ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 75

דפי ארכיון של כיכר העיר:

123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174רק"פ175176177178179180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


"היום לפני" באימייל עריכה

אני מנחש שב-10 השנים שוויקיפדיה העברית קיימת הנושא הזה כבר בטוח עלה. אבל אני תוהה שוב, מה היכולת שלנו להרים ניוזלטר אוטומטי ששולח את ערך היום ו"היום לפני" באימייל? כמו שיש בוויקיפדיה האנגלית --‏ Itzike שיחה 16:53, 27 בינואר 2013 (IST)

דווקא לא זכור לי שהרעיון הזה עלה. ונשמע לי דווקא כמו רעיון טוב. emanשיחה 16:56, 27 בינואר 2013 (IST)
הרעיון עלה לפני מספר חודשים (נראה לי שאז דובר על ערך מומלץ). אני לא יודע מה קרה עם זה, הרבה כמוני אהבו, אחרים התנגדו, כרגיל. מישהו צריך פשוט להרים את זה. ‏Setresetשיחה 20:30, 27 בינואר 2013 (IST)
רעיון יפה. דוד שי - שיחה 23:00, 27 בינואר 2013 (IST)
נכון. כמו לדוגמה אירועי עליית הנאצים לשלטון לפני בדיוק 80 שנה.
אני מוכן לעזור לממש דבר כזה, טכנית. מחר אוסיף פרטים. Ijon - שיחה 08:39, 29 בינואר 2013 (IST)
יש תמיכה ברמת הרחבה למדיה ויקי בRSS. עשיתי להיום בהיסטוריה[1] ולמומלצים[2]. ערן - שיחה 19:23, 30 בינואר 2013 (IST)
זה אחלה כשלעצמו, אבל לדעתי הקהל שקורא רסס ויצרוך את זה ברסס קטן בסדר גודל אחד לפחות מהקהל שקורא דואל ויצרוך שירות כזה בדואל. Ijon - שיחה 08:59, 5 בפברואר 2013 (IST)
יצרתי מקום לדון בשירות, ואני מתכוון לבנות אותו בשבוע הקרוב. אשמח לדעות נוספות! Ijon - שיחה 08:59, 5 בפברואר 2013 (IST)

תחדיש - "לעשות ויקיפדיה" עריכה

קראתי את תגובות הקוראים על כתבה שעסקה בכך שמוחו של אריאל שרון הגיב לתמונות וקולות, אחד המגיבים המליץ לקוראים "לעשות ויקיפדיה עליו ולראות מה הוא עשה עבור המדינה" אז הכרתי להנאתי את החידוש העברי הספונטני "לעשות ויקיפדיה על-". הבהרה: אני מתכוון למה שכתבתי. ‏ישרוןשיחה 20:15, 27 בינואר 2013 (IST)

"לעשות גוגל" הוא הצעד שלפני "לגגל". כשחושבים על זה, הפועל "לקפד" כבר מזמן לא בשימוש. עוזי ו. - שיחה 21:59, 27 בינואר 2013 (IST)
"לווקפד" - הביטוי כבר נמצא בשימוש מסוים.

ה"כמעט ח"כים" עריכה

הועבר לשיחה:הבחירות לכנסת התשע עשרה

ראו כאן... הוי ארצי - שיחה 15:23, 29 בינואר 2013 (IST)

איציק תובע את הליכוד באופן אישי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית16:00, 29 בינואר 2013 (IST)
ויקיפדיה לא יכולה לתבוע (למעט על הפרת הסימן המסחרי שלה). מי שיכולים לתבוע הם הכותבים ומעלי התמונות, שכן הזכויות הן של כל אחד ואחד מהכותבים ושל מעלה התמונה. דרור - שיחה 11:03, 31 בינואר 2013 (IST)
נדמה לי שעמותת ויקימדיה ישראל רשאית להציע ייעוץ משפטי לכותבים שזכויות היוצרים שלהם הופרו, וכך גם נעשה בעבר. ליאור पॣ • כ' בשבט ה'תשע"ג • 11:29, 31 בינואר 2013 (IST)
זה אולי יאיר את עיניהם של רבים בנושא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 12:08, 31 בינואר 2013 (IST)

מה הוא קופץ? עריכה

הפייסבוק שלי מלא באנשים הצוהלים על פסיקת בג"ץ התקדימית, בה הורה לבטל את פסיקת בית הדין הרבני הגדול בקשר למאסרו של סרבן גט. לפי העיתונות האיש מסרב לתת גט לאשתו כבר עשר שנים, יושב במאסר על כך, וכעת הוגשה נגדו גם תביעת נזיקין אזרחית. בית הדין הרבני העליון פסק כי תביעת הנזיקין האזרחית יוצרת חשש כי הגט שיתקבל יהיה גט מעושה ולכן פסול מבחינה הלכתית, ואז האישה תישאר עגונה וילדים שיוולדו לה מגברים אחרים יהיו ממזרים. בית המשפט הגבוה לצדק, בשבתו כפוסק ההלכה העליון מטעם עצמו, הורה להשאיר את הסרבן במאסר עד שהשופטים הנכבדים ילמדו את פרטי המקרה ויכריעו בסוגיה.

למותר לציין שסרבנות גט מאוסה עלי ושאני רוצה רק בטובתה של האישה האומללה, שעשתה את טעות חייה והתחתנה עם חלאה (לכאורה). דווקא משום כך, תמוה בעיניי מה הועילו שופטי בג"ץ הפעם בכך שהפילו עליה פסיקה תקדימית שעושה לה ולכולנו שירות דב. מה היא כבר תוכל לעשות עם גט מעושה? ליאור पॣ • י"ט בשבט ה'תשע"ג • 11:17, 30 בינואר 2013 (IST)

אני לא בקיא בפרטים, אבל בהנחה שאכן בג"ץ יפסוק באופן שיוביל לגט מעושה זה יאפשר לאישה להתחתן שנית על פי החוק בישראל. כמובן, אם היא אשה שמקבלת את פסיקות הרבנים הנ"ל זה לא יועיל לה, אבל במדינת ישראל דהיום גם אתאיסטית מושבעת לא רשאית להינשא על פי חוק כאשר היא מסורבת גט, ומהבחינה הזו בעייתה תיפתר. אני רק מעיר שבאופן אישי אני חושב שזה גרוע מאוד שבג"ץ יוצר מציאות כזו, אבל אני מניח שהשופטים חושבים אחרת ממני. משה פרידמן - שיחה 11:27, 30 בינואר 2013 (IST)
כמדומני, אם הגט מעושה אז האישה עדיין נשואה, ואז החוק הישראלי אוסר עליה להתחתן שנית. ליאור पॣ • י"ט בשבט ה'תשע"ג • 11:31, 30 בינואר 2013 (IST)
לא מצאתי את החלטת בג"ץ (ובמקרים כאלה חשוב לקרוא את ההחלטה המקורית), אבל מהדיווח בעיתונים אני לומד שמדובר בצו ביניים וממש לא בהחלטה לבטל את פסיקת בית הדין הרבני הגדול. התקדים כאן הוא בעצם החלטת בג"ץ לבחון את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, זה עניין קטן לאין שיעור מהחלטה לבטל את הפסיקה. כיוון שגם אני סבור כי "יש שופטים בירושלים", אני משוכנע שבהחלטתו הסופית יתחשב בג"ץ גם בשיקולים שהעלה כאן ליאור. דוד שי - שיחה 20:07, 30 בינואר 2013 (IST)
האישה לא תקבל גט מעושה או שאינו מעושה בעקבות החלטת בג"צ, כי מי שמוסמך לסדר לה גט זה רק הרבנות הראשית לישראל. אך כך היא לא תצטרך לבחור בין כספי הפיצויים לבין העונג של ראיית בעלה נמק בכלא, ובינתיים בג"צ יכול להמחיש את ההגמוניה שלו על פני בתי הדין הרבניים. בברכה, משתמש כבד - 00:41, 31/01/13
הסיבה להתערבות בג"ץ דומה לסיבה לכך שבית הדין הרבני הגדול התערב כנגד הפניה להליכים אזרחיים: בתי הדין הרבניים מעוניינים למנוע מאזרחים סעדים חלופיים - הם הרחיבו את סמכותם. מישהו מוכן לכתוב את הערך גט מעושה ולהסביר למה כליאת סרבן גט לא יוצרת חשש לגט מעושה? יש לציין שבערך סרבנות גט, הקישור לפסיקה בית הדין הרבני משנת 2008 שקובע את הקביעה הזו שבור ולכן לא יכולתי לקרוא את נימוקיו (מעבר לנימוקים שמצוטטים בערך. אבל אותם אפשר להחיל גם על מי שנכלא בפקודת בית הדין הרבני). Tzafrir - שיחה 08:27, 31 בינואר 2013 (IST)
הוויכוח בשאלת סמכותו של בג"ץ ביחס למערכות משפט עצמאיות אינו מתקיים רק ביחס לבתי הדין הרבניים. בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג ובין נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, התקיים ויכוח עז בשאלה זו ביחס לבית הדין לעבודה. בית המשפט העליון בוודאי אינו ערכאת ערעור על פסיקותיהם בתי הדין הרבניים ובתי הדין לעבודה, וגם בג"ץ נמנע, עקרונית, מדיון בעתירות כנגד פסיקות של בתי דין אלה, למעט מקרים שבהם הוא מוצא בעיה מהותית ביותר בפסיקה. פעמים רבות עתירות כאלה נדחות על הסף בנימוק שבג"ץ אינו רואה עילה להתערב, אם כי, לפחות ביחס לבית הדין לעבודה, יש מקרים שבהם בג"ץ התערב וביטל פסק דין של בית הדין לעבודה, כמובן בלוויית הנמקה מפורטת. במקרה שלפנינו כלל לא ברור מה תהיה עמדת בג"ץ, שהרי מדובר רק בצו ביניים. לדעתי הבעיה ביחס לבתי הדין הרבניים חריפה יותר, עקב הקונפליקט שבין הדת למדינה. דוד שי - שיחה 09:09, 31 בינואר 2013 (IST)
אני לא משפטן, אך למיטב זכרוני הגשת תביעת נזיקין אזרחית אינה עילה למאסר. אם בית המשפט לענייני משפחה יפסוק פיצויים לטובת האישה והבעל יסרב לשלמם, ניתן יהיה להפעיל הליכי גבייה נגד הבעל או אף לאוסרו לתקופה קצרה למדי בשל כך. עד אז, אין עילה להחזיק אותו כרגע במאסר. קודם הוא נאסר כדי שייתן גט, אבל עכשיו אין ערך לגט היוצא תחת ידיו, כך שאין תועלת במאסר. מדוע, אם כן, הורה בג"ץ להשאיר את הסרבן במאסר? ליאור पॣ • כ' בשבט ה'תשע"ג • 09:47, 31 בינואר 2013 (IST)
צפריר, גט שיושג באמצעות איום בתביעת נזיקין בגין עולה (נזיקין) שאינה קיימת בהלכה הוא אכן חסר תוקף. בהעדר אפשרות להוציא מהבעל גט תקף אין לבית הדין הרבני שום עילה (הלכתית) לנקוט בצעדי אכיפה נגדו, ולכן ההחלטה לשחררו עניינית. המאסר עצמו אינו הופך את הגט למעושה כי הוא נועד לאכיפת חובה שלפי בית הדין קיימת על הבעל (בנסיבות העניין שאיני יודע מהם) לגרש את אשתו.
דוד, אני מסכים עימך, אך ביניים או לא, מדובר בהביאס קורפוס הפוך, שלדעתי שימש עד היום רק בהקשר של עתירה נגד שחרור מחבלים שהורשעו בעבירות חמורות ולעיכוב שחרורם הבלתי הפיך בימים ספורים. כאן מדובר על אדם שנאסר באופן מנהלי במדינה היחידה בעולם שכופה בעלים לספק גט לנשותיהם ובג"צ מעכב את שחרורו. איפה אמנסטי? בברכה, משתמש כבד - 10:24, 31/01/13
טיעון בשם זכויות האדם הוא צביעות: אותה מערכת דין רבנית היא זו שהכניסה אותו מראש לכלא. כשבית דין רבני שולל את חרותו כסחיטה באיומים אין כאן גט פסול. אבל כשיש חס וחלילה פניה להליכים לא רבניים, האיום הכספי הופך את כל העניין לסחיטה באיומים? פרקליטים מפולפלים הם הרבנים שבבית הדין. Tzafrir - שיחה 23:21, 31 בינואר 2013 (IST)
תוכל לקרוא כאן. ע"פ פסק הרמ"א אפשר להכריח באמצעי מניעה כמו חרם, מאסר, הקפאת חשבון בנק וכד', אך פעולה אקטיבית חזקה מדי נחשבת לכפייה. כפי שתראה שם הוא דן על תביעה כספית אם נחשבת לאונס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למי שלא טרח לקרוא: משפט שנראה שמשקף את עמדתו של הכותב: ”מכאן שקנס שלא ממוטט את הבעל – אף אם מדובר בסכומים גבוהים דיים – לא נחשב כאונס לגבי כתיבת גט, והגט אינו מעושה!”. כמוכן, אלע"ד אך למיטב הבנתי במשפט הישראלי מאסר נחשב באופן כללי עונש חמור יותר מתשלום. Tzafrir - שיחה 06:27, 4 בפברואר 2013 (IST)
ממתי החוק הישראלי קובע איזה גט כשר? ליאור पॣ • כ"ד בשבט ה'תשע"ג • 09:32, 4 בפברואר 2013 (IST)
צפריר, לצערי הקישור נפל ואיני יכול להפנותך לפיסקה, אך נכתב שם באופן ברור, שבמקרים בהם יש ספק אם מותר לכפות, פסק הרמ"א שמותר לכפות בצורת מניעה/הפרעה פסיבית, ומאסר נחשב לכפייה פסיבית, כיוון שאינך מכריח אותו לעשות משהו אלא רק מפריע לו ללכת.

גט מעושה עריכה

פניתי לאבי בלומנטל, דובר לשכת הרב הראשי לישראל, בבקשה שיסייעו לאתר אדם המוכן לחבר לנו ערך אנציקלופדי הולם על גט מעושה. הרב ישראל טופיק הזדרז להרים את הכפפה ותרם לנו ערך מאיר עיניים ועשיר בסימוכין. אבי ביקש ממני לעדכן אותו אם נחוצים לנו ערכים נוספים והם ישתדלו לסייע. יפה מצדם (: ליאור पॣ • כ"ו בשבט ה'תשע"ג • 23:28, 5 בפברואר 2013 (IST)

נהדר! דוד שי - שיחה 06:56, 6 בפברואר 2013 (IST)
בעיקר מאיר עיניים המשפט הבא:"אולם אם הכפייה וההכרח לגרש נעשתה שלא בהוראת בית דין הדן לפי דיני התורה, אין הגט חל אף אם במקרה כזה בית דין רבני היה מחייב אותה לגרש אותה לו הובא מקרה זה לפניו". לזה קוראים במקומותינו "מניעת קרע בעם". שנילי - שיחה 07:00, 6 בפברואר 2013 (IST)
ם:זה לא מפליא, מערך השיפוט הדתי נמצא במאבק מתמיד עם מערך השיפוט האזרחי, למי תהיה המילה האחרונה ואיפה יעברו הגבולות ביניהם. צריך לעשות הפרדה חדה ולאפשר שיפוט דתי רק של מי מעוניינים בכך, בינם ובין עצמם. אין מדינה מודרנית/מערבית ובה כפייה של שיפוט דתי, בתחום הזה ישראל נמצאת בשורה אחת עם אירן וסעודיה. בברכה. ליש - שיחה 07:06, 6 בפברואר 2013 (IST)
המשפט הנדון נתלה בתלמוד הבבלי, ברמב"ם ובשולחן ערוך. נדמה לי שיש כמה כותבים פעילים בוויקיפדיה המסוגלים לעיין במקורות האמורים ולבדוק אם זה מה שכתוב שם. ליאור पॣ • כ"ו בשבט ה'תשע"ג • 09:55, 6 בפברואר 2013 (IST)

לא, המשפט הנדון נתלה בחוק הישראלי שנתן את המונופול על חיי האישות בידי מוסדות הדת. שנילי - שיחה 10:01, 6 בפברואר 2013 (IST)

