ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/חסידות דעש
חסידות דעש או חסידות דעעש, היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר דז' שבה היא נוסדה. כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים של השושלת.
השושלת
עריכהמייסד השושלת
עריכה
ערך מורחב – רבי יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)
מייסד השושלת היה רבי יחזקאל פנט, (תקמ"ג-כ' בניסן תר"ה) מחבר הספר "מראה יחזקאל". רבי יחזקאל נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג (1783). למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה לייב פישלס, הרב שמואל לאנדא והרב אלעזר פלקלס, ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ. את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק. כמו כן היה נוסע לרבי יצחק אייזיק מקאליב. בתקס"ז נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה, בתקע"ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'. נודע במאמר שכתב ובו הוא מתמודד עם טענות מתנגדים אודות ביטול תורה כביכול של האדמו"רים. הוא כותב רבותיו הם גאונים, בקיאים ומתמידים.
ממשיכי הדרך
עריכה- ערך מורחב – רבי מנחם מנדל פנט
ממשיך דרכו היה בנו הצעיר רבי מנחם מנדל פנט, מחבר הספרים: "מעגלי צדק", "שערי צדק" ו"אבני צדק". רבו בתורת הנגלה היה החתם סופר, ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי משה טייטלבוים (הראשון), מחבר הספר ישמח משה, ושל רבי חיים הלברשטאם מצאנז. נפטר בי"ג בתשרי תרמ"ה. אחיו הבכור היה רבי חיים בצלאל רב מפורסם בטאשנד מחבר ספר 'דרך יבחר', אח נוסף היה רבי יצחק משה מדעעש.
ממשיך דרכו היה בנו רבי משה מדעעש, שרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא (מחבר הספר "דברי יחזקאל", ובנו של רבי חיים מצאנז), התבטא עליו שהוא צדיק הדור. נפטר בכ"ד בכסלו תרס"ג.
החתן של רבי מענדל ה"אבני צדק" היה רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר "מבשר טוב"[1].
- ערך מורחב – רבי יחזקאל פנט (אדמו"ר)
האדמו"ר הרביעי בשושלת היה בנו של רבי משה, רבי יחזקאל פנט מחבר הספר "כנסת יחזקאל", (ב' בטבת ה'תר"ל, נימיג'אה, רומניה - כ"ב בכסלו ה'תר"צ דעש, רומניה) רב מפורסם בדורו. היה חתן הרב שמואל פולק מווישווא. חתניו של רבי יחזקאל היו רבי יהושע גרינוולד רבה של אונגוור ושל חוסט ורבי יוסף משה מייזליש מאויוואר.
בן נוסף של רבי משה היה רבי חיים מנחם מנדל מדעעש. היה חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב (חתנו של רבי משה הלברשטאם (שינאווא) בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם). בתו, לאה אסתר הייתה נשואה לרבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
עוד בן היה רבי יצחק יחיאל מיכל שמילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי יחזקאל מנחם היה חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש. בנו רבי שמואל היה חתן רבי ברוך הלברשטאם מקשאנוב.
החמישי בשושלת והאחרון מרבני השושלת לפני מלחמת העולם השנייה, היה רבי יעקב אלימלך בעל זכרון יעקב, חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. הוא סירב לעזוב את קהילתו, ועלה על המוקד באושוויץ בי"ח בסיוון תש"ד.
רבי יוסף פנט מדעעש ובניו
עריכהאחיו של רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף כיהן כאדמו"ר אחר השואה. רבי יוסף (נולד תרנ"ה), בשנת תר"ע נשא את בת הרב בעריש וינברג מקראקא מגזע פשעדבורז'-אפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא. כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן (החל מתרפ"ט) בקהילת אילאנדא, שם פתח ישיבה גדולה מפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי מאיר שפירא שביקר בישיבה לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.
בשנת תש"ד ברח עם משפחתו לרומניה ולבוקרשט. אחרי המלחמה חזר לדעעש והחל לארגן את הקהילה מחדש. כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות ברח לווינה ומשם דרך גרמניה לפריז, כשהוא מתכנן לעבור לארץ ישראל (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת המדינה). בשנת תש"ט היגר לארצות הברית. תחילה פתח בית מדרש בשכונת בראונסוויל שבברוקלין ואחר כך עבר לויליאמסבורג. נפטר בי' באב תשכ"ב. כל בניו שימשו כאדמו"רים.
