ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי ה' בטבת ה'תשפ"ה - 5 בינואר 2025 יום הולדת לפלוני • שיחה יום נהדר לכולם מחר, ו' בטבת - 6 בינואר יום הולדת ל-Eitanbb מחרתיים, ז' בטבת - 7 בינואר יום הולדת ל-Tamarnet - שיחה יום הולדת לYonaiman • שיחה אופס, כבר עבר יום הולדת ליונה בנדלאק • שיחה יום הולדת ל-HiyoriX • שיחה לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - 177 - 178 - 179 - 180 - 181 - 182 - 183 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

רעיון לפרשת וירא

בפרשתנו (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ל"ג) נאמר על אברהם אבינו "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ־ל עוֹלָם", התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י', עמוד א') כותב על כך "אל תקרי ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב, כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם ‘וכי משלי אכלתם?! משל אלקי עולם אכלתם' הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם". המדרש (מדרש רבה בראשית מט, ד) מוסיף כי אלו שלא רצו לברך לאחר אכילתם, תבע מהם אברהם תשלום מופרז על סעודתם ומשנוכחו בלחצו של אברהם אמרו "ברוך אל עולם שאכלנו משלו".

לכאורה תמוה – מהי התועלת באמירת אותם אורחים בפיהם "ברוך אל עולם" בשעה שאמירה זו היא מן השפה ולחוץ ורק כדי להיפטר מתשלום מופרז? ואיך ייתכן לומר על כזו אמירה חלולה וריקה מתוכן "ויקריא"? יש עניין של כפייה על המצוות, אבל זה רק ביהודים (ראו כפייה על המצוות#היבטים מחשבתיים), אולם אורחיו של אברהם אבינו היו בני נח שבהם אין דין של כפייה על המצוות.

הביאור בזה – ישנם מקרים שבהם האדם, מחמת גאוותו ושקיעותו בגשמיות ובתאוות לא מסוגל ללכת בדרך הטוב, לחוש את הזולת ולקיים מצוות, שכן גופו עטוי בכמעין "קליפה" של ישות וגאווה המסתירה ומעלימה את רצונו בקיום המצוות ובעשיית הטוב. במקרים כאלו יש "לשבור" את הקליפה הזו ובאמצעות כך יתגלה באותו אדם הפנימיות המוסתרת שלו – הרצון בטוב. שבירת הקליפה הזו נעשית באמצעות "הכאה" כלומר נזיפה או הפעלת לחץ שעל ידם גופו של הננזף מושפל מגאוותו וגסותו וממילא מתגלית פנימיותו הרוצה בטוב. אולם ישנם מצבים בהם האדם כל כך שקוע בתאוותו ובגאוותו, עד כדי כך שאפילו בפנימיותו אינו רוצה בטוב, במקרים כאלו ישנה תועלת ב"הכאה" כשלעצמה, אף אם אינה מגלה את הטוב הפנימי שבו, שכן על ידי שבירת הגאווה, האדם מגיע למצב של יכולת לבחור וליצור לעצמו עולם פנימי של טוב. כפייה מהסוג השני קיימת גם אצל בני נח, שכן גם אם חסרים הם בפנימיותם את המעלה של "גומלי חסדים", השבירה מעוררת בהם יכולת להפוך לגומלי חסדים.

בזה אפשר להסביר את הסיפור על רבי אלעזר (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א') ש"היה רוכב על החמור ומטייל על שפת נהר… נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר… אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש… אמר לו לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית". על מעשה זה ישנן מספר קושיות, א. וכי לא ידע רבי אלעזר שגוף האדם הוא יצירה אלוקית ואין לאדם בחירה על מראהו? ב. הייתכן שאדם צדיק כרבי אלעזר ידבר בצורה כל כך לא מכבדת ליהודי? ההסבר בסיפור הוא – רבי אלעזר ראה שאותו אדם "מכוער" לא במראהו החיצוני כי אם בפנימיותו, במדותיו ובהתנהגותו, ולכן הוכיח אותו רבי אלעזר בצורה כזו, כתוצאה מכך "נשברה" גאוותו של אותו אדם ומיד הגיע להכרה שאין הוא מנותק מהקב"ה אלא הוא מרגיש בעצמו שהוא כלי ביד "אומן שעשאני" – הקב"ה.

לפי זה אפשר גם להסביר את התנהגותו של אברהם אבינו, כשראה את אורחיו מסרבים להודות לה', הבין כי זה מחמת גאוותם וחומריותם, ולכן, אחרי שהכניע את גאוותם באמצעות דרישת תשלום מופרז, ממילא נפתחו עיניהם לראות את מציאות הבורא ולהודות לה', הכרה זו היא הכרה אמיתית בבורא ולא מן השפה ולחוץ, ומובן מדוע נאמר על כך "ויקריא". ומעשה אבות סימן לבנים; מהנהגתו של אברהם נלמד כי גם כאשר יהודי עושה מעשה טוב או מקיים מצווה באופן שנראה שזה רק מן השפה ולחוץ, או מחמת אי־נעימות, אין לזלזל בזה, ויש ערך לקיום המצוות גם בצורה כזו.

לדעתי, הלקח הוא – כשאדם שקוע בעצמו, הוא לא מסוגל לראות את הזולת, לפעמים צריך "לנער" אותו (כמובן בדרכי נעם) ולהוציא אותו מהבועה שלו כדי שיוכל לראות את הזולת ולהכיר בו.

אמ;לק ש. מה התועלת בכפייה על הודאה לה'? ת. הכפייה עצמה גורמת לכך שההודאה לה' תהיה אמיתית ומעומק הלב. שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשפ"ה • 00:21, 15 בנובמבר 2024 (IST)

רעיון יפה, אבל ההדבקה המאולצת על הסיפור עם ר' אלעזר מזעזעת ממש. אגדות חז"ל הן לא פלסטלינה שאפשר לעשות איתה מה שרוצים, אבל אם כבר עושים זאת - לפחות שתצא תוצאה מוצלחת. שבת שלום. שמש מרפא • שיחה 00:47, 15 בנובמבר 2024 (IST)

רבי מנחם מנדל שניאורסון, לקוטי שיחות טו (בראשית), באתר היברובוקס. שמיה רבה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשפ"ה • 00:56, 15 בנובמבר 2024 (IST)

הפירושים האחרים על הסיפור עם ר' אליעזר מוזרים לא פחות או שמוציאים אותו טיפש. אייל • שיחה 21:06, 16 בנובמבר 2024 (IST)

יש גם את האפשרות לפרש את הסיפור כפשוטו, כפי שעושים רוב המפרשים. המסר של הגמרא הוא ברור מאד - גם אנשים גדולים יכולים לטעות (מסר שמשתקף גם ברבים מסיפורי המקרא), והחכמה היא לדעת לתקן את הטעות. אין לי בעיה עם פירושים דרשניים, אבל הפירוש הנ"ל בא לפתור בעיות כביכול אבל יצר בעיות הרבה יותר קשות בטקסט גם לשיטתו - איך בדיוק מיישבים את זה במילים ”לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית”? ואיך זה מתיישב עם המשך הסיפור, שלפיו ר' אליעזר הכיר בחטאו ופייס אותו במעמד כל אנשי העיר? שמש מרפא • שיחה 23:11, 16 בנובמבר 2024 (IST)

ראה הערה 23* בקישור שנתתי לך. הטעות של ר' אלעזר הייתה שאע"פ שאותו אדם היה במצב ירוד, הוא לא היה במצב כ"כ גרוע כמו שחשב – מצב של "כיעור", ולראיה - הוא הכיר מיד שהוא "כלי" ביד בעל הבירה־"אומן שעשאני", ולכן ה"שבירה" של ר' אלעזר הייתה מיותרת. שמיה רבה • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 00:40, 17 בנובמבר 2024 (IST)

אז מסתבר שכפייה דתית היא רעיון ישן, ואנשים רואים בוא מופת גם בימינו. אסף השני - לדף הסיכה. 22:22, 16 בנובמבר 2024 (IST)

מסתבר גם שלקחת כסף על אוכל זה רעיון ישן, ואנשים רואים בזה מופת גם בימינו ופותחים מסעדות ודוכני מזון. שמיה רבה • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 22:26, 16 בנובמבר 2024 (IST)

מסתבר שלתת אוכל בחינם לאורחים ושבים היא כפייה דתית, מה שמסביר למה יש אנשים שחושבים שבערך כל מה שאדם דתי עושה במרחב הציבורי הוא כפייה דתית. שמש מרפא • שיחה 23:02, 16 בנובמבר 2024 (IST)

דרישת מחיר מופרז על אוכל היא לא בדיוק אוכל בחינם. אסף השני - לדף הסיכה. 06:54, 17 בנובמבר 2024 (IST)

הרעיון שרואים בו מופת הוא לדרוש מחיר מופרז על האוכל ממי שאינו מוכן להודות למי שנתן לו את האוכל (במקרה הזה אלוקים), מה שיגרום לו להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 14:46, 17 בנובמבר 2024 (IST)

וזה רעיון נחמד למי שמאמין באלוהים, וכפייה דתית למי שאינו מאמין בו. אסף השני - לדף הסיכה. 19:10, 19 בנובמבר 2024 (IST)

התכוונת "למי שאינו מאמין בו ויש לו פרשנות מעניינת למושג 'כפייה דתית'". שמש מרפא • שיחה 23:11, 19 בנובמבר 2024 (IST)

המממ. דרישה מאדם לא דתי לביצוע אקט דתי והטלת סנקציה אם לא יבוצע. מי התמהוני שיפרש את זה ככפייה דתית. אסף השני - לדף הסיכה. 19:10, 20 בנובמבר 2024 (IST)

באיחור קל, הנה עוד רעיון לפרשת וירא: ב. מיכאל, עקידת יצחק: כישלון מביש של אברהם, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2024. דוד שי • שיחה 07:55, 17 בדצמבר 2024 (IST)

בשל ברבורי שכל לא צריך לטרוח עד הארץ, אין לי מושג איך הוא לא מתפדח להוציא את המילים האלו מעטו, אינפנטילי ומגוחך. אייל • שיחה 08:11, 17 בדצמבר 2024 (IST)

על זה כבר אמר דניאל "יהב חכמתא לחכימין". כל עוד הטפשים מכירים את מקומם זה בסדר, אבל אם הטפשים חשים חכמים, אנו בבעיה. הייתי מציע שלפחות יקרא את חיל ורעדה של סרן קירקגור לפני שהוא כותב הבלים. שמש מרפא • שיחה 21:44, 17 בדצמבר 2024 (IST)

נראה שממש מפחיד אתכם שגם החילונים דורשים. כן, אני לא צריך לספר לכם שעל בסיס תרבות משותפת (כאן זה במקרה התנך, אבל זה יכול להיות גם סיפורי אגדות או תוכנית טלוויזיה פופולרית. סיפורים תנכיים נראים יותר מכובדים) אפשר להתעסק במה שבאמת מעניין את הדרשן. עקדת יצחק הוא סיפור תמוה. מערכוני היהודים על הנושא באים ממחישים יפה מאוד איך הקו הישיר הזה לאל נראה מוזר בעיני הסביבה (ואמנם אצל המוסלמים יש גרסה שונה של הסיפור. אתה רוצה לטעון שהם משקרים? על סמך מה? איך אתה יודע שאין שם מסורת מסירה ישירה מימי ישמעאל?).

אז במקרה הזה יש כאן דרשן שלוקח את הסיפור לכיוון שלו (בתוספת תבלינים מסיפור איוב ועוד. אבל ערבוב כזה של סיפורי תנך זה משהו שדרשנים לאורך כל ההיסטוריה היהודית כבר עשו). Tzafrir • שיחה 10:56, 18 בדצמבר 2024 (IST)

אין לי דעה לגבי הנושא המדובר כי לא קראתי את המאמר בהארץ. אבל בנוגע להעדיף את הגרסה של התורה על פני הגרסה המוסלמית, הסיבה היא טיעון העד. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ז בכסלו ה'תשפ"ה • 11:56, 18 בדצמבר 2024 (IST)

(תיקון: שכחתי את הנצרות) מה שיפה הוא שאותו טיעון משכנע בכלל לא משכנע את מאמיני מוחמד הרבים. זו דרך אחרת להגיד: „אנחנו מאמינים בזה ולכן זה נכון״ בתחפושת של טיעון לוגי. המאמר בהארץ, אגב, לא עוסק בכך אלא מניח כמובן מאליו שהגרסה היהודים (יצחק) נכונה ולא הגרסה המוסלמית (ישמעאל). הוא היה, מן הסתם, תקף באותה מידה לגרסה המוסלמית, עם התאמות נוסח קטנות. Tzafrir • שיחה 12:43, 18 בדצמבר 2024 (IST)

באותו אופן אתה טוען "לא כולם מאמינים בזה ולכן זה לא נכון". הוא לא משכנע אותם כי הנחות היסוד שלו לא מקובלות בעיניהם. למשל, הם מפקפקים ביושרם ואמינותם של היהודים ולא נראה להם מוזר לייחס להם שקר היסטורי עצום, להיפך, ככה הם תופסים את היהודים ובתפיסת העולם שלהם זה הכי הגיוני. בתפיסת העולם שלי לעומת זאת זה תמוה מאוד לייחס תכונה כזו ליהודים, והגיוני יותר בעיני להאמין שהם דיברו אמת. כל עוד לא שוכנעתי שאני טועה, זה לא מזיז לי שאחרים כן שוכנעו כך. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ז בכסלו ה'תשפ"ה • 13:11, 18 בדצמבר 2024 (IST)

הסיבה הרבה יותר פשוטה מטיעון העד: האיסלאם שיכתב את סיפורי התורה אלפי שנים לאחר שנכתבו, כך שאין שום סיבה להעדיף את הזיוף על פני המקור. הטיעון השני שלך הוא אד פופולום קלאסי. ברשותך, אחסוך מעצמי את הצורך להתייחס לערימת הרדידות המשונה שמכונה "היהודים באים".
יש כאן "דרשן" כפי שאתה מגדיר אותו, שלוקח סיפור דתי ומעוות אותו לכיוון שלו, דהיינו החילוני. לכתוב על אברם כאילו היה חילוני זה משחק אדיוטי חסר יושרה אינטלקטואלית בסיסית, או סתם ליצנות. אם הוא היה מתייחס קצת ברצינות לכתיבה שלו הוא היה קורא את קירקגור, למשל. גם ספרו חיל ורעדה לא בהכרח עולה בקנה אחד עם התפיסה הדתית ובפרט היהודית, אבל יש שם לפחות ניתוח פילוסופי עמוק והוגן של הדילמה האתית-מוסרית שבסיפור העקידה, והוא חובה לכל מי שרוצה להבין את הסיפור מנקודת המבט הזאת. אבל כנראה שעיתון הארץ אינו באמת לאנשים חושבים אלא לכאלה שחושבים שהם חושבים. שמש מרפא • שיחה 19:21, 18 בדצמבר 2024 (IST)

העדפתי לא להיכנס לשאלה מתי הקוראן נכתב כי צפריר טען שאולי יש להם מסורת ישירה מימי ישמעאל, ככה שהתורה לא יותר קדומה מהם. אבל אתה צודק. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ח בכסלו ה'תשפ"ה • 20:15, 18 בדצמבר 2024 (IST)

אבל שוב: קבלת עתיקות התורה היא עניין של אמונה. העותק העתיק ביותר של התורה שיש לנו הוא מקומראן. מעבר לכך, אני לא טוען שאם לא כולם מאמינים בזה זה לא נכון. אם כבר, אני טוען שיש קשר הרבה פחות חזק בין אמונה של אנשים בנכונות המידע לבין נכונות המידע. השיטה המדעית נועדה לבסס ידע בצורה מסודרת. אבל עדיין אני לא יכול לטעון אפילו שאין קנקן תה במערכת השמש (הרקע המדעי אומר לי שזה מאוד לא סביר שקנקן תה שוגר לחלל עוד לפני ימיו של ברטראנד ראסל או נוצר כך בצורה טבעית, אבל אני לא יכול להוכיח שזה לא קרה).

שמש מרפא: אתה מתייחס לכך שחכמים שונים התמודדו עם הסוגיה המוסרית. זה נכון. אבל זו עדיין סוגיה מוסרית. יש בתנך מעשים תמוהים ולא מקובלים ואי אפשר סתם כך לפטור אותם. הם ימשיכו לספק חומר לכתובים ופילוסופים גם בעתיד. אבל מוזר לי שאתה נחרד מכך שפרשן מסתכל על סיפור תנכי בצורה אנכרוניסטית, כאשר פרשנויות חכמים בכל הדורות מלאות באנכרוניזמים. זה באמת נחמד לראות את כל הפרשנים שמתייחסים לדוד המלך שיושב כל הזמן ולומד תורה, לדוגמה. Tzafrir • שיחה 00:07, 19 בדצמבר 2024 (IST)

הוא נחרד מזווית הראיה הילדותית של הכותב בדומה ליהודים באים. אייל • שיחה 00:09, 19 בדצמבר 2024 (IST)

אתה צודק שאין קשר הדוק בין נכונות הדבר לאמונה בו, אבל זה לא אומר שאין קשר. מדובר פה בעדות היסטורית על מעמד הר סיני, ויש לבחון עד כמה היא אמינה. אנחנו מבססים הרבה ידע היסטורי על עדויות ומסורות, וצריך לבחון כל מקרה ואמונה לגופה, וצריך לשקול את כל השיקולים כדי לבחון את הסבירות שהדבר אכן קרה. במקרה של טיעון העד, זה תלוי בהרבה דברים, כגון מה הסבירות שקיים אלוהים, ואם כן, מה הסבירות שהוא יתגלה לבני אדם, ומה הסבירות אנשים יאמינו שהוא התגלה לעם שלם אם זה לא קרה באמת. במקרה של קנקן התה, הסבירות שהוא קיים קרובה לאפס, מפני שאין שום סיבה לחשוב שהוא קיים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ח בכסלו ה'תשפ"ה • 12:14, 19 בדצמבר 2024 (IST)

הצדעה לגולני

אני חש צורך להצדיע לחטיבה לוחמת, שרבים מדי מחייליה נפלו במלחמה. נפילתם של חיילי גדוד 51 (שהיה לי הכבוד לשרת בו זמן מה בצעירותי) מדגימה פעם נוספת את המחיר האכזר של המלחמה והצורך בחיילים נוספים, שיחליפו את הנופלים ואת הנפגעים קשה . אני מתבייש עבור אותם בחורים בריאים, שמשתמטים מלקיחת חלק בהגנת המולדת, איך הם חיים עם עצמם? בברכה. ליש • שיחה 10:28, 15 בנובמבר 2024 (IST)

כל הכבוד ללוחמי ומפקדי חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל, וגם למעדכנים של הערך. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 12:18, 15 בנובמבר 2024 (IST)

מצדיע. אייל • שיחה 14:05, 15 בנובמבר 2024 (IST)

גם אני. הנחישות של חיילי החטיבה להמשיך לעמוד בחזית המלחמה למרות האבדות הקשות מעוררת השראה וגורמת לרצות גם להשתייך לדבר המיוחד הזה. בנוגע לשאלה על המשתמטים, אני מניח שרובם מחשיבים את עצמם כתומכי לחימה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בחשוון ה'תשפ"ה • 14:06, 15 בנובמבר 2024 (IST)

ההקרבה של חטיבת גולני היא עצומה. גיבורי הדור הזה, הם סמל של עוז, נחישות ואהבת העם והארץ. בר 👻 שיחה 15:04, 15 בנובמבר 2024 (IST)

תומכי לחימה הם אנשים שפועלים בשטח ולא פעם מסכנים את עצמם. אמירת תהילים ושינון פסוקים איננה תומכת בשום דבר מלבד באברכים ובראשי הישיבות שלהם. אני מצטרפת לדברי קודמי בהערכה העצומה לחיילי גולני והלוואי שימעטו הפגיעות בהם.שלומית קדם • שיחה 20:29, 16 בנובמבר 2024 (IST)

אני לא מסכים איתם, אבל על פי הנרטיב שלהם – הם חשובים לא פחות מהקצין באמ"ץ שמתכנן את המבצע או החייל באמ"ן שאוסף מודיעין. שיפוץ-ניק • שיחה 09:56, 17 בנובמבר 2024 (IST)

קצין מבצעים המתכנן מבצע חייב להיות בעל ניסיון קרבי ולשם התכנון עליו גם לצאת לשטח. גם חיילי מודיעין יוצאים אל השטח ולעתים אפילו מעבר לקווי האויב. זו חוצפה למתנדנדים בבית הכנסת להשוות עצמם לקציני מבצעים או חיילי מודיעין. בברכה. ליש • שיחה 10:41, 17 בנובמבר 2024 (IST)

כפי שכבר אמרתי, אני לא מסכים איתם ואין זה הגון לתת לי לייצג נרטיב שאני לא מסכים איתו. טענותיך נכונות חלקית. יש קמ"נים גדודיים או אפילו חטיבתיים – הם באמת נמצאים בשטח. יש את מערך המבצעים המיוחדים שגם הם נמצאים בשטח. אבל הקצינים בגלילות מעולם לא ראו שטח ולא הסתכנו. התרומה שלהם למלחמה חשובה מאוד, אבל אין להם סכנה כלל. קצין המבצעים – כנ"ל. יש קמב"צים שנמצאים בשטח, אבל יש קמב"צים שהשטח היחיד שהם ראו זה תמונות לווין. אלה כמו אלה עוזרים עזרה רבה ללחימה, אבל יש קמב"צים שלא מסתכנים יותר מהבחור על הסטנדר. שיפוץ-ניק • שיחה 10:50, 17 בנובמבר 2024 (IST)

דברי לא הופנו אליך, אלא אל אלה, שהתנדבת לדבר בשמם. אני מניח שידוע לך על מיון לפי פרופיל - בין הג'ובניקים תמצא פרופילניקים לרוב - כל הכבוד שהם משרתים במסגרת מגבלותיהם. אח שלי נפגע קשה על ידי אוטובוס בילדותו, איבד כליה וטחול. בבוא הזמן היו נכונים לפטור אותו לגמרי, אך הוא התנדב ושירת שירות מלא, כן, הוצב ביחידת המחשבים ולאחר מכן עבר קורס חובשים ושירת שנים ארוכות במילואים כחובש. תפילות הן לא תחליף לשירות אמיתי. בברכה. ליש • שיחה 11:03, 17 בנובמבר 2024 (IST)

יחידה 8-200 ממיינים לפני יחידות קרביות. ככה שיש לא מעט חיילים ביחידה שמבחינת פרופיל הם יכולים להיות לוחמים. שיפוץ-ניק • שיחה 13:29, 17 בנובמבר 2024 (IST)

ליש, כתבתי איך אני מבין את נקודת המבט שלהם כדי לענות לשאלתך "איך הם חיים עם עצמם", בהנחה שהתכוונת לומר שאתה לא מבין את נקודת המבט שלהם, כי אם אתה מבין אותה, לא הייתי מצפה שתזלזל במי שסובר שמה שהוא עושה משהו חשוב לפחות כמו שירות ביחידת סייבר או בדובר צה"ל. נראה לי שאם כל החרדים היו מתגייסים ליחידות כאלה, הציבור היה בולע את זה, לכן המיון זה לא הנקודה. לי נראה שהויכוח כאן הוא הרבה יותר שורשי מזה - מה המשמעות של התורה לעומת הצבא עבור עם ישראל. השקפת עולם שמייחסת להתנדנדות בבתי מדרש חשיבות גדולה יותר מללחימה פיזית בשדה הקרב יכולה להישמע מגוחכת ומזמינה תגובה מזלזלת, אבל אם אתה באמת רוצה לשכנע את הצד השני לשנות את עמדתו, מועיל יותר יהיה לתקוף את העמדה שלו ולא אותו בעצמו.

אגב, אני אישית מסכים עם המשתמטים שבלי תורה מדינת ישראל לא תוכל להתקיים, ומסכים עם הטוענים שבלי צבא מדינת ישראל לא תוכל להתקיים, ומסכים עם הטוענים שצבא ותורה לא סותרים אחד את השני אלא להיפך, התורה מחייבת להתגייס לצבא גם אם זה ימעיט (אבל לא ישמיד) את לימוד התורה. אני לא לגמרי בטוח מה התשובה שהמשתמטים עונים לשאלה הזו ואולי יש עמדות שונות בנושא, אבל ההסבר היחיד שאני מצליח להבין הוא פחד שהגיוס לצבא יגרום לכל העולם החרדי ולתורה שלו לקרוס. אני גם מבין את הפחד, שאם החרדים לא ישאו בעול המדינה תקרוס, ואת הזעם של כל אחד מהצדדים על הצד השני שמסכן את עם ישראל בהתנהגותו. אבל צריך להיזהר מלתת לרגשות שליליים להשתלט על הויכוח. להיפך, אם רוצים לשכנע את הצד השני להתפשר - מומלץ להפגין כלפיו רגשות חיוביים כדי לרכך את הפחד שלו (ובלי קשר תמיד מומלץ לתת רק לרגשות חיוביים מקום במוח).