אדרבה, אם היה כזה מונופול, לא היה גט מעושה. דברי הרמב"ם בנושא כתובים בעברית ברורה למדי ועוקבים אחרי מהלך הגמרא. מה לרמב"ם ולקרע בעם? ליאור पॣ • כ"ו בשבט ה'תשע"ג • 11:03, 6 בפברואר 2013 (IST)
תן לי להיזכר, מתי חי הרמב"ם? במאה ה-12!!!! אז לא היו מחשבים ואפילו לא טלפון קווי, לא היו מכוניות, לא היו רכבות ולא היו מטוסים ואפילו על כדורים פורחים עוד לא שמעו. לא הייתה אנרגיה גרעינית ואפילו לא אנרגיה חשמלית, כי חשמל ידעו להפיק רק משפשוף מקלות ענבר בצמר. לא הגיעו לירח ואפילו לא לאמריקה... עדיין האמינו שהארץ שטוחה והיא מרכז העולם. במאה ה-12 זה לפני תקופת התחייה ולפני המהפכה התעשייתית הראשונה, כשלא ידעו על חיידקים ולא ידעו על וירוסים וחשבו שמחלות הן תוצאה של התנהגות מוסרית לא טובה או קללה. טוב, אז כנראה שאתה חושב שתקופת הרמב"ם הייתה שיא הקדמה ועלינו לחזור אליה... בברכה. ליש - שיחה 14:45, 6 בפברואר 2013 (IST)
מבלי להתייחס לשאר טענותיך, בימי הרמב"ם לא האמינו שהארץ שטוחה והרמב"ם עצמו ציין שכדור הארץ עגול. ראה: מודל הארץ ככדור. עדירל - שיחה 15:24, 6 בפברואר 2013 (IST)
מקבל את התיקון שלך, למרות שעד קולומבוס רוב האנשים עדיין האמינו שהארץ שטוחה, בכל זאת היו כאלה, שהיו מודעים למודל הכדורי. מחקתי בהתאם. בברכה. ליש - שיחה 15:41, 6 בפברואר 2013 (IST)
במידה דומה של הפרזה, במקום לבנות מעליות חלל מורכבות, אפשר לבנות פירמידה אנושית מסרבני גט ולטפס עליה עד החלל. זה לא יועיל למסורבות הגט להשתחרר מעגינותן, וגם הפסיקה האחרונה של בג"ץ על גבה של העגונה האומללה רחוקה מלסייע להן. ליאור पॣ • כ"ו בשבט ה'תשע"ג • 15:36, 6 בפברואר 2013 (IST)
אני מסכים איתך שהפסיקה עוזרת כמו כוסות רוח למת. מה שדרוש זה הפרדת הדת מהמדינה ונישואים אזרחיים לכל החפץ בכך, כמו בכל מדינה מתוקנת. כשהדת תופרד מהמדינה בג"ץ לא יתערב במוסד הנישואים הדתי ולרבנים לא תהיה דריסת רגל במוסד הנישואים האזרחיים. בברכה. ליש - שיחה 15:41, 6 בפברואר 2013 (IST)
גם אם תתקבל הצעתך, עדיין יהיו נשים שירצו להתחתן ברבנות. בתוכן תהיה תת-קבוצה קטנה של נשים שהתחתנו עם גברים גועליים המסרבים לתת גט. בתוכן תהיה תת-קבוצה של נשים המעוניינות בגט כשר, למשל כדי שילדיהן הבאים לא יהיו ממזרים. הנה אישה אחת כזו למשל. מה אתה מציע לעשות עבורן? ליאור पॣ • כ"ז בשבט ה'תשע"ג • 16:09, 6 בפברואר 2013 (IST)
תמיד יש אנשים ונשים שמקבלים החלטות שגויות - מי שיחליטו החלטה שגוייה ישאו בתוצאות ההחלטה שלהם, אך תהיה חלופה. אנשים לא יהיו חייבים להתחתן ולהתגרש לפי דיני ימי הביניים, לא יהיו חייבים אפילו לדעת מושגים שעבר זמנם, כמו "ממזרים". מי שתבחר מדעת להיות אומללה, זו הבעיה שלה - היא תמיד תוכל לצפצף על קביעות רבניות מסוג ה"ממזרות" ולעבור לעולם המתקדם, עולם שאינו שם פס על החלטות כאלה. בברכה. ליש - שיחה 16:23, 6 בפברואר 2013 (IST)
ליש, במלחמתך במושגים "שעבר זמנם", שכחת עוד מושג אחד - נישואים. מי צריך את המוסד הזה, שגם הוא מ"ימי הביניים"? בלי שום חקיקה נוספת, בני זוג שאינם נשואים נהנים מכל הזכויות של בני זוג נשואים, ומבחינת מס הכנסה בנישואים יש נזק שעלול להגיע לאלפי שקלים בחודש (כאשר הם כופים חישוב מאוחד). דוד שי - שיחה 22:04, 6 בפברואר 2013 (IST)
אני מסכים איתך. בברכה. ליש - שיחה 16:56, 8 בפברואר 2013 (IST)
לא רק אתה. דוד שי - שיחה 17:04, 8 בפברואר 2013 (IST)

חנה סנש בוויקיפדיה הצ'כית עריכה

ראיתי כבר בעבר התייחסות בדפי שיחה על כך שיש פעילות רבה בנושאים ישראלים בוויקיפדיה הצ'כית, והיום גם ראיתי הוכחה לכך. במקרה ראיתי שהערך חנה סנש הוא ערך מומלץ שם, ולכן הלכתי להציץ והייתי המום. אחר כך עיינתי בערכים עליה ברוסית ובאנגלית ואנחנו צריכים להתבייש שבנושא ישראלי פאר אקסלנס הערך בוויקיפדיה העברית על חנה סנש כל כך קצר בהשוואה לוויקיפדיות זרות. אביהושיחה 07:20, 31 בינואר 2013 (IST)

תבנית:אנחה העריכה הראשונה שלי לאחר שנרשמתי הייתה הרחבה של הערך הנ"ל. בברכה, משתמש כבד - 10:24, 31/01/13

העימות בצפון עריכה

מתי יכתב הערך העימות ברמת הגולן (2012) (אנ') שכבר מופיע במספר ויקיפדיות זרות? יורם10 - שיחה 23:30, 31 בינואר 2013 (IST)

הסתכלתי בערך בוויקי האנגלי, והוא פשוט אווילי. כל התקריות שהתרחשו לפני 30 בינואר 2013 הן עניין זניח ביותר, שאינו מצדיק ערך - די באזכור קצר שלו בפסקה אחת בערך מלחמת האזרחים בסוריה. יש לזכור שבמלחמה זו נהרגו יותר מ-60,000 סורים, כך שממש מגוחך לסקור כל כדור תועה שהגיע לישראל.
התקיפה של 30 בינואר היא אירוע משמעותי יותר, שאולי יצדיק ערך לאחר שנדע פרטים ברורים יותר על מה שהתרחש שם. אירוע זה אינו מתאים כלל לערך שכותרתו "העימות ברמת הגולן (2012)", משום שלא התרחש ברמת הגולן ולא ב-2012.
אוסיף שבמלחמת האזרחים העקובה מדם המתחוללת בסוריה היו מספר אירועים משמעותיים המצדיקים ערך. יש ערכים לא מעטים כאלה בוויקי האנגלית (ראו en:Category:Syrian civil war), וראוי לתרגם את הבולטים שבהם. דוד שי - שיחה 07:25, 1 בפברואר 2013 (IST)
נכון להיום ה"עימות בצפון" הוא זוטות כמו שהיה פעם עימו"ג (עימות מוגבל) אפשר לקרוא לזה עימו"ז, עימות זניח. זה לא ראוי לערך כלל, בעם זה יתפתח אז נצטרך לשקול זאת. -יונה בנדלאק - שיחה 18:25, 3 בפברואר 2013 (IST)
בינתיים מצדיק פיסקה ביחסי ישראל סוריה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על האמת החמקמקה עריכה

פופאי, תרד ועובדות מדעיות, מאמר ב"מוסף הארץ", שמבטיח לנו שהעבודה על ויקיפדיה לא תסתיים לעולם, גם אם לא נכתוב ערכים חדשים. דוד שי - שיחה 20:38, 1 בפברואר 2013 (IST)

לגבי המאמרים שתקפות העובדות בהם נבדקה "היה קצב פירוק חד משמעי, וזמן מחצית חיים של 45 שנה." אני מעריך שכיום, בעידן האינטרנט, גם נתון זה התמסמס להרבה פחות שנים. גם על עובדות כבר אי אפשר להסתמך. איתן - שיחה 22:09, 1 בפברואר 2013 (IST)

המאמר מעניין וכתוב היטב, אבל בנקודה הזו הוא מטעה מאד. עם כל הכבוד לרצונם של אנשי מדע המדענות למדוד אורך חיים של עובדות, אין שום קשר בין זמן מחצית החיים של מאמר מבחינת ציטוטים, לבין האמינות של העובדות המצויינות בו כחלוף הזמן הזה. לדוגמא, זמן מחצית החיים של מאמר מתמטי הוא בערך 11 שנה. זה לא משום שנפל פסיק משערות ראשם של המשפטים שהוכחו במאמר, אלא משום שהתפתחות התחום והפרספקטיבה (עם דליפת הזכרון) יוצרים נטיה להציג כאסמכתא מאמרים עדכניים יותר. עוזי ו. - שיחה 21:44, 3 בפברואר 2013 (IST)

לגמרי. הוא בכלל מערבב בין "עובדות" שהופרכו, "עובדות" שהפכו ללא רלוונטיות או לא מעניינות וסתם ירידה במספר הציטוטים. ולגבי הערה שלך, עוזי, זה לא רק במתמטיקה. מאגר הנתונים בפיסיקה גרעינית נשען באופן די מסיבי על נתונים שנאספו משנות הארבעים ועד לשנות השבעים של המאה הקודמת. לגבי ספרים, עם זמן מחצית חיים של 13 שנה היינו צריכים להחליף מזמן את כל הספריה שלנו. גם היום סטודנטים לומדים פיסיקה עם לנדאו-ליפשיץ, וזה עושה את העבודה מצויין. לא ברור לי מה הקשר בין מה שהמאמר מציג למציאות. משה פרידמן - שיחה 22:30, 3 בפברואר 2013 (IST)

לא אנסה להגיד משהו על דעיכתן של עובדות ושאר היבטי המאמר הזה, אבל אני מוחה בתוקף על השמצתו של ירק טעים ותמים. מי שיודע להכין מאכלי תרד יוצא נשכר ונהנה, הן הוא והן האנשים שסועדים אתו, ויעידו שני בני שאהבו ואוהבים תרד מילדות וכל מי שאכל את פשטידות התרד שלי במפגשי ויקיפדיה. אולי אין בו הרבה ברזל, או שהברזל שבו איננו נספג היטב בגוף (זה מה שאני יודעת זה שנים), אבל הפגמים הדוחים שייחסו לו פשוט אינם נכונים, על טעם וריח אין להתווכח, אבל כמו שלימדתי את ילדי וכיום את נכדי - לא אומרים "פויה" ו"איכסה" על אוכל.שלומית קדם - שיחה 22:19, 3 בפברואר 2013 (IST)

אפליקציה טובה לאנדרואיד. עריכה

שלום לכולם.

בדיוק קיבלתי היום טאבלט אנדרואיד חדש (נקסוס 7, אם מישהו מתעניין), ורציתי לשאול מהי האפליקציה הטובה ביותר בגוגל מרקט של ויקיפדיה, ואם אפשר אחת שתאפשר גם כניסה לחשבון ועריכת מאמרים ולא רק קריאת מאמרים.

מישהו מכיר משהו כזה?

תודה ‏Lionster‏ • שיחה 18:05, 3 בפברואר 2013 (IST)

לפי הנסיון שלי עבודה דרך דפדפן הכרום כאשר הוא מוגדר לקרוא אתרים בגרסה למחשבים שולחניים היא הדרך הטובה ביותר לכניסה לחשבון, קריאה ועריכת מאמרים. (נשלח מהטרנספורמר שלי). נטעדי - שיחה 16:52, 8 בפברואר 2013 (IST)

ישראל כובשת את הירח עריכה

הערב באולפן שישי בערוץ 2 תשודר כתבתו של דני דויטש על Space IL. צחי לרנר - שיחה 16:55, 8 בפברואר 2013 (IST)

"פלסטין הכבושה" עריכה

אני רואה שבוויקי הערבית משתמשים באופן קבוע במינוח "פלסטין הכבושה" לציון ישראל (לפעמים הם טורחים ציין את המילה 'ישראל' בסוגריים אחר כך), ראו למשל כאן. אני תוהה אם זה מקובל מבחינת ויקימדיה, ושזכותה של כל ויקיפדיה להתנסח איך שבא לה, בין אם זה נייטרלי ובין אם לא. מישהו יודע? תמרה שיחה 15:07, 7 בפברואר 2013 (IST)

לשאלתך התשובה היא לא, ובמקרים ברורים ניתן לערב דייל. אבל הקישור הוא לוויקיפדיה הפרסית הנכתבת באיראן, ומדובר על ירושלים (ואפילו מזרח ירושלים) שאינה מוכרת כחלק מישראל על ידי שום מדינה זרה. לדעתי מה שקובע הוא עמדת המדינה שמשליטה את ריבונותה במקום, אבל גם בוויקיפדיה העברית ישנם עורכים הסבורים אחרת. בברכה, משתמש כבד - 16:40, 07/02/13
יש מצבים שאין בהם ניסוח נייטרלי. אבן השתייה נמצאת בקואורדינטות מסוימות על כדור הארץ (נייטרלי) אבל נהוג לציין את המדינה שבה נמצאים מושאי ערכים. בערך העברי כתוב שהיא בהר הבית שבירושלים ובערך ירושלים מופיע פתיח מוטה בעליל שמנכס את הטריטוריה הזו לישראל. העמדה לפיה אבן השתייה נמצאת בפלסטין הכבושה היא של המדינה המשקיפה פלסטין (ושל רובן המכריע של המדינות בעולם כלומר כמעט קונצנזוס) ואילו מדינות אחרות (כמו מיקרונזיה, ישראל ופלאו למשל) רואות במקום טריטוריה ישראלית. אין טעם להעיק על הקורא בכל ערך ירושלמי את כל סיפור המחלוקת הזו. אולי עדיף היה בערך הערבי לכתוב שאבן השתייה נמצאת בפלסטין באזור כבוש בידי ישראל ושישראל תובעת לעצמה ריבונות על השטח אבל לא נראה לי להתערב בשיקולי ויקיפדיה זרה. יורם שורק - שיחה 16:45, 7 בפברואר 2013 (IST)
זה נכון שקשה להגיע לניסוח נייטרלי, אך "פלסטין הכבושה" הוא ניסוח מוטה בעליל, כי מעולם לא הייתה מדינה בשם פלסטין, לכן גם לא נכבשה (ישראל כבשה שטחים במעמד לא ברור מידי מצרים ומידי ירדן, אך לא מידי פלסטין). מתן מעמד מסוים למשקיפים בעצרת האו"ם, אינו הופך טריטוריה למדינה ובוודאי לא למדינה כבושה. ולא, מרבית העולם לא מכיר במדינת פלסטין כמדינה העומדת בפני עצמה ובוודאי לא בגבולות הכוללים בתוכם את ישראל מלפני 1967. כל היתר זו תעמולה. בברכה. ליש - שיחה 17:13, 7 בפברואר 2013 (IST)
זה שלא הייתה "מדינה בשם פלסטין" לא רלוונטי. מדינה ככלל היא יצירה די מודרנית ומרבית מדינות העולם לא היו קיימות עד לפני כמה עשורים. הערך אינו על מדינה אלא על אתר בטריטוריה שרוב מכריע מהעולם רואה בו שטח פלסטיני כבוש. הניסוח "פלסטין הכבושה" בערכים העוסקים במקומות בתוך הקו הירוק אכן מוטה אבל לא הוצגה כאן דוגמה כזו. יורם שורק - שיחה 18:06, 7 בפברואר 2013 (IST)
אני לא דובר ערבית, אבל דוברי ערבית אמרו לי שדווקא ויקיפדיה הערבית לא כל כך מוטה באופן כללי (ומכל מקום פחות מוטה מזו האנגלית). לעניין מזרח ירושלים תיקון שתי טעויות - גם פלאו ומיקרונזיה לא מכירות בסיפוח הישראלי של ירושלים, ולמעשה רק ישראל מכירה בסיפוח זה. לעניין הניסוח "פלסטין הכבושה" הוא אמנם צורם, אבל זה כבר צרימה הנגרמת מתרגום מוטה. האימפריה הרומית ימח שמה שינתה את שם הפרובינציה מ"יהודה" ל"פלשתינה", ומזרח ירושלים נמצא בשטח שמכונה בפינו כיום "ארץ ישראל", ולפני קום המדינה כונה בפינו "פלשתינה (א"י)" (כך!במקור! בסוגריים!) ומכונה כיום בקרב דוברי ערבית ואנגלית ועוד שפות בשם "פלשתינה" או המקבילה של אותה שפה לשם זה. כך שאם התרגום היה "שטח כבוש בפלשתינה" לא היינו זועקים על הטיה רבה מידי. דרור - שיחה 18:23, 7 בפברואר 2013 (IST)

לא חסרים ערכים מוטים בוויקיפדיה הערבית. נתחיל בכך שהערך אצלהם שעוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני מכונה בכלל "הסוגייה הפלסטינית" (על מנת לא להזכיר את שמה של ישראל), מתייחס בפתיח ל"מעשי הטבח נגד הפלסטינים", ומכיל פרק בסקירה ההיסטורית העוסק במבצע עופרת יצוקה המכונה במקום זאת "טבח עזה". תוכלו למצוא ערכים מוטים רבים במיוחד בקטגוריה אצלם שמכילה את כל ערכי פיגועי הטרור הפלסטינים המכונה "ההתנגדות הפלסטינית" – במבט חטוף בערכים שנמצאים בקטגוריה זו מצאתי את הערך אצלהם העוסק בפיגוע במלון סבוי שבו הם מתייחסים לפיגוע בתור "אחת הפעולות הגדולות והאיכותיות ביותר" ואת הערך העוסק בפעולת החטיפה של גלעד שליט אשר בו הם מתייחסים ל"מות הקדושים של הלוחמים הפלסטינים". WikiJunkie - שיחה 17:39, 7 בפברואר 2013 (IST)

