ויקיפדיה

טיוטה:רפורמת לוין/מתנגדים

המהפכה המשפטית היא תוכנית שנויה במחלוקת שהוצגה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושבע עשרה ימים לאחר השבעתה ב-4 בינואר 2023, על מנת לבצע רפורמת בזק מקיפה במערכת המשפט בישראל. התוכנית כוללת מספר הצעות חוק שמטרתן לשנות את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון בישראל. היא צפויה לחזק את הרשות המבצעת (הממשלה) ולהחליש את הרשות השופטת, ובמיוחד את בית המשפט העליון. התוכנית צפויה להחליש גם את מעמדם של היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים.

עיקרי הרפורמה כוללים:

התכנית עוררה התנגדות רבה בקרב גורמים מקצועיים וציבוריים בישראל ובעולם, וגררה פעילות מחאה המונית. חלק ממתנגדי התכנית רואים במימושה סכנה למשטר הדמוקרטי בישראל.

שם התוכנית

אגד החוקים שמקדמת הממשלה להחלשת הרשות השופטת והייעוץ המשפטי לממשלה כונה בתקשורת בתחילה "רפורמת לוין",[1] על שם שר המשפטים יריב לוין, או "רפורמת לוין-רוטמן" על שם לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן. מאוחר יותר התוכנית כונתה "המהפכה המשפטית".[2]

עוצמת הוויכוח בין התומכים בשינויי החקיקה להחלשת מערכת המשפט לבין המתנגדים להם באה לידי ביטוי בשמות נוספים שהוענקו למהלך: התומכים בשינויים מכנים את המהלך "רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה",[3] ואילו המתנגדים מכנים אותו "מהפכה משטרית",[4] או "הפיכה משטרית".[5] הדיונים בכנסת אודות אגד חוקי המהפכה המשטרית מתנהלים תחת הכותרת "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט".[6]

רקע

 עמוד ראשי
 ראו גם – המשפט בישראל

מושג מרכזי בשיח על הרפורמה הוא הפרדת הרשויות - תומכי הרפורמה טוענים שהיא נועדה לחזק את האיזון בין הרשויות[7], בעוד המתנגדים טוענים שהיא נועדה להפר אותו.[8] עקרון הפרדת רשויות השלטון דוגל בפיצול סמכויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות כדי ליצור איזון בין הרשויות ולמנוע ריכוז יתר של הכוח השלטוני בידי רשות אחת, וזאת לצורך השמירה על הדמוקרטיה ועל חירות הפרט והכלל.[9] מדובר באחד מעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית, הנחוץ על מנת להגביל את כוחה העודף של המדינה, ובייחוד של הרשות המבצעת, שעלולה להפוך לרודנית. מה שעמד לנגד עיניהם של מעצבי העיקרון היה חשש מפני עריצות הרוב, שכן קיום הבחירות כשלעצמו אין בו כדי להגן על זכויות האזרח, והדמוקרטיה אמורה לבטא את האינטרסים של הציבור בכללותו, כולל קבוצות המיעוט. האבות המייסדים ביקשו לממש עיקרון זה באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים: מתן כוח מאזן לרשויות האחרות, דרך ביזור סמכויות ומנגנונים מוסדיים המהווים ריסונים ואיזונים של הכוח.[10]

העיקרון נשאר מהותי לשיטת המשטר הדמוקרטי, והיישום שלו בפועל משתנה ממדינה למדינה. מומחים מצביעים על מספר מגבלות מבניות אפשריות המהוות איזונים ובלמים במדינות דמוקרטיות: פיצול הרשות המחוקקת, שיטה נשיאותית, שיטה פדרלית, שיטת בחירות אזורית, כפיפות לבתי-דין בינלאומיים, חברות בארגון על-לאומי בעל כוח כופה (לדוגמה: האיחוד האירופי), חברות באמנות אזוריות לזכויות אדם, בית משפט המוסמך לפסול חוקים וקיומה של חוקה.[10][11]

מחקרים השוואתיים מצביעים על כך שהפרדת הרשויות בישראל אינה איתנה כמו במדינות אחרות, שכן מתקיים כיום רק מנגנון אחד מתוך הרשימה לעיל, והוא סמכות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון.[10][11] כך למשל, בישראל אין חוקה, ובכך היא שונה ממרבית המדינות הדמוקרטיות.[12] המשפט בישראל מבוסס על כך שחוקי היסוד – הקובעים את מבנה המשטר ומגנים על זכויות האדם – משמשים כגרעין של חוקה. מעמדם עליון על חקיקה רגילה, ובכך הם מבטיחים שחקיקה רגילה לא תפגע בזכויות האדם ובמבנה המשטר. בית המשפט הוא המוסמך לקבוע אם חקיקה מסוימת סותרת את חוקי היסוד.[13]

היחס לבית המשפט הגבוה לצדק

"התערבות בג"ץ בחוקים והחלטות ממשלתיות שאינם עולים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עוררה עליו ביקורת לא פעם, הן כשהתערב והן שלא התערב. מצד הציונות הדתית הייתה ביקורת על כך שבג"ץ לא מנע את תוכנית ההתנתקות של ממשלת הליכוד בשנת 2005. שתים עשרה עתירות שהגישו המתנחלים לבג"ץ נידחו[14][15]. רגשות כעס אלה כלפי בג"ץ לא שככו גם ב-2023. נוסף על כך היה כעס מצד אותם חוגים על מספר פסקי דין של בג"ץ לפינוי מאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, להחזרת שטחי הקרקע לבעליהם. זאת, אף שבפסקי דין אלו בג"ץ לא עשה יותר מאשר לאכוף על הרשות המבצעת את התחייבותה כפי שהיא עצמה הכריזה עליה. ביקורת נוספת הייתה על כך שבג"ץ לא אישר החלטות של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול רשימות ערביות ומועמדים ערביים מלהתמודד בבחירות. חבר הכנסת שמחה רוטמן מהאיחוד הלאומי, מראשי תוכנית הרפורמה, אמר "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו"[16]. לתמיכה בתוכנית הצטרפו הסיעות החרדיות המבקרות את בג"ץ על פסילת אפליה בפסקי דין כגון בג"ץ בית הספר בעמנואל. חבר הכנסת משה גפני ממפלגת דגל התורה אמר "34 שנים אני מחכה להוריד את בג"ץ. אין תחום שהוא לא פגע בנו"[17].

התהוות המבנה החוקתי בישראל עד המהפכה החוקתית

  ערכים מורחבים – חוק יסוד, החלטת הררי

במגילת העצמאות נקבע כי האספה המכוננת (מכוננת – כלומר שתפקידה לכונן חוקה) תחבר חוקה, אולם הדבר לא נעשה, מסיבות שעליהן חלוקות הדעות. האספה המכוננת הפכה עצמה לכנסת הראשונה, ובמסגרתה התקבלה החלטת הררי, לפיה ועדת חוקה, חוק ומשפט תכין הצעת חוקה למדינה. ההצעה תהיה בנויה פרקים-פרקים, וכל אחד מהם יהווה "חוק יסודי". ההחלטה אמנם קבעה כי "כל הפרקים ביחד יתאגדו לחוקת המדינה", אך לא קבעה מה יהיה מעמדם של אותם פרקים (חוקי יסוד, כפי שהם נקראים כיום) בתקופת הביניים עד לסיום הכנת החוקה. בתחילת ימיה של המדינה פסק בג"ץ כי מרבית הסעיפים בחוקי היסוד אינם נהנים מעליונות על פני חקיקה רגילה, וכל סעיף בחוק מאוחר מהם יכול להתגבר עליהם, אלא אם הם שוריינו מראש מפני שינוי ברוב רגיל של המשתתפים בהצבעה (כלומר אפשר לשנותם רק ברוב מיוחס). היות שרק מיעוט קטן של סעיפים בחוקי יסוד נהנו משריון כזה, מבחינה מעשית לא הייתה בישראל הגנה חוקתית על זכויות האדם ועל עקרונות אחרים.[13]

עם זאת, היו פסקי דין מכוננים לפני המהפכה החוקתית שהגנו על זכויות אדם, בהם בג"ץ בז'רנו ואת בג"ץ קול העם. בג"ץ ברגמן פסל, אף הוא לפני המהפכה החוקתית, חוק רגיל בנימוק של סתירה לסעיף 4 (סעיף משוריין) לחוק יסוד: הכנסת.

המהפכה החוקתית

  ערך מורחב – המהפכה החוקתית

תחילת המפנה התרחשה בשנת 1992, אז נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על שורה של זכויות, בהן הזכות לכבוד האדם, שפּוּרשה מאוחר יותר ככוללת את זכויות אדם שאינן מנויות במפורש בחוק, בהן הזכות לשוויון, חופש הביטוי וחופש הדת. בשנת 1995, בפסק דין בנק המזרחי, קבע בית המשפט העליון כי מלשונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עולה כוונה להקנות לבית המשפט סמכות לבקר את תוקפם של חוקים ולקבוע את בטלותם אם הם חורגים מאמות המידה הקבועות זו. עליונות זאת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו היא מרכיב ביכולתו של בית המשפט להגן על זכויות האדם בישראל. עד 2023 היו 22 מקרים שבהם בית המשפט העליון קבע בטלות של סעיפים ספציפיים בחוקים (ובמקרה אחד, של החוק כולו) נוכח סתירה עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.[13]

בשנת 2003, בפסק דין חֵרוּת, הרחיב בית המשפט העליון את ההלכה שנקבעה בפסק דין בנק המזרחי מ-1995 וקבע כי כל חוקי היסוד נהנים מעליונות חוקתית – ולא רק חוקים משוריינים או כאלה העוסקים בזכויות אדם. מאז, חקיקה רגילה אינה יכולה לסתור את חוקי היסוד,[18] ואם היא סותרת אותם, בית המשפט רשאי לפסול אותה.[13]

סמכותם של בתי משפט לפרש את המשפט החוקתי ולפסול חקיקה הסותרת חוקי יסוד נובעת מרעיון עליונות החוקה. העליונות אינה ניתנת לבית המשפט ואינה ניתנת למחוקק אלא לטקסט החוקתי. משמעות העליונות היא שלטקסט החוקתי יש עדיפות על פני הטקסט של חקיקה רגילה.[13]

הצעות לשינויים במערכת המשפט לאחר המהפכה החוקתית

 עמוד ראשי
 ראו גם – הצעת חוק יסוד: החקיקה

(למשל פרידמן ונאמן)

עמדות בכירי הקואליציה מול מערכת המשפט בעבר


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. לוין תמך בשינויים אך גם בהגבלות על הכנסת, נתניהו היה "גדול מגיני מערכת המשפט" הן לפי דבריו ואף לפי דברי אהרן ברק, ונהג להתגאות בכך.

2005

באפריל 2005 טען ממלא מקום יו"ר לשכת עורכי הדין, יריב לוין, כי מערכת המשפט לוקה בצביעות וניגוד עניינים. בהתייחסו לבג"ץ בית סוריכ טען כי שופטי בית המשפט העליון מעדיפים את זכות הקניין של חקלאים ערבים שנפגעו מתוואי גדר ההפרדה על פני הזכות לחיים של אזרחי ישראל. לוין טען כי על פסיקת השופטים, כמו על פסיקות נוספות של שופטי בג"ץ, מתנוסס דגל אדום מדם. לדבריו, פסיקה זו מייצגת סולם ערכים מעוות שמדגיש את הצורך במהפך אמיתי בהרכב בית המשפט העליון[19].

2009

יריב לוין נבחר ראשונה לכהן כחבר הכנסת בבחירות לכנסת השמונה עשרה, בפברואר 2009, מטעם מפלגת הליכוד. באפריל 2009, כשנשאל מהי מבחינתו הצלחה בכנסת, השיב: ”יש לבצע מהפכה של ממש במערכת המשפט! לא הכל שפיט, ושופטים המחזיקים בעמדות קיצוניות הסותרות ערכים בסיסיים המשותפים לרוב העם, אינם כשירים להכריע בשאלות ערכיות, שהן עניין של מדיניות והשקפת עולם.”[20][21].

בתחילת שנת 2009 הגיש לוין הצעת חוק המצמצמת באורח משמעותי את השפעת שופטי בית המשפט העליון בהרכב הוועדה לבחירת שופטים[22]. ביוני 2009 לוין הגיש, יחד עם ח"כ מיכאל בן ארי, הצעת להגדלת מספרם של שופטי בית המשפט העליון מ-15 ל-18, לדבריו כדי לגוון את הרכב שופטי בית המשפט העליון.[23]

ביוני 2009 התייחס לוין לדבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, לבג"ץ קעדאן בו פסק כי יהודים ולא יהודים הם אזרחים שווים ולכן למדינה אסור להפלות את אזרחיה הלא יהודים בהקצאה של קרקעות המדינה. לוין טען כי דבריו של ברק הם עדות לגישה הפוסט ציונית שהשתלטה על מערכת המשפט, המתכחשת לזכויות ההיסטוריות של היהודים בארץ ישראל, וטען כי יש להשיב את מערכת המשפט למסלול היהודי ציוני.[24]

ביולי 2009 הגיש לוין הצעה לביטול תיקון מס' 55 לחוק בתי המשפט (חוק סער), הקובע כי בחירת שופטים לבית המשפט העליון תעשה ברוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים. השר גדעון סער, שיזם את החוק אותו לוין ביקש לבטל, טען כי החוק מבטיח השפעה אפקטיבית של כל הגורמים המיוצגים בוועדה וכי הניסיון לבטלו שגוי ולא ראוי.[25]

באוקטובר 2009, ערב פרישתו של היועץ המשפטי מני מזוז, תמך לוין ביוזמתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, לפצל את תפקיד היועץ המשפטי מראש התביעה. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד ליוזמה מהטעם ש"בתהליך כל כך מהותי לא צריך לקבוע דד ליין בגלל פרישתו של מזוז. אם יש הצעה לשר המשפטים שתפקיד היועץ חייב לעבור שינוי יסודי, צריך לדון בכך לאורך זמן". שר החוץ, אביגדור ליברמן, תמך בראש הממשלה ואמר ש"גם אם יש צורך בשינוי - אסור שזה יהיה באווירה כאילו גונבים משהו".[26]

2010

בינואר 2010, בעקבות הצהרתו של אריה דרעי כי בכוונתו לשוב לכנסת (לאחר שהורשע בלקיחת שוחד, נאסר והוטל עליו קלון למשך שבע שנים), יזמו חברי הכנסת יריב לוין, ציפי חוטובלי, שלי יחימוביץ' ומרינה סולודקין הצעת חוק לפיה שר או חבר הכנסת שהורשע בעבירה שיש עימה קלון בשל מעשים שביצע בתקופת שירותו הציבורי וריצה לפחות שנת מאסר אחת, לא יוכל לעולם לחזור ולכהן כחבר הכנסת או שר. מקורבי דרעי טענו כי "שום חוק עוקף דמוקרטיה לא יצליח לדכא את רצון הציבור"[27]. הצעת חוק זו ירדה מסדר היום לאחר שמפלגת יהדות התורה הטילה וטו על הצעה זו (בהתאם להסכמים הקואליציוניים). סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הסביר: "אנחנו נגד חוקים פרסונליים המגיעים בדיעבד נגד מישהו. מדובר בהחלטה עקרונית שלנו. אם הקריטריונים החדשים יחולו על מקרים עתידיים, לא תהיה לנו בעיה לתמוך בחוק"[28].

בפברואר 2010 יזם לוין הצעת חוק "עוקף בג"ץ" לפיה חוק יוכל להישאר בתוקף גם אם בג"ץ קבע שהוא אינו עולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה שבחוקי היסוד, וזאת בתנאי שהחוק אושר ברוב של 61 חברי כנסת בכל הקריאות. במקרה כזה, החוק יישאר בתוקף במשך חמש שנים ולאחר מכן ניתן יהיה להאריך את תוקפו[29].

בפברואר 2010, בעקבות פסיקת בג"ץ שמניעת גישה של כלי רכב פלסטינים לכביש 443 מפרה את התנאי שבגינו היתה רשאית הממשלה להפקיע את הקרקע לשם סלילת הכביש מלכתחילה (שימוש לטובת הציבור המתגורר בשטח),[30] הגיש לוין הצעת חוק לפיה מפקד צבאי יוכל באישור הכנסת להגביל את התנועה בכביש[31].

בספטמבר 2010, לוין וח"כ גדעון עזרא ניסחו הצעת חוק שתגביל את בג"ץ בפסיקות בעלות השלכות כלכליות על קופת המדינה ותצר את צעדיהם של עותרים נגד תקציב המדינה. הצעת חוק זו הוגשה בעקבות פסקי דין שיישומם כרוך בהקצאת משאבים תקציביים. כך למשל עלות פסיקת בג"ץ לפיה הוצאות טיפול בילדים יהיו הוצאה מוכרת (פסק דין ורד פרי) היא 4 מיליארד ש"ח. עלות פסיקת בג"ץ לביטול בית כלא פרטי היא 279 מיליון ש"ח, עלות פסיקת בג"ץ למיגון בתי ספר בעוטף עזה היא מאות מיליוני ש"ח ועלות פסיקת בג"ץ לפיצוי תושבי יישובים הסמוכים לנתב"ג לאחר הרחבת נתב"ג היא 5 מיליארד ש"ח. לפי הצעת החוק, ייאסר על בית המשפט לקבוע פסקה תקציבית נגד רשויות המדינה הגבוהה מ-5.5 מיליון ש"ח. כמו כן, הצעת החוק קבעה שתיאסר הגשת עתירות בעניין תקציב המדינה ו"חוק ההסדרים" אם חלפו יותר מ-45 יום מאישור החוק. המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, טען כי מטרת החוק היא לכבול את בית המשפט באזיקים ולכרסם בסמכויותיו ההכרחיות. לדבריו, בית המשפט העליון לא יכול להתחשב רק בשיקולי תקציב כשמדובר בפגיעה בערכים כמו שוויון, וכי, למשל, נשים לא היו מתקבלות לקורס טיס אם במסגרת העתירה בבג"ץ אליס מילר השופטים היו מקבלים את עמדת צה"ל לפיה לא משתלם כלכלית להכשיר נשים כטייסות[32]. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, הסביר ששמירה על זכויות אדם והבטחת השוויון עולות כסף. לדבריו, אם בית המשפט פוסל את מד המהירות של המשטרה, ומחייב את המשטרה לכייל אותו - הדבר עולה כסף למדינה. כך גם לגבי החלטות בית המשפט לחייב את המדינה להנגיש משרדי ממשלה לנכים וכן הלאה[33].

2011

בינואר 2011 טען לוין כי קבוצת מיעוט פוסט ציונית השתלטה על המערכת המשפטית. לדבריו, שיטת בחירת השופטים היא גרועה ומסוכנת משום שהיא מאפשרת לקבוצה קטנה ואליטיסטית, המייצגת זרם שולי, לשלוט בתהליך ולמנות אנשים מהמחנה שלה. לכן לדבריו יש לאפשר לפוליטיקאים למנות שופטים לפי חתך האוכלוסייה המיוצג בכנסת[34].

בינואר 2011 הגיש לוין הגיש הצעת חוק לביטול שיטת הסניוריטי. לפי הצעת החוק, נשיא בית המשפט העליון יבחר על ידי הכנסת ויוחלף כל חמש שנים. אם לא ימצאו מועמדים ראויים מבית המשפט העליון, ניתן יהיה לבחור מועמדים מבית המשפט המחוזי או מהאקדמיה. מתנגדי ההצעה טענו שמדובר בפוליטיזציה של בתי המשפט[35]. ביולי 2011, לוין וח"ב זאב אלקין הציעו את 'חוק השימוע' לפיו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תהיה סמכות לפסול מועמדים לשפיטה באמצעות וטו. לפי הצעת החוק, כל מינוי של שופט בית המשפט העליון ואף של נשיא בית המשפט העליון יותנה בשימוע פומבי למועמדים בוועדת חוקה, חוק ומשפט שיעובר בשידור חי, וחברי הוועדה יקבלו את הסמכות לפסול אותם[36][37]. במסגרת השימוע, המועמד יישאל על ערכיו, על עמדותיו בנושא דת ומדינה, על תפיסת עולמו הפרטית וכן הלאה. רק אם יעבור המועמד את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט יוכל להמשיך לבחינה של הוועדה לבחירת שופטים. לוין טען כי החוק ישים קץ לשלטון משפטני של השמאל הרדיקלי, ישקם את המערכת המשפטית כולה וימנע מינויים של שופטים פוסט ציוניים[38]. גורמים במערכת הפוליטית, המשפטית והתקשורתית הביעו ביקורת נגד הצעת החוק. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הודיע לממשלה כי הצעת החוק הזו אינה חוקתית, ופוגעת בהפרדת הרשויות. לדבריו. ההצעה "חמורה ומסוכנת ביותר ואסור שתעבור במדינה דמוקרטית"[37]. גורמים בכנסת טענו כי חוק השימוע הוא בבחינת הצמדת אקדח לרקתה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש[38]. הצעת החוק נתקלה בהתנגדות לא רק מצד האופוזיציה אלא גם מצד הקואליציה, ושרי הממשלה גדעון סער, דן מרידור, בני בגין ואהוד ברק התנגדו לה ודרשו מראש הממשלה נתניהו לעצור אותה[39]. פרופ' דניאל פרידמן התנגד לחוק השימוע וטען כי חוק זה ישפיל מועמדים, וכי ככל שההליך הוא רועש ופומבי יותר, כך הוא מרתיע אנשים ראויים להגיש אליו מעמדות[40]. העיתונאי משה גורלי טען כי חוק השימוע המעמיד את המועמדים לכהונה שיפוטית במבחני ציונות גובל בהסתה, והשימוש בכינויים 'שמאל רדיקלי' ו'פוסט ציונים' שולל את הלגיטימיות של שופטי בית המשפט העליון ומוציא אותם מחוץ למחנה הציוני[41]. העיתונאי נחום ברנע טען כי מדובר בשינוי פני המשטר בישראל [42]. עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טען שאין מדובר בשימוע או ברצון לשקיפות אלא בהענקת זכות וטו לפוליטיקאים בבחירת שופטים. לדבריו החוק יגרום לבחירת שופטים על סמך שיקולים פוליטיים, ומועמדים ינסו להצטייר כנוחים לשלטון ואולי אף ירצו את השלטון לאחר המינוי שלהם, ובכך תסתיים עצמאות השופטים[40].

