שיחה:בית המשפט העליון

שיחות פעילות
לקישור לפסקי דין באתר בית המשפט העליון משמשת התבנית פס"ד עליון.
הסבר על אופן השימוש בתבנית מופיע בדף התבנית.
לקישור לתיקים משפטיים באתר בית המשפט העליון משמשת התבנית תיק עליון.
הסבר על אופן השימוש בתבנית מופיע בדף התבנית.

מספר שופטיםעריכה

לדעתי צריך לעדכן את מספר השופטים לאור ההחלטה אתמול (15 קבועים + 1 זמני ?). כמו כן חסר הסבר על כהונת שופט (עד גיל 70? ללא אפשרות הדחה?) וקביעת נשיא בית המשפט העליון.

מאיר מ 16:55, 7 מאי 2004 (UTC)

הערך בכלל זקוק לעוד הרבה מידע, בעיקר מידע היסטורי. אם היה תחת ידי את הספר על אקטיביזם שיפוטי של רות גביזון ומרדכי קרמניצר הייתי מוסיף. אולי ידידנו אלמוג שכבר רכש לו שם בערכיו המשפטיים המצויינים יתנדב - שן שש זעם
כיום יש 12 שופטים + 1 זמני, אבל כעיקרון אמורים להיות 15+1, והלקונות מן הסתם ימולאו בעתיד הקרוב. שש"ז 07:54, 29 מרץ 2005 (UTC)

מינוי נשיא ביהמ"שעריכה

בסוף הסעיף בחירת שופטים לבית המשפט העליון מצויינת הצעת חוק פרטית כלשהי, מישהו יודע מה עלה בגורלה? במיוחד בהתחשב כבר כחשין כבר יצא לגמלאות? מלך הג'ונגל 21:00, 16 פברואר 2006 (UTC)

ביוגרפיותעריכה

באתר nfc

http://www.nfc.co.il/showFirms.asp?subjectId=9&DocId=142&PageNumber=&goBackXtimes=#

יש ביוגרפיות מצויינות של הרבה מהשופטים, נראה לי שכדאי להעביר אותם לפה. בגלל החשש לזכויות יוצרים וכד', וכיצד ויקיפדיה פועלת, אני נמנע מלעשות כן..אבל אני בטוח שאתם תוכלו לעשות זאת... בהצלחה

רקעריכה

כפי שאמרתי, יש במילה זו משום נקיטת עמדה בשאלות של יצוג ושיקוף בביהמ"ש העליון, וממילא המלה הזו מיותרת ואינה מוסיפה שום מידע מעבר למלה "לראשונה". לסיכום, כפילות מיותרת ו-POV-ית. יחסיות האמת 20:41, 22 ביולי 2007 (IDT)

אין לטעמי במילה "רק" כל הבעת דיעה בעד או נגד שיוון וייצוג. ואם כבר מדברים על שוויון, מעניין שהפריע לך שכתובה המילה "רק" רק במשפט על הערבים, אבל מס' משפטים קודם לכן בנוגע לנשים או ספרדים לא הפריע לך השימוש באותה מילה ממש. אני בכל מקרה לא מסכים שיש בכך הבעת דיעה pov-ית לכל כיוון וזה ביטוי שגור לכל רוחבה של ויקיפדיה - כך למשל לגבי מינוי יהודים בפרלמנטים זרים וכך בערכים רבים. אם אתה רוצה יש לקבל החלטה רחבה יותר ולא נקודתית. דובב 23:04, 23 ביולי 2007 (IDT).
זה לא הפריע לי כי לא שמתי לב, רפרפתי על הערך כי חיפשתי בו משהו ספציפי ובמקרה צד את עיני המשפט הזה ותיקנתי אותו. עוד לא ראיתי נימוק שמסביר כיצד המלה 'רק' מוסיפה מידע מעבר ל-'לראשונה', ואני בהחלט מסכים להחיל זאת גם על שאר המופעים הדומים בדף שהזכרת. ודאי שיש בכך הבעת עמדה, בדיוק כמו שמשפט כ-"רק בשנת 2007 הוטלה הגבלת על אורך כהונת נשיא בית המשפט העליון", ובוודאי שהוא ניטרלי פחות מהמשפט "בשנת 2007 הוטלה לראשונה הגבלה על אורך כהונת נשיא בית המשפט העליון". יחסיות האמת 23:48, 23 ביולי 2007 (IDT)

סוגיות שחסרותעריכה

הויכוח על יצוג או שיקוף של השופטים. והויכוח על אקטיביזם שיפוטי. מעבר לכך בדמוגרפיה של השופטים העיקר חסר מהספר - האליטה שמייצג כיום העליון. וכן חסר היחס של מגזרים כמו אנשי ימין וחרדים כלפי בית המשפט העליון. (אני עדיין זוכר את ההפגנה הענקית של החרדים בירושלים כלפי בית המשפט העליון, וסביר שהיחס לא השתנה ואף הוחרף). --אפי ב.שיחה • 15:24, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

לדובב, המשפט שהוספת לא משקף נכון את המצב הקיים:

"לעיתים תוקפים חרדים וימנים את שופטי העליון על קידום תפיסות שמאל וחילוניות ופגיעה בבטחון, ומנגד לעיתים תוקפים דווקא פעילי שמאל על תפיסה הפוכה של חיזוק עמדות ביטחוניות ימניות על חשבון זכויות אחרות."

מכיוון שלחרדים אין שום אמון ושום סימפטיה כלפי בית המשפט העליון והיחס אליו הוא כאל ערכאות של גויים. זכורה האימרה של הרב עובדיה יוסף, "זה בית משפט עליון? זה בית משפט תחתון!" אימרה שמשקפת את יחס החרדים רובם ככולם ואף חלק מהזרם החרד"לי. באופן דומה בחלקים של הימין בג"ץ זוכה לאמון מופחת, במיוחד לאור הנייטרליות שהפגין בג"ץ כלפי פינוי כפוי של תושבים מבתיהם בגוש קטיף, לעומת המעורבות שהוא מגלה בסוגיית הגדר. --אפי ב.שיחה • 14:39, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה יכול לשנות את המילים לעיתים, ולהוריד את הימנים, אך מכיוון שמדובר על "תקיפה" ולא על יחס, היא אכן מתרחשת רק לעיתים ולא על בסיס קבוע. ניסית פשוט לערבב בין תחום הימין-שמאל לתחום הדתי-חילוני וזה מה שיצר את הקושי לכתוב משפט ניטראלי. בניגוד לחרדים שאכן לא אוהדים את בית המשפט באופן קבוע (שזה קצת מפתיע לנוכח העובדה שפסיקות רבות מאד הן מאד נוטות לכיוון היהדות האורטודוקסית, אך עדיין ניתן להבנה בגלל ההתנגשות של הדמוקרטיה עם הדת), הדעות של הימנים והשמאלנים על בית המשפט היא ספציפית פר פסיקה בהתאם לפסק הדין המקרי שניתן באותו הרגע ולא כאידיאולגיה כללית (בניגוד למה שמנסים להציג). אין לי ספק שכמו שאתה מוצא תלונות של ימנים על בית המשפט (למשל לאחר פסק דין על עינויים), כך תמצא שמאלנים מתלוננים על בית המשפט (למשל ב-95% מהפסיקות של בג"צ על גדר ההפרדה) - ודעותיהם הן לרוב ספציפיות פר אותו נושא ללא קשר לשאלה המשפטית או החוקתית, אלא בהתאם לאידאולוגיה אותה הם מציגים ואותה הם רוצים להשיג. דובב 18:31, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
מובן מאליו שזרם פוליטי מתלונן על כל פסיקה המנוגדת בחריפות לדרכו ודבר זה נכון לכל הזרמים, אבל באשר ל"אמון הציבור בבית המשפט" יש לנו סקרים ונתונים המעידים בין השאר על כך שהאמון הגבוה ביותר בא מקרב הערבים אזרחי ישראל, וכן נדמה לי שאצל החרדים הוא אפסי אך גם בקרב הימין הרדיקלי הוא קרוב לכך. יחסיות האמת 04:48, 25 בספטמבר 2007 (IST)

בניין בית המשפטעריכה

שתי סוגיות:

א. נראה לי שראוי להוציא את הערך על הבניין מהערך על המוסד. אלו דברים שלא ממש קשורים אחד לשני. אחד זה ערך בנושא מדעי המדינה, השני זה ערך על נושא ארכיטקטוני.

ב. אני תוהה האם כדאי להוסיף ציטוט מה"מילון הקלישאות האדריכלי" שאסתר זנדברג פרסמה ב"הארץ" השבוע: [1] "המפץ הגדול ביותר מאז בריאת העולם של פטפטת אדריכלית מנופחת, צונאמי של מטאפורות מופרכות ומיתוסים מומצאים, שספק אם האדריכלות הישראלית תתאושש ממנו אי פעם. הבניין הוא "ירושלים בזעיר אנפין", "שער" ו"מפתן", וחלוקתו לארבעה אגפים "חופפת לחלוקה לארבע של המחנה הצבאי הרומי". "קבר מרים הוא מקור ההשראה לקונצפציה של אולמות המשפט". ו"אגף החניה דומה לחאן במדבר, שם מתכנסים הקרוואנים". לא נגענו."