מפות הן דבר חשוב, אבל המציאות חשובה יותר. יש ערבים שמציירים מפה בלי ישראל? אז מה, יש גם יהודים שמציירים מפה בלי הרש"פ, אלא עם יהודה ושומרון - ארץ האבות הנצחית של היהודים. זה לא מפריע למציאות - ישראל היא מדינה חזקה מאוד ומשפיעה מאוד, והפלסטינים זוכים לתמיכה בינ"ל גורפת בשאיפתם להקים מדינה. סקרים שנערכו לקראת הבחירות, הראו שגם בקרב מצביעי גוש הימין יש רוב ברור שתומך בהקמת מדינה פלסטינית, מתוך תפיסה שזהו פתרון הכרחי להמשך קיומה של מדינת ישראל כיהודית, דמוקרטית וחברה חזקה בקהילה הבינ"ל. ערכים בערבית עלולים להיות מוטים לצד הערבי, כפי שערכים בעברית עלולים להיות מוטים לצד היהודי. בסופו של דבר, כל אדם שפוי מבין בדיוק את ההבדל בין טרור לבין מהלך מדיני לגיטימי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אם כך כנראה שאתה לא ממש מכיר את העקרונות הבסיסים של הכתיבה בוויקיפדיה. כל הויקיפדיות מחויבות לשמור על נקודת מבט נייטרלית בכל ערכי הויקיפדיות השונות, כולל בערכי הוויקיפדיה הערבית, אפילו אם הדעה הרווחת ברחוב הערבי היא שהפיגוע במלון סבוי היה "אחת מהפעולות הגדולות והאיכותיות ביותר" של ארגוני המליציה הפלסטינים. זהו כלל יסוד שקיים בכל הויקיפדיות (אפילו בויקיפדיה הערבית!) ושצריך להיאכף בכל הויקיפדיות. לצורך המחשה, אם לדוגמה הקונצנוס בוויקיפדיה העברית היה שמוטב שנכתוב בערך של טבח מערת המכפלה שמדובר ב"אחת מהפעולות הגדולות והאיכותיות ביותר", היינו מחויבים לבסוף להסיר את הניסוח הזה בשל העקרון הזה, אתה מבין? WikiJunkie - שיחה 03:19, 8 בפברואר 2013 (IST)
עקרונית אתה אולי צודק, אבל בפועל כמעט בלתי אפשרי לשמור על נייטרליות מוחלטת. ערך בוויקיפדיה העברית שעוסק במארב מוצלח של צבא לבנון (או ארגון החזבאללה) נקרא כאן אסון השייטת. האם היית מצפה שגם בוויקיפדיה הערבית, או הנורווגית הערך ייקרא "אסון השייטת"? ושתוכנו יהיה דומה לתוכן הערך כאן? ערך זה, וערכים רבים אחרים המתייחסים לקרבות ומלחמות בהם אחד הצדדים היה צה"ל (או הפלמ"ח, או האצ"ל) לא מתוארים אצלנו בצורה נייטרלית, והתביעה במפגיע שוויקיפדיה הערבית תשמור על סטנדרטים יותר גבוהים מאיתנו היא לא רצינית. לגבי דבריך על טבח מערת המכפלה - זו לא דוגמה טובה, משום שמדובר בפיגוע טרור שזעזע את הציבור הישראלי, וגרם לתגובות של הסתייגות ושאט נפש לאורך ולרוחב במדינת ישראל. אבל קח למשל את אביב נעורים: אצלנו כתוב "במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח שהופתעו בדירותיהם". בוויקיפדיה נייטרלית כנראה יתייחסו לכך כ"התנקשות". אצלנו אין כל ציון לעובדה שהמבצע הביא להתפטרות ראש ממשלת לבנון, ס'עב סאלאם(אנ') (שאין לנו אפילו ערך עליו). אל תבין מדברי ביקורת על המבצע או על הערך בוויקיפדיה העברית, אבל דרישה מערכים כמו אביב נעורים ואסון השייטת להיות נייטרליים בוויקיפדיה העברית לא נראית במצב העניינים הנוכחי דרישה סבירה, ובדומה קשה לדרוש מוויקיפדיה בערבית נייטרליות בערכים בנושאים הקשורים בסכסוך הישראלי-ערבי. קיפודנחש 19:32, 8 בפברואר 2013 (IST)
כאשר כ-60 מתוך כ-200 חברות האו"ם הן מדינות מוסלמיות שמוטות אוטומטית לטובת העניין הפלסטיני, אובייקטיביות נעשית עניין יחסי. הייתי קורא לה רובייקטיביות. אלה הם אותם חבר'ה שאחראים ל"מועצת זכויות האדם לגינוי ישראל". לא צריך להתרגש. ובאשר לוויקיפדיה הערבית, ראיתי שם דברים גרועים בהרבה כמו שיר הלל לפעיל טרור. גם מכך לא צריך להתרגש.
60,000 הרוגים בסוריה לא מזיזים לאיש. כאשר הסיפור הזה ייגמר, אם ייגמר, בניצחון המורדים, והמורדים ינסו לגרור את ישראל לעימות, הרי שתגובה ישראלית שתביא להריגה של כמה אזרחים סורים תביא לגינויים עולמיים ולקריאות לסנקציות נגד ישראל. רובייקטיביות כבר אמרנו? איתן - שיחה 21:19, 8 בפברואר 2013 (IST)
"לא מזיזים"? ההרוגים בסוריה הביאו לאמברגו נשק על המשטר (לא גינוי, לא "קריאה לסנקציות" אלא סנקציות מיושמות בפועל)לי זה נראה כמו הזזה לא מבוטלת. אגב, אותן טענות של "רוב אוטומטי" נוצלו ע"י הHASBARA הדרום אפריקנית בתקופת האפרטהייד (החלף "מדינות מוסלמיות" ב"מדינות שחורות"). שירי הלל אגב, מקומן לא בויקיפדיה לא משנה מי מהולל בהם (אגב: אם יש בויקי העברית ערך המתקרב ל"שיר הלל" הרי מושאו הוא משתף פעולה עם הנאצים). יורם שורק - שיחה 00:17, 9 בפברואר 2013 (IST)
כמה "משטים הומניטריים" נערכו לסוריה? בברכה, MathKnight (שיחה) 17:52, 11 בפברואר 2013 (IST)
חלקים מסוריה במצור? חוץ מזה, למיטב הבנתי דווקא החוף הסורי הוא בעיקרו שטח עלאווי ולכן אין טעם לשלוח לשם ספינות אם רוצים לתמוך במורדים. המורדים בסוריה מקבלים אספקה (כולל נשק) מגורמים שונים, כולל קטאר. האספקה אליהם מגיעה מהגבולות האחרים (טורקיה, לבנון, ירדן ועירק). אבל זה בסדר. העולם כולו נגדנו. Tzafrir - שיחה 13:39, 13 בפברואר 2013 (IST)
נוקדנות. כל התגובות והיחס לסוריה בדיוק כמו התגובות והיחס לישראל (בל נשכח שבישראל גם הצבא עורך מסעי טיהור נגד גורמי אופוזיציה ישראלים וילדיהם), מלבד משטים, שזה, נעבאך, אי אפשר לעשות כי אין להם חוף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יורם, נהניתי בעבר לקרוא את הערכים והטורים שלך, וגם שיתפתי איתך פעולה בכמה ערכים. אבל אם אתה מנסה לעשות אפילו במסווה השוואה בין ישראל לדרום אפריקה, אז תחסוך לנו מראש את התענוג. לכתוב HASBARA מלמד יותר מכל על הכיוון המאוס אליו אתה חותר. ואגב המשטר בדרום אפריקה, בברית המועצות ובסין נעשו דברים לא פחות נוראיים על עשרות מיליוני בני אדם, ואף אחד לא פצה פה.

ההצגה בסוריה ממחישה יותר מכל מה היה קורה אם אנו היינו כאן המיעוט החלש, וכמה לא צריך להתנצל. אמברגו על המשטר הסורי? הצחקת אותי. הכל דיבורים. יש להם אספקת נשק שוטפת. הייתה צריכה להיות התערבות בפועל. איתן - שיחה 09:11, 9 בפברואר 2013 (IST)


ויקיפדיה מפעילה מהחודש נציגים לעדכונים בערכי ידוענים עריכה

חבר שלי שלח אלי את הקטע הבא מעיתון קיקיוני למדי:

שבוע שעבר. המשביר לצרכן והאגודה למלחמה בסרטן חוברים לקמפיין משותף. בין המתנדבות גם גילה אלמגור, שבמהלך הצילומים מקבלת טלפון מנציגת ויקיפדיה שמבקשת לעדכן את הערך שלה ממקור ראשון.

המוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, 8 בפברואר 2013, במדור "שליחות קטלנית", עמ' 59
מישהו צריך להתקשר לאדוה מלמד-לוי, עורכת המדור, ולזרוק לה מילה על זה שדברים לא עובדים ככה... Ldorfmanשיחה 18:24, 11 בפברואר 2013 (IST)

חחח LDORFMAN זה מזכיר לי את רזי ברקאי שביקש שישיגו לו את האחראי על האינטרנט. אגב, מתי זה קרה?Nirvadel - שיחה 18:59, 11 בפברואר 2013 (IST)

אם היה מדובר בויקיפדיה מזמן היו מתקנים את הפרט הזה... הוי ארצי - שיחה 13:43, 14 בפברואר 2013 (IST)
מצאתי דרך לדבר עם האחראי על האינטרנטעודד (Damzow)שיחהלימין שור!21:59, 12 בפברואר 2013 (IST)

מי מתנדב עתה לפרוש? עריכה

העולם רועש. האפיפיור תש כוחו והודיע על פרישה. בדרך כלל אדמורי"ם וראשי ישיבות לא נוהגים ללמוד דרכי מוסר מן הפויפס. אבל אולי מישהו מהם יעשה מעשה אמיץ ויודיע ש"חכמה בגוים תאמין" וילך בעקבות האפיפיור? בברכה, אלי לייטנר - שיחה 22:18, 11 בפברואר 2013 (IST)

בישיבת הר עציון ראשי הישיבות פרשו בהגיעם לגיל מסויים. כך גם עשו רבנים חרדים. גדול הדור לא פורש כי הוא לא נושא בתפקיד אלא בעמדה, וממילא הוא אינו יכול להעביר את התפקיד לאף אחד אחר. עדירל - שיחה 23:55, 11 בפברואר 2013 (IST)
הוא יהיה האפיפיור האחרון. דרור - שיחה 22:52, 12 בפברואר 2013 (IST)
מוזר, לא ירושלים ולא רומא נחרבו לאחרונה... • עודד (Damzow)שיחהלימין שור!22:48, 14 בפברואר 2013 (IST)

נס ב"הארץ" עריכה

כותרת באתר "הארץ": עשר נשים עוכבו לחקירה אחרי שהניחו טלית בכותל. כידוע, מניחים תפילין, אבל בטלית מתעטפים. והנס היכן? בכל זאת, כתבו "הניחו טלית" ולא "עשו טלית, כאילו". דוד שי - שיחה 00:34, 12 בפברואר 2013 (IST)

חבל שלא הבהירו אם הן חלצו את הטלית בחגיגיות לקראת תפילת מוסף. ליאור पॣ • ב' באדר ה'תשע"ג • 00:40, 12 בפברואר 2013 (IST)
אולי הן הניחו אותה בצד ואז נעצרו. יוצמח - שיחה 09:58, 14 בפברואר 2013 (IST)

הוסיפו את ויקינתונים אז יש עוד מקום להתווכח האם ירושלים היא בירת ישראל עריכה

בדף השיחה של דף ירושלים בויקינתונים ראו d:Talk:Q1218, מתנהל ויכוח עם חלק מהעורכים שם המתעקשים לציין שירושלים היא עיר בישראל ולא בירת ישראל, בדף שיחתו טען אחד מהם שתל אביב היא הבירה כי כך החליט האום. כרגע בדף באנגלית כתוב עיר בישראל, אני שיניתי בעבר לעיר הבירה. כדאי שעורכים נוספים ייכנסו לשם, אחרת זה יישאר כך. אפילו בויקיפדיה האנגלית כתוב שירושלים היא בירת ישראל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:26, 14 בפברואר 2013 (IST)

אכן, נראה שהאנטישמים הגיעו גם לשם. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:35, 14 בפברואר 2013 (IST)
ניהלתי את המלחמה הזו גם בוויקיפדיה רומנית, אך זה לא תמיד עניין של אנטישמיות, לעתים מדובר בבורות טהורה. בוויקיפדיה הרומנית, נוסף לאנטישמים הקבועים, נתקלתי גם בפילושמיים, אשר טענו שמין הראוי שירושלים תהיה בירת ישראל, אך המצב הוא, לצערם, שתל אביב היא הבירה. טוב, לאחר שהצגתי מקורות לכך שב-1949, לאחר הפסקת האש, הכנסת התכנסה בירושלים והכריזה על ירושלים כבירתה, כוחותינו זכו בניצחון ואפילו האנטישמיים השתתקו. מהי בירתה רק מדינה יכולה לקבוע ואין לאף אחד אחר זכות לקבוע עבורה. מדינות יכולות לא להכיר בזכות ישראל על ירושלים כולה או רק על חלקה, אך רק ישראל קובעת מהי בירתה. בברכה. ליש - שיחה 14:50, 14 בפברואר 2013 (IST)
ליש, אותי אתה לא צריך לשכנע. צריך להיכנס לדף ולכתוב שם. כי בסופו של דבר אם לא נעשה זאת, אז "אוהבי ישראל" שרוצים להכניס את האג'נדה שלם בכל מקום ינצחו שם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 15:00, 14 בפברואר 2013 (IST)
חנה, שליטתי באנגלית אינה ברמה של ניהול ויכוחים מסוג זה. עשיתי זאת ברומנית, אך את ניהול הוויכוחים באנגלית אני משאיר לאחרים. בברכה. ליש - שיחה 17:55, 14 בפברואר 2013 (IST)
יאללה, עוד מקום לריב... • עודד (Damzow)שיחהלימין שור!22:46, 14 בפברואר 2013 (IST)
בלי קשר לנושא, קצת קשה לי להבין איך הם לא מוכנים ליישר קו עם ויקיפדיה בעניין אנציקלופדי. (אה, ואולי הנושא זה באמת המפתח להבנת הבעיה פה). עידן ד - שיחה 19:26, 16 בפברואר 2013 (IST)
אני קורא את האנגלית של ברוקולי ואחרים ואין מצב שאגיע לרמתם, אז בשלב זה לא אגיב שם. כל הסיפור הוא בגדר אג'נדה, לא מלחמה על העובדות אלא ניסיון לקבוע עובדות. איתן - שיחה 20:39, 16 בפברואר 2013 (IST)
אני חוזה שויקינתונים יישר בסוף קו עם ויקיפדיה האנגלית (ולכן בסופו של דבר נפסיד את הויכוח בעניין הבירה). דרור - שיחה 10:43, 17 בפברואר 2013 (IST)
אני לא מסכימה אתך, התיאור ויקינתונים לא מיועד למשפטים מורכבים, רק תיאור קצר. אז במקום להביע את דעתכם כאן, כנסו לשם הביעו בקצרה באנגלית את דעתכם, תעתיקו אפילו משפט של אחרים וחתמו. גם האנגלית שלי היא לא כמו של ברוקולי ושל דרור, אז אני מתאמצת קצת יותר. אם לא תעשו זאת בטח נפסיד. אבל אם תהיה תמיכה מספקת בכתיבת התיאור Capital city of Israel, נוכל להצליח שם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 11:04, 17 בפברואר 2013 (IST)
אם מישהו יואיל להסביר לי, מי מערער על מערב ירושלים כשטח ישראלי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ארצות הברית, למשל. מערב ירושלים לא שייך למדינה היהודית של תכנית החלוקה. עדירל - שיחה 14:03, 17 בפברואר 2013 (IST)
תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אין שם התעסקות בנושא הזה, אלא בכך שמדינות רבות לא מכירות בירושלים כבירת מדינת ישראל, ויש מסמך של האו"ם שתל אביב היא בירת ישראל. לקרוא ולא להאמין. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:09, 17 בפברואר 2013 (IST)
יש בעיה מיוחדת בעניין. ירושלים היא בירת ישראל משום שמוסדות השלטון מצויים בה כלומר מדובר בעובדה ולא בדעה. מצד שני המשפט "ירושלים היא עיר בישראל" היא הבעת עמדה מובהקת (שמדובר בעיר אחת ושישראל מכילה אותה - כלומר שיש תוקף חוקי לסיפוח חד צדדי). מישהו הציע בדיון שם "עיר במזרח התיכון" (עדיין בעייתי כי מניח שירושלים ואל-קודס הן ישות אחת) וייתכן שניסוח ניטרלי עובדתי יהיה "שטח בנוי במזרח התיכון בו נמצאת בירת ישראל". הבעיה היא שפרט לירושלים כל ערי הבירה האחרות מוכלות כולן במדינות שלהן (מזרח ברלין כבירת DDR היא הדוגמה היחידה שעולה בדעתי לאנומליה מהסוג הזה). יורם שורק - שיחה 14:40, 18 בפברואר 2013 (IST)
לעיראק יש תביעה על כל שטחה של כווית וגם על בירתה ובכל זאת העולם אינו עוסק בכך. לאיראן יש תביעה על כל שטחה של בחריין וגם על בירתה ובכל זאת העולם אינו עוסק בכך. לקוריאה הצפונית יש תביעה על כל שטחה של קוריאה הדרומית וגם על סיאול, בירתה, הקרובה לגבולה ובכל זאת העולם לא עוסק בכך. העיסוק בירושלים כבירת ישראל, כן או לא, אינו נובע מהתביעה הפלסטינית, אלא מהתביעה הנוצרית. לא במקרה האו"ם החליט בזמנו על בינאום ירושלים, זה נבע משליטת המדינות הנוצריות באו"ם ומתביעתן לשלטון או לפחות השפעה גדולה בירושלים, עיר קדושה לנוצרים. בברכה. ליש - שיחה 14:57, 18 בפברואר 2013 (IST)
משל נכון אבל בעיה בהתאמת הנמשל. לעיראק יש תביעה על כוויית (בעצם כבר לא) ולצפון קוריאה תביעה על הדרום ובאותו אופן יש לישראל תביעה על אל-קודס. תביעה של מדינה יחידה אינה יכולה לבסס גבול. גבולות צריכים הכרה של הקהילה הבינלאומית שמכירה בתל אביב, למשל, כשטח ישראלי (למרות שאיראן מערערת על כך). העיסוק בירושלים אינו קשור לנצרות כל כך (מי שרוצה להתפלל לא מתרגש כל כך מצבעם המשתנה של הדגלים סביבו) אלא למרכזיות שלה בסכסוך. אין עוד עיר בירה שלחלק ניכר מאוכלוסייתה הילידית אין את אזרחות אותה מדינה. יורם שורק - שיחה 15:03, 18 בפברואר 2013 (IST)
טענה בעייתית: ישראל סיפחה את ירושלים ומאפשרת (לפחות להלכה) לתושביה לקבל אזרחות ישראלית. המצב בירושלים וברמת הגולן שונה מהמצב ביהודה ובשומרון. דרך אגב, ירושלים אינה הבירה היחידה שחצויה על ידי קו ירוק. ניקוסיה העתיקה את זה ממנה. דבר ויקינתונים: אין תגובה. Tzafrir - שיחה 17:55, 19 בפברואר 2013 (IST)
לא טענה אלא עובדה, חלק ניכר מהאוכלוסיה הילידית של העיר אינו אזרח המדינה שהעיר היא בירתה. עוד עובדה היא שחלק ניכר מהעיר נמצא מחוץ לגבולות המוכרים בינלאומית של המדינה כך שלפחות מבחינת יחסי החוץ העיר לא יכולה לתפקד כבירה. חלקה ה"קפריסאי" של ניקוסיה נמצא בתוך התחום המוכר של קפריסין וכל האוכלוסיה הילידית שלו מחזיקה באזרחות קפריסאית: זה היה המצב בירושלים עד סיפוח מזרח העיר. יורם שורק - שיחה 11:48, 20 בפברואר 2013 (IST)

