ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 378

דף זה הוא ארכיון של דיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

ארכיון המזנון (האחרון) – המזנון הנוכחי

---

Wikipedia to the Moon

Hello! Sorry that this is in English only, but we are using village pump messaging in order to reach as many language communities as possible. Wrong page? Please fix it here.

This is an invitation to all Wikipedians: Wikimedia Deutschland has been given data space to include Wikipedia content in an upcoming mission to the Moon. (No joke!) We have launched a community discussion about how to do that, because we feel that this is for the global community of editors. Please, join the discussion on Meta-Wiki (and translate this invitation to your language community)! Best, Moon team at Wikimedia Deutschland 18:35, 21 באפריל 2016 (IDT)

מיזם ברית המועצות

אני מתכוון לפתוח מיזם בנושא ברית המועצות, מי מעוניין? בסוף המיזם, מי שיהיה מעוניין, יפתח איתי את פורטל ברית המועצות! אני אורקוסיאדה, דברו איתי! 17:51, 24 באפריל 2016 (IDT)

האם נחוץ פורטל ברית המועצות, בהתחשב בכך שמדינה זו התפרקה לפני 25 שנים? דוד שי - שיחה 19:59, 24 באפריל 2016 (IDT)

אפשר לקרוא לו "פורטל רוסיה" ולהרחיב את היריעה. המיזם עדיין יכול להתמקד בברית המועצות. ביקורת - שיחה 20:13, 24 באפריל 2016 (IDT)

ביקרת - רעיון מעולה

אין חפיפה בין ברית המועצות לרוסיה, ושני הנושאים מצדיקים פורטל. אני לא מבין את התגובה של דוד בהתחשב בכך שיש לנו פורטלים ליוון העתיקה ולרומא העתיקה. יואב נכטיילר – שיחה 21:41, 24 באפריל 2016 (IDT)

לא קל לתחזק פורטל, ונראה שהעניין בפורטלים מצומצם. אני משקיע בפיתוחם של פורטלים קיימים אחדים, ולא חש שוויקיפדים רבים מצטרפים למשימה זו. לכן כדאי לחשוב פעמיים לפני פתיחת פורטל. נדמה לי שליוון העתיקה ולרומא העתיקה יש מקום מרכזי בתרבות. ברית המועצות, שהתקיימה 70 שנים בלבד, פחות מרכזית. פורטל:רוסיה סביר בעיני. דוד שי - שיחה 21:50, 24 באפריל 2016 (IDT)

עם זה אני מסכים. תכננתי ליזום תחזוק של הפורטלים במסגרת 200 אלף ערכים, אך אני לא יודע אם זה יצא לפועל. יואב נכטיילר – שיחה 22:06, 24 באפריל 2016 (IDT)

אתרי תצפית ללא תשלום

יש ערכים רבים על אתרי תצפית. בחלק מהמקומות הכניסה בתשלום ובאחרים הכניסה בחינם.
האם נכון לציין בערך האם הכניסה בחינם, או שזה פרט לא אנציקלופדי? --בן נחום - שיחה 13:05, 25 באפריל 2016 (IDT)

כדרכך בקודש יש לך דוגמה, אז קדימה. ביקורת - שיחה 12:47, 25 באפריל 2016 (IDT)

אתרי תצפית בתשלום: מגדלי עזריאלי, מצפה שלגים
אתרי תצפית ללא תשלום: המגדל ע"ש יעקב סוראסקי, מצפה איתן.
אלו רק דוגמאות, יש עוד ערכים רבים על אתרי תצפית. --בן נחום - שיחה 13:04, 25 באפריל 2016 (IDT)

התכוונתי לדוגמאות לערכים שבהם זה מצויין. למעשה, אין לזה חשיבות אנציקלופדית בדרך כלל, ובדרך כלל המידע הזה זמין באתר האינטרנט של האתר שאמור להיות מקושר ב"קישורים חיצוניים". מאידך, לעתים הצגת המידע כמות שהוא, עריכת סיורים וכדומה, גם הוא אינו אנציקלופדי. ביקורת - שיחה 13:10, 25 באפריל 2016 (IDT)