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר "אנו מכבדים את בית המשפט העליון ונגן עליו" והדגיש כי דבריו מכוונים גם כלפי חברי הקואליציה. לאחר הדיון לשכת ראש הממשלה הוציאה הודעה המביעה התנגדות ליוזמת החקיקה.[36] ב-14 בנובמבר 2011, ראש הממשלה נתניהו הוריד מסדר היום את הדיון בהצעת חוק השימוע, זאת לאחר שהיועמ"ש, יהודה ויינשטיין, הצביע על הבעיות החוקתיות בהצעת חוק זו[43]. נתניהו הסביר את התנגדותו לחוק השימוע כשאמר: "לא יהיה דבר כזה. עצמאות בית המשפט היא מעל הכל, ואני מקדש את הפרדת הרשויות ואת שלטון החוק בישראל"[37] וכן אמר: "זה לא יעבור בממשלה בראשותי"[44].

מספר ימים לאחר שחוק השימוע ירד מסדר היום, כינה לוין את שופטי בית המשפט העליון 'חבורה של שמאלנים מרחביה'. איש התקשורת ירון לונדון טען כי באווירה הציבורית, הכינוי 'שמאלן' נתפס בידי רבים לכינוי נרדף ל'בוגד' וכי מטרת המילים של לוין היא לבזות את מערכת המשפט ולצייר את שופטיה כאנשים מפונקים היושבים במגדל השן ומתעלמים מטובת העם. ולכן, אם לוין לא היה נהנה מחסינות, היה עליו להיות מורשע בדין.[45]

בראיון שלנחום ברנע טען לוין כי יש לבצע שינוי רדיקלי במערכת המשפט. לדבריו, להיות בשלטון זו לא חכמה, אלא החכמה היא לשלוט וכי יש לשנות את המצב מן היסוד כדי לכונן הפרדת רשויות אמיתית. ברנע הזכיר ללוין שאין במצע הליכוד שום מילה נגד בית המשפט העליון כדי להבין על מה לוין מסתמך באומרו כי המסע שלו להחלשת סמכויות בית המשפט מייצג את השקפת הליכוד. על כך השיב לוין: 'מצע הליכוד ראוי לעדכון'. כמו כן, לוין דחה את הטענות למחטף חוקתי מהיר[46].

בנובמבר 2011, לוין קידם הצעת חוק שהגיש שר המשפטים, יעקב נאמן, לפיה ראש לשכת עורכי הדין ימונה באופן אוטומטי לאחד משני הנציגים של לשכת של עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. אם הצעת חוק זו הייתה עוברת, עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין ומקורבו של נאמן, היה מתמנה כחבר בוועדה לבחירת שופטים[47].

בדצמבר 2011, חודשיים לפני פרישתה מכס נשיאות בית המשפט העליון, הביעה דורית ביניש את דעתה על הצעות החוק להחלשת מערכת המשפט והאווירה המתגבשת סביבן. לטענתה, יוזמות החקיקה הללו מבטאות הסתה נגד בית המשפט וזלזול בו, וקראה לציבור לפעול נגד הפגיעה בעצמאות בתי המשפט. ביניש טענה כי התריעה נגד הניסיונות לפגוע בבית המשפט העליון באמצעות צמצום סמכויותיו והגבלת כוחו ובכך לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו להגן על הערכים הדמוקרטיים. עוד טענה כי מספר שנים מתנהל מסע התופס תאוצה להחלשת בתי המשפט, מסע של דה לגיטימציה והטעיה נגד בתי המשפט שנערך בידי פוליטיקאים, חברי כנסת ואף שרים בממשלה. לדבריה, מסע ההסתה וההטעיה מחלחל ומרעיל כדרכה של כל תעמולה, ולאחר שהמסרים הללו מחלחלים בקרב הציבור, הגורמים הפועלים להחלשת מערכת המשפט טוענים כקוזאק הנגזל כי הציבור איבד בה את אמונו. לדבריה, כל עוד מנשבת רוח רעה, אין להסתפק בבלימת חוק כזה או אחר משום שמדובר במגמה מתמשכת[48].

בדצמבר 2011, לוין ואלקין קידמו הצעת חוק לפיה בג"ץ לא יוכל להחליט על פינוי שכונות ומאחזים ביהודה ושומרון לפני ערכאה משפטית אחרת תקבע מי הם בעלי הקרקע הנדונה. מקור משפטי הסביר כי לוין ואלקין מעדיפים שדיונים בנושאים אלו ינוהלו בהדיינויות ארוכות ומתישות בבית משפט רגיל ולא בבג"ץ[49].

2012

בינואר 2012 עברה הצעת חוק לשכת עורכי הדין, אותה יזמו לוין, זאב אלקין וח"כ רוברט אילטוב[50], בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת[51]. ההצעה ביטלה באופן רטרואקטיבי את הבחירות הדמוקרטיות שנערכו חודש וחצי לפני כן בלשכת עורכי הדין ובהן נבחרו שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים המזוהים עם מחנה דורית ביניש. לפי החוק החדש, הבחירות בלשכת עורכי הדין נועדו להתקיים מחדש ובאופן שעשוי להעניק לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, המזוהה עם מחנה השר נאמן, זכות וטו על זהות המועמד לבחירה. הצעת החוק עברה למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, שהבהיר כי לא ניתן להגן על החוק הזה בבג"ץ[51][52]. נציגת היועמN,ש טענה בוועדת החוקה, חוק ומשפט כי "הצעת החוק ובעיקר ההוראה לפיה תופסק כהונתם של נציגי לשכת עורכי הדין שנבחרו לאחרונה לתקופה של שלוש שנים, מעידה על עצמה בצורה ברורה שתכליתה אינה אלא שינוי בדיעבד של תוצאות הבחירה בלשכת עורכי הדין. זאת רק משום שהתוצאות אינן מוצאות חן בעיני גורמים כאלה או אחרים".[52]

ההצעה ספגה ביקורות מהאופוזציה ומהקואליציה גם יחד. ח"כ יצחק הרצוג טען כי מדובר ב"אחד המסמכים המבישים והמבזים ביותר שראיתי מעודי". שר החינוך, גדעון סער, טען כי "ביטול בחירות דמוקרטיות בגוף חוקי כמו לשכת עורכי הדין באמצעות חקיקה זה תקדים מסוכן". השר מיכאל איתן הגיב בציניות: "אולי פשוט נכתוב בחוק את מי אנחנו רוצים שייבחר מטעם לשכת עורכי הדין" והשרה לימור לבנת אמרה: "זה מצב בלתי נסבל. לא יכול להיות שיבטלו בחירות שכבר התקיימו באמצעות חקיקה". לוין אמר ש"המאבק על החוק הוא מאבק נגד שיטת המינוי המלוכנית שבה נהגה נשיאת העליון".[51]. לאחר הביקורת החריפה, הודיע ראש הממשלה נתניהו כי החוק יישקל מחדש[51]. היועמ"ש ויינשטיין הסביר לראש הממשלה כי לא ניתן להגן על החוק בבג"ץ, ונתניהו החליט להוריד את ההצעה מסדר היום[50]. אלקין טען כי "לאור העמדה הברורה של היועמ"ש, ראש הממשלה היה חייב לקבל את ההכרעה, ואני מכבד אותה".[53]

נאום נתניהו בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון

ב-29 בפברואר 2012, במסגרת טקס השבעת נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ופרידה מנשיאת בית המשפט העליון היוצאת, דורית ביניש, נשא נתניהו נאום בו ביטא את הערכתו הרבה למערכת המשפט בישראל וכן את המחויבות שלו להגן על בית המשפט בישראל, גם מפני הצעות חוק המאיימות לפגוע בעצמאותו:

כולנו מלאי הערכה לעבודה העצומה, לתפקיד, לשליחות ולחשיבות של בית המשפט העליון ומערכת המשפט בדמוקרטיה בכלל [...] חברה דמוקרטית חייבת לשמור על אותן חירויות וזכויות שהן הכרחיות לקיומם של חיים חופשיים [...] את החירויות והזכויות הללו ניתן לקדם באמצעות גופים רבים: באמצעות פרלמנטים שמחוקקים חוקים טובים, באמצעות רשויות מבצעות שאוכפות את החוקים הללו, באמצעות תקשורת שחושפת הפרות של החוקים הללו. אבל אני טוען, שמעל כל גוף במדינה דמוקרטית, שמגן ושומר על אותן חירויות וזכויות עומד בית המשפט [...] בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה, אבל אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. קל מאוד להבחין בזה. כולנו יודעים שישנם משטרים לא דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום חוקות וחוקים מנוסחים לעילא ולעילא. מדברים גבוהה-גבוהה על זכויות האדם, אך האם זכויות האדם מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות?! התשובה היא לא. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית! אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. זוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי, כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית. זוהי הסיבה שאני מעריך את כל מה שעשית, השופטת בייניש. [...] כבוד נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. אנחנו התכנסנו קודם כל כדי לומר לך תודה [...] זו הייתה תקופה לא פשוטה. מערכת המשפט ניצבה לא אחת תחת מתקפה, לא פעם כוונו החצים ישירות אלייך. ההתקפות הללו לא צלחו, לא לגבייך ולא לגבי בית המשפט. בית המשפט חזק ויציב. לא נתנו לשום דבר לפגוע בו. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת: מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת, דרך הגבלת עתירות לבית המשפט, ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני אמשיך לפעול כך, ובכל פעם שיגיע לשולחני דבר שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל- אנחנו נוריד אותו. כולנו יודעים שישנו ויכוח סוער לגבי תפקיד בית המשפט בישראל. [...] אבל הוויכוח חייב להיתחם בתוך גבולות ראויים. גבולות שבהם אדם יכול לא להסכים עם פסק הדין, אבל הוא חייב לציית לו. גבולות בהם ביקורת על החלטה של בית המשפט לעולם לא משמשת כערעור על עצם הלגיטימציה של בית המשפט ושל שלטון החוק. גבולות שבהם מתקפות אישיות על שופטים הן תמיד מחוץ לכללי המשחק. [...] במשך 63 שנים נדרשים השופטים בישראל לאזן מצד אחד בין זכויות הפרט וזכויות המיעוט, לבין הזכות שהיא אולי החשובה מכולן – זכותה של המדינה להגן על עצמה.[...] אני מאמין שדווקא לבית המשפט העליון במדינת ישראל יש רקורד שבו הוא יכול להתגאות במציאת האיזון הראוי הזה. [...] אני מאמין שישראל משמשת מודל לעולם כולו באשר לאופן שבו ניתן לאזן בין הזכויות הללו. [...] מיום הקמתה של המדינה, ובשנים האחרונות תחת הנהגתך, השופטת ביניש, בית המשפט הגן על זכויות הפרט תוך שהוא מעניק למדינה את האמצעים להגן על עצמה. זה הישג גדול למדינת ישראל, אבל לדעתי זה הישג גדול מאוד לעולם הדמוקרטי.[...] אני חושב שאולי הצלחתי להנחיל לך דבר שאמרת בביקור המרגש באמת שערכתי לאחרונה בבית המשפט העליון, אולי הצלחתי להנחיל לך עד כמה אני מחויב. אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית מחויבת לשמש חומה בצורה לבית המשפט העליון שמגן עליה, לתפיסת העולם העמוקה. והיא שימשה אותנו בעבר, משמשת אותנו בהווה, ותשמש אותנו בעתיד. אני מעריך את כל מה שעשית בבית המשפט העליון כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית ואנחנו נמשיך לפעול כדי להבטיח שכך יהיה. אנחנו אחראים לכך שלא תהיה שום סכנה לעצמאותו של בית המשפט בישראל

— בנימין נתניהו בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון 29 בפברואר 2012[54]

.

באפריל 2012, שר המשפטים, יעקב נאמן, הוביל יוזמה לפסקת התגברות לפיה בג"ץ יוכל לפסול חוקים אך הממשלה תוכל לחוקק אותם מחדש עם רוב של 65 חברי כנסת. שר הביטחון, אהוד ברק, האופוזיציה וארגוני זכויות אזרח התנגדו לחקיקה זו. היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון התנגדו ליוזמת החוק מהטעם שרוב של 65 ח"כים קטן מדי ועשוי להרחיב את הקרע בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. ח"כ יואל חסון מקדימה טען כי 'מדובר בעוד גחמה אנטי דמוקרטית של ממשלה שעוינת את שלטון החוק'. יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון קראה לכל המפלגות החרדות לדמוקרטיה להתאחד ולכונן חזית נגד הצעתו של נאמן[55].

פעילותו של רוטמן לקידום החקיקה לפני היבחרו לכנסת

ח"כ שמחה רוטמן, נמנה עם מייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה, ובמסגרתה פעל לקידום הרפורמה המשפטית עוד בטרם נבחר לכנסת.[56] במסגרת תפקידו כיועץ המשפטי של התנועה פרסם רוטמן את הספר "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל", השתתף בדיונים בכנסת לקידום יוזמות החקיקה.[57][58][59] וחתום על ניירות עמדה שהוגשו מטעם הארגון כחומר רקע לדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בין היתר בנושא שיטת הסניוריטי ומינוי יועצים משפטיים כמשרת אמון.[60][61]

בינואר 2023, לאחר שהחל לכהן כחבר הכנסת, פרסם רוטמן ספר הסברה נוסף, "למה שהעם יבחר את השופטים? – המדריך לרפורמה", המתמקד בהצעתו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[62]

בנאום בכורתו בכנסת, ביקר רוטמן החלטות שונות של בית המשפט העליון, אך גם ציטט את בן גוריון, בטיעוניו נגד כינון חוקה בישראל, באומרו כי ”קביעת הסדרים נוקשים על־בסיס יחסי כוחות זמניים תגרום לכך שמדינת ישראל לא תוכל להיות מדינת העם היהודי. קיבועם של ההסדרים באופן נוקשה עלול לגרום לחלקים מיהדות התפוצות להרגיש שמדינת ישראל אינה הבית שלהם, גם אותם חלקים מיהודי מדינת ישראל שנמצאים במיעוט עלולים לחוש שזה אינו ביתם. וכך נבנו ההסדרים בשיטת טלאי עד טלאי [...] והטלאים הם מכוערים, אך [...] עדיף טלאי מכוער על קרע יפה”, וכן ”אני לא רוצה לרסק את הרשות השופטת [...] יש לבית המשפט מונופול על הדין, אבל אין לו שום בעלות על האמת, (ו)ככל הנראה, הוא כלל לא מתחיל להבין מה נדרש בשביל שלום. השלום הוא דווקא בתחום האחריות שלנו, כאן בכנסת. אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לנסות בכל רגע נתון להגיע לפשרות והסכמות עם ערכים, עם דרך, עם עמדה ועם רצון משותף.”.[63]

במערכת הבחירות

במהלך הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד התראיין לוין והציג את תוכניותיו לשינויים.[64] לאחר מכן, בקמפיין הבחירות לכנסת, נמנעה מפלגת הליכוד מלפרט את כוונותיה בנוגע למערכת המשפט.[65] נציגיה הסתפקו באמירות כלליות לפיהן יש צורך ברפורמה, ועסקו בעיקר במשטרת ישראל ובפרקליטות המדינה,[66] בהן המהפכה המשפטית שהוצגה אחרי הבחירות לא נוגעת כלל. ל"עכשיו 14" אמר בנימין נתניהו בכלליות שיבצע רפורמות במערכת המשפט ולא הרחיב מעבר לכך.[67] דוברים שקשרו בין הרפורמה במערכת המשפטית, כגון חוק צרפתי שלא מאפשר להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן, בוקרו על ידי קמפיין הליכוד, תוך הבהרה שנחוצה רפורמה, אלא שיש להעבירה בשיקול דעת ובאחריות.[68] חברי מפלגת הליכוד החרימו את תוכנית הרדיו "קלמן ליברמן" לאחר שהמראיינים דרשו מבועז ביסמוט לפרט את מהלכי הרפורמה.[69] כבר לפני הבחירות עלו טענות נגד הליכוד על הסתרת הכוונות בנוגע למערכת המשפט.[70] ניכר היה שמפלגת הליכוד הצניעה את הרפורמה, לא פירטה את פרטיה ולא הציבה אותה בראש סדר העדיפויות.[65]

במצע מפלגת "הציונות הדתית" הופיעה תוכנית לשינויים במערכת המשפט הכוללת את השינויים שבמסגרת הרפורמה,[71] התוכנית הוצגה לציבור במסיבת עיתונאים.[72]

בקמפיינים של מפלגות יהדות התורה וש"ס הובעה תמיכה בפסקת התגברות בשל סוגיית גיוס חרדים לצה"ל ופסיקות בענייני דת.[73]

השתלשלות הליכי החקיקה לשינוי מבנה מערכת המשפט

4 בינואר 2023: ערב הדיון בבג"ץ בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר, פרסם השר לוין את עיקרי תוכניתו: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, פסילת חוקים בבג"ץ רק בהרכב מלא וברוב מיוחד של 12 מ-15 השופטים, ביטול עילת הסבירות, ושינוי מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה.[74] זו הייתה ההצעה ממשלתית, וככזו, היה צורך לחכות לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, שהודיעו שייקח להם שבועות לגבשה.

17 בינואר 2023: יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, הגיש הצעת חוק פרטית בנושא. הצעת רוטמן מחמירה יותר מהצעת לוין, למשל בדרישה שפסילת חוקים בבית המשפט העליון תתאפשר רק פה אחד.[75] הגשת ההצעה על ידי רוטמן דרך ועדת החוקה, חוק ומשפט הביאה לקיצור משמעותי של תהליך החקיקה, משום שלה אין צורך בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה.[76]

22 בינואר 2023: תחילת הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאה ראשונה של החלק הראשון ברפורמה:

  • הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות)[77]
  • הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023[78]

13 בפברואר 2023: אישור הצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט.[79]

20 בפברואר 2023: העברת החוק בקריאה ראשונה במליאה.

השינויים החקיקתיים המוצעים לשינוי מבנה המשטר

הצעות החוק הנדונות בכנסת

  • הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות).[77]
  • הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[78]
  • הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ביקורת שיפוטית על חקיקה) – אין קישור להצעת החוק

כללי: החלשת הרשות השופטת

מרכיב מרכזי בתוכנית המוצעת היא שינויים במבנה החוקתי ובשיטת המשפט בישראל באופן שנועד, לדברי היוזמים, לחזק את הממשלה ולהחליש את הרשות השופטת. יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מאדריכלי התוכנית, הצהיר מפורשות שמטרת התוכנית היא להחליש את מערכת המשפט ובמיוחד את בית המשפט העליון: "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו".[16] כיוון שלפי שיטת המשטר בישראל יש לממשלה רוב קואליציוני בכנסת, ויש מסורת של משמעת סיעתית, רובן המכריע של הצעות חוק של הממשלה מתקבלות כחקיקה. משום כך הרשות המחוקקת אינה מהווה מנגנון ביקורת משמעותי על הממשלה.[80] משום כך השינויים המוצעים מתמקדים בהחלשת הפיקוח השיפוטי על פעולות הממשלה בכל השלבים, לפני החקיקה ואחריה.[81]

מבקרי התוכנית מציינים שכל אחד מהשינויים מעניק כוח יתר לרוב הקואליציוני, וכמכלול יוביל שילובם לריכוז כוח כמעט בלתי מוגבל בידי הממשלה. משמעות הדבר היא פגיעה קשה בעקרונות היסוד הדמוקרטיים של הפרדת הרשויות, שלטון החוק והגנה על זכויות אדם, והמרת שלטון החוק בעריצות הרוב, ופותח פתח לריסוק הדמוקרטיה בישראל. לדברי המתנגדים, שינויים כאלה אינם בסמכותה של הכנסת, באשר היא איננה רשאית, בהליך של תיקון חוקי היסוד, לבטל את יסודות הדמוקרטיה.[82][83][84]

מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה

ההצעה: בעקבות ההסכמים הקואליציוניים, מקודמת הצעת חוק שתהפוך את תפקידי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. על פי ההצעה, מינוי והדחת יועץ משפטי ייעשו לפי שיקול דעת מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר הממונה על המשרד.

