ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 145

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שיחה:דניאל חסידים - ערנות יפה של עורכים בוויקיפדיה

אתמול התראיין ברדיו 103 FM בתוכניתה של איילה חסון אדם שטען שהוא פרופסור בשם דניאל חסידים, בעל קשרים בממשל הסיני, בנושא וירוס הקורונה. אין צורך להתייחס לדבריו כיוון שהוא מתחזה ונוכל.

בחיפוש עולה שנעשה ניסיון להעלות ערך עליו, והוא סומן בתבנית חשיבות ונמחק. אחר-כך היתה התכתבות מייגעת איתו (ואולי עם אדם נוסף, שיכול להיות אותו אדם בכינוי אחר) בניסיון שלא צלח להחזיר את הערך.

כמה כלי תקשורת, כולל ישראל היום, נפלו במלכודת שלו (חלקם עדיין מציגים כתבות עם השקרים שסיפר), לכן לערך היו כביכול סימוכין סבירים כאשר עלה. יש להודות למשתמש:אמיר מלכי-אור וויקיפדים אחרים שבניגוד לעורכים ולעיתונאים גילו ספקנות בריאה, בדקו ומצאו סתירות ופרטים תמוהים בסיפורו והורידו את הערך.

פרטים בעין השביעית [1] דב ט. - שיחה 15:07, 20 בפברואר 2020 (IST)

כל הכבוד לשומרי הסף שלנו, ובמיוחד לאמיר מלכי-אור שְכּוֹיֵיח! אמירו • שיחה 20:01, 20 בפברואר 2020 (IST)

אכן. "ישראל היום" מחקו את כתבת הפייק ניוז שלהם אודותיו: בשיתוף ברק רום, נעים להכיר: השליח למשימות מיוחדת במזרח הרחוק | ישראל היום, באתר ישראל היום, 27 במאי 2018 12:30 אבל לפי גוגל יש לך זכר בפייסבוק של דניאל חסידים. אגסי - שיחה 20:24, 26 בפברואר 2020 (IST)

מתמטיקה-ערכים לא ברורים

הועבר לשיחת קטגוריה:מתמטיקה#מתמטיקה-ערכים לא ברורים. דוד שי - שיחה 08:54, 21 במרץ 2020 (IST)

האם ויקיפדיה היא מקור מהימן? (מתוך שיעור לכיתה ה')

הועבר לשיחת ויקיפדיה:אמינות#האם ויקיפדיה היא מקור מהימן? (מתוך שיעור לכיתה ה'). דוד שי - שיחה 08:58, 21 במרץ 2020 (IST)

תרומה לויקיפדיה ככלי לשמירה על הפרטיות

אני מניח שכמו רבים אחרים כאן התחלתי להיות מודע יותר לנושא הפרטיות שלי ברשת בשנים האחרונות. במקביל, שמתי לב לתופעה ששעשעה אותי -
הרבה פעמים בזכות התרומות בויקיפדיה אני מחפש מידע על נושאים מאוד רנדומליים (נניח, בעקבות דיוני חשיבות, וכדומה) - ושמתי לב שאני פשוט מבלבל את גוגל לדוגמה, היה איזה יום שאימתתי מידע לגבי נושא שקשור לגאורגיה ועשיתי כמה חיפושים בנושא, ושבועות לאחר מכן עדיין קיבלתי פרסומות לטיול בגאורגיה, ומקרים דומים חזרו מספר פעמים. עלה בדעתי שחיפושי הגוגל הרבים שאני עושה כחלק מתרומתי למיזם למעשה יוצרים מסך של "פייק ניוז" כלפיי גוגל לגבי עצמי, מקשים על האלגוריתם של גוגל לאפיין אותי, ובעצם תורמים לפרטיות שלי ברשת
אז אם מישהו צריך עוד סיבה קצת מקורית לתרום יותר, הנה רעיון לאחת איש השום (Theshumai) - שיחה 22:18, 22 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. אני משתעשע לפעמים בפיזור קצת חול במנוע האלגוריתמים, ע"י פעילות אקראית מכוונת. לייק לזה, לייק להוא, חיפוש כזה או אחר על משהו שאין לי שמץ עניין בו. דב ט. - שיחה 15:12, 23 בפברואר 2020 (IST)

לעיתים קרובות אני מדמיין את האלגוריתם של Academia.edu מורט את שערותיו הוירטואליות בנסיונותיו הנואשים לפתות אותי. לאחרונה בעקבות התעניינותי במיתוס המבול הפרסי הוא החל לשלוח לי מאמרים בתיאולוגיה זורואסטרית. H. sapiens - שיחה 16:08, 23 בפברואר 2020 (IST)

האלגוריתם של Academia.edu לא מורט כלום. כל מאמר שאולי יש סיכוי שאי פעם חשבת שייתכן שתרצה לשקול האם הוא מעניין אותך, הם שולחים אליך, כמאמר הגמרא "ובלבד שתעטרוני בזהובים".david7031 • שיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף • 16:12, 23 בפברואר 2020 (IST)

אני מחפש על הירח. אולי אקבל הצעה לטוס לשם עד גיל 21. איתן - שיחה 19:57, 23 בפברואר 2020 (IST)

לא עיטרתי אותו ברבע זוז שחוק (עד כמה שאני יודע. מן הסתם יש לו דרך להציג אותי בתור "נתח שוק" או משהו שלפחות פוטנציאלית שווה כסף). אני מודה שאני סקרן לאן הוא עוד יגיע בנסיונותיו למסגר אותי. H. sapiens - שיחה 08:58, 26 בפברואר 2020 (IST)

דב ט., גם אני! מדי פעם אני מטריל את פלטפורמות המידע עם פעילות מופרכת רק לשם השעשוע שבדבר. הכי נחמד אם יש חבר שאפשר להחליף איתו צילומי מסך של חיפושי גוגל מופרכים. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:18, 23 בפברואר 2020 (IST)

אבל זה מה שהוא היה רוצה שתעשה. לכן הוא מנסה עם המון מאמרים ומפתחות.david7031 • שיחה • א' באדר ה'תש"ף • 14:11, 26 בפברואר 2020 (IST)

פרופסור פייק ניוז

• באתר העין השביעית, הוא ניסה לקבל ערך בוויקיפדיה. צחי לרנר - שיחה 13:43, 24 בפברואר 2020 (IST)

  משתמש:צחי לרנר, ראה #שיחה:דניאל חסידים - ערנות יפה של עורכים בוויקיפדיה. דגש חזק - שיחה 13:48, 24 בפברואר 2020 (IST)

תודה דגש חזק. צחי לרנר - שיחה 14:27, 24 בפברואר 2020 (IST)

קצת לא חתולים

[2] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:14, 24 בפברואר 2020 (IST)

משעשע. השאלה היא האם מישהו באמת יקנה דבר כזה. המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 15:33, 24 בפברואר 2020 (IST)

בתור מתיחה, בהחלט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:38, 24 בפברואר 2020 (IST)

סמית'סוניאן שחרר 2.8 מיליון תמונות לשימוש חופשי.

היי. [3] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:45, 26 בפברואר 2020 (IST)

זה ממש אדיר! כל הכבוד למנהלי המוזיאון. הנה אתר התמונות. דוד שי - שיחה 14:57, 26 בפברואר 2020 (IST)

התעייפנו?

בסבב הבחירות הראשון, ביום שלפני הבחירות היו בערך 268 הערות שוליים. בסבב השני, 119, ואילו בסבב הנוכחי 76 בלבד (בהתאמה 169,667 בתים, 92,706 בתים, 70,287 בתים).david7031 • שיחה • ה' באדר ה'תש"ף • 07:16, 1 במרץ 2020 (IST)

לא רק אנחנו התעייפנו. כל המערכות התעייפו והמצביעים הפוטנציאליים בכלל מעולפים. לדוגמה במועד א' הוגשו 47 רשימות ובמועד ג' רק 30. ‏DGtal‏ - שיחה 08:10, 1 במרץ 2020 (IST)

לעומת זאת כבר אי אפשר לטוס לחו"ל (קורונה), אז כמה עשרות אלפי מצביעים פוטנציאלים נוספים בארץ. אופק כחול - ביבר הזכוכית 21:10, 1 במרץ 2020 (IST)

לעומתם, ישראלים המתגוררים בחו"ל לא יכולים לבוא להצביע. --א 158 - שיחה 18:12, 2 במרץ 2020 (IST)

כמה ישראלים שגרים בחו"ל ובאים לארץ כדי להצביע אתה מכיר? --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ז' באדר ה'תש"ף • 18:14, 2 במרץ 2020 (IST)

בבחירות הקודמות העיתונות העריכה שמדובר באלפים.--א 158 - שיחה 22:51, 2 במרץ 2020 (IST)

Viral videos

• יש 319 ערכים בקטגוריה בוויקיפדיה האנגלית, הקטגוריה קיימת בוויקיפדיות נוספות, יש על כך גם ערך. צחי לרנר - שיחה 21:02, 2 במרץ 2020 (IST)

הקטגוריה היא על סרטונים ויראליים, אבל הערך הוא רק על סרטוני מוזיקה (וידאו קליפ) שזכו לפופולריות. זה לא בדיוק אותו דבר. -- ‏גבי‏ • שיח 22:01, 2 במרץ 2020 (IST)

השמאל הישראלי - מצטמק וטוב לו

שתי המפלגות המייצגות את השמאל הישראלי בכנסת קיבלו יחד רק 40 מנדטים בבחירות לכנסת ה-23, הצטמקות של 4 מנדטים מכוחן בכנסת ה-22, ו-5 מנדטים מכוחן בכנסת ה-21. למעשה אם נתייחס ברצינות להגדרת "כחול לבן" על פי עורכי ויקיפדיה העברית, היא בכלל מפלגת מרכז ולא שמאל. כך או כך, כמה שנים לדעתכם יארכו עד להיעלמות טוטאלית של השמאל מהנוף הישראלי? בברכה, גיברס - שיחה 10:56, 5 במרץ 2020 (IST)

כחול לבן היא שמאל ? בדיחה טובה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:08, 5 במרץ 2020 (IST)

אינסוף. השמאל לא יעלם טוטלית אולי הוא עוד יתכווץ קצת. ובכל מקרה, צריך להגדיר היטב מהו "השמאל הישראלי" שמצטמק. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:38, 5 במרץ 2020 (IST)

למה לא יעלם? הילודה בציבור הישראלי המצביע למפלגות השמאל קטנה מאוד ולעתים אף לא קיימת; זאת לעומת מצביעי הימין שחלק גדול מהם דתיים בעלי משפחות ברוכות ילדים. אולי הוא לא ממש יעלם טוטלית אבל הוא בהחלט יתבטל ברוב עצום, ומלאה הארץ דעה את ה'. בברכה, גיברס - שיחה 13:40, 5 במרץ 2020 (IST)

הכל עניין של הגדרה. כידוע החלוקה לשמאל ולימין מקורה בפרלמנט הצרפתי, הימין היו תומכי המלוכה והדת והשמאל היו תומכי הרפובליקה והחופש מדת. בינתיים חלו תהפוכות רבות וברוב העולם ההבדל בין שמאל ובין ימין נמצא במדיניות הכלכלית, הימין זה בעלי ההון והשמאל הם תומכי המיסוי על ההון. עד כאן סקירה כללית, אבל בישראל יש שיבוש רציני של החלוקה לימין ולשמאל, בישראל נהוג באופן שגוי לכנות ימין בתומכי סיפוח השטחים הפלסטיניים ולכנות שמאל את המתנגדים לכך. זאת חלוקה שגויה מיסודה, כי היא מבוססת על עמדות בנות חלוף, למשל התמיכה בשתי מדינות, המיוחסת לשמאלנים, אומצה על ידי מנהיג הימין, בנימין נתניהו. הבל, הבל, כל החלוקה לימין ולשמאל היא הבל. בברכה. ליש - שיחה 13:52, 5 במרץ 2020 (IST)

לעניות דעתי אין מדובר בהבל, אלא פשוט בצירים שונים. באופן כללי, הימין הוא שמרני והשמאל הוא פרוגרסיבי. המעניין הוא שאכן בישראל הציר הכלכלי אינו קיים כמעט (אין כיום מפלגה שתומכת למשל בביטול כל הקצבאות), והציר המרכזי והחשוב הוא הבטחוני. שם אפשר למצוא עמדות מ"לרצוח את כל הערבים" בימין הקיצוני, ועד ל"פיגועים נגד יהודים הם דבר לגיטימי" בשמאל הקיצוני. אמנם, הליכוד הצליח למתג את עצמו כימין חזק אף על פי שהוא בכלל מרכז-ימין, אבל אין בכך כדי לבטל את החלוקה לימין ושמאל לחלוטין. 2A01:6500:A052:D59C:D5B8:8645:4621:B728 14:38, 5 במרץ 2020 (IST)

ליש, זה כמו בשיר "רק חיימקה שלי". לא משנה מהם המושגים המקובלים בעולם (וגם שם יש בדרך כלל קשר בין עמדות כלכליות וחברתיות). בישראל אלה המושגים המקובלים, יובל שנים לפחות, וכדאי להכיר בזה. אגב, אם לא ידעת, נתניהו לא באמת מעוניין במדינה פלסטינית. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תש"ף • 17:17, 5 במרץ 2020 (IST)

ולא מדובר ב'סיפוח שטחים פלסטיניים' אלא בהחלת ריבונות על חבלי מולדת. פלסטינים כידוע זו המצאת המאה (ה-20) כדי למרר ליהודים את החיים ואם הם יהיו חלשים מספיק להשליך אותם לים. ―147.161.13.134 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נרו יאיר, אני לא יודע מה נתניהו מספר לך בשיחות שלכם ב-4 עיניים, אבל הסבריך למה הוא באמת מתכוון דומים מאוד להסבריהם של אותם "שמאלנים" המסבירים שהפליטים הפלסטינים לא באמת יחזרו, אם תינתן להם זכות השיבה. כנראה שזו דרכם של קיצוניים מהימין ומהשמאל.

אלמוני, אני מניח שאתה ויקיפד לשעבר שכינויו הסתיים ב"דיסט". שים לב שסגנון ההתבטאות שלך דומה מאוד לרבנשיסטים מלפני מלחמת העולם השנייה.

בברכה. ליש - שיחה 18:33, 5 במרץ 2020 (IST)

ארבע עיניים? הוא אמר את זה בקולו פעמים רבות. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תש"ף • 19:51, 5 במרץ 2020 (IST)

בפעם האחרונה, שהתייחס לנושא, זה היה כשקיבל את תוכנית המאה של חברו טראמפ, התוכנית הדנה בשתי מדינות לשני העמים. אתה לא מאמין לכנותו? אתה חושב שהוא משקר לטראמפ? ולכולנו? נו, באמת... בברכה. ליש - שיחה 20:11, 5 במרץ 2020 (IST)

נו באמת. התנאים הבלתי אפשריים הנדרשים מהפלסטינים מלמדים שגם טראמפ נגד זה. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תש"ף • 20:33, 5 במרץ 2020 (IST)

ויכוחים פוליטיים נטו, אינם רצויים, לדעתי, בוויקיפדיה, הם יוצרים מחלוקות נוספות, גם המשתתפים בהם עלולים לאחר מכן להיות מואשמים בהטיה פוליטית, לפי השקפתם בוויכוחים. אגסי - שיחה 19:18, 5 במרץ 2020 (IST)

מה אכפת לי מהרבנשיסטים? וחוץ מזה הטריטוריה בידי מאז הותקפתי ב-1967 כך שנותר לי ליחל לשלום של אמיצים כלומר אני אתן שלום ואקבל את שטחי מולדתי. ―147.161.13.134 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ליש, אם אתה חושד שמדובר בבובת קש של משתמש חסום, אתה יכול לפנות לוק:בדיקה. מיכאל.צבאן • שיחה • י' באדר ה'תש"ף • 22:25, 5 במרץ 2020 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

יואב ר, כחול לבן מפלגת שמאל? אני בספק. אן שרלי-שיחה 14:21, 6 במרץ 2020 (IST)

ההגדרה הנוכחית של ימין בישראל היא תומכי נתניהו, והשמאל הוא מתנגדי נתניהו. רק לפי הגדרה זו ניתן להגדיר את "כחול לבן" כשמאל, כי מבחינה כלכלית ומדינית זו בוודאי אינה מפלגת שמאל, אלא מפלגת מרכז הנוטה ימינה. רק ההגדרה שהצגתי מאפשרת לשייך את "יהדות התורה" לימין, כי מבחינה כלכלית ומדינית קשה לראות שם אידאולוגיה כלשהי. דוד שי - שיחה 17:15, 6 במרץ 2020 (IST)

או אולי עדיף להסתכל על היחס לסיפוח. הליכוד בעד, כחול לבן נגד. כמו כן, לא ברור לי בכלל איפה אתה רואה ימין כלכלי במפלגה שהדגל שלה זה הגדלת תקציבי מערכת הבריאות. מיכאל.צבאן • שיחה • י' באדר ה'תש"ף • 17:18, 6 במרץ 2020 (IST)

מיכאל.צבאן, אי אפשר לדון בסיפוח ללא מפות. לאיזה סיפוח אתה מתכוון? לסיפוח יישובי המשולש לרשות הפלסטינית? אולי לגדה? שתי גדות לירדן, זו שלנו וזו גם כן? ומה לגבי סיפוח דרום לבנון? ומה, כבר שכחנו את אופירה? אני בטוח שאם נתניהו יבקש יפה מטראמפ, יקבל גם את אופירה... בברכה. ליש - שיחה 17:55, 6 במרץ 2020 (IST)

כבר בשנת 2017, אישר מרכז הליכוד את סיפוח כל יהודה ושומרון. כחול לבן הצהירו שהם יספחו רק בהסכמה רחבה של הקהילה הבין לאומית, ובהתחשב בעמדה של האיחוד האירופי לגבי הסכסוך, זה שווה ערך ללומר לא לסיפוח. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ף • 19:33, 7 במרץ 2020 (IST)

משהו כאן לא ברור, אם הליכוד החליט על הסיפוח ב-2017 והליכוד החזיק מאז ועד היום בשלטון, מי מנע ממנו לבצע את הסיפוח? או שאולי זה היה משהו בסגנון "תחזיקו אותי"? העמדת פנים שקרית? בברכה. ליש - שיחה 19:49, 7 במרץ 2020 (IST)

מי מנע? טראמפ, שדרש להמתין לתוכנית המאה. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תש"ף • 23:01, 7 במרץ 2020 (IST)

לא יודע, אבל כמה שורות למעלה אתה זה שקבע עמדות פוליטיות של בן אדם לפי דיבורים ולא לפי מעשים. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ף • 07:57, 8 במרץ 2020 (IST)

דוד שי, לא שההגדרה לא אפשרית, כמו שהיא משעשעת תחת הספקולציה שנתניהו יקים ממשלה בתמיכה הרשימה המשותפת וללא ליברמן, מה שיהפוך, על פי הגדרה זו, את הרשימה המשותפת לסוג של ימין וליברמן לשמאל, שזה כבר שיאים חדשים ואבסורדיים-משהו באחד הפרוייקטים החביבים על נתניהו בעשורים האחרונים - לשחוט את המושגים "שמאל" ו"ימין" (פרוייקט, אגב, חכם ביותר שהצליח לו מאוד). איש השום (Theshumai) - שיחה 23:01, 6 במרץ 2020 (IST)

אה, ליברמן כבר הואשם בשמאלנות. אסף השני - שיחה 23:58, 6 במרץ 2020 (IST)

ויקינתונים

אשמח להסבר (השאלה היא בעיקר תיאורטית, ולא פרקטית, לכן אני מעלה אותה פה. אם המקום הוא וק:די נא להעביר לשם). נניח שיש ערך שאני רוצה לבדוק אם יש לו ערך מקביל בשפה זרה כל שהיא (לא מנה לי איזו, אבל העיקר שלא עברית) אבל אין לו קישור לויקינתונים. איך אני מוודא שבאמת אין ערך כזה ב, למשל שוודית? (כמבון שניתן לחפש איך המושג נקרא בכל שפה בעולם ולבדוק ידנית, אבל השאלה אם יש דרך יותר פשוטה)
אמ;לק: איך מוודאים שלערך אין פריט ויקינתונים.david7031 • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ף • 21:39, 7 במרץ 2020 (IST)

אני לא מאמין שיש דרך לעשות את זה בצורה ודאית באופן מוחלט, לכן תמיד כשיש משהו שאני חושב שיהיה עליו ערך בשפה מסוימת אני מתאמץ לבדוק, לפעמים גם דרך גוגל וגם דרך עץ הקטגוריות בשפה הרלוונטית. יצא לי למצוא המון פעמים קישורים שכאלה, אפילו בין שפות ששתיהן כתובות בכתב לטיני. אפילו אם הם מעלים כמעט את כל מה שצריך לוויקינתונים זה עדיין יכול להיות כמעט בלתי אפשרי; למשל אם יעלה ערך ברוסית וערך בסינית על אותו נושא בדיוק בלי שהם יהיו מודעים אחד לשני והם לא יכניסו לוויקינתונים שפה נוספת של שם הערך. מומלץ תמיד לגגל את השם בשפת המקור בתוספת wiki ולראות אם עולות עוד תוצאות, אבל זה עדיין לא מכסה בהכרח כל אופציה. Mbkv717 • שיחה • י"א באדר ה'תש"ף • 23:26, 7 במרץ 2020 (IST)

אבל עוד דבר קטן שאפשר לעשות הוא לחפש את שם הערך בעברית או אנגלית בוויקינתונים. אפשר לתרגם רק את התגית בלי לכתוב את הערך, ולפעמים זה נעשה. Tzafrir - שיחה 05:36, 8 במרץ 2020 (IST)

ויקי-קורונה!

ויקי-קורונה!