אין מה לומר, מזמן משפט אחד בעיתון לא השאיר אותי עם כזה חיוך. אבל מצד שני אולי אני מתלהב כ"כ כי זה קולע לדעתי.

emanשיחה 22:43, 4 באוקטובר 2007 (IST)

נשיא בית המשפט העליוןעריכה

כרגע הערך מוקם. העברתי את רשימת הנשיאים לדורותיהם למקום המתאים בערך נשיא בית המשפט העליון. אין טעם בכפל רשימות בשני ערכים, ועדיף המצאות הרשימה בערך הפרטני מאשר הערך הכוללני, מגם שאין רשימה דומה של שאר שופטי העליון בערך זה. על כן אם לא יהיו התנגדויות בזמן הקרוב אני אמחק את הרשימה. The-knight-of-the-night 18:28, 15 בנובמבר 2007 (IST)

רשומה ב-NFC על ערך זה (?)עריכה

ראו [2]. הרשומה דנה בדיון שנערך עם עודדי וקומולוס לגבי מגבלת גיל מינוי שופטים לביהמ"ש העליון (לא קראתי לעומק). ערןב 13:36, 27 בינואר 2008 (IST)

בהחלט ערך זה, ומדובר בעריכה זו (ועוד אחת זהה לה - שתיהן שוחזרו). לאור זאת שבחר לפרסם זאת כעת ב-nfc, נראה לי שמר עזריאל לא הבין כי בתשובה שקיבל נאמר כי אין סתירה בין גיל הפרישה ובין גילה של הנציבה שמונתה, משום שגיל הפרישה הוא זכות (פנסיונית) של שופט, לא מניעה למנות שופטים שעברו את הגיל כבר. ‏odedee שיחה 14:11, 27 בינואר 2008 (IST)
כדאי, אם כן, לתקן את ניסוח הערך. מהערך משתמע שהשופט מסיים את תפקידו בגיל 70. יש להבהיר שהחלטה זו נמצאת בידי השופט. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:21, 27 בינואר 2008 (IST)
אינני בטוח בידי מי היא נמצאת. אני מקווה שיש לך ידע נוסף בעניין לפני שאתה מבצע שינוי כזה, שכן במכתב לא נאמר בשום מקום "החלטה זו נמצאת בידי השופט". ‏odedee שיחה 14:26, 27 בינואר 2008 (IST)
חוץ מכל זה: לא רצוי להסתמך על מכתב שמציג פלוני. הערך צריך להתייחס לחוקי מדינת ישראל. ‏odedee שיחה 14:27, 27 בינואר 2008 (IST)
בוודאי שהפרישה בגיל 70 היא כפויה, זכור לי כיצד חשין התלונן על כך שדווקא בשיא אונו הוא נאלץ לעזוב את העליון. יחסיות האמת • כ' בשבט ה'תשס"ח 17:27:21
אם נמצא מקור חיצוני (גלובס לדוגמא) אפשר לתקן הערך. לא די במכתב (אלא אם יסרוק את המכתב, יעלה אותו בשימוש הוגן ויקשר אליו). דרור 10:33, 28 בינואר 2008 (IST)

ויקישיתוףעריכה

מישהו יודע למה הקיור ששמתי לא תקין? talmoryair - שיחה 10:01, 25 במרץ 2008 (IST)

שיתוף ולא שיתף.. הדס - שיחה 10:06, 25 במרץ 2008 (IST)

אמון בבית המשפט העליוןעריכה

הפסקה על האמון בבית המשפט העליון מנותקת מהמציאות ולכן שיניתי אותה. מדובר שם על סקרים שנערכו לפני יותר מ 3 שנים, שאינם רלוונטים למצב היום. הוספתי סקר עדכני יותר (יש גם את סקר גאוקרטוגרפיה [3] שמעיד על תמונה עגומה אף יותר. לאמר שבית המשפט העליון זוכה לאמון רב מהציבור זו זריית חול בעיניים. אור יקרות - שיחה 16:54, 15 באפריל 2008 (IDT)

סטיקרעריכה

הסרתי את התמונה של הסטיקר הנושא את הסיסמא "אין לי אמון בבג"ץ". על הירידה באמון הציבור בבית המשפט העליון בהחלט ראוי לכתוב (הפסקה הזו מתעלמת מלמעלה מ-50 שנותיה הראשונות של המדינה, אבל זו כבר בעיה אחרת), אבל לא ראוי שיופיעו באנציקלופדיה צילומים של סטיקרים המביעים עמדה. אולי, במקרים חריגים, אם הם מופיעים בערך העוסק באותה עמדה ממש. עידושיחה 23:26, 15 באפריל 2008 (IDT)

אני מצטרף לדעתו של עידו לגבי הסטיקר ולגבי זה שצריך לדווח על אמון הציבור בבית המשפט לאורך השנים ולא לפי הסקר האחרון. אלגוריתמיקאי - שיחה 01:26, 16 באפריל 2008 (IDT)
זה לא מה שהוא אמר. הירידה האחרונה היא נושא בעל הד ציבורי נרחב שמועלה יותר מכל ע"י בייניש, ברק וחבריהם כאחד מנזקיהם הגדולים של מתקיפי הלגיטימיות של ביהמ"ש העליון, ובהם פרידמן. יחסיות האמת • י"א בניסן ה'תשס"ח 01:29:00
זה כן מה שאמרתי, לצד דברים נוספים. עידושיחה 08:45, 16 באפריל 2008 (IDT)
ראה סטיקר נגד הליכוד בשגיאת כתיב#שימוש מכוון בשגיאות כתיב. בברכה, MathKnight הגותי 17:05, 19 באפריל 2008 (IDT)
מה אתה מנסה לומר? התמונה ההיא במקום, כדוגמא לשמוש מכוון בשגיאת כתיב. מה תמונת הסטיקר נגד בג"ץ תורמת? אלגוריתמיקאי - שיחה 16:11, 21 באפריל 2008 (IDT)
מה שהאלגוריתמיקאי אמר. אתה באמת לא מבין את ההבדל? (למען הסר ספק, אתנגד גם להוספת תמונה של סטיקר המהווה חלק מקמפיין פוליטי נגד שגיאות כתיב בערך שגיאת כתיב) עידושיחה 16:39, 21 באפריל 2008 (IDT)
מבין השניים דווקא הסטיקר שהורד יותר רלוונטי. הסטיקר נגד הליכוד הוא סתם טרמפ שתפס מישהו כדי לנגח. אני זוכר סטיקרים עדכניים הרבה יותר נגד יולי תמיר עם שגיאות כתיב. לדעתי כל עוד המדיניות היא הורדת סטיקרים המביעים עמדה (ובפרט כאלה שלא באמת קשורים לנושא) יש להוריד גם את הסטיקר בערך שגיאות כתיב. אור יקרות - שיחה 22:59, 22 באפריל 2008 (IDT)

פמיניזםעריכה

5 מתוך 15+1, או אפילו מתוך 12+1, זה לא "מחצית". סליחה על הקטנוניות.

הייצוג והיתרעריכה

מחקתי את הפסקה "החל משנת 2009, עם מינוי שלושה שופטים חדשים לבתי המשפט העליון, לראשונה נוצר ייצוג-יתר ביחס לאוכלוסייה של חובשי כיפה בבית המשפט העליון, כאשר 4 שופטים מתוך 15 (כ-27%) היו חובשי כיפה [4]". אולי פניה לבג"צ יכולה לפתור את בעיית ייצוג היתר. יתרה מזו, מאמר המערכת של הארץ [5] מספר ש"ארבעת המועמדים שהיו מזוהים עם החוגים הדתיים-ימניים, שהציעו נציגי הימין בוועדה, לא זכו להתמנות", כך שספירת הכיפות כשלעצמה מטעה. השאלה באיזו מידה שופטת "מייצגת" את הנשים, ערבי "מייצג" את הערבים, או דתי "מייצג" את הדתיים נשארת פתוחה. עוזי ו. - שיחה 10:47, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

אפשר להעלות את השאלה הזו לגבי כל פרק הדמוגרפיה. אגב, בעניין מאמר המערכת וארבעת המועמדים שלא מונו - כמובן שאין סתירה בין שני הדברים. יוסאריאןשיחה 10:49, 25 באוגוסט 2009 (IDT)
אני לא אוהב את הביטוי "יצוג יתר" כולם אזרחים ישראלים ובתור שכאלה אינם יכולים להיות מיוצגים יתר על המידה. השופטים שנבחרו מייצגים אותי לא פחות מאשר כל אחד אחר. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 10:54, 25 באוגוסט 2009 (IDT)
מעניין שהבעיה לא עלתה ביחס לפרק הדמוגרפיה שקיים בערך מימים ימימה, המציין שעם הקמתו היה בו דתי אחד, ומפרט את מספר המזרחים, הנשים והערבים שכיהנו ומכהנים בו. אני מציע להחזיר את הדברים, תוך הסרת הביטוי "ייצוג יתר", וניסוח מתאים. יוסאריאןשיחה 10:57, 25 באוגוסט 2009 (IDT)
אגב, בערך צבי טל אף נכתב "בשנת 1994 מונה לשופט בבית המשפט העליון, בכיסא של "השופט הדתי", במקומו של המשנה לנשיא מנחם אלון, שפרש" - משמע, היה נהוג שיש כיסא אחד לנציג דתי, וגם על כך אפשר לכתוב בפרק, אם יש אמת בדברים. יוסאריאןשיחה 17:28, 25 באוגוסט 2009 (IDT)
ערכתי בהתאם. יוסאריאןשיחה 21:57, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

בעיתון בשבע נטען שהנתון שהופיע בעיתון הארץ שישנם ארבעה דתיים בבית המשפט העליון שגוי כיון שיצחק עמית אינו דתי. נראה לי יותר סביר שעיתון הארץ טעה וכתב בשבע שם לב לטעות, מאשר שבשבע החליטו להטפל לנתון נכון שפורסם ולהחליט שהוא שגוי. לפחות שווה בדיקה.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8536

אכן דבריך נראים והגיוניים אשחזר את עצמי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:41, 15 באוקטובר 2009 (IST)