הסבר: כיום כל הצעה להחלטת ממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה או היועץ המשפטי לשר. תפקיד היועצים הוא לבדוק אם החלטה מנהלית או הצעת חוק סותרות חוק יסוד או שאינן תכליתיות ומידתיות, ולעצור אותן כבר בשלב זה במקרה שיש בהן פגם כזה.[85]

ההצעה מצויה בהכנה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, לקראת קריאה ראשונה.[86]

המחלוקת לגבי ההצעה

הצדקות להצעה: מצדדי ההצעה סבורים כי יועצי השרים צריכים רק לייעץ, ואילו את המדיניות צריך לקבוע השר.

הביקורת על ההצעה: לדברי מומחים למשפט מנהלי וחוקתי, החלפת היועצים המשפטיים המקצועיים באנשי אמונם של השרים תגרום לפגיעה בשלטון החוק ותהווה תמריץ לשחיתות מוסדית. הצעה זו תפגע קשות בעקרון חוקיות המינהל, תעודד ותתמרץ את הרשויות לפעול שלא כחוק ומתוך שחיתות מוסדית ותביא לפגיעה אנושה בתפקודה התקין של הממשלה ומכאן – לפגיעה יומיומית במערכות הכלכלה והחברה בישראל. כיום רוב העתירות נגד המדינה נדחות כי בתי המשפט סומכים על הייעוץ המשפטי המקצועי והעצמאי. אף בזירה הבין־לאומית, המדינה נהנית מאמינות בשל הערכה לייעוץ המשפטי ולבתי המשפט. יתרונות אלה יעלמו תחת ההצעה החדשה.[85] [87]

תיקון חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט - שליטה לרוב הקואליציוני במינוי שופטים לכל הערכאות

רקע

הוועדה לבחירת שופטים מופקדת על בחירה, קידום והדחה של שופטים בכל הערכאות במערכת המשפט בישראל (למעט בתי הדין הדתיים). הרכב הוועדה נקבע בחוק השופטים בשנת 1953, לפיו הוועדה מורכבת מתשעה חברים: שני שרים (אחד מהם שר המשפטים), שני חברי הכנסת שנבחרים על ידי הכנסת עצמה (לפי נוהג שהשתבש בשנים האחרונות, אחד מהם מהאופוזיציה), שלושה שופטים של בית המשפט העליון (נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.[88] לאף אחד מהמגזרים האלה אין שליטה בוועדה והוא אינו יכול לכפות את רצונו על האחרים. בשנת 2008 תוקן חוק יסוד: השפיטה באופן שחייב שהחלטותיה של הוועדה לגבי בחירת שופטים לבית המשפט העליון יתקבלו ברוב של שבעה מתוך תשעת חבריה. את תיקון החוק בשנת 2008 הוביל ח"כ גדעון סער כחבר מפלגת הליכוד. השינוי בשנת 2008 שאף להביא לבחירה על יסוד הסכמה רחבה של חברי הוועדה.

לפי הצעת לוין והצעת רוטמן הרכב הוועדה והליך קבלת ההחלטות בה ישונו, באופן שלחברי הקואליציה בוועדה תהיה שליטה מלאה בבחירה ובהדחה של שופטים. השינויים בוועדה לבחירת שופטים יחולו על הליך בחירת כלל השופטים בכלל הערכאות הדיוניות בישראל (למעט בתי הדין הרבניים).[89]

חלק מחברי הקואליציה מנמקים את השינוי ברצון לייצוגיות של חלקי החברה בבית המשפט, אך עירית לינור הסבירה בתכנית "הפטריוטים": ”בקשר לעניין של השופטים המרוקאים, השופטים המזרחים: מנסים להציג את זה במונח, כאילו, הקוסמופוליטי והאוניברסלי "שוויון", "ייצוג", "מיעוטים", אבל האמת ניתנת להיאמר וצריכה להיאמר: אנחנו רוצים שופטים מזרחים כי הם יותר מסורתיים, יותר ימנים, יותר לאומיים, יותר מקומיים ולוקליים ולא כל מיני "החוק האוניברסלי". אנחנו לא רוצים לעשות את זה מטעמי מרקסיזם; אנחנו רוצים לעשות את זה מטעמי ציונות, לאומיות ויהדות.” וזכתה לשכוייח מהמנחה ינון מגל וכפיים מקהל התכנית.[90]

השינויים הכלולים במסגרת רפורמת לוין-רוטמן הם בהרכב חברי הוועדה לבחירת שופטים, ברוב הדרוש לכינוס ישיבות הוועדה וברוב לקבלת החלטה בוועדה (מינוי, הדחה או קידום מועמד לשיפוט או שופט מכהן).

1. שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים

ההצעה[91]

  • החלפת שני שופטי בית המשפט העליון שנבחרים על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון בשני שופטים בדימוס, שיכולים להיות מכל ערכאה, ושבניגוד להיום ימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
  • מינוי שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת החוקה, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה.
  • ביטול חברותם של שני נציגי לשכת עורכי הדין.

2. שינוי ברוב הדרוש לקבלת החלטות בוועדה ובמספר החברים הדרוש לכינוס ישיבה (קוורום)

ההצעה: מוצע לתקן את סעיף 4(ג) לחוק יסוד: השפיטה, באופן שיאפשר קבלת החלטה בוועדה "ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה". כן מוצע לתקן את החוק כך שהוועדה תוכל לפעול גם אם לא מונו כל חברי הוועדה, כל עוד מונו לפחות חמישה (במקום שבעה עד היום).

המשמעות של הקטנת הרוב הדרוש לקבלת החלטה (5 מתוך 9, במקום 7 מתוך 9 כפי שקיים כיום) בשילוב עם שינוי הרכב הוועדה כך שלקואליציה המכהנת תהיה נציגות של 5 חברי ועדה היא שניתן לכנס את הוועדה בנוכחות 5 חברי הקואליציה בלבד ושהיא תוכל לקבל החלטות גם ללא הסכמה של נציגי מגזרים אחרים.

3. כינון הליך שימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, בפני ועדת החוק, חוק ומשפט של הכנסת

ההצעה: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 מציעה לשנות את סעיף 7 לחוק בתי המשפט, באופן שתהיה חובה על מועמדים לשיפוט לבית המשפט העליון להופיע בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט לפני שהוועדה לבחירת שופטים תכריע במינויים. לאחר פרסום רשימת המועמדים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, יעמדו לוועדת החוקה 30 יום לזימון המועמדים לשיפוט לבית המשפט העליון להופיע בפניה. סדרי הדיון בוועדת החוקה ייקבעו בתקנון הכנסת.[92]

מנוסח הצעת החוק, כמו גם מדברי ההסבר להצעה, לא ברורה המשמעות המעשית של "הופעה בפני הוועדה", אך במסגרת דיון בהצעת החוק בוועדה החוקה, חוק ומשפט מ-7 בפברואר 2023, עולה כי מדובר למעשה בשימוע של המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון שתקיים ועדת החוקה. כלומר, התערבות ועדת החוקה בהליך מינוי השופטים, שכן המועמדים לשיפוט יאלצו להופיע בפני ועדה החוקה על מנת שמועמדותם תישקל ותועבר לעיון הוועדה לבחירת שופטים. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (יוזם ההצעה) אמר ש"בעצם מדובר בשימוע הציבורי - עולה שמו של מועמד חולפים 30 ימים ויש הערות ציבור", וכן הוסיף " אני אומר שהוועדה היא לא גוף מייעץ. אני אומר שהיא גוף שמנהל את השימוע הציבורי למועמדים ואת הדיון הציבורי למועמדים.. וגם משמש בקרה על הליך המינוי".

המחלוקת לגבי ההצעה

הצדקות לשינויים

יוזמי ההצעה מסבירים ש"השינויים המוצעים בהרכב הוועדה ובסדרי עבודתה נועדו לחזק את ההשפעה של נבחרי הציבור – נציגי הרשות המבצעת ונציגי הרשות המחוקקת – לעומת הגורמים האחרים החברים בה".[93] כלומר, המטרה המפורשת היא חיזוק הגורמים הפוליטיים על חשבון הגורמים המקצועיים (לשכת עורכי הדין ושופטים בדימוס).

התנגדות להצעה

  • הרכב דמוגרפי של בית המשפט: מצדדי התוכנית טוענים שיש לשנות מנגנון מינוי השופטים כיוון שההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון איננו מייצג את החברה הישראלית. המתנגדים לתוכנית מצביעים על כך שבניגוד לטענות בדבר בית משפט "שמאלני ליברלי", יש בבית המשפט ייצוג־יתר (ביחס לאוכלוסייה הכללית) של דתיים-לאומיים (סולברג, עמית, וילנר, 20% לעומת 8.9% באוכלוסייה הכללית), מתנחלים (סולברג, מינץ, 13.3% לעומת 5.5% באוכלוסייה הכללית) וגברים (60% לעומת 49.6% באוכלוסייה הכללית). לעומת זאת יש תת־ייצוג (ביחס לאוכלוסייה הכללית) של מזרחים (אלרון וכנפי־שטייניץ, 13.3% לעומת כ־30% באוכלוסייה הכללית), ערבים (כבוב, 6.7% לעומת 21.1% באוכלוסייה הכללית), עולי ברית המועצות לשעבר (שטיין, 6.7% לעומת 16% באוכלוסייה הכללית), ונשים. מתנגדי השינויים טוענים, מבלי לגרוע מהצורך בהגדלת הגיוון, הגדלת שליטתה של הקואליציה במנגנון לא תשרת מטרה זו, כיוון שכבר היום יש ייצוג־יתר לאוכלוסייה שהיא מייצגת.[94]
  • אקטיביזם שיפוטי: לדברי המציעים, בית המשפט העליון מפעיל אקטיביזם שיפוטי מופרז. מבקרי התוכנית מצביעים על כך שהטענות בדבר חוסר אמון בבית המשפט אינן מבוססות: עוד מציינים המתנגדים, שככל שבית המשפט לוקה באקטיביזם שיפוטי מופרז, השינויים המוצעים רק יחריפו את התופעה. ניתוח אמפירי של הקשר בין מינויים פוליטיים לבין אקטיביזם שיפוטי מלמד שתהליכי מינוי שופטים שנשלטים על בסיס חלוקה פוליטית מגבירים אקטיביזם שיפוטי. לפיכך טוענים המתנגדים שתוכנית לוין, שמתיימרת לצמצם אקטיביזם שיפוטי, דווקא תגרום להגברתה.[95] בנוסף, מצדדי השינויים טוענים שבית המשפט מתערב גם בדרכים אחרות במדיניות; בחינה של התערבות בית המשפט בחקיקת משנה מעלה כי קיימת בבית המשפט קיימת מגמה, שנמשכת גם בשנים הסמוכות להצעה, של הימנעות חזקה מהתערבות בחקיקת משנה בעילות פרוצדורה, סמכות או שיקול דעת.[96]
  • אמון הציבור: לדברי המציעים, בית המשפט העליון אינו נהנה מאמון הציבור. בניגוד לטענה זו, מחקרי דעת קהל מלמדים שמבין שלוש הרשויות, בית המשפט העליון הוא זה שזוכה באמון הגבוה ביותר בקרב הציבור. מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 מציג שיעור תמיכה של 42% מהציבור בבית המשפט העליון, לעומת תמיכה של 24% בממשלה, 18.5% בכנסת, ו־8.5% במפלגות.[97] מגמה זאת ניכרת לאורך השנים, כאשר בית המשפט זוכה מאז תחילת המדידות (2003) באופן קבוע לאמון גבוה מכל המוסדות הנבחרים;[98] בממוצע רב־שנתי, בית המשפט זוכה ל־59.5% אמון, בעוד הממשלה זוכה ל־37.5%, הכנסת ל־36.1% והמפלגות ל־21.2%.[97]
  • עצמאות השופטים: יוזמי התוכנית טוענים שיש להחליש את בית המשפט כיוון שהוא... השלמה ואסמכתא. מומחים למשפט מנהלי וחוקתי מדגישים ששליטה של הרוב הקואליציוני במינוי שופטים לכל הערכאות תקעקע את הפרדת הרשויות החיונית למשטר דמוקרטי. מבקרי התוכנית מדגישים שכדי לפתור סכסוכים בהגינות וללא משוא פנים, לפרש את הדין במקצועיות וללא מורא ולהחיל ביקורת שיפוטית מנהלית וחוקתית על רשויות השלטון, השופטים חייבים להיות מקצועיים, עצמאיים ובלתי תלויים. עליונות לממשלה בהליכי מינוי שופטים, קידומם והדחתם תהפוך את בית המשפט לשבוי בידי הממשלה ותרוקן מתוכן את הפרדת הרשויות בישראל.[99] שליטת הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים משמעותה שליטה לא רק במינוי אלא גם בקידום של שופטים. מבקרי התוכנית מצביעים על כך שבתוך מספר שנים ייווצר בבית המשפט העליון רוב של שופטים שמונו מטעם הקואליציה ומשקפים את תפיסת עולמה ומחויבים לה. יתרה מכך, המתנגדים לרפורמה טוענים כי שליטת הקואליציה בוועדה למינוי השופטים תגרום למינויים פוליטיים של שופטים בכל הערכאות ולהטיית השיפוט משיפוט מקצועי לשיפוט של תומכי הממשלה.[99]
  • השוואה למדינות אחרות: גורמים בממשלה טוענים שהתיקונים אינם חורגים מהמקובל במדינות דמוקרטיות אחרות. מבקרי התוכנית מצביעים על כך שחלק מההסדרים המשפטיים שהממשלה מקדמת כעת קיימים במדינות דמוקרטיות, אך באותן מדינות יש מנגנונים אחרים שמספקים איזונים ובלמים על ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת, ביניהם חוקה מקיפה ונוקשה, שני בתי מחוקקים, שיטת משטר נשיאותית, מבנה מדינתי פדרלי, בחירות אזוריות, או כפיפות לבתי משפט על־מדינתיים שמגנים על זכויות אדם ועקרונות יסוד דמוקרטיים. בישראל אף אחד ממנגנוני האיזון והבקרה האלה אינו קיים. מבנה המשטר בישראל, של פרלמנט בעל בית יחיד, בחירות באיזור אחד, ממשלה שמבוססת על קואליציה בפרלמנט ולפיכך למעשה שולטת בו, משאיר את בית המשפט כמנגנון ביקורת יחיד על שתי הרשויות האחרות שהן למעשה אחת. כל אחד מההסדרים המוצעים בנפרד יכול להתקיים במדינה דמוקרטית תקינה, אך הימצאותם יחד מרסק את האיזונים והבלמים. אין בעולם אף מדינה דמוקרטית שמתקיים בה שילוב של כל ההסדרים האלה. המתנגדים להצעות מדגישים שמדובר באימוץ סלקטיבי של הסדרים שמחזקים את כוחה של הממשלה, המכונה גם Frankenstate – שכן כמו יצירת המפלצת של פרנקנשטיין, גם את ה־Frankenstate (הלחם של "פרנקנ־" ו־state, מדינה) יוצרים ממאפיינים הלקוחים כל אחד ממדינה אחרת.[100]

השוואה לארצות הברית, בריטניה, קנדה, גרמניה:[11]

ארצות הברית בריטניה קנדה גרמניה ישראל
האם יש שני בתי פרלמנט ✓ ✓ ✓ ✓ x
האם יש שיטה נשיאותית ✓ x x x x
האם יש משטר פדרלי ✓ אוטונומיה טריטוריאלית מוגבלת בכמה אזורים (devolution) ✓ ✓ x
האם יש בחירות אזוריות ✓ ✓ ✓ ✓ x
האם יש חוקה נוקשה שקשה או לא ניתן לשנותה ✓ x ✓ ✓ x
האם לבית המשפט סמכות לבקר חוקים הפוגעים בחוקה או בזכויות אדם ✓ לבית המשפט סמכות להכריז על אי התאמה וכן

לפרש חוקים בניגוד לטקסט כדי להגן על זכויות

✓ ✓ כיום כן, מבקשים לפגוע בכך
האם יש כפיפות לטריבונלים בין־לאומיים x ✓ x ✓ x

השוואה לניו זילנד: מצדדי השינויים טוענים שבניו־זילנד אין ביקורת שיפוטית על חוקים. בפועל:

  • בתי משפט בניו זילנד מוסמכים לבטל חוקים הפוגעים בעקרונות יסוד של הזכות לבחור ולהיבחר אם לא עברו ברוב מיוחס של 75% מחברי הפרלמנט;
  • בניו זילנד הפסיקה תומכת בסמכות בתי המשפט לבטל חוקים הפוגעים קשות בעצמאות השיפוטית או בזכויות אדם יסודיות, ולפסיקה זאת יש השפעה ממתנת על המחוקקים;
  • בתי משפט בניו זילנד מוסמכים להצהיר על חוקים כפוגעים בזכויות אדם נוספות, והפרלמנט נוטה לתקן חוקים שכאלה.[101]

התפתחות בחקיקה

השינויים מוצעים במסגרת הצעת החוק הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) המציעה לתקן את סעיף 4 לחוק יסוד השפיטה והצעת חוק הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[102]

הצעות החוק הן מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן שגם יזם את הצעות החוק. הוועדה קיימה 12 דיונים בהצעות החוק בהכנה לקריאה הראשונה בוועדה.[103]

ב-13 בפברואר 2023 אושרו הצעות החוק בוועדת החוקה, 9 ח"כים תמכו: היו"ר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) והח"כים טלי גוטליב, חנוך מלביצקי, משה סעדה, אריאל קלנר (הליכוד), ארז מלול, יונתן מישרקי (ש"ס), יצחק פינדרוס (יהדות התורה), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית); 7 ח"כים התנגדו: קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' (יש עתיד), וליד אל הואשלה (רע"מ), מתן כהנא (המחנה הממלכתי), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), עופר כסיף (חד"ש תע"ל), גלעד קריב (העבודה).[104]

בלילה שבין 21 ל-22 בפברואר 2023 אושרו הצעות החוק בקריאה ראשונה במליאה, ברוב של 63 חברי כנסת.[105] הצעות החוק נמצאת כעת בהכנה בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הבאתה לקריאה שנייה ושלישית.[106]

ההצעה המקורית לשליטה מלאה של הקואליציה על המינויים שונתה לאחר אמצע מרץ 2023. לפי השינוי, השליטה המלאה של הקואליציה תישאר בשני המינויים הראשונים לבית המשפט העליון בכל קדנציה של הכנסת, ומהמינוי השלישי ואליך באותה קדנציה תידרש הסכמה עם גורמים בועדה שאינם בקואליציה. לאחר השינוי הודה יריב לוין שההצעה המקורית העלתה חשש אמיתי ונכון להשתלטות של הקואליציה, שממילא שולטת בממשלה ובכנסת, גם על בית המשפט העליון, ו”למעשה תביא למצב שבו כל שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת”; לדבריו, שינוי ההצעה הראשונית בא בעקבות חשש זה, כדי לפתור אותו.[107]

ביטול עילת הסבירות כעילת ביקורת על פעולות המינהל והחקיקה

רקע: לפי עילת הסבירות, בתי המשפט מוסמכים לבטל החלטה של רשות מנהלית (החלטה של שר, משרד ממשלתי, מוסד ממשלתי, בעל תפקיד בשירות המדינה, רשות מקומית) אם הם מוצאים שההחלטה היא בלתי סבירה, כלומר החלטה שאף בעל תפקיד ציבורי שפועל בסבירות לא היה מגיע אליה. בית המשפט קבע שאין זה מתפקידו להחליף את שיקול הדעת של הרשות, ולכן ההתערבות בהחלטות שלטוניות היא נדירה ושמורה להחלטות הנגועות באי-סבירות קיצונית.

ההצעה: לפי החקיקה שמקדמת הממשלה, אם עתירה בכל זאת תגיע לבית המשפט ולא נדחתה על הסף על ידי השופטים, הם לא יוכלו לבחון אותה במונחים של סבירות הפעולה של הרשות המבצעת.