צר לי שהתגובה שכתבתי השתלטה על דיון שמטרתו להצדיע לגבורתם של חיילי גולני, אז אני חוזר כאן ומצדיע לגבורתם של החיילים, שראויים להערכה הגדולה ביותר על מסירות נפשם למען עם ישראל. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 14:23, 17 בנובמבר 2024 (IST)

חטיבת גולני, כמו כל הלוחמים בחזית, הם גיבורים אמיתיים ואריות בשדה הקרב. הם שילמו מחיר כבד על הלחימה אבל רוחם לא שחה וכוחם לא תש. יש בהם רוח אדירה וצריך להצדיע להם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:34, 16 בנובמבר 2024 (IST)

מצטרפת למצדיעים ולחרדים לצהל. תודה ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 18:43, 19 בנובמבר 2024 (IST)

במקרה ראיתי אולי יעניין מישהו:
משה פיסגה, פרס: אין להפריע לבחורי ישיבות שתורתם אמונתם, שערים, 8 ביוני 1975.
יש שם כמה שגיאות וטענות מוזרות... אייל • שיחה 15:37, 20 בנובמבר 2024 (IST)

פגיעות המלחמה בנכסי תרבות

בית לוחמי הגטאות מוזיאון השואה הראשון שעל הקמתו הוחלט בשנת 1949, בסכנת סגירה. בכתבה נכתב: ” מוזיאון השואה הראשון בעולם הממוקם בגליל המערבי בסכנת סגירה בשל נזקים כלכליים שספג על רקע המלחמה בצפון • מלבד מתווה פיצויים שלא כולל את המוסד שקם ב-1949 - מבקרים לא מגיעים בשל המצב הביטחוני • בנוסף, המבנה ספג פגיעות מירי רקטות • המנכ"ל: אם הבית הזה ייפגע - זו תהיה תמונת הניצחון הטובה ביותר שאויבנו יכולים לקבל”, עכשיו נראה האם המדינה מגייסת כסף לשקם את המוזיאון ולחזיק אותו. מה הסיכוי שמיקי זוהר שר התרבות יעשה משהו? אני סקפטית. ראו כתבה כאן
בנוסף אתר ארכאולוגי מצד עתרת נפגע השבוע מטיל מלבנון. בשנת 2018 הושקעו 1.6 מיליון ש"ח בשיקומו. אז גם לזה צריך כסף. ראו כתבה
מוזיאונים חשובים ואתרים ארכאולוגים לא מצביעים לממשלה. אין להם לובי, והשאלה כמה זה מענין את המפלגות החרדיות ואת יצחק גולדקנופף ואת גפני. לדעתי זה לא מעניין אותם. חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 17:58, 15 בנובמבר 2024 (IST)

ממשלת ישראל=גודלקנופף אייל • שיחה 19:45, 16 בנובמבר 2024 (IST)

שנים. יהודים שולטים בעולם וחרדים במדינה, וכמובן שהם גם אשמים בהתאמה בכל הבעיות בעולם ובמדינה. שמש מרפא • שיחה 20:11, 16 בנובמבר 2024 (IST)

לא בכל הבעיות, ודאי לא בעולם, אבל בישראל בשלטון נתניהו, אכן יש להם אחריות רבה וכבדה לכשלים בניהול המדינה. כשהדאגה לרווחת אברכים בטלים מעבודה ומשירות צבאי או לאומי עומדת בראש מעייניהם, והתרבות והחינוך הממלכתי נדחקים לאחור, אז כן, האחריות בהחלט מוטלת לפתחם. כשגולדקנופף לא מבין מה רע כאן ומה בכלל הבעיה, ובטאון אגודת ישראל מאשים את תושבי עוטף עזה באסון הנורא שפקד אותם - נראה לי, שכל מילה נוספת מיותרת.שלומית קדם • שיחה 20:25, 16 בנובמבר 2024 (IST)

אה סליחה, היהודים לא שולטים בעולם, שטויות.
אבל בטח החרדים שולטים במדינה, אלא מי אם לא הם? שמיה רבה • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 20:28, 16 בנובמבר 2024 (IST)

צריך להפריד, לא כולם אותו דבר. ש"ס למשל יותר מתונים ולפחות ברקטוריקה מתייחסים גם לבעיות של כלל המדינה והציבור. יצחק גולדקנופף, לפחות על פי איך שהתקשורת מציגה אותו, מתנהג כאילו ממש לא אכפת לו מכלום חוץ מהמגזר שלו ומתבטא בזלזול כלפי הציבור הכללי (ובפרט הציבור החילוני). ברור שזה גורם לאנטגוניזם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:41, 16 בנובמבר 2024 (IST)

בהתחשב בעובדה שפוליטיקאים חילונים נוהגים להתבטא בזלזול כלפי הציבור החרדי, אין מה להתפלא שהאנטגוניזם הכללי מביא לתמונת מראה מצד פוליטיקאים חרדים. האמת היא שעדיף להמעיט בזלזול בכלל, אבל זה כנראה מעל לכוחות רוב נבחרי הציבור שלנו, משלל המגזרים. בן עדריאל • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה 20:56, 16 בנובמבר 2024 (IST)

הם עכשיו בשלטון (חלק מהממשלה והקואליציה) ורואים שהעם נענק תחת הנטל בתקופה קשה (מלחמה, מילואים של כשנה, מצב כלכלי קשה) והדבר האחרון שצריך זה שהשלטון יגיד "אבי יִסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". פעם אחרונה שזו הייתה תגובת השלטון זה נגמר באסון נוראי לעם ישראל. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:00, 16 בנובמבר 2024 (IST)

פעם אחת הייתי במוזיאון. לא התרשמתי. מראה צד מאוד מסויים (פוליטית) של השואה. אני מבין שאלו הנושאים בקרובים למייסדי הקיבוץ ובהם מורדי גטו וורשה של השומר הצעיר. הקיבוץ עשה הון בזמנו ממכירת טבעול. אני לא בטוח כמה הממשלה צריכה לתמוך בשיקןם המוזיאון. שואה, חרדים ומלחמה זה אחלה מתכון לויכוח פולמוסי. --ריהטא • שיחה 20:39, 16 בנובמבר 2024 (IST)

לא ברור לי מה פוליטי בהצגת השואה, אלא אם כן שימת דגש על הלוחמים בגטו ורשה נחשבת לפוליטית. בדרך הטבע, ראשי ההתנגדות בגטו ורשה היו פעילים בתנועות נוער, בהן השומר הצעיר. האם זה פוסל את הנצחתם במוזיאון בקיבוץ שנקרא מורדי הגיטאות? ומה עניין טבעול לכאן? המוזיאון איננו עסק פרטי של הקיבוץ אלא נכס לאומי וחינוכי.שלומית קדם • שיחה 20:47, 16 בנובמבר 2024 (IST)

הוא מתכוון ליחס לאצ"י לעומת אי"ל. איש עיטי - הבה נשיחה 00:22, 17 בנובמבר 2024 (IST)

אני רוצה להודות לחנה שהביאה למודעות של פוקדי דף זה את הנושא של השפעת המלחמה על נכסי תרבות זה נושא חשוב אולי אפילו יש לו מקום לערך. באשר לרעשי הרקע של השיח הפוליטי אינני רוצה לחוות דעה אני חושב שזה מזיק לדיון. מי-נהר • שיחה 01:25, 17 בנובמבר 2024 (IST)

מבנה נוסף נפגע במוצאי שבת מטיל בית קלר בחיפה במרכז הכרמל. המבנה משמש גם את מכון שומאכר על שם גוטליב שומאכר, וגם בית כנסת, שמתפלליו סיימו את התפילה שעה לפני פגיעת הטיל. ראו מבצע שיקום ברחוב קלר: דיירים פונו לבתי מלון חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 18:02, 17 בנובמבר 2024 (IST)

האם יהיו לנו בושות ? (בחדשות)

אין ספק שהיתה דרמה כלשהי בבחירות לתפקיד הבירוקרט בויקיפדיה העברית. עד סיום הבחירות נראה היה שהמיזם עושה מאמץ לשמור את הבחירות בתוך הקהילה. וטוב שכך. אפילו הבאנר על הבחירות היה רק למשתמשים רשומים. מחר יום חדש האם מחר/מחרתיים יכתבו על מה שהיה בחדשות ? והאם יהיו לנו בושות ? הרי גם ככה ידוע כשאשר התקשורת כותבת על ויקיפדיה היא עושה סלט אחד גדול כל שכן אם היא תידרש לאירוע שכזה. אני שואל את עצמי האם יש איזה מנגנון אצלינו שמכין משהו מונגש לתקשורת במידת הצורך כדי שהתקשורת לא תייצר נרטיבים (שטחיים או מוזנים ע"י) משלה. כך או כך נראה שהטוענים שלא צריך כללים מפורטים לכל דבר טעו והביאו אותנו למצב מביך של נהלים כמו בחירת בירוקרט. לפחות יש תקווה שכתוצאה מכך יגובשו בענין זה נהלים חדשים. מי-נהר • שיחה 00:35, 17 בנובמבר 2024 (IST)

יש לעמותה איזושהי תגובה לקונית קבועה בכל פעם שיש התייחסות בתקשורת. שמיה רבה • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 00:46, 17 בנובמבר 2024 (IST)

העמותה מעולם לא התערבה בדברי פנים של וויקיפדיה, לכן התגובה החוזרת. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 00:59, 17 בנובמבר 2024 (IST)

והניסיון מלמד שהתקשורת עושה הר מעכבר או מטעה בגדול. מי שלא מכיר את מה שקורה יתקשה להבין אותו נכון או בכלל כל שכן כשיש מחלוקות. לכן צריך איזה כלי תיווך שינגיש את העיקר והחיובי מתוך מה שקורה. ובזמן. מי-נהר • שיחה 01:07, 17 בנובמבר 2024 (IST)

בתקשורת יסקרו את ויקיפדיה, רק אם זה יביא להם רייטינג, או מתאים לאג'נדה שלהם. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 20:40, 17 בנובמבר 2024 (IST)

אם באתר אייס, שנוהג לפרסם באובססיביות כתבות קליקבייט על ויקיפדיה, עדיין לא התפרסמה כתבה על הבחירות, אז אפשר להרגע. TheStriker • שיחה 09:58, 19 בנובמבר 2024 (IST)

קורס הכשרת כותבים לגמלאים וגמלאיות

Wikimedia Israel - Wikipedia Editing Course for Seniors - 17.12.2024

ויקימדיה ישראל מזמינה אתכם להכשרת כותבים לוויקיפדיה העברית - קורס מקוון במיוחד עבור גמלאיות וגמלאים. בואו לחקור עולמות תוכן חדשים, להיות חלק מקהילה תורמת ולשפר את המידע הנגיש לציבור!

6 מפגשי זום בהובלת מנחה

6 יחידות ללמידה עצמית

מפגשי הזום יתקיימו בימי שלישי

בין התאריכים 17/12/24 - 28/01/25

בין השעות 11:00 - 13:00

להרשמה ופרטים נוספים: https://mailchi.mp/wikimedia/seniors2024 AndreFrank-WMIL • שיחה 05:34, 17 בנובמבר 2024 (IST)

המוות מרעב ברצועת עזה

― הועבר לדף [[שיחה:הרעב ההמוני ברצועת עזה]]

לאגורות שלך יש ערך – עיגול לטובה – ויקימדיה ישראל

קמפיין עיגול לטובה – ויקימדיה ישראל 2024

מצטרפים ומקדמים את הידע החופשי בוויקיפדיה העברית!

שילמת באשראי? סכום הקנייה יעוגל כלפי מעלה לשקל הקרוב, והאגורות ייתרמו לוויקימדיה ישראל, שיוזמת ומובילה תוכניות לפיתוח ויקיפדיה העברית.

לדוגמה: קנית ב-9.80₪, שילמת 10₪, תרמת 20 אגורות!

התרומה החודשית הממוצעת היא 5₪ בלבד - כסף קטן, אימפקט גדול!

האגורות הספורות שלך ושל עוד מעגלים רבים, הופכות ביחד לאלפי שקלים שנאספים דרך עיגול לטובה. כך, הן תורמות לקידום הידע וההשכלה בישראל!

התחילו לעגל עכשיו: www.wikimedia.org.il/igul AndreFrank-WMIL • שיחה 11:49, 18 בנובמבר 2024 (IST)

יש להן ערך, אבל האם הוא עומד בקריטריונים להיכלל בויקיפדיה? --Amir Segev Sarusi • שיחה 15:01, 19 בנובמבר 2024 (IST)

ההבדל בין מומנט לכוח סוס

סרטון נחמד שמסביר את ההבדל בין מומנט כוח לכוח סוס בהקשר של כלי רכב:

• NEVER be confused by HORSEPOWER and TORQUE again - HP and TORQUE EXPLAINED in the MOST VISUAL WAY, סרטון בערוץ "driving 4 answers", באתר יוטיוב (אורך: 08:55)
• Who's faster? Explained and Simulated - Horsepower vs Torque, סרטון בערוץ "driving 4 answers", באתר יוטיוב (אורך: 14:27)

מוזמנים לצפות ולשבץ אותו בערכים המתאימים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:55, 20 בנובמבר 2024 (IST)

למרות שכך מוצג בסרט, אני מניח שיהיה נכון יותר לדבר על ההבדל בין מומנט כח להספק. אסף השני - לדף הסיכה. 19:15, 20 בנובמבר 2024 (IST)

 אהבתי רמי (Aizenr) • שיחה 09:12, 21 בנובמבר 2024 (IST)

המפגש הבא

משהו יודע מתי מתוכנן המפגש הבא ומי מארגן אותו? האם נמצא מקום למפגש. עם יש קושי עם זה אני יכול כנראה לנדב את מכון ויצמן. כמו כן, היתי רוצה להזמין נושא להרצאה: "כלים מתקדמים לעריכה בויקפדיה". היתי רוצה לילמוד על כלים מתקדמים יותר מהוספת קישור או תבנית. למשל: שיוש ב-JS או לואה, בוטים ועוד. ני נחנס לאחרונה לפן הטכני של העריכה, וחסר לי ידע. אני מעריך שיהו עוד מתענינים. רמי (Aizenr) • שיחה 09:20, 21 בנובמבר 2024 (IST)

יש עוד זמן עד למפגש, אבל מאמין שבקרוב העמותה תתחיל לעבוד עליו. אל דאגה. ארז האורז • שיחה 🎗 12:42, 21 בנובמבר 2024 (IST)

אני לא בטוח שהנושא הוא המפגש הוויקיפדי השנתי או העונתי. לדעתי רמי מעוניין במשהו טכני. היו פעם האקתונים בירושלים. אני חושב שזה רעיון טוב לארגן משהו במכון ויצמן. אולי @ערן יהיה מעוניין להיות חלק מהעניין. Geagea • שיחה 14:08, 21 בנובמבר 2024 (IST)

תודה רבה, מה זה מפגש שנתי ומה זה עונתי? חשבתי שיש מפגש פעמים בשנה. רמי (Aizenr) • שיחה 16:08, 21 בנובמבר 2024 (IST)

יש שני מפגשים עונתיים, בחורף (ינואר) ובקיץ (יולי).

ההצעה של רמי לא מתאימה למפגשים אלה, משום שהיא דורשת העמקה שרק מעטים מהוויקיפדים ירצו, והיא דורשת זמן, יותר מהזמן המוקדש למפגש העונתי כולו. אפשר לארגן מפגש נפרד שיוקדש רק למטרה זו. הנושאים שרמי העלה מצריכים ידע מוקדם בתכנות:

• ידע ב-JavaScript, לשם כתיבת גאדג'טים.
• ידע ב-Lua, לשם כתיבת יחידות.
• ידע בסיסי בפייתון, לשם הפעלת בוטים.

על בסיס ידע מוקדם זה, ההדרכה המבוקשת תעסוק בממשק עם ויקיפדיה, הנחוץ למימוש המטרות הנ"ל.

ערן הוא היחיד שעולה בדעתי כמדריך לכל התחומים הללו. יש ויקיפדים נוספים שלהם היכרות עם אחד התחומים. לא ברור עד כמה יש ביקוש להדרכה כזו. דוד שי • שיחה 20:37, 22 בנובמבר 2024 (IST)

תודה על התגובה. ינואר זה עוד מעט.

לגבי ידע מוקדם, ההרגשה שלי שבזכות chatgpt אפשר להסתפק במעט ידע מוקדם. בכל מקרה זה ידעה שהרבה יותר קל לרכש ברשת מאשר איך מתממשקים לויקיפדיה. יכול להית שאני טועה. יש עוד תחומים "מתקדמים" שחסר לי (וכנראה להרבה אחרים) בהם ידע, למשל המנשק עם ויקינתונים. אפשר התפצל ל2 קבוצות, ולהעביר הרצאות מקבילות. אפשר גם לעשות את ההרצה כאפטרפארטי אחרי המפגש. בכל מקרה זה הכול תיאורטי. אם אין מתנדב, אז אין על מה לדבר. אם יש, אז אפשר לעשות סקר לראות האם יש ביקוש ולמה. רמי (Aizenr) • שיחה 09:50, 23 בנובמבר 2024 (IST)

אני גם הייתי שמחה לשדרג את היכולות הטכניות שלי. בטח יש כל מיני טיפים מעורכים מנוסים שיכולים לקדם את רובנו, גם בלי ידע מוקדם בתכנות. לדעתי מתאים יותר ללמוד דברים כאלה במפגש בזום. אולי אפשר לארגן סדרה של למידת עמיתים. מתייגת את @AndreFrank-WMIL. SigTif • שיחה 14:48, 6 בדצמבר 2024 (IST)

גם אני אשמח ללמוד על הדברים האלה. למפגש פיזי כנראה לא אוכל להגיע אבל זום יהיה מצויין מבחינתי. לאמילה • שיחה 20:44, 7 בדצמבר 2024 (IST)

הי! אנחנו מתחילים שגרה של פגישות חודשיות בזום כדי לענות על הצורך הזה. מוזמנים לעקוב אחרינו במדיה החברתית כדי להישאר מעודכנים בכל החדשות והעדכונים! AndreFrank-WMIL • שיחה 06:00, 8 בדצמבר 2024 (IST)

@AndreFrank-WMIL, אודה לך אם תוכל לפרסם גם כאן, לטובת מי שלא עוקבים אחרי הרשתות. תודה, SigTif • שיחה 14:11, 16 בדצמבר 2024 (IST)

הי!

פה דף הרשמה למפגש הבא (19.12):

https://mailchi.mp/wikimedia/mifgashwiki AndreFrank-WMIL • שיחה 21:14, 17 בדצמבר 2024 (IST)

רעיון לפרשת חיי־שרה

בפרשתנו מסופר על שליחותו של אליעזר עבד אברהם למצוא שידוך לבן אדונו – יצחק, לפני צאתו בירך אותו אברהם "ה’ אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני".
בהמשך, מסופר על פגישת אליעזר עם רבקה ולאחר מכן שיחתו עם אביה בתואל ואחיה לבן. בשיחתו איתם מספר אליעזר "ויאמר אלי [אברהם] ה’ אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו איתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי.
בסיפורו משנה אליעזר כמה פרטים, בעיקר מודגש השינוי בין מה שאברהם אמר "ישלח מלאכו לפניך" ובין איך שאליעזר מצטטו "ישלח מלאכו איתך", שינוי נוסף הוא בהוספת המילים "והצליח דרכך" שאותן הוא מייחס לאברהם בעוד בסיפור המקורי לא נמצא שנאמרו מילים אלו.
ההבדל בין "איתך" ל"לפניך" הוא – אתך הוא יחד עמך, השליח יצטרך לעבוד ויזכה לסיוע מהמלאך, לעומת "לפניך" שעוד קודם צאת השליח לשליחותו כבר תתבצע השליחות בידי המלאך והשליח רק ‘יקטוף את הפירות’.
אברהם אבינו ברך את אליעזר "ישלח מלאכו לפניך" – עוד קודם שתצא, השליחות כבר תושלם. לעומת זאת, כאשר אליעזר מספר לבתואל את דבר שליחותו הוא משתמש במילים "ישלח מלאכו אִתך" מכיוון שאם היה אומר "לפניך" היה אומר לו בתואל – ‘לשם מה כל הדיבורים?! הלא כבר הובטחת על הצלחת השליחות, והמלאך השלים הכל’. ולכן שינה אליעזר ואמר "אִתך".
אולם, הוא רמז לכך שהוא בטוח בהצלחת השליחות בהוסיפו את המילים "והצליח דרכך" המורות הצלחה במשימה בלא בלא טרחה ועמל.
בזה יובן גם מה שאמר אברהם "ולקחת אשה לבני" – איך יכול היה אברהם להבטיח לאליעזר שיצליח בשליחותו הלא הדבר תלוי ברצונה של האשה? והתשובה, בשעה שה’ שולח מלאך לפני השליח, הרי כל תפקידו של השליח מסתכם ב"לא להפריע" והוא מובטח בהצלחת שליחותו, מכיון שהא־להים שלח את מלאכו לפני השליח, דבר לא יכול לעכב בעדו, אף לא בחירתו החופשית של האדם.
על פי זה יכול כל יהודי לבטוח בהצלחת "שליחותו" – הפצת יהדות – אף שאינו שליט על סביבתו ואין בידו לכוף אנשים לקיים תורה ומצוֹת – כל עוד הוא מרגיש שאין הוא "בעל־הבית" על פעולותיו אלא הוא בסך הכל כעבד הבא בשליחות אדונו. אדם המחזיק בגישה כזו יכול להצליח ולהשפיע גם על דברים שאינם בשליטתו כלל.
אמ;לק כשיהודי מרגיש שפעולותיו אינן מעצמו כי אם בשליחות בוראו – הצלחתו מובטחת.
שבת שלום!, בברכה שמיה רבה • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ה • 12:56, 22 בנובמבר 2024 (IST)

כיוון שכיכר העיר היא המקום היחיד בוויקיפדיה שמתיר מחקר מקורי, אביא מחידושי הגרד"ש לפרשה זו. בתחילת הפרשה מסופר ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה”. המספר 127 מופיע גם בתחילת מגילת אסתר: ”וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה”. לא סביר שבמקריות גמורה המספר הבנאלי 127 משותף לשרה אמנו ולאחשוורוש. ידועה חיבתם של סיפורי התורה למספרים טיפולוגיים, כגון 7, 40 ועוד. אם כך, מה המיוחד במספר 127 שהופך אותו למספר טיפולוגי? התשובה נרמזת בסוף הפסוק הפותח את פרשת חיי שרה: ”שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה”. הביטוי ”שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה” אומר דרשני, שהרי שרה, ככל האדם, חייתה רק פעם אחת. ובכן, התשובה לקושיות אלה נעוצה במילה ”שְׁנֵי”, הרומזת למספר 2, כלומר לכך שאת המספר 127 של חיי שרה יש לקרוא בצורתו בבסיס 2: 1111111. שבע פעמים רומז לנו המספר 127 כי אחד אלוהינו, בשמים ובארץ. שבת שלום, דוד שי • שיחה 20:59, 22 בנובמבר 2024 (IST)

אגב, בכתובת בהיסטון מונה אביו של אחשוורוש, דרייווש, 23 מדינות. 23 הוא מספר טיפולוגי, לדוגמה, אצל האילומינאטי. Tzafrir • שיחה 12:06, 23 בנובמבר 2024 (IST)

כל מתכנת מתחיל יודע: לחייה של שרה הוקצו 8 ביט (כנגד שמונת ימי המילה, שהנהיג בעלה) בפורמט SIGNED (כנגד הסימנים שנתן הקב"ה). היא הגיעה, כמצופה מצדקת שכמוה, למקסימום האפשרי. אסף השני - לדף הסיכה. 18:53, 23 בנובמבר 2024 (IST)

הסבר הגיוני יותר לטעמי הוא ההסבר של פרופסור מאיר בר-אילן כאן, שהמספר 127 מבטא שלמות כיוון שסכום המספרים מ-1 עד 127 הוא 8128, המספר המושלם הרביעי והגדול ביותר שהיה ידוע בעת העתיקה, כנראה. אפשר להוסיף שהפירוק לגורמים של 8128 הוא ${2^{6}}\cdot 127$. תכונה מעניינת נוספת של המספר 127 היא שהוא המספר השביעי בסדרה $a_{x}=a_{x-1}+\left(x-1\right)\cdot 6$ כאשר $a_{1}=1$. הסדרה הזו מחזירה את המספר של המשושים שניתן לסדר זה סביב זה במעגלים לפי מספר המעגלים, ראיתי את זה כאן. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה • 20:32, 23 בנובמבר 2024 (IST)

יש כמה דרשות של חז"ל שעוסקים בהקבלה של שני המספרים. שמש מרפא • שיחה 20:38, 23 בנובמבר 2024 (IST)

אקראיות, לא הגיונית? אייל • שיחה 20:39, 23 בנובמבר 2024 (IST)

הגיונית. המהר"ל שהיה אבי אבות הפרשנות הטיפולוגית כותב בכמה מקומות "ואין לומר שהיה זה במקרה, כי דברים גדולים אינם במקרה". אז אם מתייחסים לשנות חיי שרה או למספר מדינותיה של אסתר כדבר שאינו "גדול" ניתן לומר שזה מקרה. שמש מרפא • שיחה 20:45, 23 בנובמבר 2024 (IST)

אני לא מסכים, מה שלא אקראי זה מותה - הייתה סיבה למה היא לא חייתה עוד, כנ"ל אצל מדינות אחשוורוש.
המספור הוא האקראי. אייל • שיחה 20:55, 23 בנובמבר 2024 (IST)

השאלה של המדרש היא "למה נמנו שנותיה של שרה", כי הנחת העבודה היא שאם המספר האקראי אין שום סיבה שהוא יהיה מוזכר בתורה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה • 21:02, 23 בנובמבר 2024 (IST)

כל מספרי השנים של האבות (ושל הדמויות החשובות בתורה בכלל) נמנו. שמש מרפא • שיחה 21:08, 23 בנובמבר 2024 (IST)

ועל כולם יש פרשנויות? או אמורות להיות? אייל • שיחה 21:10, 23 בנובמבר 2024 (IST)

אני מעריך שכן אבל לא בדקתי את כולם. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה • 21:11, 23 בנובמבר 2024 (IST)

שרה היא האשה היחידה בתורה ששנותיה נמנו. אי״ש / שו״ת, כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה ; 02:27, 24 בנובמבר 2024 (IST)

קצת מאולץ לדעתי. 127 זה פשוט 12*10 + 7. מספר ״טיפולוגי״ (מה שזה לא אומר) בצורה די שקופה. ראובן מ. • שיחה 00:03, 29 בנובמבר 2024 (IST)

הזמנת אירוע – חברים זוכרים את דרור לין ז׳׳ל

הזמנת אירוע – חברים זוכרים את דרור לין ז׳׳ל

הנכם מוזמנים לאירוע לזכרו של דרור לין ז"ל, שיתקיים ביום שישי, 13 בדצמבר 2024, בין השעות 13:00-09:00. האירוע ייערך במוזיאון "אנו - מוזיאון העם היהודי", רחוב קלאוזנר 15, תל אביב. (הכניסה דרך שער 2 של אוניברסיטת תל אביב). מקווים לראותכם.

