מושבים בישראל
להלן רשימה של המושבים בישראל, כולל אלה שהועתקו ממקומם או פורקו.
נכון לשנת 2018 קיימים בישראל 451 מושבים. כ-7.5% מהם (34 יישובים) נחשבים מושבים שיתופיים.
מושבי עובדים עריכה
-
צור משה הוא כיום המושב המאוכלס ביותר (3,375 תושבים נכון ל-2017)
-
נהלל, אשר הוקם בשנת 1921, היה המושב הראשון שהוקם בארץ ישראל על ידי היישוב (כמו גם המושב הראשון מסוג "מושב עובדים").
-
פארן הוא המושב הדרומי ביותר בישראל
-
יובל הוא המושב הצפוני ביותר בישראל
מושבים שיתופיים עריכה
-
המושב כפר חיטים, שהוקם בשנת 1924, הוא המושב שיתופי הראשון בארץ.
מושבים לשעבר עריכה
מושבים שהפכו ליישובים קהילתיים עריכה
שם המושב | שנת התיישבות | תנועת מיישבת | שיוך לשלטון מקומי בישראל/אזור בארץ | השנה בה היישוב חדל להתקיים כמושב |
---|---|---|---|---|
אלעזר | 1975 | גוש עציון | 1988 | |
אשלים | 1979 | התנועה הקיבוצית | רמת הנגב | תחילת העשור הראשון של המאה ה-21 |
נחושה | 1955 | הפועל המזרחי | מטה יהודה | 1994 |
שורשים | 1985 | תנועת המושבים | משגב | 1992/3 |
מושבים שאוחדו לרשות מוניציפלית אחרת עריכה
שם המושב | שנת התיישבות | תנועת מיישבת | שיוך לשלטון מקומי בישראל/אזור בארץ | השנה בה היישוב חדל להתקיים כמושב |
מידע נוסף |
---|---|---|---|---|---|
באר גנים (אבן יהודה) | 1933 | 1950 | המושב צורף לאבן יהודה בשנת 1950 | ||
גני יהודה | 1950 | האיחוד החקלאי | דרום השרון | 2003 | המושב צורף לסביון בשנת 2003 |
כפר אברהם | 1932 | הפועל המזרחי | 1952 | המושב צורף לפתח תקווה בשנת 1952 | |
כפר אז"ר | 1932 | מועצה אזורית אפעל | 2008 | המושב צורף לרמת גן בשנת 2008 | |
מחנה יהודה (פתח תקווה) | 1913 | 1937 | המושב צורף לפתח תקווה בשנת 1937 | ||
משמר השלושה | 1937 | 1953 | המושב צורף למועצה המקומית יבנאל בשנת 1953 | ||
נחלת ז'בוטניסקי | 1939 | 1946 | המושב צורף לבנימינה בשנת 1946 | ||
נחלת יהודה | 1913 | 1988 | המושב צורף לראשון לציון בשנת 1988 | ||
סמדר | 1956 | לא ידוע | המושב צורף למועצה המקומית יבנאל | ||
עין גנים | 1908 | 1937 | המושב צורף לפתח תקווה בשנת 1937 | ||
תל צור | 1932 | 1950 | המושב צורף לאבן יהודה בשנת 1950 |
מושבים שפורקו עריכה
מתוך המושבים המעטים שפורקו בתולדות ישראל (המפורטים בחלק זה), חלק מהם הוקם בהמשך מחדש במיקום אחר בישראל. עבור המקרים הנדירים הללו נכללים ברשימות שבערך הזה שני פריטים שונים - פריט אחד עבור המושב המקורי שפורק (אשר מופיע בחלק זה) ופריט נוסף עבור המושב שהוקם בהמשך אשר לו שם זהה או שם שונה.
שם המושב | שנת התיישבות | תנועת מיישבת | שיוך לשלטון מקומי בישראל/אזור בארץ | השנה בה היישוב חדל להתקיים כמושב |
סיבה |
---|---|---|---|---|---|
בני עצמון | 1979 | אמנה | גוש קטיף | 2005 | פונו ונהרסו במסגרת תוכנית ההתנתקות. |
גדיד | 1982 | ||||
גן אור | 1983 | ||||
גני טל (גוש קטיף) | 1979 | הפועל המזרחי | מיקום המושב הועתק כתוצאה מתוכנית ההתנתקות. | ||
די זהב | 1971 | העובד הציוני | סיני | 1982 | פונו כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים |
חרובית | 1975 | חרות בית"ר | |||
כרמון | 1952 | תנועת המושבים | אזור חוף אשקלון (כיום מועצה אזורית) | 1961 | המושב פורק כתוצאה מקשיים כלכליים של התושבים. |
מורג | 1983 | האיחוד החקלאי | גוש קטיף | 2005 | פונו ונהרסו במסגרת תוכנית ההתנתקות. |
נצר חזני | 1997 | פועלי אגודת ישראל | |||
נתיב העשרה (סיני) | 1974 | סיני | 1982 | המושב הועתק לחבל שלום כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים. | |
פריאל | 1978 | המושב פונה כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים. | |||
קטיף | 1985 | הפועל המזרחי | גוש קטיף | 2005 | היישוב פונה ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. |
שדות | 1971 | תנועת המושבים | סיני | 1982 | המושב פונה כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים. |
תלמי יוסף (סיני) | 1977 | האיחוד החקלאי | המושב הועתק לחבל שלום כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים. |