ביקורת על ההצעה: המשמעות של ההצעה הינה שאזרחים לא יוכלו לפנות לבית המשפט כדי לנסות לשנות החלטות שרירותיות ומפלות שהתקבלו על ידי קובעי מדיניות ופקידי ממשל מתוך אינטרסים אישיים ומניעים זרים.[108] מומחים למשפט מנהלי וחוקתי מצביעים על כך שביטול עילת הסבירות יפגע באוכלוסיות חלשות. הם מציינים שלאורך השנים, השימוש בעילת הסבירות על ידי בית המשפט היה זהיר ומצומצם, והעילה הופעלה רק במקרים שבהם ההחלטה המנהלית לקתה במובהק בשיקול דעת פסול באופן קיצוני. בהיעדר מדד של סבירות להערכת המעשה המנהלי, לא תהיה הגנה לפרט מפני פעולה של הרשות, שאולי נעשתה בסמכות פורמלית, אך מתעלמת בצורה קיצונית מזכויות הפרט ומהאינטרסים של כלל הציבור בישראל.[109]

צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים (תנאים לפסילת חקיקה ופסקת ההתגברות)

רקע: לבית המשפט העליון מגיעות לעיתים עתירות נגד חקיקה של הכנסת. במקרים כאלה בית המשפט בודק אם החוק עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד, והוא מוסמך לבטל חוקים או סעיפים בחוק אם הם עומדים בסתירה לחוקי היסוד. עתירות שכאלו מוגשות בפרט נגד חוקים שפוגעים באופן לא מידתי בזכויות אדם, ולכן סותרים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ההצעה:

  • דרישת הסכמה פה-אחד: לפי התיקון המוצע לחוק-יסוד: השפיטה, ביטול חוקים ייעשה רק בהסכמה פה אחד של כל שופטי בית העליון בהרכבו המלא (15 שופטים), ורק אם מצא שהחוק ״סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד״.[110]
ב-22 בפברואר 2023 אושרה הצעת החוק של ח״כ רוטמן בקריאה טרומית ברוב של 62 חברי כנסת ו-51 מתנגדים, והועברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.[111] הסדר זהה מופיע בהצעת חוק ממשלתית אשר ועדת החוקה מקדמת במקביל, וכעת היא בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה.[112]
  • אף אם מצב נדיר זה יתממש, הכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק, ברוב של 61 ח״כים בלבד.[113] הצעה זו באה לידי ביטוי בהצעות לשינויים לחוק-יסוד: השפיטה ולחוק-יסוד: הכנסת. משמעות השינויים היא שהתגברות קואליציונית על החלטות בג"ץ לא תהיה בעייתית שכן הרוב הנדרש, של 61 ח״כים בלבד, משקף ממילא את סך חברי הכנסת של הקואליציה. במהלך הדיונים בכנסת וסביבם הועלו גרסאות שונות להצעה זו, למשל דרישת רוב גדול משל 61 ח"כים. הצעה נוספת היא להגבלת תוקפה של חקיקת התגברות עד לתום שנה לכהונת הכנסת שלאחר זאת שחוקקה את ההוראה המתגברת, ואם זו החליטה להאריכה - לצמיתות.[114] בנוסף, באמצעות מנגנון ההתגברות האמור תוכל הכנסת ״לחסן״ חוק מראש מפני ביקורת שיפוטית גם אם הוא סותר את הוראות חוק היסוד, וזאת בהתאם לתנאים שפורטו לעיל.[114]

ביקורת על ההצעהדרושה הרחבה: מומחים למשפט חוקתי מציינים שהגבלת כוחו של בג"ץ לבקר חקיקה באופן כמעט מוחלט, וחקיקת פסקת התגברות ללא מעצורים, משמעה שאין מגבלות על כוחו של הרוב. בכך יש פתח לפגיעה בזכויות יסוד, במיוחד של קבוצות מיעוט. המבקרים מדגישים שדמוקרטיה אין משמעותה שלטון הרוב בלבד, אלא שלטון הציבור (להבדיל משלטון אוטוקרטי), תוך הגנה על זכויות הפרט והמיעוט.[דרוש מקור]

איסור לדון בחוק יסוד

רקע: בניגוד למדינות דמוקרטיות רבות, בישראל אין חוקה שלמה. עם קום המדינה התקבלה החלטת הררי, לפיה חוקת ישראל תתגבש בפרקים, באמצעות חקיקה של חוקי יסוד, הנהנים מעליונות על חקיקה רגילה. באמצעות חוקי היסוד ניתן להגביל את תוכנה של חקיקה עתידית. על אף מעמדם העדיף, הליך החקיקה של חוקי יסוד אינו שונה מחקיקת חוק רגיל. לכן הכנסת, בכובעה כרשות מכוננת, יכולה בקלות רבה לתקן חוקי יסוד או לחוקק חוקי יסוד חדשים, ושינויים כאלו נעשים בישראל בשכיחות גבוהה יחסית לשינויים חוקתיים במדינות אחרות.[115]

לאורך השנים, בג״ץ דן מספר פעמים בתיקונים חוקתיים (תיקון לחוקי יסוד) ונקבעו שתי עילות להתערבות. העילה הראשונה, שתאפשר התערבות בגינה במקרים קיצוניים ביותר, היא עילת תיקון חוקתי שאינו חוקתי. עילה זו תקום במקרים בהם התיקון נוגד את עקרונות היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. העילה השנייה היא במקרה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת, למשל, כאשר חוק רגיל מתחזה לחוק יסוד, או שמשתמשים בחוק היסוד שלא לצורך כללי אלא לצורך פרסונלי של ממשלה מסוימת. בג"ץ הוציא פעם אחת התראת בטלות על חוק יסוד בשל סיווגו כהוראת שעה.[115]

ההצעה: מרכיב עיקרי בתוכנית המוצעת הוא לאסור על בג״ץ לפסול חוקי יסוד, באמצעות הוספת סעיף חדש לחוק-יסוד: השפיטה.[108] הסעיף המוצע אוסר על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לדון בתוקפו של חוק-יסוד או להכריזו כבטל.[116]

הנוסח המוצע של סעיף 15א ״הוראות לעניין אי-שפיטות חוקי יסוד״ קובע: ”מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לשאלה בדבר תוקפו של חוק-יסוד ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין כאמור.”

ב-20 בפברואר 2023 אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה ברוב של 63 חברי כנסת, כך שכעת הוא נמצא בהכנה לקריאה שנייה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.[117]

ביקורת על ההצעה: מבקרי ההצעה מצביעים על כך שהתיקון יאפשר לממשלה (באמצעות הכנסת) לתקן חוקי יסוד לפי ראות עיניה וללא כל ביקורת שיפוטית, לרבות חוקי יסוד בעלי השלכות מהותיות על הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל. ההצעה מאפשרת לממשלה למעשה לעגן בחוק יסוד שינויים ליסודות המשטר וכן להכשיר הפרה של זכויות אדם באמצעות חוק יסוד. דוגמה להכשרה של הפרות זכויות אדם באמצעות חוק יסוד, שהתיקון המוצע יחסום כל ביקורת עליהן, היא "חוק הלאום" שמעגן סעיף המתיר להפלות ערבים בדיור. בג"ץ לא פסל את הסעיף אך פירש אותו באופן ששולל את האפשרות לעשות בו שימוש מפלה – ההצעה של לוין תמנע אפשרות כזו. דוגמה נוספת היא ההצעה לחוק יסוד: ההגירה שהממשלה מבקשת לקדם, ובמסגרתו נכללות שורה של פגיעות בזכויות אדם.[115]

שינויים נוספים ומשמעותם

נכון לסוף מארס 2023, על שולחן הכנסת מונחות קרוב ל-3000 הצעות חוק: 2,910 הצעות חוק פרטיות, 27 הצעות חוק ממשלתיות ועוד חמש הצעות מטעם ועדות הכנסת. 141 מתוכן קשורות לסדרי שלטון ומשטר.[118]


נבירה יסודית במצבור החוקים מלמדת, לדברי פרופ' יובל אלבשן, על אפשרות למטרה נוספת: להביא לחיסול מדינת הרווחה כמגינת הדמוקרטיה הליברלית, מטרה שראש הממשלה נתניהו הצהיר בעבר יותר מפעם אחת על תמיכתו בה.[119]

הממשלה מקדמת מהלכים נוספים, אשר לדברי המתנגדים לשינויים, משמעותם פגיעה בזכויות אדם ובאופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית. לדבריהם, השינויים המוצעים במערכת המשפטית נועדו למנוע את האפשרות לתקוף שינויים כאלו ודומיהם. בין השינויים:

הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר

  • שינוי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, כך שיקל על פסילת מועמדים בשל "תמיכה בטרור", בניגוד להלכה הקיימת כיום.

חיזוק השליטה של הדרג הפוליטי במשטרה ובצבא

הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ משה סעדה (ליכוד): "הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ג-2022". חבר הכנסת מבקש "להעביר את האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות, למחלקה לחקירת שוטרים, שהיא מחלקה נפרדת ועצמאית, ולהשלמת העניין, לנתק את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, לרבות מינוי ראש המחלקה."[120]

יו״ר ארגון הפרקליטים, עו״ד אורית קורין, ביקרה את ההצעה על כך שהיא נועדה להלך אימים על פרקליטים בעת מילוי תפקידם הציבורי.[121]תנ"צ עופר שומר, שפיקד על כוחות המשטרה בתקופת מחאת בלפור ב-2020, התריע על כך שהחוק מאפשר מעצרים פוליטיים.[122]

הרחבת סמכותם של בתי הדין הרבניים[123]

פגיעה בחופש הביטוי והתקשורת

  • תוכניתו של שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד), לסגירת תאגיד השידור הציבורי[124]
  • הצעת תיקון לחוק הגנת הפרטיות של ח"כ בועז ביסמוט (ליכוד) בה הוא מבקש לקבוע שפרסום של הקלטת אדם ברבים הנוגעות למידע רגיש בלי הסכמתו יהיה עוולה אזרחית ועבירה פלילית.[125] לפי ארגון העיתונאים זו פגיעה בחופש התקשורת שתמנע מעיתונאים לחשוף עוולות שונות.[126]
  • איסור הנפת דגל פלסטין במוסדות השכלה גבוהה והרחקה מלימודים.
  • שלילת תקצוב של מוסדות שיאפשרו הנפת דגלי פלסטין.

צמצום הפעילות של ארגוני חברה אזרחית

הצעה של ח"כ אריאל קלנר לתיקון פקודת מס הכנסה, למיסוי תרומות של מדינות זרות לארגוני חברה אזרחית, באופן שיביא לפגיעה בפעילותם.

דת ומדינה

  • שינויים בגישה לרחבת הכותל.
  • חקיקה של חוק החמץ בבתי חולים
  • תקצוב לא שוויוני למוסדות מממלכתיים דתיים.

הכפפת גופים מקצועיים תחת הקואליציה

  • הצעת חוק שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי בה מוצע כי יו"ר ועדת הבחירות ימונה על ידי יו"ר הכנסת (ח"כ מהקואלציה) ושהוא לא יהיה שופט עליון מכהן/בדימוס (הצעת החוק). ההצעה הזו כבר עלתה על ידי קרעי ב-2020.[127]

הצעות נוספות

  • חוק יסוד: ההגירה שמאפשר כליאה ללא הגבלת זמן של מבקשי מקלט, עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים, ושלילת גישתם לערכאות.
  • להט"בים וקבוצות אחרות: תיקון חוק איסור אפליה באופן שיאפשר מניעת שירות בשל אמונה דתית.
  • חקיקה מחדש של "חוק ההסדרה".
  • חקיקה מחדש של חוקי פטור מגיוס.
  • פגיעה בזכות השביתה ובזכות ההתאגדות.

אי-שפיטות מינוי שרים

הצעת חוק לתיקון לחוק-יסוד: הממשלה נועדה לשלול את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות מינוי שרים וזהותם. מוצע להוסיף לחוק-יסוד: הממשלה סעיף 22א, תחת הכותרת ״ביקורת שיפוטית״:[128] 22א.״לא תהיה ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין הקשור או הנובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה, למעט עמידת המינוי בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6." הצעת החוק הוגשה על ידי אופיר כץ ו-36 חברי כנסת נוספים מסיעות שונות בקואליציה. ב-22 בפברואר 2023 אושרה ההצעה בקריאה טרומית ברוב של 62 חברי כנסת ו-53 מתנגדים.[129] הצעת החוק הועברה לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה המטפלת.[130]

מעורבות גורמים חוץ פרלמנטריים בקידום יוזמות חקיקה בהווה ובעבר

פורום קהלת

  ערך מורחב – פורום קהלת

בנאומו של יריב לוין בעת השקת הרפורמה המשפטית שלו ב־4 בינואר 2023 הודה יריב לוין לד"ר אביעד (אביעד בקשי) ולעו"ד שמעון נטף על עזרתם בגיבוש הצעות החוק.[131] בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת ונטף הוא חוקר לשעבר בקהלת המייעץ לח"כ שמחה רוטמן וניסח את תזכיר הצעת היועמ"שים שהגיש רוטמן.[132] חלק מרכזי מתזכיר החוק של לוין, לרבות דברי ההסבר הנוגעים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צוטט כמעט כולו ממחקר שבקשי ונטף ערכו עבור קהלת בשנת 2019.[133]

ח"כ החדש דן אילוז עדיין מופיע כחלק מהצוות באתר של קהלת[134] והיה העוזר הפרלמנטרי של יריב לוין.[135]

פורום קהלת פעל לאורך השנים לקידום שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל. בין היתר פעל הפורום לשינוי השיטה לבחירת השופטים,[136] לביטול עילת הסבירת,[137] לחקיקת פסקת ההתגברות[138][139] ולהכפפת היועץ הממשלה לדרג הפוליטי[140]. עוד לפני הקמת הפורום, פעל ד"ר משה קופל, יו"ר פורום קהלת, לשינוי המאזן בין הרשויות בישראל ולשינוי שיטת מינוי השופטים[141] ולקח חלק בניסוח הצעות לחוקה[142] אשר כוללות שינויים באופן המינוי של השופטים, באופן המינוי של נשיא בית המשפט העליון, הגבלת זכות העמידה, הגבלת הסמכות לפסול חוקים והתגברות הכנסת על פסילת החוקים.[143] כמו כן סיפק פורום קהלת לוועדה לבחירת שופטים תיקים עם הערכת מידת שמרנותם של מועמדים לשפיטה.[144] לדברי דויד וינברג,עמית מחקר בפורום קהלת,[145] לפורום קהלת מגיע קרדיט על מינוים של 300 שופטים שמרנים וליברטריאנים בישראל.[146]

עם זאת, בנושא פסקת ההתגברות שמקדמת הממשלה אמר יו"ר הפורום, משה קופל: "כן, זה צריך להפחיד אתכם. רוב החוקים לא משוגעים, אבל מדי פעם מגיע אחד כזה. ואז אותם 61 אנשים שתמכו בחוק הזה... הם יוכלו להתגבר על החלטה של בית המשפט בעניינו. וזה דבר מדאיג". עוד הדגיש קופל כי "בחישוב הסופי, זה רעיון מטופש".[147]

קרן תקווה והפורום הישראלי למשפט וחירות

  ערכים מורחבים – קרן תקווה, הפורום הישראלי למשפט וחירות

הפורום הישראלי למשפט וחירות הוקם על ידי קרן תקווה ופועל לעיצוב דור חדש של משפטנים במטרה לעצב מחדש את מערכת המשפט, "בהשראה ובשיתוף פעולה עם האגודה הפדרליסטית" – אחד מארגוני הימין המשפיעים ביותר בוושינגטון, החתום על מינוי רוב שופטי בית המשפט העליון.[148]

התנועה למשילות ודמוקרטיה

  ערך מורחב – התנועה למשילות ודמוקרטיה

התנועה מקדמת[149] את שינויי החקיקה והחלשת שומרי הסף, והוקמה "מתוך תחושה שצריך לתת לציבור לכוון את המדיניות שלו, וגורמים שלא נבחרים מתערבים ועושים צעדים במקום נבחרי הציבור", לדברי ח"כ שמחה רוטמן,[150] לשעבר יועמ"ש התנועה וממיסדיה. בין היתר פועלת התנועה לשינוי שיטת בחירת השופטים, לביטול שיטת הסניוריטי, לקביעת פסקת ההתגברות, להגבלת הביקורת השיפוטית, למינוי יועמ"שים למשרדים כמשרת אמון, לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, ועוד.[151]

הצעת החוק של אמיר אוחנה להכפפת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לדרג הפוליטי[152] נוסחה בסיוע התנועה למשילות והוגשה בהמשך בשנת 2021 גם על ידי רוטמן עם היבחרו לכנסת.[153]

תנועת דרך חיים

  ערך מורחב – דרך חיים (תנועה)

תנועת "דרך חיים" בראשות הרב יצחק גינזבורג, קידמה הצעת חוק באמצעות ח"כ מוטי יוגב במטרה למנוע מבג"ץ את האפשרות לביטול חוקים.[154]

השלכות צפויות של המהפכה

פגיעה כלכלית

בטווח הקצר: מ-3 בינואר עד 24 בפברואר עלה שער הדולר בהשוואה ב-3.6%.[155]

בטווח הארוך: מומחים לכלכלה מצביעים על כך שישראל נהנית מהערכה ואמון בקרב גופי דירוג אשראי ובקרב גופים בין־לאומיים (הבנק העולמי וכו'). אלו לכלכלת ישראל. הערכה זאת הושגה בזכות פעולות ומאמצים של ממשלות משני צדי המתרס הפוליטי והיא נשענת בחלקה על מבנה המשטר בישראל. השינויים הצפויים, ובעיקר החלשת הרשות השופטת, פגיעה בדרג הציבורי[156] ובשידור ציבורי (סגירת התאגיד) וחוקים פרסנוליים (חוק דרעי), צפויים לפגוע בהערכה ואמון אלו, ולבוא לידי ביטוי בהקשרים כלכליים רבים.[157]

  • הפגיעה הצפויה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל. ירידה בדירוג תפגע ביכולת של הממשלה ושל חברות ישראליות לגייס כסף בשווקים הבין־לאומיים. כתוצאה מכך חברות שפועלות בישראל עלולות להעתיק את פעילותן לחו"ל. העתקה כזו מובילה גם ל"בריחת מוחות" – פגיעה בהון אנושי[חסר מקור] (לדוגמה ב-8 במרץ 2023 הודיעה חברת ריסקיפייד על הוצאת 500 מיליון דולר מישראל ועל הרחבת מרכז החברה בפורטוגל וסיוע לעובדי החברה בישראל לעשות רילוקיישן לשם[158])
  • נסיגה בהשקעות ועלייה בגירעון עלולים להביא את הממשלה לנקוט צעדים חריפים להגדיל את ההכנסות, כפי שנעשה בהונגריה, בארגנטינה ובטורקיה. צעדים כאלו כוללים הלאמת כספי פנסיה (הונגריה וארגנטינה), והתערבות בקרנות הפנסיה (טורקיה).[159]
  • בטווח הארוך, ריכוז כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם מרכזי לנחשלות כלכלית. דבר זה נובע מכך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה.[157][160]

לפי כתבה בדה-מרקר מפברואר 2023[161] נמנע הכלכלן הראשי של פורום קהלת, ד"ר מיכאל שראל, מלהביע עמדה בנושא השפעות רפורמת לוין על הכלכלה. ב-8 במרץ פרסם שראל הסתייגות מההפיכה המשפטית לאור ההשפעה שלה על הכלכלה והסיכון לכירסום בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית[162]. ב-16 במרץ 2023 התפטר כלכלן נוסף של פורום קהלת, תום שדה, על רקע הערכתו שהשינויים המוצעים יגרמו נזק כלכלי.[163]

באפריל 2023 הורידה חברת הדירוג Moody's את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", על רקע המהפכה.[164]

חשיפה של ישראלים לשיפוט פלילי בבתי משפט זרים ובין־לאומיים

במהלך השנים היו ונמשכים ניסיונות לנהל הליכים פליליים נגד בכירים במערכת הצבאית והפוליטית של ישראל, בבתי משפט זרים ובבית הדין הפלילי הבין-לאומי. זאת עקב טענות בדבר ביצוע פשעי מלחמה על ידי חיילי צה"ל. ניסיונות אלה נחסמו בין היתר בהסתמך על בסיס עקרון ה"משלימות", לפיו הסמכות הראשונה לבחון תלונות פליליות ולטפל בהן נמצאת בידי ישראל אם יש בה מערכת משפטית עצמאית שיכולה לעשות כן באופן אמיתי ולהעניק סעד לעותרים אליה. כל עוד מערכת המשפט הישראלית, על כל שלוחותיה (החקירה, התביעה והשיפוט) תפעל בצורה עצמאית ושקופה, סביר להניח כי הדבר יביא להפחתה ניכרת, אולי אף לחסימה כללית, של הליכים כאמור (כפי שאכן קורה מאז המהפכה החוקתית, שיצרה מעטפת הגנה משפטית לצה"ל). לעומת זאת, פגיעה בעצמאות מערכת המשפט הישראלית תוריד את הנכונות של מערכות משפט במדינות אחרות ובמיוחד של בית הדין הפלילי הבין־לאומי לכבד את הכרעות מערכת המשפט הישראלית ביחס לחשדות לביצוע עבירות על ידי חיילי צה"ל, והסכנה של קידום הליכים, צוי מעצר בין־לאומיים וניהול חקירות בהאג ולא בישראל, תגבר.[165][166]