09:00–09:30    התכנסות וכיבוד

09:30–10:00    דברי פתיחה והרצאה: "המלחמה על הכלל: כיצד ויקימדיה ישראל נלחמה לאורך השנים לשחרר יצירות מזכויות יוצרים" - עו"ד יהונתן קלינגר

10:00–10:30    מעגלי שיח

10:30–11:00    The Coolest Project    

11:00–11:10    דבר המשפחה

11:10–11:30    כיבוד קל

13:00-11:30        סיור מודרך במוזיאון "אנו – מוזיאון העם היהודי" (בהרשמה מראש בלבד)

להרשמה:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfGi6EvuuejfpDDO4ME13bPrv3MudUI1dtjzlST_v-ykOKhyQ/viewform?usp=sf_link

נשמח לראותכם שם. AndreFrank-WMIL • שיחה 11:05, 27 בנובמבר 2024 (IST)

רעיון לפרשת תולדות

בפרשתנו מסופר על גנבת הברכות, בקצרה – יצחק מבקש לברך את בנו עשו, רבקה שומעת את יצחק ומורה לבנה יעקב להתחפש לעשו ולקחת את הברכות במרמה.
התנהגותה של רבקה לא מובנת, מדוע הייתה צריכה להפעיל את יעקב בצורה של רמאות והתחזות, ולא ביקשה בפשטות מיצחק שיברך את יעקב?
הרבי מליובאוויטש באחד ממכתביו מסביר את התנהגותה של רבקה ואומר כי רבקה ידעה שלא תמיד צאצאיו של יעקב ילכו בדרכיו, יבואו זמנים בהם חלק מצאצאיו של יעקב יראו דומים יותר לדוֹד עשו מאשר לסבא יעקב. רבקה רצתה שהברכות יחולו גם על צאצאים אלו, הרחוקים בהתנהגותם ובמראם מיעקב, ובכוונה תחילה סידרה שהברכות יינתנו ליעקב המחופש לעשו. בכך דאגה גם ליהודים רחוקים, הקשורים־זהים ליעקב רק בפנימיותם המוסתרת, ואילו כלפי חוץ ואפילו כלפי עצמם הם נראים כעשו, ובעצם העבירה מסר ליעקב ולצאצאיו אחריו – ילדיך לעולם יהיו מבורכים, אף אם הם נראים כעשו – בפנימיותם הם צאצאי יעקב ולעד יישארו כך.
שבת שלום! בברכה שמיה רבה • שיחה • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ה • 23:09, 28 בנובמבר 2024 (IST)

"רבקה רצתה שהברכות יחולו גם על צאצאים אלו, הרחוקים בהתנהגותם ובמראם מיעקב"... לי זה מזכיר את הסיפור "מוישל'ה גנב" של קרליבך. TheStriker • שיחה 23:55, 28 בנובמבר 2024 (IST)

יצא לי פעם לספר לקרובת משפחה איך הסיפור הזה וסיפור מכירת הבכורה רומזים לנו שיעקב הוא לא אדם כל כך נחמד (הוא מזיד, הוא עוקב). אז אם יש לנו כבר רמאי זמין, למה לא להשתמש בו? כמובן שאותה קרובת משפחה הזדעזעה. יעקב אבינו שלנו? מה פתאום? איך יתכן שהוא לא טלית שכולה תכלת? Tzafrir • שיחה 13:59, 29 בנובמבר 2024 (IST)

@Tzafrir אני מזמין אותך לקרוא את ספרו של הרב יונתן זקס "לא בשם האל" בפרק השביעי הוא מסביר את שורשי מאבק האחים והשלום ביניהם, מוזמן.
(יש לי בקובץ אם בא לך) אייל • שיחה 14:04, 29 בנובמבר 2024 (IST)

פרשנות פשוטה יותר יכולה פשוט להניח שרבקה הניחה שיצחק לא היה מסכים להעביר את ברכת עשו ליעקב. הוא עצמו קיבל את החלטתו להעניק את הברכה לעשו. חוץ מזה, כיוון שרבקה באה ממשפחת רמאים, כנראה שזו ברירת המחדל אצלה. אסף השני - לדף הסיכה. 19:52, 29 בנובמבר 2024 (IST)

במשך דורות רבים היה מקום לקושיה שבפתח דברים אלה, "התנהגותה של רבקה לא מובנת, מדוע הייתה צריכה להפעיל את יעקב בצורה של רמאות והתחזות", אבל בדורנו, ששרך דרכיו, קושיה זו הפכה למיותרת, שהרי רמאות הפכה לדרך המלך לכיבוש השלטון. דוד שי • שיחה 09:07, 30 בנובמבר 2024 (IST)

שני-גרוש שלי: התנ"ך מספר לנו בצורה מפורשת הרבה דברים שקשה לנו לשמוע. כמו למשל, שלפעמים הורים אוהבים ילד אחד יותר מהאחרים. רבקה העדיפה את יעקב, בעוד שיצחק אולי העדיף את עשיו הגבר. גם יעקב, בתורו, הכי אהב את יוסף החולמני. כלנית • שיחה 09:30, 30 בנובמבר 2024 (IST)

נכון מאד. וישנם אנשים שמתעקשים לקשור כתר של צדיק מושלם לכל אותם אנשים לא מושלמים, ולכן נאלצים לעשות סלטות כדי להסביר אחר כך את פשוטו של מקרא בדרש מופלא שבמופלא. אסף השני - לדף הסיכה. 15:35, 30 בנובמבר 2024 (IST)

או שרבקה פשוט דואגת לבן הצעיר, שהוא לא הצייד המוכשר, כאפליה מתקנת על רקע תפישות ומנהגים של חברה פטריארכלית, שיצחק הוא תוצר שלה. Liadmalone • שיחה 18:19, 30 בנובמבר 2024 (IST)

הברכות שיצחק העניק ליעקב במקום ליצחק הם לא הברכות המרכזיות הם מדברות על הון שלטון, יצחק מוסיף לברך את יעקב בסוף הפרשה (כן, כדאי להכיר את הטקסט מהתנ"ך לא מהיהודים באים) הנה הברכות: וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם.
כפי שניתן להבין בפשטות היו שתי מערכות של ברכות, ברכות טבעיות לבן הטבעי וברכות רוחניות לבן הרוחני.
אגב, שמיה רבה בא מתוך תפיסה (הגיונית מאוד) שיש כמה רבדים למקרא, פשט דרש ועוד. אייל • שיחה 18:50, 30 בנובמבר 2024 (IST)

הרחבת גבולות האפשר ברפואה

היי. תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:56, 1 בדצמבר 2024 (IST)

https://neurodojo.blogspot.com/2024/11/neurosurgery-on-saturn-paper-shows.html

" The lead author has an extensive Google Scholar page and said on PubPeer: “it is clear that the document focuses on fictitious and hypothetical situations.” I am not clear about what the point of the article is, but never mind. It’s filed under “Letters to the editor,” which I think is an arena where researchers and journals can be allowed a little leeway." אסף השני - לדף הסיכה. 18:15, 2 בדצמבר 2024 (IST)

פיסקה על אמירות ויחס השר סמוטריץ׳ לגבי הגירת פלסטינים

― הועבר לדף שיחה:בצלאל סמוטריץ'#פיסקה על אמירות ויחס השר סמוטריץ׳ לגבי הגירת פלסטינים

רעיון לפרשת ויצא

ידוע שיעקב אבינו קיים את כל התורה כולה עוד לפני מתן תורה, וכמו שאמר יעקב לעשו "עם לבן גרתי", וביאר רש"י – “ותרי"ג מצוות שמרתי".
בפרשתנו מסופר על נישואי יעקב לבנות לבן, לאה ורחל, בניגוד לאיסור המפורש בתורה "ואשה אל אחותה לא תקח". ולכאורה קשה, איך נשא יעקב שתי אחיות בניגוד לציווי התורה?
התשובה לכך – קיום כל התורה על ידי יעקב אבינו היה "חומרא" ו"תוספת" שהוא קיבל על עצמו, אבל הוא לא נצטווה על זה מפי א־להים. עם ישראל לא היה מחויב למצוות התורה עד למתן תורה. וממילא, כשמצווה מסוימת הכתובה בתורה סותרת לציווי מפורש שנצטוו בו האבות או להתחייבויות קודמות אחרות – נדחית מצוות התורה מפני ציווים והתחייבויות אלו. ולענייננו, יעקב אבינו התחייב לרחל שישאנה לאשה, ואם לא היה מקיים את התחייבותו זו היה עובר יעקב אבינו על איסור רמייה ופוגע ברחל, מובן אפוא, מדוע דחה יעקב את החומרות האישיות שלו כשזה היה כרוך בפגיעה בזולת.
המסר פשוט ומובן – גם כשבן אדם מחליט להחמיר על עצמו ולנהוג בכל מיני "הנהגות חסידוּת", צריך הוא לזכור ולוודא שכל זה נדחה במקום שבו יש צער לזולת.
בברכת שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • ה' בכסלו ה'תשפ"ה • 10:49, 6 בדצמבר 2024 (IST)

מעניין שיעקב לא כל כך הקפיד על איסור רמייה ועל כיבוד אב ביחסו לאביו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 12:03, 6 בדצמבר 2024 (IST)

סוג של כיבוד, הוא חשב שזה הרצון המקורי של אביו, הוא גם התנהל ברמאות (יחסית) עם לבן, לעתים זה מה שצריך. אייל • שיחה 12:08, 6 בדצמבר 2024 (IST)

אם אביו היה רוצה לתת את הברכה ליעקב, הוא לא היה מוודא כל כך הרבה פעמים שהוא מברך את עשיו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 13:47, 6 בדצמבר 2024 (IST)

רצון מקורי = ממשיך הדרך אייל • שיחה 13:48, 6 בדצמבר 2024 (IST)

אגב הסטות הדיון פה מאוד חמודות... אייל • שיחה 13:49, 6 בדצמבר 2024 (IST)

בשני המקרים הוא חשב שהמטרה שלשמה הוא עושה את המעשה יותר חשובה מאיסור רמייה או איסור נשיאת שתי אחיות. האבות לא קיבלו את התורה, אולם בדרגתם הגבוהה הם הצליחו להבין בעצמם אילו מעשים רצויים בעיני האל ואלו לא ("שתי כליותיו יועצות לו"). מכוח אותה דרגה היו פעמים שהם הבינו שה' רוצה שהם יעשו מעשה שנחשב לאסור בשביל מטרה חשובה יותר. אין זה אומר שהם היו בהכרח חסינים מטעות, אבל באופן כללי זה היה העיקרון שהנחה אותם.

יש לציין שלאחר שניתנה התורה והסתלקה הנבואה, אין מי שיכול לעשות חשבונות כאלה ולכן אף פעם אין תירוץ להימנע מקיום מצווה, אלא אם כן מתבססים על עיקרון שקיים בהלכה, פיקוח נפש וכדומה. לכן דבריו של שמיה רבה אמורים רק לגבי הנהגות חסידות, כמו שהוא כתב בעצמו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ה' בכסלו ה'תשפ"ה • 14:34, 6 בדצמבר 2024 (IST)

זה ההסבר הרווח למקרה שבו יעקב אכן עבר על אחת ממצוות התורה - איסור נישואין לשתי אחיות במקביל. שמש מרפא • שיחה 14:46, 6 בדצמבר 2024 (IST)

במקרה זה נפתח הדיון. אי״ש / שו״ת, ז' בכסלו ה'תשפ"ה ; 02:00, 8 בדצמבר 2024 (IST)

סליחה, פספסתי את זה. שמש מרפא • שיחה 02:07, 8 בדצמבר 2024 (IST)

נסה בבקשה לראות את הרשימה הזו מעיניו של אדם חילוני. יעקב אבינו מקיים את התורה שתיכתב רק לאחר מותו, אבל בעצם בהתנדבות כי הוא לא חייב, ובוחר לקיים רק חלק ממנה לפי שיקול דעתו, כל זאת כדי להתעקש להשאיר אותו גם מקיים תורה כהלכתה וגם עילוי מוסרי. אני סקרן לדעת אם אתה מבין כמה מגוחך נראה תוכן כזה בעיניו של אדם חילוני, ולאיזה כיוון זה לוקח אותו ביחסו ליהדות. אסף השני - לדף הסיכה. 22:18, 6 בדצמבר 2024 (IST)

גם חז"ל לא מתלהבים מסיפור זה של האבות שקיימו מצוות טרם נתינתן, שהרי קבעו "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה". דוד שי • שיחה 18:43, 7 בדצמבר 2024 (IST)

@אסף השני, דווקא בעיני עיניים חילוניות יכולות להבין זאת היטב: לקיום מצוות יש 2 חלקים - החלק המהותני שחותר למהות המצווה ומטרתה, והחלק הפורמלי שמחייב קיום מצוות ככתבה בגלל עצם הציווי עליהן. לפני מתן תורה היה רק החלק הראשון - האבות קיימו את המצוות בגלל החלק הראשון מתוך תפיסה שזה מה שיביא לתיקון האדם והעולם, ולפיכך היו רשאים לעשות זאת כפי הבנתם את תפקידם, בניגוד לדורות לאחר מתן תורה שהיו מחוייבים לקיום המצוות לא רק בגלל העניין המהותי אלא פשוט מפני שכך נצטוו, כך שלא היה להם את החופש לפרש את התורה כרצונם. זאת אבחנה דווקא מאד מקובלת בעולם המשפט החילוני, גם אם בדרך כלל בהקשר מעט שונה.
בכל מקרה, אינני רואה צורך כלשהו להצדיק את התורה בעיני מי שלא מאמין בה מלכתחילה ורואה בה קובץ טקסטים נטול משמעות מיוחדת. שמש מרפא • שיחה 20:06, 4 בינואר 2025 (IST)

ערך גרוע במיוחד

ויקיפדים חרוצים מקדישים מזמנם לדיון על סיווג ערכים כ"ערך טוב", ובמשך חצי שנה העניקו סיווג זה ל-135 ערכים (מתוך אלפי ערכים הראויים לו). לטעמי פעילות זו מקדמת אך במעט את איכותה של ויקיפדיה. לחובבי סיווג ערכים אני מציע להתמקד בהענקת הסיווג "ערך גרוע במיוחד" לערכים הראויים לכך. אני לא מתכוון לערכים עם תבנית:לשכתב, שכבר התבנית מעידה על מצבם הגרוע, אלא לערכים הנראים כערך תקין, אך קיומם הוא חרפה לוויקיפדיה. לפני זמן מה הצבעתי על הערך בוטניקה, שבמצבו באותה עת היה קצרמר, אף שמדובר בנושא הנמנה עם ערכי הליבה של כל אנציקלופדיה. לאחר שאיש לא נפנה לשפר את הערך, עשיתי זאת בעצמי. היום נתקלתי בערך נוסף הראוי לסיווג "ערך גרוע במיוחד", הערך קובנטרי. הערך עוסק בעיר שקיימת קרוב לאלף שנים ומתגוררים בה יותר מ-360 אלף תושבים. למרות זאת, הערך כמעט ריק מתוכן, ורובו מוקדש לסיפור שלא התרחש. אולי סיווגו כערך גרוע במיוחד יגרום למישהו לשפרו.

ייתכן שניתן לכתוב בוט שיאתר ערכים כאלה: ערכים שאצלנו הם קצרמרים, ואילו הערך המקביל בוויקיפדיה באנגלית אורכו הוא יותר מ-50K.‏ 18:57, 7 בדצמבר 2024 (IST) דוד שי • שיחה 18:57, 7 בדצמבר 2024 (IST)

זו אחת ממטרותיה העיקריות של תבנית "לטיפול דחוף" (לפחות זו הייתה הכוונה המקורית). כיום התבנית משמשת כמעט רק לבקשות לכתיבת ערכים חדשים, במקרים רבים על נושאים שוליים (לפעמים אפילו חסרי חשיבות אנציקלופדית), וכאשר מתווסף לתבנית ערך ליבה במצב מחפיר, רק לעתים רחוקות הדבר מביא לשיפור הערך. אוסיף לרשימה הקצרה שהביא דוד את אטלנטיס - לעניות דעתי ערך ליבה, ועם זאת אחד הערכים העלובים, שלא לומר מחפירים בוויקיפדיה בעברית. קיפודנחש 20:43, 7 בדצמבר 2024 (IST)

מוזמנים להוסיף בקשות בפיסקה "לשפר" בתבנית:לטיפול דחוף. מעת לעת, כשמבקשים, אני מעלה שם גם ערכים לשיפור. הוספתי את קובנטרי ואטלנטיס. ‏עמיחי • שיחה 10:59, 8 בדצמבר 2024 (IST)

די עמיחי, הפרקטיקה של להזמין אחרים לתקן מיצתה את עצמה. לקחת אחריות על הטיפול הדחוף? פעל ברצינות ובנחישות. דחה את מה שצריך לדחות, הוסף את מה שצריך להוסיף - אל תפיל את זה על אחרים, ואל תתנצל כל עוד אתה עושה את עבודתך נאמנה. עמית - שיחה 11:10, 8 בדצמבר 2024 (IST)

לא הבנתי את הביקורת. כל הערכים שעולים לתבנית הם לפי בקשות של ויקיפדים. לעתים גם אני מוסיף רעיונות שלי. לפעמים הבקשות נענות במהירות, לפעמים באיטיות ולפעמים בכלל לא. אני שמח לראות שבשנה-שנתיים האחרונות יש הרבה יותר היענות מאשר בעבר, אבל כמובן זה לא מגיע למה שהיינו רוצים ומקווים שיהיה. ועדיין - כמעט כל ערך שמשופר או נכתב - משפר את מצבה של ויקיפדיה. ‏עמיחי • שיחה 11:17, 8 בדצמבר 2024 (IST)

אתה לא יכול להסתתר מאחורי "הערכים שעולים לתבנית הם לפי בקשות של ויקיפדים" - זה טיעון מעגלי: ערך הוא לטיפול דחוף כי ויקיפדים ביקשו, וויקיפדים ביקשו כי הוא לטיפול דחוף. התשובה לשאלה "למה ערך הוא לטיפול דחוף?" לא יכולה להיות "כי ויקיפדים ביקשו". כפי שכבר הסבתי את תשומת לבך, יש ויקיפדים שמשתמשים בתבנית "לטיפול דחוף" כדי להצדיק חשיבות של ערכים חסרי חשיבות בעליל. אתה מתעלם מזה, וחבל: אתה צריך ליזום ולסנן, להפעיל שיקול דעת. זו לא הפעם הראשונה שמועלות כלפי ניהול התבנית טענות כמו אלו שכתב למעלה קיפודנחש. עמית - שיחה 11:53, 8 בדצמבר 2024 (IST)

תודה על ההבהרה. אני אכן מסנן ובודק ולא מעלה כל בקשה באופן אוטומטי. לא כתבתי שכל מה שוויקיפדים מבקשים עולה לתבנית, אלא שכל מה שעולה לתבנית (לאחר סינון) - הוא בעקבות בקשה של ויקיפדים. וכמובן שכבר פעמים רבות הבהרנו שעלייה של ערך לתבנית, לא נותן לו חסינות מפני דיון חשיבות. אני משתדל לא להעלות ערכים שיעוררו דיון חשיבות, אך לא תמיד מצליח בזה. כמובן שאם יש הערות על דברים ספציפיים - אפשר וכדאי להעלות אותן לשיחת תבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחי • שיחה 11:58, 8 בדצמבר 2024 (IST)

אני סבור שאחראי התבנית עושה עבודה קשה וטובה, אם כי יש לנו מחלוקת אחת, לגבי סוג מסוים של ערכים, שהוא לא מאשר. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 12:12, 8 בדצמבר 2024 (IST)

תעיף מבט לערכים שנמצאים כרגע בתבנית. מתוך הנחה ששנינו דוברים את אותה השפה, האם אתה יכול לנמק לגבי רובם מדוע הטיפול בהם דחוף? עמית - שיחה 12:16, 8 בדצמבר 2024 (IST)

הדחיפות יכולה להיות (בדרך כלל) בגלל משהו אקטואלי, או בגלל שהערך חסר במיוחד. סימן לכך יכול להיות הרבה בינוויקי. לי יש גם חולשה לדברים שקשורים ליהדות התפוצות. אני תמיד פתוח להערות על דברים ספציפיים. ‏עמיחי • שיחה 13:19, 8 בדצמבר 2024 (IST)

וכמה מהערכים שנמצאים כרגע בתבנית עונים על התכונות שרשמת? פחות מחצי. כאן אני מצטרף לחלוטין לדבריו של דוד שי בתחילת השיחה למעלה. אף אחד לא היה מרים גבה אם היית יוזם טיפול דחוף בקובנטרי - זה פשוט לא קורה. אתה לא מתייחס למשמעות העברית של המונח "דחוף": עבר מרבית הערכים כרגע בתבנית אין שום דחיפות בטיפול, ולעומת זאת ערכים רבים כאמור למעלה זוכים להתעלמות. עמית - שיחה 14:33, 8 בדצמבר 2024 (IST)

שוב תודה על הפידבק. הדרך הטובה ביותר לפתור את זה היא להציע עוד הצעות בתבנית. ואז ההצעות הגבוליות יידחו מפני הטובות יותר. ‏עמיחי • שיחה 15:03, 8 בדצמבר 2024 (IST)

אני חושב שהמעשיות של ההצעות הללו תובהר לנו בעוד כמה שבועות, כשנראה אם הערכים הראשונים (אלו שהוצעו פה) ישופרו. בסך הכל התבנית פעילה ומתוחזקת, וההצעה להחזיר ולהוסיף דגש על ערכי ליבה ושיפור ערכים באופן כללי היא הצעה טובה ואולי תצליח להכניס ויקיפדים למעגל משפרי הערכים. באופן כללי רשימות של ערכים חסרים וערכים לשיפור ש'דחופים תמיד' נמצאות בפורטלים הרלוונטיים (חלק מהרשימות מוזנחות כמובן) ואפשר לקחת מהם באופן סדרתי כלשהו הצעות. ביקורת • שיחה 03:35, 12 בדצמבר 2024 (IST)

חוק הגולן ושטח החיץ שהשתלטנו עליו

מכיוון שלחוק הגולן לא מצורפת מפה קיימת האפשרות שחלק משטחי החיץ אליהם נכנסנו במבצע חץ הבשן, אלו שהיו בשטחנו לאחר מלחמת ששת הימים, בתחום הקו הסגול, ומהם נסוגונו בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, כ-25 קמ"ר בפתחת קוניטרה ורום החרמון, הם שלנו לעד על פי חוק הגולן. וכמובן שהיד נטוייה ואפשר להכיל את החוק הישראלי על כל שטחי החיץ שבחזקתנו וגם על אדמות החורן שרכש הברון רוטשילד והעביר בשעתו את הקושאנים לבעלות המדינה. מה רבו מעשיך השם. ‫2A02:14F:178:FBCD:3ABD:5C13:A6D5:761C‬ 16:18, 11 בדצמבר 2024 (IST)

למה לא לחשוב בגדול? יש לשנות את שמו של חוק רמת הגולן לחוק צפון ישראל, ולהחיל אותו על כל שטח סוריה, חוץ משטח קטן שיינתן לכורדים. זו כמובן רק תחילת הדרך, שהרי הובטח לנו: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", וההשתלטות על סוריה היא רק קדמה וצפונה. דוד שי • שיחה 22:36, 11 בדצמבר 2024 (IST)

הסיבה היא כמובן לחץ בין-לאומי, דעת הקהל העולמית, האו"ם והקהילה הבינ"ל (כולל ארצות הברית) שלא ייתנו לנו. במלחמות בעבר המנצח היה מקבל את הזכות לספח שטחים של הצד המפסיד, וכך במידה רבה נקבעו הגבולות של ימינו. היום זה כבר לא נהוג או לכל הפחות רק לישראל אסור לכבוש ולספח שטחים - אפילו אם הם ריקים ולא שייכים למדינה אחרת, למרות שכולנו יודעים (וגם אנשים חכמים בעולם יודעים) טוב מאוד שכל שטח שיעבור לישראל מדרום-מערב סוריה יפותח בצורה טובה בהרבה ויביא יותר תועלת לאנושות מאשר שיישאר במצבו הנוכחי תחת שלטון שאריות אסד או המורדים הסורים. זה דבר שכולם יודעים שהוא נכון אבל אסור להגיד כי זה לא תקין פוליטית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:47, 11 בדצמבר 2024 (IST)