העבר לשם אחרעריכה

אני מציע להעביר את הערך לשם "בית המשפט העליון של ישראל" בדומה לבית המשפט העליון של ארצות הברית. הערך בית משפט עליון צריך לעסוק באופן כללי במושג ולא דווקא בבית המשפט העליון בישראל. יורי - שיחה 15:54, 7 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא מסכים. הגוף היחיד בעולם שנקרא "בית המשפט העליון" (beit hamishpat ha'elyon) הוא בית המשפט העליון של ישראל. ובו אכן עוסק הערך. אם אתה מעוניין לכתוב את הערך בית משפט עליון - זה יהיה אחלה מן אחלה. טוסברהינדי (שיחה) 17:55, 10 בספטמבר 2009 (IDT)
וואלה. אף פעם לא שמעתי שמישהו תירגם את בית המשפט העליון של ישראל ללועזית כ-beit hamishpat ha'elyon. בדרך כלל זה מתורגם Supreme Court of Israel. אם לקבל את קביעתך צריך להעביר את הערך בית המשפט העליון של ארצות הברית לשם אחר כי הרי אין באמת דבר כזה beit hamishpat ha'elyon of the United States יש Supreme Court of the United States ועל כן צריך לקרוא לערך בשם סופרים קורט של ארצות הברית. יורי - שיחה 18:13, 10 בספטמבר 2009 (IDT)
יורי, די לריב. כך כללי השפה העברית - "בית המשפט העליון" בידוע - זה של ישראל, "הארץ" (אלא אם מהקשר המשפט עולה אחרת) זה "ארץ ישראל" ובהתאם חיל הים, חיל האוויר, הספרייה הלאומית וכו' (בניגוד לחיל ים או חיל אוויר וצי ארצות הברית). דרור - שיחה 19:05, 10 בספטמבר 2009 (IDT)
אני מתנגד להצעה של יורי. דוד שי - שיחה 17:15, 12 בספטמבר 2009 (IDT)

ראו גםעריכה

הוספתי את הערך הטרי הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון ואני רוצה לשאול את Rex, למה אתה חושב שאין צורך, לו יהי שאין צורך אבל זה בוודאי קשור לנושא הערך. חשוב על כך שוב, והחזר. טיפוסי - שיחה 08:54, 12 במרץ 2010 (IST)

יש לכך קישור בפסקה בית המשפט העליון#מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, (לדעתי) די בכך. Rex - שיחה 09:32, 12 במרץ 2010 (IST)

המועמדים המקוריים להרכב הראשוןעריכה

הערך על אברהם ויינשל מפנה למאמר מאת ניר קידר, שבו מופיעה רשימה של המועמדים המקוריים להרכבו הראשון של בית המשפט העליון, אם לא תובע התנגדות אוסיף רשימה זו לקטע על הקמת בית המשפט http://web.bgu.ac.il/NR/rdonlyres/FADF4D83-C1EA-4196-A727-3A6D39FD7A8D/88549/7.PDF

Michael Shefa - שיחה 21:32, 29 באפריל 2010 (IDT)

גיא שניעריכה

הלינק לגיא שני... מוביל ללינק לקניון האדום. כמובן שהכוונה היא דווקא לד"ר גיא שני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מישהו יכול לסדר את זה?

תוקן, תודה לך. כרגע אין עדיין ערך על גיא שני המשפטן. אם בידך מספיק חומר על מנת לכתוב עליו ערך, הדבר יהיה לעזר רב!
תודה ויום טוב. ‏sir kiss שיחה 13:46, 4 ביוני 2010 (IDT)

נשיא בית המשפט העליון אחרי דורית בינישעריכה

בהתאם לנוהג, משפורש נשיא בית המשפט העליון, מתמנה תחתיו השופט הותיק ביותר בבית המשפט, ומבין בעלי ותק שווה יתמנה הקשיש מביניהם. השופט הותיק ביותר אחרי ביניש הוא אליעזר ריבלין, אשר יפרוש באותה שנה כמוה - 2012. מי יתמנה לאחריו (אם כלל יתמנה להחליף את ביניש - יש טענה שהוא מתכוון לוותר על המינוי)? שני השופטים הותיקים ביותר אחריו ב-2012 יהיו אשר גרוניס ומרים נאור, אשר מונו יחד. גרוניס מבוגר מנאור, ועל כן הוא אמור להתמנות לנשיא ב-2012, וכאשר יפרוש ב-2015, אמורה מרים נאור להתמנות תחתיו. תיקנתי את הערך בהתאם, אך משתמש אחר ביטל את עריכותיי. יואב ר. (Yoavr763W) - שיחה 02:00, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מנחש שהסיבה לכך שגרוניס לא יכהן כנשיא בהמ"ש היא ש"אופק השירות" שלו קטן משלוש שנים (נראה שממש בקצת אגב, מאחר והוא ילד 45'). קריאת סניוריטי לפני הריצה לשינוי הערך, הייתה מועילה במקרה זה. ירוןשיחה 02:13, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
וכעת אני רואה שהתשובה כתובה גם באשר גרוניס. ירוןשיחה 02:14, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
אכן. תיקנתי ע"ב ידע אישי, אך לא הבאתי בחשבון את תיקון החקיקה מ-2007 (נחקק אחרי שפרשתי מעבודה כעו"ד). יואב ר. (Yoavr763W) - שיחה 02:18, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

שונותעריכה

תיקנתי כמה וכמה דברים, טכניים ומהותיים. חלק מהניסוחים היו לא מוצלחים במיוחד; לגבי הרכב השופטים - הוספתי פיסקה, ותיקנתי: נשיאי בתי המשפט טוענים בתוקף בכל פעם שהם נשאלים על כך שהם מעורבים בהרכב. במציאות שבה נדונים אלפי תיקים, זה גם לא סביר שהם מעורבים. תיקנתי, והשארתי את הביקורת בצד זה. מציע להוסיף פסיקה עקרונית, נראה לי מתבקש. מיכאלל - שיחה 01:40, 12 בינואר 2011 (IST)

מכאן משתמע שהם לא תמיד נשאלים. עוזי ו. - שיחה 03:07, 15 בינואר 2012 (IST)

מה לגבי בית המשפט העליון בתקופת המנדט?עריכה

אף מילה?--גמדקנאי - שיחה 02:48, 20 ביוני 2011 (IDT)

משוב מ-24 באוקטובר 2011עריכה

אני משוכנע שגם השופט יוסף גולדברג, אב בית הדין בבית ההמשפט המחוזי כיהן כשופט בבית המשפט העליון ואף כתב פסקי דין חשובים כגון בפרשת השב"כ. לבדיקתכם. 84.229.230.97 09:15, 24 באוקטובר 2011 (IST)

הרכב דמוגרפיעריכה

מנין הקביעה שכל השופטים היהודים בהרכב כיום הם אשכנזים?? ללא הוכחות מוצקות לזהותם הדמוגרפית של השופטים היהודיים, יש לתקן את השורה ל 12 שופטים יהודים ושופט ערבי אחד. 84.109.191.196 18:41, 18 בנובמבר 2011 (IST)

בעיתונות דובר על אדמונד לוי כשופט המזרחי האחרון של בג"ץ והוא כבר פרש. אפשר למצוא מידע על מוצא השופטים בערכים עליהם. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:49, 18 בנובמבר 2011 (IST)
איפה נולדו הוריה של אסתר חיות? איפה נולדו הוריהם? יש לשים את כל הקלפים על השולחן. דוד שי - שיחה 15:25, 24 בפברואר 2012 (IST)

עוד על ספרדים ואשכנזים

ביצוג הנשי חל שיפור, ועל כך הערך מרחיב, אך יש ניסיון להסתיר ולטשטש את העובדה הפשוטה והברורה, שמאז הקמת המדינה ועד היום בית המשפט הגבוה לצד מורכב מחילונים ואשכנזים. אי-אפשר לספור את השופט דוד כהן שמונה לתפקיד בגיל 68 ושימש בו שנתיים, לשופט אהרן ברק שמונה בגיל 42 ושימש עשרות שנים. בדיקה מסודרת של הנתונים בהתחשב במספר השנים שכיהנו השופטים, מצביעה על כ3% שופטים ספרדים בלבד. המצב בין דתיים לחילוניים שונה אך במעט.

27.הערה : בימינו(דצמבר 17) יש 3 ספרדים (אחד היה 6\5 שנים, אחד יהיה 11 שנים בסוף הקדנציה והשלישי יהיה 8) . כדאי לציין שהוריו של נעם סולברג עלו מהולנד ,ניל הנדל עלה מארהב ,אסתר חיות נולדה במעברת שובקי בהרצליה להורים ניצולי מחנות ההשמדה והריכוז אושוויץ וטרנסניסטריה(שהגיעו אליו יהודים מרומניה)חלקם רבע ככה רבע ככה, חלק נשואים לספרד\יות וכו בדרך כלל היו(ויש) בבתי משפט אנשים מבוגרים מאוד . רבים מהם נולדו לפני קום המדינה והעליות ההמוניות וחיו בימי המעברות והצנע.