אולי בהשפעת המשקאות של פורים, אבל חשבתי לעצמי: 50,000+ ישראלים נמצאים בבידוד, והמספר גדל מיום ליום. בהנחה שתוך יומיים-שלושה הם גומרים את נטפליקס ומתחילים לטפס על הקירות, יש לנו כאן מאגר אדיר של עורכים פוטנציאליים. אני קורא לעמותה לפתוח מיזם ויקי-קורונה שבסופו יוגרלו בין העורכים שבבידוד מסיכות עם לוגו ויקיפדיה... מנחם.אל - שיחה 10:05, 11 במרץ 2020 (IST)

בעד דוד שי - שיחה 10:40, 11 במרץ 2020 (IST)

בעד, ועדיף לדעתי "ויקיבידוד". אמירו • שיחה 11:55, 11 במרץ 2020 (IST)

רעיון מצוין חוץ מהשם! אני לא בבידוד אבל בגלות בגלל הורים בבידוד... 5.22.135.172 03:28, 12 במרץ 2020 (IST)

בוצע ראו את הקישור הזה ועזרו לנו גם להפיץ את הפוסט בפייסבוק. הרבה בריאות לכולנו. Keren - WMIL - שיחה 16:20, 12 במרץ 2020 (IST)

רעיון וביצוע מבורכים. מקשרת מהפייס. Tmima5 - שיחה 06:35, 13 במרץ 2020 (IST)

איך מתאוששים

היי. נניח שההערכות של מומחים בעולם יתממשו, והעולם יצליח להתאושש מקורונה מבלי להתדרדר בחזרה לתקופת האבן. ואכן יהיו בישראל 206,500 קורבנות בנפש כצפוי. איך יוצאים מזה, ברמה הכלכלית, המדינית, הצבאית, ספורט, בידור, טלוויזיה ,קולנוע, מזון, חקלאות, תעשייה, מסחר של עסקים קטנים, עיתונות, וכו'...? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:33, 12 במרץ 2020 (IST)

את השאלה צריך להפנות לאלו שמורים על המדיניות הזו, הבעיה העיקרית היא שאם משרד הבריאות לא היה מבצע שום פעולה למיגור הנגיף, הייתה קמה וועדת חקירה והיו עורפים כמה ראשים, אבל כשאתה פועל באופן שגוי והורס את הכלכלה ואת מרקם החיים (ואין ספור עסקים ואנשים פרטיים ניזוקים באופן חסר תקנה) אף אחד לא יתבע אותך, כי הרי עשית ככל שיכולת למגר את המגפה, ובקצרה כל אחד דואג לכסות את ה*** שלו ואת אף אחד לא מעניין טובת הציבור, מנהיגות אמתית זה לקבל החלטות קשות ולעמוד מאחוריהן. חסר תקנה :-) • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ף • 16:44, 12 במרץ 2020 (IST)

מה שנכתב מעלי נכון בוודאי, אבל יש מקום להרחיב את הנושא. המגפה הזאת תגרום לשינויים מבניים, למשל תקדם מאוד את הלמידה מרחוק ואת האשפוז הביתי. ודאי יקודם נושא העבודה מהבית. אולי יעלמו מנהגים מסוימים, כמו לחיצות ידיים והתנשקויות חברתיות. החברה האנושית תרכוש ניסיון, שאולי יציל אותה בהתמודדות עתידית עם וירוס יותר קטלני. בברכה. ליש - שיחה 17:44, 12 במרץ 2020 (IST)

נראה לי שהתאוששות מהוירוס עצמו היא החלק הקל. הרוב המוחלט הקרבנות בנפש הם אנשים עם מחלות רקע וגיל מתקדם. ככה שהכמות המקסימלית שציינת של 200 אלף איש זה אמנם נורא, אבל לא באמת משליך על הכלכלה לתווך הרחוק.

התאוששות מניסיונות בלימה של הוירוס זה החלק הקשה. נראה שהתרופה מזיקה משמעותית יותר מהמכה. אף אחד לא יתדרדר לתקופת האבן. פשוט מלא עסקים שתלויים בתיירות, בילויים וניידות יקרסו לחלוטין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:57, 12 במרץ 2020 (IST)

נכון נוהגים הקברנטים במאמצים שלהם להשתלט על המחלה.: א. קריסה של 'מלא עסקים' כפי שצויין היא לא מכה אנושה לכלכלה, לא מדובר כאן על עסקים שהם בלב המשק כמו בנקים, קרנות פנסיה וכד' וככל הנראה גם לא על תקופה שהיא יותר מכמה חודשים. אם הממשלה תגבה את אותם אנשים ועסקים זה לא יהיה הרבה יותר גרוע ממלחמת לבנון השניה, או המשבר ב2008. ומייד בסיום המשבר ישתקמו העסקים מחדש. ב. הממשלות יעשו כל שביכולתן למזער נזקים, וסביר שהן יצליחו בכך במידה רבה. ג. גם למגפה יש השלכות הרסניות על הכלכלה: מצבה של איזו כלכלה נפגע יותר: של סין שהשתלטה על הקורונה או של איראן? ד. מוות של אלפי אנשים הוא אסון בקנה מידה לאומי גם אילו לא הייתה לו משמעות כלכלית. יהודי מהשומרון - שיחה 18:17, 12 במרץ 2020 (IST)

ומסכים לגמרי עם ליש שסביר שהמגיפה תביא לשינויים מבניים בהרבה תחומים, חלקם כנראה לטובה. יהודי מהשומרון - שיחה 18:22, 12 במרץ 2020 (IST)

כמובן שמותם של עשרות אלפי אנשים חולים היא אסון, אין על אך ויכוח כלל. השאלה היא האם אותם ניסיונות דרקוניים של בלימה באמת יצילו אותם. נראה שמשרד הבריאות מדבר על "שיטוח העקומה". כלומר שמחלה תימשך יותר זמן, אבל עם כמות חולים נמוכה יותר בכל זמן נתון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:30, 12 במרץ 2020 (IST)

מסכים עם היהודי מהשומרון, ומצרף גם את זה. יש להניח שגם איראן כבר מתחילה לקחת את הדברים יותר ברצינות (ואם לא - אז בעוד כמה ימים או שבועות), אז עדיף לעשות את זה בהקדם ולא באיחור. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ף • 18:54, 12 במרץ 2020 (IST)

אני ממש לא מסכים, אל תשכחו שכל עסק שנסגר אפילו אם הוא בענף התעופה או המלונאות משפיע על קשת שלימה של עובדים ונותני שירותים, יש כמובן מעגלים ומי שקרוב יותר נפגע יותר, אבל בסופו של דבר זה בהחלט יכול להביא לקריסה כלכלית של מאות אלפי בתי אב (תנסו לדמיין למשל בתי מלון שנסגרים מפטרים מאות עובדים, שעכשיו אין להם כסף אז הם קונים פחות, ככל שהמעגל של המפוטרים גדל חברת אוסם תפחית את הייצור כי כבר אין ביקוש לחטיפים כי אין כסף לאנשים, אז אוסם תתחיל לפטר עובדים שלא יקנו יותר קוקה קולה וכן הלאה, וכדאי לא לשכוח שיש משפחות שהמשכורת הזו היא הבסיס שלהם ובלעדיה אין להם פשוט כסף לאוכל), גם אם הנגיף יתפשט בארץ לא כולם יפתחו תסמינים (הנתונים של אחוזי התמותה בחולים מתייחסים לחולים סימפטומטיים, אין כל מידע על חולים שנדבקו והם אסימפטומטים כך שאחוזי התמותה הם נמוכים בהרבה), בקרב החולים המוכחים (סימפטומים + בדיקה) המתים הם קשישים ומדוכאי חיסון שגם כך פחות יצרניים (למה אף אחד לא חושב למשל לבודד את הקשישים ומדוכאי החיסון? אולי זה קשור לגילם של מקבלי ההחלטות?), בינתיים היחידים שמרויחים מההתפרצות הם הפוליטיקאים שמרויחים נקודות רייטינג חינם (ואולי גם ממשלה) ונכנעים לוועדים החזקים . חסר תקנה :-) • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 21:07, 12 במרץ 2020 (IST)

זה לא שרק קשישים חולים. אחוזי התמותה גבוהים הרבה יותר אצל קשישים, אבל גם אצל צעירים יותר רבים לוקחים את המחלה קשה. בארץ החולה הקשה ביותר הוא כבן 40. בתי החולים פשוט לא יעמדו בזה. המדינות שנפגעו הכי קשה הן אלה שניסו בהתחלה להכיל או להתעלם, עד שקלטו שזה בלתי אפשרי. העולם כולו הולך ומבין היום שהדרך היחידה היא לסגור ולבודד, ומי שלא מבין עכשיו - עלול להבין בהמשך בדרך הקשה. ינקטו בצעדים קיצוניים רק אחרי שימותו להם כך וכך. תחשוב למשל על מצב שבו אנשים במצב קשה ממחלות אחרות לא יודעים אם יש טעם ללכת לבית חולים, כי הוא מלא במחלות מדבקות וגם כך הצוות שלו לא מסוגל לטפל בכולם. גם הענפים שמשלמים עכשיו מחיר בכל מקרה ישלמו אותו בהמשך אם נתעלם מן הבעיה. בפתרון הנוכחי לפחות האחרים ימשיכו לתפקד. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ף • 21:21, 12 במרץ 2020 (IST)

אתה יודע מהו הרקע הרפואי של בן ה-40? בסין יש טעם לבודד את האזור הנגוע מכלל האוכלוסייה, ישראל כולה כעת היא כמו מחוז חוביי בסין (אפשר לבדוק את זה באופן פשוט, לוותר יום אחד על הבדיקות של החולים שמציגים תסמיני הידבקות, ולבצע בדיקה מדגמית של כלל האוכלוסייה לברר את מצב ההידבקות, ייתכן בהחלט שמדובר באחוזים רבים כל כך שכבר אין כל טעם בבידוד). חסר תקנה :-) • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 21:38, 12 במרץ 2020 (IST)

הנקודה היא לא אדם אחד, הנקודה היא שגם צעירים יותר חולים ברמה שמתוך 100 חולים בישראל רובם הגדול מאושפזים בבתי חולים. תמיד יש טעם בבידוד, אלא אם החלטת שכל האוכלוסייה תידבק ושלושה אחוזים ימותו (ועוד כמה עשרות אחוזים יהיו חולים ברמות שונות) וזהו. כשהמצב יחמיר כולם יכו על המצח למה לא טיפלנו בזה באופן קיצוני כשהיה אפשר. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ף • 22:08, 12 במרץ 2020 (IST)

אני אדגיש שוב, 3 אחוז מכלל החולים המאומתים, אם ניקח את מחוז חוביי כמדד 60 מליון תושבים, 70 אלף מקרי הידבקות, וכ-3000 מקרי מוות, נקבל תוצאה של 0.005 מכלל האוכלוסייה, נתרגם את זה לנתוני האוכלוסין של ישראל (0.005 מתוך 9000000), ס"ה 450 מקרי מוות, זה נראה לך כל כך הזוי?! על מספר דומה של הרוגים בתאונות דרכים אף אחד לא משתק את המדינה. חסר תקנה :-) • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 22:56, 12 במרץ 2020 (IST)

למה רק מחוז חוביי ולא סין כולה? מספרם של כלל התושבים במחוז חוביי לא רלוונטי, כי הסינים דאגו לבודד אותם אחד מהשני, באמצעים קיצוניים יותר ממה שיש אצלנו. אתה מביא את המספרים של אלה שלא חלו כהוכחה לזה שהשד לא נורא כל כך; אבל הם לא חלו רק בגלל שנקטו באמצעים דרקוניים (סין או לא סין). אחרת היה מדובר במספרים גדולים עשרת מונים. אתה יכול לטעון שהסטטיסטיקה הרשמית שגויה ולפרסם מחקר מדעי משלך, אבל עד שזה יקרה אני חושב שצריך לקחת כהנחת עבודה את ההערכות של ארגוני הבריאות בכל העולם. לפחות לכתחילה, שהרי מדובר בפיקוח נפש. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ף • 23:12, 12 במרץ 2020 (IST)

הבעיה היא שאם לא יקטינו את קצב ההתפשטות הרפואה הציבורית תקרוס. אין בישראל מספיק מכונות הנשמה לכלל החולים ואפשרות של 25,000 חולים שזקוקים להנשמה היא לחלוטין ריאלית. אחוז התמותה תלוי ביכולת של המערכת הרפואים להחזיק מעמד, אתה יכול לטעון שנמודד עם מוות של 0.7% (אחוז תמותה של 1% ו70% מהאוכלוסיה שנדבקו) אבל האמת היא שאם כל החולים יגיעו בבת אחת מערכת הרפואה תקרוס, נגיע ל5% אחוזי תמותה ואנשים לא יוכלו לקבל שירותים רפואיים למחלות אחרות. המערכת הרפואית לפחות לדעתי חשובה לכלכלה הרבה יותר מענף התיירות, ואם אתה חושב שאנשים היו ממשיכים לטייל בארץ אם היא היתה מוכה קורונה אתה טועה. תסתכלו על המצב באיטליה, הם בהתחלה התעלמו ועכשיו הם מתקרבים ל200 מתים ביום!!! והמספריים ימשיכו לעלות. אם נהיה במצב הזה בארץ אני בטוח שכולם יסכימו שזה מצדיק סגירה של בתי ספר, עדיף לבצע פעולות מקדימות כדי שנמנע מלהגיע למצב הזה. כל מה שאנחנו צריכים זה להוריד על ידי שינוי התנהגותי את מספר ההתרבות הבסיסי למתחת ל1. זה אפשרי ונעשה בסין ובקוריאה, וגם אם ניכשל, מספיק שנוריד אותו ל 2.2 ל 1.1 כדי שההתפשטות של המגיפה תהיה מספיק איטית ומערכת הבריאות תוכל להחזיק מעמד.--Eitan110 - שיחה 23:22, 12 במרץ 2020 (IST)

וכמובן שבמקרה של מגפה גם צוותים רפואיים ידבקו מה שיקטין עוד יותר את יכולת המערכת לעמוד בעומס. יהודי מהשומרון - שיחה 11:58, 13 במרץ 2020 (IST)

206,500 הרוגים? איך הגעת למספר הזה? אני אופתע מאד אם יהיו 1000 קורבנות בישראל. Assafn • שיחה 12:17, 13 במרץ 2020 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

השאלה אינה הימור כמה ימותו. הדיון הוא כמה ימותו אם לא ינקטו בצעדי הגנה חזקים. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 13:44, 13 במרץ 2020 (IST)

לפני שמזמינים בולדוזרים כדי לחפור קברים המוניים - בינתיים אין אף מדינה שיש בה מאות אלפי מתים, אפילו לא סין. בהתחשב בגודל האוכלוסיה אני לא חושב שימותו בישראל יותר מכמה עשרות או לכל היותר כמה מאות בני אדם. מערכת הרפואית מתגייסת ופועלת. אם נשמע להוראות לא נגיע למספרים שרצים בתקשורת. מאות אלפי מתים, חזרה לתקופת האבן וכו'. בסך הכל צריך להשמע להנחיותיו של משרד הבריאות ויהיה בסדר. חשוב גם שכל אחד יקפיד על הגיינה אישית ובעיקר יבודד את האנשים שנמצאים בקבוצות הסיכון - בעלי רקע של מחלות כרוניות, קשישים ועוד. גילגמש • שיחה 12:35, 13 במרץ 2020 (IST)

אין חולק על דבריך שאם יישמרו הנהלים הנזק הבראיותי יהיה נסבל. הטענה איתה התמודדנו הייתה שההנחיות של משרד הבריאות גורמות למשק נזק עצום שרב על תועלתן ולכן היה טוב אילו לא נתנו. (ואף נרמז שהן מונעות משיקולים זרים). יהודי מהשומרון - שיחה 12:42, 13 במרץ 2020 (IST)

גילגמש, שוב, השאלה היא מה היה עלול לקרות אם לא היו נוקטים בצעדי הגנה חזקים. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 13:44, 13 במרץ 2020 (IST)

ממש כמו טוקבקיסטים ב-ynet איזו סמכות יש לכם להחליט שמשרד הבריאות גורם לנזק רב על התועלת? מישהו פה עשה תחשיבים כלכליים? תל"ג שנתי הוא בערך 130,000 ש"ח ונניח שהקורבנות יהיו מבוגרים שנותרו להם רק 20 שנות עבודה. מדובר בנזק של 2.6 מליון ש"ח לאדם. את זה הכנסתם לחישובים שלכם? ושלא להזכיר איך בדיוק מקמטים פאניקה ציבורית לשווי כלכלי, מה השווי של סולידריות חברית? חוץ מזה שמשרד הבריאות לא פועל בוואקום הוא דווקה די מפגר אחרי מדינות אחרות הכניסו את עצמן להסגר. אז כנראה שכולם מטומטמים ורק הטוקבקיסטים פה חכמים ויודעים מה נכון ומה לא. 13:51, 13 במרץ 2020 (IST) ―assafn (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אסף, אני לא הגעתי למספרים. מומחי הארוורד פרסמו תחזית הדבקות של עד 70%, אחוז התמותה נקבע על 3.4%, אוכלוסייה בישראל יש בערך על ישראל. תכפיל שלושה מספרים, תקבל צפי בעצמך, נכון לעכשיו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:54, 13 במרץ 2020 (IST)

מי שטוען שאלה אמצעים חריפים כי הם פוגעים בכלכלה צריך לזכור מספר דברים: א. לקוחות מתים לא תורמים למשק. ב. אני לא רוצה להגיע לדוגמאות לא נעימות מההיסטוריה אבל הפקרת מבוגרים וחולים זאת לא בדיוק המטרה של מרבית האנשים. אני מניח שיש פה ושם (אולי כאלה שמרזו ליהודי מהשומרון שלא נורא אם כמה זקנים ימותו) אבל בסך הכל אני מניח שמרבית האנשים לא מעוניינים בדבר כזה. אני בוודאי לא מעוניין להפקיר אנשים חולים ומבוגרים לחסדי המגפה. עצם הרעיון לא יכול לעלות אפילו כרמז. כמובן שאם לא יתייחסו להנחיות יהיו המון מתים כמו בכל מגפה אחרת בהיסטוריה כשלא היה ידע רפואי מתקדם. לא צריך ללכת רחוק - כל מקרה שבו יש קריסה רבתי של מערכת הבריאות גורמת למוות המוני. המקרה הכי זכור לי זה רעידת האדמה בהאיטי (2010). כתוצאה מרעידת האדמה נהרסה התשתית הרפואית וגם מערכת הביוב. מגפת הכולרה הייתה אחד מגורמי המוות של אלה ששרדו את הרעידה עצמה. רק עזרה נדיבה של העולם הצילה את תושבי האיטי מכליה מוחלטת - המוות היה חוגג שם אם לא היו שולחים להם מים נקיים.

אסף, הטענה שהשמיע יהודי מהשומרון מוכרת ונדמה לי שאדון לס הוא זה שהתחיל עם זה. הינה כמה מרעיונותיו. גילגמש • שיחה 13:55, 13 במרץ 2020 (IST)

יגאל, זה נשמע כמו פייק ניוז אין סיכוי שהמספרים האלו נכונים. נא להביא הוכחות. אני מכיר את הנתון של 0.6% תמותה וזה לגבי החולים כלומר בישראל צריך להוציא בערך 3 מליון ילדים מהמשוואה Assafn • שיחה 14:13, 13 במרץ 2020 (IST)

כי זה לא ניוז, זה צפי, שתקווה היא שלא יתממש. זה מהארוורד: [4], זה על האחוזים: [5] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:00, 13 במרץ 2020 (IST)

אאל"ט באיטליה, לא מדינה ממש נחשלת, מדברים על 6%. זה עסק רציני, ומצדיק אמצעי הגנה רציניים. גילגמש, היהודי מהשומרון אמר להפך וספק על מה אתם חולקים. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תש"ף • 20:49, 14 במרץ 2020 (IST)

זה מזכיר לי אנקדוטה רומנית ישנה. נקניק סיביו מפורסם בטעמו ואומרים עליו שהוא עשוי 50% בשר סוס ו-50% בשר עוף, סוס אחד, עוף אחד ושוב סוס אחד, עוף אחד. לא מספיק להשוות אחוזים, צריך לבדוק ממה עשו אחוזים. הקוריאנים בדקו המוני אנשים והאיטלקים, כמו האמריקאים, לא זכרו איפה הבדיקות מונחות. אז איך אפשר להשוות? ליש - שיחה 22:16, 14 במרץ 2020 (IST)

השאלה אם תהיה לנו קטגוריה:מתים ממחלת הקורונה.. אמירו • שיחה 08:15, 17 במרץ 2020 (IST)

ynet+

הועבר מוק:לוח המודעות#ynet+
היי. שימו לב, בגלל המצב ynet פתחה את ערוץ הפרימיום שלה לכל הגולשים לשבועיים. מה שאומר שעלינו להזהר לא להוסיף קישורים למקורות שם, כי בעוד שבועיים הם יהפכו לשבורים. הכתובת נראית אותו דבר, ההבדל הוא סימן "ynet+" אדום באמצע השורה העליונה של המסך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:19, 12 במרץ 2020 (IST)

IKhitron, מציע להעביר לויקיפדיה:כיכר העיר. בכל מקרה- אני לא ממליץ בכל מקרה לקשר לכתבות שהצפיה בהן בתשלום, שכן לכל מי שצופה בערך אמורה להיות גישה גם למקורות.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 19:21, 12 במרץ 2020 (IST)

אנחנו מקשרים לספרים מודפסים. אלה בוודאי עולים כסף. אני לא רואה בעיה בקישורים לאתרים שגובים תשלום, אבל אם יש קישור חינמי יש להעדיף אותו. גילגמש • שיחה 12:36, 13 במרץ 2020 (IST)

ספרים מודפסים לפחות אפשר לשאול בספריה סביר להניח (כך שמינוי לספריה מקומית או גישה לספריה של מוסד אקדמי יכולים לעזור ברוב המקרים של ספרים מודפסים, מה שכרוך לכל היותר בדמי מינוי בסיסיים, וגם זה לא בהכרח). בשביל לצפות בקישור בתשלום אתה חייב לרכוש מנוי לאתר או להשתמש במנוי של אדם אחר, כך שמישהו חייב לשלם על המנוי בכל מקרה. מקורות, כמו התוכן עצמו של ויקיפדיה, אמורים להיות כמה שיותר נגישים, מבלי להכריח משתמש לעשות מינוי לאתר כלשהו (ועל הדרך להעשיר את הקופה של אותו אתר ולהגדיל להם את מספר המנויים).המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 13:43, 13 במרץ 2020 (IST)

מסכים עם המקיסט ואוסיף עוד: א. נדיר שמישהו יקנה ספר בגלל ויקיפדיה. כשויקיפדיה מקשרת אלפי פעמים לאתר בתשלום זה משהו אחר לגמרי. ב. יש הבדל בין ספר של מאות עמודים שעוסק ביסודיות בתוכן הערך ובין כתבה שזמן הקריאה שלה דקות ספורות. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 13:55, 13 במרץ 2020 (IST)

האם אפשר לחפש קישורים ל־ynet+? מציע גם כאן מה שהצעתי לגבי קישורים לדה מרקר, הארץ וכנראה גם גלובס: לציין במפורש שמדובר על קישורים למנויים בלבד. Tzafrir - שיחה 15:05, 15 במרץ 2020 (IST)

כמו {{אוצר החכמה}}. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל אלה - רק בלית ברירה. כשמדובר במידע חשוב באמת וכשאין חלופות. אוצר החכמה מעט שונה, יש שם 40 עמודים ראשונים חינם. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר ה'תש"ף • 11:51, 16 במרץ 2020 (IST)

בית ספר ויקיפדיה!