למה לחשוב בקטן? הרי עיראק היא צור מחצבתינו (בגלל התלמוד), צרפת גם (רש"י והחבר'ה), צריך גם להשתלט על גרמניה (בשביל נקמה וצוללות), הולנד (בגלל הפוגרום הנוראי), אוקראינה (בשביל הבייס החסידי), פולין וכמובן את כל מה שבין לבין. ככה, עד 2030 נכבוש את הצפון, ונוכל להתחיל את המבצע הדרומי (שיעבוד מחודש של בני כוש), כהכנה לביאת משיח בן דוד ב2048, כאורח לטקס החגיגי לציון 100 שנים למדינה, בהזמנתה האישית של המארגנת מירי רגב ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 23:04, 11 בדצמבר 2024 (IST)

ג'יבלי, איך שכחת את ספרד, שהייתה פאר של קהילה לפני הגירוש הגדול? וחוצמזה, ברצלונה יפיפייה. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 08:18, 12 בדצמבר 2024 (IST)

אם נכבוש את כל העולם עוד לפני שהמשיח יבוא, לא ישאר לו כלום ואולי הוא יחליט בסוף לא לבוא. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בכסלו ה'תשפ"ה • 10:09, 12 בדצמבר 2024 (IST)

הלכתי ובדקתי. יש לנו ערך על חוק רמת הגולן. הערך מקשר לנוסח המלא. החוק קצר ופשוט. הסעיף הראשון שלו הוא „המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן כמתואר בתוספת.״ בסיומו מצורפת, בשם „תוספת״, מפה של השטח המסופח. Tzafrir • שיחה 10:40, 12 בדצמבר 2024 (IST)

השאלה היא אם מדובר בקו הסגול או בקו הפרדת הכוחות ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E‬ 12:44, 12 בדצמבר 2024 (IST)

כל המחשבות המקטינות מקומן ב-6 באוקטובר. אנחנו דור התקומה והניצחון ונישאר היכן שבטוח עבורנו מעבר למה ששלנו מימים ימימה. ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E‬ 06:14, 12 בדצמבר 2024 (IST)

יש אנשים הרואים אוכל ושתיה, מתנפלים עליהם ואוכלים ושותים ללא רסן - צפויות להם הרבה בעיות בריאותיות ואפילו מוות מוקדם. ככה זה גם עם סיפוח שטחים, במצב הנוכחי סוריה אינה מסוגלת להתנגד ולהלכה נוכל לספח את כולה, אבל... מה יקרה בהמשך? מי ידאג לאוכלוסייתה? האם ניתן לה זכויות שוות, גם יצביעו לכנסת? בעבר המנצח במלחמה היה יכול להכתיב שינוי גבולות, אך גם בעבר לא תמיד סיפחו טריטוריות, האימפריה העות'מאנית הסתפקה בכך שישלמו לה מס ואם המס לא שולם נשלח צבא לגבות אותו עם ריבית - כמובן עד שארצות אלה מרדו והשיגו עצמאות. בעבר וגם היום יש בעלי עיניים גדולות, שרוצים כל מה שהם רואים ויש אנשים נבונים הבוחנים את המצב הנוכחי והחושבים כמה מהלכים קדימה. בברכה. ליש • שיחה 08:06, 12 בדצמבר 2024 (IST)

"אז מה האסטרטגיה"? שאלו עד לא מזמן. כמו שהחלנו את החוק הישראלי על הגולן ואיחדנו מחדש את ירושלים תחת ריבונותנו כך נחיל את החוק על יהודה ושומרון ונמשיך ונתפשט ככל שנזדקק ימה וקדמה צפונה ונגבה. נגמרה התקופה של שטחים תמורת שלום. ניצחון מוחלט משמעו, אצל האוייב, איבוד שטח, ולכן גם עבורנו. ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E‬ 08:54, 12 בדצמבר 2024 (IST)

שאלו את עצמכם אם האנונימי הכותב כאן בהרחבה איננו אלא טרול. יואב ר. - שיחה - 11:41, 12 בדצמבר 2024 (IST)

שים לב שאני העליתי סוגיית גבול מעניינת ומי שבחרו להתעלם מהסוגיה ולקחת את הדיון למקום אחר עשו זאת על דעת עצמם ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E‬ 12:41, 12 בדצמבר 2024 (IST)

PDNFTT. יואב ר. - שיחה - 13:32, 12 בדצמבר 2024 (IST)

כמעט כל דיון בדף הזה מוטה למקום אחר כבר בתגובה השנייה או השלישית. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ב בכסלו ה'תשפ"ה • 14:32, 13 בדצמבר 2024 (IST)

רעיון לפרשת וישלח

פרשתנו נפתחת בתיאור ההכנות לפגישתם של יעקב ועשו לאחר עשרות שנות איבה, יעקב שולח שליחים לעשו ומודיע לו "עם לבן גרתי…", רש"י מסביר את דברי יעקב וכותב "גרתי בגימטריה תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים".
את דברי יעקב צריך להבין – עשו יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש כדי להילחם בו, והאיום של יעקב הוא "אני שומר תורה ומצוות"?! הלא היו ליעקב בנים גיבורים (שהוכיחו את גבורתם בהמשך הפרשה במעשה שכם ודינה) והיה לו לאיים עליו באיום קצת יותר מפחיד מאשר "אני דוס".
הרבי מליובאוויטש מסביר שכשיהודי עומד בתוקף על קיום התורה והמצוות, בגאון ובעוז, נופלים כל שונאיו לפניו ממילא, וכמו המשך הסיפור, שארבע מאות חייליו של עשו נשמטו והלכו להם, ועשו השלים עם יעקב והודה לו על הברכות. ולהפך – כשיהודי מתבייש ביהדותו ומנסה להסתיר אותה ולהתכחש לה – שונאיו מקבלים כח לעמוד נגדו. שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשפ"ה • 13:51, 13 בדצמבר 2024 (IST)

האמנם "היו ליעקב בנים גיבורים"? הרי יעקב עצמו מתנער ממעשיהם: ”שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.” - לא גיבורים אלא חמסניקים. דוד שי • שיחה 18:12, 13 בדצמבר 2024 (IST)

גם ה"נפילים" היו גיבורים, זה לא מנוגד לכל שבשלם "מלאה הארץ חמס". אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 18:13, 14 בדצמבר 2024 (IST)

שוב מדהים לגלות על איזה כרעי תרנגולת עומדת הפרשנות היהודית. לוקחים את המילה גרתי והופכים אותה לתרי"ג, מסיקים מזה דבר שלא נאמר, מתפלאים למה הוא נאמר, ובסוף מגיעים למטרה אליה כיוונו מלכתחילה. ואת כל האנטילוגיקה הזו מציגים כאן בגאווה שיראו כולם. שבוע טוב! אסף השני - לדף הסיכה. 13:04, 14 בדצמבר 2024 (IST)

אותו אחד שאמר ש"גרתי" הוא תרי"ג, הוא לא אותו שהקשה על כך. ההבדל בינך לבין המקשה, שהוא סבר שאמרו זאת אנשים שהבינו את המקרא יותר ממנו. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 18:16, 14 בדצמבר 2024 (IST)

במילים אחרות: הניסיון הוא לא להסביר את המקרא, כי אם את רש"י. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 18:30, 14 בדצמבר 2024 (IST)

משמח אותי לשמוע שזה ההבדל היחיד ביני לבין המקשה ואקח זאת כמחמאה. הביקורת שלי היא כלפי שרשרת הפרשנות מראשיתה ועד סופה. כאדם משכיל ועצמאי בחשיבתו אני מרשה לעצמי לחלוק על רש"י (!) בפרשנותו למילה "וגרתי" ולהתפלא על אלו שמפתחים את הרעיון המוזר הזה הלאה והלאה, עד שיגיעו למסקנה עליה החליטו מראש. אסף השני - לדף הסיכה. 21:25, 14 בדצמבר 2024 (IST)

לא אמרתי שזה ההבדל היחיד, אבל לענייננו הוא המשמעותי: האם פוטרים את דברי רש"י באמירה שטחית "זה לא כתוב", או שמנסים להבין למה הוא אמר את זה. שבוע טוב ומבורך. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 22:36, 14 בדצמבר 2024 (IST)

אם קוראים את הכותרת כמו שצריך לא מחפשים בטקסט מה שאין בו. זה לא "פרשנות לפרשת וישלח" אלא רעיון יפה שקשור לפרשת השבוע. אין כאן טענה על מה שכתוב בתורה ואפילו לא טענה על מה שרש"י אמר (למרות שכנראה רש"י כן התכוון למשהו דומה), אלא למה שהרבי מליובאוויטש אמר. אם לקבל את הרעיון הזה, זה כבר תלוי בדעות הקדומות שלך על רש"י והרבי מליובאוויטש. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 22:50, 14 בדצמבר 2024 (IST)

בכל זאת, קושיה על רש"י: גם אם נניח שיעקב אבינו ידע ברוח הקודש את כל תרי"ג מצוות אף שטרם ניתנו, איך יכול לומר "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", בזמן שמצוות עשה הקשורות בבית המקדש לא יכול לקיים שהרי לא היה בית מקדש, ואפילו מצווה שיכול לקיים, מצוות יישוב ארץ ישראל, לא קיים ב-14 שנים שבהן גר אצל לבן (ואחר כך כשירד למצרים). ואם תגידו שהתעכב אצל לבן כדי לישא אישה, אגיד שאין בכך סבירות: לצאת לשבוע-שבועיים כדי לישא אישה - סבבה, אבל לצאת ל-14 שנים - יש גבול. דוד שי • שיחה 12:40, 15 בדצמבר 2024 (IST)

הוא גם נשא שתי אחיות (ראה מה שנכתב כאן שבוע שעבר) וחז"ל אומרים שהוא עבר על כיבוד הורים בכך שהוא לא ביקר את הוריו כל כך הרבה שנים. התשובה לכל השאלות האלה היא שהוא לפחות רצה לקיים את כל המצוות, אבל לא יכל לקיים את כולן, ובנוגע חלקן הוא חשב שיש לו פטור מיוחד, לכן הוא בגדר "חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה". (גם אם חז"ל טוענים שהוא עבר על כיבוד הורים, מסתבר שהוא חשב שהוא פטור או לא יכול ולא סתם החליט לא לקיים את המצווה). הסיבה שהוא נשאר 14 שנים זה כדי שהוא יוכל לשאת את רחל ולאה, ואחר כך נשאר עוד 6 שנים בשביל לצבור נכסים (מותר לצאת מארץ ישראל לצרכי פרנסה). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 13:08, 15 בדצמבר 2024 (IST)

עם קיום מצוות מוקפד כזה, אני כבר מתחיל לחשוב שהוא מתישהו הרג ציפור רק כדי שיוכל לשלח את גוזליה. מה שאנחנו יודעים טוב זה שכותבי הסיפור חיו במציאות מאוד שונה מהמציאות שלנו. במציאות שלהם, לא הייתה בעיה חמורה עם שימוש בתרפים. אז נחמד לראות פרשנים מתפתלים. ופרשנים מתפתלים בפישור פרשנים מתפתלים. Tzafrir • שיחה 13:32, 15 בדצמבר 2024 (IST)

מניין לך שלא הייתה בעיה עם שימוש בתרפים? בגלל שרחל גנבה אותם? מי אומר שהיא לקחה אותם בשביל להשתמש בהם ולא בשביל למנוע מלבן להשתמש בהם? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 13:36, 15 בדצמבר 2024 (IST)

@Tzafrir, עברתי על המקרא כמה עשרות פעמים לפחות, מעולם לא איתי רמז לשימוש של אבות בתרפים. אולי תאיר את עיני? משום מה מרגיש לי שהבעיה שלנו זה יותר עם בורות. שמש מרפא • שיחה 13:52, 15 בדצמבר 2024 (IST)

אם רחל גונבת את התרפים, הפירוש הסביר זה שהם חשובים לה. אפשר כמובן לטעון שלא נכתב במפורש שהיא או יעקב השתמשו בהם. אפשר לכתוב שזו רחל ולא יעקב. בסדר. Tzafrir • שיחה 14:29, 15 בדצמבר 2024 (IST)

לגניבה יכולות להיות מטרות רבות, במקרה זה הפירוש הסביר הוא שהמטרה היא דווקא שלאביה לא יהיה שימוש בהם, או כדי להוציא ממנו משפט מגוחך כמו "למה גנבת את אלוהי". יש עוד פירושים, אבל בכל אופן אני לא חושב שהפירוש האינטואיטיבי הוא שהיא רצתה לעבוד אותם בזמנה הפנוי, בוודאי לא בהתחשב במסר הכללי של ספר בראשית ששולל את זה מכל וכל. שמש מרפא • שיחה 19:38, 15 בדצמבר 2024 (IST)

אז עכשיו יש לנו קושיה על רש"י מפסקי הגרד"ש סימן א' סעיף א': לא יצא אדם מא"י אפילו ע"מ לישא אשה אלא שבוע-שבועיים, דאמרינן "סבבה", אבל י"ד שנין - יש גבול. אגב, האחרונים הסתפקו בדין טווח הזמן שבין שבוע-שבועיים ל-14 שנה, וצריך עיון. שמש מרפא • שיחה 13:51, 15 בדצמבר 2024 (IST)

האיסור הוא היציאה, אחרי שיצאת - לא כ"כ ברור שיש חיוב לחזור, ויש אומרים שאפילו אסור לחזור (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב'). שמיה רבה • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 13:56, 15 בדצמבר 2024 (IST)

@Tzafrir שמעתי פעם מהרב יואל בן נון שלפי מקורות בני התקופה, בעל התרפים הוא בעל הבית, ולכן רחל גנבה את התרפים אייל • שיחה 14:46, 15 בדצמבר 2024 (IST)

בערך רחל כתוב „ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שבדין החורי העתיק, העברת התרפים מהחם לחתנו, משמעותה הייתה גם העברת זכויות מסוימות (על פי חוזה שנמצא בעיר העתיקה נוזי ובו כתוב: "שני הבנים, המאומץ והטבעי - יחלקו את הירושה בשווה, אבל את האלים של הבית ייקח הבן הטבעי, ובזה יובן שהבן הטבעי הוא אדון הבית והרכוש"). כאן הערך מסתמך על מאמר קצר של הרב יואל בן נון שמצטט „חוקרים״ אלמונים. אין לנו הפניה לתעודה האמורה בנוזי. אבל נניח שהיא נכונה. ושהחוק האמור היה תקף גם עבור כותבי הסיפור. זה אומר שכותב הסיפור מחשיב את התרפים שרחל גנבה כאלי הבית. Tzafrir • שיחה 15:55, 15 בדצמבר 2024 (IST)

?
כותב הסיפור, מספר שרחל חיפשה אישור חוקי לכך שיעקב הוא הבעלים של הילדים והצאן, באמצעות חוק בן התקופה = תרפים. אייל • שיחה 16:02, 15 בדצמבר 2024 (IST)

ויקיפדיה כאתר חדשות

מפעם לפעם תבנית:חדשות ואקטואליה שבעמוד הראשי מפרסמת ידיעה בלעדית, כזו שלא פורסמה כלל באתרי החדשות, או שלא פורסמה באתרי החדשות העבריים. דוגמה מפתיעה לכך מתקיימת כעת: מאז 12 בדצמבר בשעה 15:13 מדווח העמוד הראשי בוויקיפדיה, בעקבות עדכון של Yoavd, על אלוף עולם חדש בשחמט, גוקש דומרזו, ואין אף מילה על כך באתרי החדשות. אמנם אנחנו בתקופה של עומס עצום על עורכי החדשות, אבל קשה להבין מדוע ידיעה כזו חמקה מהם. דוד שי • שיחה 07:28, 14 בדצמבר 2024 (IST)

אתחיל בזה שאני לא יודע את התשובה, אולם יש לי כמה השערות. הורי לא ידעו ולא למדו שחמט, אחותי אני ואחי הצעיר למדנו שחמט ואפילו, אני ואחי, נהשתתפנו בתחרויות רשמיות. את ילדי לימדתי שחמט, אך זה לא התקדם לשום מקום ונכדי אפילו לא למדו. אני רואה בכך תנודתיות ולא רק במשפחתי. המשטרים הקומוניסטים עודדו לימודי שחמט ולשחמטאים שלהם הייתה נוכחות מכרעת בתחרויות וברשימת אלופי העולם - העולם הקומוניסטי התפוגג כמעט לגמרי ויחד איתו גם התמיכה הממשלתית בשחמט. עם פרוץ המהפכות של 1917 ברח מתמטיקאי יהודי מרוסיה דרך גבול פינלנד. עבר את בריטניה, הוציא דוקטורט בצרפת והגיע לאיטליה, שם התאזרח בשם ולדימירו ברנשטיין ונולד בנו. לאחר מות המתמטיקאי, כתוצאה מפציעה ישנה בעת מעבר גבול פינלנד, נישאה האלמנה מחדש ויחד עם בעלה השני וילדיה עברה לארצות הברית, שם החל הבן, אלכס ברנשטיין לעבוד בתכנות ופיתח את תוכנת השחמט הראשונה. היום אין שחמטאי המסוגל לנצח תוכנות שחמט באיכות גבוהה. אלופי העולם האמיתיים בשחמט הן תוכנות מחשב. השחמט איבד מקסמו, איבד את תמיכתו ואיבד את הפופולריות שלו. בברכה. ליש • שיחה 08:42, 14 בדצמבר 2024 (IST)

התשובה פשוטה: הודי מנצח סיני, לא שווה אזכור בתקשורת הישראלית, אף שמדובר בשיא, הזוכה הצעיר בתולדות אליפויות השחמט. לו היה מדובר בקרלסן, כן היה זוכה לאזכור. גם טניס שולחן (כולל אלופי ישראל) לא זוכה לאזכור מאז שהוא נשלט בידי הסינים. אם גם טניס היה נשלט בידי הסינים, אף הוא היה נעלם מהתקשורת. כפי שציינתי כאן בעבר (בפוסט אודות ערכים על כוכבים הודים), כך מנכ"לי גוגל, מיקרוסופט לא מוכרים, כמו מנכ"לי אפל, פייסבוק, ומאסק וכד'. האם אתם מכירים את ההודים הכי מפורסמים כיום? אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:33, 14 בדצמבר 2024 (IST)

זה ביזיון. ב-YNET אחת הכתובת המרכזיות היא על "הישראלית שהקיפה את העולם בקרוואן". בוואלה יש ידיעה על "איך לשמור על חמימות הבית באמצעות ריהוט בלבד". אפילו פוש לדעתי לא היה על אליפות העולם בשחמט ועל ההיסטוריה שהתרחשה (אלוף העולם הצעיר ביותר), וזה עוד אחרי שהמשחק הפך להיות הרבה יותר פופולארי בשנים האחרונות. פשווט לא להאמין. יורי - שיחה 09:46, 14 בדצמבר 2024 (IST)

"הארץ" יפרסמו זאת בשבוע הבא, אבל רק במדור השחמט. (בנתיים הם העדיפו באופן כמעט חסר תקדים לפרסם כתבה קטלנית על ערבי, למרות שהוא פעל למען הפסקת אש בין ישראל ללבנון). אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 12:20, 14 בדצמבר 2024 (IST)

הפופולריות של שחמט לא בשיאה, ולא רק בישראל. חלפו הימים שבהם אליפות העולם בשחמט זכתה לכותרות גדולות בעיתונים, בטח שלא כמו זכייתו של בובי פישר ב-1972 - ראו למשל את הידיעה הזו - "בובי פישר - אלוף העולם" בעמוד 3 של עיתון דבר. אפילו דרמות קטנות באליפות ההיא זכו לכותרות, כמו הידיעה הכסא של בובי פישר הגיע! - דו-קרב השחמט יכול להתחיל בעיתון מעריב. אני מניח שהסיבות העיקריות הן אלה שהובאו על ידי ליש, וכן העובדה שבעולם המודרני אין הרבה קשב למשחק שדורש הבנה, ידע, העמקה, ויכולת שכלית גבוהה. אפילו סדרת טלוויזיה טובה על שחמט כמו גמביט המלכה לא תשנה את המגמה. ועדיין, זה מביך מאוד אם אף אתר חדשות בישראל לא פרסם את הידיעה על האלוף הטרי. באופן אישי, אני מחכה למוסף הארץ בסוף השבוע הקרוב, עם מדור השחמט של ישראל שרנצל שיביא לקוראים את הסיכום שלו. בברכה, מקיאטו • שיחה 16:53, 14 בדצמבר 2024 (IST)

השחמט פופולרי מאוד כיום, גם בזכות אתרי האונליין. מעל 100,000 ישראלים פעילים רק באתר chess.com. כאשר מדובר במתמודד ישראלי (גלפנד), אמריקאי (פישר בזמן המלחמה הקרה) או אפילו נורווגי (קרלסן), הסיקור בישראל גדול יותר משמעותית. פעמים רבות התקשורת מושפעת משיקולים שאינם קשורים לעיתונות, כמו ריטיינג (בעיקר אונליין) אג'נדה, לא להרגיז את הקוראים/הצופים הקבועים (וגם חיסול חשבונות פרסומת סמויה ועוד). אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 18:17, 14 בדצמבר 2024 (IST)

ליש - אני לא מסכים שהשחמט איבד מקסמו או איבד את הפופולריות שלו. בכל העולם מדווחים על מספרי שיא של שחמטאים (חלק מאלו הגיעו בעקבות הסדרה גמביט המלכה, שהביאה לפריחה גדולה בתחום). בארץ ישנם 27,000 שחמטאים רשומים באיגוד השחמט - אין לי מושג כמה ספורטאים רשומים באיגוד הג'ודו או התעמלות קרקע, אבל מספר השחמטאים ביחס לאוכלוסיה מכובד מאוד. נשגב מבינתי איך סיום אליפות העולם בשחמט לא כוסה באף אתר שהוא. --‏Yoavd‏ • שיחה 18:58, 14 בדצמבר 2024 (IST)

השחמט עדיין מעניין גם את התקשורת. דהמרקר כתבו אתמול על דנה כוכבי. אם אלוף העולם היה פלסטיני, גם הוא היה מקבל שם כתבה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 19:26, 14 בדצמבר 2024 (IST)

Yoavd, ציינתי שמדובר בהשערות. אשמח להתבדות ולהיווכח שהשחמט פופולרי מתמיד. האם אינך חושב שהעליונות המוכחת של התוכנה על פני שחקן השחמט מצננת את השאפתנות של השחקנים? בברכה. ליש • שיחה 23:38, 14 בדצמבר 2024 (IST)

העליונות המוכחת של המכונית על הספורטאים העוסקים בריצה לא ציננה כמלוא הנימה את השאפתנות של הרצים, אז למה שעליונות התוכנה תצנן את השאפתנות של השחמטאים? דוד שי • שיחה 07:55, 15 בדצמבר 2024 (IST)

ליש - אני מצטרף לדברי דוד שי. כמו שאף אחד לא מנסה להתחרות מול מכונית, אני לא מנסה להתחרות מול תוכנת שחמט. לעומת זאת, אני משתמש בה ככלי, ואחרי כל משחק תחרותי אני בודק את המסעים שלי ושל יריבי באמצעות התוכנה, ולומד הרבה מהטעויות שעשיתי. לגבי פופולריות: בתקופת מגפת הקורונה, בשנים 2020–2021 נרשמה עלייה חדה בעניין בשחמט כתוצאה מהסגר וממעבר לשימוש באינטרנט, העליה בלטה בכל האתרים המקוונים כמו chess.com, chesstempo ואתרים אחרים. גם הצפיות ביוטיוב של אנשים שמקליטים הרצאות בנושאי שחמט עלו מאוד (ראו למשל agadmator). כפי שציינתי מעלה גם הסדרה The Queen's Gambit תרמה רבות לפופולריות של שחמט, במיוחד אחרי 2020.--‏Yoavd‏ • שיחה 08:43, 15 בדצמבר 2024 (IST)

אני לא מכיר תחרויות של אנשים מול כלי רכב - המכונית אינה מקבילה לרץ, אלה לכרכרה ואיפה עכשיו הכרכרות? בעבר היו מרוצי כרכרות/מרכבות, אפילו במשחקים האולימפיים של פעם, כעת יש מירוצי מכוניות. בברכה. ליש • שיחה 09:49, 15 בדצמבר 2024 (IST)

בתוכנית הרכב ההומוריסטית טופ גיר נעשו לא מעט תחרויות בין כלי רכב לאתלט אנושי, אך הן לא היו מרוצים סטנדרטיים (באחת התחרויות נהג המכונית נדרש להשלים הקפה לפני ששחקן סנוקר ידוע יסיים להשחיל את כל הכדורים לפינות). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:57, 16 בדצמבר 2024 (IST)

משתמש:Yoavd, מה ידוע לך על הערוץ agadmator? בעבר הייתי מקשיב לא מעט לערוץ הזה שהציג ניתוח משחקים שונים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:00, 16 בדצמבר 2024 (IST)