השקפת עולם שיפוטיתעריכה

הסרתי את הקטע שלעיל מהפרק העוסק בדמוגרפיה של הרכב השופטים. יש לכתוב פרק נפרד העוסק בהשקפות שיפוטיות של שופטים ואז לשקול שילובו בפרק שכזה. בינתיים אצטט אותו פה: "זווית "דמוגרפית"-פרסונלית נוספת היא עד כמה שופט הוא שמרן או ליברל, במישורים שונים, בחייו או בפסיקותיו, בין אם הדבר קשור בחינוכו או בתולדות חייו ובין אם לאו, לפחות לא בצורה הנראית לעין. על אף התדמית האקטיביסטית-ליברלית מאד של בית המשפט העליון, ניתן לציין כמה שופטים הנחשבים שמרניים מן הבחינה האקטיביסטית, דהיינו של הפעלה זהירה ומועטה יחסית של סמכויות בית המשפט העליון, בעיקר ביושבו כבג"ץ, בהתערבותו בסמכויות של גורמים אחרים. בהם השופט אשר גרוניס והשופטת מרים נאור." ALC • כ"ב בחשוון ה'תשע"ב • 04:10, 19 בנובמבר 2011 (IST)

אני מסכים שהקטע לא התאים למקומו. בכל מקרה לדעתי יש בעיות בקטע, ובפרט - כדאי להביא מקור לנאמר. יוסאריאןשיחה 21:14, 19 בנובמבר 2011 (IST)

שם הערךעריכה

סתם בית משפט עליון איננו דווקא זה הישראלי. יש לשנות לבית המשפט העליון בישראל, כפי שנהוג כאן ביתר ערכי גופי ממשל כגון נשיא מדינת ישראל ועוד. ג'יס - שיחה 20:34, 28 בפברואר 2012 (IST)

אצל דוברי עברית, בית המשפט העליון בה"א הידיעה הוא אחד ויחיד, ושוכן בירושלים. הערך בית משפט עליון יעסוק במושג הכללי (ואתה מוזמן לכתוב אותו). דוד שי - שיחה 20:38, 28 בפברואר 2012 (IST)
להיפך, יתר גופי הממשל קרויים באופן דומה - משרד האוצר, חיל הים, ועוד. עידושיחה 20:40, 28 בפברואר 2012 (IST)
עדיין, מוזר שזה הערך היחיד בקטגוריה: בתי משפט עליונים לפי מדינה שמופיע כך, וזה בולט בשוני לעומת יתר הויקיפדיות, גם הקטנות. דוברי עברית גם אומרים בדרך כלל נשיא המדינה ולא נשיא מדינת ישראל. עדיף כנראה לנהל על כך דיון פומבי לקביעת מדיניות אחידה בנושא. ג'יס - שיחה 07:04, 29 בפברואר 2012 (IST)

ערכים דומים בויקיפדיהעריכה

בעיה מוכרת, בעבר כל הערכים הכללים התיחסו לישראל, אבל לאט לאט אנחנו משנים את זה כי מתווספים ערכים דומים על מדינות אחרות. יש הרבה דוגמאות בויקיפדיה שלנו, הבולטות הן: הערך נשיא שהוא ערך כללי ולכל מדינה יש ערך משלו "נשיא + שם המדינה", או ראש ממשלה הוא ערך כללי ולכל מדינה יש ערך בשם "ראש ממשלת + שם המדינה". בערכים של משרדי הממשלה טרם עברנו למודל הזה, אבל אני מאמין שבקרוב. ראו התקדמות בקטגוריה:משרדי ממשלה אני מאמין שכשיהיו ערכים כללים לכל משרד, נעשה את המעבר. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 15:42, 2 במרץ 2012 (IST)

נדמה לי שכבר כיום יש לנו די והותר ערכים בקטגוריה:משרדי ממשלה לפי תחום ובקטגוריה: חילות הצבא. ג'יס - שיחה 20:06, 2 במרץ 2012 (IST)

משוב מ-8 במאי 2012עריכה

מעולה ממש עזר לי בעבודה ממאי כהן הייפה 46.116.204.206 16:39, 8 במאי 2012 (IDT)

עריכה שביצעת בערך בית המשפט העליוןעריכה

שלום דוד, אשמח לדעת מדוע מחקת את החלק האחרון בפסקת הפתיחה בערך בית המשפט העליון, שעסקה בפסיקות רגישות? תודה, ברק Barak.fuchs - שיחה 20:29, 7 ביולי 2013 (IDT)

בית המשפט העליון נתן מאות פסיקות רגישות (זה תפקידו), ואין חשיבות מיוחדת לדוגמאות שבחרת להביא. דוד שי - שיחה 21:50, 7 ביולי 2013 (IDT)
שלום דוד,
אני מכבד מאוד את דעתך. עם זאת, לטעמי במקרה הזה הפעולה שלך הביאה לתוצאה מאוד לא הוגנת:
  1. הדוגמאות עסקו בהקשר הישראלי-פלסטיני וערביי ישראל, וגם בסמכות העליון להתערב בפעילות צה"ל. האם ייתכן שהתייחסות להקשרים אלה, שהינם ייחודיים לישראל, היא מיותרת?
  2. כיצד אמורים להרגיש עורכים חדשים אם כל אחד יכול למחוק את תרומתם לויקיפדיה מבלי לקיים על כך דיון בדף השיחה? מה ימנע ממשתמשים אחרים מלמחוק כל דבר שנראה להם, סובייקטיבית, מיותר? האם הם יכולים למחוק מה שנראה להם רק מכוח זה שהם ותיקים יותר? ומתי זה עולה לכדי ניצול סמכות לרעה?
  3. לאחר המחיקה שלך, המצב שנוצר הוא שיש צורך בדיון על החזרת הפיסקה, בעוד שבמצב מתוקן היה צורך בדיון על הסרת הפיסקה.
כפי שציינתי, אני חושב שהפיסקה חשובה ולא מיותרת, והמצב שנוצר אינו הוגן. אני מבקש שהפיסקה תוחזר כדי לשקף את המצב העובדתי לפיו בית המשפט העליון פסק בסוגיות שהינן ייחודיות לישראל. בכל מקרה התכוונתי להרחיב את הקטע בנושא פסיקות בולטות (ולאו דווקא בתחום הישראלי-פלסטיני). במצב שבו כל אחד יכול להסיר עריכות, דבר זה לא יתאפשר. תודה, ברק. Barak.fuchs - שיחה 22:29, 7 ביולי 2013 (IDT)
הדוגמאות האלה ייחודיות במידה מוגבלת, שהרי גם במדינות אחרות יש מיעוטים ויש סכסוכים ויש צבא שבית המשפט מפקח עליו. ההתייחסות בוודאי מיותרת בפסקת הפתיחה. אם יש מקום להתייחסות עליה להיות מעמיקה יותר, בפרק שיוקדש לה, ולהתבסס על מחקרים ועל פסקי דין, ולא על אוסף מקרי של ידיעות מהעיתון.
המנהג בוויקיפדיה הוא שכאשר יש התנגדות לשינוי בערך, על יוזם השינוי לנמק את יוזמתו, קודם שהמתנגד לשינוי ינמק את התנגדותו. מנהג זה קרוי "גרסה יציבה". אין זה כוח שניתן דווקא לוותיקים, ואין זה ניצול סמכות לרעה. אם יהיה רוב התומך בגישתך, הוא שיקבע. דוד שי - שיחה 22:39, 7 ביולי 2013 (IDT)
זו עוד אמירה שאינה במקומה, כמדומני, אחת מיני רבות: "ההתייחסות בוודאי מיותרת בפסקת הפתיחה". כי? כי זו דעתך האישית? אני חולק על דעה זו ואני גם בצר לי נאלץ לומר שתרומתי למיזם ויקיפדיה העברית ככל הנראה תבוא לסיומה. אני מוצא את ההתנהגות הזו לגמרי לא ראויה, וחבל שכך. Barak.fuchs - שיחה 22:46, 7 ביולי 2013 (IDT)
ברק, האם כשניגשת לתרום לוויקיפדיה הנחת שכל דבר שתכתוב יתקבל מיד על דעת הכלל? אם נתקלת בדעה חולקת, אתה מוזמן לשכנע בצדקתך בדף השיחה. עוזי ו. - שיחה 23:33, 7 ביולי 2013 (IDT)

השוני בין בג"צ לבימ"ש עליון.עריכה

מה השוני המהותי בין מתן רשות ערעור בבימ"ש עליון לערעור בג"צ... 79.183.28.127 18:57, 16 במרץ 2014 (IST)

אין "ערעור לבג"ץ", אלא עתירה לבג"ץ. בעתירה, פונים ישירות לבית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ). זה קורה בדרך כלל בעניינים מנהליים או חוקתיים שבין האזרח למדינה, או רשות כלשהי (כמו שירות התעסוקה, רשות השידור), אבל לא בעניינים כספיים פשוטים. כשיש תביעות אזרחיות בין אדם לחברו, או אישומים פליליים (המשטרה או הפרקליטות שמעמידים לדין מישהו) - וכשהדיון מתחיל בבית משפט שלום, אז מי שמפסיד יכול לערער לבית המשפט המחוזי. מי שמפסיד במחוזי, לא יכול לערער אוטומטית לעליון, וצריך לבקש רשות. זו "רשות ערעור", שבד"כ לא ניתנת. --מיכאלל - שיחה 19:04, 16 במרץ 2014 (IST)

מאגר פסקי דיןעריכה

בבקשה שים לב שהקישור הוא לדף החיפוש הרלוונטי ולא לדף הבית של האתר.הוספת קישור רלוונטי למאגר פסקי דין של בתי המשפט לא יכול להחשב כפרסומת. מדובר במאגר פתוח לכל וללא תשלום וגם מטעם זה אינו מהווה פרסום. אודה לך באם תתקן את הטעות אנונימי/ת לא חתם/ה