תחנה סופית עריכה

כתבה מקיפה ומעניינת על תחנות האוטובוסים המרכזיות בישראל ושקיעתן. יואב ר. - שיחה 13:46, 17 בפברואר 2013 (IST)

מתוך המאמר: "אברהם אמיר, שהיה בן 16 כשנחנכה התחנה והיום כבר בן 71, מתמלא גאווה כשהוא נזכר בטקס החנוכה: "הרגשנו שאנחנו לוקחים חלק בחידוש גדול. זאת הייתה אחת התחנות הגדולות בארץ". עפולה עלתה על המפה." שנילי - שיחה 13:50, 17 בפברואר 2013 (IST)
וגם כותב המאמר הוא משלנו. שנילי - שיחה 13:59, 17 בפברואר 2013 (IST)
לבושתי לא ידעתי זאת. הוא כותב טוב מאד. יואב ר. - שיחה 14:48, 17 בפברואר 2013 (IST)
לפני שנה הייתי בתחנה המרכזית באילת והרגשתי כאילו חזרתי לשנות השמונים ולימי נערותי - הרגשה טובה ללא ספק. ‏עמיחישיחה 14:30, 17 בפברואר 2013 (IST)

ערכים במחלוקת והשחתות ששרד עריכה

שלום לכולם, ראו הפניה שקיבלתי
”שלום תומר,

במסגרת עבודת הדוקטורט שלי העוסקת בפיקוח חברתי באינטרנט אני מבקשת לבדוק את האופן בו פועלות קהילות אינטרנטיות שונות. כחלק מהעבודה שלי אני בודקת את אופן התגבשותן של נורמות חברתיות ואת הדרך בה נפתרים ויכוחים.

באופן טבעי כולל המחקר שלי גם את ויקיפדיה, אני מבקשת לבחון ערכים בויקידפיה לגביהם התנהלו ויכוחים "סוערים" ומנסה לגבש רשימה כזו של ערכים. האם תוכל לסייע לי בגיבוש הרשימה?

תודה רבה, תמר”

בנוסף, אע"פ שזה לא כתוב במכתב, תמר מעוניינת גם בדוגמאות להשחתות ששרדו זמן רב. תודה רבה מראש לעוזרים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית19:41, 18 בפברואר 2013 (IST)

הכיוון הכללי: דת ופוליטיקה. בהצלחה לה. • צִבְיָהשיחה • ח' באדר ה'תשע"ג 21:24, 18 בפברואר 2013 (IST)
לפי רשימות כמו מיוחד:דפים המתחילים ב/ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/ משם קל לדוג ערך שהרבה לככב בהצבעות שיחה:אם תרצו. וקצת יותר קשה לדוג מרשימה של הצבעות מחיקה. למשל של ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:ענת קם או שיחה:דפני ליף. יוסישיחה 21:39, 18 בפברואר 2013 (IST)
דוגמה להשחתה בוטה שלבושתנו שרדה פה כמה חודשים (וגם אחרי שחשפתי אותה, עוד היו כל מיני אנונימים ובובות קש שהתעקשו להשאיר אותה!) - עלילת הדם נגד אביו של גדעון לוי. emanשיחה 03:26, 19 בפברואר 2013 (IST)
מן הסתם יש דרך למצוא דפים שדפי השיחה שלהם, כולל הארכיונים, מאוד גדולים. אני חושב שהדיון בשיחה:אורי מילשטיין/שימוש בספריו כמקור יכול לעניין את תמר. כמו כן, היא לא ביקשה דוגמאות לטעויות בויקיפדיה, אבל יש רשימה במשתמש:עדירל. עדירל - שיחה 09:01, 19 בפברואר 2013 (IST)
הרשימה במשתמש:עדירל מעניינת מאוד, אבל עובדות 23 ו-31 מדברות שתיהן על יקנעם... Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:18, 19 בפברואר 2013 (IST)
התנהלו ויכוחים סוערים סביב פרשת הדם, איידס והערך שכותרתו הסתננות מאפריקה לישראל. דוגמא להשחתה ותיקה ניתן למצוא כאן. ליאור पॣ • ט' באדר ה'תשע"ג • 11:11, 19 בפברואר 2013 (IST)
כל הארכיב של הפרלמנט, וחלקים מהמזנון. ערןב - שיחה 16:16, 21 בפברואר 2013 (IST)
נחל גדורה השחתה משעשעת כאן ששרדה כחודשיים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:32, 21 בפברואר 2013 (IST)
חוק לימוד חובה, מביך במיוחד- ההשחתות הללו נעשו ב-27 בפברואר. עד שב-25 במרץ בעקבות מתקפת השחתות על הערך שמתי לב שמשהו שם לא הגיוני. עוד שלושה עורכים שעברו בין לבין לא שמו לב להשחתה הבוטה. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 19:09, 21 בפברואר 2013 (IST)
ואם כבר מדברים על זה, מה דעתכם על במעלה מדרגות היכל המשפט, שצוירה כ־70 שנים לאחר פטירתו של מציירה ושהחיפוש המדוייק של שמה האנגלי בגוגל לא מעלה תוצאות נוספות? Tzafrir - שיחה 23:31, 26 בפברואר 2013 (IST)
הארץ עדיין פתוח. ראה גם פה. מתוך מאות ליתוגרפיות ואלפי יצירות, באמת קשה לאתר אחת מיני רבות (כותב הערך כנראה כתב על היצירה איזו עבודה).

בכירי ויקיפדיה עריכה

הידעתם? ויקיפד שכתב למעלה מ-100 ערכים נחשב לבכיר ויקיפדיה. הכתבה לא ציינה לגבי אלף ערכים ומעלה, או האם ניתן לחסום אותו. • צִבְיָהשיחה • י"ב באדר ה'תשע"ג 02:05, 22 בפברואר 2013 (IST)

מקור הטעות מובן. הכתב/ת חשב ש-100 עריכות = 100 ערכים. זה קרה גם פעם קודמת כשסיפרו על הויקיפד בויקי האנגלית שהגיע למיליארד עריכות אפילו אז היו מי בתקשורת כאלה שטעו ואמרו מליארד ערכים. כתבים שטחיים שאינם מנסים או אינם חזקים בהבנת הנקרא ובחשיבה ביקורתית נו מקו מה כבר אפשר לצפות. מאידך בהפוך על הפוך יש פה סוג של חכמת המונים שקולעת בקצרה. כי ביננו באמת לרוב הרשאים ומשתתפים בהצבעה, יש משקל סגולי, של תרומה ומעורבות בשיעור כזה לפחות בויקיפדיה.מי-נהר - שיחה 02:16, 22 בפברואר 2013 (IST)
ומה את מצפה ממי שצריך להקשיב לדבריה של נשואת הכתבה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:12, 24 בפברואר 2013 (IST)
הסיפור האמיתי הוא שכל כתבה כזו מוסיפה כותבים פוטנציאליים לויקיפדיה. מה רע? הוי ארצי - שיחה 15:21, 26 בפברואר 2013 (IST)
והנה ההמשך... תחי הדרמטיזציה, כמעט כמו משחק כדורגלחחחהוי ארצי - שיחה 15:24, 26 בפברואר 2013 (IST)
"מוסיפה כותבים פוטנציאליים לויקיפדיה" תמיהה. נו באמת. וכרגיל הכתבת לא מכירה את כללי הצבעת המחיקה בויקיפדיה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 15:39, 26 בפברואר 2013 (IST)
אצל רבים מהאנשים שאני מכיר אין כל מודעות לכך שויקיפדיה נכתבת על ידי אנשים בדיוק כמוהם. כל כתבה המתארת (גם אם בצורה שגוייה מעט) את הפרוצדורה של העלאת ערך, מכירה לקורא את המערכת ואת ההבנה שגם הוא יכול לתרום. הוי ארצי - שיחה 16:00, 26 בפברואר 2013 (IST)
מי יודע אולי בסוף ליהיא תיהיה ויקיפדית נמרצת בעצמה. מי-נהר - שיחה 18:36, 26 בפברואר 2013 (IST)
מה שמטריד אותי זה שאם כל כתבה בעיתון שאני קוראת בנושא שקצת יש לי הבנה בו (החל מחרדים וכלה בויקיפדיה) אני מגלה שגיאות בסיסיות, מה אני אמורה לחשוב על כתבות בנושאים אחרים? • צִבְיָהשיחה • י"ז באדר ה'תשע"ג 00:22, 27 בפברואר 2013 (IST)
תבנית:בוקר טוב אליהו קריצה הוי ארצי - שיחה 02:10, 27 בפברואר 2013 (IST)
אף אחד לא הגיע למיליארד עריכות, וגם לא יגיע בקרוב. יש אי אילו ויקיפדים שהגיעו למליון עריכות, כמובן בעזרת כלים אוטומטיים והמון תיקוני שגיאות רוחביים. Ijon - שיחה 04:08, 27 בפברואר 2013 (IST)

הוכרזה תמונת השנה של 2012 עריכה

ראו כאן. --פָדִיחָה ש\ת 06:18, 22 בפברואר 2013 (IST)

עוד דוגמה לכך שידיעה עיתונאית אינה מקור בערכי מדע. עריכה

בעריכה הזו הוסיף ויקיפד את הטעויות של Ynet ככתבן וכלשונן. אז לידיעת מתרגמי Ynet- כוכב וכוכב לכת הם שני מושגים שונים בתכלית, כוכב הלכת שהתגלה הוא הקטן ביותר שידוע כולל מערכת השמש. עוד טעות אחת מופיעה בכתבה- "הוא מתעניין במיוחד בכוכבי לכת שבהם עשויים להימצא מים. הכוכב הקטן אינו אחד מהם. בשל קרבתו לשמש שלו, הטמפרטורה עליו מגיעה ל-427 מעלות.", כמובן שהם מפשים מים נוזליים ולא סתם מים שיכולים גם להתקיים במצב צבירה גזי גם במיליוני מעלות צלזיוס (ואף יותר). החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 08:27, 22 בפברואר 2013 (IST)

הכל נכון חוץ מהמשפט האחרון כמדומני. בטמפרטורה גבוהה מספיק תתפרק מולקולת המים למרכיביה, ובמיליוני מעלות נותר ממנה רק פלזמה של יוני חמצן, פרוטונים ואלקטרונים. פורים שמח! ליאור पॣ • י"ד באדר ה'תשע"ג • 01:17, 24 בפברואר 2013 (IST)
צודק. אכן מולקלות מים מתפרקות כבר בחום של אלפי מעלות. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 22:46, 27 בפברואר 2013 (IST)

הצעת ייעול עריכה

שלום עליכם. אנשים רבים כותבים בגוגל שאלות כמו "למה נכחדו הדינוזאורים?" או "למה מתחפשים בפורים?" או "למה נצלב ישו"? וכל מיני שאלות תם חמודות כאלה ואחרות. אני חושב שכדאי להוסיף לערכים בויקיפדיה תת פרק העוסק בשאלות כלליות הקשורות לערך, שיביאו את המגגלים ישירות לערכים בעקבות שאלותיהם. מה דעתכם? Ben-Natan - שיחה 17:36, 24 בפברואר 2013 (IST)

תפקידו של גוגל (או כל מנוע חיפוש אחר) להוביל את המשתמש אל הדפים שבהם ימצא מענה לחיפוש שלו. את ההתמודדות עם שאלות מהסוג שתיארת עלינו להשאיר לאנשי גוגל, אין צורך שנוסיף התייחסות ישירה אליהן בערכי ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 19:22, 24 בפברואר 2013 (IST)
זה יכול להיות רעיון טוב להקים אתר שאינו קשור לוויקי שמטרתו שידוך בין שאלות פופלריות לערכי ויקי. Nachum - שיחה 10:45, 25 בפברואר 2013 (IST)
כאמור, יש כבר אתר כזה, וקוראים לו גוגל. היתרון של האתר הקיים על פני האתר שמציעים כאן הוא שאם אין תשובה בערכי ויקיפדיה, גוגל מפנה למקום שבו התשובה קיימת. ‏Setresetשיחה 16:49, 25 בפברואר 2013 (IST)

אתר הארץ - בתשלום עריכה

בוקר טוב. עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", הודיע כי החל מהשבוע הבא, אתר הארץ יהיה פתוח רק למנויים. יש שכבר שאלו מה יעלה בגורל הקישורים מוויקיפדיה. מה דעתכם? ‏עמיחישיחה 10:24, 26 בפברואר 2013 (IST)

צריך לבקש מהארץ שלפחות את הכתבות עד סוף שנת 2012 ישאירו פתוחים לקוראים מזדמנים שלא נרשמו, לפחות 10 בחודש. מדובר באינטרס שלהם שלא נתחיל להחליף את הקישורים לאתרים אחרים. אמנם, תיאורטית ניתן להשאיר את הקישורים אם רק צריך להרשם כדי לקרוא עשר כתבות בחודש, אבל זה מאוד מסורבל. עדירל - שיחה 11:18, 26 בפברואר 2013 (IST)

אני חושב שמהר מאד הם יגלו שאין להם כמעט נרשמים. זה ישפיע מיידית על ההכנסה מפרסומות. כי לא תיהיה להם חשיפה. והם יחזרו במקודם או במאוחר לפורמט ללא תשלום כי המטרה העיקרית שלהם זה להשפיע על סדר היום. בכל מקרה אני מקווה לטובתם שהם ישאירו את הכתבות מלפני 2013 פתוחות כי זה רק מזמין חשיפה לתוכן שלהם. מי-נהר - שיחה 11:21, 26 בפברואר 2013 (IST)