MathKnight - אני עוקב אחרי agadmator מזה כמה שנים. בהתחלה הוא לא הרשים אותי, אבל אחרי כמה אלפי הקלטות הוא הפך למעולה. מסביר היטב (לשחמטאים עד בערך 2000 מד כושר) , עוצר מדי פעם ומנחה אותך לחשוב בעצמך על המסע הנכון (בדרך כלל מסעים טקטיים), ומשקיע לא מעט שעות הכנה בכל משחק שהוא מנתח. ההקלטות לא ארוכות מדי (כ15-20 דקות בדרך כלל) ורואים שהוא ממש משקיע. יש לו למעלה ממיליון עוקבים והוא מתפרנס היטב מערוץ היוטיוב שיצר. דרך אגב, מאז שהתחיל בהקלטות הוא עלה בעצמו ברמתו השחמטאית, והפך למועמד לאמן בקרואטיה. --‏Yoavd‏ • שיחה 21:55, 16 בדצמבר 2024 (IST)

בתחרות בין אתרי החדשות מי יהיה הראשון (אחרי ויקיפדיה) שידווח על אלוף העולם החדש, יש מנצח: שלום כלפון, עשה היסטוריה: בן 18 מהודו הפך לאלוף העולם הצעיר ביותר בשחמט, באתר עכשיו 14. דוד שי • שיחה 10:25, 18 בדצמבר 2024 (IST)

אז כנראה המסקנה העיקרית של הדיון הזה היא "עכשיו 14 כאתר חדשות". שמש מרפא • שיחה 19:22, 18 בדצמבר 2024 (IST)

אבל איכות הניסוח וההגהה... פשוט נורא...--כ.אלון • שיחה 19:32, 18 בדצמבר 2024 (IST)

ישראל שרנצל כתב במדור השבועי ב"הארץ" ב-12 בדצמבר: "בשבוע הבא נדע כבר מיהו אלוף העולם".
בעיתון החליטו לא לעשות לו ספוילר, ומחר הוא צפוי לחשוף לקוראיו מי אלוף העולם. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 23:21, 18 בדצמבר 2024 (IST)

עלה הטור החדש של שרנצל בתשלום העידן ההודי אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:40, 19 בדצמבר 2024 (IST)

אבל מרימים לו גם במדור ועדת המדרוג, מה שכולם באמת קוראים בהתחלה. Tzafrir • שיחה 08:58, 20 בדצמבר 2024 (IST)

נמצא פתרון לבעיית הערך "חילונים"

הערך "חילונים" נתון במחלוקת עזה במשך תקופה ארוכה מאוד, ואין לראות את סופה. ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נחלץ לעזרתנו, ונתן פיתרון למחלוקת מתמשכת זו, באומרו "אני לא חושב שיש חילוני שחי פה" [1]. אם אין חילונים, אפשר למחוק את הערך חילונים, משום שוויקיפדיה כותבת רק על מה שיש, ובא לציון גואל. אם רוטמן יאמץ את גישתה של ח"כ טלי גוטליב, "יש לי חסינות", הוא פשוט יבוא וימחק את הערך, ונראה מי המפעיל שיעז לחסום אותו. דוד שי • שיחה 14:21, 14 בדצמבר 2024 (IST)

גם אין עם פלסטיני ואין מדינה פלסטינית ואני לא חושב שאתה תאפשר לי למחוק את הערכים האלו. ‏DGtal‏ - שיחה 12:14, 15 בדצמבר 2024 (IST)

אם אין עם פלסטיני אז נגד מי אנחנו נלחמים? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 13:19, 15 בדצמבר 2024 (IST)

חילוני זה בח’ ולכן ברור שרק תימנים יכולים להיות חילונים. כמו שרק אשכנזים יכולים להיות דוסים. Tzafrir • שיחה 13:34, 15 בדצמבר 2024 (IST)

תימנים לא יכולים להיות דוסים, אבל כן דות'ים. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 16:17, 15 בדצמבר 2024 (IST)

אם כך, רק תימנים חילונים ורק אשכנזים דוסים. תימנים יכולים להיות גם דות'ים, שיהיה. כנראה שכל השאר מסורתיים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ה • 19:42, 15 בדצמבר 2024 (IST)

קורס ויקיפדיה לאנשי ונשות אקדמיה

קורס ויקיפדיה לאנשי אקדמיה

ויקימדיה ישראל בשיתוף עם "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" פותחת קורס מקוון ייעודי לאנשי ונשות אקדמיה להכשרת כותבים וכותבות לוויקיפדיה העברית.

💻 הקורס יכלול ששה מפגשי זום בהובלת מנחה מקצועית, ושש יחידות ללמידה עצמית.

🗓️ מפגשי הזום יתקיימו בימי שלישי, בין השעות 11:00 - 12:30, בין 07.01.2025 ו–11.02.2025.

🔗 לפרטים נוספים ולהרשמה:

https://eventbuzz.co.il/lp/event/wikiacademia AndreFrank-WMIL • שיחה 09:45, 18 בדצמבר 2024 (IST)

א' לא צויין בשום מקום באיזו שפה יהיה הקורס. ב' יש שם שגיאה בתאריכים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:25, 18 בדצמבר 2024 (IST)

פרשת השבוע: וישב. מה פרויד היה אומר על זה?

פרשת וישב נפתחת בסיפורו של יוסף, הילד האהוב, בעל החלומות:

ג וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. ד.וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  ה וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ.  ו וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם: שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי.  ז וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.  ח וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו.  ט וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי.  י וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ:  הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ, אָרְצָה.  יא וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר (בראשית פרק לז, ג-יא).

בקריאה עכשוית של הפרשה, אנו הקוראים כמעט תולשים את שערותינו, וכמו מנסים לקרוא לו ליוסף דרך מנהרת הזמן: יוסף! אל! אל תספר להם את החלום! שמור אותו בלבך. שום דבר טוב לא יצמח מזה. לא הכל צריך להגיד.

אבל אולי קריאה עכשוית ומערבית היא, עפעס, קצת בעייתית, א-סינכרונית. כי אנחנו כבר קראנו את פרויד, את יונג, אנחנו מכירים את מושג התת-מודע, אנו יודעים שחלומות משקפים את נפשו של החולם. אולי, כדי לקרוא היטב את הפרשה, אנחנו צריכים לשכוח כמה דברים שלמדנו, ולהתחבר לעולם עתיק, שבו חלומות מטרימים מציאות ומציגים נבואה אלוהית.

מאוחר יותר בפרשה, אנו פוגשים את יוסף שהפך מחולם חלומות למבאר חלומות. האם גם ביאורי החלומות שלו הם דברי נבואה אשר ניחתו עליו על ידי כוח עליון? ואולי, למרות הכל: פרויד, מלאני קליין - אולי דווקא הם יסבירו לנו כיצד העיבוד הפנימי שעשה יוסף בשנים שהיה כלוא בבית האסורים בארץ מצרים, הפכו אותו למין פסיכואנליטיקאי קדמוני שכזה.

אולי יוסף הצדיק היה למעשה הפסיכואנליטיקאי הראשון בעולם.

כמעט-שבת-שלום. כלנית • שיחה 18:50, 18 בדצמבר 2024 (IST)

כלנית שואלת כאן שאלה ממש טובה – מה מביא את יוסף לספר על חלומותיו לאֶחיו, הרי לפי פרויד, החלומות משקפים את הדחפים הכמוסים ביותר של התת־מודע, ובספרו את חלומותיו לאֶחיו חשף יוסף את רצונו לשלוט בהם ובכך הביא על עצמו את שנאתם. אני לא לגמרי בטוח שהבנתי את התירוץ ב־100%, אבל נראה שבתירוץ היא טוענת שבזמן יוסף עדיין לא ידעו את התאוריה של פרויד.
לפני שאכתוב את הביאור, אני רוצה להקדים שחז"ל כבר אמרו "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו", והתלמוד מוכיח את זה מכך שאנשים לא חולמים על דקל מזהב ועל פיל העולה בחור המחט – כלומר, בני האדם לא חולמים על דברים שהם לא חושבים עליהם ביום. בקיצור, גם בעידן הקדם־פרוידאני אנשים ידעו שחלומות הם חלון לנפש.
ועכשיו – ההסבר בפסוקים; לכאורה יש כאן כמה שאלות. בפסוק ד כתוב "וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם”. כלומר נראה שהם שנאו אותו עוד לפני שסיפר את חלומותיו, מה שמביא כמובן את הקושיה – למה אם־כן סיפר יוסף את החלומות, וכי לא ידע שהוא שנוא עליהם ושחלום כזה רק יגדיל את השנאה? ועוד יותר קשה, מדוע אחרי שסיפר את החלום הראשון, שגרם ל"וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל־חֲלֹמֹתָיו וְעַל־דְּבָרָיו” הוא ממשיך ומספר את החלום השני?
הרבי מליובאוויטש מקדים ומביא את התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד א') שכותב "חלמא דלא מפשר (= חלום שלא פתרוהו) כאגרתא דלא מקריא (= כאגרת שלא נקראה. לא טוב ולא רע הוא, שכל החלומות הולכין אחר הפתרון)".
לפי דברי התלמוד אפשר להבין את התנהגותו של יוסף. יוסף רצה להתפייס עם אחיו, ונתן להם את ההזדמנות לפתור בעצמם את חלומו, ובכך לקבוע את גורלו של יוסף כרצונם. אולם, האחים פתרו את החלום לטובה ואמרו "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ"?! אמנם הם אמרו את זה במנגינה של תמיהה ועם סימן שאלה בסוף, אבל סוף־סוף זהו פתרון. כשהאחים הבינו את מה שקרה, "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל־חֲלֹמֹתָיו וְעַל־דְּבָרָיו". יוסף לא ויתר, וכשחלם עוד חלום, סיפר גם אותו לאחיו, ובכך נתן להם צ’אנס נוסף, אולם האחים לא ידעו לפתור את החלום – מה שהביא לכך שיעקב נאלץ לפתור אותו, באותה הצורה בדיוק – כתמיהה ושאלה, אבל פתרון לטובה – “הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ, אָרְצָה”?!
שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשפ"ה • 17:45, 19 בדצמבר 2024 (IST)

החלה ההרשמה למפגש החורף!

הזמנה למפגש חורף 2025 – יום הולדת ה–24 לוויקיפדיה

שלום לכולם. כל הפרטים על מפגש החורף הקרוב נמצאים כאן. ארז האורז • שיחה 🎗 21:38, 21 בדצמבר 2024 (IST)

נשמח לראות כל קהילת ויקיפדיה העברית באירוע המיוחד הזה!

קישור להרשמה למפגש נמצא כאן AndreFrank-WMIL • שיחה 06:36, 24 בדצמבר 2024 (IST)

האם אפשר להיכנס למכון ויצמן ברכב פרטי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:31, 24 בדצמבר 2024 (IST)

בואו להצביע לי כמועמד ליוצר התוכן של השנה

חברים יקרים השנה הערוץ שלי "מסע נוסטלגי" מועמד כ"יוצר התוכן של השנה" בשני טקסים של "משחק השנה" פה בישראל.
הראשון בערוץ לימיטד אדישן תחת הטייטל יוצר התוכן הישראלי הטוב ביותר ואני מבקש ממכם בבקשה תבואו להצביע לי כי רק ככה אני אוכל להמשיך לעשות מה שאני עושה פה בשנים האחרונות וזה ליצור תוכן מיוחד על רטרו כחול לבן שאין בשום מקום https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfx_d7Ou1u92oZIc1skbHv3l7dn5Dr649OQyUXlqoFvR2552w/viewform

השני בערוץ YallaBalagan שם אני מועמד בקטגוריה יוצר/קבוצת הרטרו של השנה https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSexvZoI08sGXOcrlQGtza4WXLTl9Ywd4H3z_fUnsY1F2AHrGg/viewform?pli=1
תודה מראש לכל מי שתומך הנני 🧐 בואו לדבר 22:18, 22 בדצמבר 2024 (IST)

חשיבות של אתר חדשות

בעדותו היום אמר נתניהו על אתר ואללה כי " הוא אתר שולי וחסר חשיבות". מי בר סמכא יותר מנתניהו? אני שוקל לפתוח דיון חשיבות. עמית - שיחה 13:52, 24 בדצמבר 2024 (IST)

לפעמים יש חשיבות אנציקלופדית לדברים חסרי חשיבות שימושית. וכן להיפך - חשיבות מעשית/ערכית בלי חשיבות אנציקלופדית. ביקורת • שיחה 17:33, 24 בדצמבר 2024 (IST)

מי שמבין קצת בתקשורת יודע שמדובר באתר עם טראפיק גבוה מאוד, שני רק ל-YNET, שבו גלשו בדיוק האנשים שהם חלומם של מריצי קמפיינים פוליטיים - אלה שלא ממש מתעניינים בפוליטיקה. מי שקורא הארץ או עוקב מקרוב אחרי הידיעות הפוליטיות ב-YNET - לרוב כבר גיבש דעה. אלה שמסתכלים על ידיעות של כלבים וחתולים בוואללה - הם אלה שמנסים לקנות את ליבם, לשווק להם את המועמד ומשפחתו כנחמדים ובעלי כוונות טובות, את היריבים כנבלים, ולעודד אותם לצאת להצביע עבור המועמד הנכון. NilsHolgersson2 • שיחה 17:44, 24 בדצמבר 2024 (IST)

לא צריך להבין בתקשורת. אפשר להסתכל כאן: חמישי בארץ אחרי גוגל, יוטיוב, YNET, פייסבוק. לא רע. אסף השני - לדף הסיכה. 20:36, 25 בדצמבר 2024 (IST)

וואלה ? מי-נהר • שיחה 01:32, 27 בדצמבר 2024 (IST)

בכתב האישום תואר כי "וואלה" הוא האתר פופולרי ששני רק ל-ynet, וראש הממשלה השיב: "מי שכתב את זה לא מכיר את שוק התקשורת, וזה מוזר כי מדובר באנשים רציניים. וואלה היה אתר זניח שבזניחים - ואסביר למה. יש לו דוא"ל, אז גולשים נכנסים בגלל תיבות הדואר שלהם. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:37, 28 בדצמבר 2024 (IST)

מי משתמש בדואר של וואלה, כל המבינים האמיתיים פותחים תיבת דואל בהוטמייל. אסף השני - לדף הסיכה. 22:10, 3 בינואר 2025 (IST)

רעיון לפרשת מקץ

בפרשתנו מסופר על הדו־שיח בין יוסף לאחיו במהלכו החליט יוסף שאחד מהאחים ישאר במאסר במצרים בעוד השאר יוכלו לשוב לארץ כנען כדי להביא את בנימין. התורה מספרת על תגובת האחים "וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַ֘חְנוּ֮ עַל־אָחִ֒ינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֛וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃ וַיַּ֩עַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃".
את דברי ראובן צריך להבין, האחים עמדו בצרה, פשפשו במעשיהן, עשו חשבון נפש, והגיעו למסקנה שהצרה הבאה אליהם כעת היא עונש על כך שלפני 22 שנה לא שמעו לתחנוני יוסף בעת מכירתו. מה בא ראובן להוסיף, ומה התורה צריכה לספר לנו שראובן אמר "אמרתי לכם"?
הרמב"ם בהלכות תשובה מביא כמה סוגי תשובה, יש תשובה "מיראה או מכשלון כח", כלומר, תשובה שבן אדם עושה כי הוא ירא מהעונש, מהסביבה, וכדומה, תשובה זו אינה "תשובה גמורה", שכן היא נובעת ממניע וסיבה חיצוניים שיתכן ובלעדיהם לא היה האדם שב בתשובה. “התשובה הגמורה", בלשונו של הרמב"ם היא תשובה שהאדם עושה כי הוא הגיע להכרה בכך שהחטא הוא טעות, והוא שב בתשובה רק מפני חומרת החטא ולא משום מניע חיצוני.
זו הייתה כוונת ראובן. האחים הגיעו למסקנה "אבל אשמים אנחנו", הם כבר פתחו בתשובה, אולם תלו את תשובתם ב"על כן באה אלינו הצרה הזאת", כל תשובתם הייתה רק מחמת הצרה. ראובן קרא לאחים לשוב בתשובה גמורה, כי עצם המכירה של יוסף הייתה טעות גם אם לא היו סובלים בגללה. וזה מה שאמר ראובן "הלא אמרתי אליכם" – אז, מיד לאחר המכירה "אל תחטאו בילד", היה זה חטא למכור את יוסף ועליכם לשוב בתשובה גמורה. גם כעת, כשכבר החלטתם לשוב בתשובה, שובו בתשובה גמורה ולא מחמת הצרה.
שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ה • 18:16, 26 בדצמבר 2024 (IST)

רעיונות לחנוכה

אני מזמין את כל חברי הקהילה לכתוב כאן רעיונות על חנוכה, חג אורים שמח! שמיה רבה • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ה • 18:16, 26 בדצמבר 2024 (IST)

יש מיזם יפה של צילום חנוכיה דולקת עם תמונה של אחד החטופים ברקע והעלאתה לרשת חברתית (בתיוג של Hope_For_Israel_Alliance@), בקריאה להשבת החטופים. לבשורות טובות, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 09:46, 28 בדצמבר 2024 (IST)

מאוד חורה לי שלהבדיל מפסח, שבועות, תשעה באב, סוכות ופורים, שבהם קוראים את המגילות שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר בהתאמה, בחנוכה לא קוראים אף מגילה מקראית. בספרים החיצוניים למקרא קיים ספר מקבים א', שנכתב במקור בעברית וסוקר היטב את הפרשה של מרד החשמונאים, החל מכיבוש אלכסנדר הגדול את ארץ ישראל עד לעלייתו לשלטון של יוחנן הורקנוס הראשון. לטעמי יכול היה להיות מצוין לו היו מכניסים את המגילה לקאנון המקראי לפני שהוא נחתם, גם כדי שתהיה מגילה לקריאה בחנוכה וגם כדי להמשיך את הסיפור המקראי אחרי ימי עזרא ונחמיה. חמש המגילות שקוראים בחגים קצרות יחסית במניין הפסוקים שלהם: במגילת רות, הקצרה מבין המגילות, יש 85 פסוקים בלבד, ואילו מגילת קהלת הארוכה כוללת 222 פסוקים. ספר מקבים א' כולל בשלמותו 922 פסוקים, ובגרסתו המלאה הוא ארוך מדי, לטעמי, כדי להיות מגילה שניתן לקרוא ביום אחד. כדי לפתור בעיה זו, לו ספר מקבים א' היה נכנס למקרא, הייתי מציע לקצר את הספר בן שישה עשר הפרקים לכדי ארבעת פרקיו הראשונים, וכך יכלול 253 פסוקים גרידא. פרק ד' בספר מקבים א' מסתיים בסיפור טיהור המקדש וקביעת חג החנוכה בכ"ה בכסלו, אף על פי שהוא אינו מזכיר את סיפור נס פך השמן, סיפור שיבוא רק בתלמוד הבבלי. יתרון נוסף בהכנסת ספר מקבים א' לקאנון המקראי הוא שחנוכה הוא החג המרכזי ביותר ביהדות שאינו מגיע אלינו מדאורייתא או מדברי קבלה, אלא מדרבנן. לטעמי, כל חג מרכזי צריך להיות מעוגן בכתבי הקדוש. מסיבה זו חנוכה אינו נחגג בקרב היהודים הקראים, החוגגים את החגים המקראיים בלבד. תוספת כזו של ספר מקבים א' לתנ"ך הייתה עשויה לעגן אף יותר את מעמדו של חג החנוכה במסורת היהודית. כובש המלפפונים • שיחה 16:16, 29 בדצמבר 2024 (IST)

אני רק רוצה להזכיר לעורכים הנכבדים שכל השנה הראשונה של מרד החשמונאים היתה בעצם מלחמת אחים, בה טבחו יהודה המכבי וחייליו ביהודים שאימצו סממנים הלניסטיים והעדיפו גרסה מתונה וחילונית יותר של היהדות יחסית לגרסה שרצו החשמונאים לכפות.

פרט לכך, חשוב לזכור שלנכדים של מתתיהו החשמונאי קראו הורקנוס, אריסטובולוס ואלכסנדר.

וכן, אפשר להסיק מזה על ימינו, על גורלם של קנאים, על צחוק הגורל, ועל חוסר התוחלת של מלחמת אחים, בה המנצח הופך לעותק של המפסיד בתוך שני דורות בלבד.

חג שמח! ‫82.166.1.94‬ 17:13, 29 בדצמבר 2024 (IST)

תעבור על מרד החשמונאים#הצדדים הלוחמים. הטענה שלך שהם טבחו באחיהם, פשוט לא נכונה. הם לחמו נגד חיילים מוקדונים בעיקר, ובשוליים נגד יהודים שסייעו להם. ‫2A01:6500:A041:5731:37B:A210:19F8:65FC‬ 22:08, 29 בדצמבר 2024 (IST)

@כובש המלפפונים אני חושש שאתה עצמך הסברת מדוע ספר מקבים א' לא נכנס לתנ"ך: הוא לא מזכיר את האגדה על פך השמן, ומתאר את הסיבה האמיתית לחגיגת חנוכה במשך שמונה ימים (כ" סוכות מאוחר"). מדוע שחז"ל, כאשר הם ערכו את התנ"ך, יכניסו לתוכו עובדות שנוגדות את האגדות שלהם? חבל שבאותם ימים לא היתה ויקיפדיה, אולי אחרי דיון בדף השיחה זה היה בכל זאת נכנס (בעצם... על מי אני עובד?) ‫2A0D:6FC7:33A:50EE:FCB6:77FF:FED2:CAA4‬ 17:30, 29 בדצמבר 2024 (IST)

@כובש המלפפונים, דווקא בעבר היה נהוג לקרוא בציבור את מגילת אנטיוכוס. אגב, לא נכון שמקורו של סיפור נס פך השמן בתלמוד הבבלי - המקור הוא במגילת תענית הקדומה בהרבה. שמש מרפא • שיחה 17:54, 29 בדצמבר 2024 (IST)

אני לא בטוח שזה מדויק. לפי מה שזכור לי נס פך השמן לא מופיע בנוסח המקורי של המגילה אלא רק בסכוליון, שזמן חיבורו שנוי במחלוקת. לדעתי התוכן של ספר מקבים א' לא עונה על השאלה מדוע הוא לא מופיע בתנ"ך. אם היה חשוב לחותמי התנ"ך להכניס את סיפור חנוכה לתנ"ך הם היו כותבים בעצמם מגילה על זה, או פשוט משכתבים את ספר מקבים לנוסח המתאים להם. לכן הגיוני יותר שהתנ"ך נחתם לפני הניצחון של החשמונאים, או לפחות לפני קבלת חנוכה כחג רשמי במועדי ישראל. שאלה חזקה יותר לטעמי היא מדוע אין במשנה מסכת על דיני חנוכה, אך גם לשאלה הזו ענו כבר הרבה תשובות. חפשו בגוגל. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה • 18:22, 29 בדצמבר 2024 (IST)

אכן. מהערך מגילת תענית מקושרים כמה נוסחים שלה (כלומר: של הסכוליון). בחלק מהם מופיע סיפור פך השמן. אבל לא בזה. יש שם (עמ’ 85 / 341) גרסה של סיפור חנוכת המזבח ללא התערבות ניסית וללא פך שמן: רק ביום השמיני מתפנים שם (לאחר שיפוצים) לחדש את העבודה במזבח. Tzafrir • שיחה 23:02, 30 בדצמבר 2024 (IST)

במקרא נכללו רק חיבורים שנתפסו ככאלו שנכתבו בנבואה או ברוח הקודש. לפי התפיסה החז"לית (שמוזכרת כבר אצל יוסף בן מתתיהו), הנבואה בטלה ב(שלהי ה)תקופה הפרסית. אין סיבה שחיבור שנכתב במוצהר לאחר כיבושי אלכסנדר ייכלל בכתבי הקודש.

היחס של חז"ל לבית חשמונאי הוא מורכב, אבל הם מעולם לא העלימו שחג החנוכה קשור עם הנצחון במרד (ע"ע על הנסים). יחד עם זאת, אין ספק שהחג מיוחס במידה רבה לחנוכת המקדש, דבר שמתקשר גם עם נס הפך. לא נדמה לי שיש לייחס עמדה זו לחז"ל. היא משתמעת כבר משם החג, וקרבות החשמונאים המשיכו זמן רב לאחר כ"ה בכסלו...

על הטענה שכפיית דת פגאנית־הלנית היא "העדפת גרסה מתונה וחילונית יותר של היהדות" – מיותר להגיב. אי״ש / שו״ת, כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה ; 19:19, 29 בדצמבר 2024 (IST)

@איש הישראלי חבל שבמקום להגיב על טענה נכונה ומגובה במחקר אתה מעמיד דחליל ומצהיר שאין טעם לענות לו. ההתייוונות היתה תהליך רצוני, שעיקרו היה אימוץ של סממנים חיצוניים יווניים (כגון שמות פרטיים, לבוש וארכיטקטורה) ופתיחות לאלמנטים מתוך התרבות היוונית (תיאטרון, פילוסופיה, ספורט, מוסיקה וכו'). תהליך זה התרחש בכל רחבי האימפריה של אלכסנדר מוקדון, ולא נעשה בכפייה בשום מקום, פרט לגזרות של אנטיוכוס הרביעי, שהחוקרים חלוקים לגבי סיבותיהן, ויתכן שהגיעו כצעדי ענישה כלפי ההתפרעות של יהודים נגד אחיהם המתייוונים.