עד כה זה לא צויין, ולכן פתחתי את הדיון.
דווקא הדוגמאות דלעיל סותרות את הנימוק שלך, שכן להמגדל ע"ש יעקב סוראסקי ,למשל, אין כל "אתר אינטרנט".
אפילו מגדלי עזריאלי להם יש כמובן אתר אינטרנט רשמי, כניסה לאתר האינטרנט (שמופיע ב"קיצורים חיצוניים" לא רומזת על מקום בו ניתן למצוא מידע על כניסה בתשלום לתצפית (אני מאמין שחיפוש מעמיק יתן את המידע בסופו של דבר...)בן נחום - שיחה 13:14, 25 באפריל 2016 (IDT)

אני נגד. זה מידע תיירותי שלא מתאים לוויקיפדיה. יואב נכטיילר – שיחה 17:27, 25 באפריל 2016 (IDT)

אני מסכים עם יואב. גילגמש • שיחה 21:05, 25 באפריל 2016 (IDT)

לדעתי זהו פרט בעל חשיבות. ודאי וודאי כשאין אתר. נרו יאיר • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ו • 22:33, 25 באפריל 2016 (IDT)

לא הבנתי מה רצית לומר. מה זאת אומרת כשאין אתר? גילגמש • שיחה 23:55, 25 באפריל 2016 (IDT)

יש למידע הזה חשיבות, השאלה היא האם מדבור בחשיבות אנציקלופדית? (והתשובה היא-לא) Eladti - שיחה 00:03, 26 באפריל 2016 (IDT)

גילגמש, כשאין אתר אינטרנט למקום. ערך המוקדש על אתר תצפית לא יאמר אם הכניסה בתשלום? לי זה נראה פרט בסיסי. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ו • 00:12, 26 באפריל 2016 (IDT)

כעת זה ברור יותר. אני חושב שיש פה פן פרסומי מובהק. עדיף להמנע מדברים כאלה. גילגמש • שיחה 00:13, 26 באפריל 2016 (IDT)

אז אולי גם נוסיף את שעות הפתיחה, חניות נוחות באזור ואת תפריט המזנון במקום? ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא פורטל של אתרי תיירות.Eladti - שיחה 00:15, 26 באפריל 2016 (IDT)

לכתוב שהכניסה בתשלום זה פרסומי? להפך, זה עלול לגרום לאנשים לא להגיע. אלעד, הטיעון שלך הוא מה שנקרא אד אבסורדום. באותה מידה אני יכול לטעון שאם את זה לא כותבים, אז אולי נוריד גם את מיקום האתר ואת מה שניתן לראות ממנו ואת כל שאר הערך, כי ויקיפדיה היא אנצקילופדיה וכו'? לא הגיוני, נכון? גם מה שכתבת. הדיון הוא בפרט מסוים, לא בשאר הפרטים. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ו • 00:22, 26 באפריל 2016 (IDT)

תשלום זה פרט מסחרי. עדיף להמנע ממנו. גילגמש • שיחה 06:29, 26 באפריל 2016 (IDT)

אני תומך בציון חובת התשלום ואפילו הייתי יוצר קטגוריה מתאימה, אם יש די ערכים. בברכה. ליש - שיחה 08:03, 26 באפריל 2016 (IDT)

אני מסכים עם גלגמש ושאר השוללים פירוט הצורך בתשלום. יש הבדל בין פרסום המיקום כמו כל אתר, לבין מידע "מודיעיני" כמו האם בתשלום או לא, שעות פתיחה, מספר טלפון...שנילי - שיחה 08:11, 26 באפריל 2016 (IDT)

ציון חובת תשלום אינו עניין מודיעיני, אלא מהותי - אם יפורט גובה התשלום, צורת התשלום וכדומה, זה יהיה מודיעיני. בברכה. ליש - שיחה 08:19, 26 באפריל 2016 (IDT)

ומידע כגון "האתר סגור בשבתות וחגים"? או "האתר פתוח למבקרים בתיאום מראש בלבד"? או "האתר בתשלום למעט לתושבי העיר"? מה ההבדל בין מידע כזה למידע על תשלום? שנילי - שיחה 08:27, 26 באפריל 2016 (IDT)

הפרט היחיד שהייתי מציין האם מדובר באתר פתוח לקהל או לא. לדוגמא: מבצר עתלית. שנילי - שיחה 08:31, 26 באפריל 2016 (IDT)