שלום לכולם, אני מזמין את כולכם, בעיקר התלמידים שבניינו, להצטרף לבית ספר ויקיפדיה, מיזם בו תלמידים שבית ספרם נסגר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, יכולים בכל שבוע לעבור שיעור אחר שיבוא לידי ביטוי בשיפור הויקיפדיה העברית. GUNR7229 - שיחה 14:23, 15 במרץ 2020 (IST)

יוזמה יפה, בהצלחה עם זה.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 23:47, 15 במרץ 2020 (IST)

בהצלחה רבה! הצטרפתי זה מכבר. אן שרלי - שיחה 13:32, 17 במרץ 2020 (IST)

שרת דיסקורד לויקיפדיה העברית

שלום לכולם! כפי שידוע לכם, הערוץ IRC של ויקיפדיה העברית בשרת freenode דיי מת, ואף אחד לא נמצא בו למעט מתניה וצפריר. עקב כך, החלטתי להקים שרת דיסקורד אשר ישמש אותנו לתקשורת חוץ ויקיפדית. חלקכם כבר חברים אחד של השני ברשת הפייסבוק או קבוצות וואטסאפ/טלגרם, אך לצערי הרב, אפליקציות אלו אינם הכלים האולטימטיביים לתקשורת בין הויקיפדים מכיוון שהם דורשים שם מלא או מספר טלפון. בזמן שבדיסקורד אתם יכולים לשמור על הזהות הויקיפדית האנונימית שלכם ללא כל בעיה.

אז, אם אתם בעניין, הגיע הזמן שתצטרפו לשרת אשמח לשיתוף פעולה מלא מצד כל החברים בתפעול השרת, בין אם זה בהיבט הטכני או בהיבט הקהילתי. שאר רעיונות והצעות וכל סוג של סיוע ייתקבלו בברכה!

כמו כן, אם ברצונכם להוסיף ערוצים נוספים או לנהל ערוץ מסויים אנא הודיעו לי.

שימו ♥ ששרת זה אינו שרת רשמי של ויקיפדיה העברית, אך אם כולנו נתרום להתפתחותו אולי הוא יהפוך לאחד כזה, ואפשר יהיה גם ליצור דף ויקיפדיה ייעודי לשרת שלנו בדומה לויקיפדיה האנגלית.

להצטרפות לשרת הדיסקורד לחצו כאן.

יאצקין52 - שיחה 08:19, 17 במרץ 2020 (IST)

אפשר לפתוח פרופיל פיקטיבי בפייסבוק. קרא לעצמך משה יצקין וזהו. גילגמש • שיחה 08:26, 17 במרץ 2020 (IST)

היי. השקעתי המון מחשבה בשנה שעברה בסוגייה הזאת, והגעתי למסקנה, שעד שלא תהיה בדיסקורד תמיכה בכתיבה מימין לשמאל, זה לא יצליח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:45, 17 במרץ 2020 (IST)

היי יגאל, תודה שהעלאת את הנושא הזה. כל הישראלים/ערבים סובלים מכך. אך עדיין ממשיכים להשתמש בדיסקורד.. מקווה שיימצא איזה שהוא פתרון כחול-לבן לבעיה הזאת. יאצקין52 - שיחה 18:56, 17 במרץ 2020 (IST)

אם הוא יימצא בעוד עשר שנים, אז צריך לפתוח את השרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:59, 17 במרץ 2020 (IST)

ועד אז, כדאי להתייעץ על כל ענייני הדיסקורד, כי מה שיש עכשיו בקישור הזה מפר המוני כללים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:08, 17 במרץ 2020 (IST)

אפשר לפתוח קבוצה בטלגרם, למיטב ידיעתי זה באנונימיות מוחלטת ואין הגבלה על כמות האנשים. אמירו • שיחה 20:02, 17 במרץ 2020 (IST)

סגורים בבית ומחפשים מה לעשות? אתם מוזמנים ליהנות בחינם מקורס דיבייט (ויכוח תחרותי) ושכנוע אונליין, של מועדון הדיבייט הליברלי

הנה וידיאו יוטיוב לדוגמא [6]

מועדון הדיבייט הליברלי, בהדרכת מוניקה פורמן, הינו המועדון הראשון שמציע הכשרה רטוריקה מלאה ותרגול דיבייט עבור מי שאינו סטודנט. המועדון המקיים מפגשים במתחם מרכז איין ראנד בשרונה תל אביב, החליט לקחת יוזמה גם בימי הקורונה ולעבור לפעול במתכונת וירטואלית מלאה!
החל מה23.03 ומדי שני, יתחיל את הקורס בן 12 המפגשים בשעה 18:00. לכל מפגש שני חלקים: הרצאה בת שעתיים ובה כלים מעשיים לשיפור יכולות השכנוע והעמידה מול קהל: בחירת ובניית טיעונים מנצחים, הפרכה, מענה על שאלות והתמודדות עם התנגדויות. לאחר-מכן יתקיים תרגול של שעתיים בו חברי הקבוצה מתחרים אלה באלה, נואמים בעצמם ומקבלים פידבק מיידי לשיפור.

החלק הראשון - של ההרצאה - פתוח לכל הנרשמים בקישור הבא [7] אך חלק התרגול הוא בתשלום לכל המעונין. --‏Yoavd‏ • שיחה 08:25, 17 במרץ 2020 (IST)

גילוי נאות - אין לי כל קשר עסקי עם הנושא, פשוט הסבו את תשומת לבי ונראה לי מעניין. --‏Yoavd‏ • שיחה 08:30, 17 במרץ 2020 (IST)

מאבק בקורונה

כמעט אף אחד מאיתנו לא יכול לעשות שום דבר לגבי מציאת פתרון למחלת הקורונה, אבל כל אחד מאיתנו יכול לסייע לגוף שחוקר את המחלה. אנא קראו בקישור הבא: [8] ואם ייראה לכם ניתן להוריד קטע תוכנה קטן [9] ולהפעיל על המחשב שלכם. המחקר צורך כח חישוב עצום, והתוכנה עושה שימוש ביכולות של המחשבים הביתיים ונותנת לכל מחשב קטע קטן ומקבלת בחזרה את התשובה וכן הלאה. כולכם מוזמנים! ניתן לבקש מהתוכנה להפסיק להעמיס את המחשב כשאתם עושים בו שימוש.--‏Yoavd‏ • שיחה 08:31, 17 במרץ 2020 (IST)

תודה, הצטרפתי למאמץ. Like (שי • מנשמע?) מה, אין? 09:02, 17 במרץ 2020 (IST)

נרפאו מקורונה

בימים האחרונים התבשרנו על כאלה שנרפאו מקורונה. שאלה: האם הם מחוסנים מהופעה חוזרת של קורונה? אם התשובה היא כן אז יכול להיות שהשיטה האנגלית עדיפה. Geagea - שיחה 13:47, 18 במרץ 2020 (IST)

באנגליה ערכו את הניסוי הקליני הגדול מתמיד. את התוצאות נדע תוך שבועיים. דוד שי - שיחה 15:18, 18 במרץ 2020 (IST)

יש לא מעט מקרים של מחלה חוזרת. 14% מהנרפאים בסין ולפחות אחד רשמי באירופה. לגבי השיטה האנגלית, להרוג מיליוני אנשים, לא נראה לי שזה עדיף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:29, 18 במרץ 2020 (IST)

איך נדע בעוד שבועיים? אחרי תקופת הדגירה יהיו הרבה חולים "צעירים" שהציפייה היא שיעברו את המחלה בקלות. ייקח זמן עד שנדע אם הניסוי היה נכון.

יגאל, אין שום כוונה להרוג מיליונים. הכוונה היא שהצעירים ייחלו ויפתחו חיסון טבעי ואילו המבוגרים וקבוצות הסיכון בהסגר. אין כוונה שמישהו ימות בכלל. השאלה אם מי שכבר נרפא מפתח חיסון וגם יש שאלה של מוטציות של הנגיף. Geagea - שיחה 17:20, 18 במרץ 2020 (IST)

נו, ואיך זה עובד בבריטניה... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:24, 18 במרץ 2020 (IST)

[1] אבל אי אפשר לדעת עכשיו, צריך להמתין לפחות שבועיים עד שיחלים הגל הראשוני של הנדבקים (אגב, העליה במספר החולים בישראל היום נובעת מהגדלת היקף הבדיקות, כבר לפני כשבועיים הציעו כמה רופאים לבצע בדיקות סקר מדגמיות לכלל האוכלוסייה). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ב באדר ה'תש"ף • 17:34, 18 במרץ 2020 (IST)

גרף קצב ההידבקות והתפשטות המחלה בישראל מעיד על חוסר סדירות גדול יום אחד זינוק של 34% ולמחרת גידול של 10% בלבד, ושוב תנודות כאלה. אלה תוצאות לא סבירות, ולהערכתי יותר משהן מלמדות על התפשטות המחלה, הן מעידות על הידיעה החלקית מאוד של משרד הבריאות על התפשטות המחלה. דוד שי - שיחה 21:52, 18 במרץ 2020 (IST)

והנה אתמול זינוק של 56% במספר החולים המאומתים בישראל, מספר שלדעתי ממש לא מתאר את קצב התפשטות המחלה, אלא את קצב הרחבת הבדיקות. אני ממליץ על המאמר ב"הארץ" "ד”ר דן ימין, מומחה למגפות: טראמפ צודק, ארגון הבריאות העולמי טועה", שאביא מתוכו פסקה אחת:

"אם אני עורך מעט בדיקות, אבדוק את אלה שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר להימצא חולים, ואז כשאבדוק את שיעור המתים מתוכם — אקבל מספרים גבוהים מאוד. אבל יש מדינה אחת שאפשר ללמוד ממנה: דרום קוריאה. דרום קוריאה מתמודדת עם הקורונה כבר זמן רב, יותר מרוב המדינות המערביות, והם מובילים במספר הבדיקות לנפש. לכן שם שיעור התמותה הרשמי עומד על 0.9%. אבל גם בדרום קוריאה לא הגיעו לכל הנדבקים, שלרובם סימפטומים קלים ביותר. מספר החולים האמיתי בדרום קוריאה הוא לפחות כפול מהמדווח, ולכן הסיכוי למות נמוך לפחות פי שניים, והוא עומד בערך על 0.45% — רחוק מאוד מה–3.4% של ארגון הבריאות העולמי. וזו כבר סיבה לאופטימיות זהירה". דוד שי - שיחה 05:47, 20 במרץ 2020 (IST)

אכן, בסיס הדברים נטען כבר בתחילת ההתפרצות (ראה דברי בעניין במעלה הדף), הנתונים התייחסו רק לנשאים שפתחו סימפטומים, כמו בכל דבר בחיים הדעות גם בקרב אנשי המקצוע היו חלוקות, רק חבל שבתקשורת דאגו עד כה להדגיש צד אחד, מה שלדעתי הוביל להיסטריה (ולאחוזי רייטינג), גם באתרים העוסקים ברפואה לא הבליטו מספיק את הדעה האחרת, זה בעיקר מה שהוביל אותי לתובנות שהצגתי לעיל, על המרוויחים העיקריים מכך (לא שאני מאמין שהארץ אובייקטיבי, אבל מסכים עם רוח הדברים). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ד באדר ה'תש"ף • 09:52, 20 במרץ 2020 (IST)

ולאחר הזינוק של 56% במספר החולים המאומתים אתמול, היום יש גידול מתון של 4% בלבד. לפני שאתם קופצים משמחה שהמגפה הודברה, יש לי הסבר אחר: דובר משרד הבריאות הלך בצהריים להכין את השבת, ולכן אין עדכונים על מספר החולים לאחר מכן. גרוע מכך, גם המעבדות עברו למתכונת שבת [10]. דוד שי - שיחה 18:59, 20 במרץ 2020 (IST)

דוד, אולי זה עשוי לעניין אותך (אם נתרגם את הנתונים לישראל, 19.2% נדבקים, הם 1,728,000, מספר החולים הזקוקים לטיפול נמרץ 167,616 ומספר המתים -1.3% = 22,464, אבל זה כאמור רק בהנחה שכל התושבים ייחשפו לנגיף כמו שהיה באניה, לפי הנתונים שאני מכיר בסביבות 150,000 נמצאים בבידוד לאחר שנחשפו לחולים כך שמספר המתים לפי זה הוא כ-350, והזקוקים לט"נ 9.7% ס"ה 2720, כמספר מכונות ההנשמה השמישות של ישראל ;). חסר תקנה :-) • שיחה • ב' בניסן ה'תש"ף • 21:54, 26 במרץ 2020 (IST)

בעטיו של המצב, אוצר החכמה פתוח לכלל הציבור ללא תשלום

כדאי לדעת. דגש חזק - שיחה 14:06, 18 במרץ 2020 (IST)

עייין בוק:מזנון#אתרי אוצר החכמה ופרוייקט השו"ת פתוחים ללא תשלום. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ב באדר ה'תש"ף • 17:08, 18 במרץ 2020 (IST)

ויקימדיה ישראל בעתות קורונה

ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, ואני מקווה ומאחלת לכם וליקירכם בריאות טובה. חשוב לי לכן, לעדכן אתכם כיצד אנו פועלים בנסיבות אלו, שאינן כתיקונן, וכיצד אנו ממשיכים בפעילותנו בהתאמה למציאות החדשה.

בהתאם להנחיות משרד הבריאות והקרן העולמית, הופסקו לאלתר כל הפעילויות הציבוריות שלנו, ואנו – צוות ויקימדיה ישראל, עברנו השבוע לעבוד מהבית, תוך בניית שיגרה חדשה כמתבקש. עם כל האתגרים שזה מזמן, סל אפשרויות ויכולות העשייה שלנו הוא רחב ומגוון ומאפשר לנו לקיים קשר עם שותפינו, דבר שאנו מקפידים עליו. את שניתן להמשיך ולקיים כמתוכנן, אנו ממשיכים, ובמקביל, קשובים לצרכי השטח, בודקים עם שותפינו דרכי פעולה חלופיות ובוחנים במקביל אפשרויות חדשות ובכלל זה יצירה, ופיתוח של כלים ותוכן המותאמים לנסיבות אלו ושגם ישרתו אותנו בהמשך, כשתבוא עת השיגרה החדשה.

עם כל הקושי שבדבר, ואי הוודאות הגדולה, אני מאמינה כי בכל אתגר טמונה הזדמנות, או אם תרצו "מעז ייצא מתוק", וכי עלינו למצוא את הדרכים לעשות זאת. ויקיפדיה ושאר המיזמים הם בדיוק הפלטפורמות לכך. הרשת העצומה והמדהימה הזו, שאת, אתה, וכל אחד מאיתנו הם חלק ממנה, של א.נשים שיצירת ידע ותוכן מניעים אותם, שקשורים אלו באלו, כאן וברחבי העולם בחזון משותף ועשייה מתמדת יכולה להיות דוגמא מדהימה לכך.

בימים אלו עוד יותר מתמיד. אני, ויחד עימי כל צוות ויקימדיה ישראל, מזמינות אתכם, להיות בקשר, להציע רעיונות, לחשוב על אפשרויות עשייה. אנו נהייה קשובות לדברים ונשמח לבחון את התכנותם על פי היכולות, האפשרויות וההתאמה לדרכי פעילותנו, כמקובל כאן אצלנו בפרט, ובתנועה העולמית, בכלל.

שמרו על עצמכם.ן. על יקירכם.ן, ובריאות רבה לכולנו. RevitalP-WMIL - שיחה 16:33, 18 במרץ 2020 (IST)

תודה רבה ורק בריאות Chenspec - שיחה 11:16, 29 במרץ 2020 (IDT)

ויקיפדיה תרוויח מהקורונה

לא בדקתי, אבל אני מתאר לעצמי שמספר ואיכות הערכים בוויקיפדיות בשפות השונות תגדל בהרבה, אני טועה ? צחי לרנר - שיחה 19:40, 18 במרץ 2020 (IST)

נשמע הגיוני. המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 19:41, 18 במרץ 2020 (IST)

מעניין איזה סוג ערכים ייכתבו יותר מבעבר ואיזה סוג ערכים ייכתבו פחות מבעבר ובאילו צורות יעשו זאת בשונה מבעבר ? צחי לרנר - שיחה 19:45, 18 במרץ 2020 (IST)

אבל למה להתעקש על שפה מקולקלת? ערכי ויקיפדיה ניתן לספור ולכן יש לומר 'מספר הערכים' וכך לגבי כל עצם שניתן למנות אותו. 147.161.9.75 07:48, 19 במרץ 2020 (IST)

התכוונת את ערכי ויקיפדיה. למה אתה מתעקש על שפה מקולקלת? נרו יאיר • שיחה • כ"ד באדר ה'תש"ף • 00:30, 20 במרץ 2020 (IST)

התכוונתי למה שכתבתי. אין הכרח להוסיף 'את'. 147.161.8.33 13:29, 20 במרץ 2020 (IST)

אם נהיה רציניים, מספר הערכים החדשים יקטן, משום שנצטרך להשקיע זמן רב בעדכון ערכים קיימים בתיאור השפעתה של מגפת הקורונה. דוגמה: הוספתי בערך "אל על" משפט על מגפת הקורונה, אך מובן שמשפט דומה, עם אסמכתאות, יש להוסיף בעוד עשרות ערכים שבקטגוריה:חברות תעופה. דוד שי - שיחה 06:57, 20 במרץ 2020 (IST)

נראה לי שערכים בתבנית לטיפול דחוף, נכתבו בקצב מהיר מאוד השבוע. השעמום בבידוד עושה את שלו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:10, 20 במרץ 2020 (IST)

זה נכון. כמעט 20 ערכים חדשים בשבוע האחרון! ‏עמיחי • שיחה 13:47, 24 במרץ 2020 (IST)

האם יש מיזם הרחבה / כתיבת ערכים בימי קורונה? ראיתי את ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/בית ספר ויקיפדיה, אבל הוא מיועד לתלמידים. פנו אלי גורמים חוץ ויקיפדיים שרוצים סדנת עריכה ב"זום". מה דעתכם על פתיחת מיזם ופתיחת השורות? מתייג את משתמש:RevitalP-WMIL משתמשת:Gitit- WMIL משתמשת:Ruti-WMIL. ‏עמיחי • שיחה 13:52, 24 במרץ 2020 (IST)

הייתי שמח אם עורכים יעלו ליוטיוב הרצאות בנושאים שונים (בסגנון של ההרצאות שמועברות במפגשים). אמירו • שיחה 14:00, 24 במרץ 2020 (IST)

אז נכון עמיחי, באמת עלה לנו רעיון של סדרת הרצאות אונליין בעמוד העמותה, פרסמתי הרגע בכיכר את כל ההסבר, מקווים שכמה שיותר יצטרפו. --Gitit- WMIL - שיחה 12:28, 26 במרץ 2020 (IST)

תודה Gitit- WMIL. האם חשבתם גם על דרך שבה ייכתב יותר חומר בוויקיפדיה? ‏עמיחי • שיחה 14:14, 27 במרץ 2020 (IDT)

היי, עמיחי, הנושא עולה הרבה אצלנו בישיבות, אבל עוד לא התגבש מתוווה לכך, אם יש לך רעיון או כיוון שאתה חושב שיתאים לקהילה הבוגרת של ויקיפדיה או לעורכים חדשים אשמח לשמוע, זמינה במייל או בנייד Gitit- WMIL - שיחה 10:59, 29 במרץ 2020 (IDT)

שוב תודה Gitit- WMIL. פנו אלי ושאלו אם אפשר להעביר סדנאות עריכה בוויקיפדיה, דרך "זום". ‏עמיחי • שיחה 15:52, 29 במרץ 2020 (IDT)

חלק המרכזי של הוובינרים יהיה על עריכה, ואנחנו לומדים כעת איך לשלב את זה עם ההדרכה מרחוק.... עמיחי Gitit- WMIL - שיחה 16:14, 29 במרץ 2020 (IDT)

יופי, תודה! מחכה לעדכון. האם ארגונים יכולים לפנות אלייך להדרכה עבור קהל היעד שלהם? ‏עמיחי • שיחה 16:16, 29 במרץ 2020 (IDT)

עמיחי, בשביל הדרכות בזום אתה לא צריך לחכות לעמותה. אתה מוזמן להתחיל מיזם כזה משלך. השאר הודעה פה, בוק:די, בוק:למ או בוק:מ, הסבר מה בדיוק נצרך (הרצאה של "מדריך לעריכה", או זמינות לשאלות על עריכה), ובקש מוויקיפדים להצטרף.david7031 • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 18:22, 29 במרץ 2020 (IDT)

לו רק היה לי זמן פנוי... דבר איתי אחרי יום העצמאות. ‏עמיחי • שיחה 19:36, 29 במרץ 2020 (IDT)

זו הזדמנות נהדרת להתפתחות האנציקלופדיה, אבל זו תהיה החמצה אם נראה רצף ערכים חדשים שאורכם יהיה קצר במיוחד, רמתם תהיה בינונית והם יתווספו לאלפים הערכים שזקוקים ל"תחזוקה". אם כבר, זו הזדמנות מדהימה לשפר ערכים קיימים (ויש אלפים שדורשים שיפור). אם נסיים את ה"גל" הזה באלף ערכים יותר שרובם קצרמרים או עם תבניות תחזוקה שונות, לא עשינו בזה באמת דבר בעיניי. מו סיזלאק • הטברנה 19:42, 29 במרץ 2020 (IDT)

דגל שחור

אזרחי ישראל נקראים להניף דגל שחור כמחאה נגד הרס הדמוקרטיה ותמיכה בהפגנה שיצאה היום אל הכנסת. הצטרפו למחאה! שלומית קדם - שיחה 15:31, 19 במרץ 2020 (IST)

ולנסות להעביר חוק שראש ממשלה מואשם לא יכהן כראש ממשלת מעבר יוצאת זה לא הרס הדמוקרטיה? כחול לבן מנסים להעביר חוקים "אישיים" גם ככה מדינה לא יכולה להתנהל. כמעט שליש מהמצביעים במדינה בחרו בו, להעביר חוק אישי נגדו זה גם הרס הדמוקרטיה. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף • 15:42, 19 במרץ 2020 (IST)

מדובר על חוק שאותו ראש ממשלה הצביע בעדו (ולא רק הוא: הרבה חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה) כשהוא עלה בפעם הקודמת, בקריאה טרומית. אבל אם אתה מדבר על שליש מהמצביעים: אותו ראש ממשלה טוען שהסיבה לאיסור כינוס הוועדות היא שאסור לנציגים של חמישית מהאוכלוסייה לכהן כראשי וועדות בכנסת. Tzafrir - שיחה 16:42, 19 במרץ 2020 (IST)