אם באמת קוראיו היו כל אומללי ונדכאי ישראל אותם הם מתיימרים לייצג, לא היה משתלם להם כלכלית לדרוש עבור זה כסף. אבל כנראה שאנשים חושבים בימינו הם רק כאלה שהם גם עשירים... • צִבְיָהשיחה • ט"ז באדר ה'תשע"ג 11:34, 26 בפברואר 2013 (IST)
לפי מה שקראתי, הגישה לתכנים לא תחסם למי שיגיע דרך קישורים ממנועי חיפוש ואתרי מדיה חברתית. פניתי לאתר הארץ ולרוני שוקן באמצעות טוויטר וביקשתי להוסיף את ויקיפדיה לרשימת האתרים הזו. האם למישהו יש ערוץ קשר ישיר יותר לאנשי אתר "הארץ"? ערןב - שיחה 12:24, 26 בפברואר 2013 (IST)
איפה קראת את זה? emanשיחה 13:00, 26 בפברואר 2013 (IST)
כאן [3]. ערןב - שיחה 14:56, 26 בפברואר 2013 (IST)
כפי שציין מר שוקן, ”הפקה של תוכן איכותי עולה לא מעט, (...) "הארץ" מעסיק מאות עיתונאים ועורכים והם אלה שיוצרים את התוכן האיכותי שלנו שזוכה למוניטין בישראל ובעולם (...) מכאן עולה הצורך לשתף גם את הקורא הדיגיטלי בכיסוי העלויות.” למשל העלויות הכרוכות בהעתקת תמונות יפות מוויקישיתוף. ליאור पॣ • ט"ז באדר ה'תשע"ג • 14:20, 26 בפברואר 2013 (IST)
"התוכן האיכותי שלנו שזוכה למוניטין"? חי חי חי. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:27, 26 בפברואר 2013 (IST)
בניגוד למה שעלולים להבין ממה שכתבת, הם נתנו קרדיט גם לויקישיתוף, וגם לכל צלם. לא צריך סתם להחמיץ פנים, כשעושים משהו דוקוא כמו שצריך. emanשיחה 14:45, 26 בפברואר 2013 (IST)
אני נותן להם חצי שנה להתעשת, או שיגמרו כמו אנציקלופדיה ynet. ‏ Ladies & Gentemen place your bets‏ Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:50, 26 בפברואר 2013 (IST)
”ובכל-מדינה ומדינה, מקום אשר דבר-המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד; שק ואפר, יוצע לרבים.” אסתר ד 188.64.204.84 14:52, 26 בפברואר 2013 (IST)
הם משתמשים בתמונות שהועלו לויקישיתוף, נהנים מפי עמלם של הויקיפדים, ראוי שישאירו את הקישורים מויקיפדיה פתוחים. הסתכלתי על הערך של גדעון לוי, יש שם שפע קישורים לאתר הארץ, זה גם אינטרס שלהם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 15:02, 26 בפברואר 2013 (IST)
המשל לא דומה לנמשל. ואם אם יעשו את זה נכון (ואם מה שערן כתב, עושה רושם שזה הכיוון) שי לזה סיכוי טוב להצליח. emanשיחה 15:11, 26 בפברואר 2013 (IST)
אני מרגיש לא נוח עם זה. התוכן אמור להיות חופשי. אם מישהו רוצה ליצור עותק של ויקיפדיה, זו אמורה להיות זכותו. אבל הקישורים אצלו לאתר "הארץ" לא יעבדו. אני הייתי מעדיף להחליף, ככל האפשר, את הקישורים למידע מאתר "הארץ" לקישורים למידע שזמין ממקור אחר (ולו לקישורים לתוכן שמקורו באתר הארץ וזמין בארכיון האינטרנט). יש לי הערכה רבה לעיתון הארץ, ואני אשמח לשלם עבור מנוי. אולם אם לא אוכל להשתמש בצורה סבירה במידע שאקבל, אני כבר פחות מעוניין במנוי. Tzafrir - שיחה 18:46, 26 בפברואר 2013 (IST)
בתשובה לשאלה: לא נראה שיש עותקים בארכיון האינטרנט. Tzafrir - שיחה 14:27, 27 בפברואר 2013 (IST)

הערה, למרות מה שאולי נראה, התחושה שלי היא שהארץ לא מתכוונים להרוויח מהמנוי באינטרנט, הם פשוט מתכוונים לגרום לכך שהמנויים הקיימים לא יגידו "יש כבר הכל באינטרנט בחינם" למה אני משלם? אז עכשיו אין הכל באינטרנט בחינם, ומי שמשלם, לא מרגיש פראייר. החשיפה להארץ אמנם תרד, אבל הם כנראה אף פעם לא הרוויחו מהפרסומות באינטרנט, הירידה בחשיפה, אגב, לא תהיה משמעותית, כי חלק מהכתבות יישארו פתוחות, חלק מדרכי הגישה לכתבות נשארות פתוחות, ו-10 כתבות "סגורות" בחודש, זה לא מעט, אם אתה צורך 10 מהמחשב בבית, 10 בעבודה, ו-10 בממארטפון. הניטור כנראה יהיה על בסיס עוגיות, שהן לא בדיוק חסינות מחיקה, ותלויות דפדפן. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:30, 3 במרץ 2013 (IST)

תהיה לגבי הקישורים עריכה

במידה והארץ אכן יחליט שלא לפתוח את הגישה עבור קוראי ויקיפדיה, על פי כללי ויקיפדיה, נאלץ להסיר את כל הקישורים לאתר זה. • חיים 7 • (שיחה) • י"ז באדר ה'תשע"ג • 01:17, 27 בפברואר 2013 (IST)

כפי שצפה ערןב, הקישורים מוויקיפדיה ימשיכו לתפקד (ראו הודעה במזנון). דוד שי - שיחה 06:42, 28 בפברואר 2013 (IST)

TheMarker עריכה

השאלה היא האם זה יהיה נכון גם כלפי דמרקר ? מי-נהר - שיחה 11:24, 26 בפברואר 2013 (IST)

נראה שלא. המו"ל של העיתונים שונה (אגב, גם הבעלות לא זהה לחלוטין) כך שכל עוד לא תהיה הודעה ספציפית על דה מרקר - אז הוא ישאר פתוח. עידן ד - שיחה 21:11, 26 בפברואר 2013 (IST)
תןדה מי-נהר - שיחה 23:56, 27 בפברואר 2013 (IST)

המשך הדיון - במזנון? עריכה

פתחתי דיון במזנון, שכן מדובר במדיניות של ויקיפדיה. הבה נמשיך את הדיון שם. ערןב - שיחה 14:41, 27 בפברואר 2013 (IST)

אסיפה כללית של עמותת ויקימדיה ישראל עריכה

ביום ראשון 3.3.13 בשעה 19:00 תתקיים אסיפה כללית, בהאב תל אביב (דרך בגין 55, קומה 7). באסיפה יוצגו לאישור הדוחות הכספיים של העמותה, ויתקיימו בחירות לוועד העמותה ולוועדת הביקורת.

האסיפה פתוחה לציבור הרחב, אך רק חברי העמותה יוכלו להצביע בה. שימו לב, בהמשך להחלטה על גביית תשלום חבר שנתיים, על חברי העמותה לשלם את דמי החבר השנתיים בסך 25 20 שקל עד למועד האסיפה באמצעות קישור זה קישור זה. חבר עמותה שלא ישלם את דמי החבר לשנת 2013 עד למועד האסיפה, חברותו תפקע באופן אוטומטי בהתאם לתקנון העמותה, ולא יוכל להצביע באסיפה.

אנא אשרו הגעה לאסיפה למתאמת הפעילות של העמותה, חן, במייל (chen-at-wikimedia.org.il). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית22:10, 26 בפברואר 2013 (IST)

עכשיו אני באמת מבולבל. מה גובה דמי החבר, 20 ש"ח או 25 ש"ח? Ijon - שיחה 04:12, 27 בפברואר 2013 (IST)
'נחמד' שעושים copy paste (וכך גם באתר העמותה) - אבל אין קישור אליו מקשרים במילים "קישור זה". דרור - שיחה 11:03, 27 בפברואר 2013 (IST)
אוי אוי אוי, שכחתי להדביק את הקישור. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית11:28, 27 בפברואר 2013 (IST)

Unskewing reality ("איזון" המציאות) עריכה

בהצבעת המחלוקת בשאלה האם לכנות את אורית סטרוק "פעילת זכויות אדם" או להמנע מכך, אחד מהמצביעים בעד לכנות אותה כך, נתן את הנימוק "עוד דיון על דבר שאין לו הגדרה בויקיפדיה, ומוכרע ע"פ יחסם של הויקיפדים למושא הערך", ואח"כ בתגובה להערתי הוסיף: "אני הצבעתי על פי דעתי. אני מודע שאני לא אוביקטיבי (אני מקווה שגם אתה מודע לכך שאינך אוביקטיבי). אין בכוונתי לתת ל"לא-אוביקטיבים" אחרים להחליט מה יהיה כתוב".

אני חושש שיש פה סכנה כפולה:

א. לוויקיפדיה ולאמינותה. מה שהוא אומר פה במפורש, וללא בושה שהוא מפעיל שיקול דעת פוליטי ולא ענייני. לצערי זה לא פעם ראשונה שזה קורה. אבל זו הפעם הראשונה שאני רואה שזה נעשה כ"כ בגלוי, בלי אפילו להתבייש.

מה שהוא אומר זה פשוט לא חשובות העובדות, לא צריך לנסות לראות מה נכון ומה לא, מה סביר ומה לא, לא צריך לשקול טיעונים. צריך לראות מה מתאים לאינטרס הפוליטי ולהצביע בהתאם. למה? כי "כל העולם נגדנו", הכל מוטה, וצריך לדאוג ל"איזון".


ב. לאנשי הימין שנוקטים גישה זו, ולחברה הישראלית בכלל.

הבעיה שהויכוח הזה בוויקיפדיה הוא רק מיקרוקוסמוס של מה שקורה בחוץ.

הגישה הזו של "איזון" (ע"ע פוקס ניוז, וסיסמתם "Fair and balanced") שהחלה עם הימין האמריקני, וכמו הרבה גישות משם ש"עשו עלייה" אומצה ע"י הימין הישראלי, גורמת לאנשי הימין לאבד קשר עם המציאות. במקום לדאוג שהדיווחים יהיו נכונים, הם דואגים שהם יהיו מאוזנים.

במקרה הטוב זה אומר שכל פעם שאיזה מטורף טוען משהו הזוי (אין התחממות גלובלית, הדינוזאורים נכחדו לפני 5000 שנה במבול, תעודת הלידה של אובמה מזוייפת, והוא בכלל נולד בקניה, וצ'אק הייגל קיבל עשרות אלפי דולרים מארגון בשם "ידידי החמאס" (וזה הגיע גם בלי פקפוק לעיתון המקביל בישראל) צריך להתייחס אליו במלוא הרצינות, ולתת לעמדה שלו משקל שווה. במקרה הרע צריך לדאוג לאיזון באופן כולל, ולתת לו "העדפה מתקנת", בשביל לאזן את "התקשורת הסססמולנית" במאזן הכולל. וכך הם הולכים ומתנתקים מהמציאות. וזה פועל כמו בומרנג.

ואין סמלי יותר מאשר מה שקרה להם בבחירות האחרונות בארה"ב: במשך כל התקופה שלפני הבחירות ברק אובמה הוביל בכמעט כל הסקרים בעקביות. נייט סילבר (אנ'), שנודע כמי ש"חזה" נכונה את תוצאות הבחירות לא עשה שום סקר בעצמו. הוא רק בנה מודל סטטיסטי שהתבסס על התוצאות מהסקרים השונים.

אז מה הרפובליקנים, ואיתם הפרשנים השמרנים, והתקשורת ה"מאזנת" עשו? התלוננו שהסקרים "מוטים" ("skewed") כי השקלול הדמוגרפי שלהם כביכול לא היה נכון, והמציאו תיאורה שלמה של unskewing איך "לתקן" את הסקרים האלה, על סמך שקלול דמוגרפי אחר, שהתבסס על מה שנראה להם יותר "נכון" ו"מאוזן", ותקפו את נייט סילבר, על זה שהוא לא אובייקטיבי ונוטה לטובת אובמה.

וזה לא היה רק כלפי חוץ. הרפובליקנים, ובראשם רומני, כל כך האמינו בתיאורית הסקרים ה"מתוקנים" שלהם, שכשהתחילו להגיע תוצאות האמת, הם פשוט היו בהלם. השיא הקומי של זה הייתה ההופעה בפוקס ניוז של קארל רוב, האיש שניהל פעמיים את מסעות הבחירות של בוש הבן והוביל אותו לניצחון, שפשוט סירב לקבל את קביעת אנשי הסטטיסטיקה של הערוץ שאובמה ניצח באוהיו ובבחירות בכלל, ובמשך כמעט חצי שעה הכחיש את המציאות כולל שליחת אחת המנחות של המשדר "לחקור" את אנשי הסטטיסטיקה, וויכוח באולפן בשידור חי עם הסטטיסטיקאי הראשי של הערוץ.

אז אתם יכולים לנצח בהצבעה הזו, ובהצבעה אחרי הצבעה, וכל פעם לבוא בהמוניכים לכל דיון ולהכריז על "רוב בדף שיחה" , ולחשוב שאתם "מאזנים" את המציאות, ושבאמת אורית סטרוק היא פעילת זכויות אדם, הגולן ומזרח ירושלים שייכות לישראל ללא שום עוררין ו"ערביי ארץ ישראל" הם לא פלסטינים. אבל בסוף התוצאה תהיה שתחיו במציאות וירטואליות, עד שיום אחד תתקלו במציאות המציאותית, ותחטפו ממנה סטירה מצלצלת. הבעיה שאתם עלולים לקחת איתכם את כל המדינה, וכולנו נחטוף את הסטירה (או אפילו משהו הרבה יותר כואב). emanשיחה 14:33, 27 בפברואר 2013 (IST)

אפשר לחשוב שאתם הייתם אלו ששילמו בעבור האסונות שהבאתם עלינו. שבח קנייבסקי - שיחה 09:00, 28 בפברואר 2013 (IST)
ואף מילה על אנשי שמאל ועל ההסתה הפרועה שלהם נגד המדינה, השקרים, הגזענות, הצביעות, וכן הלאה וכן הלאה. gwych iawn. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:02, 27 בפברואר 2013 (IST)
תודה על ההדגמה. emanשיחה 15:13, 27 בפברואר 2013 (IST)
ואם זה לא היה ברור, מוטב שתבין שדעתך אינך יחידה, ואינך צודק תמיד. ביום שתיישם את כל התאוריות הגדולות שאתה כל כך מאמין בהן, יהיה לך הרבה יותר מובן מה חושבים אחרים. אולי אז תבין שלפעמים גם הצד השני צודק, ולא רק אתה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:32, 27 בפברואר 2013 (IST)
מי שלא יודע לתמצת את דבריו לכמה משפטים סבירים לעין, אין לו סיכוי לנצח. • צִבְיָהשיחה • י"ז באדר ה'תשע"ג 15:54, 27 בפברואר 2013 (IST)

הצבעות הן דרך רעה מאוד להכרעה בעניין. אילו הדיון היה נמשך ייתכן שהיה ניתן להגיע להסכמה על הסרת התואר המוזר של "פעיל זכויות אדם" מרוב ערכי הויקיפדיה ואז היה אפשר להסירו גם מהערך של אורית סטרוק. דיון, עם כל הקשיים שלו, מצליח יותר להגיע לפתרון טוב, מהשיטות הכוחניות. עדירל - שיחה 23:03, 27 בפברואר 2013 (IST)

הצעה למנגנון הכרעה שיחליף את שיטת ההצבעות: כל דיון שלא התקבלה בו הכרעה מוסכמת בתום פרק זמן שנקבע מראש - שבועיים, נניח - יוכרע מעצמו באמצעות רכיב תוכנה ייעודי. כך לאף צד לא יהיה אינטרס למרוח את הדיון. ‏nevuer‏ • שיחה 23:18, 27 בפברואר 2013 (IST)
אימן, אתה בעצמך אחראי לחלק מההידרדרות בהתעקשות שלך על כל תו ותו, בלי שום אבחנה בין טפל לעיקר. אתה משום מה חושב תמיד שהצדק איתך, עד שגם כשזה כך אתה נשאר לבד. אני פה מעל שש שנים ומי שהכי זכור לי כפעיל בפוליטיזציה של ערכים מאז הוא אתה (עם הזמן נוספו גם אחרים). הבאתם לכך שמרוב עיסוק בערכים פוליטיים אנחנו לא מתעסקים במה שלמענו באנו לכאן.
ואשר ל"פעילת זכויות אדם", ברגע זה הגדרתי את עצמי כפעיל זכויות אדם - אני פעיל בקשר לזכויות שלי, ועכשיו רק נשאר להכריע אם אני אדם. איתן - שיחה 23:27, 27 בפברואר 2013 (IST)
זהו שלא. מה שבאמת נכון זה שאני מנסה לעמוד בפרץ כנגד הניסיון שלך ושל חבריך לעשות פוליטיזציה של ערכים. אתה יכול לבדוק, ולראות שברוב המוחלט של המקרים אני במגננה. השאר פשוט התייאשו לחלוטין. אני רק התייאשתי חלקית. לכם קל להדביק לי טענות שקריות ככאלה. emanשיחה 23:42, 27 בפברואר 2013 (IST)
אין לי חברים בשום קליקה. לא הייתי מעורב בעריכות פוליטיות עד לפני שנה שנתיים. פחות או יותר כשהיה משט המרמרה החלה אג'נדה של הגנה על גורמים שמטרתם המוצהרת חיסול מדינת ישראל. אם אתה תוהה איך השמאל מצטמק והולך - הדרך שלך ושל חבריך לדעה היא התשובה. לקטלג אותי כאיש ימין זו שטות - כיוון שאז תצטרך לקטלג לפחות 80% מהציבור כימין. איתן - שיחה 09:21, 28 בפברואר 2013 (IST)
הוויקיפדיה כמשל למציאות בארץ: אתה במגננה כי הדמוגרפיה השתנתה בוויקיפדיה והרוח הרעה (לרוץ ולהצביע פוליטית, אפס סובלנות לגישה הלאומית וכו') שהקסטה שלך זרעה כל השנים אותה אתם קוצרים היום כסופה. תיזכרו זאת בפעם הבאה שהדמוגרפיה תתהפך לטובתכם. שבח קנייבסקי - שיחה 08:02, 28 בפברואר 2013 (IST)
אכן, הדמוגרפיה השתנתה. פעם היו פה אנשים שדאגו לכתוב אנציקלופדיה. פעם היה לי הזמן והכוח לכתוב ערכים על באר שבע, על אנטרופיה ומנוע קרנו‏, על קרב עין ג'אלות‏, על הסכם ויצמן-פייסל ועל ההסכמה הלבבית‏, אן על ג'ון גלן.
אבל לאט לאט הגיעו אנשים כמוך, שהפכו את הוויקיפדיה לזירת קרב פוליטית. איך אדם כמוך שרק הגיע (או שאולי לא?) ומייד החל לעורר מהומה פוליטית מעז להטיף לי פה מוסר? emanשיחה 13:06, 28 בפברואר 2013 (IST)