כדי להבדיל בין שאלות מהותיות ושאלות מודיעיניות אני משתמש במיון השאלות: שאלה שהתשובה לה ניתנת בכן או לא, היא כנראה שאלה מהותית, שאלה שהתשובה שלה צריכה לפרט, אינה כזאת. האם האתר פתוח לציבור או לא זו שאלה מהותית וכך גם האם יש חובת תשלום בכניסה או לא. אפשר גם לנסח את זה כך: "האם הכניסה חופשית או לא?" בברכה. ליש - שיחה 08:58, 26 באפריל 2016 (IDT)

תשמע, ליש. עדיין לא החלטתי מה דעתי בענייו ואם אדבר עליה כאן, אבל יש סיכוי של 80% לפחות שאם זה יקרה זה יהיה בעד ציון הפרט הספציפי הזה. וגם בעד ציון האם פתוח שבת, ונגד כל שאר הפרטים. לא יודע, נחכה ונראה. אבל אתה יורה לעצמך ברגל. פעמיים. פעם ראשונה כשמדבר על שאלת כן ולא. נובע מזה מיידית שהשאלה "האם יש נקניקיות במזנון של האתר" היא תשובה של כן ולא, אבל לא הייתי רוצה לציין אותה בערך. כמו גם שאלה הרבה יותר שפויה "האם יש מעלית שבת", כי בכל זאת מדובר בנקודה גבוהה. ופעם שניה בעניין הקטגוריה - תיצור אחת עבור אלו שחינם לתושבי העיר? ואחת עבור אלו שחינם בחמשו"ש? כניסה חינם זה פרט חשוב, אולי מספיק חשוב כדי להופיע בתבנית פרמטרית בתחילת הערך, כמו נגיד נגישות נכים בתבנית תחנת רכבת, אבל לא צריך להרים להנחתה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:08, 26 באפריל 2016 (IDT)

גם אני סבור שאין מקום לציין האם הכניסה בתשלום. גם אין מקום לציין שעות פתיחה, האם השירותים נקיים, האם המזנון באתר בהשגחת הרבנות וכדומה. בשביל המידע הזה יש את אתר ויקימסע, ואילו ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 11:44, 26 באפריל 2016 (IDT)

גם לדעתי אין לציין את שאר הדברים שהזכרת. עם זאת, יש מקום לציין אם הכניסה בתשלום. גם יש לציין אם יש במקום מזנון וחנות מזכרות. כל אלה הם פרטים מהותיים ביחס לאתר. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ו • 12:52, 26 באפריל 2016 (IDT)

הדיון הזה עלה לגבי ערכים העוסקים באתר תצפית, אבל הנושא הוא רלוונטי גם למוזיאונים, שמורות טבע, גנים לאומיים ועוד ועוד. גם לתת הוראות מפורטות איך להגיע לאתר מסוים הוא מידע. אבל לשם כך יש את ויקימסע. אנחנו אנציקלופדיה, ואיני חושבת שהמידע אם משלמים בכניסה או לא, מקומו בערך. לרוב המקומות יש אתר אינטרנט המקושר לערך, והמידע זמין שם, כולל סכום התשלום, הוראות הגעה ועוד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:42, 26 באפריל 2016 (IDT)

כאמור, אין טעם לדון בפרטים שעליהם יש הסכמה שמקומם במקומות אחרים. כרגיל, כדאי להתמקד בנושא שבמחלוקת. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ו • 14:42, 1 במאי 2016 (IDT)

שינוי הפניות לדף פירושונים - נא תשומת לב למשמעויות

עבר לשיחת ויקיפדיה:פירושונים. גילגמש • שיחה 09:48, 15 במאי 2016 (IDT)

איזו חשיבות יש ליום הולדתו של אדם חי?