Cumputer guy דמוקרטיה פרלמנטרית היא כזו שהרשות המחוקקת נבחרת על ידי הציבור ויכולה להשיג רוב מתוכה כדי לחוקק חוקים. חוקים פרסונליים שני הצדדים מנסים להעביר כבר שנתיים, וזה אולי מסריח, אבל אם חוק נקבע על ידי רוב חברי הכנסת זה מאוד *דמוקרטי*. מה שלא דמוקרטי זה לפזר את הכנסת, למנוע פעולתה של הכנסת, למנוע בחירת יו"ר כנסת חדש למרות שפג תוקף אמון היו"ר המכהן, להוציא תקנה (מאוד מאוד פרסונלית) לפיה 5 מכל גוש יהיו בכנסת וכך מתבטל רוב של אחד הגושים. באופן כללי התנהלות של ממשלת מעבר שלא קיבלה את הלגיטימציה מהציבור היא מצב חולה מאוד, שפוגע בדמוקרטיה, ואני מקווה שנעבור את השלב הזה כבר. איש השום (Theshumai) - שיחה 16:01, 20 במרץ 2020 (IST)

מחאה נגד מה? נגד ניהול משבר עולמי בצורה מעוררת השתאות? נגד התנגדות לשיתוף בממשלה של אנשים שהצהירו שמטרתם היא לבטל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית?david7031 • שיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף • 15:43, 19 במרץ 2020 (IST)

• אני מניף דגל שחור על התנגחות של פוליטיקאים אגואיסטים בממשלה המתמודדת עם המשבר החמור בתולדותיה של מדינת ישראל. בברכה, גיברס - שיחה 15:45, 19 במרץ 2020 (IST)

למעשה הדמוקרטיה די הרוסה כבר, זה שאדם המואשם בשלושה תיקים רציניים יש לו את החוצפה לשאוף להיות ראש ממשלה, זה כלום לעומת החרפה שרבים כל כך הצביעו למענו. זו דמוקרטיה? למראית עין כן, אבל היא כבר נמצאת במדרון חלקלק, מתקרבת כבר לתחתית המדרון. מה שעשו לכנסת כעת מבשר את התקרבות הדיקטטורה. מדברים על דמוקרטיה ושוכחים (אולי אף פעם לא ידעו) מהי דמוקרטיה. דמוקרטיה היא קודם כל שיוויון בין כל אזרחים - האם בוזגלו, שגנב קופת צדקה מחנות קיבל בבית המשפט יחס, כמו שמקבלים דיירי הבית ברחוב בלפור? האם עצמאי קטן יכול היה להחביא את חשבונותיו העלומים באיים הקריביים? להרוויח הון במשחקים מלוכלכים עם מידע פנימי וששלטונות המס יתעלמו מכך? בחלום הלילה. מי שניסה להעביר חוקים לצורכי חסינותו, שלא יתלונן על חוקים אישיים, במצבים כאלה מקובל להגיד "הוא התחיל". בברכה. ליש - שיחה 15:58, 19 במרץ 2020 (IST)

אולי זה יסביר טוב יותר במה מדובר: https://timeout.co.il/מחאה-למרות-הקורונה. היכנסו וקראו.שלומית קדם - שיחה 16:01, 19 במרץ 2020 (IST)

אריה, כל עוד החוק לא אוסר עליו להתמודד (ואפילו לא הפסיקה המוזרה בהלכת דרעי-פנחסי), פגיעה בדמוקרטיה היא לדרוש לאסור עליו להתמודד. אין כל קשר בין שאלת מבחן בוזגלו לבין השאלה האם התבטאות רצון העם בהצבעה לנתניהו היא ראויה.david7031 • שיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף • 16:09, 19 במרץ 2020 (IST)

אני נמנע מלהתערב בפוליטיקה ודת כאן, אבל כמה אפשר? עלה לכם הדם לראש, כתבו ערכים/ערכו ערכים/קטגרו קטגוריות, כמה אתם יכולים להיבהל מביבי, לשנוא את ביבי, ולמחות בביבי ועוד בזמן של כזה נגיף, צאו מהסרט ותחזרו לחיים. שים שלום - שיחה 16:42, 19 במרץ 2020 (IST)

אלה החיים, החיים שאנחנו רוצים בהם, דמוקרטיה וצדק והגינות. קורונה איננה דוחה את כל אלה, אבל יש מי שמנסה להשתמש בה.שלומית קדם - שיחה 17:50, 19 במרץ 2020 (IST)

david7031, מכובדי, במהלך חיי, הארוכים פי 4 מחייך, הספקתי ללמוד לא מעט דברים, שאולי לא הספקת ללמוד בעצמך. החוקים משתנים כל הזמן, כדי להתאים אותם למציאות המשתנה. פעם לא היו חוקים בנוגע למס ערך מוסף, כי לא היה מס ערך מוסף, אולם לאחר הופעתו היו צריכים לחוקק חוקים בנוגע אליו. פעם לא היו חוקים לגבי עבירות אינטרנט, כי לא היה אינטרנט. המחוקק נמצא במרוץ מתמיד מול המציאות המשתנה ומנסה להתאים את מערכת החוקים למציאות. זה הולך גם בכיוון השני, פעם היו חוקים שאסרו יחסי מ‏ין בין שני גברים ועם השתנות היחס להו‏מוסק‏סואלים בוטלו חוקים אלה. אין ולא היו חוקים שאסרו על נאשם בפשע להרכיב ממשלה, כי לא היו מצבים כאלה ואיש לא העלה על דעתו שיהיו מצבים כאלה. בנוסף לחוקים יש התנהגות מקובלת ודעת קהל, בחברה מתוקנת לא היה צורך בחוקים כאלה, כי אף אדם מכובד לא היה מעלה על דעתו להתמודד לראשות הממשלה עם מטען כזה על גבו ואם בכל זאת היה עושה זאת, ודאי לא היה עובר את אחוז החסימה. ובכל זאת זה קרה ועכשיו צריך להתאים את מערכת החוקים שלנו למציאות החדשה ולמנוע תופעות כאלה. יתר על כן, מקובל בעולם, בארצות הברית, בצרפת ובמדינות נאורות רבות, שמגבילים את כהונתו של ראש הממשלה/הנשיא, האדם בעל העוצמה הרבה ביותר, כי מתחת לאבן שלא מזיזים מתחבאים שרצים. הכוח משחית וכוח בלתי מוגבל משחית בצורה בלתי מוגבלת. בתחילת דרכו נתניהו היה פוליטיקאי מבריק עם התנהלות סבירה, אולם ככל שהתארכה כהונתו עלה לו לראש נוזל לא טהור, התחיל לנפץ את המוסדות, שנועדו להגביל את כוחו וכעת אנו עדים למה שקורה לכנסת. אין כל פסול בהגבלת כהונתו של ראש הממשלה, ההפך. אין כל פסול בהטלת איסור על נאשמים להרכיב ממשלה, להפך, זה נועד לחזק את הדמוקרטיה, כל עוד יהיה רוב פרלמנטרי לחקיקה. ההפך, אם מיעוט יצליח למנוע חקיקה זו, בדרכי עורמה, בפיתוי חברי/ות כנסת לעבור מצד לצד, זו תהיה פגיעה בדמוקרטיה. בברכה. ליש - שיחה 18:12, 19 במרץ 2020 (IST)

איש לא העלה על דעתו שיבוא יום וראש ממשלה ייבא לארץ מחבלים מתוניסיה ויחלק להם נשקים. איש לא העלה על דעתו שראש ממשלה יעקור 10,000 יהודים מאדמתם ואיש לא העלה על דעתו שראש ממשלה יתן יד חופשית לפרשים לנפץ גולגלות יהודים. ועדיין, אף אחד לא רץ לחוקק חוקים נגד הטירוף הזה, ואפילו יש ציבור נרחב שישמח לראות זאת שוב כשהצד שלו יעלה שוב לשלטון. כשזה המצב, אל תצפו שנתרגש מראש ממשלה מושחת. לציבור שמזדעק היום על פגיעה בדמוקרטיה היה נוח להעביר את אוסלו ב' על גבם של גונן שגב ואלכס גולדפרב. מנחם.אל - שיחה 19:06, 19 במרץ 2020 (IST)

משתמש:ליש, החוק אינו קובע שאסור לנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. עד להרשעה (אם תהיה) הוא אינו חייב להתפטר מתפקידו. אין זו פגיעה בדמוקרטיה כלל וכלל, ובטח לא כש1,352,449 (!) מבעלי זכות הבחירה בחרו בו. אן שרלי - שיחה 19:47, 19 במרץ 2020 (IST)

משתמש:ליש, אמנם החוקים משתנים, אך זה יהיה מגוחך לטעון שמשום כך על נתניהו להתפטר. אם החוק אינו מתאים למצב החדש, יתכבדו איפוא חברי הכנסת וישנו אותו. אן שרלי - שיחה 19:52, 19 במרץ 2020 (IST)

יושב ראש הכנסת היוצאת לא מאפשר לחברי הכנסת לחוקק את החוקים הללו כרגע. Tzafrir - שיחה 23:48, 19 במרץ 2020 (IST)

ראש ממשלה אמור לכהן מכוח אמונם של מרבית חברי הכנסת. אם מרביתם מתנגדים לכהונתו עליהם פשוט למנות מישהו אחר וחקיקה (פרסונלית, יש לומר) במקרה זה מתייתרת. מטרת חקיקת החוק היא אילוץ הצד השני להחליף יו"ר כדי שיתאפשר להם להקים ממשלה עם מי שהם מעוניינים. זו הזניה של מוסד החקיקה, ובעולם ערכי פרצופם של אנשי הצעה כעין זו היה מתכסה; לא ממסכה רפואית אלא מכלימה. אבל בג'ונגל הפוליטי שלנו מי שמשתמש בסמכותו כדי לעצור מהלך פוליטי פרסונלי מואשם בפוליטיזציה. נו שוין, התרגלנו. דגש חזק - שיחה 00:05, 20 במרץ 2020 (IST)

די מדהים לגלות איך האיש החזק במדינה, זה שרודף את יריביו בכל דרך אפשרית, הצליח להטמיע את הנרטיב שהוא אדם נרדף, על ידי המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש וכעת גם חברי הכנסת. האמת מתה, נותר רק הנרטיב. אן שרלי, האם ידוע לך שכאשר אדם חשוד בשוחד, כל המשרות בשירות המדינה, ממשרת מחלק תה ועד משרת שר, חסומות בפניו, למרות שאין חוק האומר זאת? החיים אינם רק חוק, יש גם נורמה, ונתניהו עצמו תמך בנורמה שראש ממשלה חשוד בשוחד צריך להתפטר, כאשר נורמה זו הופנתה כלפי אולמרט. הצעד שמבקש להפוך נורמה זו לחוק ממש אינו פרסונלי - כבר חווינו יותר מדי אנשי ציבור מושחתים, והגיע הזמן לעצור זאת. דוד שי - שיחה 06:12, 20 במרץ 2020 (IST)

דגש חזק, נראה לי שאתה מבלבל בין שני דברים שונים. כרגע ו״ר הכנסת היוצאת חוסם כל פעילות של הכנסת. בלי קשר לחקיקת חוקים. מטרת החקיקה היא אולי לאלץ את ראש הממשלה (שגם הוא ראש ממשלת מעבר, ובמקרה שלו: כבר יותר משנה) לא להיותר ראש ממשלה (מתי? יש גרסאות שונות לפי הגרסאות השונות של החוק. לפי הגרסה שבה תמך נתניהו בקריאה טרומית: מיד). Tzafrir - שיחה 09:52, 20 במרץ 2020 (IST)

אני בגדול נגד כל הפגנה שעלולה לגרום למוות. במקרה הספציפי הזה לצאת להפגין בקבוצות גדולות כך כך זהו דבר שגובל בסכנת הדבקות ובשפיכת דם. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 02:15, 20 במרץ 2020 (IST)

אנשים שנוסעים במכוניותיהם מבודדים. אם כבר, שוטרים שאילצו אותם לצאת מהמכוניות הם שהעלו את הסיכון להעברת מחלה. Tzafrir - שיחה 09:52, 20 במרץ 2020 (IST)

זה לא מעניין אם ביבי תמך בעבר בחוק מהאינטרסים שלו, וזה לא מעניין שהחוק הוא פרסונלי. לגופו של חוק, החוק הוא אנטי דמוקרטי בעליל, שאסור לתת לו יד. החוק בעצם אומר שאדם אחד שלא נבחר בידי שום ציבור, אלא על ידי וועדת איתור של קבוצת אנשים מקורבת, הוא לבדו יכול להפיל שלטון בישראל ללא שום ביקורת. שהרי רק בידיו של היועמ"ש להגיש כתב אישום כנגד ראש ממשלה, לא משנה מהם הדעות המשפטיות הנגדיות. ובעצם, ציבור גדול יכול לבחור בהמוניו בממשלה יציבה וחזקה, ואדם אחד בלבד יכול להפיל אותה כראות עיניו, אפילו ללא ביקורת שיפוטית. היעלה על הדעת חוק הזוי כזה במדינה דמוקרטית?! בר-כח - שיחה 05:56, 22 במרץ 2020 (IST)

התהליך הזה הוא תהליך ממושך, כמו שראינו בעצמנו, אבל מכיוון שראש הממשלה הוא חבר כסת, יש בו שלב שבו הכנסת יכולה להחליט שהיא מעניקה חסינות לחבר ראש הממשלה. לכן בהחלט יש כאן ביקורת של ראשות אחרת.

ולחברי מהשמאל שמרגישים שבר כח מדבר שטויות, אני מציע להיזכר בהיסטוריה הקרובה של ברזיל ולהליך שעבר על לולה דה סילבה ועל דילמה רוסף ושמילא חלק חשוב בעלייתו לאחר מכן של ז'איר בולסונארו. ההאשמות מהשמאל הברזילאי הן בדיוק ההשאמות האלו. המקרה הברזילאי ממחיש את הבעיה בהסתמכות על המערכת הפוליטית לעשיית הצדק: עלתה הצבעת הדחה לרוסף(?), ובסופו של דבר היא עברה עם רוב מקרי בפרלמנט (נכון? מישהו רוצה להרחיב?)

אבל גם אז, אם יש רוב בכנסת נגד ראש הממשלה, הוא בכל מקרה בבעיה. בלי קשר למשפט. Tzafrir - שיחה 09:57, 22 במרץ 2020 (IST)

אהבתי את הדרמטיזציה בדבריו של בר-כח, שממחישה עד כמה נתניהו ותומכיו הצליחו לעוור חלק מהעם. היועמ"ש נבחר על ידי ועדת איתור, ניקיון כפיו נבחן על ידי ועדה נוספת ומינויו מאושר על ידי הממשלה. זה ממש לא "ועדת איתור של קבוצת אנשים מקורבת". האמנם "הוא לבדו יכול להפיל שלטון בישראל ללא שום ביקורת"? הוא פשוט קם בבוקר במצב רוח רע ומדיח את הממשלה? ממש לא. קודם לכך יש חקירת משטרה יסודית, שעליה חלות מגבלות רבות, ממצאי החקירה מועברים לפרקליטות וזו דנה בהם בכובד ראש, ורק לאחר תהליכים אלה מגיעה ההחלטה אל היועמ"ש. גם לאחר החלטתו הכנסת (נבחרי העם) יכולה לבלום את המהלך המשפטי. ובאשר למשפט "אפילו ללא ביקורת שיפוטית" - שערי בג"ץ פתוחים לכל, גם לראש ממשלה שסבור שנגרם לו עוול. דוד שי - שיחה 06:50, 23 במרץ 2020 (IST)

נו באמת. בג"ץ לא ימנע מיועמ"ש להגיש כתב אישום. עם כל הכבוד לחקירות משטרה ומסקנות פרקליטות, כבר ראינו פעמים רבות כיצד פוליטיקאים זוכו מכתבי אישום שעברו כמובן את כל התהליך הזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 15:29, 23 במרץ 2020 (IST)

וכך צריך להיות, הרי אם כל כתבי האישום היו מסתיימים בהרשעה, זה היה הופך את בתי המשפט לחותמת גומי. לעתים יש חילוקי דעות משפטיים, היועץ סבור כך ובית המשפט סבור אחרת. לעתים יש חילוקי דעות גם בין השופטים היושבים באותו הרכב. אבל כשרוצים לתקוף את מערכת המשפט, תוקפים אותה גם בגלל הזיכויים וגם בגלל ההרשעות... בברכה. ליש - שיחה 16:06, 23 במרץ 2020 (IST)

לא הבנת. אכן דרכו של עולם היא שלעתים נאשם מורשע ולעתים מזוכה, וכאשר מדובר בכמות סבירה של זיכויים זה גם לא מטיל פגם בשיקול דעתה של הפרקליטות. כאשר כמות הזיכויים של פוליטיקאים גדולה במיוחד ראוי שהפרקליטות תציב לעצמה סטנדרטים גבוהים יותר, אבל גם זה לא העניין. העיקר הוא שיש כוח רב מדי כאשר נותנים לפרקליטות אפשרות להחליף את השלטון בדרך הזו. גם המחוקק חשב כך, ולכן קבע בפירוש שראש הממשלה ימשיך בתפקידו גם כאשר מתנהל נגדו משפט, כל עוד אין פסק דין חלוט בערכאה אחרונה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 17:28, 23 במרץ 2020 (IST)

דוד שי, במשטרה אתה תולה את יהבך שיאזנו את סמכויות היועמ"ש?! רק אזכיר שכל חקירת המשטרה מתנהלת עפ"י אישוריו של היועמ"ש. הוא מחליט על קצב החקירה, הוא קובע את הלו"ז של כל חקירה וחקירה, והוא מחליט מה לעשות עם מסקנות החקירה. כך שלא ברור למה בכלל הזכרת אותם. הפרקליטות תאזן את היועמ"ש?! הרי הפרקליטות כפופה ליועמ"ש. ההחלטה אם להגיש כתב אישום לראש הממשלה לא תלויה בפרקליטות, ולמעשה, היועמ"ש, כבוס הרשמי של פרקליט המדינה, יכול להחליט שהוא לא משתף את הפרקליט בחקירת ראש הממשלה, אלא הוא מציב את האנשים שלו בלבד לטיפול בתיק.

בחירת היועמ"ש לתפקידו נעשה ללא רבב?! ללא תקלות?! ללא קומבינות?! והרי המקרה האקטואלי שבו אנו נמצאים מוכיח אחרת. הוועדה שבדקה את יושרו של מנדלבליט מודה שלא נחשפה להקלטות מפרשת הרפז. אותן הקלטות שמחתימות את יושרו של מנדלבליט, שעליהן מנדלבליט עצמו משום מה החליט להגיש צווי איסור פירסום מוחלטים - עוד סממן שפוגע ביושרו. יותר מזה, סגירת התיק מחוסר אשמה (ולא מחוסר ראיות), הייתה תהליך מובהק של קומבינה שנעשה עם המועמד של מנדלבליט לתפקיד פרקליט המדינה שלמה למברגר. לטעון שהכל נקי בתהליך ולא יכולות להיות תקלות או קומבינות, זאת או תמימות או היתממות.

החוק המדובר הוא אסון דמוקרטי, לא פחות. גם ככה סמכויות היועמ"ש הן לא פרופורציונליות, ונבחרי הציבור חייבים להגביל אותן במהרה. לתת לו גם את הכוח בחוק להפיל שלטון בישראל?! זה כבר גבול שאסור לעבור. בר-כח - שיחה 17:41, 23 במרץ 2020 (IST)

אם מישהו עשה קומבינה במינויו של מנדלבליט, הרי זה האיש שדחף יותר מכל למינויו - בנימין נתניהו.

ואם אתה סבור שכל מערכת אכיפת החוק הושחתה, כדאי שתזכור מי היה ראש הממשלה בתקופת השחתתה - בנימין נתניהו. דוד שי - שיחה 18:04, 23 במרץ 2020 (IST)

למרות שהזכרתי את מנדלבליט, זאת הייתה רק דוגמה לשחיתות אפשרית במינוי היועמ"ש. דבריי הם כלליים, ולא מדברים על מקרה ספציפי. אסור שלאדם אחד או אפילו גוף או ארגון שאינם נבחרי ציבור, אלא נבחרו ע"י וועדות מקצועיות, שיהיה להם כוח להפיל ממשלה בישראל שנבחרה ע"י העם. החוק הנזכר גורם בדיוק לדבר הזה. והכל בחסות "רק לא ביבי". כי לא בכדי החוק הקיים מאפשר לראש ממשלה לכהן עד פסק דין חלוט. כי החוק חושש בדיוק לדבר שאותו הזכרתי. החוק הקיים ענייני ואובייקטיבי. החוק שאותו ליברמן וכחול-לבן מעוניינים להעביר הוא כל כולו "רק לא ביבי", ולא מנסה להתייחס אפילו לחשש אותו הזכרתי. בר-כח - שיחה 18:17, 23 במרץ 2020 (IST)

ארגון אחד?