פגיעה בזכויות נשים

מתנגדי השינויים טוענים שהמהפכה תפגע בנשים באופן קשה.[167] "הציונות הדתית", ש"ס ויהדות התורה קיבלו בהסכמים הקואליציוניים התחייבויות לכך שהפרדה מגדרית תותר בחוק. תיקוני החוק המתוכננים יבטלו את ההגנות המשפטיות המבטיחות את זכותן של נשים לשוויון ולחירות במרחב הציבורי, ויצמצמו את האוטונומיה שלהן, את החופש שלהן מאפליה ומפגיעה בכבוד האדם בכל תחומי החיים: ברחוב, בתעסוקה, בתחום המסחר והצרכנות, בפעילויות פנאי ועוד. חלק מההסדרים האמורים נפסלו בעבר על ידי בית המשפט בשל פגיעתם החמורה בזכותן של נשים לכבוד ושוויון, הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכן, תנאי למימושם של השינויים הוא חקיקת השינויים הרדיקליים הנידונים בכנסת. אם השינויים האמורים יעברו, תהיה דרכה של הקואליציה סלולה לחוקק חוקים המפלים נשים ומפרים את זכויותיהן הבסיסיות, מבלי שתוחל על חקיקה זאת ביקורת שיפוטית ומבלי שיהיו בלמים אחרים על הממשלה.[167] דוגמאות ליוזמות שבעבר סיכוייהן לעבור היו קטנים ביותר כוללות:

  • הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים כך שיוכלו לדון בבוררות בעניינים אזרחיים וכלכליים, בהסכמת הצדדים, זאת גם בתחומים שאינם קשורים לדיני אישות.[168] חשש המתנגדים הוא שעל אף הדרישה הפורמלית להסכמה, בפועל ציפיות ולחצים עלולים להוביל מתדיינים (ובמיוחד מתדיינות, שמעמדן במערכת בתי הדין הרבניים מוחלש) להסכים להתדיינות, בלי להבין את מלוא המשמעותיות המשפטיות של ההסכמה.[169] להשלים את הקשר למהפכה, להסתמך על מסמך הפורום בעניין פגיעה בנשים
  • הצעת חוק לביצוע הפרדה במקורות מים ובשמורות טבע והצעת חוק להוספת חופים מופרדים.[170]
  • הצעת חוק להטלת עונשי מאסר של שישה חודשים על נשים שתגענה לכותל המערבי בלבוש לא צנוע או שתתפללנה שלא לפי מנהג המקום, כהגדרתו על ידי רב הכותל.[171]
  • תיקון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים כך ״שימנע פגיעה בבית עסק פרטי שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית, ובתנאי שמדובר בשירות או מוצר שאיננו ייחודי ושניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גאוגרפית במחיר דומה.[172]
  • עיגון האפשרות לקיום אירועי תרבות או לימודים של חרדים ודתיים המעוניינים בכך המיועדים לציבור כאמור או נושאים אופי דתי מובהק, תוך התחשבות באמונותיהם ובצרכיהם הדתיים, לרבות בהפרדה מגדרית.[173]
  • הכפפת הרב הראשי לצה"ל בעניינים הלכתיים לרבנות הראשית, אף שזו מתנגדת לגיוס נשים ולשילובן השוויוני בצה"ל ובמקצועות לחימה.[174] הרב הראשי של צה"ל יוכל לדרוש את צמצום השתלבותן של נשים במקצועות לחימה, תוך הנחיית חיילים חובשי כיפות לסרב לשרת עימן ובקרבתן.

פגיעת ביחסי העבודה בישראל

האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, המאגדת נציגי עובדים, נציגי מעסיקים, נציגי ממשלה ונציגי אקדמיה, שעוסקים בחקר וניהול יחסי עבודה בישראל, הביעו התנגדות לשינויי החקיקה המוצעים נוכח הפגיעה שהם עלולים להשית על מערכת יחסי העבודה הקיבוציים בישראל. האגודה הדגישה:

  • השינוי המוצע בוועדה לבחירת שופטים: פוליטיזציה של הוועדה עלולה לאיין את נייטרליות בתי הדין לעבודה שהם ערכאה שיפוטית וכן מנגנון דיאלוג ופשרה, ולפגוע ביכולתם לתווך בסכסוכי עבודה. זאת, כיוון שכשהשלטון ממנה את השופטים, הם משרתים את צרכיו ומוטים לטובת בעלי העניין המזוהים איתו.
  • החלשת הביקורת השיפוטית על חקיקה תאפשר קבלת הצעות שהועלו בעבר ושוב עולות לפירוק מערכת יחסי העבודה הקיבוציים. אלה כוללות הצעות להחליש את זכות השביתה בצורה דרמטית, והחלשת המחויבות להסכמים קיבוציים. לדברי האגודה, הרפורמה מסווה כוונות אלה על ידי שימוש בעקרונות קונצנזואליים של חופש וזכויות הפרט, הגנה על הציבור וביזור הכוח, אולם בפועל חותרת להשיג בדיוק את ההפך.[175]

פגיעה באפשרות להגן על איכות הסביבה ובריאות הציבור

מומחים להגנת הסביבה וארגוני חברה אזרחית העוסקים בהגנת הסביבה מזהירים שהחלשת כוחו של בית המשפט לבקר את פעולת הרשות המבצעת תאפשר פגיעות חמורות בסביבה. המהפכה תפגע בכלים משפטיים אשר מסייעים להבטיח אוויר פחות מזוהם, זכות הגישה לחופי רחצה, פיקוח ובקרה על מפעלים מזהמים, מים ראויים לשתייה ועוד.[176][177]

ביטול עילת הסבירות ימנע את האפשרות של אזרחים לקבל סעד אפקטיבי בגין פגיעות בסביבה ובבריאות הציבור ובגין אי שוויון סביבתי. דוגמאות לסעדים שנתן בית המשפט בעבר הן:

  • ב"פרשת הרחבת בתי הזיקוק בחיפה" בית המשפט העליון קבע שנוכח הסיכון הסביבתי הגלום בפעילות חברת "בתי זיקוק לנפט" והחשש לפגיעה בבריאות הציבור, לא די בתכנון כוללני להרחבתם, וחייב את היזמים בתכנון מפורט. בית המשפט הסתמך על מבחני הסבירות באשר למקרים בהם יש לחייב יזם להכין תוכנית מפורטת, בעיקר כשמדובר על מקרים בעלי השלכה פוטנציאלית קשה על בריאות הציבור[178]
  • ב"פרשת אפולוניה", פסק העליון שתוכנית שאושרה על ידי מוסד תכנון לבניית 3,900 יחידות דיור על קרקע מזוהמת ומסוכנת לבריאות הציבור באזור אפולוניה שבצפון הרצליה, ללא קבלת תשתית עובדתית מלאה באשר לזיהום הקרקע במקום עובר לאישור התכנית, נגועה בפגם היורד לשורשו של ההליך המנהלי. כתוצאה מכך ביטל בית המשפט את התוכנית[179][180].

מינוי שופטים על ידי הממשלה, כך שהם תלויים ולא עצמאיים, יבטל את האפשרות להתמודד עם תאגידים חזקים שרשויות המנהל אינן מצליחות להתמודד איתם. דוגמאות למקרים שבהם בתי המשפט נאלצו להתערב נוכח הרפיון ואזלת היד שהפגינו הרשויות הן:

סטייה מעקרונות היסוד של המשפט העברי

  • עקרון יסוד של המשפט העברי הוא לאף אדם או מוסד אין בלעדיות על הכח הפוליטי. הרשויות השונות מבקרות ומאזנות זו את זו.
  • מלך ישראל כפוף לחוק ואיננו מוסמך לפרשו.
  • הסנהדרין היא הגוף היחיד המוסמך לפרש את החוק. הסנהדרין ממנה את חבריה בעצמה ללא התערבות מן החוץ.
  • המלך איננו חבר בסנהדרין כדי שלא יפגע בעצמאות השיפוטית שלה.
  • תפקידם של נביאי ישראל לבקר ולהוכיח את המלכים.
  • המלך איננו רשאי לשאת בתפקידי כהונה במקדש וכהנים אינם רשאים להיות מלכים.

בחינה מעמיקה של תפיסת החוק, המשפט וחלוקת הסמכויות במסורת הפוליטית היהודית מעלה שהיא לעולם איננה נתונה בידי אדם אחד או רשות אחת, אלא היא מפוצלת, מבוזרת ולעיתים גם ממוקמת, במכוון, בלב המתחים הפנימיים. המשפט העברי מלמד שבמודל המדגיש את נציגי הציבור בבחירת שופטים, יש סכנה רבה במתן כוח בלתי מוגבל לנציגים אלה ללא כל בלמים ומנגנונים מרסנים, בעיקר כשמדובר בנציגי הרוב. הדבר מזמין הכנסת שיקולים לא ראויים בבחירת שופטים, ויצירת תלות בעייתית של השופטים בנציגי הציבור, דבר שעלול לעוות את פסיקותיהם בדין.[181] הדגם הראוי לשלטון על פי המסורת היהודית מורכב מכוחות שונים המשפיעים זה על זה ומבקרים זה את זה. בכך קדמה המסורת היהודית לתפיסות מודרניות של מבנה השלטון בדרך של הפרדת רשויות.[182]

ביטויי ביקורת על המהפכה המשפטית - בישראל

עד אמצע פברואר 2023, 11,462 מומחים ואנשי מקצוע חתמו נגד השינויים המוצעים. החותמים עשו זאת במסגרת של 55 קבוצות מומחים מתחומים שונים, אקדמיה, משפטים, כלכלה, ביטחון, רפואה ועוד.[183][184]

אנשי משפט

  • נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה.[185]
  • היועץ המשפט של ועדת החוקה, חוק ומשפט, גור בליי, מתח ביקורת חריפה על הצעות החקיקה.[186] בין השאר כתב כי ”בנוסח המוצע נבחרו ושולבו להצעה אחת נקודות קיצון מהצעות שונות, תוך שהושמטו ממנה כל מנגנוני האיזון שהוצעו בעבר, כך שבתמונה הכוללת – הצעת החוק פוגעת קשות ביכולתו של בית המשפט לשמש כבלם לכוחן של הרשות המחוקקת והמבצעת. גם במבט השוואתי על דמוקרטיות אחרות, נראה כי קשה למצוא שילוב של הגבלות כה משמעותית על יכולתה של הרשות השופטת לבקר את הרשות המחוקקת והמבצעת”. נוסף על ביקורת, היועץ המשפטי המליצה ששינויים שיאומצו יחולו החל מן הכנסת הבאה ולא באופן מיידי.
  • היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[187] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[188] בתגובה הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[189] המשטרה הצמידה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, אבטחה ברמת איום 6, הגבוהה ביותר.[190]
  • שופטים לשעבר בבית המשפט העליון,[191] היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[192][193] התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".[194] 17 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל יצאו נגד הרפורמה.[195]
  • אנשי אקדמיה בתחום המשפטים בארץ ובעולם התבטאו נגד התוכנית, שלדבריהם תסכן את המבנה הדמוקרטי ותהווה סיכון חמור לחופש הביטוי, לזכויות האדם והאזרח ולמאמצים לצמצם את השחיתות.[196] בינואר 2023, מיד עם פרסום התוכנית, התגבש פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, כדי להגיב לתוכניות הקואליציה לשינויים בסדרי המשטר בישראל. הפורום הוא קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של כ-140 חברי סגל קבוע בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים בישראל, הפועלת בהתנדבות. הפורום מפרסם מסמכי עמדה מפורטים המסבירים את הסכנות הנובעות מיוזמות החקיקה השונות.[197]
  • מאות עורכי דין נגד הרפורמה התאגדו תחת הכותרת "מחאת הגלימות השחורות" וארגנו אירועי מחאה.[198]

אנשי כלכלה

  • נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[199][200] הם הדגישו ש "גורם מרכזי שקובע את מעמד המשק הישראלי בכלכלה העולמית הוא עוצמתה, מקצועיותה ואי-תלותה של המערכת המשפטית. שמירה דקדקנית על עקרון הפרדת הרשויות (הרשות המחוקקת, המבצעת, והשופטת) היא עקרון ברזל שעליו בנויה ונסמכת הדמוקרטיה. האיזון שבקשרי הגומלין בין הרשויות הינו רגיש ביותר, ודי שיועלה ספק לגבי המחויבות הממשלתית לשמירה על עקרון הברזל של הפרדת הרשויות, כדי שתיפגע התדמית שהיא קריטית לציבור המשקיעים בארץ ובעולם. [...] תגובת חברות הדירוג והמשקיעים לשינויים המתוכננים במערכת המשפט, שיצמצמו את הביקורת השיפוטית על פעולות הממשלה והכנסת ומחלישים את האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות, עלולה להיות מהירה וחדה."[201]
  • הפרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "מוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".[202]
  • ב־14 בפברואר נפגשו בכירי הבנקים רבים (כגון יאיר אבידן, אורי לוין, ראובן קרופיק, משה לארי, סמדר ברבר־צדיק, יאיר קפלן ואיתן מדמון) עם שר האוצר סמוטריץ' בלשכתו ל"פגישת הכרות ראשונה של השר עם חברי איגוד הבנקים", והזהירו מנזקי המהפכה המשפטית למדינה ולכלכלה. לדבריהם, פעולות הממשלה תבאנה לקץ הדמוקרטיה ולקרע בעם, הוסיפו שקיימת מגמה גוברת בהוצאת כספים לחו"ל, וקראו לממשלה לשים לזה סוף בניהול נבון והסכמה בנוגע לרפורמות שהיא מתכננת. שר האוצר התרגז והשיב שהרפורמה תחזק את זכות הקניין ושאל "איפה הייתם באוסלו ובהתנתקות? הרפורמה טובה לכלכלה".[203]
  • 270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול[204] שאליהם הצטרפו כ־40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[205] חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה בכלכלת ישראל עקב בריחת משקיעים וירידת דירוג האשראי לאחר מימוש הרפורמה.

אנשי ביטחון

  • כ-400 בכירים לשעבר במערכת הביטחון מזהירים במכתב ששלחו לנשיא כי חוקי תוכנית נתניהו-לוין סותרים את האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל: "הראשונים להיפגע הם חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, וההגנה הפיזית והמשפטית עליהם".[206]
  • יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: "נראה כי מטרתה של הרפורמה המשפטית המוצעת איננה לשפר את מערכת המשפט, אלא לנטרל אותה. הרפורמה תהפוך את ישראל מ'מדינה דמוקרטית' למדינה שאינה כזו".[207]
  • מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, נאם באחת ההפגנות ואמר שזאת איננה הפגנת שמאל, ושגם הוא ואנשי ימין נוספים מתנגדים לרפורמה. להערכתו, המהלכים שמקדמים לוין ורוטמן עומדים בניגוד לעמדותיו האידאולוגיות של ראש הממשלה, אך הוא "נמצא בסיטואציה משפטית מאוד מורכבת וכרגע הוא נאלץ לשלם מחירים".[208]. בראיון מאוחר יותר אמר:

אני בוודאי לא שמאלני, אני איש ימין, 25 שנה גרתי בהתנחלות, חלק מילדיי מתנחלים. ועם הכול, יש לי הבנה במדע המדינה ולכן מיד הבנתי שקורה פה משהו איום ונורא. אני לא כועס על מי שלא הבין, זה דבר שהוא לא פשוט. מספרים כל מיני סיפורים.

  • ב-16 במרץ 2023 הביע יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר, תא"ל זאב שניר, את התנגדותו לרפורמה ותקף, במיוחד, את חוסר התגובה של בנימין נתניהו: "ראש הממשלה רואה את הנזק שנגרם פה ולא עושה דבר"[209].
  • בראיון שנתן ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן לאילנה דיין והוקרן בתוכנית עובדה ב-16 במרץ 2023 תקף ארגמן את הרפורמה וניבא שחורות למדינת ישראל: "אם החוקים האלה עוברים, מדינת ישראל בפאתיה של דיקטטורה"[210].

מחאה ציבורית

 עמוד ראשי
 ראו גם – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע

בתחילת ינואר 2023 החלו להתקיים הפגנות נגד התוכנית בכל מוצאי שבת, ברחבי הארץ. ב־7 בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית, ובה השתתפו אלפי אזרחים.[211] ב־14 בינואר הפגינו כ־80 אלף איש בתל אביב, ואלפים נוספים הפגינו בירושלים, בחיפה ובמקומות נוספים.[212][213] ב־21 בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות, ובהן השתתפו יותר מ־150 אלף מפגינים.[214] להפגנה זאת הצטרפו בכירים מתעשיית ההיי־טק הישראלי,[215] אשר בשבועות שאחריה החלו חלקם למשוך את כספם מישראל[216][217] ולשבות במחאה על הרפורמה.[218] בראשית פברואר הפגינו עשרות אלפים בתל אביב, חיפה, ירושלים, אילת, הרצליה, באר שבע, ראשון לציון ועוד.[219] בראשית פברואר יצאה "צעדת המילואימניקים" כאלף מילואימניקים, יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידות נוספות, יצאו למסע מחאה בן 50 ק"מ מלטרון לבית המשפט העליון בירושלים.[220]

 
תל אביב, 28 בינואר 2023

ב־13 בפברואר, לקראת תחילת ההצבעות המתוכננות במליאה על כמה מחוקי המהפכה, הפגינו עשרות אלפים (הערכות נעות בין 90–300 אלף[221]) מול הכנסת ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.[222] ב־15 בפברואר בבוקר הודיעו מנהיגי הקואליציה על דחייה בהצבעות על החוקים, לדבריהם בעקבות נאום נשיא המדינה[223] שקרא להגיע לפשרות.[224]

המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר מבצע סקרים עיתיים כדי לעקוב אחר הלכי הרוח בציבור הישראלי, פרסם סקר לפיו עיקר התמיכה ברפורמה מגיע ממצביעי המפלגות הדתיות (86% ממצביעי יהדות התורה, 65% ממצביעי הציונות הדתית, 63% ממצביעי ש"ס ו־18% ממצביעי רע"ם), ועיקר ההתנגדות מגיעה מהמפלגות היהודיות באופוזיציה (6.5% ממצביעי המחנה הממלכתי, 3% ממצביעי יש עתיד ו־2% ממצביעי העבודה/מרצ). הרפורמה זכתה לתמיכה של 31% בקרב מצביעי חד"ש־תע"ל ושל 57% בקרב מצביעי הליכוד.[225]

ארגוני תרבות, ביניהם האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה ואמ"י, שלחו מכתב נגד הרפורמה.[226]

אלימות משטרתית

[להשלים. לציין אלימות מנוגדת לכללים וללא סמכות כגון השלכת רימוני הלם במרחק של פחות ממטר מהמפגינים][227][228]

אלימות אזרחית

מפגינים שונים בהפגנות או בדרכם אליהן נתקלו בקללות, יריקות ואף חזיזים. במקרים נדירים יותר תועדו תקיפות פיזיות חמורות יותר, כגון עם מקלות, מברג, פטיש, ומספר מקרים של גז פלפל.[229]

[להשלים מקורות מהתקשורת:]ב"יום השיבוש" השלישי, יום חמישי ה־16 במרץ, חלה התגברות בכמות אירועי האלימות האזרחית כלפי מפגינים, והאירועים כללו אלימות פיזית וריסוסי גז פלפל, ואף מקרה בו רכב דהר לכיוון מפגינים על אי תנועה מוגבה.[230]

הוגי דעות

אסף שגיב, אחד ההוגים השמרנים הבולטים בישראל: "הימין הישראלי מתייצב כעת מאחורי פרוגרמה שהיא לא פחות מהפיכה חוקתית, תוכנית שאותה הוא מבקש להוציא אל הפועל בחופזה, בלהיטות ואפילו בתאוות נקם. יריב לוין ושמחה רוטמן רואים עצמם באמת ובתמים כמגיני הדמוקרטיה ואפילו כליברלים במובן הקלאסי והמינימליסטי של המושג. כשהם מדברים על הפרדת רשויות, הם נתלים במונטסקייה. אולם מונטסקייה האמין שרוח המתינות היא תנאי הכרחי למשטר תקין והזהיר אותנו מפני נטייתה של דמוקרטיה ליפול לפח הקיצוניות. יתר על כן, הוא חשש שדמגוגים עלולים להשחית את העם כדי להסתיר את שחיתותם שלהם או להקנות לה מראית עין נורמטיבית. וזה מה שצפוי לנו אם הרפורמה המוצעת תצא אל הפועל: פירוק מוסדות המדינה, פיצולה בין בוסים מפלגתיים שנאבקים זה בזה על כוח ומשאבים, אובדן הביטחון הציבורי, ביזה של הקופה הציבורית והידרדרות להפקרות כללית".[231]