עבר לשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#איזו חשיבות יש ליום הולדתו של אדם חי? - העברה מהמזנון. גילגמש • שיחה 09:50, 15 במאי 2016 (IDT)

הפניות למיזמים אחרים בתצוגת מכשירים ניידים

שלום רב, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא חשוב הנוגע למרבית הערכים בויקיפדיה. כיום כמחצית ממשתמשי ויקיפדיה גולשים לאתר דרך מכשירים ניידים. מספר זה יכול גם לעלות בעתיד. משתמשים אלה אינם יכולים לראות את ההפניות למיזמים אחרים (כמו, ויקיציטוט , ויקיטקסט ואחרים) המופיעים בקישורים החיצוניים בערכים בתצוגת המחשבים. כך נגזל מהם כלי חשוב למידע נוסף על הערך אותו הם קוראים. אני בעד לשנות את המדיניות הנוכחית, ולאפשר לגולשים במכשירים הניידים לראות את ההפניות הללו. בתודה מראש. קליאו - שיחה 15:07, 27 באפריל 2016 (IDT)

בעד הצגת {{מיזמים}} גם למכשירים ניידים – לא ברור מדוע קישורים למיזמי קרן ויקימדיה מוסתרים, בעוד כל שאר הקישורים החיצוניים גלויים. מועדים לשמחה, דולב • שיחה 15:36, 27 באפריל 2016 (IDT)

בעד חזק Amitayzl - שיחה 17:14, 27 באפריל 2016 (IDT)

בעד יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:20, 27 באפריל 2016 (IDT)

הנושא הזה כבר הועלה במזנון בעבר, אפשר להגיע לוויקישיתוף בערכים שבהם משתמשים בתבנית {{ויקישיתוף בשורה}}, לפי מיטב זיכרוני, ההחלטה הזאת היא של המפתחים, בגלל העומס של העלאת הדף עם תבנית המיזמים. בכל מקרה, אין להחלטה כאן כל השפעה, כי זאת החלטה כוללת המתייחסת בכל הוויקיפדיות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:22, 27 באפריל 2016 (IDT)

לגבי ויקישיתוף - הוא לא היחיד, ואין את זה בכל הערכים בהם יש קישור אליו ממיזמים. בעניין אין כל השפעה - אני בטוח למדי שאת טועה. אלא אם יש חוק בין ויקיפדי לגבי זה שאינני מודע אליו, אני לא רואה בעיה טכנית לתקן זאת תוך חצי דקה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:25, 27 באפריל 2016 (IDT)

יש בהחלט דברים שלא מופיעים בתצוגת ניידים, חלקם חשובים לא פחות, ואף יותר, מ"מיזמי ויקיפדיה". להלן רשימה חלקית: רוב תבניות הניווט בתחתית הערך לא מוצגות. הקישורים בצד ימין רובם לא מוצגים, כולל תיבת הכלים. כתלות בדפדפן, או "לקרוא בשפות אחרות" או "קטגוריות" לא מוצגים (אודה שטרם פיצחתי את החידה הזו, אבל לפחות אצלי, מעולם לא ראיתי גם וגם. נראה שהתלות היא בדפדפן, משום שזו אותה התנהגות בחשבון ומחוץ לחשבון). מיזמים אחרים נמצא די רחוק למטה מבחינת סדר העדיפויות. לדעתי, בעיצוב רספונסיבי ("תצוגת ניידים"), פחות עדיף על יותר, והשינוי המוצע לא יהיה שיפור. קיפודנחש 18:58, 27 באפריל 2016 (IDT)

בהחלט יש סדרי עדיפויות, אבל המצב הנוכחי הוא כפי שציין דולב הוא שלקישורים חיצוניים מקריים באינטרנט יש עדיפות על מיזמי ויקימדיה שעוברים פיקוח ובקרה.לדעתי כל המרבה בקישורים בין מיזמי ויקימדיה השונים הרי זה משובח. אגב בכיוון ההפוך המציאות שונה. למשל בתצוגת ניידים בויקיציטוט ניתן לראות את ההפניות לויקיפדיה וגם למיזמים אחרים. אם זה ישולב בתוך הקישורים החיצוניים לא יהיה בזה גם משום עומס על עיני המשתמש.קליאו - שיחה 19:58, 27 באפריל 2016 (IDT)

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה

לא מזמן שמתי לב, שכל מיזם נכתב בתצורה הבאה: ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם XXX. לדעתי, זה אינו נחוץ שנשים את המיזמים בתור ערכי משנה של הדף של המיזמים. למה זה נחוץ בכלל? ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 16:53, 27 באפריל 2016 (IDT)

זה נועד לרכז אותם בסוג של מרחב. גילגמש • שיחה 18:59, 27 באפריל 2016 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: היות וזה המצב היום, השאלה האמתית היא לא "למה זה נחוץ", אלא "האם זה מפריע". התשובה היא "לא". קיפודנחש 19:00, 27 באפריל 2016 (IDT)