• משטרה
• פרקליטות
• היועץ המשפטי לממשלה
• הכנסת (אפשרות לבקשת חסינות)
• בג״צ (במקרה של החלטה מאוד לא סבירה של כל אחד מהללו)

Tzafrir - שיחה 18:37, 23 במרץ 2020 (IST)

הסברתי למעלה מדוע זו החלטה של אדם אחד בלבד. המשטרה לא יכולה לעכב הגשת כתב אישום. היא פועלת עפ"י הלו"ז שהיועמ"ש קובע, ומסקנותיה מתפרשות ע"י היועמ"ש וצוותו לאחר סיום החקירה, מבלי חיוב להתייחס להמלצות המשטרה. לאחר סיום חקירת המשטרה, היועמ"ש עצמו קובע מיהו הצוות המשפטי שישב על התיק, תוך יכולת בלעדית לדחוק אנשים המתנגדים לדעתו המשפטית. כל התהליך יכול להסתיים בחודשים ספורים, תלוי ברצונו של היועמ"ש עצמו. הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטה כזו כאשר החוק מפורש, מבלי שבחן בעצמו את התיק, הוא אפסי. ערכאת החסינות בכנסת, היא הערכאה היחידה שיכולה להציל את הממשלה מידיו של היועמ"ש. לאחר שראינו את פסטיבל החסינות של ביבי לפני כחודשיים, לא יודע עד כמה באמת אפשר להתייחס להחלטותיהם בענייניות. בר-כח - שיחה 18:59, 23 במרץ 2020 (IST)

ראשית יש נורמות ציבוריות, נתניהו סתר נורמה שהוא תמך בחר בה בעבר. מציין שכחול לבן הציעה חוק דומה(שמופיע במצע) באפריל ואולי בספטמבר. הפעם יש רוב ולכן הליכוד חושש ומהדהד טענות. לגבי היועמש, הוא יודע שזיכוי או כשלון יפגע בו ציבורית ומקצועית. חלק מהם גם שואפים להיות שופטים . מטרת ועדת האיתור היא צמצום השפעה פוליטית ישירה ובחירה לפי מקצועיות. הממשלה אחכ מאשרת. הרכב הועדה מגוון וכולל גם נציגות פוליטית [ראו ערך היועץ המשפטי לממשלה]. ליועמש יש השפעה רבה על ההליך המשפטי אבל בסוף הוא מבוצע בצוות ויש המון גורמים נוספים (פרקליט המדינה למשל). הם לא מריונטות. הוא מחליט בסוף אבל לרוב עם הצוות (ותאורטית הממשלה והכנסת יכולה לשנות את הנוהל ולהפוך אותו למחיב) . ונושא החסינות, אינו מתיחס לעבירות חמורות (כך , נתניהו ידע זאת ועדין ביקש בשביל למרוח) ותלוי בחכים. יש גם חסינות מהותית(למשל כשנתניהו חשף מסמך סודי ) שאינה דורשת הצבעה. אני חושב שיש עוד פרמטרים: רהמ ישלב ניהול מדינה ומשפט . זה שדה לא חרוש. נוסיף על כך ערעור האמון במוסדות השלטון , ניצול השלטון ללחץ על התביעה\השפעה על ההליך המשפטי(הניסיון לחוקק את חוק ההמלצות) . ראינו איך הגיבו חלק מהאנשים על הפרסום על סגירת ביתי המשפט בתחילה. ובאופן כללי: למי יש אינטרס שזה יהיה ככה ומי קמפיינר טוב. מי אוהבים ומעריכים ולכן מאמינים לו? מי החמיא לגוף חוקר עד שהוא עשה משהו שהוא לא אוהב? למה מכלילים מערכות במקום להבין שלא כולם רעים או טובים ושתמיד יש מה לתקן ולשמר? לנאשמים\ חשודים יש כמה אסטרטגיות: עניניות, שתיקה והתבכינות על רדיפה. מה בחר נאשם מפורסם? אלה הסיכונים, על חלקם נבחרי הציבור חשבו?

בכל מקרה, לדעתי , פתרון הביניים הוא יציאה לניבצרות וניהול משפט בזק. אם יזוכה, יחזור (במקרה של נתניהו, חזק יותר). לא מריחה. החוק דיבר על נתינת המנדט לחכ נאשם החל מהכנסת הבאה. אולי יהיו כמה כאלה והבוחר ידע . לא מדברים על קטיעת קדנציה (מה שהמחוקק מנע) אלא איסור על פתיחת קדנציה וממשלה חדשה. במשטר הישראלי, ממני חכ מסוים המקבל את דעת הרוב. הנורמה הפוליטית הוא יור מפלגה אבל לא חייב לפי חוק. ודעת הבוחר ביחס לנתניהו, אני חושב שרוב הבוחרים או אדישים או מתנגדים לנתניהו ―2a00:a040:196:e146:4971:cb40:289e:3706 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למשתתפי הדיון - אנא השתתפו והצביעו בדיון על מחיקת הערך מחאת הדגלים השחורים. תודה, -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 22:02, 2 באפריל 2020 (IDT)

הומור שחור בימים של מגפה ודמדומי הדמוקרטיה

• גל אמיר, מתוך הערך 'מגפת הקורונה במאה ה-21, ויקיפדיה, האנציקלופדיה הפתוחה, 2637, 21 במרץ 2020.
• אביגדור פלדמן, בואו אומר לכם מי החולה האמיתי, באתר הארץ, 19 במרץ 2020.

דוגמאות נוספות יתקבלו בברכה, כי אם לא נצחק לא נותר לנו אלא לבכות. דוד שי - שיחה 10:05, 21 במרץ 2020 (IST)

ולפני שאתם מתנפלים עלי בשאלה "מה פתאום דמדומי הדמוקרטיה?", זה לא אני, זה גרשום גורנברג בוושינגטון פוסט, אלון בן-דוד במעריב, יובל נח הררי בידיעות אחרונות ומשה גורלי בכלכליסט. דוד שי - שיחה 10:26, 21 במרץ 2020 (IST)

אלון בן-דוד טען בהתחלה שמדובר בשפעת שביבי מנצל לצרכיו ללא שום הצדקה ושעוד חודשיים ישכחו ממנה. הבנה גדולה ברפואה אין לו, יהירות ובורות מסוכנת יש ויש. דב ט. - שיחה 11:52, 22 במרץ 2020 (IST)

אני מבקש ערך על תחזיות על סוף הדמוקרטיה (ישראל), כדי שנוכל לצחוק גם בעתיד. עוזי ו. - שיחה 15:07, 22 במרץ 2020 (IST)

בוודאי תשמח לשמוע שלדעת דוד פטר מפורום קהלת "לא דובים ולא הפיכה. זו דמוקרטיה במיטבה". דוד שי - שיחה 18:31, 22 במרץ 2020 (IST)

נוסף לאחר ארכוב: אנחנו בימי הדמוקרטיה האחרונים. עוזי ו. - שיחה 23:31, 4 ביוני 2020 (IDT)

כואב לי הלב על הקיטוב הנורא שיש היום בחברה הישראלית. בשנים האחרונות אני שומע משני הצדדים אווירה של "הלכה המדינה". בין הרודן בנימין ארדואן לדיקטטורה השיפוטית, אנשים מאבדים אמון במה שמחזיק אותנו יחד כחברה. ולא, אני לא חושב שזה מבוסס. אני לא חושב שמערכת משפט עצמאית שמבקרת את הרשויות האחרות הופכת את המדינה לדיקטטורה שיפוטית, אפילו אם הם לפעמים חורגים מסמכות או פועלים מתוך אג'נדה. ולא, אני לא חושב שמאבק פוליטי מלוכלך שמעכב בשבוע את תחילת פעילותה של הכנסת הופך את המדינה לדיקטטורה, אפילו אם הוא נעשה מתוך נסיון להיאחז בקרנות המזבח לאחר תבוסה פוליטית. ברוך השם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אפילו אם יש בעולם דמוקרטיות מוצלחות יותר. ויש אצלנו מאבקים פוליטיים, ויש מאבקים על דמותה של המדינה, ולא תמיד הכל נעשה בצורה הכי טובה. אבל לא צריך להגזים, כי בסוף אנחנו נצטרך להמשיך לחיות כאן ביחד. וזה אפילו די נחמד, בכל זאת חיכינו לזה איזה אלפיים שנה. משה פרידמן - שיחה 11:36, 25 במרץ 2020 (IST)

השר יריב לוין ואחרים רצו להגביל בתקנות שעת חירום את פעילות הכנסת

ראו כאן: [11]. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:29, 21 במרץ 2020 (IST)

מוזר שהממשלה הזו, שבכל שני וחמישי מהללת את עצמה על היותנו "סטארט-אפ ניישן", לא מציעה לקיים חלק מפעילות הכנסת בוועידת וידאו, עם כלי כמו Zoom. דוד שי - שיחה 10:42, 21 במרץ 2020 (IST)

זו הנקודה? כמה משרי הממשלה רצו לשתק את פעילות הפרלמנט על ידי התקנת תקנות שעת חירום. דיקטטורה בדרך. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:01, 21 במרץ 2020 (IST)

רק שלא תפרוץ שריפה בכנסת. אסף השני - שיחה 14:02, 21 במרץ 2020 (IST)

אכן די מוזר שלא עורכים הצבעות באופן מקוון, אבל כנראה הדבר קשור לעובדה שהחוק מגדיר את האופן בו יש לערוך הצבעות, וכדי לשנות את החוק יש לערוך הצבעה על פי החוקים הקיימים כרגע, והדבר לא ממש אפשרי. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ו באדר ה'תש"ף • 09:12, 22 במרץ 2020 (IST)

מדוע לא ממש אפשרי? יתכנסו מחר ויחוקקו, ולאחר מכן ימשיכו בפעילות כל אחד מביתו. דוד שי - שיחה 14:37, 22 במרץ 2020 (IST)

לא יודע, עד היום אמרו שבממשלת מעבר יש לצמצם את פעילות הכנסת. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 17:32, 23 במרץ 2020 (IST)

אתה טועה. זו ממשלת מעבר, ולכן יש לצמצם את פעילותה. הכנסת היא כנסת נבחרת, ראוי שתפעל במלוא כוחה. דוד שי - שיחה 18:08, 23 במרץ 2020 (IST)

זה לא אני. היועמ"שים אמרו שיש לצמצם למינימום את הפעילות בכנסת כאשר הממשלה הופכת לממשלת מעבר. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 18:14, 23 במרץ 2020 (IST)

אבל הכנסת היא עכשיו כנסת נבחרת חדשה ולא הכנסת שהתפזרה כשלא הצליחה להקים ממשלה. Tzafrir - שיחה 18:34, 23 במרץ 2020 (IST)

גם הקודמות היו נבחרות וחלקן גם חדשות, וגם הנוכחית לא מצליחה להקים ממשלה. במשך שנה ורבע לא בער לאף אחד להקים ועדות או להפעיל אותן במלוא הקיטור. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 19:47, 23 במרץ 2020 (IST)

הייתה סיבה פוליטית לכך: היה רוב בכנסת שהתנגד להקמת ועדת כנסת כדי להימנע מדיון בחסינות ראש הממשלה. המצב הזה השתנה פתאום אחרי בעקבות שינוי דעתו של ליברמן. זה קרה כבר לאחר פיזור הכנסת העשרים ושתיים. אבל אותו הרוב בערך קיים גם בכנסת העשרים ושלוש, והיא לא מפוזרת. מעבר לכך ועדה מסדרת קמה הן בכנסת העשרים ואחת (בראשות הליכוד) והן בכנסת העשרים ושתיים) (בראשות כחול לבן). כאן ניסו אדלשטיין ושות’ למנוע גם את הקמתה של זו. Tzafrir - שיחה 20:54, 23 במרץ 2020 (IST)

נו, אז למה נלחמו אז בעמדתו המסוכנת של ליברמן, כולל הפגנות עם דגלים שחורים? אז אנשים פחות חששו לצאת מהבית. עצם קיומה של ועדה מסדרת אינו בשורה גדולה, השאלה מה היא מסדרת הלאה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 21:03, 23 במרץ 2020 (IST)

יש הפגנות שבועיות בנושא כבר במשך שלוש שנים ויותר (עמדתו של נתניהו. ליברמן היה סתם עוד מישהו בצד). Tzafrir - שיחה 21:31, 23 במרץ 2020 (IST)

זה ממש העניין. הבעיה האמיתית של המפגינים היא לא פעילות הכנסת בתקופה זו או אחרת וגם לא תקנות חירום בעת מגפה, הבעיה שלהם היא נתניהו. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באדר ה'תש"ף • 11:40, 24 במרץ 2020 (IST)

כוחה של ממשלת מעבר מוגבל בגלל בחירות (ניצול לפופוליזם), הכנסת מפוזרת\פועלת חלקית \לא פועלת , הממשלה לא קיבלה את תמיכת הכנסת וכו. אנחנו נמצאים במשבר בריאותי. כתוצאה מכך , הממשלה משתמשת בצוים לשעת חירום ועושה המון צעדים. יש שיטענו שיטענו שסמכויויה כמעט מלאות בפועל. לכן, פיקוח של הכנסת חיוני יותר מקודם. אפשר הוסיף שהפעם נמנעה הקמת הוועדה המסדרת (תאורטית , זה יכל להגרר עד סוף המנדט של גנץ כי ביבי חושש מחקיקה ) וכדבריו של היועמש ינון: הפכנו לדמוקטיה נכה לזמן מסוים. בכנסת ה21 פעלו: ועדת הכספים הזמנית ,ועדת החוץ והביטחון הזמנית. לא היו הפגנות . לקראת שנת הלימודים, הוקמה ועדת החינוך, התרבות והספורט הזמנית . בכנסת ה22, ליברמן (והבלוק שגם התנגד לועדת קורונה למשל) מנע הפעלה שלהם לתקופה. וכן, גם היחס לנתניהו משפיע על חלק.--2A00:A040:196:E146:D41E:EFA6:653E:606C 14:15, 26 במרץ 2020 (IST)

יפן והקורונה

מפליאה אותי התופעה של התמודדות יפן עם הקורונה. מדינה של 128 מיליון נפש שהייתה אחד המקומות הראשונים מחוץ לסין שנדבקו בו אנשים בנגיף, עברה רק אתמול את ה-1,000 נדבקים. ראש הממשלה ביקש לפני שלושה שבועות לסגור את בתי הספר עד 3 באפריל וכנראה שיפתחו מחדש בתאריך זה. זוהי מצלמת רחוב שמשדרת רחוב בשיבויה בטוקיו. כנראה בדרך כלל הרחוב הומה הרבה יותר, אבל גם עכשיו ניתן לראות תנועת אנשים רגילה (חלקם עם מסיכות) וכנראה גם החנויות פתוחות. היפנים גם מתעקשים על קיום אולימפיאדת טוקיו במועד שנקבע ולא שועים, בינתיים, לבקשות מרחבי העולם לדחייה או ביטול. למישהו יש הסבר איך בעולם המערבי המגיפה מתפשטת כאש בשדה קוצים בזמן שביפן היא נראית כשפעת עונתית?אודי - שיחה 11:15, 21 במרץ 2020 (IST)
מאמר בנושא.אודי - שיחה 11:21, 21 במרץ 2020 (IST)

בהחלט מפליא, בעיקר בהתחשב בכך שבניגוד לקוריאה, הם לא בדקו הרבה. או שהצליחו בכל זאת איכשהו לאתר את המוקדים מוקדם, או שזה יתפוצץ בשבועות הקרובים. סיפור הקורונה הוא דינמי ביותר, לפני פחות מחודש זו נראתה כמו הבעיה של הסינים ובארה"ב למשל היו רק עשרות מקרים. דב ט. - שיחה 11:44, 22 במרץ 2020 (IST)

היום היפנים מדווחים כי ביצעו 1,265 בדיקות ומצאו 37 חיוביים (2.9%). בישראל נראה לי שהפרסום היומי על מספר הנדבקים אינו עקבי כי השונות רבה מדי. אבל אם ניקח את ארבעה הימים האחרונים שבהם דווח על קצת מעל ל-500 נדבקים חדשים, נקבל ממוצע של 125 ליום. אם נעריך שבוצעו בממוצע בימים אלו כ-2,000 בדיקות ביום נקבל 6.25% תוצאות חיוביות מהבדיקות. בהנחה שבחירת הנבדקים בשתי המדינות די דומה, כנראה מצב התחלואה ביפן באמת טוב יותר מבישראל.אודי - שיחה 18:09, 22 במרץ 2020 (IST)

בישראל מספר הבדיקות הרפואיות לא מגיע למספר הנדרש. חולים סורבו לקבל בדיקות כי לא היו מספיק בדיקות ולא הייתה יכולת לטפל בכל הבדיקות. דרום קוריאה זו מדינה שבה פורסם סרטון איך שני טורי מכוניות שעומדות בפקק זזים במופתיות הצידה כשמגיע אמבולנס במנהרה עם שוליים מינימליים. ובישראל יש לנו את הרב קנייבסקי, הרב מאזוז וצחי הנגבי ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 17:25, 23 במרץ 2020 (IST)

מהו "המספר הנדרש"? מנכ"ל משרד הבריאות אמר שבכל רגע נתון 200 אלף איש רוצים בדיקה, ואפשר להבין אותם עם כל הלחץ (והרצון לצאת מהבידוד, למרות שאדם יכול גם לצאת נקי ולמחרת חולה). ככל שהבנתי יש אצלנו באופן יחסי יותר בדיקות מדרום קוריאה, ומסוף דבריך משמע שהפוליטיקה עומדת ברקע של שאר דבריך. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 17:30, 23 במרץ 2020 (IST)

המספר הנדרש בישראל הוא שמונה וחצי מיליון בדיקות מדי יום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:40, 23 במרץ 2020 (IST)

התכוונת מעל תשעה מיליון. אבל למה להסתפק בבדיקה אחת ליום? אדם יכול להידבק מיד לאחר הבדיקה. צריך להצמיד בודק לכל אזרח. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 18:02, 23 במרץ 2020 (IST)

הבעיה היא בדיקות. חפשו בגוגל חולה 269 ואת שמו של הנפטר. אנשים צריכים להילחם בשביל שיעשו להם בדיקה. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 21:46, 23 במרץ 2020 (IST)

הבעיה אינה בדיקות. הגורם שנמצא במחסור אמיתי הוא הצוותים הרפואיים. אם במקום 1,300 נדבקים נאתר עכשיו 5,000 נדבקים, מי יטפל בהם? כל זמן שהאוכלוסיה מבודדת את עצמה במשפחות גרעיניות, גם אם חלקה נדבקה ולא מודעת לכך, זה עדיף מבחינת המערכת על שחיקת הצוותים הרפואיים שנכונה להם עוד תקופה קשה וארוכה של מאבק בנגיף.אודי - שיחה 21:44, 23 במרץ 2020 (IST)

כפי שהסברתי למעלה, הבעיה כרגע היא גם בדיקות, חוסר בציוד מגן ואי הטלת סגר. כי הצוותים הרפואים נדבקים בעצמם ופוחתים. אתה לא יכול לאתר 5000 נדבקים כי אין לך מספיק אנשים שיטפלו בתחקיר אפידימיולוגי. בשלב הזה אנחנו רואים תוצאות של מה שהיה לפני שבועיים. עכשיו בזה הרגע חייבים סגר ולא החלטות פופוליסטיות ש"הציבור ימרוד בגללן". הביביסטים ימשיכו להריע, ה"רק לא ביבי" ימשיכו למחות, לפחות חסרי האחריות ישארו בבית או יחטפו קנס של 5000 שקל ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 21:49, 23 במרץ 2020 (IST)

היפנים רגילים לציית להנחיות כנראה Nirvadel - שיחה 19:59, 24 במרץ 2020 (IST)

אודי, טרם קראתי את המאמר שקישרת אליו, תוכל לתמצת אותו?

במקום אחר קראתי הסבר, שלפיו חלק מהעניין הוא נורמות תרבותיות ביפן. רבים נוהגים ללכת עם מסיכות, בלי קשר לקורונה (מטעמי אלרגיות וסיבות אחרות), ורבים מכינים אותן בעצמם. הם מקפידים על מרחב אישי, לא לוחצים ידיים, לא מדברים בטלפון בתחבורה הציבורית. מבחינת אכילה בחוץ, מקפידים מאד על הניקיון וממעיטים יחסית לאכול עם הידיים (אוכל רחוב מערבי טיפוסי אוכלים עם הידיים - כריכים, פיצות וכדומה, זה קיים כמובן ביפן אבל פחות). לכן הצליחו להאט את התפשטות המחלה באמצעים יחסית נקודתיים ומתונים, איתור מוקדי מחלה ומגבלות מסוימות, וולנטריות בחלקן, על התכנסויות גדולות וכמה סוגי עסקים שזוהו כבעייתיים. רחוק מאד מסגר כולל. יש לסייג את כל זה במספר הבדיקות הנמוך שבוצע עד כה. דב ט. - שיחה 09:14, 25 במרץ 2020 (IST)

אלו חלק מהסיבות שמוזכרות במאמר. בגדול, נאמר שלא ברור עם יפן הצליחה להתחמק מהפגז ששמו קורונה בעזרת מזל וצעדים נחרצים לבידוד מקבצים של הדבקה, או שמדובר בבדיקות מעטות מדי וההתפרצות בוא תבוא. נקודה שלא עלתה במאמר ושהוזכרה בחדשות בהקשר של דחיית האולימפיאדה, היא קונספרטיבית במהותה וטוענת כי הבדיקות המועטות הן תוצאה של רצון הממשלה להוכיח שהכל בשליטה וכרגיל ולכן ניתן לקיים את המשחקים. טענה זו תעמוד עתה במבחן לאור דחיית המשחקים ונוכל לראות אם יעלו את מספר הבדיקות. נקודה מעניינת שמוזכרת במאמר היא מסקנה של צוות ממשלתי שפורסמה ב-9 במרץ שבדק ומצא כי 80% מהחולים שנמצאו לא הדביקו אנשים נוספים. מי שייכנס לערך האנגלי של התפרצות נגיף הקורונה ביפן יוכל לראות את הדיאגרמות. הקישור החיצוני השני בתחתית המאמר מוביל לסטטיסטיקה היומית של היפנים שהיא מעניינת כשלעצמה. האם יש סטטיסטיקות דומות גם באתר משרד הבריאות הישראלי?אודי - שיחה 17:54, 26 במרץ 2020 (IST)

אם הנתון ביפן הוא 47 מתים - בהתחשב ברמת הרפואה, היחס חולים/מתים צ"ל כמו בגרמניה או אפילו יותר טוב- כמו אצלנו. לפי זה מספר החולים ביפן במקרה הטוב קרוב ל 60,000 ועלול להיות מעל 100,000. לא להיט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:16, 30 במרץ 2020 (IDT)

בית ספר ויקיפדיה!

שלום לכולם! אני מזמין את כולכם, בעיקר התלמידים שבניינו, להצטרף לבית ספר ויקיפדיה, מיזם בו תלמידים שבית ספרם נסגר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, יכולים בכל שבוע לעבור שיעור אחר שיבוא לידי ביטוי בשיפור הויקיפדיה העברית. השבוע, לאחר שיעור מוזיקה מוצלח בו נכתבו 39 ערכים חדשים, מתחיל שיעור קולנוע, בו נתמקד בכתיבת ועריכת ערכים בנושא סרטים, סדרות ומה שביניהם. נתראה! GUNR7229 - שיחה 12:15, 22 במרץ 2020 (IST)

תודה. זו נראית לו יוזמה מבורכת, נוסף על הערכים שאתה כותב. נראה לי שגם מגיע לך הרשאה של מנטר. אגסי - שיחה 23:26, 24 במרץ 2020 (IST)

ויקימדיה ישראל מציעה לכם/ן להשתתף ביצירת תוכן בימים אלה

שלום לכולם,

אנו מקווים שאתם נמצאים בטוב, בימים אלו, יחד עם בני משפחותיכם מתוך המציאות החדשה אליה אנו מסתגלים, עלה בעמותת ויקימדיה ישראל הצורך לייצר פעילויות ותכנים המתאימים לנסיבות אלו. שמחנו לראות שרעיונות דומים קיבלנו גם מאחדים מכם.