היהודים המתייוונים לא נטשו את יהדותם, אלא אימצו, מרצון, אלמנטים הלניסטיים שמצאו חן בעיניהם. דבר זה ניתן ללמוד מממצאים ארכאולוגיים של בתי כנסת עם מוטיבים הלניסטיים בעיצוב ובקישוט, מעצם תרגום התנ"ך ליוונית (עבור יהודים תושבי האימפריה שכבר לא דיברו עברית) וכמובן מאימוץ נרחב של מונחים ומוסדות הלניסטים לתוך שפתנו ומנהגינו (החל מהסנהדרין, דרך הפילוסופיה של ספרי קהלת ואיוב, ועד לעיצוב של סדר פסח כסימפוזיון).

לגבי דבריהם של האלמונים למעלה, על כך שראשית המרד הייתה טבח של הקנאים החשמונאים באחיהם, כמובן שהאמת היא, כרגיל, בצד שלא מסתיר את הכיעור של ההיסטוריה. אפילו הערך בויקיפדיה העברית מתאר את ראשית המרד כ"מלחמת אזרחים אכזרית בין מתייוונים ליהודים" ומדגיש כי "בשנה הראשונה של המרד לא פגעו המורדים בשלטון הסלאוקי, אלא ריכזו את התקפותיהם על המתייוונים." ‫2A0D:6FC7:216:AC65:3B:C3FF:FE5F:6F27‬ 09:49, 30 בדצמבר 2024 (IST)

ההגדרה הרחבה להתייוונות אינה מענייננו. המרד לא פרץ נגד הנקראים בשמות יווניים (שאין בסיס לטענה שהחשמונאים התנגדו לזה), ואפילו לא בשל פתיחת הגימנסיון (גם אם החשמונאים התנגדו לו), אלא רק בעקבות חילול המקדש והגזרות נגד הדת. בתקופה הנידונה, המתייוונים הם אלו שתמכו בשלטון ובמעשיו (ואולי אפילו גרמו לגזרות!). אי״ש / שו״ת, כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה ; 14:02, 30 בדצמבר 2024 (IST)

בקשר לשאלתו של כובש המלפפונים - עיין במגילת אנטיוכוס. ‏עמיחי • שיחה 15:58, 30 בדצמבר 2024 (IST)

דיבייט דתי-חילוני!

אנחנו דוד ואיתמר, שני חברים משני צידי המתרס האמוני, נפגשים בקביעות כדי לגלות מה מחבר בינינו - וחשוב מכך: מה מפריד. אנחנו יודעים שלכל צד יש ערכים שמגדירים אותו ועקרונות שעליהם הוא לא יתפשר, ומאמינים שבלי למפות את הפערים בינינו לא נוכל לגבש פתרון אמיתי לחיים יהודיים משותפים בארץ ישראל.

אנו מזמינים לדיבייט הפומבי השני שאנו עורכים, ובו כל צד יציג ערך שבעיניו הוא מקודש ובעיני השני הוא מסוכן. כרגיל, ננסה לשרטט את המחלוקת בינינו בכבוד וברוגע, אבל גם בכנות ובלי ליפות את המציאות. כרגיל, ננסה גם להתמודד עם שאלות שתעלו אתן.ם בזמן אמיתי.

הדיבייט יתקיים במוצאי הנר השמיני, 2/1/25, בשעה 20:00, בבית משפחת סבר- רח' פיינשטיין 81 רמת אביב ג׳. המפגש הוא ללא עלות, אך נא להירשם כדי שנשמור מקום.

על המשתתפים: דוד משען, מאמין ושומר מצוות, תושב ירושלים ות"א, אב לתשעה, עו"ד מתמחה בדיני עבודה. אוהב לקיים דיונים עם בעלי דעות שונות מתוך כבוד.

איתמר אשפר, חילוני ואתאיסט, תל אביבי עוד מהקיבוץ, אב לאחת, איש מוזיקה וטכנולוגיה. אוהב לשוחח בעיקר עם מי שלא מסכים איתו. ―אלמוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה דיבייט לא הוגן, כי מעטים הדתיים שאמונתם ביהדות חזקה כמו אמונתו של איתמר בדת האתאיזם. שמש מרפא • שיחה 18:39, 29 בדצמבר 2024 (IST)

אם הייתי בארץ הייתי מצטרפת. יש מצב שהדיבייט יוקלט? @שמש מרפא, הם מדברים על ערכים ועקרונות. אני מוצאת שכיהודייה אתאיסטית יש לי ערכים רבים משותפים עם אלו של יהודים מאמינים (ולא תאמין, גם עם נוצרים רבים). האם אתה חושב שערכים נופלים תחת הגדרה של אמונה, או שמא לא הבנתי את כוונתך? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 19:54, 29 בדצמבר 2024 (IST)

כמובן. כוונתי הייתה שב"דיבייט דתי-חילוני" קשה לתת קונטרה לחילוניות של איתמר אשפר, כפי שאני מכיר אותו. שמש מרפא • שיחה 20:35, 29 בדצמבר 2024 (IST)

דוד משען הוא איש מתוק וירא שמיים, לא האיש לדיבייט (גילו נאות: נפגשתי איתו יחד עם השותף לדיון). אייל • שיחה 21:25, 29 בדצמבר 2024 (IST)

@שמש מרפא לא ברור עד כמה אתה מכיר את עמדותיו של איתמר, בנושא החילוניות או בכל נושא אחר, אולי כדאי שלפני שאתה חורץ משפט תברר עם אייל או שמיה רבה, שיצא להם לשוחח איתו אישית ולהיחשף לדעותיו בפורומים נוספים, מהן דעותיו. (וחוץ מזה, אתאיזם זה לא דת, כמו שקרחת אינה תסרוקת).

@אייל, דוד משען הוא לא רק איש מתוק, הוא גם עו"ד ממולח שיודע לתת פייט, לא הייתי דואג לו.

@איש הישראלי הדיבייט הקודם, שעסק בקשר בין ציונות לדת, זמין לצפייה בשני חלקים שאקשר כאן. בחלק הראשון היתה בעייה בהקלטה אז הוא קצת רועש, והחלק השני כבר נשמע טוב. אני ממליץ על שניהם :)

@Pixie.ca בע"ה גם הדיבייט הזה יצולם ויעלה לרשת.

להלן הקישורים לדיבייט הקודם:

• חלק ראשון, ובו דוד טוען "האמונה והמחוייבות לתורה הן הנותנות משמעות למדינת ישראל כמדינה יהודית", ואיתמר חולק עליו: https://youtu.be/_qQv4zy6jNE?si=DgW0AMOc6yeVqQwf
• חלק שני, ובו איתמר טוען "הציונות במהותה נוגדת את רעיון 'העם הנבחר' ויכולה להתגשם רק במדינה חילונית": https://youtu.be/cmWVvNB7Tps?si=mAdLx_wa-ROZe-dI

‫2A0D:6FC7:337:2E25:60D0:F3FF:FE01:B0AA‬ 08:11, 30 בדצמבר 2024 (IST)

הערה: הדיבייט הפעם יעסוק בערכים עמוקים ויסודיים יותר, יחסית לדיבייט הקודם שעסק בשאלות פרקטיות. אם בדיבייט הקודם נחלקנו "מה צריך לעשות", הרי שבדיבייט הזה נשאל "במה צריך להאמין" ונציג ערכים שהצד האחד מקדש והצד השני פוסל. ‫2A0D:6FC7:337:2E25:60D0:F3FF:FE01:B0AA‬ 08:19, 30 בדצמבר 2024 (IST)

הערה נוספת: אתר ויקיפדיה לא מאפשר לפרסם קישור לטופס ההרשמה. אם ברצונכם להירשם, נא כתבו זאת כאן בתגובות, או שלחו דוא"ל לאיתמר דרך המערכת. הכניסה היא חופשית, וההרשמה היא רק כדי שנדע להתארגן לקראתכם. ‫2A0D:6FC7:337:2E25:60D0:F3FF:FE01:B0AA‬ 08:23, 30 בדצמבר 2024 (IST)

@Pixie.ca הדיבייט הקודם הועלה ליוטיוב. אייל • שיחה 21:25, 29 בדצמבר 2024 (IST)

@אייל, שווה צפייה? אי״ש / שו״ת, כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה ; 21:31, 29 בדצמבר 2024 (IST)

@איש הישראלי האמת, רק רפרפתי יש ברשת דיבייטים יותר טובים של ענבל, משה רט ומיכי אברהם. אייל • שיחה 07:21, 30 בדצמבר 2024 (IST)

האפיון של אתאיזם כדת נסמך על הגדרה רחבה של דת כמערכת כללים שמגובים באידיאולוגיה, ולפי היכרותי עמו איתמר אשפר בהחלט נשמע אדם אידיאולוגי מאוד. עם זאת לא פגשתי אותו פנים אל פנים אלא רק כאן באתר. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה • 10:50, 30 בדצמבר 2024 (IST)

@עמד זוהי אכן הגדרה מאד מרחיבה, עד כדי כך שהיא יכולה לכלול גם את הפשיזם, הקומוניזם ואפילו תכנות מונחה אובייקטים - כולן מערכות כללים המבוססות על אידאולוגיה. נראה שחסר בהגדרה הזאת אלמנט מאד מרכזי של דתות, והוא האמונה באל (או אלים, או ישויות על-טבעיות או מיסטיות כלשהן), ויותר מכך: האמונה שהאידאולוגיה והכללים נובעים מרצונו של האל, או מבטאים אותו. ללא אלים - אין דת, גם אתאיזם לא יכול להיחשב כדת.

אבל למעשה, אפילו אם נקבל את ההגדרה המרחיבה הזאת לדת, היא לא תכלול אתאיזם, מפני שהאתאיזם אינו מערכת כללים והוא אינו מבוסס על אידאולוגיה - הוא פשוט חוסר אמונה בקיומם של אלים. ‫2A0D:6FC7:216:AC65:187B:4EFF:FEFE:D32E‬ 12:24, 30 בדצמבר 2024 (IST)

בהחלט ניתן להגדיר פשיזם וקומוניזם כדת לפי ההגדרה הזו (דווקא תכנות מונחה אובייקטים לא נראה לי מבוסס על אידיאולוגיה). אבל זה באמת משנה, זה בסך הכול סמנטיקה. הכוונה היא להשוות את האדיקות של חלק מהאתאיסטים בשיטתם (ובכללים - לא בהכרח התנהגותיים - שהיא כוללת) לאדיקות בדת. ובאופן כללי שמש מרפא התכוון לטעון שדבקותו של איתמר בדעתו יותר חזקה מדבקותם של דתיים רבים בדת. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה • 13:02, 30 בדצמבר 2024 (IST)

@עמד אני אמסור לו בהזדמנות, מעניין אם הוא יראה זאת כמחמאה או כעלבון ;) ‫2A0D:6FC7:43E:3AED:E859:4CFF:FE51:9D68‬ 13:17, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אני לא רואה את זה כמחמאה או כעלבון אלא בעיקר כביקורת על גישתו. אני לא מבין כיצד מי שלא מאמין ברוחניות או אפילו רק באלוקים, יכול להאמין בעוצמה כזו באידיאלים שלו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בכסלו ה'תשפ"ה • 13:50, 31 בדצמבר 2024 (IST)

@עמד מעניין, אני לא רואה את הקשר. אני גם לא בטוח שאיתמר "לא מאמין ברוחניות" כפי שאמרת, אחרי הכל הוא איש מוסיקה במקצועו, אז העבודה שלו היא כולה עיסוק בדבר שאינו חומרי. ‫2.54.182.137‬ 14:28, 31 בדצמבר 2024 (IST)

לכן כתבתי "או אפילו באלוקים". אם אדם לא מאמין ברוחניות הקושייה הרבה יותר חזקה, אבל גם אם הוא מאמין ברוחניות, השאלה מה זה אומר בשבילו. אם אין ישות תבונית עליונה שבראה את כל בני האדם וטבעה בהם את המוסר אז לא ברור מה אמור לגרום לבני אדם להיות מחויביים כלפי האידיאלים שלהם. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בכסלו ה'תשפ"ה • 15:27, 31 בדצמבר 2024 (IST)

כעת ראיתי שבאמת קיים הטיעון המוסרי שטוען בערך את מה שאמרתי. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בכסלו ה'תשפ"ה • 16:27, 31 בדצמבר 2024 (IST)

1. יש אתאיסטים שחושבים שהשיוך בין "רוחניות" לבין דת או אמונה בעל טבעי הוא מוטעה , באופן דומה לכך ששיוך שהיה בעבר בין בריאות לבין דת או בין מזג אוויר לדת הוא מוטעה[2]

2. האם ייתכן כי המוסר "טבוע" בתוך רוב בני האדם (לא בקרב פסיכופטתים) באופן טבעי על ידי אבולוציה ולא על ידי "בריאה"? כך הוא מצד אחד כן קרובים למצב של "קיים מוסר אובייקטיבי תקף שמחייב את כל בני האדם." ומצד שני אין הכרח של "בורא" כדי להגיע למצב הזה.

3. עולה השאלה באמת אם יש אל שברא את כל זה , מדוע הוא גם "ברא" פסיכופתים שלהם אין רגש מוסר פנימי. (ההסבר האבולוציני לזה יכול להיות הגיוני יותר - לכך שרגש מוסרי הוא תכונה הסתברותית נפוצה והגיונית כך שיש סלקציה נגד פסיכופתים אבל זה לא מחייב העלמות של פסיכופתיה). כמו גם הרבה קושיות אחרות

4. בניגוד לטיעון הדתי, אין הסכמה , הרבה פעמים אפילו בתוך אותה דת, לשאלה מהו "המוסר האובייקטיבי" הזה. והוא אף עשוי להשתנות במשך השנים בתוך אותה דת (כלומר באופן "סובייקטיבי" דתיים בוחרים מה מתוך הדת כן ליישם ומה לא , או איך לפרש אותה - נניח האם זה מוסרי או לא מוסרי להרוג הומואים) כמו כן בדוגמה שהבאת בערך מוסבר שלכולם יש רגש מוסרי "לא תגנוב" , זה לא מנע בכלל ממילוני לבנים דתיים נוצרים לגרש מאדמתם מיליוני אינדאנים ו"לגנוב" את אדמתם ואף להמציא לזה צידוק מוסרי - היעוד הגלוי. אחד הדברים שהשתנו עם הזמן הוא השאלה ביחס למי כללי המוסר חלים. לדוגמה - רק בני העיר שלי, רק בני הלאום שלי, כל בני האדם שחיים כיום, אנשים שחיים כיום וגם בעתיד, בעלי חיים אחרים וכו'. אם אנשים דתיים היו באמת בעלי מוסר "אובייקטיבי" שלם, שאינו מושפעה מפרשנות, ושנשאר תמיד אותו דבר אז הם לא היו יכולים לשנות את דעתם ביחס לעבדות לדוגמא. ההסבר הגיוני ביותר הוא שמוסר הוא דבר דומה לשפה - יש לו מרכיב ביולוגי\"חומרה" שיש לרוב בני האדם (בגלל שמוסר כזה עוזר לשרוד בקבוצה שמשתפת פעולה) והוא אף דומה בחלקו לזה שיש לרגשות שיש לבעלי חיים יונקים וציפורים והוא בחלקו תלוי תרבות ופרשנות "תוכנה" שאיתה אפשר לקחת לכל מיני כיוונים - כולל לדוגמא לאמן אנשים לפגוע באנשים אחרים ובכל זאת להרגיש מוסריים האזרח דרור • שיחה 17:37, 31 בדצמבר 2024 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני לא רואה איך יכול להיות מוסר אובייקטיבי שמחייב את כל בני האדם אם המקור היחיד שלו הוא האבולוציה, אלא אם כן אתה מכיר באבולוציה או בכל חוק טבע אחר בתור גורם בעל סמכות על העולם, ואז אתה פשוט מאמין שהוא אלוקים ואתה לא אתאיסט. השאלה שלי היא למה אני צריך להיות מוסרי. אם אין סמכות שמחייבת אותי במוסר אלא המוסר הוא פשוט הדרך הטובה ביותר להתנהל מבלי שהברירה הטבעית תכחיד את הגן שלך, אז התנהגות מוסרית נובעת ממניעים אנוכיים ולא קיימים מניעים מוסריים טהורים, אלא אם כן אתה מאמין שהמוסר הוא עקרון רוחני כשלעצמו, ואז חזרת להודות שהמקור של המוסר אינו הטבע אלא גורם רוחני כלשהו. בנוסף, זה לא מסביר למה אמור להיות אכפת לי מהגן שלי ולא רק מהאישיות הספציפית שלי. זה בעצם בעיית הראוי-מצוי. ולפי דעתך פסיכופתים לא צריכים להיות מוסריים? או שאף אחד לא באמת צריך להיות מוסרי?
בנוגע לסעיף 3, לא ברור לי מה בדיוק אתה טוען. למה אם יש מוסר אז ברור שאלוהים ירצה לטבוע אותו בליבם של כל בני האדם? ובנוגע לסעיף 4, לא הבנתי מה אתה רוצה לטעון. האם לדעתך המוסר אינו אובייקטיבי אלא סובייקטיבי, ואז בעצם אין מוסר?
שורה תחתונה, האבולוציה היא הסבר טוב איך המוסר נוצר במוחם של בני האדם, אבל היא לא נותנת נימוק רציונלי אמיתי למה להיות מוסרי, ולכן חוזרת השאלה איך אנשים שרואים עצמם כרציונליים (ואני מניח שאתאיסטים רואים את עצמם ככאלה) מרשים לעצמם להיות אדוקים כל כך בשיטתם אם בה עצמה אין הסבר למה היא מחייבת מישהו. אלא אם כן הם יענו שפשוט ככה האבולוציה יצרה אותם ואין להם בחירה חופשית ואז הם בעצם סוג של רובוטים שתוכנתו לפעול לפי השפה שבה הם תוכנתו, ובאותה מידה הם היו יכולים לטעות ולפעול בצורה לא מוסרית ולהיות סוהרים לא אכזריים, ואז עולה השאלה מי אמר שהם כן תוכנתו נכון? אולי דווקא האנשים המוסריים פועלים לא נכון והפסיכופתים צודקים? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • א' בטבת ה'תשפ"ה • 19:04, 31 בדצמבר 2024 (IST)

יש כאן כמה הנחות שאתה מניח ואני לא בטוח שזה המקום להכנס אליהם (אנחנו בכיכר העיר ולכן לוקחים את תשומת הלב והמקום של כולם). אולי אפשר להמשיך בדף שיחה? אני חושב שאנחנו צריכים להעריך את המדע על סמך ההישגים שלו ולכן 1. להטיל ספק בקיום של פיות שיניים ושל אלוהים או כל גורם "על טבעי" אחר (אפילו שהרבה יותר אנשים מאמינים באלוהים מאשר בפיות שיניים, זה לא מאד משנה) 2. להטיל ספק ברעיונות אחרים - כמו שבני אדם הם רציונלים. כאשר עושים את זה ואם קוראים את דן אריאלי, או דניאל כהנמן או לומדים איך שיווק או תעמולה עובדים רואים שיש ראיות די טובות נגד הרעיון שאנשים הם רציונלים. זה אידאל שכדאי לשאוף אליו אבל זה לא אומר שככה אנחנו באמת מתנהגים. 3. אני חושב שחלוקה בין אובייקטיבי או סובייקטיבי היא דיכוטומיה כוזבת. יש דברים כמו שפה או מוסר או מילים שהם בתחום באמצע. יובל נח הררי מדבר על זה (בהקשר אחר) כאן - אם אדם אחד יאמין כיום שמוסרי לקיים עבדות, אז סביר שהוא ימצא את עצמו בכלא. אם הרבה אנשים מאמינים בזה - הם מצאו דרכים להצדיק את זה מוסרית בעיני עצמם. 4. נימוק רציונילי למה להיות מוסרי - א. זה משפר את הסיכוי שלך לא להיות בכלא או מוצא להורג או מנודה, בהנתן שרוב האנשים האחרים הם בעלי "חומרה" מוסרית. דוגמה נגדית היא שאנשים משנים את ההתנהגות שלהם כאשר הם נמצאים בסביבת כלא אלימה שבה כדי לשרוד אתה צריך לעשות דברים לא מוסריים. ב. אם אתה לא פסיכופט סביר שתרגיש טוב כאשר תתנהג בצורה שאתה חושב שהיא מוסרית. 5. בניגוד לרובוטים שיש להם תוכנה וחומרה מתוכנתים, לנו יש חומרה אבל תכנות שהוא יותר גמיש - כלומר אם אתה מכוון את עצמך למקום מסויים אתה יכול לשנות את התכנות במידת מה. לדוגמה אם אתה לומד שלכרות יערות עד זה דבר בעייתי אתה יכול לנסות להקטין את זה, אם אתה לומד שעבדות היא דבר לא מוסרי אתה יכול לנסות לבטל אותה . יש כל מיני טענות שלך שלא הבנתי לדוגמה "התנהגות מוסרית נובעת ממניעים אנוכיים ולא קיימים מניעים מוסריים טהורים" - אנחנו מנסים להבין מה זה מוסר, אז לדבר על "מניע מוסרי" זה להסביר מושג באמצעות אותו מושג עצמו-דבר בעייתי. לגבי 3 הצלחת לבלבל אותי אתה כתבת "אם אין ישות תבונית עליונה שבראה את כל בני האדם וטבעה בהם את המוסר " מכאן הנחתי שאתה מאמין שיש ישות כזו שטבעה ב(כל) בני האדם את המוסר. אולי באמת כדאי להמשיך בדף שיחה האזרח דרור • שיחה 12:28, 1 בינואר 2025 (IST)

המשך הדיון בדף השיחה של האזרח דרור. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • א' בטבת ה'תשפ"ה • 17:54, 1 בינואר 2025 (IST)

למה משמשות התרומות לוויקיפדיה

אתר וואלה יצא בכותרת- אילון מאסק מבקש מעוקביו: "תפסיקו לתרום לויקיפדיה". זאת, לאחר שאילון מאסק הצטרף בציוץ שלו לביקורת על כך ש-50 מתוך 177 מיליון דולר של התקציב מושקעים במדיניות DEI גיוון, שוויון והכלה, שהיא שנויה במחלוקת. מאסק קרא לעוקביו להפסיק לתרום לוויקיפדיה, שהפכה לדבריו ל-"Wokepedia" על משקל ווק (אידאולוגיה). אגב, כלי התקשורת ברובם התעלמו מהקריאה הזו של מאסק, בניגוד לביקורת שהוטחה בו על תמיכתו במפלגת ימין קיצוני בגרמניה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 19:45, 29 בדצמבר 2024 (IST)

קרן ויקימדיה ראויה לכל גינוי על ההתעלמות הפושעת שלה מהפרה של כל נורמה אינציקלופדית בויקיפדיה הערבית. נ.ב אם אני זוכר נכון אתה אחד מהתומכים הגדולים במיזם לקידום השיוויון והגיוון בויקיפדיה, כך שדווקא חשבתי שתתמוך במדיניות הזאת ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:07, 29 בדצמבר 2024 (IST)

ודאי שאילון מאסק יתנגד למדיניות של גיוון, שוויון והכלה. הוא הרי היה מעדיף שאת ויקיפדיה יערכו אך ורק גברים לבנים נוצרים שמעריצים את העבריין המורשע טראמפ. אבל מאגסי, שלא פעם מביע תמיכה בגיוון מגדרי ובשילוב נשים בוויקיפדיה, ציפיתי ליותר. Guycn2 - שיחה 🎗️ 20:32, 29 בדצמבר 2024 (IST)

צריך איזון. ויקיפדיה לא שייכת רק לצד אחד של המפה הפוליטית. לא כולם כמוך אוטומטית תומכים בהקצאת 50 מתוך 117 מיליון דולר לטובת DEI. בגיוון, שוויון והכלה#ביקורת יש גם שורה של טענות נגד הגישה הזו, ובכלל זה, "ביקורת מרכזית נוספת על יוזמות DEI, אשר עלתה במיוחד בארצות הברית, היא נטייתן להתעלם או לבטל לחלוטין מקרים של אנטישמיות והדרה של אוכלוסייה יהודית". ואכן הנאורים גם יוצרים ההטיה נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית. אז שישקיעו 50 מליון דולר במאבק באנטישמיות, במקום לתמוך באנטישמיות נגד ישראל. לא צריך להדהד תעמולה נגד הרפובליקנים שהם בעד גברים...כאשר בפועל הם מינו נשים רבות לתפקידים בכירים. ויקיפדיה האנגלית עשו הכל כדי שטראמפ והרפובליקנים לא ייבחרו, וגם פעלו לפרישת ביידן, וזה ממש לא תפקידם. זה פוגע בנייטרליות ובאמון הציבור בוויקיפדיה. מאסק לא צדיק הדור, אך לא כל מה שכותבים עליו נכון. למשל המציאו שהגרלת מיליון הדולר שלו לא חוקית..אבל "שכחו" לעדכן שבית המשפט דחה את הטענה ולא נתן צו מניעה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 21:03, 29 בדצמבר 2024 (IST)

ברור שנדרש גיוון בוויקיפדיה. ויקיפדיה חרתה על דגלה את הכתיבה הניטרלית, אבל די ברור שהניטרליות הזו חשופה להטיות בשתי דרכים: ראשית, אנחנו לא יכולים לכתוב באמת בצורה ניטרלית (אבל אנחנו משתדלים) וגיוון נקודות מבט חושף למגוון מקורות והשקפות. ושנית: עורכים נוטים לכתוב על מה שמעניין אותם ולכן גיוון עורכים מגדיל את המידע שיש בוויקיפדיה. מאסק נמנה על קבוצת האנשים שמראשיתה של ויקיפדיה הייתה בייצוג יתר (גם אני נמנה על הקבוצה הזו: אנשי מחשבים). אבל זה טוב שכל מיני אנשים עם תחומי עניין מוזרים כותבים בוויקיפדיה וכך אני יכול לקרוא כאן גם על אופנה ועל בידור, לדוגמה. אני אשמח אם בוויקיפדיה העברית היו יותר עורכים ממגוון ארצות שונות ושהיא תהיה פחות ויקיפדיה הישראלית. כן: גיוון.