קיפודנחש - זה כן מפריע. שאני צריך לעשות קישור למיזם כלשהו, אני צריך לכתוב את כל הדבר המסורבל הזה. זה סתם מיותר. ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 21:46, 27 באפריל 2016 (IDT)

לא התכוונתי "מפריע לך אישית", אלא "מפריע לפעילותו התקינה של המיזם". זה לא מפריע. קיפודנחש 22:10, 27 באפריל 2016 (IDT)

יש אפשרות לעשות "קיצור דרך" כמו למשל וק:חממה, ע"י יצירה של דף הפניה עם שם קצר יותר Chenspec - שיחה 12:26, 29 באפריל 2016 (IDT)

סוגריים חכמים

שלום,

שימו לב לגרסה הזאת של הערך Supper's Ready. הערך מספר על שיר ארוך של להקת ג'נסיס. השיר מחולק למספר קטעים, שלכל אחד מהם יש שם, ובערך יש פסקה על כל חלק מהשיר. לחלק מהכותרת יש טקסט בסוגריים בסוף.

עכשיו, תשוו איך הגרסה הזאת נראית בדפדפן פיירפוקס ובדפדפן כרום (אני מדבר על הגרסאות הנוכחיות – פיירפוקס 45 וכרום 50).

שמים לב להבדל?

אם אין לכם כוח להסתכל שם, פשוט תסתכלו כאן:

As Sure As Eggs Is Eggs (Aching Men's Feet)

בפיירפוקס 45 זה נראה נכון, עם הסוגריים סביב המילים (Aching Men's Feet). בכרום 50, הסוגר שאמור להיות אחרי המילה Feet נמצא בתחילת המשפט.

כל מי שכתב בעברית ובאנגלית באינטרנט מכיר את הצרה הזאת. ובכן, האלגוריתם הדו כיווני של יוניקוד מתחיל לפתור אותה בצורה חכמה ואוטומטית יותר: מעכשיו, זוגות סוגריים אמורים להיות מזוהים ולהיות מוצגים נכון. פיירפוקס 45 כבר ממש את החידוש וכרום עוד לא. נקווה שגם כרום יממש בקרוב.

עדיין כדאי לסמן קטעים באנגלית שמוכנסים לטקסט עברי באופן מפורש עם תבנית {{משמאל לימין}} או עם משהו כמו <span dir="ltr">, כפי שעשיתי בעריכה הזאת, אבל בעתיד הקרוב, גם אם זה לא ייעשה, יהיה סיכוי שהטקסט טוב יותר מאיך שאתם זוכרים מהשנים האחרונות של השימוש במחשב.

החידוש הזה עדיין לא פותר את כל הבעיות. למשל, אתם תשימו לב שסימן השאלה בשם השיר „How Dare I Be So Beautiful?” לא מופיע בקצה הנכון. אולי זה ייפתר אוטומטית בעתיד (למרות שאני בספק). אבל לפחות הסוגריים ייראו בקרוב טוב יותר. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 18:58, 1 במאי 2016 (IDT)

MSchottlender-WMF, יעניין אותך אם לא שמת לב. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:52, 3 במאי 2016 (IDT)

וואו! ממש מגניב. יש לך אולי לינק לspecs של החידוש הזה? מעניין אותי לדעת איך הם מחשבים את המיקום הנכון... תודה על השיתוף! 198.73.209.1 23:10, 3 במאי 2016 (IDT)

MSchottlender-WMF ר׳ את הקישורים האלה:

• http://unicode.org/reports/tr9/#Paired_Brackets
• http://www.unicode.org/notes/tn39/ --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:12, 5 במאי 2016 (IDT)

הטילדה הרביעית

לפני כמעט חודשיים הוצע להוציא גליון חדש של העיתון על ידי אנדרסן (שיחה | תרומות | מונה) ומאז לא זז כלום. האם לחכות או לקחת את העניין על עצמי? • ויקיפד200 • שיחה • בורא עולם הוא הכל! • 20:41, 1 במאי 2016 (IDT)

לתת לאנדרסן דחיפה קטנה, ואם זה ממשיך לא לזוז, לקחת על עצמך. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 21:08, 1 במאי 2016 (IDT)