אחד הכלים שמצאנו כמתאימים לכך מאד היא הפקת סדרת הרצאות וסדנאות וובינר. הכוונה היא להציע הרצאה מקוונת אחת לשבוע. משך כל הרצאה כ- 30-40 דקות. ההרצאה תשודר בשידור חי לקהל הרחב, דרך מערכת ZOOM לתוך עמוד הפייסבוק של העמותה. מדי שבוע ירצה דובר אחר בנושא נבחר שיקבע מראש.

וכאן הפנייה שלנו אליכם ואליכן, נשמח אם גם אתם, ויקיפדים ווקיפדית, תקחו בכך חלק ותעשירו את קשת התכנים והמרצים בסדרה, וזאת בנוסף לדוברות מקרב צוות העמותה (ולליב שכבר התנדבה לכך), וכדי שנייצר מגוון מעניין ועשיר בידע.

אז מה צריך כדי להצטרף?

אם יש לך רעיון/ הצעה להרצאה קצרה שעשויה לעניין קהל אנשים רחב, אשמח אם תכתבו לי במייל המקושר לשם המשתמש שלי. זה יכול להיות על כל נושא הקשור לוויקיפדיה, לידע חופשי, לפעילות שלנו, לזכויות יוצרים, ארכיונים, או כל נושא רלוונטי אחר, ומשם נמשיך בעשייה. בנוסף, אם תרצו להציע קונספט אחר, אשמח בהחלט לשמוע.

מה נדרש?

לפטופ, התחייבות למועד (יום לשעה) בה הוובינר יוקרן, וגם הכנה מוקדמת של המצגת וההרצאה, לכל המאוחר עד כ-4 ימים לפני ההרצאה. אני מודעת לכך שמדובר בהשקעת זמן ומאמץ, ותודתי נתונה לכם מראש, אבל אנחנו מאמינים שסדרה כזו תניב שלל תכנים טובים ומעניינים שיתרמו לקהל הרחב ויהיו שם עבורו בזמנים אלו ולתמיד.

--Gitit- WMIL - שיחה 12:21, 26 במרץ 2020 (IST)

שיפור משמעותי בקצב ההדבקה

זה לא בטוח להסתמך בודאות על 7 נקודות נתונים, אבל נראה שעברנו מהתפשטות אקספוננציאלית להתפשטות לינארית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:10, 28 במרץ 2020 (IDT)

אכן. יותר משמעותי זה ששוייץ ואיטליה שמקדימים אותנו עברו, ככל הנראה לגידול לינארי. עכשיו משרד הבריאות מתייחס לחולים קשה שעדיין גדל מעריכית. אבל גם זה צפוי להסתיים תוך מקסימום שבועיים. עדירל - שיחה 01:40, 29 במרץ 2020 (IDT)

אין לי אמון במידע שמפרסם משרד הבריאות, לא מפני שאני סבור שהמידע שקרי, אלא משום שיש לי רושם שבכל הנוגע למגפה למשרד יש מידע חלקי, והנתונים של מספר החולים משקפים את הידע של משרד הבריאות, שמוגבל על ידי מספר הבדיקות, ולא את המציאות. מעבר לכך, גם לינארי של 750 חולים נוספים מדי יום אינו מציאה גדולה כל כך. דוד שי - שיחה 07:33, 29 במרץ 2020 (IDT)

אבל מספר הבדיקות הולך וגדל מיום ליום, כך שאם קצב גדילת מספר החולים לא גדל, כנראה שהושגה שליטה מסוימת. מיכאל.צבאן • שיחה • ד' בניסן ה'תש"ף • 09:53, 29 במרץ 2020 (IDT)

דוד, בתקופה שמתחילת חודש מרץ (או לפחות השמיני בו) ועד ל 25 בו נתוני משרד הבריאות תיארו במדוייק מודל גידול מעריכי, (מלבד יום ה 19 במרץ שהיה חריג כלפי מעלה ותוקן למחרת היום). הסיכוי שמדובר על טעות או על תוצאה של מספר הבדיקות כמעט ולא קיים. להדגיש, זה לא אומר שאנחנו מאתרים את כל החולים, אבל זה כן אומר שאנחנו מאתרים אחוז קבוע שלהם, ושקצב ההדבקה פרופורציוני לכמות החולים. החל מה 26 במרץ ישנה התמתנות בקצב הגדילה באופן מובהק סטטיסטית, אבל מדובר על מעט מידי ימים בשביל לקבוע משהו. דווקא זה יכול להיות קשור לקצב הבדיקות, שייתכן ואינו גדל מספיק מהר ביחס לכמות הנדבקים. משה פרידמן - שיחה 12:32, 29 במרץ 2020 (IDT)

"התמתנות בקצב הגדילה באופן מובהק סטטיסטית" - איך אתה בודק? עוזי ו. - שיחה 12:58, 29 במרץ 2020 (IDT)

עוד לא למדתי איך להעלות לכאן גרפים ואין לי כוח להתעסק עם זה, אז אנסה להסביר במילים. אני מצייר על גרף את כמות החולים בכל יום מאז תחילת מרץ, ומשייך לכל יום שגיאה סטנדרטית של ${\sqrt {N}}$. לנתונים אני מתאים פונקציה מעריכית, ומבצע מבחן כי בריבוע. (משמיט את הנקודה של ה -19 בחודש). אם אני מבצע את ההתאמה עד ל 25 במרץ, אני מקביל $\chi ^{2}/ndf=20.3/22$. (עשיתי עוד כמה בדיקות, אבל זה העיקר). אם אני מנסה לצרף את ה-26 והלאה, (לא כולל הנתון של היום בבוקר, כי זה אמצע היום), אני מקבל $\chi ^{2}/ndf=174/25$. משה פרידמן - שיחה 13:20, 29 במרץ 2020 (IDT)

ובשביל השעשוע ניסיתי להתאים פונקציה מהצורה: $f(t)=Ae^{\lambda _{1}t}$ עבור $t<t_{1}$ ו $f(t)=Ae^{\lambda _{1}t_{1}}e^{\lambda _{2}(t-t1)}$ עבור $t>t1$, ולהשאיר את כל הפרמטרים חופשיים. אני מקבל $\chi ^{2}/ndf=22.6/23$ כאשר $A=6.0(3),t_{1}=25(0),\lambda _{1}=0.239(2),\lambda _{2}=0.141(7)$. יחידות הזמן הם ימים, ו A הוא מספר חולים. משה פרידמן - שיחה 13:31, 29 במרץ 2020 (IDT)

אין לנו באמת מושג כמה אנשים נדבקו בנגיף. אבל יש לנו בעיה לוגית קשה. אם מספר הנדבקים המאומתים משקף את מספר הנדבקים האמיתיים, נגיד שמדובר על פי 4-5, אז הצעדים שהופעלו אחרי פורים עובדים מצויין. אם, לעומת זאת, מספר הנדבקים הרבה יותר גדול ועומד נגיד על 200,000, אז מספר החולים קשה הצפוי גם אם יסירו את כל המגבלות, מאפשר טיפול בכולם. הקיטון בקצב שיעור ההדבקות מעיד על כך שהנגיף מתקשה למצוא אנשים חדשים להדביק אותם, בין אם בגלל הצעדים שהופעלו אחרי פורים ובין אם בגלל שאנשים רבים (כבר) חסינים. עדירל - שיחה 15:39, 29 במרץ 2020 (IDT)

כדי להגיע למצב שהירידה נובעת מכך שיש פחות את מי להדביק, צריך שאחוז הנדבקים יהיה משמעותי - הרבה יותר מ 200 אלף. עקרונית קל לבדוק את זה אם דוגמים כמאה אנשים אקראיים ברחוב. בסנריו שאתה מציע לפחות עשרה אחוזים צפויים להיות נשאים. אינני יודע האם מישהו עשה את הבדיקה. משה פרידמן - שיחה 16:02, 29 במרץ 2020 (IDT)

אני צופה שהעקומה בחודש הקרוב תהיה סיגמואידית, זה הגיוני לאור ההגבלות החמורות. איפשהו בעשרת הימים הקרובים (בתקווה) הגרף יתחיל להתעקם כלפי מטה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 29 במרץ 2020 (IDT)

אין שום צורך לנחש את העתיד, כי הוא כבר כאן בשוויץ. ייתכן שאנחנו שבועיים מאחורי שוויץ ושנמשיך לראות עלייה עוד שבוע, אבל אז המצב יתייצב וירד. ההיסטריה מיותרת לגמרי. איני יודע את הסיבות לירידה, האם מדובר על חסינות טבעית או חסינות נרכשת או סתם שאנשים מסרבים להידבק. אבל הנסיון בסין, קוריאה, איטליה ושוויץ (שבכולן צעדי המנע הופעלו במאוחר או בפחות מאצלינו) מראה שרק שבריר מהאוכלוסיה מגיע למצב קשה. הסיכוי שדווקא אנחנו נחטוף יותר גרוע מהם, היא לא סבירה. מאוד לא סבירה. אגב, גם הציבור החרדי מעיד שהמצב טוב. אצלהם לא היה סגר לפחות שבועיים אחרי שאצלינו החל הסגר ומספר החולים קשה אצלהם אינו כזה שממוטט את מערכת הבריאות. אם כולנו היינו חרדים, ייתכן שהיינו נותרים בלי טיפול רפואי מספק. אבל עכשיו שהחרדים כבר הלכו לפני המחנה, אפשר להתחיל בצעדים לפתיחת המשק. עדירל - שיחה 09:21, 30 במרץ 2020 (IDT)

מספר החולים שאנחנו רואים עכשיו הוא מה שהיה לפני שבועיים. לכן סביר להניח שמספר החולים במגזר החרדי יזנק עכשיו באופן מבהיל במשך שבוע וחצי. מיכאל.צבאן • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 10:35, 30 במרץ 2020 (IDT)

עדירל איך הגעת למסקנה "שרק שבריר מהאוכלוסיה מגיע למצב קשה"? על מה מבוססת האופטימיות הזו? אני מביט על הנתונים שנמסרים וה"שבריר" שלך נע בין 10% מהחולים ל 20% מהם. אלה אנשים שיהיו חייבים טיפול תומך על מנת לחיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:29, 30 במרץ 2020 (IDT)

עדירל, בחלקים ניכרים של הציבור החרדי קוימו ההוראות בצמוד או בדומה לכפי שקוימו בשאר האוכלוסיה. לא כולם כמובן. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 15:02, 30 במרץ 2020 (IDT)

שאלתם: איך הגעת למסקנה שרק שבריר של האוכלוסיה מגיע למצב קשה. תשובה: בווהאן יש 60 מליון בני אדם. כמה מהם הגיעו למצב קשה? פחות מעשירית פרומיל. באיטליה יש מעל 60 מליון בני אדם. כמה מהם הגיעו למצב קשה? 2 עשיריות פרומיל? אולי זה יגיע לחצי פרומיל. אז אומרים שאנשים פשוט טרם נדבקו ומצד שני אומרים לנו שיש אנשים שנדבקים כי הם עברו ליד מישהו שהיה נשא בלי תסמינים. אז או שהמחלה מאוד מדבקת ולרוב אוכלוסית צפון איטליה היתה כבר הזדמנות להידבק, או שהיא מדבקת הרבה יותר באיטיות והיא תמשיך להדביק עוד אנשים באיטיות רבה. מי שרוצה להחמיר על עצמו לפי כל השיטות, שייהנה. אבל כשבאים לתת תחזית לכלל הציבור, ועוד יותר כשגוזרים גזירות על הציבור, צריך לתת תחזית על פי תיאוריה תקפה ולא על פי צירוף של חומרות שלא מתיישבות אחת עם השנייה. אם בחודש אחד יש מספיק זמן להכפיל את מספר הנשאים פי 1000, אז בחודש שבין 20 בפברואר עד 20 במרץ (שאז עדיין אנשים התפללו במניינים של עד 100 איש) היה מספיק זמן כדי להדביק בישראל מאות אלפים (על ידי מאות נשאים שהגיעו לישראל) ולא ניתן להדביק עכשיו מאות מליונים (כי אין בישראל יותר מכ-10 מליון אנשים). עדירל - שיחה 15:59, 30 במרץ 2020 (IDT)

יש לכאורה אפשרות שהמחלה מדבקת מאוד בדרך שגרה, והרבה פחות עם סגר. לפי זה לרוב אוכלוסיית צפון איטליה לא הייתה הזדמנות להידבק, בגלל הסגר, רק לכמה עשרות או מאות אלפים. ייתכן שבתחילת החודש שאתה מדבר עליו היו מעט מאוד נשאים, בהמשכו כבר החלו להיזהר, ובסופו נזהרו מאוד. אם ייזהרו פחות - עלול להיות אסון. כמובן ייתכן שאני טועה, אבל המחיר של הבדיקה הזאת עלול להיות נורא. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 17:56, 30 במרץ 2020 (IDT)

בווהאן הוטל עוצר מלא לחודשיים, וכך נבלם הנגיף. קשה קצת לנופף בווהאן כדוגמה למה צפוי לקרות ללא אמצעים להגבלת הנגיף - הם נקטו באמצעים הקיצוניים ביותר.

אין מה לדבר על "איטליה" כיחידה אחת. במחוז אחד של איטליה, לומברדיה, עם אוכלוסייה כשל ישראל, בתי החולים קרסו לחלוטין והתמותה זינקה, גם מקורונה וגם מסיבות אחרות (שלא נענו עקב קריסת המערכת). כ-6000 איש מתו מקורונה בלומברדיה, מתוך 8000 מתים בכל איטליה. למה דווקא לומברדיה? היא הקדימה את שאר איטליה בשבועיים במספר החולים. במחוזות אחרים ראו מה קורה והספיקו להטיל סגר כשעדיין היו אצלם חולים מעטים יחסית, וכך ניצלו בינתיים מגורל דומה. אם פשוט יחזרו לשגרה, יקרה גם להם בדיוק מה שקרה ללומברדיה.

אפשר למצוא חלופות לסגר, אבל זה חייב להיעשות בזהירות ובוודאי לא בגישת "יאללה נידבק ויהיה בסדר".

לגבי ההנחה שרוב האוכלוסייה כבר נדבקה ולכן אין את מי להדביק וזו הסיבה לירידה (המקווה) במספר הנדבקים. ספק. באיסלנד בדקו מספר בדיקות גדול יחסית לאוכלוסייה (כ-11,000). חצי מהבדיקות נעשו על אוכלוסייה דומה לזו שנבדקת במקומות אחרים (חולים עם תסמינים, אנשים שהיו בקשר הדוק עם חולה ידוע, באו מחו"ל) וחצי על אנשים אקראיים. בבדיקות שנעשו על אנשים אקראיים פחות מ-1% נמצאו חולים. 95% מהחולים המאומתים הגיעו מבדיקות של אנשים חשודים. יכול להיות שחלק מהמדגם האקראי כבר נדבק בוירוס והחלים, כך שהוא יוצא שלילי. אבל כמה? אפילו אם זה פי 10 מאלה שנמצאו חיוביים, זה אומר ש-10% נדבקו, ועדיין פוטנציאל ההדבקה גבוה מאד. דב ט. - שיחה 18:25, 30 במרץ 2020 (IDT)

עדירל אני לא יודע אילו מין חישובים עשית, אבל אתה טועה. אם 5% נפטרים, מאחר שכל מי שנפטר היה במצב קשה, לא מדובר על פרומיל, אלא על מאות פרומילים. הניתוח שלך שגוי מיסודו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:01, 30 במרץ 2020 (IDT)

בווהאן לפי ויקיפדיה באנגלית, מציינים את החולה הראשון בין 17 בנובמבר ל-10 בדצמבר 2019. קשה מאוד להבין מתי החל הסגר, אבל נראה שזה היה בסוף ינואר 2020, כלומר אחרי לפחות חודש וחצי שבהם ננקטו מעט מאוד צעדים. במחוז לומברדיה ובעצם כל צפון איטליה (ראו את הנתונים של סאן מרינו) המגפה השתוללה זמן רב באין מפריע. מקרה ראשון זוהה ב-30 בינואר והסגר הוטל רק ב-8 במרץ ועדיין השאיר את בתי הקפה פתוחים. ב-9 במרץ הורחב הסגר לכל איטליה וב-11 הורחבו צעדי הסגר. בשוויץ נסגרו בתי הספר ב-16 במרץ. מה אמור להיות קצב ההידבקות בתנאים אלו? אנחנו יודעים שהנגיף הגיע לעשרות אלפי אנשים. אם הוא הגיע אליהם, למה הוא לא הגיע אל האחרים. טוענים שפשוט לא הספיקו, אבל זה אומר שקצב ההתפשטות ללא סגר הוא די איטי.

בדרום קוריאה הוטלו מגבלות, אבל כלל לא הופעל סגר והמגיפה דעכה. בשבדיה לא הופעלו צעדים משמעותיים של סגר בכלל ובתי הספר היסודיים פועלים. גם בשני מקומות אלו, הפלא ופלא, קצב ההדבקה היה איטי, הפעם כי עשו המון בדיקות והם אנשים צייתנים.

אני לא טוען שרוב האוכלוסיה נדבקה. אני טוען שאו שרוב האוכלוסיה חסינה כבר (כי נדבקה חלתה והחלימה, כי נדבקה ולא חלתה והתגברה במהירות, כי יש לה חסינות טבעית, מכל סיבה אחרת) או שהמחלה היא בעלת קצב הדבקה מאוד איטי שניתן לעצור בצעדי מנע הרבה פחות דרקוניים מאלו שננקטים היום. אם שוויצריה נקטה צעדי מנע באותו זמן כמו ישראל, למרות שהיא שבוע או שבועיים לפנינו, אז לא ייתכן שהתוצאה שלה תהיה כמו ישראל. אם רק שלושה אנשים בפיראט האדום באור יהודה הם נדבקים מאומתים למרות שהבעלים החולה קורונה היה בחנות שלושה ימים והחנות היתה עמוסה, אז לא סביר שהמחלה גם מאוד מדבקת וגם רוב הנדבקים הופכים לנדבקים מאומתים.

התאוריה היא נחמדה, אבל כשהיא לא מסתדרת עם העובדות, צריך לחפש תאוריה אחרת שתתיישב איתם. זה נכון שאפשר לתת כל מיני תירוצים על כך שסין בדיוק עשתה ככה והשוויצרים ריפדו את עצמם בכסף והקוריאנים מתוחכמים והוירוס לא עובר וכן עובר ופה מדביק המונים ושם מדביק רק מעט, אבל כשתיאוריה נהיית כה מורכבת, היא פשוט לא סבירה. מאוד לא סבירה.

ולמשתמש:אילן שמעוני, 5% או 9% מהנדבקים המאומתים מתים. אני מדבר על אחוזים מהאוכלוסייה. אין מדינה בעולם, אין מחוז בעולם שבו יותר מחצי פרומיל הגיע למצב קשה, למעט סאן מרינו, שקטנה מכדי שתהיה אינדיקציה סטטיסטית למשהו.

אין אף מדינה שהצליחה לדכא את המגיפה. הוירוס ממשיך להדביק עוד ועוד אנשים בקוריאה ובסין, כך שאני מתקשה להאמין שישראל תצליח להיות המדינה שתעלים את הוירוס לגמרי. אפילו אם נתעלם מהחרדים והערבים, איך בדיוק נתגבר על השוטרים, החיילים וצוותי בתי החולים? נסגור את כולם לחודש בחדרים נפרדים? המשימה שלנו היא על כן לדאוג שכל מי שיידבק, במוקדם או במאוחר, יקבל טיפול רפואי מיטבי. בשביל זה צריך לדאוג שלא יהיו בו זמנית יותר מכאלף מקרים קשים. את זה ניתן לעשות על ידי פיזור המחלה על פני חודשיים (זמן הריפוי הוא עד כשלושה שבועות). לשיטתכם, בחודש וחצי של ווהאן ולומברדיה, המחלה רק גרדה חלק קטן מהאוכלוסיה. כך שגם אם נקבל את התיאוריה של "תדביק את כולם" (70-80%), ניתן היום, לאחר יותר משבועיים של צעדים דרסטיים, לפתוח את המשק לעבודה חוץ מאזורי בילוי המוניים. אם נראה הדבקה המונית נוכל לסגור כמו בסגר של איטליה ולחזור להפעיל את הסגר. אני אומר בסבירות של מעל 99% שלא יהיה בכך צורך. עדירל - שיחה 01:17, 31 במרץ 2020 (IDT)

לא נראה לי שניתן להסתמך על הניתוחים הללו כמידע אפידמיולוגי, אבל זה בהחלט חומר למחשבה. חסר תקנה :-) • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 10:05, 31 במרץ 2020 (IDT)

קצב ההתפשטות ללא סגר אינו איטי. לו היה איטי, לא היתה קורסת מערכת הבריאות בלומברדיה. לו היה איטי, הסינים לא היו מזדרזים להטיל סגר, במחיר כלכלי כבד.

לא צריך תיאוריה מורכבת כדי להסביר למה לא מתו בווהאן או בלומברדיה מספיק אנשים לטעמך. זה לא מוכיח שהמחלה מתפשטת לאט, אלא פשוט שבנקודת ההתחלה היו חולים מעטים (הכל הרי התחיל מחולה אחד, בסופו של דבר). בווהאן קצב ההדבקה היה מהיר עד שהוטל סגר.בשבועות הראשונים המספרים היו עדיין קטנים. ברגע שטיפסו מעבר לרמה מסוימת החלו בתי החולים לקרוס והרשויות נאלצו לנקוט באמצעים - עוצר מלא, הקמה מהירה של בתי חולים ייעודיים. אמצעים אלה בלמו את הקצב. כך קרה גם בספרד, בצרפת, בהולנד, בארה"ב, ועוד ועוד. חוסר תגובה כל עוד המספר קטן, עלייה מהירה במספר החולים, ואחריה, בלית ברירה, סגר. בארה"ב נצפה הבדל משמעותי בין מדינות שהגיבו מוקדם למדינות בעלות מאפיינים דומים שמשיכו בעסקים כרגיל - למשל קנטקי מול טנסי.

נראה שאינך מבין מה זה "מאד מידבקת". בפיראט האדום היו שלושה חולים מאומתים (שני עובדים ולקוחה), נוסף על בני משפחתו של מאיר כהן ימ"ש, בעל החנות, ועל נדבקים נוספים שלא אומתו. ילדים בדר"כ אינם סימפטומטים, אבל יש ראיות שלפחות ילד אחד נדבק והדביק אחרים (כולל כנראה חולה 29 הידוע). זה נראה לך משום מה מעט, אבל זה הרבה מאד. הרי מספיק שכל חולה ידביק 1.5 אנשים בממוצע כדי שמספר החולים יזנק בתוך שבועות אחדים, והמערכת תקרוס. אור יהודה היא עד היום בירת הקורונה בין היישובים הלא חרדיים.