לבקשתו מצורף הקישור, האמת שלי זה נראה גבולי;
דעתכם תתקבל בברכה, Nurick - שיחה 01:39, 14 באפריל 2014 (IDT)
גם אם החיפוש הוא חינם ופתוח הוא באתר מסחרי, עם פרטי הקשר של משרד עורכי הדין, וכמובן שזה מגדיל את התנועה באתר שלו, ואיננו יודעים איזה מידע נאסף על הגולשים. מאחר שיש אתר ציבורי, פתוח וחינמי, עם מנוע חיפוש מפורט יותר, נראה לי שאין מקום לקישור הנוסף. --מיכאלל - שיחה 08:12, 14 באפריל 2014 (IDT)
באתר הציבורי, "נט המשפט", יש פסקי דין רק מהעשור האחרון. אם האתר המוצע יוכיח שהוא מאגר מקיף יותר, ניתן יהיה לקשר אליו, לפחות בערכים שבהם מוזכרים פסקי דין ללא קישור. דוד שי - שיחה 08:16, 14 באפריל 2014 (IDT)
דוד שלום - זהו המאגר המלא של פסקי הדין של הערכאות האזרחיות במדינה החל מקום המדינה. ככזה הוא היחיד מסוגו שפתוח ללא תשלום לכל הציבור. בינתיים עלו כמחצית מפסקי הדין ושאר פסקי הדין מועלים כעת, התהליך יסתיים בשבועות הקרובים. אם במילה "קישור" התכוונת לטופס פניה טלפון ודוא"ל - הם כבר הוסרו.
בבדיקות אחדות שעשיתי, לפסקי דין שבקטגוריה:פסקי דין של בית המשפט העליון, לא מצאתי שהאתר מוסיף על מה שכבר נמצא בהישג ידינו. דוד שי - שיחה 08:13, 15 באפריל 2014 (IDT)
כפי שציינתי העלאת הקבצים נמצאת בעיצומה כרגע הועלתה כמחצית. לאחר סיום העבודה יהיו באתר כ 700K פסקי דין והאתר ימשיך להתעדכן כל יום. כאמור כל פסקי הדין מאז קום המדינה. ככל הידוע לי אין אתר שמציע שירות דומה בחינם. ישנם אתרים שניתן לאתר פסקי דין אבל קריאתם נחסמת חלקית או באופן מלא. אנא הודע לי לאילו אתרים כוונתך. לדעתי האתר מהווה שירות מצוין לציבור. בכל מקרה , אודה לך באם תחזיר את הקישור .שכן גם אם היה אתר שמציע שירות דומה (ואין), עדיין הקישור רלוונטי ומועיל. ובטח שאינו מהווה השחתה או פרסומת. תודה!
למה להיחפז? כאשר האתר יגשים את הבטחותיך, הוא יזכה כאן לכבוד גדול, משום שאני מסכים אתך שאין אתר שמציע שירות דומה בחינם. בשלב זה עדיין אין הצדקה לקשר אליו. דוד שי - שיחה 21:31, 15 באפריל 2014 (IDT)

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

כרגע הערך מציין כי "כיום, אם כן, מכהנות שלוש שופטות בבית המשפט העליון: מרים נאור, אסתר חיות ודפנה ברק ארז.". המשפט לא מעודכן, כיום מכהנות ארבע שופטות בבית המשפט העליון. דווח על ידי: 79.177.203.69 20:26, 17 בפברואר 2015 (IST)

עודכן. יואב ר. - שיחה 20:36, 17 בפברואר 2015 (IST)


מחלוקת על הוספת קישור חיצוני לערךעריכה

משתמש:גילגמש מתנגד להוספתו לערך של קישור לכתבה נרחבת במוסף הארץ אודות בית המשפט העליון שפורסמה ב-28 בינואר [6] והוספה לו במקור על ידי משתמש:עוד אחד. לטענתו של גילגמש זוהי כתיבה פובליציסטית. נכון שהכתבה מכילה גם קטעים כאלו, אבל יש בה גם פירוט עובדתי חשוב אודות שופטי בית המשפט בהווה ופרשנות חשובה אודות חופש הפעולה של המוסד בימינו. ככזו אני סבור שראוי ואף חשוב שקישור לכתבה יימצא בגוף הערך. יואב ר. - שיחה 18:23, 22 במרץ 2016 (IST)

תומך ביואב ר.. במאמר יש מידע ענייני, יש להשאיר את הקישור. Mr.Shoval - שיחה 18:33, 22 במרץ 2016 (IST)
אני מסכים עם יואב. דוד שי - שיחה 18:34, 22 במרץ 2016 (IST)
ביקורת לגיטימית על עבודתו של בית המשפט. Shannen - שיחה 12:32, 23 במרץ 2016 (IST)

מעולם לא נבחר לבית המשפט העליון שופט ממוצא רומניעריכה

נראה שמעולם לא נבחר לבית המשפט העליון שום שופט ממוצא רומני, למרות שהיוותה את אחת העליות הגדולות בארץ..... (מעל 300,000 עולים)

"נראה" זה לא מקור. בדקת? יואב ר. - שיחה 08:05, 27 במרץ 2017 (IDT)

צריך מקור לגבי העבר.גם צריך לחקור. הוריה של אסתר חיות הם ניצולי מחנות ההשמדה והריכוז אושוויץ וטרנסניסטריה.(לפי כתבה בוואלה שנמצאת בערך עליה) .היו יהודים שגורשו מרומניה לטרנסניסטריה

הסרת הקואורדינטותעריכה

להבנתי הקואורדינטות צריכות להופיע בערך בינין בית המשפט העליון ולא כאן. אסיר אם אין התנגדות. Valleyofdawn - שיחה 07:58, 27 במרץ 2017 (IDT)

צבי זילברטל כבר פרש ?עריכה

רשום בערך שהשופט צבי זילברטל יסיים את כהונתו ב-5 באפריל 2017. היום כבר 4 במאי 2017. 62.90.5.213 09:49, 4 במאי 2017 (IDT)

עדכון המשנה לנשיאהעריכה

חיפשתי עדכון אחרון לגבי זהות נושא תפקיד המשנה לנשיאה אך לא ממש יצא לי תוצאות ברורות בנושא. eli - שיחה 11:23, 16 באוגוסט 2017 (IDT) כרגע אין משנה לנשיאה אתמול נבחר מלצר למשנה בעוד ימים ספורים הוא יכנס לתפקידו

ביהמ"ש העליון מחרים טקס ממלכתיעריכה

תלם יהב, נשיאת העליון נאור: "טקס היובל להתיישבות שנוי במחלוקת, לא נשתתף", באתר ynet, 27 בספטמבר 2017. MathKnight-at-TAU (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

טקס בנושא שנוי מאד במחלוקת בישראל, שהוכרז כממלכתי על ידי הממשלה בניסיון להשתיק את קולות ההסתייגות ממנו ולהציגם כבלתי לגיטימיים. יואב ר. - שיחה 11:58, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
לא כל כך שנוי במחלוקת (עצם ההתיישבות). גם מפלגות האופוזיציה הגדולות טענו שהיו משתתפות אם היו מוזמנות כך ואחרת. איך שלא יהיה זה צריך להיכנס לערך כי זה חסר תקדים לכאורה והביקורת גדולה. אגב, מי שמוסמך לקיים טקסים ממלכתיים זו הממשלה כך שהטיעון לא ברור. יום נפלא אגלי טל - שיחה 12:13, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
הממשלה בחרה (בחירה לא מובנת מאליה) לקיים טקס ממלכתי בנושא שנוי במחלוקת (היכן צריכות להיות התנחלויות (בגושים או בכל מקום) זה ממש לא מוסכם) - ובכך יצרה את הסיטואציה הבעייתית הזו. הניסיון לייצר בכוח קונצנזוס סביב ההתנחלויות הוא מלאכותי ושקוף. יואב ר. - שיחה 12:38, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
מרים נאור נהגה לדעתי בטיפשות כאשר נפלה בפח שטמנה לה הממשלה. הייתה צריכה לתת לשופט אחד ללכת לטקס כמו שתוכנן. הנזק שהיה נגרם לבית המשפט העליון עקב ההשתתפות היה קטן מהנזק שנגרם עכשיו להנאת יריב לוין ודומיו. יואב ר. - שיחה 12:48, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
הטקס לא עוסק עד כמה שידוע לי בשאלת מיקומם המדויק של ההתנחלויות כך שזה לא רלוונטי. אין ספק שהצעד של נאור לא היה חכם במיוחד ועל כך ברכתי. בברכה אגלי טל - שיחה 12:56, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
בוודאי, היא שיחקה לידי כל מי שמעוניין בהחלשת וגימוד בית המשפט העליון. היתה צריכה לדעת לבחור את הקרבות שלה יותר בחכמה. חבל. זה כך כי היא ישרה ואתית. יואב ר. - שיחה 12:59, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
זה לא כי היא אתית (היא לא), אלא זה כי (וסליחה על הניסוח הבוטה) השתן עלה לה לראש. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:32, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
היא נוהגת בצורה אתית כי האירוע הזה הוא חוצפה וגם ההזמנה. העניין הוא שבנושא שבו בית המשפט איננו פוסק (שאז הוא חייב לפסוק לפי הדין גם אם ייגרם לו נזק) וכאשר משחקים אתך משחק מלוכלך זו טעות לנהוג בצורה אתית. לא צריך לשחק לידי מי שמנסה להזיק לך. היא ירתה לעצמה ברגל. יואב ר. - שיחה 14:06, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
המקום היחיד שבו בית המשפט לא חייב לנהוג על פי הדין הוא בשבתו כבית משפט. לא הגיוני אבל זו המציאות. בברכה אגלי טל - שיחה 14:24, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
האירוע הזה הוא לא יותר חוצפה מיום ירושלים, ומדובר בטקס לגיטימי לחלוטין. תפקידה, זכותה וסמכותה של הממשלה לבחור למה לערוך טקסים ממלכתיים. לבג"ץ אין שום סמכות ושום זכות להתערב בנושא ולהחרים טקסים. אם מרים נאור רוצה להשפיע פוליטית, שתרוץ בבחירות ותיבחר לכנסת, ושלא תהפוך את בג"ץ למפלגה פוליטית אנטי-ציונית. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 15:48, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
כאשר מוטי יוגב ישים יד על D-9, אתה בוודאי תשמח להיות הנהג, ולזכות בהנאה כפולה. דוד שי - שיחה 21:38, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
ועל חורבות בית המשפט העליון תוקם קתדרלה גותית שבה ישוכנו איילת שקד ומטה חיל ההנדסה. את מה שיש לי להגיד על האירוע ה"ממלכתי" הזה אמרתי למעלה. יואב ר. - שיחה 21:54, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
ה-D9, בניגוד לבג"ץ, נלחם בטרור ומציל חיים. בג"ץ עושה בדיוק את ההיפך. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 00:39, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