ביקורת על המהפכה המשפטית - מרחבי העולם

מוסדות בין־לאומיים

  • דווחית האו"ם לעניין עצמאות שופטים ועורכי דין כתבה לראש הממשלה שהצעות החקיקה, אם תיתקבלנה בגרסתן הנוכחית או דומה לה, יחתרו באופן חמור תחת עצמאות בתי המשפט בישראל, עלולות לפגוע בעצמאות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, ואינן עולות בקנה אחד עם דיני זכויות האדם הבין־לאומיים המחייבים את ישראל.[232]
  • נשיאת ועדת ונציה, בה חברה גם ישראל, פרסמה הצהרה המדגישה את עקרונותיה לפיהם בחברה דמוקרטית המתנהלת על פי שלטון החוק וכבוד לזכויות יסוד, ביקורת שיפוטית של חקיקה נוכח עקרונות יסוד צריכה להיעשות על ידי בתי משפט עצמאיים, מוגנים מהתערבות פוליטית, במיוחד מבחינת הרכבם. כמו כן, החלטות של בתי משפט עליוניים צריכות להיות סופיות וכל מוסדות המדינה והפרטים צריכים לכבד אותן. הנשיאה קראה לכיבוד עקרונות הללו על ידי הליך אינקלוסיבי באופן כן, שיוביל להסכמות רחבות ככל הניתן.[233]
  • הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם קרא לממשלת ישראל להקפיא את אגד החקיקה שמהווים פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, ולפתוח את הנושא לדיון מעמיק. הוא קבע כי מהלכים שמשנים את שיטת המשטר מחייבים התייעצויות והסכמות רחבות.[234]

ממשלות

  • ארצות הברית:
  • צרפת: נשיא צרפת עמנואל מקרון ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, והזהיר כי אם תעבור, "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה המשותפת".[243]
  • קנדה: כ־70 שופטים של בית המשפט העליון של קנדה ומשפטנים בכירים מקנדה פרסמו אזהרה מפני השפעת המהפכה המשפטית על המעמד הבין־לאומי של ישראל. אזהרתם נובעת מהשפעת המהפכה על בית המשפט העליון, שלדבריהם יהפוך לזרוע של הפוליטיקה המפלגתית. המשפטנים הדגישו את העקרונות הדמוקרטיים מעבר לבחירת העם בלבד – "הלקח הנלמד מהמאה ה־20, באירופה ובמקומות אחרים, הוא שדמוקרטיה היא יותר מרק בחירה אלקטורלית במרווחים תקופתיים. תנאי מקדים לדמוקרטיה הוא מערכת של נורמות משפטיות והסדרים מוסדיים המקדשים את שלטון החוק, מגנים על זכויות יסוד ושומרים על חירותם ועל כבודם של כל הכפופים לכוח הממוסד. בתי משפט חזקים ועצמאיים הם חלק בלתי נפרד מהתפקוד הדמוקרטי של חברות מודרניות".[244]
  • גרמניה: שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט אמר בראיון לקשת 12: "אנחנו משוכנעים לחלוטין, מהנסיון של גרמניה, שדמוקרטיה היא יותר מאשר שלטון זמני של רוב שנבחר בצורה דמוקרטית. מדובר גם באיזון נכון של כוח השלטון".[245]
  • ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק מסר בהקשר לרפורמה כי "אנחנו עוקבים בדאגה אחר השינויים במערכת המשפט, ורואים חשיבות בעצמאות בתי המשפט"[246].

תגובות מגורמים פרטיים ברחבי העולם

כלכלנים

  • האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב־S&P, סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי־פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[247]
  • בנק "ג'יי פי מורגן צ'ייס", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[248]
  • חברת השירותים הפיננסיים "ברקליס", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי[249] שתי הסקירות השוו את המתרחש לשחיקה הדמוקרטית שחלה בפולין, והירידה במצבה הכלכלי.
  • חברת מודי'ס פרסמה, ב-7 במרץ 2023, אזהרה שההפיכה המשטרית עלולה להביא להפחתת תחזית דירוג האשראי[250].

משפטנים

  • לשכת עורכי הדין הגרמנית פנתה לשר המשפטים הגרמני בדרישה שיעלה את נושא ה"רפורמה" מול שר המשפטים הישראלי.[251]
  • אלן דרשוביץ, פרופ' למשפטים באוניברסיטת הארוורד, הביע חשש מפגיעה בבית המשפט העליון אשר תגדיל את הסיכון לצעדים נגד ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית, דרשוביץ המקורב לנתניהו אמר כי הוא צדק בעבר כאשר הגן על בית המשפט העליון, ועושה "טעות חמורה עכשיו". דרשוביץ אינו מתנגד לכל הצעותיו של שר המשפטים יריב לוין, אך הדגיש כי שתיים מהן מסוכנות במיוחד בעיניו: פסקת התגברות בלתי מוגבלת ברוב של 61 חברי כנסת, ומתן כוח מוחלט לפוליטיקאים בהליך בחירת השופטים. על פסקת ההתגברות אמר כי "כאשר מגיעים לנושאים של זכויות אדם וזכויות אזרח, שם אסור שתהיה פסקת התגברות, גם לא ברוב גדול יותר מ-61. בנושאים האלה המילה האחרונה צריכה להיות של בית המשפט העליון, שמייצג את הצדק" והזהיר כי "דמוקרטיות יכולות להפוך לדיקטטורות. התפקיד של בית המשפט הוא להגן על זכויות, גם מפני רצון הרוב". על השינויים בוועדה לבחירת שופטים אמר כי ""זו תהיה טעות נוראית ללמוד מארצות הברית בנושא הזה [...] ההליך בארצות הברית הוא אסון מוחלט, והוא הפך את בית המשפט העליון למוסד פוליטי לחלוטין. [...] אם אתם רוצים לקחת משהו מארצות הברית, קחו את האיזונים והבלמים שלנו, לא את השיטה הכושלת שלנו למינוי שופטים".[252] דרשוביץ הצטרף למכתב שעליו חתמו 50 פרופסורים למשפטים מאוניברסיטאות בארצות הברית שבו הם הביעו את התנגדותם להצעות החקיקה לשינויים במערכת המשפט.[253]

הנהגה יהודית

  • קבוצה של 169 מנהיגים יהודים ליברליים פרסמו הצהרה המביעה דאגה ממדיניות הממשלה המוצעת.[254][255]
  • התנועה הקונסרבטיבית העולמית קראה באופן חריג להקפיא את כל הליכי החקיקה ולקיים הידברות תחת נשיא המדינה. התנועה מייצגת למעלה מ-2 מיליון יהודים ברחבי העולם.
  • ICJW - ארגון הגג של כלל הנשים היהודיות בעולם, התריע בפני הפגיעה האפשרית בזכויות הנשים.[256]
  • קבוצה של 200 מדענים יהודים מרחבי העולם, בינים זוכי פרס נובל, פרסמו הצהרה המתריעה בפני ההשלכות של התוכנית המוצעת על היכולת של אנשי מדע ישראלים לשתף פעולה בזירה המדעית הבינלאומית. הם מדגישים את המכשולים שקבלת התוכנית תעמיד בפבי יכולתם של מדענים בישראל לפעול בשיתוף פעולה בינלאומי, שיתוף פעולה שהוא חיוני לפעילות המדעית המודרנית. המדענים מציינים שהתוכנית מגדילה את הסכנה לחרמות אקדמיים, מסחריים ודיפלומטים. נוסף על כך הם מתריעים מפני ״בריחת מוחות״ של מיטב המדענים והמהנדסים. כיוון שנדרשות עשרות שנים כדי לבנות מצוינות מדעית ואקדמית אך קל להרוס אותה במחי יד. המדענים מתריעים שאימוץ התוכנית יוביל לנסיגה קשה ברמת המדע שנעשה בארץ, נזק שיהיה בכיה לדורות.[257]

עיתונים בולטים

  • תומאס פרידמן, פרשן העיתון "ניו יורק טיימס", קרא לנשיא ארצות הברית לפעול נגד המהפכה המשפטית. הוא כתב: "ישראל נמצאת על סף מהפך היסטורי – מדמוקרטיה מלאה למשהו פחות, ומכוח מייצב באזור למערער יציבות. יכול להיות שאתה, הנשיא, היחיד שמסוגל לעצור את ראש הממשלה נתניהו והקואליציה הקיצונית שלו מלהפוך את ישראל למעוז לא ליברלי של קנאות".[258]
  • אישאן טהרור, בעל טור בדסק החוץ של העיתון "וושינגטון פוסט", פרסם מאמר לפיו נתניהו מוביל את ישראל אל מחוץ לתחומי הדמוקרטיה.[259][260]
  • העיתון הבריטי "פייננשל טיימס": מרטין וולף, לשעבר כלכלן בכיר בבנק העולמי והפרשן הבכיר של "פייננשל טיימס", הביע עמדתו שההפיכה בישראל היא מחטף כוח שיביא שחיתות ופגיעה כלכלית. לדבריו השינויים שמציעה הממשלה יובילו ל"קפיטליזם מקורבים", שבו מושחתים מקבלים עדיפות על אנשים בעלי כישורים.[261] מאמר מערכת של העיתון הזהיר מפני ההשלכות הכלכליות והפוליטית של המהפכה המשפטית, ואמר: "ישראל עלולה ללכת בדרכן האפלה והאי-ליברלית של דמוקרטיות אחרות כמו פולין, הונגריה או טורקיה".[262]
  • השבועון הבריטי "האקונומיסט" פרסם מאמרים אחדים על הסכנה לדמוקרטיה ולכלכלת ישראל עקב הרפורמה,[263][264][265] ובהן כתבת שער שכותרתה "Will Bibi break Israel?".[266][267]
  • הפרשן הבריטי ג'ונתן פרידלנד (Jonathan Freedland) פרסם טור בעיתון "הגרדיאן", שבו טען שההפיכה המשפטית של נתניהו מסכנת את ישראל ואת הפלסטינים.[268]

אחרים

  • עו"ד דייוויד פרידמן, שגרירו בישראל של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מתח ביקורת על ח"כ רוטמן ועל תכניתה של הממשלה להחלשת מערכת המשפט במהלך כנס של קרן תקווה וקרן הרטוג. פרידמן תקף את ההשוואה שעשה רוטמן והדגיש כי אין דמיון בין ישראל לבין ארצות הברית. פרידמן, אשר תומך בביצוע רפורמות במערכת המשפט בישראל, טען כי המהלכים שמקדמת הממשלה "הולכים רחוק מדי בשבילי ובשביל אמריקנים רבים" כיוון שהם יפגעו ביכולת של בתי המשפט להגן על זכויות מיעוטים. בפרט הפנה פרידמן את ביקורתו לקביעת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת והסביר כי לבתי המשפט בארצות הברית יש כלים להגן על זכויות מיעוטים בעוד שפסקת ההתגברות תמנע מבתי המשפט בישראל מלעשות את אותו הדבר.[269]

תמיכה במהפכה המשפטית - ברחבי העולם

הצעות לפשרה

בפברואר 2023 הציעה הפרופסור למשפטים נטע ברק־קורן מסמך בשם "תוכנית לוין־רוטמן לשינוי מערכת המשפט: ניתוח מקיף והצעה לדיון", ובעקבותיו הופיעה בפני ועדת חוקה של הכנסת. במסמך היא מנסה לנתח את המצב בבית המשפט העליון. ברק-קורן מדגישה כי במשך שנים רבות, ממניעים שונים, בית המשפט העליון פעל להרחבת סמכויותיו ולמצב הזה יש מחיר. היא מציעה להקים בית דין פנימי עצמאי בנושאים מסוימים, שייתן חוות דעת שנייה בסוגיות מסוימות. היא תומכת בצמצום כוחם של היועצים המשפטיים ושל בית המשפט, אך לא בביטולו המוחלט.[271]

מתווה הנשיא - "מתווה הפשרה"

באמצע פברואר 2023 הציע הנשיא יצחק הרצוג מתווה המבוססת על 5 עקרונות:[272]

1. חקיקה של "חוק יסוד: החקיקה", שיסדיר את היחס לחוקים במדינת ישראל ואת מערכת היחסים של הרשות המחוקקת עם זו השופטת. חוק יסוד ייכנס לספר החוקים רק לאחר. שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה, ובתהליך שיכלול ארבע קריאות. החוק גם יעגן גם את סמכות ביהמ"ש להפעיל ביקורת שיפוטית.

2. העומס השיפוטי: על הממשלה, בתיאום עם נשיאת העליון, לפתור ולצמצם את הפער שנוגע ליחס הכמותי בין שופטים לאזרחים.

3. האמון בין מערכת המשפט לאזרחי ישראל: על שר המשפטים ונשיאת העליון להביא יחד תוכנית להתייעלות המערכת, שתביא סוף לעינוי הדין.

4. בחירת השופטים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לאלתר, כך שלכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה.

5. ליצור הסכמה רחבה בנוגע לעילת הסבירות.

ביקורת על מתווה הנשיא: משפטנים מ"פורום המרצים והמרצות למשפטים למען הדמוקרטיה" ביקרו את הצעת הנשיא כיוון שהיא אינה מונעת את הפגיעה בדמוקרטיה. הם הדגישו שההצעה אינה מתייחסת לתנאי מינימום הנדרשים במשטר דמוקרטי בכל הקשור להגנה על זכויות הפרט, ואינה כוללת חקיקת יסוד המעגנת זכויות אדם. עוד ציינו המבקרים שעל פי בהצעת הנשיא חוקי יסוד יהיו חסינים מביקורת שיפוטית, כך שחוקי יסוד שיפגעו בזכויות אדם לא יהיו נתונים לביקורת.[273]

מתווה הנשיא - "מתווה העם"

ב-15 במרץ 2023 הציג הרצוג את המתווה השני שלו לו קרא "ממשבר להזדמנות חוקתית - מתווה העם"[274][275]. הנשיא הדגיש שכל ההסדרים הקבועים בהצעה מהווים מקשה אחת, ויש לראותם כמכלול. עיקרי התוכנית כללו:

  • הוועדה לבחירת שופטים:
    • הוועדה תכלול 11 חברים - ללא רוב לקואליציה. לפי ההצעה תכלול הועדה את שר המשפטים ושני שרים נוספים, נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים, שלושה חברי כנסת (אחד מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה) ושני משפטנים נציגי ציבור (שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון).
    • שופטי עליון יבחרו ברוב של שבעה חברים.
    • בוועדה תהיינה לפחות ארבע נשים ונציג אחד מהחברה הערבית.
  • היועצים המשפטיים: חוות דעתם של היועצים של הממשלה ושל המשרדים השונים תהיה מחייבת.
  • עילת הסבירות:
    • עילת הסבירות תבוטל ביחס להחלטות הממשלה במליאתה בענייני מדיניות ומינויי שרים (דבר המכשיר את חזרתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לממשלה).
    • תצומצם עילת הסבירות בנוגע להחלטות של שרים בענייני מדיניות.
    • הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.
  • חוקי יסוד:
    • חוק יסוד יעבור רק בארבע קריאות (בניגוד לשלוש כיום).
    • בשלוש הקריאות הראשונות יידרש רוב רגיל של 61 וברביעית רוב של 80 (אם ההצבעה נערכה לפחות 3 חודשים אחרי הקריאה השלישית ולא בששת החודשים הראשונים לכהונת הכנסת) או ברוב של 70 (אם ההצבעה נערכה בכנסת הבאה).
    • בית המשפט העליון לא יוכל לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
  • ביקורת שיפוטית:
    • כאמור בית המשפט העליון לא יוכל לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
    • בית המשפט העליון יוכל לבקר חוק רגיל רק בהרכב מורחב של לפחות 11 שופטים וברוב שלא יפחת משני שלישים משופטי ההרכב (כלומר 7 לפחות).
    • היה ולא התקיים רוב זה יוכל בית המשפט העליון להצהיר על "אי-התאמה של החוק" כדי שהכנסת תבחן אותו מחדש.
  • גיוס חרדים לצבא:
    • נכללת קריאה לגיבוש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי.
    • המתווה שעליו יוסכם יוגדר כתיקון לחוק יסוד ולכן לא יועמד לביקורת שיפוטית.