סגר (חלקי) של שבועיים בסכ"ה בולם, במקרה הטוב, את העלייה במספר הנדבקים. הסרתו ללא בקרה תוביל חזרה לאותה נקודה תוך זמן קצר, ואם לא יוטל שוב - לברגמו.

ממליץ לקרוא את הטור של רן בליצר בהארץ היום על דרכי היציאה מהסגר. אגב, זה שאתה בטוח ב-99% במשהו כבר מוכיח שאינך מבין דבר. גם מומחים גדולים ממך אינם מגיעים לוודאות כזו. דב ט. - שיחה 13:03, 31 במרץ 2020 (IDT)

תודה על תגובתך. עם זאת היה ראוי שתכתוב בצורה יותר עדינה. על כבודי אני מוחל, אבל לכתוב כך על אדם, אפילו אם טעה, זו התנהגות מאוד בעייתית. והיא אולי נובעת בדיוק ממה שהאשמת אותי: בטחון עצמי מופרז שאתה צודק, ובידיכם להציל את העולם. אור יהודה כבר לא נמנית בכתבה על מקומות יישוב עם נדבקים רבים בכלכליסט שפתחתי עכשיו (מוקדי הקורונה בישראל: נחשפו מספרי החולים בכל יישוב, 27 במרץ 2020) והמחשבה שאלו אדם כלשהו בישראל לא היה מדביק אחרים, ההתפרצות היתה נמנעת, היא מגוחכת. הקורונה הובאה לישראל על ידי מאות רבות של אנשים שחזרו מחו"ל. אין שום סיכוי בעולם שאחד מהם היה מונע את המגיפה.

לעצם העניין. ברור שקצב הדבקה ללא צעדי השטחה מעמיס עול כבד מדי על בתי החולים. לכן כל מקום שהפעיל צעדי השטחה מוקדם, לא הגיע להתפרצות. השאלה היא כמה צעדי השטחה נדרשים כדי למנוע קריסת המערכת הרפואית. השאלה היא האם פוטנציאל החולים קשה הוא רבע פרומיל מהאוכלוסיה הישראלית (שהיא צעירה בהרבה מהאוכלוסיה של מדינות אירופה), או רבע אחוז מהאוכלוסיה. התשובה לשאלה זאת קשורה בטבורה לשאלה האם הירידה בקצב ההדבקה שאנו רואים היא כל כולה תוצאה של הסגר ובידוד חולים או שהיא תוצאה של הסגר ובידוד חולים יחד עם הגעה לרוויה. התשובה לשאלה הזאת ניתנת לבירור אם נשווה איזורים שהפעילו סגר בזמנים שונים, כמו ישראל ושוויץ, או בני ברק ותל אביב. שוויץ שהפעילה צעדי מנע הרבה יותר מאוחר מישראל (הם הופעלו יחדיו, אבל שוויץ התחילה במגיפה כשבועיים קודם). אז בשוויץ יש יותר נדבקים ויותר מתים, אבל לא בכמות המתבקשת אילו הצמיחה היתה כרגיל עד הפעלת הסגר. עדירל - שיחה 19:30, 31 במרץ 2020 (IDT)

הפיראט האדום כמובן אינו העיקר. לא נכון להשוות את שווייץ לישראל, אוכלוסיות שונות מתנהגות באופן שונה, למשל לפורים הייתה משמעות רבה בישראל. בקוריאה שהזכרת כבר יש 160 מתים והקצב אינו יורד. בשבדיה שהמשיכה בעסקים כרגיל כבר 180 מתים, 34 ביום האחרון. בריטניה ניסתה את זה, והיא עומדת עכשיו על 380 מתים ביממה האחרונה ו-1,800 בכלל. ייתכן שגם קוריאה ושוודיה בדרך לשם, וייתכן שלא. להמר שאנחנו דומים למדינה זו ולא אחרת נשמע לי כמו רולטה איטלקית. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 20:10, 31 במרץ 2020 (IDT)

כל טענותיך לא מופנות אלי אלא אל אלו שטוענים שאין צורך בסגר. אני טוען שהסגר עבד ושהחמרת הדרישות מעבר לנדרש מזיק ושצריך להשתמש באמצעים פחות דורסניים. איננו יכולים להשאר בסגר במשך חצי שנה. צריך לבדוק את הנתונים ולנסות כמה שיותר מהר להעריך כמה אנשים כבר נדבקו. זה הא' ב' של כל החלטה, במקום לשלוח אלפי שוטרים להדביק זה את זה תוך שהם מתעללים באנשים שאינם מזיקים לאיש. הסגר המוקדם שנעשה קונה לנו זמן וחבל לבזבז אותו. עדירל - שיחה 21:03, 31 במרץ 2020 (IDT)

אנחנו גם לא יודעים מהו "הנדרש". נניח שירדנו מהכפלה כל 2-3 ימים להכפלה כל 8 (כך קראתי, לא מתחייב) [תיקון בהמשך: לפי הערך אצלנו מדובר בכל 5 ימים]. גם כל 5 ימים עלול להיות אסון, צריך להוריד עוד הרבה. הרושם הוא ששוטרים בתל אביב סייעו שם מאוד, בבני ברק המצב מסובך יותר, גם מסיבות אובייקטיביות. לכן חשובים השוטרים, והאנשים שהם "מתעללים" בהם עלולים גם עלולים להזיק (קרי: לגרום למותם של) הרבה אנשים. עדיף להחמיר בפיקוח נפש. לשחרר את החבל בפסח עלול להיות מסוכן מאוד. אחרי פסח מן הסתם כולם יהיו חכמים יותר. חוץ מזה אני מעריך שאנשים חכמים במשרד הבריאות ובמערכת הביטחון עושים את כל החשבון הזה, עם יותר מקצועיות ונתונים מהדיון שלנו. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 21:25, 31 במרץ 2020 (IDT)

אני מקבל שאני צריך לסייג את דברי. נראה שננעלתי על גישה והייתי צריך לשמור על ראש פתוח. חסר לנו מידע וצריך לבחון עוד. אני עדיין נוטה לעמדה שהצעדים מחמירים מדי, ולצערי איני סומך על האנשים החכמים שם במערכת הבריאות והבטחון, אבל אין לי אלא לחכות בסבלנות ולראות איך דברים יתפתחו. עדירל - שיחה 23:16, 31 במרץ 2020 (IDT)

במקרה של מחלה מַפציעה שלא יודעים עליה מספיק, ושחלק מהמודלים כנראה מצביעים בה על תרחישים בעייתיים, ושיכולה גם לצבור מוטציות (אין מערכת proofreading שמתקנת מוטציות בגנום הוויראלי הזה, שכבר מתרבה בקרב מיליוני בני אדם ברחבי העולם) שיהפכו אותה לאלימה ומידבקת יותר, שווה לנקוט צעדי זהירות מחמירים. Ronam20 - שיחה 23:23, 31 במרץ 2020 (IDT)

בית ספר ויקיפדיה ממשיך ובגדול!

שלום לכולם! השבוע הסתיים שיעור קולנוע שנעשה במסגרת בית ספר ויקיפדיה, בו נכתבו 12 ערכים חדשים חדשים! השבוע מתקיים שיעור גאוגרפיה, בו ניתן לכתוב ולערוך ערכים הקשורים לגאוגרפיה, ביניהם ערים, מחוזות, יחסי חוץ, נופים, מקומות, אישים, אירועים היסטוריים וכו'. כולכם מוזמנים להצטרף לשיעור ולקחת בו חלק פעיל! כמו כן, חשוב לי לעדכן שלאחר שיחה עם קרן ויקימדיה הוחלט לחלק פרסים למשתתפים הפעילים במיזם. נתראה בשיעור! GUNR7229 - שיחה 14:30, 29 במרץ 2020 (IDT)

תגידו לי איזה מין שמאלנים אתם?

עכשיו גם העבודה מצטרפת לנתניהו? אז בשביל מה עשיתם את כל המהומה המיותרת ותקעתם אותנו שנה שלמה בממשלת מעבר מיותרת? Ronam20 - שיחה 00:03, 30 במרץ 2020 (IDT)

גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל. מעשה אחראי וראוי לשבח. אבי84 - שיחה 00:18, 30 במרץ 2020 (IDT)

אני חושב שזה הולך ככה- אחרי 3 מערכות בחירות ללא הכרעה, נפל האסימון אצל כולם שלא משנה כמה בחירות נעשה, לא גוש הימין ולא גוש השמאל יכולים להעמיד קואליציה של 61 חברי כנסת.
זה גרם לנתניהו להבין שהוא צריך לשלם מחיר ממש גבוה עבור קבוצה ממחנה השמאל שתצטרף אליו. זה גרם לאנשים אחראיים במחנה השמאל להבין שהם צריכים לרדת מהעץ "רק לא נתניהו".
אלו ש"רק לא נתניהו" זורם בדמם, לפיד וליברמן, הפכו לפחות אטרקטיביים בתור שותפים. מרץ בקושי הייתה עוברת את אחוז החסימה ללא חבירה לפרץ, אבל בעצם שותפות אידאולוגית אמתית לא היתה שם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:59, 30 במרץ 2020 (IDT)

אף ש"חוסן לישראל" הייתה בעיני מתחילת דרכה מפלגת ימין מתון, חבירתו של גנץ לנתניהו מעידה על עליבות נפש שאין כדוגמתה, וכל הדיבורים של מחנה גנץ על כך שלא הייתה ברירה הם אחיזת עיניים. גנץ הוא פוליטיקאי כושל, שלא סיפק לבוחריו את שהבטיח להם. באשר לעמיר פרץ, אותו תיעבתי מרגע שצירף את חברת הכנסת הימנית אורלי לוי-אבקסיס למפלגתו, כך שהצטרפותו לממשלת נתנניהו, אם תהיה, לא תפתיע אותי.

באשר לשאלה שפתחה דיון זה: אכן יש להפסיק את המהומה, למנות את נתניהו למלך לכל חייו, לבטל את המטרד שקרוי בג"ץ (וגם את "בצלם"), ואת הכנסת שהפכה לחותם גומי להחלטות הממשלה. דוד שי - שיחה 07:56, 30 במרץ 2020 (IDT)

יש לי תוספת קטנה לרואים עצמם חסידי נתניהו ובני ביתו. לפני שתתחילו להכין את יאיר כיורש כתר, היזכרו נא מה קרה כשניקולאה צ'אושסקו הכין את עמו לכך שבנו יירש אותו ומה קרה כש סדאם חוסיין הכין את עמו לכך שבנו יירש אותו ומה קרה כשחוסני מובארכ הכין את עמו לכך שבנו יירש אותו. מסתבר שמה שמתאים לצפון קוריאה לא מצליח בכל מקום. בברכה. ליש - שיחה 08:23, 30 במרץ 2020 (IDT)

ליש, איזו תגובה הזויה. אתה באמת חושב שמישהו ממיליון+ האזרחים שהצביעו למפלגות גוש הימין רואה ביאיר נתניהו את "היורש"? ברצינות?! Reuveny - שיחה 10:02, 30 במרץ 2020 (IDT)

זה לא מפתיע. בכל העולם הימין מתייחס לשמאל כאנשים רציונליים וחושבים (גם אם טועים), והשמאל מתייחס לימין כעדר בבונים הזויים שלא מפסיקים לנשק קמיעות ודיקטטורים. מיכאל.צבאן • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 10:38, 30 במרץ 2020 (IDT)

שאלות:

1. מי הם חסידי בני ביתו של נתניהו?
2. בעניין צפון קוריאה:
   1. מה מידת יכולת השפעתם של חברי חוסן לישראל על בחירת רשימת המועמדים ויו"ר המפלגה?
   2. כנ"ל – יש עתיד?
   3. כנ"ל – תל"ם?
   4. כנ"ל – ישראל ביתנו?

תכל'ס, איזה גוש דמוקרטי יותר? דגש חזק - שיחה 11:20, 30 במרץ 2020 (IDT)

יש אנשים כל כך מורגלים לויכוחים מחנאים, לדקלום דפי מסרים, שהם אפילו לא קוראים את מה שאומר הצד השני. כתבתי ל"לרואים עצמם חסידי נתניהו ובני ביתו" וענו לי כאלה, שכנראה אינם כאלה. לא כתבתי לימניים, לא כתבתי לליכודניקים, לא כתבתי לחסידי הדמוקרטיה ובכל זאת המשיבים מציבים את עצמם בעמדות כאלה. ניחא.

אשתדל לענות לשאלות:

1. מי שרואים את עצמם ככאלה.
2. בעניין צפון קוריאה, אל תשאלו אותי על חוסן לישראל, יש עתיד, תל"ם וישראל ביתנו, אני לא חבר באף אחת מהן ובסוד אספר לכם שגם לא בחרתי בהם.

תכל"ס, איזה גוש דמוקרטי יותר? אני לא דואג לדמוקרטיה של גושים, אני דואג לדמוקרטיה המתדרדרת במדינת ישראל, כשראש ממשלה חזק מדי מרסק את שומרי הסף ומוקדי הכוח שנועדו לאזן אותו. אבל לקוראי ומקריאי דפי המסרים לא איכפת מכך שיש תחת שלטון מדינת ישראל מיליוני אנשים שאין להם יד ורגל בבחירת השלטון ובחקיקת החוקים. זו דמוקרטיה? אולי בקוריאה... בברכה. ליש - שיחה 14:10, 30 במרץ 2020 (IDT)

ושכחתי את שאלתו של Reuveny. מה שאני חושב לא כל כך חשוב, יותר חשובות הן העובדות - קראתי וראיתי בטלוויזיה תגובות רבות של אנשים, שאכן ראו ביאיר "יורש" וחגגו סביבו. טוב אולי אתה חושב שהם לא ממצביעי גוש הימין? ברצינות? בברכה. ליש - שיחה 14:14, 30 במרץ 2020 (IDT)

ואני קראתי וראיתי בטלוויזיה מצביעי גוש השמאל רבים שתומכים בארגוני טרור. זה אומר שכל הגוש כך? או שכאן אתה מבין שמדובר במיעוט? במקרה של היורש מדובר במיעוט זניח. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 14:57, 30 במרץ 2020 (IDT)

מאז ההצבעה הקודמת חל שינוי מהותי בנסיבות... ראובן מ. - שיחה 15:14, 30 במרץ 2020 (IDT)

נרו יאיר, "מיעוט זניח?" אני צריכה להזכיר לך את מה שנקרא בעוד מספר ימים בהגדה: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב"? Tmima5 - שיחה 15:25, 30 במרץ 2020 (IDT)

כלומר אם יש בגוש השמאל מי שתומכים בטרור אז תכף הם יהיו גוי גדול עצום ורב? או שלפעמים קורה שמיעוט גם נשאר מיעוט. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 15:30, 30 במרץ 2020 (IDT)

אין איש אחד בשמאל שתומך בטרור! זוהי דמגוגיה סמנטית זולה להדביק למפלגות חוקיות של אזרחים בישראל את השם "תומכי טירור" ואז, כל מי שלא מביע שנאה אליהם הוא תומך טירור. זה מזכיר לי את לוחמי החופש במלחמת האזרחים האמריקנית שכינו אותם "ניגר לוורס", וזה נחשב לכינוי הגנאי החמור ביותר. Tmima5 - שיחה 15:42, 30 במרץ 2020 (IDT)

"אין איש אחד" זה מוגזם, אני יכול לציין לך כאן כמה חברים וחברות של זכריא זביידי או מרואן ברגותי. אבל אכן רק מיעוט קטן תומך. עם זאת אפילו המיעוט הקטן הזה ככל הנראה גדול יותר מהמיעוט התומך בירושת העצר של יאיר (מיעוט שמונה כנראה רק שניים: שרה ויאיר, וגם זה לא בטוח). Ronam20 - שיחה 15:49, 30 במרץ 2020 (IDT)

מה עם חברות וחברים של ערפאת ונסראללה ודלאל מוגרבי וסמיר קונטאר? מה עם חברים של אבו מאזן שמשלם הון תועפות לכל מי שרוצח יהודי מסיבות לאומניות? נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 15:51, 30 במרץ 2020 (IDT)

הוספתי טקסט בין השורות - ומהכין הגיעו הקולות שהצביעו לרשימה המשותפת בערים יהודיות, נפלו מהשמים? חסר תקנה :-) • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 17:20, 30 במרץ 2020 (IDT)

רונאם, אולי אתה קראת בנעוריך את הספר "בימים אדומים" של מתתיהו שמואלביץ. ספר אוטוביוגרפי מרתק של חבר תנועת לח"י, המתאר תוכנית שיזמה הנהגת לח"י: לשים פצצה במכונית של הנציב הבריטי, ולמקש את הדרך בבית הקברות, כדי להרוג את כל מי שישתתף בלוויה שלו. "תוכנית שטנית?" שואל שמואלביץ, ועונה: אולי, כי בוודאי ייפגעו גם גדולי היישוב, אבל מי שהולך ללוויה של הנציב הבריטי - מגיע לו. אני מצטטת מהזיכרון, ומזמינה את כל מי שהספר בידו לדייק. חלפו כבר עשרות שנים מאז קראתי חזור וקרוא בספר הזה, ולכן אין לי "מקור מוסמך", אבל לאחר הקורונה בוודאי אמצא. לימים פגשתי את בנו של אחד מפעילי הלח"י שסיפר לי שאביו התנגד לתוכנית, וקראו לו בוגד. בסופו של דבר הנהג של המושל הלך להוציא את המכונית ונהרג, ולנהג לא עושים לוויה ממלכתית. בלילה פשטו פעילי הלח"י וסילקו את המוקשים מבית העלמין. האם זו פעולת טירור? תלוי באיזה צד של המתרס אתה נמצא, כמובן. ואני חוזרת ואומרת שאין איש בשמאל שמצדד בפעולת טרור. יש קיצוניים משני הצדדים. אבל קלישאות כמו: "אין לנו פרטנר לשיחות שלום", "מפלגה של תומכי טירור", מתקבלת מיד אצל התומכים והם מאמצים אותה בכל הוויכוחים שלהם. ונרו, עשבים שוטים יש לעקור מהשורש, כשהם דלילים ומועטים, אחרת הם משתלטים על כל הגינה והורסים כל חלקה טובה. Tmima5 - שיחה 16:16, 30 במרץ 2020 (IDT)

לאן את חותרת עם הסיפור הזה? אם המטרה שלך להגדיר מחדש "טרור" כמשהו שלא קיים במציאות כי "תלוי באיזה צד של המתרס אתה נמצא", אז הוויכוח הוא רק על הגדרות. אבל אם הדיון הוא אם יש אנשים שיצרו קשרי הערכה עם רוצח ההמונים מרואן ברגותי, אז התשובה היא שלצערי יש. Ronam20 - שיחה 16:21, 30 במרץ 2020 (IDT)

המטרה שלי, היא לגנות ולהוקיע עד היסוד טרור אזרחי באשר הוא, מכל צד שהוא. המטרה שלי לדבר שלום ולא לעשות עוד מלחמה. כי בדקתי את זה: לדם יש אותו הצבע אצל כל העמים. עובדה, גם הקורונה לא מבחינה בהבדלים.Tmima5 - שיחה 16:30, 30 במרץ 2020 (IDT)

אמן ואמן. זה היעד האוטופי. זה עדיין לא אומר שאין אנשים תומכי טירור. Ronam20 - שיחה 16:36, 30 במרץ 2020 (IDT)

ואפילו גרוע יותר, יש טרוריסטים, כמו אלה שזרקו בקבוקי תבערה על רכב צבאי ביצהר. לא תומכי טרור, אלא טרוריסטים וראה זה פלא, אף אחד לא מוסר עליהם מידע, כנראה שיש בישוב הזה הרבה תומכים לטרוריסטים. בברכה. ליש - שיחה 17:45, 30 במרץ 2020 (IDT)

מנפלאות הפוליטיקה הישראלית. "שמאלנים", "ימנים" - הכול אותו דבר. איילת שקד קוראת לגנץ ומפלגתו "שמאל". למעשה כולם זה ימין, חוץ מהרשימה המשותפת, כל מי שבכנסת ימין. וכולם ישבו ויישבו עם הליכוד ונתניהו, בעבר בהווה או בעתיד. "אני לא אשב בממשלה תחת נאשם בפלילים" זה בעברית ישראלית "I did not have sex with this woman". וכשהם אומרים read my lips זה לא משנה אם יש להם שפם או אין להם שפם, הם משקרים.[12] תמי זנד - שיחה 17:42, 30 במרץ 2020 (IDT)

הרשימה המשותפת אינה יוצאת מהכלל, חלק מהמפלגות הכלולות בה רחוקות מאוד מהשמאל, הן מפלגות דתיות/לאומניות וזה נכלל בימין, אבל ימין ערבי. בברכה. ליש - שיחה 18:01, 30 במרץ 2020 (IDT)

היא חלק מגוש השמאל, ודובר כאן על הכללה לפי גושים. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 18:02, 30 במרץ 2020 (IDT)

ההכללות לגושים הן על אחריות המכלילים - אני מתכחש לכל החלוקה הזאת. מה יש נרו יאיר? לא נאה לך שהן מפלגות ימין? הן תמונת ראי של מפלגות הימין היהודיות. בברכה. ליש - שיחה 18:05, 30 במרץ 2020 (IDT)

אני התכוונתי למפלגות ציוניות. ימין ערבי זה כבר סיפור אחר. תמי זנד - שיחה 18:06, 30 במרץ 2020 (IDT)

אריה,תת הדיון הזה התחיל מכך שהגבתי למה שהאשמת את כלל "מצביעי גוש הימין" במה שקראת שאמרו בודדים מתוכו. זוכר? להביא קישור? נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 18:38, 30 במרץ 2020 (IDT)

לא, איני זוכר. אנא, תראה לי היכן האשמתי את "כלל מצביעי גוש הימין". בברכה. ליש - שיחה 18:42, 30 במרץ 2020 (IDT)

פשוט חפש את המילים ששמתי תחת מרכאות. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 18:58, 30 במרץ 2020 (IDT)

עכשיו מתחילות ההתחמקויות. הבטחת קישור, תן קישור ואל תשלח אותי לחפש את הרוח. בברכה. ליש - שיחה 19:05, 30 במרץ 2020 (IDT)

נו באמת. כל כך קשה? "לחפש את הרוח"?! נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 19:28, 30 במרץ 2020 (IDT)

נרו יאיר, בקישור שלך לא מוזכרים כלל "מצביעי גוש הימין", לא מצביעים, ולא גוש הימין. אז הגיע הזמן שתחזור בך ותודה ששגית (אם זו לא שגיאה, הרי שמדובר בשקר, אז אני מעדיף לחשוב ששגית). בברכה. ליש - שיחה 20:17, 30 במרץ 2020 (IDT)

זה הזוי יותר ויותר. מזמין את הקוראים לבדוק מה כתוב בקישור. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 20:47, 30 במרץ 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