וחוץ מזה, גיוון הוא דרך לא רעה להגדלת מאגר העורכים. וגם זה משהו. אז תודה לקרן. מוזמנים לתרום בדרך החוצה. Tzafrir • שיחה 22:39, 30 בדצמבר 2024 (IST)

גיוון נקודות המבט הוא רק תירוץ לפעילות לגיוון הכותבים (DIE). בדוק איזה אחוז מ-50 מיליון הדולרים מושקע בגיוון הכותבים, ואיזה חלק בגיוון נקודות מבט. בדרך כלל הקורלציה הפוכה (פעילות לגיווון כותבים כרוכה בדיכוי נקודות מבט). עוזי ו. • שיחה 13:36, 31 בדצמבר 2024 (IST)

טענת כאן שתי טענות שונות ועליך חובת ההוכחה בשתיהן:

1. רמיזה לגבי מהו שיעור התקציב שמופנה לפעילויות מסוג מסוים. העלית טענה. מוזמן לבדוק.

2. טענה מפורשת שגיוון כותבים מבט הוא הצרת נקודות מבט.

וזה אחרי שהתייחסתי ל־(2) בצורה מפורשת (כי שומה עלינו להמשיך ולכתוב בוויקיפדיה רק על מחשבים, וכל המרבה הרי זה משובח). Tzafrir • שיחה 14:12, 31 בדצמבר 2024 (IST)

לא כתבתי שגיוון כותבים כרוך בהצרת נקודות מבט; אלא ה*פעילות* לגיוון. עוזי ו. • שיחה 21:54, 1 בינואר 2025 (IST)

תרגום מהאפליקציה

האם ניתן להשתמש בכלי התרגום דרך האפליקציה? אני זוכר שהיתה אפשרות כזאת אבל היא נעלמה, אשמח לעזרה.

אולי הקישור נעלם, אבל הדף מיוחד:תרגום תוכן עובד גם באפליקציה אם אני לא טועה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה • 10:53, 30 בדצמבר 2024 (IST)

אבל כשמגיעים לתרגם הוא לא נותן להמשיך, אשמח שתנסה לתרגם ערך חדש ותאמר לי האם זה עבד לך הנני 🧐 בואו לדבר 13:43, 30 בדצמבר 2024 (IST).

אין לי נייד פיזי, אבל במחשב אני מצליח לתרגם בתצוגת נידיים עד שלב הפרסום (שבו עצרתי). באיזה שלב בדיוק זה נתקע לך? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ה • 13:58, 30 בדצמבר 2024 (IST)

זה לא עניין של תצוגה, זה עניין של מערכת הפעלה, למי שיש אפליקציה ויכול לעזור תע"ב הנני 🧐 בואו לדבר 15:41, 30 בדצמבר 2024 (IST).

הטייה אנטי־ישראלית בויקיפדיה באנגלית והצעה לפעולה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

שלום,

אני בטוח שהנושא הועלה כאן או במקום אחר בעבר אבל אני לא מצליח למצוא אותו. הנושא הזה חשוב מאין כמוהו וסוקר בהרחבה בכלי תקשורת ובעמודי טוויטר ופייסבוק שלמים שנפתחו על הנושא הזה, ואני חושב שויקיפדיה העברית כקהילה צריכה להתייצב, בדומה לאמנסטי ישראל נגד אמנסטי הבינלאומית, נגד החטיפה של ערכים שלמים בויקיפדיה באנגלית ע״י קבוצת עורכים פרו־איראנית.

למשל בכתבה הזו בגלובס ובכתבה הזו בווינט, ישנן דוגמאות רבות מאוד להטייה משמעותית וחסרת היגיון נגד כל דבר שלא חד משמעית עונה לנרטיב הפלסטיני. דוגמאות לא חסרות, לי בעצמי יש כמה מהן, למשל שבערך המונה את הקרבות במלחמה רוב הקרבות מסוכמים ב״נצחון פלסטיני״ או ״נסיגה ישראלית״, ואפילו דוגמאות קטנות ולכאורה איזוטריות כמו סירוב להציג את השם העברי המקורי של ערים מסוימות וחשובות כמו Bethany בכתב עברי.

אני מציע שויקיפדיה בעברית תקרא לצעדים הבאים:

1. שחזור ערכים וותיקים (כמו ציונות, ישראל וכד׳) למצבם לפני ה־7.10.23, תוך השארת פסקאות הקשורות באירועים לאחר התאריך הנקוב תחת תבנית ״בדיקה (Review)״.
2. העברת הגנת העריכה של ערכים הקשורים בישראל ל־Full Protection, משמע לאדמיניסטורים בלבד, במקום לעורכים עם 500 עריכות בויקיפדיה האנגלית כמו במצב הנוכחי, מה שמונע ממרבית הויקיפדים הישראלים, וישראלים בכלל, לתקן טעויות הנוגעות אליהם, ולמעשה מדיר כל אדם הנוגע לסכסוך ושאינו עורך רבות בויקיפדיה באנגלית.
3. הקמת מיזם עם מימון ומשאבים מקרן ויקימדיה, המורכב מעורכים ניטרליים שלא ערכו ערכים הקשורים לישראל קודם לכן, ושלרוב עורכים הטיות, ניסוחים בעייתיים ופסקאות שלא נתמכות ע״י מקורות אובייקטיביים, יחד עם מיעוט עורכים מייעצים שערכו שינויים בעבר לשני הצדדים, שתפקידו לעבור על שינויים שנעשו בערכים הקשורים לישראל, להשוות לנוסח המקורי, ולהחליט איזה מהניסוחים, או דרך אמצע, יפורסמו בויקיםדיה
4. להקים מיזם נוסף שתפקידו לאתר עורכים עם הטייה ברורה שמשחיתים בזדון ערכים לשני הצדדים ונסמכים על מקורות חד צדדים, ולנקוט נגדם צעדים מונעים.

אני חושב שויקיפדיה הישראלית, כאחת הויקיפדיות החשובות והפעילות בעולם, צריכה להיות קול ברור נגד שכתוב היסטוריה, לא משנה באיזה צד מי מהעורכים כאן מצדדים. לא מדובר בדעה פוליטית או בצד בסכסוך, אלא עמדה עקרונית נגד שימוש בכלי דמוקרטי ונקי־כפיים כמו ויקיפדיה כדי להטות סיקור ותדמית של לאום שלם בזדון. ויקיפדיה באנגלית מנסה להתמודד כבר תקופה עם עריכות פרו־רוסיות מובהקות, בהצלחה מסוימת, אבל לא מנסה כלל להתמודד עם ההטייה האנטי־ציונית, ולפעמים גם אנטישמית, בויקיפדיה באנגלית. במקרה שויקיפדיה האנגלית תיכשל בלהיענות לבקשות האלו, אני חושב שויקיפדיה העברית צריכה לנקוט צעדים חריפים, כמו התנתקות מהקרן, אבל אני מניח שעוד חזון למועד.

אשמח לשמוע את דעתכם, ולהמשיך לנהל דיון פורה עד הקמת החלטה.

עידו כ.ש. • שיחה 22:31, 30 בדצמבר 2024 (IST)

ההטיה האנטי־ישראלית בוויקיפדיה האנגלית היא אכן תופעה מחפירה שראויה לגינוי, אך רצוי שנסתכל גם על הדבשת של עצמנו. כשיש כאן ערכים בשם "ההטיה נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית", בהם כבר מהכותרת הבלתי־נייטרלית־בעליל ניתן להסיק שהכתיבה היא מנקודת מבט פרו־ישראלית מובהקת ולא אובייקטיבית, לא בטוח שיש לנו מנדט להביע מחאה נגד הטיה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני בוויקיפדיות אחרות. Guycn2 - שיחה 🎗️ 23:07, 30 בדצמבר 2024 (IST)

אני מסכים עם עידו שצריך לשמר את האובייקטיביות של ויקיפדיה האנגלית גם לטובת היותה אנציקלופדיה אובייקטיבית וגם כדי למנוע הסתה חסרת פרופורציות כאמור, שזוכה לתמיכה של גופים אנטי ישראלים ואנטי ציונם - בעלי אג'נדה ברורה לפגוע במדינת ישראל בלי לבחול באמצעים, שויקיפדיה היא אחד מהם.

אין ספק שתפקידנו ראשית כעורכים היא לשמר את האובייקטיביות והאמינות של המידע בויקיפדיה, לרבות בשפה האנגלית.

זאת לצד היותנו אזרחים במדינה, שראוי וחשוב לבקר ולקים שיח לגבי התנהלותה הדמוקרטית-שלטונית, אשר פועלים ביחד למנוע את הפגיעה בה כאן בויקיפדיה. Kfir email • שיחה 23:31, 30 בדצמבר 2024 (IST)

יש תופעה של הטיה נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית היא נבחנה מחקרית והערך אינו כתוב מנקודת מבט פרו-ישראלית, אלא מנקודת מבט המציגה מצב ומתקפת אותו בעובדות ומקורות. כמובן שיש לנו מנדט להצביע על התופעה והנזק שהיא מייצרת. לא מדובר רק בסכסוך. מאז השבעה באוקטובר נעשתה עריכה מסיבית של כמעט כל הערכים הקשורים לישראל, כל קיבוץ, כל מושב, וכדומה והתווסף מידע מוטה. הכול מוכח מחקרית ויש גם מידע על הקבוצה הפעילה בעריכות האלו. שלומית ליר • שיחה 23:49, 30 בדצמבר 2024 (IST)

ויקיפדיה העברית סובלת גם היא מכל מיני הטיות. לדוגמה, אחת התלונות היא לגבי השימוש במילים „לוחמים״ לגבי אנשי חיזבאללה. זוהי תלונת מראה לגבי השימוש שלנו במונח מחבל. פלסטינים הם אצלנו תמיד מחבלים. גם בהקשרי לחימה. לדוגמה: הקרב בג'נין (2002) (ברוב הערך הם מחבלים. בכמה מקרים הם חמושים). יש לנו דבשת משלנו. Tzafrir • שיחה 23:59, 30 בדצמבר 2024 (IST)

וחוץ מזה, אנשים כאן התמחו בהוספת מאה עריכות באפס זמן. יש לכם המלצות על מקומות לשיפור וצבירת עריכות בוויקיפדיה האנגלית? Tzafrir • שיחה 00:02, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אני לא חושב שזו הטיה. ככל שאותם "לוחמים" משתייכים לארגון טרור, כינויים "מחבלים" גם כשהם עוסקים בלחימה הגיוני בסך הכל. שמש מרפא • שיחה 00:07, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אכן במובן מסוים אכן מדובר בטרור תעמולתי תוך שימוש במשאב ציבורי. בשל ההשפעה העצומה התוצרים של שטיפת המוח באמצעות ויקיפדיה האנגלית יכולים להיות מרחיקי לכת. שלומית ליר • שיחה 09:55, 31 בדצמבר 2024 (IST)

הגיוני. ולכן אנחנו לא מפעילים את אותו הגיון במבצע קלשון, לדוגמה. מבחינת המינוח גם לא מדובר על קטגוריה:מחתרות. ולעומת זאת, לא תמצא אפילו את הלח"י תחת קטגוריה:ארגוני טרור. כי הוא מהצד שלנו. Tzafrir • שיחה 17:22, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אני לא חושב שהבעת עמדה נגד עוול אחד תלויה בקיומו של עוול אחר. אפשר כקהילה להידרש לשניהם, ושניהם יהיו אובייקטיביים באותה מידה בלי קשר לקיומו של השני עידו כ.ש. • שיחה 17:56, 31 בדצמבר 2024 (IST)

@Tzafrir, הנה ההגדרה שלנו לטרור: ”טקטיקה של מאבק אלים, המופנה כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות”. האצ"ל, הלח"י וההגנה לא עונים להגדרה הזאת, חמאס כן. שמש מרפא • שיחה 22:13, 1 בינואר 2025 (IST)

כאשר פלסטינים תוקפים אנשי צבא, אנחנו מכנים אותם „מחבלים״. סתם דוגמה: העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)#מהומות יום האדמה: „ובערב חוסלה חוליה בת 4 מחבלים שניסתה לבצע פיגוע ירי לעבר חיילי צה"ל בצפון הרצועה.״ כלומר: אצל הפלסטינים הקריטריון הזה לא רלוונטי. וחזרה למחתרות: כאשר אנשי האצ״ל ביצעו פעולות תגמול (לא ישירות כנגד הטרוריסטים מהצד שכנגד אלא נגד אחרים מסביבתם) לדוגמה כאן – האם זה עומד בהגדרה? Tzafrir • שיחה 22:36, 1 בינואר 2025 (IST)

Links to find things to edit:

1. Copy editing existing articles

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:WikiProject_Guild_of_Copy_Editors

2. Wikipedia list of requested articles that need to be created:

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Requested_articles

3. Another page which shows articles which need to be created:

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Special:WantedPages

4. A page which shows random articles that need to be improved:

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Community_portal/Open_tasks

5. Israeli article stubs (articles which need more information):

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Category:Israel_stubs

6. Israeli film stubs:

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Category:Israeli_film_stubs שלומית ליר • שיחה 09:57, 31 בדצמבר 2024 (IST)

חשבתי שאנחנו נגד גיוסים וקבוצות השפעה. ראובן מ. • שיחה 00:24, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אכן. אנחנו בעד פרויקטי עריכה, בדיקה אובייקטיבית, וגיוס קהילה לשם הבעת עמדה עידו כ.ש. • שיחה 17:55, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אין "ויקיפדיה ישראלית", ולא "תקום החלטה" כאן בענין הוויקיפדיה האנגלית. המבקש לתקן את המקולקל בוויקיפדיה האנגלית יואיל ויפעל בה, לאחר שילמד את כלליה ויוודא שיש לו אנגלית נאותה, ממש כשם שהמבקרים את הוויקיפדיה העברית בפייסבוק מוזמנים להפשיל שרוולים, ללמוד את הכללים, ולתקן בעצמם. Ijon • שיחה 09:29, 31 בדצמבר 2024 (IST)

מקומו של הדיון בכיכר העיר. Eladti • שיחה 09:32, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אלעד צודק. העברתי את הדיון לכיכר העיר. אגב, ההטיות בוויקיפדיות הלועזיות אכן מחפירות, וכמחאה על כך, הפסקתי את תרומתי למיזמים לועזיים ובינלאומיים כגון ויקיפדיה האנגלית, ויקישיתוף וכו', ונשארתי לתרום רק לוויקיפדיה העברית ואולי גם למיזמים אחרים בעברית. מי ששונא אותי, לא אתרום לו.

נ.ב. אין ויקיפדיה הישראלית, אלא ויקיפדיה העברית. עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ ל' בכסלו ה'תשפ"ה 🎗️ 14:27, 31 בדצמבר 2024 (IST)

אני לא חושב שזה דיון לכיכר העיר, לכן לא פרסמתי פה. זאת הצעה להתווית מדיניות וקריאה של ויקיפדיה העברית מול אחיותיה לחקירה והנעה לפעולה מונעת. אני גם לא חושב שראוי להעביר ככה דיון כלאחר יד. אני מעריך את הפסקת תרומתך, אבל לטעמי זה לא מועיל בדבר אלא רק מונע קולות חשובים נוספים במקום בו מסתבר שאובייקטיביות היא מיעוט גם ככה. אשמח לדון בכל זאת באפשרות להתגייס כויקיפדיה עברית כדי להעלות את הנקודות שהצעתי מול קרן ויקיפדיה, למרות שטעיתי פעם אחת וכתבתי ויקיפדיה הישראלית במקום ויקיפדיה העברית כמו בשאר הפעמים. עידו כ.ש. • שיחה 17:54, 31 בדצמבר 2024 (IST)

כתבתי פעם אחת בטעות ״ויקיפדיה הישראלית״ במקום ויקיפדיה העברית כמו בשאר הפעמים, עמך הסליחה. אבל אם נתייחס רגע לנקודה עצמה ונעזוב מה כל אחד יכול לעשות באופן פרטי, אני חושב שצריך להכיר בכך שיש פרויקט השפעה מכוון נגד כל דבר הקשור לציונות. עם או בלי קשר למצב המדינה בדעת הקהל הבינלאומית, מדוע שכל אחד כאן, קל וחומר אדם הקשור לקרן ויקימדיה, לא ירצה לחקור הטייה ושכתוב מגמתיים ושיטתיים של ערכים הקשורים לנושא כלשהו? למה שבהיעדר קול הגיון בקרן ויקימדיה וויקיפדיה באנגלית, ויקיפדיה העברית לא תקרא לבדיקה של העריכות ושחזורן עד שיפורסמו תוצאות, לא מתוקף היותה ויקיפדיה הנטועה בישראל, אלא כויקיפדיה שבה צמח במקרה הדיון הזה בגלל חשיבותו לחברי הקהילה? אנחנו ויקיפדים, האם לא חובתנו לעמוד לצד ניטרליות? אנחנו עורכי ויקיפדיה, מיזם חופשי שנועד לאגור מידע באובייקטיביות, האם נאפשר לו להיחטף על ידי אנשים בעלי אג׳נדה ונקבור את ראשינו בחול? אם יש בך תחושת שליחות לשמור על טוהר המידע בויקיפדיה, אם יש בך איזושהי חשיבות לאמת אובייקטיבית, אני חושב שצריך לדון בצעדים שאפשר לעשות כקהילה, אתה אני וכולנו, ולא לפטור את הטענות האלה בזלזול. עידו כ.ש. • שיחה 17:49, 31 בדצמבר 2024 (IST)

ניכר שהדבר בוער בך, ולכן איני מבין מדוע אתה מתעקש לא לתקן את המעוות בעצמך, ובמקום זאת להתלונן עליו בפורום לא אפקטיבי כמו זה.

כבר כתבתי לעיל – הדרך לתקן קלקולים בויקיפדיה האנגלית היא לערוך ולהתדיין בויקיפדיה האנגלית בהתאם לנהלים. צעקות מבחוץ – וגם הויקיפדיה העברית היא "מבחוץ" לויקיפדיה האנגלית – הן בזבוז זמן גמור, ממש כמו צעקות בפייסבוק על הנעשה כאן אצלנו.

אישית, אני חושב שלא מעט ישראלים רק הזיקו לעניין בכך שהתפרצו אל דפי שיחה בויקיפדיה האנגלית בסגנון משתלח ו/או באנגלית רצוצה, ובלי רקורד של עשייה אנציקלופדית שם, באנגלית.

אשר לקרן – אם רוצים לנסות לערב את הקרן, אשר מאוד מקפידה לא להתערב בתהליכי שיטור וניהול קהילתיים כל עוד אין הוכחה ברורה מעל כל ספק לכשל מערכתי שהקהילה לא מצליחה לתקן – גם אז צריך להתחיל מדיון בויקיפדיה האנגלית, כי רק כך תוכל להוכיח שהקהילה עומתה עם ראיות מובהקות ועל אף זאת סירבה לתקן את המעוות.

בניגוד לדבריה של ד"ר ליר, אשר שוב ושוב מבקשת לשוות לחומר שהיא ריכזה תוקף של "מחקר אקדמי", כדבריה, לא מדובר בפרסום שעבר ביקורת עמיתים, ויש בכינויו "מחקר אקדמי" משום זריית חול בעינינו. יידרש הרבה יותר מזה כדי לשכנע את הקרן שלא רק שיש בעיה, אלא גם שקהילת הויקיפדיה האנגלית אינה מצליחה לטפל בה כראוי. Ijon • שיחה 22:30, 31 בדצמבר 2024 (IST)

לא התכוונתי לדוח שכתבתי והצגתי באו"ם. יש לא מעט מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ופורסמו בכתבי עת מדעיים שמדברים על הנושא ממגוון זוויות. שלומית ליר • שיחה 19:19, 2 בינואר 2025 (IST)

איך הדבר לא יכול לבעור בי? לא כישראלי, אלא כויקיפד שרואה איך גורמים עלומים מנצלים את הפתיחות של המיזם המדהים הזה כדי לשכתב את ההיסטוריה מול עינינו. אז לפעמים יש נצחונות קטנים, אתמול הוסרה העמודה שמפרטים את הנצחונות של חמאס במלחמה בעזה. אבל בפעם האחרונה שבדקתי ציונות עדיין מוגדרת בפסקת הפתיחה כאידיאולוגיה שקוראת לטיהור אתני, כך המצב כבר חודשים. אני לא מצליח להבין את מי שהדבר לא בוער בו. איך אפשר?

הייתי שמח לתקן את המעוות בעצמי, אבל אני לא מצליח להגיע ל־500 עריכות בויקיפדיה באנגלית, ולא נראה לי נכון לעשות טריקים כדי להגיע לכמות הזאת כשהמטרה שלי היא לתקן את המעוות. אני בהחלט מנסה לתקן בערכים שאני מוצא שאין להם הגנת עריכה, אבל גם שם אני נבלם שוב ושוב בתואנות מוזרות כמו בערך על בית ענייה, שם התירוץ היה מקורות לא אמינים (ספר בן 100 שנה בן 100 שנה לא נחשב מקור אמין לאיך קראו למקום כלשהו בתקופתו?), פשרות מוזרות כמו כתיבת שם עברי ליישוב יהודי בכתב סורי (בו בוודאות לא השתמשו אז), וכי לדעתם אין אינדיקציה שהברית החדשה לא תורגמה לעברית מיוונית.

אני לא מתלונן בפורום הזה (מה גם שלא התחלתי את הדיון בפורום הזה אלא במזנון, לשם הוא שייך לדעתי), אני מציע דרך פעולה ברורה להתמודד עם התופעה הזאת. ארבעה שלבים קונקרטיים ומידתיים בהחלט. האם זה נהוג שויקיפדיה תצא נגד אחותה למיזם? ממש לא. אבל הדוגמא של אמנסטי, או של האגודה ללהט״ב, זאת הדוגמא שאני חושב שאותה אנחנו צריכים לחקות. גם במקרים האלה לא קרה שגורם אחד ייצא נגד הגורם אליו הוא שייך, אבל המצב חייב את דרך הפעולה הזאת לראשונה. אני יכול לפתוח דיון בויקיפדיה האנגלית, אבל לא יודע אם אני מוכן נפשית לקיתונות התגובות שאחטוף שם. הייתי מעדיף להתארגן ביחד ולדבר עם ארגון במקום עם חבורת זרים בעלי אג׳נדה בחלקם, אבל אם אין ברירה, אתרגם את המאמרים ואפתח דיון בויקיפדיה באנגלית. אתה חושב שזה יצליח? אני חושב שאני אחסם.

ולגבי ד״ר ליר, אני לא בטוח למה אסופת נוסחים פומביים צריכה לעבור ביקורת עמיתים. אתה צודק שזה לא מחקר אקדמי, אבל גם בלי הטייטל הזה אני חושב שאפשר בקלות לקבוע שציונות כאידיאולוגיה למשל לא מצדדת בטיהור אתני, כמו שקומוניזם כאידיאולוגיה לא תומכת ברצח מאות מיליונים של אזרחים, גם אם המנהיג הקומוניסטי הידוע מכולם עשה זאת. לא צריך בשביל זה ביקורת עמיתים. צריך רק לשחזר את הערכים כצעד ראשון, להעביר את הגנת העריכה ל־Full כצעד שני, ואז לדון על ביקורת עמיתים פר ערך. אבל להשאיר את המצב כמו שהוא כיום זה חטא נגד כל מה שויקיפדיה נבנתה כדי לעשות. ואם ויקיפדיה נהייתה כלי ניגוח פוליטי באוכלוסיה שלמה, נחטפה ע״י קבוצה מאורגנת במטרה להטות את דעת הקהל, ואף אחד לא מניד עפעף וממשיכים להתעסק בסמנטיקה ועריכה פרטנית, הדבר הכי חשוב באינציקלופדיה, האמינות והיעד משוא פנים, מתו. סטגנציה בירוקרטית מעולם לא הייתה הרסנית כך. עידו כ.ש. • שיחה 06:21, 1 בינואר 2025 (IST)

כתבת, "אתמול הוסרה העמודה שמפרטים את הנצחונות של חמאס במלחמה בעזה". אתה מתכוון לערך (List of military engagements during the Israel–Hamas war), כעולה גם מהציוץ הזה. הם אכן מחקו את החרפה, אבל לאחר מכן הם החזירו עמודה אחת, ולשיטתם, טבח השבעה באוקטובר הסתיים ב-"ניצחון פלסטיני". בוויקי האנגלית שהחליטו שישראל היא מדינת אפרטהייד, ושיש מקום להשוות את ישראל לנאצים, וישראל מבצעת רצח עם בעזה...קבעו תחילה כי ישראל לא ניצחה באף קרב בעזה! לשיטתם הקרבות הסתיימו בניצחון פלסטיני או בנסיגת ישראל. אפשר מדי פעם להשיג ניצחונות קטנים, אבל לא בטוח שהם ישרדו הרבה זמן. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:07, 1 בינואר 2025 (IST)

תודה על המידע החשוב הזה. זה מזעזע אותי עד עמקי נשמתי. לא יכול להיות שלא ניאבק בזה, וממש לא מספיק שהמעטים כאן עם מעל 500 עריכות ינסו למנוע הרס של מאות אם לא אלפים של ויקיפדים שעורכים את הזוועות האלה. זה לא עניין פוליטי או אידיאולוגי, זאת פשוט השחתה של ערכים במסווה של נקיון כפיים. אין שום קשר בין שום דבר מהדוגמאות שהבאת למציאות, ועדיין ברוב הזמן השקרים האלה מוצגים למיליונים ברחבי העולם.