לפי הכתוב כאן נאור ובג"ץ שיקרו למרכז ההסברה בנוגע לנוכחות שופט עליון בטקס הממלכתי 50 שנה לשחרור יהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן. קלמן ליבסקינד, ‏השבוע שבו התרסקה שארית הכבוד שנותרה בבית המשפט העליון בסיום כהונת נאור, באתר מעריב אונליין, 30 בספטמבר 2017 ‏MathKnight (שיחה) 20:36, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

לך, יחד עם קלמן, להגיש תלונה במשטרה. תוכל גם להפגין מול בית היועמ"ש. דוד שי - שיחה 20:41, 30 בספטמבר 2017 (IDT)
זה לא עניין של חוק, אלא של אתיקה. חוץ מזה, ביהמ"ש העליון/בג"ץ ושופטיו נמצאים בפועל מעל לחוק, כך שזה די חסר טעם להגיש נגדם תלונה. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 09:29, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שיש לקיים בשנה הבאה טקס ממלכתי לציון 25 שנה לחתימת הסכם אוסלו הראשון. נראה לי רעיון מצוין - לקחת אירוע שנוי מאד במחלוקת בחברה הישראלית ולייצר בכוח קונצנזוס ציבורי סביבו "כי בסמכות הממשלה להכריז על אירוע כממלכתי", תוך עשיית דה-לגיטימציה לכל מי שלא יתיישר עם זה ומריחתו בזפת ובנוצות (לא שממשלת נהנתניהו תעשה זה את, זה ברור לי). אם אפשר ביחס להתנחלויות בשטחים, אז למה לא ביחס להסכם אוסלו הראשון? יואב ר. - שיחה 22:46, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

ספר ליצחק הרצוג ויאיר לפיד שטענו שאינם מגיעים רק בגלל ההזמנות וכו'. לפיד אף הדגיש שסיעת יש עתיד מיוצגת באירוע (על ידי חה"כ ילין. גם חבר כנסת מהעבודה הגיע). אז כנראה שלא כל כך שנוי במחלוקת. גם באופן כללי יש קונצנזוס רחב לגבי גושי ההתיישבות. מכאן שהמחלוקת היא לגבי מיקומים ומספרים. אני מאמין שהטקס לא נועד לעסוק באלה. די קונצנזוס, לא? בברכה אגלי טל - שיחה 22:56, 30 בספטמבר 2017 (IDT)
לא. יואב ר. - שיחה 23:05, 30 בספטמבר 2017 (IDT)
הטקס היה שנוי במחלוקת ועובדה שחלק ניכר מהמושבים היו ריקים • איקס איקס - שיחה 23:09, 30 בספטמבר 2017 (IDT)
מה היית אומר אם ביהמ"ש העליון היה מחרים את הלווייתו של יצחק רבין כי הוא היה שנוי במחלוקת? ואגב, אם ממשלת שמאל הייתה מקיימת טקס ממלכתי לציון הסכמי אוסלו (זכותה לעשות זאת), על ביהמ"ש העליון היה לשלוח נציג שיהיה נוכח בו, ואף אחד לא היה בא אליהם בטענות. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 09:26, 1 באוקטובר 2017 (IDT)
אני מקווה מאד שממשלת שמאל לא הייתה עורכת טקס ממלכתי לכבוד הסכמי אוסלו - משום שזה נושא שנוי במחלוקת בציבור. זה לחלוטין לא מתאים. לנושא כזה מתאימה הפגנה-מטעם בכיכר העיר, לא אירוע שעושה שימוש זר למטרתו ופסול במושג של ממלכתיות. לו בית המשפט העליון היה שולח נציג לאירוע "ממלכתי" כזה זה היה בלתי ראוי לא פחות מאשר לעצרת בגוש עציון.
אשר להלוויית יצחק רבין - פיספסת את העניין לגמרי: המדיניות שלו אכן הייתה שנויה במחלוקת בציבור, אבל לא הגינוי לרצח של ראש ממשלה (אני מקווה שהימין כולו מגנה רצח שכזה). כאשר ראש ממשלה נרצח יש לערוך לו הלוויה ממלכתית, כי רצח של נבחרי ציבור הוא פסול בכל מקרה. לא צריך להסכים עם המדיניות של רבין כדי להתנגד לרצח. יואב ר. - שיחה 11:45, 1 באוקטובר 2017 (IDT)
כפי שהסברתי כבר. התנגדות מוחלטת להתיישבות ביו"ש קיימת רק בשוליים של השמאל. ממילא האירוע עסק בנושא קונצנזואלי. כמובן שיש בו מחלוקות על פרטים ומספרים. אגלי טל - שיחה 11:50, 1 באוקטובר 2017 (IDT)
אתה מנסה לתאר בכוח תמונה של קונצנזוס, שאיננו קיים: אין הסכמה על מיקום התנחלויות בחלקים נרחבים של השטחים, ואין הסכמה על ההעדפה הלא-מוצדקת שההתנחלויות ותושביהן מקבלות בתקציבים ציבוריים על חשבון צרכים של ישראלים בתוך גבולות הקו הירוק. לממשלה יש רוב קואליציוני בכנסת (67 ח"כים?) ולכן היא יכולה לעשות את כל זה, אבל מכך אין נובע שיש לפעולותיה הסכמה רחבה (קונצנזואלית) בציבור. יואב ר. - שיחה 11:57, 1 באוקטובר 2017 (IDT)
אשמח אם תקרא את דברי. אמרתי שיש מחלוקת על פרטים ומספרים. (מה שפירטת: מיקום, תקציבים וכו') אבל יש קונצנזוס רחב על כך שהעובדה שזכינו לשחרר את יהודה ושומרון ולהקים שם התיישבות יהודית היא ברכה. אגלי טל - שיחה 12:05, 1 באוקטובר 2017 (IDT)
גם לכך אין הסכמה רחבה בציבור. יואב ר. - שיחה 12:21, 1 באוקטובר 2017 (IDT)
אז קח את הלוויית שמעון פרס, לכאורה אירוע לא שנוי במחלוקת, אבל בפועל כן שנוי במחלוקת כי המפלגה הכי שמאלנית בכנסת החרימה אותו. האם מרים נאור הייתה צריכה להיענות למכתב (היפוטתי) של עודה וזועבי ולהחרים גם את ההלווייה של פרס כדי לא לפגוע ברגשות הציבור הערבי? ‏MathKnight (שיחה) 18:08, 1 באוקטובר 2017 (IDT)
האם אנחנו דנים בתוכן הערך, או עורכים משפט שדה למרים נאור? דוד שי - שיחה 20:36, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

כתבה ממקור ראשון על דעת פרקליט בנוגע לבימ"ש העליוןעריכה

נמחקה על ידי מש:דוד שי בנימוק כי היא מוזרה, ומחקר מקורי נראה טוב יותר. אנחנו לא שופטי כתבות, ואם היא פורסמה ויכולה להביא זווית חדשה – לכך נועדו קישורים חיצוניים. — דגששיחה 20:00, 24 בדצמבר 2018 (IST)

אנחנו בפירוש שופטי הכתבות, ואם מתפרסמת בעיתון ידיעה שגויה לא נביא אותה כאסמכתא. כעת אסביר מדוע הכתבה מוזרה. נתחיל בכותרת הכתבה: ""פרקליט בכיר בפרקליטות חיפה: שופטי העליון אינם רואים חוק כמחייב"" לעומת כותרת המאמר המקורי: תיקון 113 – מצליח לתקן? - שמים לב להבדל? המאמר המקורי עוסק בתיקון לחוק העונשין (דבר חקיקה ספציפי), וגם לגביו אין בכותרתו קביעה פסקנית, ואילו מי שקורא את כותרת הכתבה ממקור ראשון עלול לחשוב ששופטי העליון מתעלמים מכל החוקים.
אני לא מרגיש נוח עם מחקר שמצטט אלמונים, אבל זה כנראה אילוץ שהחוקר נאלץ להשלים אתו, אסמוך על יושרו ועל בודקיו.
בהתחשב בכך שהמחקר עוסק בתיקון מסוים לחוק העונשין, יש מקום להביאו (את המחקר עצמו, לא את מה שהעיתון עשה ממנו) בדיון בהיסטוריה החקיקתית של חוק העונשין (כאשר נזכה והפרק הזה ייכתב). הרלוונטיות שלו לערך שלפנינו נמוכה ביותר, ואין הצדקה להביאו כאן. דוד שי - שיחה 20:10, 24 בדצמבר 2018 (IST)

שידור חי באינטרנטעריכה

בכתובת http://iframe.dacast.com/b/40839/c/50709. האם ואיך לשלב? חזרתישיחה 14:46, 16 באפריל 2020 (IDT)

מעמדו הציבורי של בית המשפט העליוןעריכה

דוד שי ביטל הוספה שלי לפסקה על מעמדו הציבורי של ביהמ"ש העליון, בטענה שהוספה זו קשורה לערך על הנהלת בתי המשפט. מדוע אין לקשר פסקה זו גם לערך זה? החלטת הנהלת בתי המשפט קשורה קשר הדוק לביקורת על הסמכויות שנטל בית המשפט העליון. משה כוכבי - שיחה 10:51, 10 בינואר 2021 (IST)