מספר דקות לאחר פרסום המתווה הודיעו ראשי הקואליציה על דחייתו בטענה של "הצעה חד-צדדית, מוטה ולא מקובלת"[276]. בביקורו של נתניהו בגרמניה ב-16 במרץ 2023 דחק בו קנצלר גרמניה, אולף שולץ, לשקול את מתווה הנשיא[277].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ניצן שפיר, ‏מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023;
    תומר ורשה, רפורמת לוין תשפיע עליכם - בלי קשר לשיוך פוליטי, באתר ynet, 18 בינואר 2023
  2. ^ המהפכה המשפטית, באתר N12;
    המהפכה המשפטית, באתר ynet;
    יקי אדמקר‏, המהפכה המשפטית החלה: הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הגבלת בג"ץ ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, באתר וואלה, 21 בפברואר 2023
  3. ^ חשבון הטויטר של גלית דיסטל-אטבריאן
  4. ^ תכנית הממשלה היא מהפכה משטרית, באתר "פורום המרצים והמרצות למשפטים למען הדמוקרטיה"
  5. ^ ההפיכה המשטרית, באתר כלכליסט
  6. ^ מישל מחנין, ח"כ רוטמן: "מתקדמים עם תכנית העבודה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט" | כל הפרטים, באתר 0404, ‏2023-01-18
  7. ^ דוסטרי, ד"ר עומר (2023-01-16). "הרפורמה המשפטית חיונית להצלת הדמוקרטיה". Ynet. נבדק ב-2023-02-27.
  8. ^ הפקולטות למשפטים נגד הרפורמה המשפטית של לוין: "תפגע בדמוקרטיה" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-01-08
  9. ^ רשויות השלטון בישראל, באתר הכנסת
  10. ^ 1 2 3 פרופ׳ עמיחי כהן, פסקת ההתגברות: איזונים ובלמים של המוסדות הפוליטיים ומערכת המשפט, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018
  11. ^ 1 2 3 The Constitution of the United Kingdom: A Response to Some Claims Made by Proponents of Current Constitutional Change in Israel, 19.2.2023
  12. ^ המדינות היחידות ללא חוקה פורמלית הן הממלכה המאוחדת, ניו זילנד וערב הסעודית (אף שיש לה מנגנון דמוי חוקי־יסוד (Basic Law of Saudi Arabia)).
  13. ^ 1 2 3 4 5 צבי כהנא, התיקון החוקתי שאינו חוקתי, תֶּלֶם
  14. ^ בג"ץ קבע: תהליך ההתנתקות חוקי
  15. ^ שופט העליון מסביר: למה בג"צ לא התערב בהתנתקות? האזינו
  16. ^ 1 2   הילו גלזר, שמחה רוטמן: "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו", באתר הארץ, 23 בפברואר 2023
  17. ^ קובי נחשוני, גפני: "34 שנים אני מחכה להוריד את בג"ץ. אין תחום שהוא לא פגע בנו", באתר ynet, 22 בפברואר 2023
  18. ^ למעט סתירה התואמת את פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק. החוק היחיד התואם פסקת התגברות זו הוא חוק בשר ומוצריו.
  19. ^ צביקה ברוט, הפרקליטים, לא דופק חשבון, ידיעות אחרונות, 14 באפריל 2005
  20. ^ נאום בכורה, באתר של ח"כ יריב לוין, 9 במרץ 2009
  21. ^ ענת לב אדלר, יש לי יום יום ח"כ, ידיעות אחרונות, 8 באפריל 2009
  22. ^ טובה צימוקי, השר נאמן רומז "חוק סער" יבוטל, ידיעות אחרונות, 9 ביולי 2009
  23. ^ לילך ויסמן ונועם שרביט, ‏הצעת חוק: מספר שופטי העליון יגדל מ-15 ל-18 כדי לגוון את ההרכב, באתר גלובס, 23 ביוני 2009
  24. ^ מיכל גולדברג, אהרון ברק:יהודים רוצים לזרוק את הערבים לים, ידיעות אחרונות, 26 ביוני 2009
  25. ^ טובה צימוקי, סער: לא לבטל רוב מיוחס לבחירת שופטים, ידיעות אחרונות, 12 ביולי 2009
  26. ^ טובה צימוקי, המקל והגזר, ידיעות אחרונות, 17 בנובמבר 2009
  27. ^ אברהם הלוי, ‏הכנסת יוזמת: החוק שיעצור את שובו של דרעי למשכן, באתר כיכר השבת, 4 בינואר 2010
  28. ^ צביקה ברוט, יהדות התורה למען דרעי, ידיעות אחרונות, 6 באפריל 2010
  29. ^ צביקה ברוט,"חוק עוקף בג"ץ" על שולחן הכנסת, ידיעות אחרונות, 3 בפברואר 2010
  30. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ: להתיר לפלסטינים לנסוע בקטע מכביש 443, באתר ynet, 29 בדצמבר 2009
  31. ^ אמנון מרנדה, שליש מהח"כים בעד "עוקף בג"ץ" על כביש 443, באתר ynet, 15 בפברואר 2010
  32. ^ תומר אביטל ומשה גורלי, האוצר בדרך לצמצם את כוחו של בג"ץ, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2010
  33. ^ בועז אוקון, בלי תכתיבים, ידיעות אחרונות, 27 ספטמבר 2010
  34. ^ נחמה דואק וצביקה ברוט, יריב פוליטי, ידיעות אחרונות, 7 בינואר 2011
  35. ^ טובה צימוקי, הצעת חוק: הכנסת תבחר מחליף לבייניש, ידיעות אחרונות, 12 בינואר 2011
  36. ^ 1 2 צביקה ברוט וטובה צימוקי, נתניהו: אל תתבלבלו, אני אישרתי את החוק, ידיעות אחרונות, 14 ביולי 2011
  37. ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, נתניהו: לא יהיה שימוע לשופטים, ידיעות אחרונות, 16 בנובמבר 2011
  38. ^ 1 2 טובה צימוקי וצביקה ברוט, האיום על השופטת דורית ביניש, הכנסת תפסול מועמדים לעליון, ידיעות אחרונות, 10 בנובמבר 2011
  39. ^ טובה צימוקי, שרים לנתניהו: עצור חוק השימוע לשופטים, ידיעות אחרונות, 13 בנובמבר 2011
  40. ^ 1 2 משה גורלי, הקרב על הדמוקרטיה, כלכליסט, 19 בדצמבר 2011
  41. ^ לטאטא את השימוע לשופטים מסדר היום, כלכלסיט, 13 בנובמבר 2011
  42. ^ נחום ברנע, השילוש הקדוש - לא רוצים דמוקרטיה, ידיעות אחרונות, 14 בנובמבר 2011
  43. ^ משה גורלי, הכנסת מנסה לקצץ את כנפי בית המשפט, כלכליסט, 14 בנובמבר 2011
  44. ^ אמנון אברמוביץ', שלטון החוק והפחד, ידיעות אחרונות, 4 בינואר 2012
  45. ^ ירון לונדון, להם מותר, ידיעות אחרונות, 28 בנובמבר 2011
  46. ^ נחום ברנע, מה יש לך, אדון לוין, ידיעות אחרונות, 18 בנובמבר 2011
  47. ^ תומא אביטל, נאמן מנסה להשתלט על הוועדה למינוי שופטים, ידיעות אחרונות, 6 בנובמבר 2011
  48. ^ טובה צימוקי, הפוליטיקאים מסיתים נגד השופטים, ידיעות אחרונות, 2 בדצמבר 2011
  49. ^ טובה צימוקי וצביקה ברוט, הצעת חוק: להגביל את בג"ץ בדיון על מאחזים, ידיעות אחרונות, 30 בדצמבר 2011
  50. ^ 1 2 צביקה ברוט וטובה צימוקי, נתניהו התקפל: הקפיא את "חוק לשכת עורכי הדין", ידיעות אחרונות, 5 בינואר 2012
  51. ^ 1 2 3 4 יובל קרני, טובה צימוקי וצביקה ברוט, מרד השרים, ידיעות אחרונות, 3 בינואר 2012
  52. ^ 1 2 יובל יועז, הכנסת: לשכת עוה"ד תבחר מחדש את נציגיה לוועדה למינוי שופטים, גלובס, 2 בינואר 2012
  53. ^ צביקה ברוט ויובל קרני, הגדר הרעה, ידיעות אחרונות, 9 בינואר 2012
  54. ^ ערוץ היוטיוב של משרד ראש הממשלה, נאום רה"מ בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון, www.youtube.com‏,28 בפברואר 2012
  55. ^ טובה צימוקי, צביקה ברוט ויובל קרני, ברק: "חוק עוקף בג"ץ אינו פתרון, ידיעות אחרונות, 9 באפריל 2012
  56. ^ התנועה למשילות ודמוקרטיה - הציבור התגייס: רבע מיליון שקלים להפקת ספר על בג, באתר meshilut.org
  57. ^ מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל, באתר סלע מאיר
  58. ^ Open Knesset, oknesset.org
  59. ^ פרוטוקול מס' 686 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט (22 באוקטובר 2018)
  60. ^ שמחה רוטמן, ״שיטת הסניוריטי למינוי נשיא לבית המשפט העליון״ (נייר עמדה), התנועה למשילות ודמוקרטיה
  61. ^ התנועה למשילות ודמוקרטיה, נייר עמדה בעניין דרכי מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה: מוגש לוועדת חוקה לקראת הדיון הקבוע ליום י"ב בתמוז התשע"ח-2018.6.25
  62. ^ "ספרו החדש של שמחה רוטמן מוכיח שיש סיבה טובה לדאגה". הארץ. נבדק ב-2023-02-27.
  63. ^ אני נגד דמוקרטיה מערבית: נאום הבכורה של ח"כ רוטמן, באתר "סרוגים", 28 באפריל 2021
  64. ^ "כחול לבן - בלוף ישן" | ח"כ יריב לוין בריאיון ליערה זרד, נבדק ב-2023-02-12, 31 ביולי 2022
  65. ^ 1 2 ירון אברהם, ‏בקואליציה טוענים שהמצביעים ידעו על הרפורמה המשפטית: כך נשמע נתניהו תוך כדי הבחירות, באתר ‏מאקו‏, 15 בינואר 2023
    ליאור קינן, המהפכה לא הובטחה מראש: קמפיין הליכוד התמקד בביטחון וכלכלה, באתר חדשות 13, 15 בינואר 2023
      נתי טוקר, מעומעם ומסויג: כך ניסה נתניהו לטשטש את התוכניות לריסוק מערכת המשפט, באתר TheMarker‏, 22 בינואר 2023
  66. ^ מירי רגב: רגב תוקפת את מערכת המשפט: "הליכוד ישנה את העיוותים", באתר Ice
    שלמה קרעי: ח"כ שלמה קרעי: מי ישפוט את השופטים?, באתר ערוץ 7, ‏2022-09-07
    גלית דיסטל-אטבריאן: שומפלבי, אטילה; למפל, דוריה; רבינוביץ, יואב (2022-10-02). "דיסטל: "מטרת נתניהו - להציל את מערכת המשפט"; קריב: "מסע הסתה"". Ynet. נבדק ב-2023-02-12.
    אמיר אוחנה: "40 שנה לא עשינו כמעט כלום כדי לפתור את הבעיה במערכת המשפט. זה מחייב אותנו לחשוב איך לתקן", באתר ערוץ 7, ‏2022-07-28
    ויואב קיש: ח"כ מהליכוד מסביר: הייתה לי ביקורת קשה על נתניהו - וזו הסיבה שחזרתי בי, באתר www.maariv.co.il
  67. ^ רה"מ לשעבר בנימין נתניהו באולפן הפטריוטים: "לא אקח את גנץ לממשלה - זה הבל הבלים", נבדק ב-2023-02-12, דקה 3:22
    עם זאת, היו שתלו את ההימנעות משינויים במערכת המשפט בנתניהו עצמו: דרעי מאשים: "נתניהו אשם, הוא לא נתן לתקן את מערכת המשפט", באתר "סרוגים", 2 בספטמבר 2021
  68. ^ ynet (2022-09-01). "אמסלם: נחליף את היועמ"שית, שפוטה של סער. נעביר חוק צרפתי ופסקת התגברות". Ynet. נבדק ב-2023-02-12.
  69. ^ אורלי הררי, חברי הכנסת ומועמדי "הליכוד" מחרימים את קלמן-ליברמן, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2022
    בגלל הריאיון עם ביסמוט: בליכוד מחרימים את תוכנית הרדיו הפופולרית, באתר כיפה, 19.9.2022
  70. ^   ארי שביט, ‏המהפכה המשפטית של נתניהו, בעיתון מקור ראשון, 30 בספטמבר 2022
      מוטי קרפל, ‏לליכוד אין שום חזון לשום מהפכה, גם לא במערכת המשפט, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2022
  71. ^ מצע המפלגה, הציונות הדתית, מערכת המשפט
  72. ^ אבירם בן מרדכי, ח"כ סמוטריץ' הציג את התוכנית לתיקון מערכת המשפט | כל הפרטים, באתר עכשיו 14, 18.10.2022
    עידן יוסף, ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים: תוכנית הציונות הדתית למערכת המשפט, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 באוקטובר 2022
    מפלגת הציונות הדתית תשיק את תוכנית "חוק וצדק" לתיקון מערכת המשפט, באתר ערוץ 7, 17.10.2022
    מתן וסרמן, ‏ישפיע על משפט נתניהו? הדרישות של סמוטריץ' לשינוי מערכת המשפט נחשפות, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2022
  73. ^ המפלגות החרדיות יתעקשו על פסקת התגברות, באתר ערוץ 7, 21 באוקטובר 2022;
    יהדות התורה במתקפה נגד מערכת המשפט, צפו:, באתר Ice;
    דרעי מאשים: "נתניהו אשם, הוא לא נתן לתקן את מערכת המשפט", באתר "סרוגים", 2 בספטמבר 2021
  74. ^ טובה צימוקי, לוין הציג את "השלב הראשון" במהפכה: פסקת התגברות ברוב של 61, שינוי דרמטי בבחירת שופטים, באתר ynet, 4 בינואר 2023
  75. ^ צבי זרחיה, לא מחכה ללוין: ח"כ רוטמן הגיש הצעת חוק פרטית למהפכה משפטית, באתר כלכליסט, 18 בינואר 2023
  76. ^ מקרב את הרפורמה? המהלך שרוטמן יוזם יקצר את לוחות הזמנים, באתר כיפה, 17 בינואר 2023
  77. ^ 1 2 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), במאגר החקיקה הלאומי
  78. ^ 1 2 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, במאגר החקיקה הלאומי
  79. ^ עדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את חוק יסוד השפיטה- הרכב הוועדה למינוי שופטים וחוסר שפיטות חוקי יסוד, באתר הכנסת, 13 בפברואר 2023
  80. ^ אביטל פרידמן, גלגולה של משמעת קואליציונית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 5 באוגוסט 2020.
  81. ^ דליה טל, מושב פתיחה - כנס חורף הארצי של לשכת עורכי הדין, בעמוד הפייסבוק של לשכת עורכי הדין בישראל, החל מדקה 38:20. פורסם ב־1 בפברואר 2023
  82. ^ ד"ר אורי אהרונסון, פרופ' איתי בר-סימן-טוב, פרופ' איל גרוס, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי-ברנדס, פרופ' צבי כהנא, פרופ' אליאב ליבליך, ד"ר תמר מגידו, ד"ר אדם שנער, פרופ' דוד קרצמר, פרופ' יניב רוזנאי, "ביקורת שיפוטית והתגברות", 20 בינואר 2023
  83. ^ המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התגברות זה (לא) לחלשים" 2018.
  84. ^ פורום המרצים והמרצות למשפטים למען הדמוקרטיה, תמצית עמדת הפורום בנושא המהפכה המשפטית המתוכננת, 20 בינואר 2023.
  85. ^ 1 2 ד"ר גיא לוריא ודפני בנביסטי, "מינוי היועמ"שים כמשרות אמון יפגע בשלטון החוק ובאמון בממשלה", 14 בפברואר 2023.
  86. ^ דף הצעת חוק-יסוד: הממשלה (סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות) באתר הכנסת.
  87. ^ ד"ר אדם שנער, ד"ר נורית צימרמן, "גיבוש עמדה משפטית של הממשלה והשרים", 15 בינואר 2023
  88. ^ סעיפים 4(א) ו-7(4) לחוק יסוד: השפיטה.
  89. ^ נייר עמדה מס' 7, הליכי בחירת שופטים ושופטות, פורום המרצים והמרצות למשפטים למען הדמוקרטיה, 31.1.2023,
  90. ^   הפטריוטים עם ינון מגל | 27.4.2023 | התכנית המלאה, סרטון באתר יוטיוב
  91. ^ סעיף 1(1)(ב)(1) להצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת רשויות) (כ/947), סעיף 1 להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג-2023 (כ/947).
  92. ^ הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג-2023 (כ/947), ס' 2.
  93. ^ דברי הסבר להצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) כפי שפורסמה ברשומות הצעות החוק של הכנסת, 947, 13.2.2023
  94. ^ אופיר רשף, Chief Democracy Officer במחאת ההייטקסיטים, פוסט בלינקדאין 21.1.2023
  95. ^ קרן ויינשל, "על השלכות תכנית לוין על קבלת החלטות אידיאולוגית ואקטיביזם שיפוטי בבית המשפט העליון – ניתוח אמפירי", בלוג המרצים למשפטים, 14 בפברואר 2023
  96. ^ שרון ידין, הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה, משפט וממשל כד, 2021, עמ' 38
  97. ^ 1 2 תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022 – תקציר (עמ' 4)
  98. ^ תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022, עמ' 70
  99. ^ 1 2 ד"ר דורין לוסטיג, ד"ר אורי אהרונסון, ד"ר עילי אהרונסון, פרופ׳ איתי בר-סימן-טוב, פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס, ד"ר נטלי דודזון, פרופ' ריבי וייל, פרופ' עלי זלצברגר, ד"ר רונית לוין-שנור, הליכי בחירת שופטים ושופטות, 30 בינואר 2023.
  100. ^ המושג הוצג לראשונה אצל Kim Lane Scheppele, The Rule of Law and the Frankenstate: Why Governance Checklists Do Not Work: Commentary, Governance 26, 2013-10, עמ' 559–562 doi: 10.1111/gove.12049
    ראו גם: David Landau, Populist Constitutions, The University of Chicago Law Review 85, 2018, עמ' 521–544‏, JSTOR 26455916
    Mark Tushnet, Bojan Bugaric, 5: The Problem of the Frankenstate, Power to the People: Constitutionalism in the Age of Populism, Oxford University Press, 2021, עמ' 105–125
    Jacob Awrabi, Erdogan’s Empire: A Case Study of democratic backsliding in Turkey, Democratic Erosion, ‏14.5.2018
    Stefano Kotsonis, Meghna Chakrabarti, Hungary's A Textbook Case For Democracy In Decline. Is America Next?, wbur, ‏23.1.2021
    Agmon, Shai; Girdon, Noam (6 בדצמבר 2022). "Israel, Like Orban's Hungary, Is a 'Frankenstate' in the Making". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-02-22. {{cite news}}: (עזרה)
  101. ^ ד"ר זיו בורר, "ביקורת שיפוטית על חקיקת הפרלמנט בניו-זילנד", 20 בפברואר 2023.
  102. ^ https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls1_1792677.pdf
  103. ^ https://main.knesset.gov.il/Activity/committees//huka/Pages/CommitteeTVarchive.aspx?TopicID=24637
  104. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         [1], main.knesset.gov.il
  105. ^ https://online.knesset.gov.il/app#/player/peplayer.aspx?ProtocolID=114131, https://www.ynet.co.il/news/article/rjcm9411cs
  106. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         [2], main.knesset.gov.il
  107. ^ הפטריוטים, "הפטריוטים", 20.3.2023, דקה 31:39 ואילך: "היתה טענה אחת שבעיניי היא טענה אמיתית. באים ואומרים, הרי בשיטה שבה ברוב קואליציוני אפשר למנות מספר בלתי מוגבל של שופטים, אנחנו נימצא במצב שקואליציה מסוימת, שגם ככה יש לה שליטה גם בממשלה וגם בכנסת, תשתלט באותה קדנציה על בית המשפט העליון, למעשה תביא למצב שבו כל שלוש הרשויות תהפוכנה לרשות אחת. הטענה הזאת שהיא באמת טענה שיכולה גם להביא, בסופו של עניין, למשבר חוקתי, בטענה שאי אפשר להתעלם ממנה, שדבר כזה לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית, אני חושב שהיה צריך לשמוע אותה, ולכן מה שעשינו הוא פשוט לבוא ולהגיד: רבותיי, לחשש הזה, הנכון הזה, לזה אנחנו נותנים מענה, על-ידי כך שאנחנו באים ואומרים שבכל קדנציה הקואליציה תוכל למנות ברוב שיש לה בועדה שני שופטים, לאחר מכן תידרש הסכמה יותר רחבה, וברור לגמרי שבתהליך הזה, לאורך מספר שנים לא רב, אנחנו נגיע לבית משפט עליון מאוד מגוון ומאוד מאוזן."
  108. ^ 1 2 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) (כ/947), עמ׳ 33.
  109. ^ פרופ' מרגית כהן, פרופ' נויה רימלט, ד״ר רונית לוין-שנור, פרופ׳ אורן פרז, "ביטול עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית", 25 בינואר 2023.
  110. ^ ההסדר המוצע מופיע בהצעת חוק פרטית של ח״כ שמחה רוטמן ובמקביל בהצעת חוק של ועדת החוקה. הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) (פ/87/25)
  111. ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ביקורת שיפוטית על חקיקה)
  112. ^ פרוטוקול הישיבה הארבעים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש, יום רביעי, א' באדר התשפ"ג (22 בפברואר 2023)
  113. ^ הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) (פ/87/25).
  114. ^ 1 2 מסמך עמדת הייעוץ המשפטי על הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ביקורת שיפוטית על חקיקה)
  115. ^ 1 2 3 האגודה לזכויות האזרח, המהפכה של יריב לוין – מכירת חיסול הדמוקרטיה.
  116. ^ דברי ההסבר, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) (כ/947), עמ׳ 33.
  117. ^ עמוד הצעת החוק באתר הכנסת.
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         [3], main.knesset.gov.il
  118. ^ יובל אלבשן, "כך נראית מהפכה: 141 הצעות החוק לשינוי סדרי השלטון | הרשימה המלאה", ynet, 25.3.2023.
  119. ^ פרופ' יובל אלבשן, "תמונת מאקרו בהירה ומבהילה", ynet, 25.3.2023.
  120. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג-2022, באתר הכנסת
  121. ^ שירות גלובס, "מחר: שביתת אזהרה בפרקליטות במחאה על החוק להעברת מח"ש", גלובס 22.2.23
  122. ^ יעל שרה רפ, ‏מפקד מחאת בלפור לשעבר: "יעלימו את מי שיתנגד למשטר", באתר "סרוגים", 21 בפברואר 2023.
  123. ^ שפיר, ניצן (2023-02-19). "חשש מפגיעה בנשים: הרחבת סמכות ביה"ד הרבני אושרה לקריאה טרומית". Globes. נבדק ב-2023-02-26.
  124. ^ מתן חודורוב, "התאגיד על הכוונת: שר התקשורת באמירה ברורה על סגירת "כאן"", רשת13, 9.1.2023.
  125. ^ צעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - איסור פרסום הקלטה של אדם), התשפ"ג-2023, באתר הכנסת
  126. ^ צבי זרחיה, הצעת החוק של ביסמוט: "התקשורת לא תוכל לפרסם הקלטת אדם ללא הסכמתו", באתר כלכליסט, 22 בינואר 2023