השאלה היא לא של מנגנון. בגלל זה ני כותב פה, ולא במזנון. השאלה היא של גישה. והגישה של אנשי ימין בוויקיפדיה ומחוצה לה, היא פשוט מסוכנת. emanשיחה 23:42, 27 בפברואר 2013 (IST)
צניעות היא תכונה לא רעה בכלל. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:43, 27 בפברואר 2013 (IST)
באשר לטענה שיש בעיה בקהילה בהבנת מהי הצבעה וכיצד יש להתנהג ולהביע בה עמדה, אני מסכים שרבים בקהילה לא מבינים את הגישה הראויה. יותר מדי ויקיפדים חושבים שהצבעה זה כמו בחירות. שכל אחד בוחר את מי שהוא רוצה. בשעה שההצבעה צריכה להיות עניינית ע"פ עקרונות אנציקלופדיים (לגביהם ניתן להתווכח).
באשר לדבריו של עמנואל קשה לברור מילים מתאימות מלבד לציין שזה כבר מתחיל לגבול בטרוליות. מי-נהר - שיחה 00:16, 28 בפברואר 2013 (IST)
אני לא איכנס לויכוח כאן משיקולי תועלת. אומר רק למשתמש:שבח קנייבסקי - עומד לך חופש הביטוי כמו לכל אחד, אבל עקום בעיני שמשתמש שרק הגיע החודש לויקיפדיה, לא כתב ולו ערך אחד וביצע עריכות מעטות בלבד נכנס בסערה לויכוחים פוליטיים כאן. זה בהחלט יוצר את הרושם שבאת לכאן לא כדי לכתוב אנציקלופדיה אלא כדי להתפלמס, גם דרך הערכים. כעת זה תלוי בך אם הרושם הזה יתבסס או יתפוגג. יואב ר. - שיחה 13:49, 28 בפברואר 2013 (IST)
אני מסכים עם יואב. משתמש שבא הנה החודש, רצוי שיתרום שנה לפחות לפני שהוא מחווה את דעתו הפוליטית, ועדיף שימעט להשתתף בדיונים פוליטיים גם אח"כ. איתן - שיחה 18:48, 2 במרץ 2013 (IST)

בקיץ קר בחורף חם עריכה

לאור תוצאות ההצבעה המסתמנות, ולאור התשובה של ח"כ סטרוק לשאלה שהופנתה אליה, לא יכולתי שלא לזמזם בראשי את השיר:

בקיץ קר בחורף חם
שועל טיפש חמור חכם
עיוור מביט חרש מקשיב
עתיקה היא תל אביב
החלב צבעו שחור
מנעים זמירות עורב צחור
באלסקה יש חמסין
תורה לומדים בארץ סין

ואף לחשוב על עוד בית:

מופלים הם המתנחלים
תחת כיבוש פלסטינים
דב חנין מושחת מוכתם
סטרוק פעילת זכויות אדם

emanשיחה 16:30, 1 במרץ 2013 (IST)

דוד שי כתב פעם שסטירה לא עובדת טוב באינטרנט או משהו דומה ואני נוטה להסכים איתו - עמנואל, תתכונן לכך שיצטטו את דבריך ולא בלשון סגי נהור, דבריך עוד יהוו אישור לכך ש"סטרוק פעילת זכויות אדם". בברכה. ליש - שיחה 18:01, 1 במרץ 2013 (IST)
קוראים לזה חוק פו. ועמנואל צודק, בערות היא כוח, מלחמה היא שלוםשנילי - שיחה 18:46, 1 במרץ 2013 (IST)
גיחי גיחי. סטרוק לפחות לא עוסקת בהסתה שיטתית, ביום אירועים, סילוף נתונים ושקרים אנטי-ישראליים כמו ארגוני "זכויות האדם" של השמאל. רק לפני שבועיים סיפר לנו גדעון לוי הנאור והמיהמן על מפגין תמים שגופו חורר ב-80 כדורים, ואיכשהו לא מת עד שהגיע לבית חולים. נס רפואי? לי נראה כמו עוד שקר במסע ההסתה של לוי ועיתון "הארץ" למען השמדת ישראל. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:06, 2 במרץ 2013 (IST)
יש הסבר הרבה יותר פשוט. לא כל 80 הכדורים פגעו בו...
אבל למה להפריע לניסיונות הצדקה פאתטיים, שמי שנוקט בהם צריך להתבייש בעצמו? emanשיחה 19:40, 2 במרץ 2013 (IST)
יש הסבר עוד יותר פשוט: לא ירו רק עליו 80 כדורים, בניגוד ללוי שטוען שאותו מפגין היה המטרה הבלעדית של 80 כדורים. כאשר מישהו ניסה לחשוף את האמת, מערכת "הארץ" השתיקה אותו במקארתיזם וסתימת פיות. ל"הארץ" יש היסטוריה של שקרים אנטי-ישראליים, וטוב שהוא סוגר את האתר למנויים, כך פחות אנשים בארץ ובעולם יחשפו להסתה ולשקרים שלו, דבר שצפוי להקטין את כמות התקיפות האנטישמיות בעולם. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:50, 2 במרץ 2013 (IST)

אי אפשר שלא להוסיף עוד בית לאור הפוסט הפותח את הפיסקה, המספר לנו על ההזיות של הימנים:

הסכמי אוסלו נחלו הצלחה
ויתורי קמפ-דיוויד הביאו ברכה
כל מהלך מדיני טוב, גם אם הסתיים בהפיכה
ויאללה ימנים, תעצמו את העיניים ותגלו את עצמכם כמתאבן בארוחה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה כבר מוסיף בית, לפחות תדאג לשמור על המשקל. תודה. emanשיחה 00:37, 3 במרץ 2013 (IST)
השמאלנים הם לא פתטיים
הימנים הם סמאליים
ביבי שמע קולי
צִבְיָהשיחה • כ"א באדר ה'תשע"ג 02:07, 3 במרץ 2013 (IST)
צביה, על השורה האחרונה את עלולה לחטוף תביעה, לא ברור מאיזה צד...איתן - שיחה 08:21, 3 במרץ 2013 (IST)
תראה איתן, יחסית לנאצות הקבועות של עמנואל זה באמת שומדבר. כך או כך, לצורך הימנעות מנקיטת צעדים נוספים במסגרת ויקיפדיה מחקתי את השורה. גם בכתיבת שירה עדיף לא להגיע להגזמות כאלה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:24, 3 במרץ 2013 (IST)
התלוצצתי על הסיטואציה ולא על האנשים באופן אישי, חלילה. • צִבְיָהשיחה • כ"א באדר ה'תשע"ג 12:16, 3 במרץ 2013 (IST)
הבעיה היחידה שלי, שגם את לא דייקת מספיק במשקל, אם כי לא בצורה מזעזעת כמו של האנונימי החשוד בטרוליות. (-;
ברוקולי - אני מנאץ? אתה הוא זה שמשמיץ. ומי שמך לצנזר לצביה את מה שהיא כתבה? אתה מתעקש על זכותו של אנונימי שחשוד בטרוליות, אבל אותה אתה מצנזר על בדיחה שברור שהיא בדיחה?! emanשיחה 12:23, 3 במרץ 2013 (IST)
עמנואל, תיאור המציאות שלך מתאים לבדיחה על פראבדה ואיזבסטיה וד"ל. וצביה מספיק מוכשרת כדי לדבר בזכות עצמה. היא לא צריכה עזרה בכך, לבטח לא את שלך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:49, 3 במרץ 2013 (IST)


הכירו את המורה החדש: כ-90% מהמורים מסתמכים על ויקיפדיה עריכה

ניתן לקרוא את הכתבה במלואה בקישור [4]

--Yoavd - שיחה 11:43, 3 במרץ 2013 (IST)

חבל שהמתרגמים אינם רגישים להבדל החשוב בין "משתמשים" (בגוף הכתבה) ל"מסתמכים" (בכותרתה). המורים סומכים על עצמם שיידעו לטפל במידע לא מדוייק טוב יותר מן התלמידים שלהם. עוזי ו. - שיחה 11:48, 3 במרץ 2013 (IST)
אם אני כותב בויקיפדיה וגם מסתמך על מה שכתבתי וכתבו אחרים זה אומר שגם אני חלק מ-90%? -יונה בנדלאק - שיחה 11:06, 4 במרץ 2013 (IST)

אירוויזיון 2013 וערוץ 1, ארץ נהדרת ו-ויקיפדיה. תחזיות מוקדמות מאוד שלי: הולנד תנצח, רון ויינרייך לישראל עריכה

השנה החלטתי לנבא ממש מוקדם. סיבה אחת היא שהתחרות השנה די חלשה ומצד שני יש את אנוק להולנד. הסיבה השנייה היא נוכחות הקדם אירוויזיון בימים אלו עם כמה דברים מעניינים מאוד של רשות השידור ומה ששמעתי מהצד מהטלוויזיה שהולך להיות מחר בארץ נהדרת, ולפה גם נכנסת קצת ויקיפדיה.
הולנד יכולה לנצח השנה בקלות, רון ויינרייך עם שיר אותנטי מגניב או קטלין רייטר בבלדת סלין דיון/לארה פאביאן יפה לייצג את ישראל, וגרמניה שגם תקבל הצלחה גדולה השנה, והתופעות המעניינות של התקשורת, גם ביחס לויקיפדיה. זה מה שהרגשתי וזה מה שאני צופה לעתיד לבוא.
לגבי השבוע, ימשיך להיות מעניין עם גמר הקדם-אירוויזיון ומה שיהיה מחר בהמשך עלילות יחסי ארץ נהדרת-ליהיא גרינר-ויקיפדיה, במסגרת המערכון שיעשו בארץ נהדרת.

אירוויזיון 2013
חייב לשתף שאנוק היא אחת הזמרות האהובות עליי והחזקות שהכרתי, ואני מכיר הרבה מוזיקה. כמה שירים יפים יש לה ואיזה קול, גם רוקיסטית וגם רכה בהתאם למגוון שהיא מציעה (ראו למשל "Nobody's Wife" לעומת "Michelle"). השנה אירוויזיון חלש. השיר של אנוק אמנם לא נחשף בצורה נורמלית ויש עוד כמה מדינות שטרם בחרו, אבל שמעתי את אנוק שרה אותו בטלפון. לא... לצערי היא לא דיברה איתי בטלפון, אבל שרה בטלפון ביו-טיוב, ואפילו באיכות הזו זה משהו טוב. מה שגם מזכיר לי את האמרה: "יכולה לשיר אפילו ספר טלפונים". למרות שכבר לפני כמה חודשים כשגיליתי שהיא נבחרה, סימנתי אותה כמנצחת בשבילי. כבר משנת 2009/2010 עשתה משא ומתן לייצג את הולנד וחיכיתי-וחיכיתי. אז הנה.
גם לגרמניה אני צופה הצלחה של מקומות 2-5 עם קסקדה, אחת מלהקות הדאנס המצליחות בהיסטוריה ועם שיר טוב מאוד בתחרות בז'אנר, למרות שאני פחות מתחבר לסגנון הזה (לעומת שירים שקטים או רוקיסטים יותר).
וגם לישראל אני צופה משהו מוצלח של מקומות 6-10, אחרי הרגשה חזקה שרון ויינרייך יינצח בקדם-אירוויזיון. אם לא הוא, אז נטייה חזקה לניצחון קטלין רייטר (שהיא האהובה עליי בקדם).

"המופע של ארץ נהדרת-ליהיא גרינר-ויקיפדיה"
עכשיו, חייב להביע את ההרגשה המעניינת-משהו שעלתה בי כשגיליתי שדמות שיש לי רגשות של משהו כלפיה, מנסה לייצג את המדינה בתחרות שאני הכי אוהב, ושהשקעתי השנה בערך שלה בויקיפדיה המון אנרגיה... ואני מתכוון לערך של אירוויזיון 2013 - לא לערך החדש שעלה עליה. ואפרופו הערך שלה עצמה: קפיצת הצפיות ליותר מאלף בימי השתתפותה בקדם, הדיון המעניין בדף השיחה, ההצבעה בויקיפדיה, וההגעה של כל זה לכותרות בעיתוני-האינטרנט עם התייחסות של מושא הערך לזה שעכשיו היא בכלל מרגישה מפורסמת. וואו, פשוט וואו. והמשפט בארץ נהדרת: "זו ציינה את עליית הערך עליה, ובמקביל צויין ירידת ערכה של ויקיפדיה".
בהזדמנות זו גם אנדב את מחשבתי שמגיע לה ערך ולו רק על כל הטא-רא-ראם וההשתתפות גם פה, גם שם, גם בקדם, גם למעלה, גם למטה - נראה שהיא כבר עמוק בתודעת עם ישראל. אני פשוט חושב על מה שהאירוויזיון, גם דרך הקדם אירוויזיון, יכול לעשות לכמות ההתעסקות וקידום ופרסום.

"המופע של ערוץ 1"
לגבי ערוץ 1, פשוט תמוה גם מספר התקלות שהמשיך במשדרים וגם בכמה בחירות שעשו. אחד השיאים היה היום: אחרי שלב גלגל ההצלה הראו מה שהספיקו להראות משירי הגמר עד השעה עשר בדיוק, ורק אחרי תוכנית קצרה לפרסום איכות ומגניבות לוח השידורים החדש של הערוץ הראשון - כי יש תמורה לאגרה - הראו שוב את שיר מספר 8 (שנקטע לקראת סופו קודם לכן) ואת שירים תשע ועשר. נו באמת...

אומנות - שיחה 00:22, 4 במרץ 2013 (IST)

סחטיין על ההשקעה. אמנם לא צפיתי בקדם אבל להערכתי קטלין רייטר תייצג את ישראל בכבוד ובהצלחה רבה. מי-נהר - שיחה 02:40, 4 במרץ 2013 (IST)
אני מקווה שהולנד/גרמניה לא ינצחו כי זמרים מפורסמים עם שירים גרועים לא מנצחים אף פעם ראו להקת בלו מ-2011,אם כבר זמרים מפורסמים אז רק אסמה&לוזאנו כי להם לפחות יש שיר טוב ולדעתי השנה הזאת היא שנה מעולה. הקדם מעולה וחסר תקלות אבל שני דברים לא אהבתי,1.שדקה אחרי שסגרו את הקולות בגלגל המעטפה הייתה אצל אורנה ורון 2.טלי אשכולי הפקות נותנים 5 ימים להצביע לגמר-זאת אומרת בהצלחה לולאדי במאלמו,ראו מקרה עידית הלוי בשנת 2011.
מי-נהר, הלוואי שהיא תיבחר. גם הקול וגם השיר שלה הכי יפים. אבל גם לרון ויינרייך יש משהו מיוחד לטעמי שנראה לי שידבר להכי הרבה SMS-ים.
למשתמש השני, לטעמי אפילו דרך הטלפון הדוגמית של השיר נשמעת מעולה, אנוק פופולרית באירופה ויודעת להתחבר לקהל. היא גם "מתאימה" לעיצוב התחרות השנה עם קהל קרוב-צפוף יותר והתמקדות המצלמה לצופים בבית - מושלם בשביל הופעה שלה. מכל הסיבות האלו, שהן חלק מהצלחה באירוויזיון, היא ההימור שלי כרגע. אני גם חושב ש-בלו היו טובים וגם קסקדה עם שיר טוב בז'אנר. האמת היא שדווקא השירים של מקדוניה ובולגריה די מאכזבים אותי, ציפיתי מהם למשהו יותר מרגש ביחד עם האותנטיות, בייחוד אליטסה ו-סטויאן מבולגריה שב-2007 היה להם אחד השירים הסוחפים והיפים באירוויזיון. כל שאר המדינות בינתיים לא הביאו שום דבר מיוחד בהשוואה לשנים קודמות. אפילו אסטוניה וסרביה, שבדרך כלל מספקות אותי. והונגריה בכלל - מה זה? בינתיים אני רק אוהב ממש את מלטה, אוקראינה ונורבגיה. גם נורבגיה יכולה לסיים בקלות בעשרת המקומות הראשונים. היו תקלות בקדם. הנחיה מבולבלת הרבה פעמים - או ששותקים או שעולים אחד על השני, כאילו לא היו מספיק חזרות - לפחות ככה זה בלט בחצי-גמר הראשון. במשדרים שאחרי זה השתפר. גם השופטים מתמהמהים (במיוחד דץ). ואתמול סיום משדר גלגל ההצלה אחרי תשע וחצי, מה שהביא לקטיעת שירי הגמר וה-SMS-ים בשעה עשר, וחזרה לנותרים רק בעשר ורבע בערך (אחרי שבטח הרבה אנשים כבר העבירו ערוץ ומצד שני שידרו את שיר 8 פעמיים). זו וואחד תקלה, בנוסף לתקלות אחרות בקדם בכל שנה וגם בכלל. כבר מחכה לראות מה יהיה בארץ נהדרת. אומנות - שיחה 18:20, 4 במרץ 2013 (IST)
אני אוהב מאוד את השירים של יוון,גאורגיה,אלבניה,מקדוניה,מלטה,איסלנד,קפריסין,ליטא,אירלנד,קרואטיה,דנמרק,אסטוניה,אוקראינה ואוסטריה ממה שנחשף בינתיים.אני לא סובל את השירים של פינלנד,נורבגיה ובלארוס השאר בסדר

וקטיעת השירים באמצע אומרת שרשות השידור עומדת בלוחות הזמנים ואם ב-22:00 יש תוכנית על הלוח החדש אז משדרים אותה בזמן ולא דוחים אותה ורק שני הדברים שרשמתי למעלה הפריעו לי.