לדאבוני כי רב, מלבד ויקיפד אחד לא הצלחתי להרים את הפרוייקט. לצערי אי אפשר להוציא טילדה רצינית על ידי שני כותבים בלבד, שאני כולל בכך גם את עצמי (אם כי הבטחתי לו שאוציא בכל מקרה את הגרסה החדשה אם יכתוב). פרסמתי זאת גם בלוח המודעות, גם במזנון, גם בלוח הטילדה (אליו מקושרים ויקיפדים רבים) ואף בעמוד הפייסבוק של הקהילה ובשיחות עם אנשים שהספקתי להכיר, וכל זאת ממרחק 3200 ק"מ מהארץ. העלתי חרס בידי, אך אני (כרגיל) מוכן ומזומן לקחת את העניינים לידי, או להפקידם בידיך הנאמנות, אם וכאשר יש בנמצא ויקיפדים שמעוניינים לכתוב לעיתון. נילס אנדרסן - שיחה 23:21, 1 במאי 2016 (IDT)

זה לא כל כך עובד ככה. העורך צריך לפנות למשתמשים ספציפיים ולבקש מהם לעשות דבר מה מוגדר. פנייה כללית בדף כללי כמו המזנון או בדף כללי בפייסבוק לא תניב תוצאה רצויה. הכי טוב שתבדוק מי תרם כתבות לטילדה בעבר ונסה לעניין אותם בכתיבה לטילדה החדשה. בדרך זו תוכל לצבור כמה כותבים פוטנציאליים. כמו כן, אפשר לבדוק מה חדש בעמותה או אצל השכנים ולדווח לקהילתנו. אתה דובר שבדית אז אולי תכתוב כתבה על אירוע מעניין בוויקיפדיה השבדית (סתם כדוגמה). גילגמש • שיחה 16:44, 2 במאי 2016 (IDT)

שינוי בנוהל הצבעת מחלוקת

עבר לשיחת ויקיפדיה:ערכים במחלוקת. גילגמש • שיחה 09:52, 15 במאי 2016 (IDT)

איך לא קיבלנו יפה עורכים חדשים מהמרכז האקדמי שלם

עבר לשיחת ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות. גילגמש • שיחה 09:57, 15 במאי 2016 (IDT)

גוגל סורק גרסה חדשה של ויקיפדיה פעם בחודש

נתקלתי בזה עכשיו באחד מדפי העזרה בוויקיאנגלית, הממליץ להשתמש בחיפוש הפנימי של ויקיפדיה כל עוד אפשר כי זה של גוגל לא אקטואלי בתוצאות מתוך ויקיפדיה. זה מסביר המון בעיות של חוסר עדכון, לרוב של ערכים חדשים, שנתקלנו בהן בעבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:17, 5 במאי 2016 (IDT)

ראה Udi Lion שיימחק עוד מעט – תוצאה שלישית בגוגל. הערך נוצר ב־01:07. חזרתי • ∞ • שיחה 01:24, 5 במאי 2016 (IDT)

מעניין. אבל אני זוכר גם כמה מקרים של חוסר עדכון של כמה שבועות בחודשים האחרונים. אם אני לא טועה, של רחל1 בין היתר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:03, 5 במאי 2016 (IDT)

מהניסיון שלי, פעמים רבות ערך חדש בוויקיפדיה מופיע בגוגל תוך דקות מרגע שנוצר. דוד שי - שיחה 07:24, 5 במאי 2016 (IDT)

הבעיה של חיפוש גוגל בערכים שבשמם יש גרש עדין קיימת. ערך מלפני חודש כמו צ'ריטי וייקפילד או מלפני חודשיים כמו ג'ייסון פלמינג לא מופיעים בחיפוש, ואילו ערך מאתמול סטיב פמברטון הופיע בתוצאות זמן קצר אחרי שהועלה, כך גם ערכים אחרים שאין בשמם גרש. בברכה, רחל - שיחה 07:29, 5 במאי 2016 (IDT)

גוגל מחפש באמצעות כמה שרתים במקביל וכל אחד מהשרתים סורק את האינטרנט בנפרד. זו הסיבה שאם תריצו שאילתא כמה פעמים במהירות לא תמיד תקבלו אותן תוצאות בדיוק. אני מניח שגם לגבי ויקיפדיה פעם תיפול על שרת שבדיוק עבר על האתר ופעם על שרת עם גרסה קצת יותר ישנה. ‏DGtal‏ - שיחה 09:30, 5 במאי 2016 (IDT)

