פורטל:פילוסופיה


P philosophy1.png

פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.

מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.


חנה ארנדט (14 באוקטובר 1906, הנובר, הקיסרות הגרמנית4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה. לכתביה נודעה תרומה גדולה לפילוסופיה הפוליטית, אף שדחתה את השימוש במושג זה, סירבה להיקרא פילוסופית, והעדיפה לשייך את פרסומיה לתחומים של תאוריה פוליטית והיסטוריה של הרעיונות.

בעקבות רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית, היגרה מגרמניה לצרפת, ובהמשך לארצות הברית. התאזרחה בארצות הברית בשנת 1951, ובה עבדה כעיתונאית ומרצה בקולג'.

הגותה של ארנדט מייצגת את מושג הפלורליזם בתחום הפוליטי. לפי מושג זה, בין בני האדם קיים פוטנציאל לחירות ולשוויון, וחשוב לאמץ את נקודת המבט של הזולת. לפי הגותה, בהתארגנויות פוליטיות ראוי שישתתפו ברמה הקונקרטית ביותר אישים המסוגלים לכך ורוצים בכך. בשל תפיסה זו הייתה ארנדט ביקורתית ביחס לדמוקרטיה ייצוגית, והעדיפה צורות שלטון של מועצות או דמוקרטיה ישירה.

כתביה של ארנדט התעמתו רבות עם פילוסופים בני כל התקופות. בזכות מחשבתה העצמאית, התאוריה שלה על הטוטליטריזם והגותה האקזיסטנציאליסטית, בולט שמהּ בשיח בן ימינו. ארנדט ביססה את כתביה על מסמכים פילוסופיים, פוליטיים והיסטוריים וכן על ביוגרפיות ויצירות ספרותיות. דרך הפרשנות שלה לטקסטים, שהושפעה בחלקה ממרטין היידגר, עזרה למצב אותה כהוגת דעות עצמאית במרחב שבין התחומים האקדמיים השונים.



שיעתוק.JPG

"יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" היא מסה אסתטית פילוסופית מאת וַלְטֶר בנימין.

המסה נכתבה בין השנים 1936-1938, ערב מלחמת העולם השנייה, בעת שהותו של בנימין בגלות מגרמניה, אותה עזב לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון שם. למסה נודעה השפעה רבה על הדיון בזיקה שבין צילום ובאמנות בפרט, ובכלכלת הדימויים האופיינית לעידן המודרני בכלל. והמסה בנויה מהקדמה, חמישה-עשר סעיפים ואחרית-דבר.

המסה של בנימין בוחנת את השינויים שחוללו טכניקות שעתוק מסוימות, בעיקרן הצילום והקולנוע, בשדה האמנות ובספירה הפוליטית, ואת מעמדה החדש של האמנות בעידן הקפיטליסטי בחברת ההמונים המתועשת של המחצית השנייה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.





המטרה היחידה אשר למענה אפשר להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו היא כדי למנוע נזק לאחרים. טובתו שלו, הפיזית או המוסרית, אינה הצדקה מספקת.


  • מטאפיזיקה - ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
  • אונטולוגיה (תורת ההוויה) - "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע - הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
  • אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) - ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
  • לוגיקה - תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
  • אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) - "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
  • אסתטיקה - ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
  • מטאפילוסופיה - "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.









פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוספיתגורסתאלסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוסנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסג'ון סקוטוסאבן סינאג'ו שישנקרהרמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאםרלב"גניקולו מקיאווליפרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגיאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקסצ'ארלס פרסארנסט מאךפרידריך ניטשהשלמה מימוןתומאס הובס
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסלג. א. מורלודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפהרברט מרקוזהקרל פופרז'אן-פול סארטראיין ראנדחנה ארנדטוילארד קווייןישעיה ברליןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןמישל פוקויורגן האברמאסז'אק דרידהסול קריפקיג'ודית באטלרסלבוי ז'יז'ק
פילוסופים ישראלים אהרן דוד גורדוןמרטין בוברשמואל הוגו ברגמןישעיהו ליבוביץיהושע בר-הללאסא כשראבישי מרגליתעדי אופירירמיהו יובלנתן רוטנשטרייךאבי שגיאבן-עמי שרפשטייןדוד שולמן


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפילוסופיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)