יוון, גאורגיה, אלבניה, מקדוניה וגם בולגריה, הם דוגמאות לשירים הגונים לטעמי. אפילו מלטה ואוקראינה שאני אוהב מבחינה אישית. ובכלל, יש שירים הגונים, אבל היחיד כרגע מבחינתי שיש לו ממש איכות מוזיקלית בולטת הוא דווקא נורבגיה.
בטח שזו הייתה תקלה ברשות השידור, שלא עמדה בזמן לשדר את שני השירים הנותרים לפני השעה עשר ולא היה שום מידע בלוח השידורים שלהם ששני השירים האחרונים ישודרו אחרי התוכנית הבאה, וכמובן שיר 8 שנקטע באמצע ושודר שוב. לא עושים כזה דבר, בטח שהדבר הנכון לעשות הוא לדחות את התוכנית הבאה במקום לפצל הצגה של שירים מתחרים להצבעת SMS ולשדר שיר אחד פעמיים. גם כמו שציינתי קודם, אנשים יכולים להעביר ערוץ בינתיים. לא הבנתי מה מפריע לך בזה שניתן להצביע במשך 5 ימים ומה היה עם עידית הלוי. אומנות - שיחה 20:51, 4 במרץ 2013 (IST)
אם ראית את הקדם ב-2011 אז אתה יודע שעידית הלוי ניצחה בקהל לאחר שכל המשפחה המורחבת שלה התגייסה לטובתה בשבוע ההצבעה הוציאה שלטי חוצות,כרזות ועוד,אני פוחד שדבר כזה יהיה גם השנה עם ולאדי,שני,מורן מזור,יהודה גברה וקטלין רייטר שהם המפורסמים שבקדם (זה גם מה שקרה בגלגל ההצלה כי המלווים של יהודה הם ממועדון החובבים הרשמי של ישראל והם ביקשו מכל מי שהם מכירים להצביע יהודה) ולפי דעתי צריך לתת לקהל 20 דקות להצבעה וזהו.
ראיתי ב-2011 ולא ידעתי. מה שחשבתי אם כבר שזה היה לטובת דנה אינטרנשיונל. לא יודע לגבי המלווים של יהודה גברה, אבל הייתי בטוח שהשיר שלו מלכתחילה יעלה לגמר. זה שיר שמתאים לאירוויזיון מבחינת הלך הרוח של הצעירים בתחרות היום וכן הגיוני בעיניי שניצל לגמר. מה שכן אני יודע, זה שאחד המלווים של ולדי הוא יושב ראש מועדון החובבים. בכל אופן, נחכה ונראה, אם רון ויינרייך עדיין ינצח אז שלטי החוצות וכל שאר הגיוס לא יעזרו למתמודדים המפורסמים יותר ממנו, כמו שלא עזרו בסוף לעידית הלוי. בסופו של דבר הרבה אנשים מצביעים מכל רחבי הארץ, כמו בכל מדינה, ורק מי שבאמת יש לו מה להציע מלכתחילה לציבור הרחב מבחינת הקול, האישיות או השיר (לפחות אחד מאלו), יכול לנצח. אם קטלין רייטר תנצח, זה בהחלט כי יש לה קול ושיר ראויים מבחינתי. אומנות - שיחה 22:59, 4 במרץ 2013 (IST)

עדכון מהאסיפה הכללית של ויקימדיה ישראל שנערכה אתמול עריכה

שלום חברים,

למי שלא השתתף באסיפה אתמול, אתמול אישרה האסיפה את הדוחות הכספיים, המילולים ואת המלצות ועדת הביקורת. המסמכים יעלו בקרוב לעמוד השקיפות באתר העמותה.

החלק הפורמלי:

כמו כן בבחירות שהתקיימו נבחרו:

  • איציק אדרי
  • שני אבנשטיין
  • יעל מירון
  • ליאור גולגר
  • יאן נסנוב

לוועדת הביקורת נבחרו:

  • עובד כהן
  • עידו עברי

כמו כן בחר הוועד את איציק ליו"ר הוועד המנהל ולדובר העמותה. כמזכירת העמותה נבחרה יעל, וכגזברית העמותה נבחרה שרה. כמורשי חתימה מונו איציק ושני.

בפגישת הוועד, שנמשכה עד קרוב לחצות, גם החליטו חברי הוועד החדשים, בליווי חברי הוועד הוותיקים על מנהל הפעילות שייבחר. לאחר שנעדכן ונסגור את מינוי הנבחר נעדכן יותר בנושא.

החלק האישי:

נפרדנו בישיבה מ-3 חברי ועד, וחבר ועדת ביקורת. לכולם היתה תרומה ארוכה ולא קלה בשנה החולפת, וחלקם גם כבר שנים רבות לפעילות העמותה והבאתה למקום שבו היא נמצאת כיום. תומר - היו"ר התותח שלנו, חבר ועד ותיק, ויו"ר הוועד המנהל שהוביל את העמותה משלבי ההפקה של ויקימניה 2011 ועד היום, דרך כל הקשיים, האתגרים, והמשימות. היית לכולנו כמודל חיקוי, ואתה משאיר לנו נעליים גדולות להיכנס אליהם, ואנחנו מקווים לא לאכזב. אנחנו בטוחים שתישאר לצד הוועד להמשיך ולייעץ לו.

הראל - זקן חברי הוועד, ממקימי העמותה. ההחלטה לפרוש ולהשקיע יותר במשפחה מובנת לנו. 6 שנים של עשייה בוועד ובעמותה לא באה בקלות, וגם אתה לקחת חלק בייצוג העמותה בפורומים הבינלאומיים, השתתפות בכנסים, ובעיקר לסבול את כל הפגישות והישיבות של העמותה והוועד בתל אביב הרחוקה.

לילי - החברה האחרונה שהצטרפה לוועד, שהחלטה כמתנדבת בוויקימניה 2011, והמשיכה לתפקיד חברת הוועד. אנחנו מקווים שנוכל ליהנות מהמקצועיות והניסיון הרב שלך גם בהמשך וכי תמשיכי להיות פה כדי לייעץ ולסייע.

תודה לכולכם חברים, בשמי, ובשם העמותה בכלל.

איציק --‏ Itzike שיחה 21:24, 4 במרץ 2013 (IST)

תודה לכל העוסקים במלאכה, למינויים החדשים, ודרך צלחה והרבה תודה לפורשים. החיים גדולים :-) פרח בשבילך ואיפה השאריות מהכיבוד?!צִבְיָהשיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ג 21:35, 4 במרץ 2013 (IST)
בהקשר לנושא של ארגון ויקימניה 2011 במסגרת פעילות ויקימדיה ישראל, אני מתכתב לאחרונה עם מפעיל מבריטניה בויקיפדיה האנגלית שהרצה בנושא "חופש הפנורמה" בויקימניה ישראל (ועתיד להרצות גם בכנס הבא בהונג-קונג). דיברנו גם על ההתארחות שלו בארץ בין השאר וממש לפני יומיים שלח לי עוד מייל כמה שנהנה בכנס, ככנס הראשון שלו, ושחברים אחרים שלו (שהיו בכנסים קודמים) אמרו שזה היה הרבה יותר מאורגן ומהנה מאלו שהיו ב-גדנסק ואפילו ב-וושינגטון די.סי. אז שתדעו ושאפו לכם! אומנות - שיחה 23:19, 4 במרץ 2013 (IST)
תענוג לשמוע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית22:40, 5 במרץ 2013 (IST)

מילה זה מילה (בניגוד למֵּילָה?) עריכה

בדרך כלל אינני מוצא עניין רב בתככי המערכת הפוליטית, יש בה כל כך הרבה עיוותים שאין טעם לבזבז עליה מדי זמן ומחשבה. אבל המאבק שהתגלע לאחרונה בין הציבור הדתי לחרדי מרתק מדי וגם חורג בהרבה מהקשרו הפוליטי-אקטואלי. נדמה שלא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית מסתכלים על זה, די עצוב לראות לאיזה מקום נחות ומסובך החברה החרדית דחקה את עצמה. כעת ברור גם שהתבכיינות הנציגים החרדים על הברית הקדושה שנרקמה בין בנט ללפיד אינה לעניין.

לאט לאט צפים דיווחים שמבהירים היטב מה התרחש כאן: המפלגות החרדיות (או לכל הפחות ש"ס) כרתו בדיוק את אותה ברית לא כתובה, רק נגד הבית היהודי, ועם נתניהו. מתברר שבנט ניסה קודם ליצור גוש אחד עם המפלגות החרדיות על מנת להבטיח את כניסתו לממשלה, גוש שהיה מונע מנתניהו להקים ממשלה עם לפיד (31 + 19 + 6 + 2 = 58). הם סירבו. הנה הנימוק שניתן לסירוב, לפי מה שמצוטט מפיהם כאן: "לא הצטרפנו בזמנו לגוש אחד עם הבית היהודי כדי לא להרגיז אותך", הטיחו בפני נתניהו שלושת ראשי ש"ס, במהלך הפגישה שקיימו איתו אתמול. "ועכשיו, בגללך, אנחנו נישאר באופוזיציה. הרבנים שלנו אמרו לנו 'אל תעשו טעויות כי זהו רצונו של ראש הממשלה', ותראה לאן הגענו בגלל זה".

כלומר זו אותה ברית עם הבדל משמעותי אחד - אם נתניהו היה מחזיר לנציגי החרדים באותה מטבע ומקיים את חלקו בעסקה בהגיע תורו, הוא היה מסתכן בהליכה לבחירות, ולא רק בהליכה לאופוזיציה כפי שהיה קורה ללפיד לו היה מקיים את הברית עם בנט. לכן הפנה להם עורף, וכמובן שלא הילך כמוהם על ביצים כדי 'לא להרגיז את החרדים'. יש אמנם מחלוקת אם הסירוב של ש"ס התרחש לפני הבחירות או לאחר שהתבררה מפת המנדטים על 19 המושבים שגרף לפיד, אבל כך או כך ברור שלא היתה הרבה תבונה פוליטית בהצהרות המוקדמות של ש"ס לדבוק בנתניהו בכל מחיר, ובוודאי לא בהתקפות הנבזיות על בית הגויים.

כאמור, מעבר לתהיות שזה מעלה על מצבה העגום של החברה החרדית בישראל, הכיצד הביאה את עצמה למצב שישראלים כה רבים ששים לראותה מוחרמת מהשלטון, וכיצד טחו עיניה מראות שאי אפשר גם להשליט את דתם על המדינה וגם לכפור בריבונותה ובעצם קיומה, כל זה גם מעלה שאלות פרוזאיות יותר על רמת הכישורים הפוליטיים של חלק מנציגיה, על היכולות המתמטיות שלהם עם או בלי ליבה, על נאיביות, וגם על ההסתמכות על איזו יכולת חיזוי מאגית מופלאה של "הרבנים שלנו" בכל תחום בחיים. שומו שמים, מתברר שמועצת "חכמי התורה" אכן חכמים ויודעים את התורה (לפחות פרשנות מאוד מסויימת שלה), אך אפסים בפוליטיקה. ג'יס - שיחה 08:53, 5 במרץ 2013 (IST)

המון בלה בלה, אבל שורה תחתונה: המשפט "הכיצד הביאה עצמה למצב שישראלים כה רבים ששים לראותה מוחרמת מהשלטון", הוא הזוי. החברה החרדית מעולם לא הייתה כוס התה של איש כאן בישראל. שום דבר לא השתנה. • צִבְיָהשיחה • כ"ג באדר ה'תשע"ג 09:36, 5 במרץ 2013 (IST)
צביה, תרשי לי לגחך. לא החברה החרדית "הביאה עצמה למצב שישראלים כה רבים ששים לראותה מוחרמת מהשלטון" אלא המפלגות החרדיות, שמרשות לעצמן להשתתף בכל מנעמי השלטון בלי לראות עצמן חלק מהחברה הישראלית. את בתור אישה לא היית יכולה להיות חברת כנסת מטעם מפלגות אלו. אני מאמין שחרדים רבים מודעים למצב זה, שבו לא מתייחסים לחרדים כפרטים אלא כקבוצה והכל - בגלל המפלגות החרדיות. איתן - שיחה 22:07, 5 במרץ 2013 (IST)
שלא לדבר על הזועביז. ערןב - שיחה 10:05, 5 במרץ 2013 (IST)
אוסיף לדברי איתן שהחברה החרדית בישראל אינה המשך של החברה החרדית האירופאית, היא פנתה לשביל צדדי המוביל אותה לדרך ללא מוצא. הסבים שלי היו חרדים ועבדו. הם עבדו קשה, כפי שעבדו מרבית החרדים. בסוף יום העבודה גם למדו דף גמרא ולעתים העיניים נעצמו מרוב עייפות, אך השתדלו. החברה החרדית של היום סובלת מעודף לומדים, כאלה שלא עובדים בתירוץ שהם לומדים או לפחות מעמידים פני לומדים. זה לא יכול להימשך כך, זה חייב היה להיגמר - אין זה סופה של החברה החרדית, אך זה כנראה סופה של חברת "הכל לומדים" וחיים על חשבון הפראיירים... בברכה. ליש - שיחה 23:58, 5 במרץ 2013 (IST)
מה שאינכם מבינים הוא אחד דבר פשוט ביותר: מי שאשם בכל מצב הביש של החרדים המתואר היטב לעיל, הוא החילונים ורק הם! לו התאפקו החילוניים מלנסות לחלן את החרדים באמצעות הצבא, לא היה הצבא מוצא עצמו מוחרם כה נחרצות! לו התאפקו החילוניים מלנסות לחלן דרך האקדמיה, לא היתה האקדמיה כה מוחרמת! החילוניים בסכלותם מסובבים עצמם בכחש סחור סחור ומאלצים את החרדים להמציא תירוצים למכביר חדשים לבקרים, מה שמאלץ את החילונים להפריך תירוצים שמראש לא חשב איש שיש בהם משהו. וודאי שהחרדים לפני מאה או שישים שנה עבדו והתגייסו, כי באותה עת איש לא השתמש בכלים אלה כקרדום לחפור בו למלחמה בדת. צבא שמאלץ חיילים להקשיב לשירת נשים אינו צבא הגנה אלא צבא מוזיקה להמרת דת! שיחפש לו משועממים אחרים לשורותיו, לא את בחירי העם הנבחר!!!