לדעתי בדרך כלל מתעדכן תוך זמן קצר. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ו • 20:43, 5 במאי 2016 (IDT)

ערך שסונדל במצב טיוטה

עבר לשיחה:קרניזם. גילגמש • שיחה 10:28, 15 במאי 2016 (IDT)

ויקיפדיה:מסנן השחתות/דיווח על שגיאות

שמתי לב שפניות רבות בדף הזה נותרות ללא מענה, וחבל, כי סביר להניח שרובן מוצדקות (לא נראה לי שמשחית אמתי היה טורח). כל דיווח מוצדק שלא מקבל מענה גורם להפסד של תוכן באופן ישיר, וגם לתסכול מצד תורמים חדשים. הוספתי את הדף לרשימת המעקב שלי, ואני מפנה את תשומת לבכם לעניין כדי שעוד אנשים יעשו זאת, ובעיקר מפעילים שיש להם הרשאות לטפל במסנן. Amitayzl - שיחה 21:08, 5 במאי 2016 (IDT)

אם כבר הנושא הזה עלה, שימו לב שיש בעיה בהודעה הזאת. אם המשתמש נחסם, הרי שהוא לא יכול לדווח על השגיאה של המסנן. ‏Guycn2‏ · ☎ 03:34, 6 במאי 2016 (IDT)

שינוי מדיניות המחיקה: כתיבת ערכי פרקים

עבר לשיחת ויקיפדיה:מדיניות המחיקה. גילגמש • שיחה 10:29, 15 במאי 2016 (IDT)

שימוש במקף בוויקיפדיה העברית

הועבר לשיחת ויקיפדיה:מקף וקו מפריד#שימוש במקף בוויקיפדיה העברית 10:17, 27 במאי 2016 (IDT)

כיתוב תמונה ב„היום בהיסטוריה”

― הועבר מהדף שיחה:עמוד ראשי
ניסיתי להעלות את זה פעם או פעמיים ואני לא זוכר למה זה לא התקבל, אז אנסה שוב:

למה אין כיתוב לתמונה ב„היום בהיסטוריה”?

כמעט כל יום זה מציק לי.

אני מסתכל על התמונה ותוהה מי זה, וצריך לעבור שם־שם בכל הפריטים ב„היום בהיסטוריה” ולנחש במי מדובר.

לפעמים מחברי „היום בהיסטוריה” עושים טובה ורושמים בסוגריים אחרי השם „(בתמונה)”, אבל לא תמיד.

אבל למה להסתבך עם זה, במקום פשוט לכתוב את השם ליד התמונה עצמה, כמו שעושים בכל הדפים בוויקיפדיה? --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 10:45, 30 באפריל 2016 (IDT)

אמיר, אני לא חושבת שמישהו החליט לא לעשות זאת, אבל הדפים האלה אבל הדף ויקיפדיה:היום בהיסטוריה נפתח מזמן, וכנראה לא מתוחזק, איני חושבת שיש גם אחראי. כל אחד יכול לתקן זאת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:24, 30 באפריל 2016 (IDT)

אפשר דוגמה למצב הרצוי? חזרתי • ∞ • שיחה 22:56, 30 באפריל 2016 (IDT)

לפני יציאתי לחופשת ויקי הייתי בעיצומו של תהליך הכנסת תבנית {{בתמונה}} לתבניות היום בהיסטוריה. בינתיים סיימתי עם מחצית מתבניות התאריכים העבריים ועם קצת סבלנות, תראו שישתפר המצב בעתיד הקרוב גם לתבנית היום בהיסטוריה לתאריכים לועזיים. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:19, 1 במאי 2016 (IDT)

 אהבתי, חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:24, 1 במאי 2016 (IDT)

Amire80, אני לא אוהב את המצב הנוכחי. העיצוב שיוצר פרמטר "ממוזער" נראה מוזר מדי ולא טוב בקטן. עדיפה התצוגה בעמוד הראשי בוויקי האנגלית שבה יש כיתוב אבל לא "ממוזער". תומר - שיחה 15:08, 6 במאי 2016 (IDT)

