( בריטניה)
- מדליית כסף: חואן מרטין דל פוטרו ( ארגנטינה)
- מדליית ארד: קיי נישיקורי ( יפן)
זוגות
עריכהזוגות מעורבים
עריכה- מדליית זהב: בת'אני מאטק-סנדס וג'ק סוק ( ארצות הברית)
טאקוונדו
עריכה
|
ירי אולימפי
עריכה
|
- וירג'יניה תרשר ( ארצות הברית) זכתה במדליית הזהב הראשונה שחולקה במשחקים האולימפיים, בירי מ-10 מטר מרובה אוויר.
כדורגל
עריכה- ערך מורחב – כדורגל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
- האלופה האולימפית נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים שזכתה 3 פעמים ברציפות במשחקים האולימפיים הודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת שוודיה בכדורגל נשים לאחר 1-1 בסיום 90 הדקות ובסיום ההארכה ולאחר הפסד: 4-3 בפנדלים, סיימה במקום חמישי ובכך איבדה את תוארה.
כדורמים
עריכה
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
כדורסל
עריכה- ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
- נבחרת ארצות הברית בכדורסל נשים זכתה בפעם השישית ברציפות במדליית הזהב, לאחר שניצחה את כל משחקיה בפער ממוצע של 37.3 נקודות.
כדורעף
עריכה
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
כדורעף חופים
עריכהנשים
עריכה- מדליית זהב: לורה לודוויג וקירה וולקנהורסט ( גרמניה)
- מדליית כסף: אגתה בדנרצ'וק וברברה שיישס ( ברזיל)
- מדליית ארד: אפריל רוס וקרי וולש ג'נינגס ( ארצות הברית)
גברים
עריכה- מדליית זהב: אליסון סרוטי וברונו אוסקר שמידט ( ברזיל)
- מדליית כסף: דנילה לופו ופאולו ניקולאי ( איטליה)
- מדליית ארד: אלכסנדר בראואר ורוברט מאוסן ( הולנד)
סיף
עריכהקפיצה למים
עריכה
|
- ערך מורחב – קפיצה למים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
התחרויות התקיימו במרכז ספורט המים מריה לנק השוכן בבארה דה טיז'וקה, ריו דה ז'ניירו. התחרויות התקיימו בארבע קטגוריות: קפיצות ממקפצה בגובה 3 מטרים, קפיצות סינכרוניות ממקפצה בגובה 3 מטרים, קפיצות מפלטפורמה בגובה 10 מטרים וקפיצות סינכרוניות מפלטפורמה בגובה 10 מטרים. בכל קטגוריה התקיימו תחרויות נפרדות לגברים ולנשים, סה"כ התקיימו שמונה תחרויות שונות.
סין הובילה ברוב התחרויות וקטפה 7 מתוך 8 מדליות הזהב.
במהלך היום השלישי לתחרויות הפכו מי הבריכה לירוקים. בתחילה טענו המארגנים כי מדובר באצות שגדלו במים עקב תנאי החום והחוסר ברוח בבריכה. ההסבר לא הניח את הדעת, שכן המים בבריכה הסמוכה בה נערכו משחקי הכדורמים נותרו כחולים. לבסוף הודו המארגנים כי השינוי בצבע נבע מכך שלבריכה נשפכו 160 ליטר של מימן על-חמצני. לאחר מכן נשאבו המים והוחלפו במים חדשים[14].
קשתות
עריכה
|
שיאי עולם
עריכהבתחרות המוקדמות בחץ וקשת נקבע שיא עולם חדש, שיא העולם הראשון באולימפיאדה על ידי קים וו-ג'ין ( קוריאה הדרומית)[15].
אירועים מיוחדים
עריכהזהרא נמאטי עשתה היסטוריה על ידי הבטחת השתתפותה גם במשחקים האולימפיים וגם במשחקים הפראלימפיים בקיץ 2016.
רוגבי שבעיות
עריכה
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
שחייה
עריכה
|
- ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
שיאי עולם
עריכה7 שיאי עולם חדשים נקבעו בתחרויות השחייה, 5 לנשים ו-2 לגברים. נוסף לכך, נקבעו 13 שיאים אולימפיים חדשים, 10 לנשים ו-3 לגברים.
השחייניות הבולטות
עריכה- קייטי לדקי ( ארצות הברית), זכתה ב-5 מדליות: 3 מדליות זהב אישיות, מדליית זהב ומדליית כסף במשחי השליחות. נוסף לכך היא קבעה שני שיאי עולם חדשים.
- קטינקה הוסו ( הונגריה), זכתה ב-3 מדליות זהב אישיות וקבעה שיא עולם חדש.
השחיינים הבולטים
עריכה- מייקל פלפס ( ארצות הברית) זכה ב-6 מדליות, מהן 5 מדליות זהב ובכך צבר 28 מדליות אולימפיות, מהן 23 מדליות זהב. סכום זכיות זה גדול משל כל ספורטאי אחר בהיסטוריה. הוא זכה 4 פעמים ברציפות במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, הישג היסטורי והוא השחיין (גבר) הראשון שייצג את ארצות הברית בחמש אולימפיאדות רצופות.
- ראיין מרפי ( ארצות הברית), זכה בשלוש מדליות זהב ששתיים מהן אישיות במשחי הגב ואחת במשחה השליחים המעורב שבו שבר את שיא העולם במשחה ל-100 מטר גב.