בניו:
- משה (נהרג בשואה).
- הרב צבי מאיר (תרפ"ג - ב' בתמוז תשס"ג) מדעעש ויליאמסבורג ואחר כך בבני ברק. חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקינו רבי יצחק מיכל מדעעש. אחר פטירתו החל לכהן בנו רבי יצחק יחיאל מיכל, האדמו"ר הנוכחי מדעעש בני ברק, חתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. בנים נוספים מכהנים כאדמו"רים מדעעש, רבי משה זאב בויליאמסבורג ורבי ישכר דב במונרו[2].
- רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק. היה חתן רבי מאיר מלינסק. בנו הראשון רבי יחיאל אשר זעליג, חתן רבי יואל בעער מראצפערט בברזיל, מכהן כאדמו"ר מקארלסבורג בקנדה. בנו השני רבי יעקב מנדל, ממלא את מקומו בבורו פארק וכן קיבל את בית המדרש של אביו בשכונת גאולה בירושלים. בנו השלישי רבי יחזקאל גר באנטוורפן ומכנה את עצמו אדמו"ר מדעעש.
- רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים. חתן רבי משה ('העטרת משה') ממאקאווא. כיהן כרב בשכונת קריית אליעזר בחיפה, ובשנת תשנ"ח הקים את בית מדרשו בירושלים. כיום מכהן בנו רבי יוסף חתנו של הרב משה הלברשטאם. בית מדרשו מצוי בשכונת רמות פולין בעיר.
- רבי שמואל יהודה מדעעש, התגורר במונסי, בהמשך עבר למיאמי שבפלורידה, בנוסף לבית המדרש "מעגלי צדק דעעש" בבורו פארק. היה חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקנו רבי יצחק מיכל מדעעש. בנו רבי יוסף מנחם מנדל, חתן בן דודו (בן אחי אביו ובן אחות אמו) רבי יצחק יחיאל מיכל מדעעש בני ברק, ממלא את מקומו בבורו פארק. חתנו רבי יוסף חיים מושקוביץ הוא האדמו"ר משאץ-ויליאמסבורג וחתנו רבי ישכר דב טויב הוא אב"ד זיכרון נפתלי אריה בוויליאמסבורג.
חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מביסטריץ ואב"ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מקראלי; רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין בסאטמר (בנו של רבי חיים מסאטמאר בן רבי שלום אליעזר), נהרג בשואה; רבי אלעזר מייזליש מאויהל, נשוי לבתו רייזל; רבי צבי הירש מייזליש מווייצען, נשוי לבריינדל[3] (שני האחרונים בני רבי דוד מייזליש מאויהל); רבי נחום צבי מביקסאד (זיווג שני של בריינדל); רבי צבי אביגדור פעקעטע; רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, נשוי להעסא; ורבי ישכר בעריש לויפער.
רבי משה פנט
עריכהאח נוסף של רבי יעקב אלימלך היה רבי משה פנט מדעעש שאץ. היה חתנו של רבי משה מושקוביץ משאץ צ'רנוביץ'. בנו רבי נחום מאיר מדעעש שאץ היה ממשיך דרכו בבית הכנסת זיכרון משה בורו פארק (נפטר בו' בשבט תשע"ח).
ראו גם
עריכה- הרב אלימלך בינדיגר
הערות שוליים
עריכה- ^ לקריאה באתר hebrewbooks.
- ^ ראו עוד על רבי צבי מאיר בפורום אידישע וועלט פארומס.
- ^ היא כתבה את הספר באנגלית A sun and a Shield שתורגם גם ליידיש בשם "א זון אין א פאנצער", שמתאר את ימי חייהם ונדודיהם בשואה.
קטגוריה:חסידות במרחב הרומני
קטגוריה:חצרות חסידיות
קטגוריה:אדמו"רי דעש
קטגוריה:משפחת פנט