  127. ^ אנה ברסקי, "הצעת חוק: יו"ר ועדת הבחירות לא יהיה שופט ביהמ"ש העליון", מעריב 10.12.20.
  128. ^ הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי) (פ/2314/25).
  129. ^ צבי זרחיה ו-ynet, ״סערה בכנסת: פסקת ההתגברות וחוק דרעי 2 אושרו בטרומית״, כלכליסט (22.02.2023, 18:47)
  130. ^ עמ׳ 82, הישיבה הארבעים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש, יום רביעי, א' באדר התשפ"ג (22 בפברואר 2023).[4]
  131. ^ https://youtu.be/RzLEgHeAwPU?t=1247
  132. ^ https://www.ynet.co.il/news/article/hj7ysnrii
  133. ^ https://www.themarker.com/news/politics/2023-01-15/ty-article/00000185-b151-db30-adc7-fb5bf3530000
  134. ^ https://kohelet.org.il/author/adv-dan-illouz?gclid=Cj0KCQiAiJSeBhCCARIsAHnAzT8h1SwKfIxZBZwtbFeLi5CXzBfTLejr2OY2Zje-6tVDkxiISrk30oAaAqn1EALw_wcB
  135. ^ http://www.statesmanship.org.il/he/programs/doctoral-candidates-track/item/808-דן-אילוז
  136. ^ https://kohelet.org.il/wp-content/uploads/2020/01/justice.const_.elect_.pdf
  137. ^ https://kohelet.org.il/wp-content/uploads/2022/09/KPF0132_eDJISC_H_81_310822_F.pdf
  138. ^ כל מה שרצית לדעת על פסקת ההתגברות, באתר פורום קהלת
  139. ^ מיתוסים ועובדות בדיון על פסקת ההתגברות, באתר פורום קהלת
  140. ^ ד"ר אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת
  141. ^ https://web.archive.org/web/20130930213252/http://huka.gov.il/wiki/material/data/H21-11-2005_13-10-51_izun.doc
  142. ^ https://web.archive.org/web/20180822045333/http://izs.org.il:80/he/מחקר-וקביעת-מדיניות/חוקה-ציונית-לישראל
  143. ^ http://hukaeitankoppel.blogspot.com/2011/06/normal-0-false-false-false-en-us-x-none_27.html?m=1
  144. ^ https://www.haaretz.co.il/news/law/2021-11-25/ty-article/.highlight/0000017f-db6a-db22-a17f-fffbd2070000
  145. ^ https://davidmweinberg.com/hebrew/
  146. ^ https://www.jpost.com/opinion/article-723871
  147. ^ https://www.haaretz.co.il/news/politi/2023-02-23/ty-article/.premium/00000186-7a33-dfeb-a7e7-7f77d9360000
  148. ^ הפניה
  149. ^ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5150445,00.html
  150. ^ https://www.inn.co.il/news/261007
  151. ^ [הפניה, הפניה, הפניה, הפניה]
  152. ^ https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lst_381181.docx
  153. ^ https://www.nevo.co.il/law_html/law04/24_lst_602255.htm
  154. ^ הפניה, הפניה
  155. ^ צחי שדה, 30 אגורות בחודש, 10 בשבוע האחרון: היחלשות השקל מול הדולר, באתר ynet, 24 בפברואר 2023
  156. ^ טענה של מירב ארלוזורוב שזה כבר התחיל
  157. ^ 1 2 שקד אילת, מאות כלכלנים מזהירים ממהפכת המשפט: "סכנה לעתיד המשק בישראל", באתר ynet, 25 בינואר 2023
  158. ^ אדם קוטב, מנכ"ל ריסקיפייד: "נוציא 500 מיליון דולר מישראל, נעזור למי שרוצה לעבוד מפורטוגל", באתר ynet, 8 במרץ 2023
  159. ^   איתי רושקביץ, לא תרחיש מופרך: כך עלולה ההפיכה המשטרית לסכן את חסכונות הפנסיה, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2023
  160. ^ מנגונים של כלכלה מוסדית שתוארו על ידי הכלכלן זוכה פרס נובל לכלכלה, דאגלס נורת', ועל ידי הכלכלנים אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו (מסוכמים בין היתר בספר "מדוע אומות נחשלות")
  161. ^   סמי פרץ, הכלכלן האמיץ שנלחם בלפיד לא מוכן להגיד מהן ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשפטית, באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2023 (למנויים)
  162. ^   נתי טוקר, התנגדות מבית להפיכה המשטרית: הכלכלן הראשי של קהלת מזהיר מפני "פגיעה קשה בכלכלה", באתר TheMarker‏, 8 במרץ 2023
  163. ^ איילת ברון, ‏כלכלן בפורום קהלת התפטר ברקע הרפורמה המשפטית: "הם טועים", באתר ‏מאקו‏, 16 במרץ 2023
  164. ^ אדריאן פילוט, תמרור אזהרה לממשלה: מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2023
  165. ^ מיקי רויטמן‏, פסקת ההתגברות תסיר את הכבלים מידי שופטי האג, באתר וואלה, 16 בינואר 2023
  166. ^ להוסיף: עו"ד ד"ר גיל-עד נועם בוועדת חוקה, חוק ומשפט, עמיחי כהן במכון לדמוקרטיה
  167. ^ 1 2 פרופ׳ גילה שטופלר, ד״ר ראויה אבורביעה, ד״ר כוכב אלקים-לוי, פרופ׳ רות הלפרין-קדרי, ד״ר אסתי רידר אינדורסקי, ד״ר יופי תירוש, "הפגיעה בזכויות נשים בעקבות השינויים המשטריים", 19 בפברואר 2023
  168. ^ הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, 19 בפברואר 2023.
  169. ^ ניצן שפיר, ‏חשש מפגיעה בנשים: ועדת השרים אישרה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, באתר גלובס, 19 בפברואר 2023
  170. ^ הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – ייעוד זמנים לרחצה נפרדת באתרי טבע), התשפ"ג–2023 (פ/ 2140/25 ח' בשבט התשפ"ג, 30 בינואר 2023), הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023 (פ/ 2175/25 ט"ו בשבט התשפ"ג, 6 בפברואר 2023).
  171. ^ הצעת חוק שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו, התשפ"ג–2022 )פ/ 456/25 כ"ה בכסלו התשפ"ג, 19 בדצמבר 2022.
  172. ^ הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – פגיעה באמונה דתית), התשפ"ג–2022 (פ/ 222/25, י"ח בכסלו התשפ"ג, 12 בדצמבר 2022).
  173. ^ סעיף 91 להסכם בין סיעת הליכוד לסיעת ש״ס (28.12.22), סעיף 97 להסכם בין סיעת הליכוד לסיעת הציונות הדתית (28 בדצמבר 22), סעיף 108 להסכם בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה 28.12.22).
  174. ^ הצעת חוק הרב הצבאי הראשי, התשפ"ג–2022 (פ/ 806/25, ב' בטבת התשפ"ג, 26 בדצמבר 2022).
  175. ^ האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, "גילוי דעת", הופץ 20 בפברואר 2023.
  176. ^ עמית ברכה ואורן פרז, דעהההשלכות הקטלניות של הרפורמה המשפטית על איכות הסביבה, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2023
  177. ^   לי ירון, עשרות ארגוני סביבה לנתניהו: החלשת מערכת המשפט תסכן את בריאות הציבור, באתר הארץ, 2 בפברואר 2023
  178. ^ ליאור גוטמן, העליון הקפיא את התוכניות להרחבת מתחם בתי הזיקוק בחיפה, באתר כלכליסט, 28 ביולי 2019
  179. ^ גיא נרדי, ‏פסיקה דרמטית של העליון: תוכנית שכונת הענק באפולוניה תוחזר לשולחן המתכננים, באתר גלובס, 6 במאי 2021
  180. ^ אילנה קוריאל, ניצחון לסביבה: בג"ץ ביטל את תוכנית אפולוניה שבגוש דן, באתר ynet, 6 במאי 2021
  181. ^ פרופ' בני פורת, ד"ר חגי שלזינגר, "גם המשפט העברי מזהיר ממינוי שופטים בידי הציבור ונבחריו", המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2 בפברואר 2023.
  182. ^ הרב ד"ר אריאל פיקאר ופרופ' רות הלפרין-קדרי, "תפיסת החוק, המשפט, והפרדת רשויות במשפט העברי", 17 בינואר 2023.
  183. ^ דורון שולצינר, "מה שווים המומחים אם רוטמן לא שולט בהם?", העין השביעית 14.2.2023. מאגר הנתונים שעליו מסתמך המאמר זמין כאן.
  184. ^ https://www.ynet.co.il/news/article/hyfnwa7pj
  185. ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
  186. ^ https://img.mako.co.il//2023/01/29/law.pdf?Partner=interlink
  187. ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
  188. ^ היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר www.ynet.co.il, ‏2023-02-02
  189. ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
  190. ^ דרגת האיום על היועמ"שית - הגבוהה ביותר. לוין: "מונעת מרה"מ להתבטא"
  191. ^ https://www.srugim.co.il/763216-18-שופטי-עליון-בדימוס-נגד-הרפורמה-במערכת
  192. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
  193. ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
  194. ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023;
      בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
    אילנה דיין, ‏מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2023
  195. ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
  196. ^ https://www.ynet.co.il/news/article/hyfnwa7pj
  197. ^ https://www.lawprofsforum.org/he-1
  198. ^ מאות עורכי דין מפגינים נגד הרפורמה המשפטית: "בג"ץ שומר על כולנו", באתר גלובס, ינואר 2023
  199. ^ J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating
  200. ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
  201. ^ פלוג, פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית (2023-01-22). "אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה". Ynet. נבדק ב-2023-02-27.
  202. ^ נגיד בנק ישראל על רקע הרפורמה במערכות המשפט: מוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת, באתר הכנסת, ‏6 בפברואר 2023
  203. ^ גד ליאור, עימות חריף בין ראשי הבנקים לשר האוצר: "יותר ויותר כספים יוצאים לחו"ל", באתר ynet, 14 בפברואר 2023
  204. ^ מכתב המרצים והמרצות
  205. ^ 40 הכלכלנים שהצטרפו לאזהרה
  206. ^ יניב קובוביץ, "ארגמן ופרדו חתמו על קריאה להרצוג לא לחתום על חוקי ההפיכה המשטרית", 6.2.2023.
  207. ^ ראש שב"כ לשעבר במחאת הימין: "מטרת הרפורמה המשפטית - לנטרל את מערכת המשפט" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-02-18
  208. ^ שמאל או ימין? רוני אלשיך חושף את עמדתו הפוליטית, באתר "סרוגים", 6 בפברואר 2023
  209. ^   נדב איל, "ראש הממשלה רואה את הנזק שנגרם פה ולא עושה דבר. ברור לי שאני אתויג כ'שמאלני', 'אנרכיסט' ו'טרוריסט', אבל זה לא מעניין אותי. אתה מכיר את המנון בית"ר? ז'בוטינסקי? 'שקט הוא רפש'", באתר "ידיעות אחרונות", 16 במרץ 2023
  210. ^ אילנה דיין,"אם החוקים האלה עוברים, מדינת ישראל בפאתיה של דיקטטורה - תהיה התפרקות מבפנים של השב"כ", באתר Mako,‏ 16 במרץ 2023
  211. ^   בר פלג, רן שמעוני ועדי חשמונאי, אלפים הפגינו נגד הממשלה בתל אביב: "לא ניתן לכם להפוך אותנו לדיקטטורה", באתר הארץ, 7 בינואר 2023
  212. ^ כתבי ynet‏, 80 אלף הפגינו בכיכר הבימה נגד המהפכה המשפטית, באתר ynet, 14 בינואר 2023.
  213. ^ אורי סלע, שלומי הלר, קרין שגיא ויואב איתיאל‏, כ-80 אלף הפגינו נגד הממשלה בת"א: "מבחן גורלי לעתיד המדינה", באתר וואלה, 14 בינואר 2023.
  214. ^ דבר, ‏כ-150 אלף הפגינו בתל אביב נגד הרפורמה במערכת המשפט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2023
  215. ^ [https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/skdfr74oi מחאת ההייטקיסטים: בכירי התעשייה מצטרפים להפגנות נגד המהפכה המשפטית
  216. ^ מחאת ההייטק: למונייד ואיירון סורס מצטרפות, קרן TLV Partners תספק אוטובוסים למפגינים, ישראל היום, פברואר 2023
  217. ^ מחאת ההייטק נמשכת: זו החברה הציבורית הראשונה שתוציא את כספה, אייס, פברואר 2023
  218. ^ המחאה נגד הרפורמה המשפטית מחריפה: עובדים בחברות הייטק ישבתו ביום שלישי, ישראל היום, ינואר 2023
  219. ^ עשרות אלפים הפגינו נגד הרפורמה המשפטית, אלשיך: "חש בושה בתור יהודי", ישראל היום פברואר 2023
  220. ^ במחאה על המהפכה המשפטית: מילואימניקים צועדים 50 ק"מ לירושלים, Ynet, פברואר 2023
  221. ^ נינה פוקס, הקרב על המספרים: כמה באמת היו בהפגנה מול הכנסת?, באתר ynet, 14 בפברואר 2023
  222. ^ אנה ברסקי, משה כהן, מתן וסרמן, ארנולד נטייב, ‏המחאה נגד הרפורמה: רבים מפגינים במרכז הבירה, פעילות הרכבת הקלה הופסקה, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2023
    עשרות אלפים הפגינו מול הכנסת ובצמתים ברחבי הארץ, לפיד: "הם שומעים ומפחדים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בפברואר 2023
  223. ^ "רגע לפני התנגשות": הנשיא הרצוג הציג מתווה פשרה לרפורמה המשפטית, באתר גלובס, 12 בפברואר 2023
  224. ^   בר פלג, מארגני המחאה מתכננים הפגנה נוספת מול הכנסת ביום שני הקרוב, באתר הארץ, 15 בפברואר 2023
  225. ^ כשליש מהציבור חושש שתפרוץ מלחמת אזרחים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2023
  226. ^ ארגוני התרבות נגד הרפורמה המשפטית: "מחסלת את אופיה הדמוקרטי של ישראל", Ynet פברואר 2023
  227. ^ https://www.maariv.co.il/news/israel/Blog-984545
  228. ^ https://www.ynet.co.il/news/article/sjge11f2ci
  229. ^   בר פלג, עדי חשמונאי, פטיש, מברג וגז מדמיע: עם התרחבות המחאה, גוברת גם האלימות נגד מפגינים, באתר הארץ, 13 במרץ 2023
  230. ^ אדם קוטב, נהג מונית ריסס באמצעות גז פלפל מפגינים נגד המהפכה המשפטית בת"א, באתר ynet, 16 במרץ 2023
  231. ^ "אסף שגיב: "אני איש ימין שמייחל לנפילתה של ממשלה ימנית. לא רק מייחל — מתפלל"". הארץ. נבדק ב-2023-02-27.
  232. ^ Margaret Satterthwaite, Special Rapporteur on the independence of judges and lawyers, Ref: OL ISR 2/2023, 16 February 2023,
  233. ^ ISRAEL - Justice reform should not jeopardise meaningful judicial review by independent courts Statement by President Bazy Malaurie, Venice Commission, 14 February 2023.
  234. ^ Office of the High Commissioner for Human Rights "Israel: UN human rights chief expresses concern over proposed legislative changes, urges pause", 21.2.2023
  235. ^ איתמר אייכנר, החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן, באתר ynet, 30 בינואר 2023
  236. ^ Friedman, Thomas L. (12 בפברואר 2023). "In 46 Words, Biden Sends a Clear Message to Israel". New York Times. {{cite journal}}: (עזרה)
    בתרגום:   תומס פרידמן, ב-46 מילים, הנשיא ביידן שלח מסר ברור לישראל, באתר הארץ, 13 בפברואר 2023
  237. ^ בן סמואלס, ביידן על ההפיכה המשטרית: מקווה שנתניהו ירד מזה; רה"מ: לא נקבל החלטות על סמך לחצים מחו"ל, באתר הארץ, 28 במרץ 2023
  238. ^ ירון אברהם, ‏פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר ‏מאקו‏, 22 בינואר 2023
  239. ^ 1 2 בן סמואלס, יו"ר ועדת החוקה בסנאט ל"הארץ": נתניהו שם את האינטרסים שלו לפני הדמוקרטיה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2023
  240. ^ Nadler, Jerrold (25 בינואר 2023). "As the Most Senior Jewish Member of Congress, I Now Fear Deeply for the U.S.-Israel Relationship". Haaretz. נבדק ב-15 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  241. ^ גילי כהן, שגריר ארה"ב בישראל: אומרים לנתניהו ללחוץ ברקס בכל הקשור לרפורמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בפברואר 2023
  242. ^ מסר מארה"ב לנתניהו: יוזמן רק כשיבין את מקומו ואת מגבלות הכוח
  243. ^ אוריאל בארי, ‏"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
  244. ^ ניצן שפיר, ‏ההצבעה על "חוק דרעי 2" והרפורמה תידחה. לוין: חקיקת הרפורמה נמשכת, באתר גלובס, 15 בפברואר 2023
  245. ^ שגריר גרמניה בישראל: "הנסיון של גרמניה משכנע שדמוקרטיה היא יותר מהכוח הזמני של הרוב שנבחר באופן דמוקרטי"
  246. ^ https://www.inn.co.il/news/596419
  247. ^ S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל
  248. ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
  249. ^ אדריאן פילוט, פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
  250. ^   מירב ארלוזורוב ודפנה מאור, מודי'ס באזהרה חריגה לישראל: ההפיכה המשטרית עלולה להביא להפחתת תחזית דירוג האשראי, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2023
  251. ^ אסף אוני, "לשכת עורכי הדין הגרמנית: ספק אם הרפורמה "עומדת בתנאי הסף של משפט חוקתי"", 18.2.2023
  252. ^ "יו"ר פורום קהלת: פסקת ההתגברות היא רעיון מטופש, היא לא תחוקק". הארץ. נבדק ב-2023-02-27.
  253. ^ משפטנים בארה"ב נגד הרפורמה: "מקווים למען ישראל שתבחר בדרך חכמה יותר" | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-01-30
  254. ^ A Leadership Call for Critical and Necessary Debate About Israeli Policies, 1 February 2023
  255. ^ Peter Beinart, You Can’t Save Democracy in a Jewish State, 19 Feb. 2023
  256. ^ איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, "ארגונים ביהדות התפוצות במסר חריף: להקפיא מיידית את הליך חקיקת הרפורמה", ynet, 19.2.2023.
  257. ^ Statement of concern by Jewish scientists regarding the proposed Israeli judiciary reforms
  258. ^ ynet, פרשן בכיר ב"ניו יורק טיימס" קורא לביידן להתערב במהפכת המשפט: "שיכריז שלא נהיה האידיוטים השימושיים של נתניהו", באתר ynet, 18 בינואר 2023
  259. ^ טור בוושינגטון פוסט: נתניהו גורר את ישראל מחוץ לגבולות הדמוקרטיה, באתר ‏מאקו‏, 25 בינואר 2023
  260. ^ Ishaan Tharoor, Netanyahu drags Israeli democracy into the illiberal mire, The Washington Post, ‏January 25, 2023
  261. ^ דפנה מאור, "הפרשן הבכיר של "פייננשל טיימס": ההפיכה בישראל היא מחטף כוח שיביא שחיתות ופגיעה כלכלית" 22.2.2023.
  262. ^ ynet, פייננשל טיימס: המהפכה המשפטית מסוכנת לישראל, למזה"ת ולמערב, באתר ynet, 25 בפברואר 2023
  263. ^ Binyamin Netanyahu rushes to take on Israel’s Supreme Court, Economist, January 16th 2023 [5]
  264. ^ אסף אוני, ‏האקונומיסט: "חשש משמעותי שישראל בכיוון של הונגריה ופולין", באתר גלובס, 8 בפברואר 2023
  265. ^ עומר כביר, עורכת אקונומיסט מזהירה: "לפגיעה בשלטון החוק יש השלכות כלכליות משמעותיות", באתר כלכליסט, 21 במרץ 2023
  266. ^ Will Bibi break Israel?, Economist, March 16th 2023
  267. ^   אקונומיסט, שער "אקונומיסט": האם נתניהו ישבור את ישראל?, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2023
  268. ^ Jonathan Freedland, Netanyahu is leading a coup against his own country. But the threat is not only to Israel, The Guardian, ‏March 31, 2023
  269. ^ ברק רביד, התעמת עם רוטמן: השגריר של טראמפ יצא נגד ההפיכה המשפטית, באתר וואלה, 1 במרץ 2023
  270. ^ "Orban: Israel and Hungary have 'great results' in 'building conservative community'". The Times of Israel. 20 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
    מיכאל האוזר טוב, אורבן: הונגריה וישראל הגיעו להישגים נהדרים בהפיכת החברה לשמרנית, באתר הארץ, 20 בינואר 2023
  271. ^ פרופסור נטע ברק-קורן, תוכנית לוין-רוטמן לשינוי מערכת המשפט: ניתוח מקיף והצעה לדיון, הפקולטה למשפטים והמרכז לחקר הרציונליות  האוניברסיטה העברית בירושלים
  272. ^ נאום הנשיא: אנה ברסקי, "אפשר להגיע להסכמה רחבה": הנשיא הרצוג קרא להידברות בנאום מיוחד לאומה", מעריב 12 בפברואר 2023 תקציר OMNY, 12.2.2023.
  273. ^ פרופ' אליאב ליבליך וד"ר רונית לוין-שנור, "חמישה ליקויים במתווה של הנשיא הרצוג", מעריב 14.2.2023.
  274. ^ מתווה העם, באתר בית הנשיא, 15 במרץ 2023
  275. ^ מתווה הרצוג: בלי רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2023
  276. ^ מורן אזולאי, אטילה שומפלבי, הקואליציה דוחה את פשרת הרצוג: "הצעה חד-צדדית, מוטה ולא מקובלת", באתר ynet, 15 במרץ 2023
  277. ^ אטילה שומפלבי, קנצלר גרמניה לנתניהו: "תשקול את מתווה הנשיא", באתר ynet, 16 במרץ 2023

תבנית ניווט – ויקיזיציה

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:רפורמת_לוין/מתנגדים&oldid=39526239"