מדובר בפעילות של הנהלת בתי המשפט, והיא מתוארת בערך הנהלת בתי המשפט. כל פעולה כללית של הנהלת בתי המשפט (כמו זו שאנו דנים בה כעת) נוגעת לכל בתי המשפט, ואין הצדקה לתאר אותה בערך העוסק בבית משפט כלשהו. דוד שי - שיחה 11:16, 10 בינואר 2021 (IST)

אמון של פחות מ42 % באוקטובר 2020עריכה

באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה רשום ביוני 2020 רמת אמון של 52 % מהיהודים ו 60 % מהערבים. באוקטובר 2020 אמון של 42 % מהיהודים ו 40 % מהערבים. בעברית פשוטה רמת האמון ירדה למטה מ42 % בציבור הכללי באוקטובר 2020. מי שמטיל ספק יכול להיכנס באתר לדוח שהמכון הוציא. 2A10:8003:BE1:0:24F3:94CD:950C:C1FE 12:19, 23 בינואר 2021 (IST)

לא ברור לי מהיכן אתה לוקח נתון זה. במדד הדמוקרטיה הישראלית 2020, עמ' 50 מופיע שאמון הציבור היהודי הוא 52% ואמון הציבור הערבי הוא 60%. באתר דיומא מופיע אמון של 53.6%, שהוא הממוצע המשוקלל של שני הנתונים של המכון לדמוקרטיה.
דרך אגב, האמון בממשלת ישראל נמוך הרבה יותר: 29% בקרב יהודים, 25% בקרב ערבים, אבל זה כנראה לא מפתיע איש ולא מזיז לאיש. דוד שי - שיחה 13:16, 23 בינואר 2021 (IST)

שייח באדרעריכה

דוד שי, ההיסטוריה הלא כל כך רחוקה של המקום ראויה לאיזכור. יש לה גם נוכחות בשיח הפוליטי (ולפעמים גם המשפטי) משמאל ומימין. יפה להציג את הארץ שלנו כאילו כשבאנו לא היו בכלל אנשים כאן, אבל יש בכך חטא לאמת. נכון שהיו מעטים, אבל היו. כמו שבערכים רמת אביב והר נוף מוזכרים הכפרים שקדמו להם, כך נכון בערך זה. כנראה את צדקת הציונות (לסוברים שהיא צודקת) לא נוכל לבסס על טאטוא עובדות מתחת לרדאר. מיכאל משיכון בבלישיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 01:36, 30 ביוני 2021 (IDT)

אני חושב שדוד שי ישמח לקיים כאן את קריאתו הנרגשת כאן ולנצל את העובדה שאין לה כאן התנגדות. יושב אוהלשיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א 01:42, 30 ביוני 2021 (IDT)
בערך העוסק ביישוב או בשכונה ראוי לציין יישוב קודם ששכן באותו מקום. אני לא רואה צורך לציין זאת ביחס לכל מבנה בודד, גם כאשר זהו בניין בית המשפט העליון. דוד שי - שיחה 05:56, 30 ביוני 2021 (IDT)
אני תומך בעמדתו של דוד שי. בברכה. ליש - שיחה 06:20, 30 ביוני 2021 (IDT)
בית המשפט העליון הוא סמל לאומי, ומשכך יש מקום לציין את העובדה שהוא שוכן על חורבות שייח באדר. בברכה, גיברס - שיחה 13:21, 30 ביוני 2021 (IDT)
די לציין שהוא נמצא בגבעת רם, שם יש פירוט רב בנושא. כשם שהיישובים הקודמים לא מוזכרים בערך קריית חינוך שעלבים אלא רק בערך שעלבים (וזו בדכ כלל המגמה במקרים אחרים דומים), כך גם כאן מספיק לציין שהבניין נמצא בגבעת רם. שורה תחתונה, למען הסר ספק, אני מסכים עם דוד שי. אסף השני - שיחה 23:02, 30 ביוני 2021 (IDT)
מסכים עם הרישא של דברי דוד שי שלא בכל מבנה יש להזכיר. שונה הדבר במוסד משמעותי. כך קיים לדוגמה בערך אוניברסיטת תל אביב. מציע בשלב זה לבטל את השיחזור שנעשה חודש וחצי אחרי ההוספה, ויש לו שלושה מתנגדים בדף השיחה. אם בעיני מישהו ההשמטה עקרונית אפשר אחרי החזרת המידע לפתוח הליך הצבעה וכדומה. מיכאל משיכון בבלישיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 23:50, 30 ביוני 2021 (IDT)
בית המשפט העליון זה לא סתם בניין. בעוד כמה שבועות ידונו בו במקרה של משפחות פליטים פלסיטנים שעומדים להיות מפונים מבתיהם בשייח' ג'ראח, בגלל שהאדמה עליה הירדנים בנו להם שיכון הייתה שייכת לפני מלחמת העצמאות לוועדי הקהילה היהודים של ירושלים. לעומת זאת הם כמובן לא יקבלו בחזרה את בתי משפחותיהם בטלביה ובמקומות אחרים בתחומי הקו הירוק.
בהחלט יש חשיבות לעובדה ש"היכל הצדק" שבו יתקיים הדיון בנוי על אדמות הכפר שייח' באדר שחרב בנכבה שתושביו נמלטו וכנראה שחלקם אף גורשו כשהוא נכבש על ידי ההגנה. וצריך לא רק לציין את שם הכפר, אלא את העובדה שחרב בנכבה. כמו כן יש לציין את זה גם במשרד ראש הממשלה#בניין משרד ראש הממשלה (אבל לא בערך על הכנסת שנבנתה על אדמה שנחכרה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית). emanשיחה 00:17, 1 ביולי 2021 (IDT)
אכן, שייח' באדר חרב בנכבה. זכה מיכאל משיכון בבלי ומתקיים בו "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל". דוד שי - שיחה 07:34, 2 ביולי 2021 (IDT)
הנכבה היא למיטב ידיעתי בעברית "אסון", וזו כבר התייחסות סובייקטיבית שאין מקומה אצלנו. וגם אני קורא בכל לשון של בקשה לנהוג כבוד זה בזה ולא לרדת לביטויי זילזול אישיים. זה לא השיח שאנו רוצים לקיים בקהילה הויקיפדית. לגופו של עניין יש אכן רבים הרואים בהקמתו של מבנה בית המשפט העליון במיקומו הזה דבר שלילי (בעיקר מחוגים דתיים בני שתי הדתות העיקריות בישראל, אבל גם, כפי שראינו כאן, קבוצה מסוימת מחוגי שמאל רדיקליים). ובכל אופן זכה בית המשפט העליון וזכה דוד שי שבית המשפט העליון שלו נבנה על אדמה שזכויותיה הגיעו אליו בדרך הזו, ואם כן אומרים לו משמאל: "טול קורה מבין עיניך". מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א • 08:52, 2 ביולי 2021 (IDT)
גילוי נאות: מיום שנולדתי ועד שהגעתי לגיל שבע גרתי בבית ערבי נטוש ביפו ואכלתי מפרי עץ התות שנטעו ערבים בחצרו, כך שמיקומו של בית המשפט העליון קטן עלי, כפי שאמרו חז"ל: "לא מאיימים על נגר בקרש".
"הנכבה" הוא השם שתושבי שייח' באדר נתנו לחורבן כפרם, ושם זה הוא השם הנכון בהקשר שלפנינו, שבו מדברים על חורבן ולא על עצמאות. הוא סובייקטיבי פחות מהשם "מלחמת העצמאות" שאינו רומז כלל לחורבן שייח' באדר. דוד שי - שיחה 09:15, 2 ביולי 2021 (IDT)
הנככה אינה מוזכרת כלל בערך שייח' באדר עצמו. זה הפתיח שם: "שייח' באדר (בערבית: شيخ بدر תעתיק מדויק: שיח' בדר) היה כפר ערבי במערב ירושלים, שחרב במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה שימשו בתי הכפר למשרדים של משרד החוץ, ועל שטחו הוקמו מבני ציבור כגון בנייני האומה ומלון קראון פלזה ואחר כך פרויקט "משכנות האומה". אין סיבה שיוזכר דווקא כאן. אם רוצים לעשות שינויים נרחבים ולהכניס את מושג הנכבה לכל מקום שבו מוזכרת מנוסת התושבים במלחמת העצמאות זה דורש הכרעה קהילתית. מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א • 12:35, 2 ביולי 2021 (IDT)
מעניין, גם בית המשפט העליון לא מוזכר בפתיח ובכל זאת היה חשוב לך להזכיר את שייח באדר דווקא כאן. אסף השני - שיחה 12:51, 2 ביולי 2021 (IDT)
אסף השני, שבוע טוב. בערך שייח' באדר הדגש הוא גאוגרפי, ואכן יש פנים לכאן ולכאן אם להזכיר את בית המשפט העליון. כפי שראית בעריכות של Eman, הרלבנטיות של היות המבנה על אדמות שייח' באדר היא לשלול את לגיטימיות היכולת של בית המשפט הציוני לדון בדרישות ובעתירות מהצד הפלסטיני - כמו זו שעסק בה בנושא בתי היהודים הגזולים בשכונת שמעון הצדיק. הגזלן פסול לדין. מחוגים אחרים נשמעת טענה הפוכה: אם אתם לא מאמינים, כדברי דוד בן גוריון, שהתנ"ך זה הקושאן שלנו, מהי הזכות שלכם על הקרקע שעליה אתם עצמכם יושבים? מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ג בתמוז ה'תשפ"א • 23:35, 3 ביולי 2021 (IDT)
דוד שי, שבוע טוב. מעיון בערך שייח' באדר תוכל לראות שזה לא סתם כפר שחרב כי תושביו ברחו במהלך הנכבה, אלא יעד אסטרטגי שסימנה ההגנה לעצמה ועמדה בו. לדעתי חורבן הכפר פחות רלבנטי. מה שיותר משמעותי הוא כיבוש הכפר. מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ג בתמוז ה'תשפ"א • 23:44, 3 ביולי 2021 (IDT)
במה זה שזה היה יעד אסטרטגי רלוונטי לבית המשפט העליון? הנכבה וזה שזה נבנה על קרקע של פלסטינים (הייתי כותב במפורש נכסי נפקדים, אם הייתי בטוח בוודאות שזה נכון) זה מה שרלוונטי.
והערה לגבי שייח' ג'ראח - הבתים עליהם מדובר הם לא "בתים יהודיים גזולים". אלה בתים שהירדנים בנו בשביל לשכן שם פליטים על קרקע שלא הייתה בנויה לפני כן. החלק שהיה בנוי פונה עוד בסוף שנות ה 90. ואם וכאשר בעלי הקרקע הנוכחים ייפנו משם את כל התושבים, הם מתכוונים להרוס תא הבתים, ולבנות שם שכונה יהודית חדשה (שבטח תהיה שכונת רפאים ליהודים בחו"ל שבאים בחגים). emanשיחה 00:33, 4 ביולי 2021 (IDT)
השאלה היא לא 'איך יצאו הערבים' אלא 'איך נכנסו היהודים'. היהודים נכנסו במקרה זה במודע ובמכוון על ידי הכיבוש של ההגנה (בשונה משטחי יו"ש שכניסת צה"ל אליהם הייתה מתוך התגוננות). מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"א • 02:50, 4 ביולי 2021 (IDT)
זאת בהחלט אחת השאלות. שאלת 'איך יצאו הערבים' יכולה להיות מעניינת לא פחות. אסף השני - שיחה 18:12, 4 ביולי 2021 (IDT)