אשמח לראות באיזה ערכים הושווינו לנאצים (אני מניח שברמיזה), באיזה ערכים נקבע שאנחנו אפרטהייד ועושים רצח עם (יש לציין שיש לטענה הזאת מקורות, למשל אמנסטי, אבל לכל מקור כזה יש מקור אמין לא פחות שטוען נגד), כי חשוב לא לאבד פוקוס ולסייע למי שרוצה לעזור בלערוך החוצה את השקרים האלה. ובכל זאת, אני מבקש מכל מי שרואה את הדיון הזה לנסות למצוא פתרונות להסב את תשומת הלב של קרן ויקימדיה או ויקיפדיה באנגלית ולקיים את ארבעת התנאים שהצעתי, או תנאים דומים. האובייקטיביות של ויקיפדיה בסכנה, ומחובתנו כויקיפדים לתקן. מכיוון שאנחנו מיעוט בכללי ומיעוט שם עוד יותר מפאת החסימה לעורכים עם פחות מ־500 עריכות בויקיפדיה באנגלית, אני חושב שהברירה היחידה שיש לנו היא גיבוי מלמעלה. וחייבים לפעול כדי להשיג אותו.. עידו כ.ש. • שיחה 09:20, 1 בינואר 2025 (IST)

הערך האנטי ישראלי המרכזי הוא "ביקורת על ישראל" (Criticism of Israel), ומשם הפניות לערכי משנה ובהם, א. השוואות בין ישראל לגרמניה הנאצית (Comparisons between Israel and Nazi Germany), ב. אפרטהייד ישראלי שתורגם לעברית (Israeli apartheid), ג. פשעי מלחמה של ישראל (Israeli war crimes), ד. ג'נוסייד נגד פלסטינים (Palestinian genocide accusation). ה. ג'נוסייד בעזה (Gaza genocide) ו. ניצול אנטישמיות ככלי נשק (נועד להגן על שונאי ישראל) (Weaponization of antisemitism) ז. הלובי הישראלי בארצות הברית (Israel lobby in the United States) ועוד. לא נראה לי שיש לנו אפשרות לשנות את האופי של הערכים האלה או את תוכנם. זו אג'נדה של הניו-יורק טיימס ושות' ששולטת בוויקי האנגלית, אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 22:56, 1 בינואר 2025 (IST)

― סוף העברה

ההטיה בוויקי האנגלית מקוממת למדי, אבל לדעתי זה לא תפקידנו וגם לא כדאי לנו לפעול באופן מאורגן, וגם לא לפתוח בסוג של "מלחמת ויקיפדיות". זה גם עלול לפגוע בנו. עם זאת, לדעתי, ויקיפדים מוזמנים לפעול באופן עצמאי, לפנות לגופים וארגונים שונים, כדי לעורר את המודעות לבעיה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 21:35, 31 בדצמבר 2024 (IST)

זאת דרך פעולה לגיטימית, ואפשר גם לפתוח פרויקט לצורך הדבר הזה. אבל אני לא חושב שלבד, אפילו עם פרויקט (שבוודאי לא ייפתח), נוכל לעמוד מול מה שנראה כמו מכונה גדולה ומשומנת שכזאת בלי גיבוי של ויקיפדיה באנגלית או קרן ויקימדיה. אולי לצאת בקריאה כויקיפדיה עברית זה לא נכון (אני עדיין חושב שכן), אבל צריך לכל הפחות להתארגן מול קרן ויקימדיה/ויקיפדיה באנגלית בבקשה לגיבוי. עידו כ.ש. • שיחה 05:49, 1 בינואר 2025 (IST)

2025: הנה אנחנו באים!

שנה אזרחית יותר טובה מזו שהייתה לנו, ויקיפדיה העברית! נתראה בשנה הבאה ניחל לחזרת כל חטופינו בשלום במהרה, להחלמת כל הפצועים ולשיבת כל חיילנו הביתה בשלום. שנה אזרחית טובה! תעופה בחקירה ✈️ דברו איתי! ✈️ מה כבר הספקתי לעשות? 20:11, 31 בדצמבר 2024 (IST)

שנה אזרחית טובה לכולם ! קוואמן 🕎 שיחה 20:15, 31 בדצמבר 2024 (IST)

שנה אזרחית טובה לכולם! עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ א' בטבת ה'תשפ"ה 🎗️ 20:45, 31 בדצמבר 2024 (IST)

שנה חדשה היא משימות חדשות:

• בולי ישראל משנת 1974 הפכו לחופשיים, וניתן להעלות אותם מקטלוג בולי ישראל לוויקישיתוף, לפי דוגמה זו.
• ניתן להעלות לוויקישיתוף תמונות שצולמו בארץ ישראל עד סוף שנת 1974, ברישיון {{PD-IsraelGov}} לתצלומים ממשלתיים, וברישיון {{PD-Israel}} לתצלומים לא ממשלתיים.
• בפרויקט בן-יהודה עלו יצירות של אישים שנפטרו בשנת 1954 (ראו הודעתו של אסף ברטוב), ניתן לקשר מהערך בוויקיפדיה לדף בפרויקט, כמו בדוגמה זו. דוד שי • שיחה 08:40, 1 בינואר 2025 (IST)

  שנה אזרחית טובה לכולם, ובהזדמנות זו אני רוצה להודות גם לחברי "היכל התהילה של המיזם לטיפול דחוף", שרשמו הישג אדיר של כתיבת יותר מ-1,700 ערכים דחופים, וגם לוויקיפדים אחרים שזכו בעיטורים. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:11, 1 בינואר 2025 (IST)

מפגש עריכה

מפגש עריכה לבוגרי קורס ויקימדיה ישראל

בוגרות ובוגרי קורס ויקיפדיה היקרים!

אנחנו מתרגשים להזמין אתכם למפגשי זום ייעודיים 🎓✨

זו ההזדמנות שלכם.ן להעלות כל שאלה או סוגיה שמעסיקה אתכם בזמן העבודה על ערכים בוויקיפדיה – מנושאים טכניים ועד לחשיבה על ניסוח ניטרלי או חשיבות אנציקלופדית של ערך.

לדוגמה:

✅ איך להימנע ממלחמת עריכה?

✅ איך להרחיב קצרמר?

✅ איך לעקוב אחרי ערך שכתבתי?

📅 המפגש הקרוב:

יום ראשון, 12/01/2025, בשעה 16:30.

💻 קישור לזום יישלח לנרשמים קרוב למועד המפגש.

להרשמה: https://mailchi.mp/wikimedia/mifgashwiki .‏AndreFrank-WMIL • שיחה 18:46, 1 בינואר 2025 (IST)

בחירת הערך המוטה ביותר בוויקיפדיה האנגלית

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

תופעת ההטיה בוויקיפדיה האנגלית, שהתגברה מאוד אחרי ה-7 באוקטובר, מעוררת דאגה עמוקה בכל הקשור לשמירה על עקרון הניטרליות. להלן, לינק לרשימה של ערכים שייתכן ומכילים הטיות, כפי שדווחו על ידי משתמשים שונים ואוגדו על ידי. כדי להעלות את המודעות לתופעה, אשמח אם תוכלו להקדיש רגע לעיון בערכים המופיעים ברשימה ותבחרו את הערך שלדעתכם מכיל את ההטיה המשמעותית ביותר. ההשתתפות היא אנונימית. https:// forms . gle/GihWox41ZfgftzMz7 ―שלומית ליר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא למזנון, אם בכלל רלוונטי לוויקיפדיה העברית. Tzafrir • שיחה 11:08, 2 בינואר 2025 (IST)

כל מה שמתייחס לויקיפדיה האנגלית/הערבית או כל שפה אחרת - מקומו בכיכר העיר. Eladti • שיחה 11:18, 2 בינואר 2025 (IST)

תודה, מעריכה מאוד, אעלה שם שלומית ליר • שיחה 14:16, 2 בינואר 2025 (IST)

הקישור שבור. שמש מרפא • שיחה 16:11, 2 בינואר 2025 (IST)

https://docs.google.com/forms/d/1yTcfX2WiuLokvxQsPL_kXmqaoJxeVwElNBkB9Fs78xU/edit שלומית ליר • שיחה 19:04, 2 בינואר 2025 (IST)

הוגשה תלונה ל-Meta לגבי המצב בויקיפדיה העברית

― הועבר מהדף ויקיפדיה:לוח מודעות
ניתן לקרוא את התלונה בקישור הבא: [3] בתחתית התלונה יש אפשרות להצטרף לתלונה באמצעות חתימה בארבע טילדות. ―אלמוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני נגד הרעיון לערב גורמים זרים, וגם מבדיקה שטחית, העובדות לא נראות לי מדויקות. לנוחיות המתעניינים, תקציר של GPT: התלונה "בעיות חמורות בוויקי העברית" מתארת מצב שבו קבוצה של עורכים, בעיקר דתיים ולאומיים, השתלטה על ויקיפדיה העברית. הם מנעו מאחרים לקבל הרשאות גבוהות, קידמו את בעלי בריתם, שינו כללים ללא התייעצות עם הקהילה, חסמו ואיימו על עורכים מתנגדים, ואכפו את כללי ההתנהגות באופן סלקטיבי, לעיתים לפי זהות פוליטית. פעולות אלו הובילו להטיה בתוכן, אווירה עכורה בין העורכים, והפחיתו את הסיכוי לשינוי. בנובמבר האחרון נבחרו ביורוקרטים חדשים בבחירות שנויות במחלוקת, אך ההתנהלות הבעייתית נמשכת, כולל חקירות ואיומים על עורכים, חסימות בלתי מוסברות, ואכיפה סלקטיבית של הכללים. התלונה קוראת להתערבות מצד קרן ויקימדיה הבינלאומית כדי לטפל בבעיות אלו. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:01, 1 בינואר 2025 (IST)

כתבתי שם למטה על אי־דיוק העובדות, מוזמנים גם להשתתף בדיון. ומצטרף כמובן לאגסי בהתנגדות לשיתוף גורמים זרים. נריה - 💬 - 11:06, 1 בינואר 2025 (IST)

מה הכוונה גורמים זרים? ויקיפדיה העברית היא חלק מהמיזם הבינלאומי. SocialTechWorker • שיחה 12:19, 1 בינואר 2025 (IST)

גורמים שלא מכירים את הקהילה, שאינם דוברי עברית ולפיכך לא יכולים לחקור את הנושא לעומק אלא מסתמכים על הדברים הכתובים שם. נריה - 💬 - 12:59, 1 בינואר 2025 (IST)

בהחלט. הרוצה לשקר ירחיק עדותו. קל לכתוב תלונה מלאה בשקרים וסילופים למי שאין לו מושג מהנעשה בקהילה. שמש מרפא • שיחה 13:03, 1 בינואר 2025 (IST)

תודה לאגסי על התקציר. אני מסכימה עם SocialTechWorker על כך שהתלונה לויקימדיה לגיטימית. השפה אינה מכשול אמיתי בתקופתנו. אפשר לתרגם הכל. אני מקווה שלא יהיה יחס מפלה כלפי מי שיבחרו לתמוך בתלונה.SigTif • שיחה 15:01, 1 בינואר 2025 (IST)

בכל מקרה, לוח המודעות אינו מקום לקיום דיונים. Tzafrir • שיחה 15:25, 1 בינואר 2025 (IST)

אינני יודעת לאילו סילופים ושקרים אתה מתכוון, שמש מרפא. עקבתי אחרי השתלשלות העניינים מראשיתה, וככל שראיתי והבנתי, התלונה ל-Meta משקפת את המצב המצער בדיוק כפי שהנו. אני מתמצאת היטב בנעשה בקהילה, ואני רואה כיצד ההתרחשויות בשנה האחרונה מובילות אותנו, בדיוק כמו את המדינה, לבור תחתיות.שלומית קדם • שיחה 15:28, 1 בינואר 2025 (IST)

כל הנרטיב הזה שעל ויקיפדיה ועל מוסד הביורקרטים השתלטו עורכים ימניים ודתיים הוא דמיונות ושקר מוחלט, אבל דוגמה קטנה שדי בהצצה חטופה לראות שהיא שקר - בניגוד לטענה השקרית, אורית סטרוק לא מוגדרת כפעילת זכויות אדם מזה שנתיים וחצי, ע"פ החלטת הקהילה. כאמור, זו רק דוגמית קטנה - כמעט כל מילה ומילה שם זה שקר או סילוף המציאות. שמש מרפא • שיחה 15:41, 1 בינואר 2025 (IST)

לצערי הרב את צודקת, שלומית קדם, ועצוב שכך. AviStav • שיחה 10:26, 3 בינואר 2025 (IST)

ואייל גולן לא מוגדר כאקטיביסט פמיניסטי. למה להתגאות בהצגה פשוטה של האמת הפשוטה? SocialTechWorker • שיחה 16:47, 1 בינואר 2025 (IST)

@SocialTechWorker, כנראה לא קראת על מה חתמת שם - אחת משלל הטענות השקריות הייתה שאורית סטרוק מוגדרת בוויקיפדיה כפעילת ז"א (לדעתי שלא בצדק אגב, אבל זה כלל לא הנושא). שמש מרפא • שיחה 18:07, 1 בינואר 2025 (IST)

אני היחיד שמוטרד מן האנגלית שלהם? הנסיונות המגושמים להכניס משלב גבוה מדי פעם רק מגחיכים יותר את הטקסט הזה. AddMore-III • שיחה 18:42, 1 בינואר 2025 (IST)

קראתי. כתוב was defined as a human rights activist, לא כתוב is defined והקרוא יכול בקלות להכנס ללינק ולראות את דף ההצבעה שעברה בקושי רב. זה שסטרוק הוגדרה כך זמן כה רב זה ביזיון לויקיפדיה. SocialTechWorker • שיחה 09:11, 2 בינואר 2025 (IST)

@שמש מרפא זה מעניין שאתה אומר שאתה נגד הגדרת אורית סטרוק כפעילת זכויות אדם, מפני שאתה הצבעת בעד להשאיר את ההגדרה הזאת. האם מישהו גייס אותך להצביע נגד דעתך? או שמא מדובר במה שאתה מכנה "סילוף המציאות"? ‫93.172.246.98‬ 09:49, 2 בינואר 2025 (IST)

זה מעניין, כי איתמר אשפר היה נוהג לומר שחצי אמת גרועה משקר. אז הוא הציג כאן רק את חצי האמת, כשהוא מסתיר את העובדה שההחלטה בוטלה מזמן. דרך אגב, בסעיף הבא הוא מזכיר עריכה שבכלל נעשתה בויקינתונים על ידי עורך שביצע 13 עריכות בוויקיפדיה.
"שלא בצדק" = המצב הקיים הוא שלא בצדק. בכל אופן זה לא הנושא ודעתי האישית לא חשובה כרגע. שמש מרפא • שיחה 10:08, 2 בינואר 2025 (IST)

⟨ תוכן הוסתר | לבלוב ⟩ SocialTechWorker • שיחה 18:51, 1 בינואר 2025 (IST)

התלונה הוגשה בדיוק במקום המתאים לברר דברים כאלה. אבל בושה וחרפה לנו כקהילה שאנחנו נותנים לגיטימציה לדברי ההבלים הללו, בלי לשים לב שאווירת הרחוב הישראלי סחפה אותנו למחוזות הפוליטיקה והמחאה. הצגה מוטה יותר של מציאות התנהלות העניינים בוויקיפדיה העברית, כבר לא קראנו שנים. אני מאוד מקווה שהחברים במטה יגלו שיקול דעת סביר ויגלגלו אותם מכל המדרגות, כשם שהקהילה גלגלה אותם כשדחפו את אותן בחירות 'שנויות במחלוקת' ודחפו לתוכן מועמדים שכבר 20 שנה לא שימשו פה מפעילי מערכת, כדי להיות ביורוקרטים במצב סבוך ביותר. חבל מאוד שיש חברים מוערכים בקהילה (בודדים אמנם) שלא מגלים את גדלות הנפש הראויה להתנער מהכנופיה הזו ולשים קץ להתנהלות המביכה. לשמחתי, בימים אלו, אני אפילו לא מפעיל מערכת. גאה להמשיך לתרום במרחב הערכים כאחד מכולנו, אבל ממש נושם לרווחה בלי הנטל הכבד של האחריות לקהילה, לעמוד מול רשתות ההשפעה שמסתבר שהן פעילות כתמול שלשום, למרות כל צפירות ההרגעה שניסו למכור לנו. ביקורת • שיחה 18:22, 1 בינואר 2025 (IST)

אתה ממשיך להפיץ את תאוריית הקונספירציה על רשתות ההשפעה. ביקורת, חסמת ויקיפדים תורמים (בעיקר ויקיפדיות), חסמת את ההצבעות, חסמת את הפרלמנט והכל בתירוץ חסר ערך. האי אמון שקיבלת, למרות קבוצה קבועה של תומכים (הם לא נחשבים כנופיה או רשת השפעה?) היה צריך לשדר לך מה דעת הקהילה. בשלב זה מפעילי המערכת והבירוקרטים מתעלמים מהלשון האלימה בה אתה משתמש, נראה כמה זמן זה יימשך. ליש • שיחה 18:36, 1 בינואר 2025 (IST)

― סוף העברה

זו אינה תאוריית קונספירציה. תאוריית קונספירציה היא "הביורוקרטים תאבי שליטה ולכן חסמו אנשים תמימים". אני לא חושב שקיבלתי אי-אמון, הרצון של הקהילה להתחדש מובן מאוד. הצעתי את מועמדותי לבקשת כמה מהחברים, ואני לגמרי בסדר עם זה שלא נבחרתי. אבל מה שחשוב להפנים הוא שהקהילה גלגלה מכל המדרגות את ההזיה שהציעה ביורוקרטים לא מנוסים במפעילות מזה 20 שנה, רק כדי לבטל בפזיזות את צעדי ההגנה המאוד מינוריים שעשינו. אם הלשון שלי אלימה, אני מאוד מיצר על כך, אשמח להשתפר. אני פשוט מנסה לדבר בצורה הכי ברורה מול מסע ההסתה הלא נגמר מצד כמה חברים, בודדים אמנם, אבל בעלי זכויות, שנובע מסיבה לא ברורה לי. ציפיתי ליותר לויאליות לוויקיפדיה וערכיה. ביקורת • שיחה 14:26, 3 בינואר 2025 (IST)

שתיהן תאוריות קונספירציה. ביקורת, התאוריה הגורסת, שגרמתם לכל התוהו ובוהו מחשש שלא תיבחרו מחדש אינה נופלת מהתאוריה שלך על קבוצות הטיה המנסות להשתלט על ויקיפדיה עברית. גרמת די הרבה נזק, הגיע הזמן שתעצור ותעשה חשבון נפש. ליש • שיחה 15:21, 3 בינואר 2025 (IST)

האם לדעתך החסימה של ויקיקו ושות’ הייתה מוצדקת? אם כן: האם הייתה שם לדעתך ניסיון מאורגן ולא שקוף להשפיע על התוכן של ויקיפדיה? Tzafrir • שיחה 15:39, 3 בינואר 2025 (IST)

תן לי קישור. בברכה. ליש • שיחה 17:19, 3 בינואר 2025 (IST)

ויקיפדיה:פרשת הטיית הצבעות ודיונים 2024 Tzafrir • שיחה 18:02, 3 בינואר 2025 (IST)

אינני יודע אם החסימות היו מוצדקות או לא, מה שברור זה שלא הייתה שקיפות והראיות לא גלויות. להבנתי אחת החסומות כבר שוחררה. בברכה. ליש • שיחה 23:01, 3 בינואר 2025 (IST)

כמה לא מפתיע לראות שהצד השמאלי של המפה הפוליטית אינו מסוגל באמת לסבול את הערכים להם הוא תמיד מטיף: דמוקרטיה, פלורליזם סובלנות וכו', ורצים להתלונן אצל הפריץ בחו"ל שיעזור להם להציל את ויקיפדיה מהדתיים והמתנחלים הקיצונים והאלימים. כמו עם הקריאות לאו"ם לחקור את "הפשעים" שמחוללת ישראל, הפניות הנואשות לביידן: SAVE AS!, גם כאן גורסים הסיקריקים שאם אנחנו לא שולטים על ויקיפדיה, מה היא שוה בכלל?

מתוך כל מוקדי הכוח במדינה, ויקיפדיה העברית נותרה הזירה הכמעט יחידה שבה שורר באמת חופש דעות, בה ימנים לא חוששים להתבטא (כמעט), ובערכים הנפיצים מוצגות העובדות והנרטיבים השונים באופן מאוזן יחסי. כך למשל בערך על הרפורמה המשפטית מוצגים זה לצד זה טענות תומכי ושוללי הרפורמה, עם נימוקים הגיוניים ומבוססים. עבור הקפלניסטים שבויקיפדיה מצב דברים זה הוא בלתי נסבל, הם הורגלו תמיד לשלוט על השיח ולסנן כל דעה שחורגת מהקו הקיצוני והצעקני שהם מובילים. מבחינתם אם הימנים לא מבינים לבד את מקומם, ואם אנחנו לא מצליחים לסתום להם את הפה, נקרא לגורמי חוץ שיעזרו לנו. בושה שהגענו לכך, אבל כאמור כלל לא מפתיע. ‫2A01:6502:6458:6DC0:35DB:731F:6E16:615B‬ 06:54, 3 בינואר 2025 (IST)

רעיון לפרשת ויגש

בפרשתנו מסופר על התגלות יוסף לאחיו, לאחר שהוא מרגיע אותם התורה מספרת ש"וַיִּפֹּ֛ל עַל צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִ֨נְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל צַוָּארָֽיו", רש"י מסביר ש"ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך. עַל שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְסוֹפָן לֵחָרֵב: ובנימין בכה על צואריו. עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְסוֹפוֹ לֵחָרֵב".
הרבי מליובאוויטש שואל מדוע כל אחד מהאחים בכה על חורבנו של המקדש בחלקו של אחיו, ולמה כל אחד לא בכה על חורבנו העתיד של המקדש בחלקו שלו?
ההסבר הוא - בכיה היא שותפות עם הזולת, ומקילה מאוד על צערו, אבל בכיה איננה תיקון ויציאה מהמצב, יוסף השתתף בצערו של בנימין, ובנימין השתתף בצערו של יוסף, אבל התיקון, הבניין, מוטל על כל אחד בעצמו, בזה אין שום אפשרות להשתתף ולשאת בעול. כל אחד אחראי לעצמו.
הלקח מובן - גם כשאנחנו יכולים להתרפק על השתתפות בצער מסביבתנו, בסוף, מוטלת עלינו העבודה לצאת מהמצב בכוחות עצמנו. שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • ג' בטבת ה'תשפ"ה • 01:06, 3 בינואר 2025 (IST)

שוב אני תוהה אם ברור לך כמה נלעגת פרשנות זו נראית מנקודת מבטו של אדם חילוני. אסף השני - לדף הסיכה. 21:28, 3 בינואר 2025 (IST)

שוב אני תוהה אם ברור לך ששכחת להגיב לרעיון לפרשת מקץ... שמיה רבה • שיחה • ה' בטבת ה'תשפ"ה • 22:46, 4 בינואר 2025 (IST)

הסיפור הזה נכתב לפני יותר מ2,000 שנים (להבנתי האישית, סיפור יוסף הוא ההלחמה של סופר שהיה צריך לחבר את סיפורי יעקב ואת סיפורי יציאת מצרים, שניהם קדומים יותר, וכתב סיפור ארוך יחסית, זה הסיפור הארוך ביותר בתנך). אבל בשלב מסוים התורה התקדשה והחלו להופיע פרשנויות מפרשנויות שונות על הנוסח הזה.

אתה מביא כל הזמן פרשנות על פרשנים מימי הביניים (רמב״ם, רש״י, וכדומה). אבל מה שמעניין הוא שכשהעליתי בדיון קודם פרשנות מודרנית של היהודים באים, כל מיני מביני עניין גיחכו.

ליהודים באים יש, לדוגמה, מערכון נהדר על יוסף בקבר יוסף (הפרק המלא). הוא לא מדבר בכלל על יוסף אלא על מה שהם רוצים לדבר (העניין המודרני של מותו של מדחת יוסף). הם גם נוטלים לעצמם חירות אומנותית לחרוג מהמציאות כמו שהייתה כדי שהאנלוגיה תהיה מוצלחת יותר. מבחינתי זה מדרש מוצלח. ובדיוק כמו שכאן הפרשנים משתמשים בסיפור המקראי כדי להגיד את מה שהם רצו (והאדמורים החסידים עסקו בכך ללא הרף), כך גם מדרשים מודרניים של יהודים באים. ובשני המקרים סוטים מפשוטו של הכתוב. Tzafrir • שיחה 00:47, 5 בינואר 2025 (IST)