שירות לציבור: "אנשים, שאכן ראו ביאיר 'יורש' וחגגו סביבו. טוב אולי אתה חושב שהם לא ממצביעי גוש הימין?". מיכאל.צבאן • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 22:31, 30 במרץ 2020 (IDT)

כולכם צודקים, אבל יש גם עולם בחוץ וצריך לנהל מדינה. מי שרוצה חיים קלים ולהישאר "זך וטהור" ונאמן לאידאולוגיה שלו, שיישב בספסלי האופוזיציה ויצעק, אך שלא יתלונן על מי שלא נוהג כמוהו. הרבה פעמים משמעות הניהול וההנהגה היא בחירה בחלופה שהיא הכי פחות גרועה ולאו דווקא בחירה בחלופה שהיא הכי טובה. התלונות "אבל הבטחתם לפני הבחירות שלא תעשו כך וכך" מוכיחות במקרה הטוב נאיביות של המתלוננים.אודי - שיחה 21:47, 30 במרץ 2020 (IDT)

עמיר פרץ, חדל אישים שכמוהו לא ראיתי בחיי, יודע שבבחירות הבאות הוא כל כך לא רלוונטי עד שלא אכפת לו להיכנס לממשלה כשר החקלאות או כשר הכלכלה. יש דיבורים על כך שהוא מתכנן להיות הנשיא הבא, אוי ואבוי לנו אם יצור חסר כריזמה שכזה יהיה ראש המדינה שלנו, אולי זה מסביר את רצונו להיות חלק מהקואליציה הימנית-חרדית של נתניהו. אם הוא כל כך רצה להצטרף לביבי מדוע הוא לא עשה זאת עם אבי גבאי וטל רוסו לפני שהכנסת ה-21 פוזרה? אם הוא היה מיטיב לעשות כן יכול להיות שלא היינו בפלונטר הפוליטי המעיק הזה. מפלגת העבודה בעיניי היא באמת חידה לא פתורה. איך המפלגה שהקימה את המדינה הצטמקה לכדי 3 מנדטים? מי אשם - ביבי? ברק? גבאי? יחימוביץ'? את זה אשאיר להיסטוריונים. ניב - שיחה 23:26, 30 במרץ 2020 (IDT)

הוא כנראה הבין שטובת המדינה בתקופה קשה זו חשובה אפילו מהכלל הכי חשוב (כמעט) בעולם, שאסור לנתניהו להיות ראש ממשלה (למרות שהמחוקק סבר שנאשם בפלילים כן יכול להיות). "ישראל לפני הכול". נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 23:29, 30 במרץ 2020 (IDT)

כמה פעמים שמעתי את הסלוגן "ישראל לפני הכל" השבוע. אני מפרש את זה כך: אם ישראל לפני הכל, ובשבילי ישראל זו מדינה דמוקרטית, אז הדמוקרטיה לפני הכל מה שנוגד את האפשרות לתת לביבי קואליציה. אולי בעיניך ישראל היא קודם כל מדינה יהודית, כך שלתת לביבי קואליציה בשיתוף ש"ס, ימינה ויהדות התורה משמע מיסוד היהדות במדינה. בכל מקרה מדובר בסלוגן מטומטם. אם ישראל היא לפני הכל בשביל כל חברי הכנסת שמנפנפים באמירה הזו אז שיתרמו את השכר שלהם שהם קיבלו על כלום ושום דבר בשביל מערכת הבריאות שלנו. ניב - שיחה 23:50, 30 במרץ 2020 (IDT)

הרושם שלי הוא שהערך העליון אצלך אינו ישראל ואינו דמוקרטיה (מושגים שגם להם אפשר לתת משמעויות רבות). הערך העליון הוא רק לא ביבי. עכשיו אני שואל, ולו ברמה תאורטית: כמה אנשים אתה מוכן שימותו או כמה אתה מוכן שכלכלתה של המדינה תתדרדר ובלבד שביבי לא יהיה ראש ממשלה? כמה רחוק אתה מוכן ללכת עם הערך העליון הזה? או שבאיזשהו שלב, בתרחיש קיצוני כלשהו, גם אתה "תישבר" ותגיד שיש ערכים גדולים אף יותר? נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 23:56, 30 במרץ 2020 (IDT)

את השאלות האלה אפשר להפנות גם בכיוון ההפוך: כמה אנשים אתה מוכן שימותו ובלבד שביבי וליצמן ימשיבו בתפקידיהם? כמה אתה מוכן שכלכלת ישראל תתדרדר ובלבד שנתניהו ימשיך להוביל אותה? למקרה שלא שמת לב: כבר עכשיו הבריאות והכלכלה הם על פי תהום. דוד שי - שיחה 08:09, 31 במרץ 2020 (IDT)

אני סבור שמצבנו לא רע יחסית למדינות אחרות (כדאי להסתכל בעניינים האלה על נתונים השוואתיים), ואין לי סיבה להניח שהחלפת נתניהו תשפר את המצב, סביר להניח שלהפך. הפתרון למשבר הפוליטי היה ממשלת אחדות, שבה שני הצדדים משלמים מחיר אבל המדינה מרוויחה, וחבל שגנץ לא הבין את זה קודם. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 16:52, 31 במרץ 2020 (IDT)

או שהוא הבין מה שבפעמיים הקודמות לא הבינו משום מה (גם בימין), שהעם רוצה ממשלת אחדות. אם זה מה שהעם רצה (והסקרים מראים שזה אכן מה שהעם רוצה), אין מה להתלונן על בגידה בבוחרים ומות הדמוקרטיה, שהרי יסוד הדמוקרטיה הוא שהעם מחליט. מיכאל.צבאן • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 00:42, 31 במרץ 2020 (IDT)

"רק לא ביבי" הוא פועל יוצא של תמיכה בדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת רשויות. נתניהו עשה דברים מצוינים ורבים למען המדינה, ואף לא יוכל לקחת לו את ההישגים המרשימים שלו. לצערי הוא איבד את הלגיטימציה עוד כאשר המליצה המשטרה להעמיד אותו לדין. ניב - שיחה 15:52, 31 במרץ 2020 (IDT)

הדמוקרטיה, שהיא רצון העם, קבעה שביבי לא איבד את הלגיטימציה שלו. (ואני אתעלם מההפגנות שהתקיימו במטרה לגרום לכך שהמשטרה תמליץ על הגשת כתב אישום).david7031 • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 16:31, 31 במרץ 2020 (IDT)

זכותם של אנשי "רק לא ביבי" לשים את העיקרון הזה מעל כל שאר הדברים, כולל מה שציינתי למעלה. עם זאת, לפני שיטעו את עצמם לחשוב שזה ורק זה הוא מהות הדמוקרטיה, טוב שיזכרו שדעת המחוקק בעניין הזה, שנקבעה לפני שמישהו חשש על ביבי דווקא, שונה. אצל המחוקק ראש ממשלה חייב לפרוש רק אחרי פסק דין בערכאה סופית. אז אולי גם זו עמדה לגיטימית. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 16:56, 31 במרץ 2020 (IDT)

זה לא רק לא נתניהו. יש גרועים ממנו ומכל פוליטיקאי יש גרועים ממנו. זה כמה דברים: דבר ראשון, הייתה הצעת חוק שראש ממשלה לא יוכל לכהן עם כתב אישום. דבר שני, הייתה הצעת חוק שראש ממשלה לא יכהן יותר מ-8 שנים בראשות הממשלה. ודבר שלישי: היו כמה חברי כנסת שהתחייבו שהם לא יישבו בממשלה תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום, ו/או תחת נתניהו אישית. ומה זה אומר? שמבטיחים בשביל קולות בקלפי אבל לא צריך לקיים הבטחות? הבטחות צריך לקיים ואלה שמפרים אותם עכשיו לא ייבחרו בבחירות הבאות, אבל נתניהו ימצא פראיירים אחרים כי כידוע הפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. וכמו שאמר שלום חנוך:

הציבור מטומטם

ולכן הציבור משלם

מה שבא בקלות

באותה הקלות יעלם

כלומר בני גנץ, אשכנזי, עמיר פרץ וכל השקרנים - הם ייעלמו בבחירות הבאות. אף אחד לא יאמין להם.

אם שר לא יכול לכהן עם כתב אישום, קל וחומר ראש ממשלה. ―79.178.194.54 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להצעות חוק אין שום מעמד. החוק קובע בפירוש שראש ממשלה יכול לכהן, וזה לא חוק של ביבי. אני מבין שההבטחות שליברמן ולפיד הבטיחו ולא קיימו (למשל שלא ילכו עם המשותפת) הרבה פחות מטרידות אותך, כנראה שגם אצלך העיקרון העליון אינו באמת קיום הבטחות, העיקרון העליון הוא "רק לא ביבי". נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 18:17, 31 במרץ 2020 (IDT)

יש נורמות ציבוריות, נתניהו סתר נורמה שהוא תמך בחר בה בעבר. החוק הוצע כבר אפריל ואף בספטמבר. הפעם היה (ולדעתי עדין יש) לו רוב ולכן הליכוד חשש והדהד ביקורת עליו (עכשיו יהיה חוק שיאפשר לממ רהמ לכהן עם כתב אישום כחלק מהפשרות במומ). וההתנגדות לנתניהו נובעת אצל חלק מהתנהלותו ואצל אחרים מאידיאולוגיה (למשל עמדה ביחס לנבחר ציבור עם כתב אישום , שלטון החוק, כלכלה , דת ומדינה וכו) .

רוב ככל הפוליטיקאים משנים עמדות לפי הנוחיות, בטח כל ראשי הרשימות היום בכנסת, אז גם זה כנראה לא מה שמפריע לך. כל מי שמתאבדים עכשיו על העיקרון של ראש ממשלה תחת כתב אישום לא צייצו בנושא הזה לפני שהתקשר לביבי, למרות שהחוק מתיר את זה בפירוש. אז גם זו לא הבעיה האמיתית. גנץ הפך לבוגד כי בגד בעיקרון המקודש ביותר, "רק לא ביבי", והעז לחשוב שטובת מדינת ישראל חשובה יותר. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 22:37, 31 במרץ 2020 (IDT)

"לא צייצו"? עוד לפני הגשת כתב אישום, ואפילו לפני סיום החקירה, שותפיו של אהוד אולמרט לקואליציה, אהוד ברק וציפי לבני, קראו לו להתפטר, והוא אכן התפטר. [13], [14] לעומתם, חבורת המושחתים הקרויה "בלוק הימין" עושה הכל כדי שהנאשם נתניהו ימשיך בכהונתו עד קץ הימים. דוד שי - שיחה 07:48, 2 באפריל 2020 (IDT)

תמיד מותר לקרוא להתפטר ומותר גם לדרוש. אני לא בטוח שלא היו להם שיקולים פוליטיים במהלך הזה, אבל בכל מקרה העיקר הוא שהחוק הקיים פשוט לא הזיז להם. מישהו דרש פעם במשא ומתן קואליציוני לתקן את החוק שמתיר, שומו שמים, לראש ממשלה לכהן עד לפסק דין סופי בערכאה אחרונה?! אם לא, זה כנראה לא כה נורא. אין ספק, כל בלוק הימין, 58 מנדטים לפחות הוא "חבורת מושחתים". זאת הרמה. נרו יאיר • שיחה • ח' בניסן ה'תש"ף • 13:38, 2 באפריל 2020 (IDT)

להשכלה כללית. חוק יסוד הממשלה במתכונתו החדשה עבר במרץ 2001. ראש הממשלה היה אותו אהוד ברק שהוזכר. שר המשפטים היה יוסי ביילין. עוד קודם לכן היה ביילין ממציעי החוק. מי שהציג את החוק בכנסת היה יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, אמנון רובינשטיין. חוץ מהם הצביעו בעד בין היתר אברהם בורג, תמר גוז'נסקי, אילן גילאון, יעל דיין, נעמי חזן, רן כהן, שמעון פרס, יוסי שריד ועוד רבים וטובים, מימין ומשמאל. גם ציפי לבני הנזכרת הצביעה בעד. איכשהו כל אלה חשבו אז שראש ממשלה יכול בהחלט להמשיך לשמש בתפקידו כל עוד אין נגדו פסק דין סופי בערכאה אחרונה עם קלון. אז אולי העיקרון ההפוך לא כל כך מובן מאליו. נרו יאיר • שיחה • ח' בניסן ה'תש"ף • 16:35, 2 באפריל 2020 (IDT)

אני מקווה שאין צורך להסביר את מקור הביטוי "כשר אבל מסריח". אני לא משוכנע שכהונת נתניהו כראש ממשלה כשרה, אבל חש שסירחונה נישא למרחוק. דוד שי - שיחה 22:21, 2 באפריל 2020 (IDT)

אם כל אלה הצביעו בפירוש בעד הסעיף האמור, כנראה שבאותו זמן גם לא חשבו שזה מסריח. הסירחון הוא סובייקטיבי, תלוי בזהות ראש הממשלה וזהות המריח. אוקיי, אז מי שלא סובל את ביבי יצעק שהריח איום ונורא, אבל בינו לבין עצמו כדאי שישים לב שברמה התאורטית ממש לא הפריע לו עד עכשיו החוק שמתיר את זה בפירוש. נרו יאיר • שיחה • ח' בניסן ה'תש"ף • 22:24, 2 באפריל 2020 (IDT)

ברור שלא הפריע, שהרי גם בתקופת אולמרט החוק התיר לו להמשיך לכהן, אבל הוא לא צעק "זה חוקי! זה חוקי!", אלא התפטר. מי יכול היה לצפות שיגיע אדם מושחת, שייאחז בכל כוחו בכיסא שהוא אינו ראוי לו, ויזכה לתמיכה של עדת מושחתים? גם מהקורונה לא פחדתי לפני חודשיים וכעת אני מפחד - ככה זה, קל יותר להתייחס לבעיות כשהן נגיעות, מאשר לחזות אותן מראש. דוד שי - שיחה 22:50, 2 באפריל 2020 (IDT)

אולמרט התפטר כמובן כי לא הייתה לו ברירה, לא מתוך הקפדה על מוסר גבוה במיוחד (ותוכיח הרשעתו). החוק צפה בדיוק את המקרה הזה של ראש ממשלה נאשם בפלילים וקבע שהוא יכול גם יכול להמשיך בתפקידו. המחוקקים, אנשים שגם אתה לא תטען שאינם דמוקרטיים, ידעו כמובן שלכל ראש ממשלה יש מתנגדים פוליטיים ששונאים אותו מאוד, הם ידעו שהם יצעקו שהוא "מושחת", והכריעו שאין לזה שום חשיבות. מי ששנא את נתניהו גם קודם צועק עכשיו שהוא מושחת, ושגם מי שתומכים בו מושחתים. גם כאן זה נראה כמו אינטרסנטיות, יותר מאשר רמת מוסר גבוהה במיוחד. אתה כנראה לא צפית אפשרות של קורונה, אבל המחוקק כן צפה ונתן לרשויות כלים להתמודד איתה. זה ההבדל. נרו יאיר • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ף • 00:00, 3 באפריל 2020 (IDT)

אינספור תקנות שעת חירום שנופלות עלינו מוכיחות שהמחוקק לא צפה דבר במה שקשור לקורונה.

אכן, לנתניהו יש ברירה, משום שהשחיתות מתפשטת מהר יותר מהקורונה, וזה מצער מאוד. למרבה השמחה, חז"ל נערכו למצב כזה ונתנו לנו כלים להתמודד אתו: "נבל ברשות התורה" הוא מי שיש שנאשם בשלושה תיקים ונאחז בכיסא ראש הממשלה. דוד שי - שיחה 11:26, 3 באפריל 2020 (IDT)

להפך, המחוקק הבין שתיתכן שעת חירום ונתן לממשלה כלים להתמודד איתה. לגבי ראש ממשלה תחת כתב אישום, המחוקק חשב על זה היטב. הוא ידע שתהיה אופוזיציה, הוא ידע שלכל ראש ממשלה יש אנשים ששונאים אותו שנאת מוות ובטוחים שהוא מושחת עוד לפני שבכלל מתחילים לחקור, הוא ידע שאנשים יהיו בטוחים שהגשת כתב אישום היא הוכחה מוחלטת למה שממילא ידעו תמיד, ובכל זאת, קבע ברוב גדול, ולא של אנשי ימין דווקא (כפי שפירטתי לעיל) שהוא יכול גם יכול להמשיך בתפקיד הזה. המחוקק חשב שזה לגמרי דמוקרטי. נרו יאיר • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ף • 17:43, 3 באפריל 2020 (IDT)

נרו יאיר, אתה בוודאי מכיר את הסיפור על היהודייה שפנתה לרבי וסיפרה לו שתחתוניו המלוכלכים של בעלה נפלו למרק. היא הוציאה את התחתונים ושאלה את הרבי, אם המרק כשר... הרבי ענה לה שהמרק כשר... אבל מסריח. כך גם הסיפור עם ראש ממשלה עם קופת שרצים על גבו, זה חוקי, אבל מסריח. לא הכל נמדד לפי החוקים, יש גם מוסר. יצחק רבין לא עשה שום עבירה, כשרעיתו לא סגרה את החשבון בארה"ב, אך צל צילה של עבירה הספיק לו כדי להתפטר. טוב, לא כל פוליטיקאי דומה לו, מאז ישבו על הכיסא הזה נתניהו בכהונה הראשונה, כשאיבד את זכרונו בנושא בר-און חברון ורעיתו חגגה עם המתנות, אריק שרון, שלמענו הלך בנו לכלא, אולמרט, שהורשע וישב וכעת נתניהו עם שלושה תיקים כבדים. הדור הולך ופוחת. בברכה. ליש - שיחה 17:58, 3 באפריל 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ המחוקק לא אמור להתעניין בענייני טעם וריח, ואין זה מתפקידו. הציבור שבחר אמור להחליט מה מריח ומה מסריח. דגש חזק - שיחה 18:01, 3 באפריל 2020 (IDT)

אכן, כאמור, צפוי שמי שלא אהב קודם את האדם יגיד שזה מסריח, ומי שכן אהב יכול לזהות ריחות רעים דווקא ממערכת המשפט. העיקר הוא שמדובר בענייני טעם וריח, לא במהות הדמוקרטיה. אז גנץ החליט שהריח לא כה נורא עד ששווה לפגוע במדינה קשות בגללו. נרו יאיר • שיחה • י' בניסן ה'תש"ף • 22:08, 4 באפריל 2020 (IDT)

לא ייאמן

• FDA authorizes widespread use of unproven drugs to treat coronavirus, saying possible benefit outweighs risk. צחי לרנר - שיחה 12:56, 31 במרץ 2020 (IDT)

לא צריך להאמין לחמוצים, שיתקיפו על צעד שטראמפ מוביל. מדובר במצב חרום חסר תקדים, וסכנת חיים למאות אלפים. אגסי - שיחה 14:44, 31 במרץ 2020 (IDT)

ובישראל - משרד הבריאות נערך לשימוש בתרופות שעדיין נמצאות בשלבי מחקר לטיפול בקורונה. צחי לרנר - שיחה 17:19, 31 במרץ 2020 (IDT)

תודה על התשובה אגסי, זה בהחלט מצב חירום שעלול להוות סכנה למאות אלפים, אבל האם אכן זה הצעד הנכון ואולי זה צעד שגוי ומטופש ? צחי לרנר - שיחה 17:25, 31 במרץ 2020 (IDT)

תלוי באלטרנטיבה. סיכון מול סיכוי. Ronam20 - שיחה 17:27, 31 במרץ 2020 (IDT)

זה צעד נכון לדעתך Ronam20 ? צחי לרנר - שיחה 17:50, 31 במרץ 2020 (IDT)

תלוי בפרטים. באיזה שלב של הניסויים התרופה נמצאת. מה נבדק מה לא, מה הסיכון המוערך ומה מצב החולים שהתרופה מיועדת להם. Ronam20 - שיחה 17:59, 31 במרץ 2020 (IDT)

ככל שאני מבין מדובר בתרופות מוכרות, שכבר עברו ניסויים ונמצאות בשימוש עבור מחלות אחרות. לא נראה שמדובר בסיכון גדול לתת אותן. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 18:07, 31 במרץ 2020 (IDT)

אם הסיכונים ותופעות הלוואי כבר נחקרו במלואן עם כל הרגולציה הקפדנית, ורק האפקטיביות לטיפול בקורונה לא מוצתה, אז ודאי וודאי שיש מקום להפעיל שיקול דעת ולבחון סיכון (תופעות לוואי) מול תועלת. Ronam20 - שיחה 18:13, 31 במרץ 2020 (IDT)

להבנתי פרסום רב של שם התרופה עלול לגרום להעלמתה מהמדפים כתוצאה מקניה. לכן, משרד הבריאות ניסה להצניע את שם התרופה(ואחרות). נב: היה אמריקאי שנטל תרופה עם שם דומה ונפגע.

החלק הראשון: כבר קרה. החלק השני: לא בדיוק. היה אמריקאי שנטל (ללא שום צורך) תכשיר לניקוי אקווריומים עם אותו השם ועם אותו חומר פעיל שבמפורש לא נועד עבור בני אדם. המינון שם היה גבוה יותר ויש שם מן הסתם עוד כמה חומרים לא סימפטיים בצד. אז כן, יש חומרים שצריך לקחת רק בהתאם להוראות רופא. Tzafrir - שיחה 21:42, 31 במרץ 2020 (IDT)

תודה על המידע הנוסף.אני חושב שזה קרה בארהב. מסכים שעדיף להקשיב לרופא. נב: טבע תורמת https://twitter.com/newsisrael13/status/1245038491949576192 --2A00:A040:196:E146:492F:35B2:33CF:C98 22:14, 31 במרץ 2020 (IDT)

More people have died in the U.S. from the coronavirus than in the 9/11 attacks. צחי לרנר - שיחה 23:45, 31 במרץ 2020 (IDT)

The top government scientists estimated that the deadly pathogen could kill between 100,000 and 240,000 Americans. צחי לרנר - שיחה 02:41, 1 באפריל 2020 (IDT)

מיזם הסרטים הקצרים של פיקסאר - מי יעזור לסיים אותו?

שלום לכולם! נותרו לרשום עוד שלושה ערכים במסגרת מיזם הסרטים הקצרים של פיקסאר כדי שהוא יגיע לסיומו! אני אשמח לתרומה בכתיבת שלושת הערכים החסרים, להלן:

1. לצוף (סרט קצר)
2. לופ (סרט קצר)
3. הסרטים הקצרים של פיקסאר - רשימה שמסכמת את כל הסרטים הקצרים של פיקסאר, בסגנון הערך סרטי קולנוע שהופקו על ידי אולפני וולט דיסני
   

תודה רבה לכל מי שיעזור, שבת שלום!