מה שהכי מגוחך הוא הנסיון "לשלב" את החרדים באמצעות החרמתם. בכזה גיחוך לא נתקלתי מעודי. אין זאת אלא שנאה צרופה שעברה כיבוס מילולי. ולמי שחשב שהחרדים טיפשים - זכרו נא, אחרי הכל גם הם יהודים!! דוקטור למדעי היהדות - שיחה 10:15, 6 במרץ 2013 (IST)

כמובן, תמיד האחרים אשמים. דבריך אינם מחזיקים מים - יש היום חרדים בארצות הברית, בצרפת ובבלגיה והם, כמו לפני מאה שנה, עובדים. רק בישראל מרבית החרדים לא עובדים והם עושים זאת, כי המדינה מקיימת אותם ואם המדינה תפסיק את הזרמת התקציבים, הם יאלצו לעשות מה שעושים החרדים בכל העולם, יאלצו לעבוד. נכון, גם למפלגות החילוניות יש חלק באחריות על המצב הקיים, כי במשך שנים רבות ניסו השמאל והימין, הימין והשמאל החילוניים, לשחד את החרדים, כדי שיתמכו בעמדתם בסכסוך הערבי ישראלי והשוחד הזה, התקציבים הלא מוצדקים, שהוזרמו למגזר החרדי, הפטורים הסיטונאיים משירות צבאי, הם סעיוע לעוות את החברה החרדית. בתחילת שנות השישים, בטירונות שלי בגולני, היו במחלקתי גם שני חרדים מירושלים ואף אחד לא חשב שיש בעיה בכך שהייתה לנו פקידה פלוגתית - החרדים ממשיכים לבנות חומות הפרדה שלא היו בעבר, כדי להצדיק את הסתגרותם. טוב, מי שרוצה להיסתגר, לפחות שיעשה זאת על חשבונו. בברכה. ליש - שיחה 10:51, 6 במרץ 2013 (IST)
וכרגיל, ההיפך הוא הנכון. בכל העולם יש אברכים שלומדים ולא עובדים. אתה מוזמן לטוס לליקווד ולמצוא עצמך נדהם. האברכים הישראלים לא נמנעים מלעבוד ולהרויח עבור 600 עד 900 ש"ח בחודש, ואם כן הם מפגרים. אם אתה תצליח שלושה חודשים לגדל עשרה ילדים בסכום הזה תהיה ראוי לפרס נובל לעקביות. האברכים עושים זאת מסיבה אחת ויחידה - אין ברירה. כשהאפשרות השניה היא מסירת הצוואר לחילוניות, יעשו גם הרבה מעבר לכך. אמונה לא מנצחים בנשק או בכסף, ומי שחושב אחרת הוא פרייאר אמיתי, ועתידו לאכול הרבה הרבה קש. את זאת תווכח דווקא כעת, כשתקום ממשלה על טהרת החילוניות ושנאת החרדים, ולתדהמתך, המחנה החרדי דווקא יתחזק בהתבדלותו וקנאותו. מנין לי? כי כבר היתה ממשלה כזו, עם טומי לפיד. סאטמר והעדה החרדית השקיעו בבחירות האחרונות מליונים בהסברה נגד ההשתתפות בבחירות. לא הלך להם. באו החילונים ועשו להם את העבודה. לך לאתרים חרדיים ותראה את הרוח. כזו שנאה לציונות לא היתה מאז ימיו העליזים של טומי.

מה שמפליא ומקומם בענין הוא חוסר האחריות וטחות העיניים של ההנהגה. הרי החרדים הולכים ומתרבים, והתבדלותם מסבה ותסב עוד ועוד נזק לחברה. אז מה הקטע הזה לגרום להם להתבדל עוד יותר ועוד יותר? איך בדיוק המדינה תרויח מהמהלך הזה? היא תחסוך חצי מיליארד ותפסיד את כל הקופה! דוקטור למדעי היהדות - שיחה 12:19, 6 במרץ 2013 (IST)

אריה ("ליש") צודק לגמרי. הטענות על שנאה לחרדים מצוצות מהאצבע. אני מסתכל בספר "שורשים" של בני: סבי ז"ל היה משגיח כשרות בניו יורק, אביו של סבי השני היה דיין בבית הדין הרבני, סבה של אשתי היה רב. כולם בזמנם שמרו מצוות. אין לי שום בעיה עם זה. הבעיה היא שיש לי כעס על כל ציבור שחי על חשבוני, ולא משנה אם זה 900 שקל בחודש או 3,000. גם עובדי חברת החשמל, אותם אני מפרנס בקרוב ל-300 שקל בחודש (20% מחשבון החשמל) מכעיסים אותי. איתן - שיחה 17:15, 6 במרץ 2013 (IST)
שטויות. איני יודעת מה איתך, איתן, אבל ברור לי שטיפוסים כמו ליש ימשיכו לשנוא את הציבור החרדי הרבה אחרי שהוא יפסיק "לחיות על חשבון המדינה". טעמם המוסרי האנין אינו סובל הכאת ילדים רכים, אניסת ילדות וילדים, "בערות" בנים ודם ילדים קטנים בטחינה של שבת.
שינאת עמי הארצות לתלמידי חכמים היא עניין ישן נושן, היה זה רבי עקיבא שאמר "כשהייתי עם הארץ, הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". הסיבה לדבריו דאז דומה לסיבה דעכשיו, שאם לא כן לא ניתן להבין את האמפתיה הרבה לאוכלוסיות אחרות ודומות.
שנאת החרדים לדבר השם מתועדת במהלך ההיסטוריה, עוד בקום המדינה והשנים אחריה עת ל"חרדים לא הייתה בעיה עם פקידה פלוגתית" או בזמן שסבא של ליש למד תורה בשטעטל וישיבת מיר באירופה הייתה מלאת לומדים (אחוז קטן מאד מכלל האוכלוסיה באירופה). • צִבְיָהשיחה • כ"ד באדר ה'תשע"ג 19:10, 6 במרץ 2013 (IST)
צביה, מאחר והתייחסת לליש (ואולי גם אלי) כאל "עם הארץ" - אני מעדיף לחתוך כאן עד שתתנצלי. אנחנו יכולים ללמד אותך דבר אחד או שניים מעבר לדפי גמרא.איתן - שיחה 19:28, 6 במרץ 2013 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: צביה, ככל שאנו מתרחקים מיום הכיפורים, כך הולכת ומתדרדרת הלשון בה את מתיחסת אלי - אני משתדל להתעלם מהתקפות אישיות, אבל אני מודיע לך כבר כעת, אל תבואי שוב לבקש סליחה לפני יום הכיפורים, לשון גסה במשך שנה, ייחוס דברים שלא היו ולא נבראו, לא יכופרו בבקשת סליחה כמה ימים לפני יום הכיפורים. אין בליבי שנאה, אני בז לשונאים. אני בז גם לשקרנים המייחסים לאחרים דברים שלא היו ולא נבראו, אבל כמו העקרב במשל הידוע, יש בני אדם שלא מסוגלים להתגבר על היצר ההרסני. ליש - שיחה 19:31, 6 במרץ 2013 (IST)

מה שכן, פעם תלמידי חכמים היו באמת העילויים, או לפחות כך נחשבו. היום כל זב ומצורע שלומד בישיבה מחשיב את עצמו תלמיד חכם - ויורשה לי לגחך על כמות העילויים העצומה שיש בציבור החרדי. איתן - שיחה 19:28, 6 במרץ 2013 (IST)
תודה על ההצעה, אני אעדיף ללמוד דבר אחד או שניים מדבר אחד ודבר שניים של חתול תעלול ולא ממכם, כי אתם לא ממש דוגמת מופת. ודאי לא ליש. בכל מקרה, כפי שודאי הבנת, בכינויי אתכם עמי הארצות נצמדתי לפירוש ההיסטורי של עם הארץ כפי שהוא כתוב גם בויקיפדיה ולא לפירוש של ימינו משום שלא אני צריכה לומר שליש רחוק מלהיות בור (לגביך אין לי מושג). אני בספק גדול אם הידע של רוב (רק רוב) הציבור בישראל את התורה עולה על זה של האחיין שלי, כך שההשוואה הקדומה נשמרת. מצד שני, אין לכם מה להיעלב כי זה לא באמת "חשוב" והוא אפילו לא יודע מתמטיקה. • צִבְיָהשיחה • כ"ד באדר ה'תשע"ג 19:37, 6 במרץ 2013 (IST)
כדאי באמת להעביר את הערך לעם הארץ (בית שני) כי בבית השלישי (למעט אולי במקומותיך) יש לו פירוש אחד ויחיד - והוא בדרך כלל בא לאחר המילה "בור" בתוספת וו החיבור. ההתנהגות שלך ממצה את ההתנשאות החרדית - בבחינת אנחנו יותר טובים מהם ואל נבוא בקהלם". פשוט בושה. זה שאחיינך אלוף בתורה (בתורה או בתילי תילים של פרשנות לה) - שיבושם לו. אם זה היה מעניין אותי הייתי הולך ללמוד בעצמי. איתן - שיחה 21:37, 6 במרץ 2013 (IST)
תזכיר לי שוב במה התנשאתי? בסך הכל אמרתי שרבים מהציבור בישראל לא יודע גמרא ותורה, אבל זה לא עלבון כי אתה בעצמך אומר שזה לא מעניין אותך. עוד אמרתי שהתופעה של השנאה (או עלילות דם) כלפי הציבור החרדי לא קשורה לתקציבי המדינה אלא היא שורשית והיסטורית. יש לך דרך אחרת להסביר את העובדה שליש מאשים את הציבור החרדי בהכאת ילדים? זה לא קשור לגיוס או תקציב. • צִבְיָהשיחה • כ"ד באדר ה'תשע"ג 21:55, 6 במרץ 2013 (IST)
צר לי שהודעתי הובילה לדיון פוגעני וגס רוח. רק הערה קצרה לאיתן: ההשוואה הנכונה אינה לעובדי חברת החשמל, אלא לסטודנטים במדעי הרוח. ראה עוד בעניין בכתבה המחכימה כאן ("תקצוב המדינה פר-סטודנט גם למקצועות שלא תורמים כמעט דבר לכלכלה כמו מדעי הרוח מסתכם ב-32,633 שקל בשנה, לעומת השתתפות המדינה בתקצוב אברך שלא תורם כלום לכלכלה ושמסתכם ב-8,085 שקל בלבד בשנה"). ג'יס - שיחה 22:14, 6 במרץ 2013 (IST)
לגמרי במקרה עיינתי לפני שעה בבלוג הזה שמצאת ודאי דרך בחדרי חרדים. הוא כתוב ברמה די נמוכה, וכבר הפיסקה הראשונה מראה זאת:

"סכום הקצבאות מגיע היום ל-7 מיליארד שקל בשנה [קישור].אחוז הילדים החרדים מכלל האוכלוסיה הוא בערך כ-16% [קישור], כלומר בחישוב פשוט החרדים נהנים בערך מ1.12 מיליארד ש"ח מכלל קצבאות הילדים. "

מאחר שעל ילדים שנולדו עד 2003 מקבלים יותר מהילד החמישי, הרי שחרדים מקבלים יותר מחלקם היחסי. טעות של מתחילים. לגבי מדעי הרוח - אני בעד שישלמו את עלותם אלא שאני מבדיל ביניהם לבין לומדי התורה. כמה סטודנטים יש במדעי הרוח? עשרים אלף? וזה כולל הכל: היסטוריה, ספרות, מקרא, יהדות, מזרח תיכון, שפות ועוד חוגים רבים. חלקם גם הולכים לתחומים של חינוך והוראה. מלבד זאת יש ירידה דרמטית במספר הלומדים בחוגים אלה.

כמה שנים הם לומדים? 3 שנים. לאחר שנים אלה מפסיקה המדינה לממן את עלותם. כמה שנים ממומנים אברכים? אני גם סקפטי לגבי המספר שציינת. עלות סטודנט במדעי הרוח נמוכה בהרבה. ייתכן שלוקחים גם את עלות המרצים והחוקרים, ומעמיסים גם אותם על הסטודנטים.איתן - שיחה 22:35, 6 במרץ 2013 (IST)

הטרגדיה של הציונים היא שהם התחילו להאמין בסיפור שהם מכרו כל כך בהצלחה "היהודים הם עם ולא רק דת". כיוון שכך הם באמת מתקשים להבין למה "בני עמם" לא אצים להתגייס למלחמותיהם. מי שמתפכח רואה בנקל שיש כאן אוכלוסיה חרדית ילידית ששמרה על אותו אורח חיים בתקופת העות'מנים ואחר כך תחת שלטון הבריטים ואחר כך תחת שלטון הציונים והם ימשיכו באותה דרך גם אחרי האפיזודה הזו בתולדות הארץ. הם לא התגייסו לצבא הסולטן, לא לצבא הוד מלכותו ולא לצבאו של בן גוריון. כמו שהאימפריות הקודמות הצליחו לשגשג, לשלוט, להתרחב ולהתנוון בלי עזרת מוישלה מפוניבז' גם הציונים יכולים. מי שסבו היה חכם מספיק כדי לחמוק ממלחמת רוסיה-יפן יתליח לעבור בשלום את גזרות נפתלי ויאיר. יורם שורק - שיחה 22:00, 6 במרץ 2013 (IST)
פרופסור בנימין פינקוס בהתייחסו לאנטישמיות עממית (בניגוד לאנטישמיות ממלכתית) בברית המועצות, מביא כדוגמה לביטויי אנטישמיות, אישה יהודיה שהייתה נשואה לאוקראיני, אך בצבא, קראו לבנה החייל מוישה בוא הנה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:16, 6 במרץ 2013 (IST)
הטרגיקומדיה של הקומוניסטים הרבה יותר מורכבת. בשנות השלושים, בברית המועצות, דנו הקומוניסטים וקבעו מהם הלאומים מהם מורכבת ברית המועצות. בצמרת הקומוניסטית היו יהודים רבים, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה הכללית. הקומוניסטים היהודים הבינו שבמוקדם או במאוחר יהיה צורך לתת ייצוג הולם יחסית לגודלם לכל הלאומים ופירוש הדבר היה שיהודים רבים יסולקו מהצמרת, כי היה ייצוג עודף ללאום היהודי. יהודים עם חכם, לכן היהודים הקומוניסטים המציאו פטנט, הם הובילו קו, שעל פיו לא קיים עם יהודי וכל יהודי משתייך לעם שבקרבו הוא חי וכך פתרו את בעיית ייצוג היתר. זו כמובן הייתה שטות, העם היהודי היה הרבה יותר עם ממרבית הלאומים של ברית המועצות, תערובות מקריות שנוצרו בנדידת העמים. בא סוף עידן הקומוניזם בגוש המזרחי וצאצאי הקומוניסטים היהודים, שטענו בתוקף נגד קיומו של עם יהודי ורדפו את הציונות ואת הציונים, הצאצאים האלה נזכרו בשורשים היהודים, כדי להגר למערב או לעלות לישראל, מקומות נעימים יותר לחיות בם. נשארו שירי שאריות של הקומוניזם היהודי, קומוניזם שאיבד את שמש העמים ואת התקווה הגדולה במזרח, קומוניזם שנס ליחו ואבדו הלגיונות שלו, אולם מתי המעט שנותרו עדיין דבקים ברעיון הכוזב שאין עם יהודי ומחפשים הוכחות היסטוריות כוזבות לתאוריה שהמציאו בשנות השלושים היהודים הקומוניסטים, שרצו לשמור על הג'ובים שלהם. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. זו הטרגיקומדיה הקומוניסטית. בברכה. ליש - שיחה 22:22, 6 במרץ 2013 (IST)
אכן, ורק חסר שמתי מעט אלו, יכנו את תלמידי פוניבז' ז'ידים. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:27, 6 במרץ 2013 (IST)
"מתי מעט אלו" הם מהיחידים שמכבדים את תלמידי פוניבז' על החלטתם הנבונה להימנע ממלחמות קולוניאליות לא להם. מי שמסית נגדם (בסגנון גרוע לא פחות מ"ז'ידים") הם היורשים הגאים של המגייסים לצבא הצאר - קרא "מסעות בנימין השלישי" לתאור הטירונות שמתכננים עבורם היאירי'ז. אגב הרעיון שהיהדות היא דת ולא עם קדם בהרבה לקומוניזם סעדיה גאון קבע הרבה דורות לפני לנין כי "אין אומתנו אומה אלא בתורתה". יורם שורק - שיחה 22:42, 6 במרץ 2013 (IST)
מכבדים את הפוניבז'ים ומכנים אותם מויישלך. אתה רוצה שאסביר לך את כוונתו של רבינו סעדיה גאון, הרי אתה תיעלב מכך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:45, 6 במרץ 2013 (IST)
תודה לכולם על הדיון הפורה. עלי מעיק ענין אחד: האם מישהו מכיר עוד מדינה בעולם המערבי שהמגזרים הכי פוריים בו, מבחינה דמוגרפית כמובן, רואים בשלטון ובגוף המדינה אוייב?
והאם מישהו מבין את הקטע שלא נעשה שום נסיון להגיע לשלום עם אותם מגזרים, אלא רק להחרים אותם? לא חראם על המדינה הזאת? לכולם כבר נמאס ממנה? אין שום מבוגר אחראי בסביבה? דוקטור למדעי היהדות - שיחה 23:43, 6 במרץ 2013 (IST)
כפי שכתבת בשאלה, חלק מן המגזר החרדי בוחר להתנכר למדינה, לא לשרת אותה ולא לתרום לכלכלתה - אבל מקבל בברכה תקציבים ממנה, למרות שהמדינה אינה עשירה. טבעי שהמצב הזה יעורר התנגדות אצל מגזרים אחרים, שכן משרתים וכן עובדים, ומספקים את עיקר התקציב של המדינה - כלומר משלמים את החשבון, וזכאים לקבוע את סדר העדיפויות בהוצאות. אם הצד החרדי לא ישתף פעולה עם השינוי הנדרש (שילוב בחברה הוא איחוי קרע, ולא "יצירת קרע"), העימות עלול להחריף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ורק האמירה הצנועה של היהיר ש"גם אם יתגייסו בגיל 14 לא אוכל להצטלם ליד שר מש"ס", היא שתפתור את העימות? יפה מאוד. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 13:03, 7 במרץ 2013 (IST)

מישהו או מישהי מגיעים היום לאירועים של ״יום מעשים טובים״? עריכה

אני אשתדל להספיק, אבל במידה וכן אודה אם תוכלו לצלם את האזור שבו תהיו. דגש על הפעילות בכיכר רבין בתל אביב ובירושלים. אני מסייעת מרחוק, אם אספיק, אגיע לצלם. תודה מראש. ושכל יום יהיה יום מעשים טובים. ;)‏Itzuvit - שיחה סדנה 11:37, 5 במרץ 2013 (IST)