הרפובליקה האיטלקית (1802–1805)

רפובליקה קצרת ימים בצפון איטליה בין השנים 1805-1802 בימי הכיבוש על ידי הצבא הצרפתי של נפוליאון הראשון

הרפובליקה האיטלקיתאיטלקית: Repubblica Italiana - שם זהה לרפובליקה האיטלקית של ימינו שקמה ב-1946) הייתה רפובליקה קצרת ימים שהתקיימה בין השנים 18021805 בצפון שטחה של איטליה כיום – באזורי לומברדיה ורומאניה (כיום חלק מאמיליה-רומאניה). הרפובליקה הוקמה על ידי נפוליאון בונפרטה ונתמכה על ידי הרפובליקה הצרפתית הראשונה.

הרפובליקה האיטלקית
Repubblica Italiana
דגלסמל
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא
נשיא נפוליאון בונפרטה
שפה נפוצה איטלקית
עיר בירה מילאנו 45°28′N 09°10′E / 45.467°N 9.167°E / 45.467; 9.167
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט האיטלקי עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה שינוי החוקה
תאריך 1802
פירוק הכתרת נפוליאון כמלך איטליה
תאריך 17 במרץ 1805
ישות קודמת הרפובליקה הציסאלפינית
הרפובליקה הסאבאלפינית
ישות יורשת ממלכת איטליה הנפוליאונית
דמוגרפיה
דת נצרות קתולית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סקירה כללית עריכה

הרפובליקה האיטלקית הייתה יורשתה של הרפובליקה הציסאלפינית, אשר שינתה את חוקתה על מנת לאפשר לקונסול הראשון של צרפתנפוליאון בונפרטה להפוך לנשיא הרפובליקה. הרפובליקה כלל את אותם אזורים שהרכיבו את הרפובליקה הציסאלפינית, בעיקר לומברדיה ורומאניה.

לרפובליקה הייתה שטח של יותר מ-42,500 קמ"ר, ואוכלוסייה של 3,840,000 ב-12 מחוזות. מילאנו הייתה עיר הבירה, המרכז המרכזי עם 124,000 תושבים בשנת 1764. המדינה הייתה משגשגת למרות הביזה שחוותה במאות הקודמות. כלכלתה התבססה על חקלאות דגנים וגידול בקר, בתוספת תעשיות קטנות משגשגות, בעיקר ייצור משי.

דגל הרפובליקה האיטלקית שמר על שלושת הצבעים הלאומיים האיטלקים-מילאנזיים, אך עם דפוס חדש, פחות מהפכני. סמל הרפובליקה צוין בצו ב-13 במאי 1802. הסכם ידידות ומסחר עם הרפובליקה של סן מרינו נחתם ב-10 ביוני 1802, וקונקורדאט עם הכס הקדוש ב-16 בספטמבר 1803.

הממשלה הקימה את המשמר הלאומי של איטליה, ז'נדרמריה לאומית ומשטרת כספים; השיטה המטרית הונהגה ותוכנן מטבע לאומי, אם כי מעולם לא הוטבע בעידן הרפובליקאי.

בשנת 1805, לאחר מתן התואר "קיסר צרפת" לנפוליאון, הוכתר נפוליאון גם כמלך איטליה והרפובליקה נהייתה לחלק מממלכת איטליה בה מלך נפוליאון כמלך, ובנו החורג אז'ן דה בוארנה כמשנה למלך.

קישורים חיצוניים עריכה