גם אני סבור שהנכבה הוא מושג סובייקטיבי ושיפוטי שאין מקומו כאן, וגם אין צורך להיכנס לנסיבות של חורבן הכפר. די בציון שחרב. נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 00:54, 6 ביולי 2021 (IDT)

הנכבה איננו מושג סובייקטיבי ושיפוטי יותר מאשר מלחמת העצמאות - עצמאותו של עם אחד היא חורבנו של עם אחר, ושני המושגים שקולים זה לזה כשתי נקודות מבט של שני צדדים לסכסוך. רוצה מושג נייטרלי, קרא לה מלחמת 1948. בכל אופן, כיוון שמדברים כאן על חורבנו של שייח' באדר, ראוי להשתמש במושג המדגיש את החורבן, הנכבה. תודה למיכאל משיכון בבלי (על חורבות ג'מאסין אל ע'רבי) על תרומתו לחיזוק זכר הנכבה בוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 01:48, 6 ביולי 2021 (IDT)
זכותך לסבור כך, אבל אלה אינם הסטנדרטים בויקיפדיה העברית. שמה של המלחמה אצלנו הוא מלחמת העצמאות. הנכבה מוגדרת אצלנו כעזיבתם, מנוסתם או גירושם של הפליטים. כאן מדובר בכלל בכפר, לא בפליטים. בכל מקרה אין הסכמה על הכנסת המילה הנכבה, והיא גם אינה בגרסה יציבה. נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 13:06, 6 ביולי 2021 (IDT)
דוד שי, צהרים טובים. כדי שלא חלילה יטעו קוראי הדף בכוונתי, אסכים בפירוש (בשנית) עם נרו יאיר הן בעניין הגירסה היציבה והן בעניין סובייקטיביות הנכבה. ולידיעתך, שיכון בבלי (בחלקו הותיק) לא נבנה על אדמות הכפר. מה שכן נכון הוא שהשיכון נקרא על שם התלמוד הבבלי, שבו נאמר "ארץ ישראל מוחזקת היא" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי"ט, עמוד א') ופרש רשב"ם: ליוצאי מצרים. העניין קשור גם לפרשת השבוע. מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 13:54, 6 ביולי 2021 (IDT)
כשנאמר "ארץ ישראל מוחזקת היא", האם מפרשים התוספות "לא כולל שייח' באדר"? שאם לא כן, מה לך כי נטפלת לבית המשפט העליון? דוד שי - שיחה 14:00, 6 ביולי 2021 (IDT)
למימוש המוחזקות הזו השתמש עם ישראל כמה פעמים בדבר שנקרא "כיבוש". הפעם הראשונה הייתה בימי יהושע בן נון (ונמשך גם לימי דוד המלך שכנראה דוד שי קרוי על שמו). אירוע הכיבוש המפורסם השני היה בימי יהודה המכבי (שרחוב גדול על שמו מצוי ליד שיכון בבלי) והאירוע השלישי של הכיבוש בוצע על ידי ההגנה. זה הנושא בהיסטוריה. על הכיבוש ניתן לקרוא עוד בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח, עמוד ב'. מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 16:59, 6 ביולי 2021 (IDT)
יש לך טעות קטנה: ישי ראה ברוח הקודש את הדיון הזה בוויקיפדיה, ובזכותו החליט לקרוא לבנו על שמי.
עיינתי במסכת זבחים ולא מצאתי בה תשובה לשאלתי: מה לך כי נטפלת דווקא לבית המשפט העליון כאשר הכל כיבוש על גבי כיבוש? דוד שי - שיחה 18:36, 6 ביולי 2021 (IDT)
לא הכל. ביהודה ושומרון הרשויות מפנות מיד מאחזים שאינם על אדמת מדינה (או לפחות סקר). גם בתוך הקו הירוק יש מקומות שנקנו בכסף מלא ולא נכבשו. נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 20:09, 6 ביולי 2021 (IDT)
מפנות מייד?! זה לוקח לשוב שנים על שנים (וגם זה רק כשבג"ץ מכריח אותם). שלא לדבר שזה רק כשיש אדמות שאפשר להוכיח שהן אדמות פרטיות של פלסיטנים. כשזסה אדמות מדינה לא מפנים, אלא מכשירים (למרות שגם זה גזל - שימוש באדמות מדינה בשטח כבוש רק לטובת אזרחי המדינה הכובשת). emanשיחה 20:18, 6 ביולי 2021 (IDT)
בחאן אל אחמר לוקח שנים. כשיהודים נכנסים לשטח פלסטיני (כמובן לא מעובד, אחרת אפילו לא היו מנסים) מפנים אותם גם בלי בג"ץ. אבל אנחנו גולשים מהנושא. נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשפ"א • 20:24, 6 ביולי 2021 (IDT)
חאן אל אחמר זה לע אדמות מדינה. אתה יכול לתת דוגמאות של פינוי מאחזים מייד? emanשיחה 21:15, 6 ביולי 2021 (IDT)
כמובן שאלה אדמות מדינה ולכן פסק בג"ץ שצריך לפנות. יש מאחזים שפונו עשרות פעמים, למשל רמת מגרון (לא מגרון הגדולה) ועוז ציון. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשפ"א • 11:48, 7 ביולי 2021 (IDT)
אני מברכת על הרעיון המפתיע, מן הראוי שנגלה בגרות ונציין לגבי כל בניין ושכונה אם הם נבנו על אדמה של פלסטינים. צריך לקיים דיון במזנון ואם תתקבל החלטה כלל ויקיפדית נתחיל במבצע יישום, זה יהיה דבר ענק. אבל כל עוד לא הוחלט על הנוהל, הציון הזה דווקא לגבי העליון, הוא משונה, הקורא לא יבין את הדקות בכוונתו של מי שכתב את זה, ואין לזה מקום, עדיין לא. - La Nave Partirà שיחה 21:09, 6 ביולי 2021 (IDT)

סליחה על ההפרעה, אבל אני רק שאלה - מה המקור לטענה שבניין בית המשפט העליון הוא על אדמות הכפר?

לשאלה כזו משמשת תבנית:מקור, הוספתי אותה ליד הטענה. דוד שי - שיחה 08:20, 7 ביולי 2021 (IDT)
אם משכנות האומה וסינמה סיטי הם באדמות שיח באדר (כך בערך אצלנו) וגם בית הקברות שיח באדר הוא בשיח באדר, ממילא גם בית המשפט העליון, שנמצא בתווך. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשפ"א • 12:00, 7 ביולי 2021 (IDT)
אפשר לראות במפות השונות (למשל בen:Sheikh_Badr, או באתר המפות הממשלתי ) שבתי הכפר היו באזור של משכנות האומה וצפונה ממנו. בית הקברות נבנה באזור שבו היו בין השאר מחצבות, ועושה רושם שגם חלקות חקלאיות. עושה רושם שבית המשפט העליון אכן נבנה על אדמות הכפר. השאלה האם היו גבולות מוגדרים לכפר, והאם הקרקע עליה נבנה בית המשפט העליון הוגדרה אחרי המלחמה כ"נכסי נפקדים". יש דרך לבדוק את זה? למשל בנסח? emanשיחה 12:39, 7 ביולי 2021 (IDT)
בקישור הראשון שלך, מפה מ-1940, רואים בבירור שהיו שם בתים. הכיתוב במפה הוא כארם א סילא. הכנסת על שטח פתוח. נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"א • 16:13, 9 ביולי 2021 (IDT)
איפה שכתוב "כאם א סילה זה האזור שוב יש היום את שכונצת "משכנות האומה" והסינמה סיטי. שם ללא ספק היו בתים (שהיו אחרי זה בתחום משרד החוץ).
אבל בית המשפט העליון קצת מדרום לשם, באזור שמסומן בירוק, וכנראה היה שטח חקלאי של הכפר.
והכנסת היא על אדמות שנחכרו מהפטריארכיה היוונית אורתודוקסית, אז היא לא שייכת לסיפור. emanשיחה 17:03, 9 ביולי 2021 (IDT)
חזרה לדף "בית המשפט העליון".