לא אכפת לי כל־כל איך זה נראה מסביב, כל עוד כתוב מי או מה בתמונה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:19, 6 במאי 2016 (IDT)

ואיך עושים את זה ללא "|ממוזער"? חזרתי • ∞ • שיחה 15:21, 6 במאי 2016 (IDT)

יש לפנות למישהו שמבין בזה שייצור תבנית ליצירת כיתוב לתמונה כמו שיהיה בוויקי האנגלית. עד אז יש לשחזר את כל השינויים שנעשו לתבניות העמוד הראשי, מכיוון ששינוי עיצובי משמעותי שכזה לא ניתן לבצע לאחר דיון עם כ"כ מעט משתתפים. לדעתי גם כדי להוסיף את הכיתוב בפורמט של ויקי אנגלית יש צורך בדיון במזנון. תומר - שיחה 16:01, 6 במאי 2016 (IDT)

הדיון היה להוסיף את תבנית {{בתמונה}} במקום שיש מספר ידיעות, כדי שידעו לאיזו ידיעה התמונה מתייחסת. אין מקום לממוזער. שימו לב גם, שכאשר מניחים את הסמן על התמונה בתבנית חדשות ואקטואליה, גם מקבלים מידע מיהו המצולם. אני חושבת שזה מספיק. הפתרון שלנו מוצלח יותר מאשר בוויקיפדיה האנגלית. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:25, 6 במאי 2016 (IDT)

אבל כתבת "כל אחד יכול לתקן זאת". את לא ברורה, ולי ברור שאף אחד לא יוסיף כיתוב לתמונות. סתם עקשנות ושמרנות. חזרתי • ∞ • שיחה 01:37, 7 במאי 2016 (IDT)

זה לא עניין של שמרנות. הפתרון של "ממוזער" פשוט לא מתאים ולא יפה, וגם אם הוא היה כזה - שינוי כזה חייב להתקבל אחרי דיון בפורום רחב כמו המזנון. בכל אופן, בעזרתו של ערן, עשיתי ניסוי במשתמש:Tomer T/טיוטה כיצד העמוד הראשי ייראה לפי המודל של ויקיפדיה באנגלית. אעביר את הדיון למזנון. תומר - שיחה 11:35, 7 במאי 2016 (IDT)

― סוף העברה
אני מעביר את הדיון למזנון. אסכם את ההשתלשלות: לאחר שאמיר הציע להוסיף כיתוב תמונה לצד תבניות כמו "היום בהיסטוריה", ועובד וחנה הביעו תמיכה בהוספת תבנית {{בתמונה}} (כיתוב כמו (בתמונה) לצד הטקסטים בתבניות), משתמש:חזרתי הבין בטעות (אני לא מאשים את חזרתי) שהייתה תמיכה בהוספת כיתוב לצד התמונות והחל להוסיף לכמות גדולה של תבניות בעמוד הראשי את הפרמטר "ממוזער" (דוגמה [1]), באופן שבעיניי הפך את העיצוב למאוד לא יפה ואני לא חושב שזה הכיוון הנכון. גם חנה ועובד (לא בדיון הזה) הביעו התנגדות ל"ממוזער". בוויקיפדיה באנגלית הכיתוב מופיע מתחת לתמונות, ובעזרת ערן יצרתי דוגמה לשימוש בעמוד הראשי - ראו במשתמש:Tomer T/טיוטה. מה דעתכם בסוגיה? תומר - שיחה 11:42, 7 במאי 2016 (IDT)

לא ברור לי מה לא בסדר. הקישור שנתת כדוגמא לפרמטר ממוזער נראה בסדר גמור. יש דוגמא לכיצד זה נראה בשימוש בעמוד הראשי? אחרת לא ניתן להשוות. Liad Malone - שיחה 12:16, 7 במאי 2016 (IDT)

בבקשה: משתמש:Tomer T/טיוטה2. תומר - שיחה 12:38, 7 במאי 2016 (IDT)

אוקיי, אז אכן הרבה יותר אסתטי ללא ממוזער. Liad Malone - שיחה 13:02, 7 במאי 2016 (IDT)

רק במקרה כלשהו שאתה מתכוון להפוך את הטיוטה שלך לדף ראשי, שים לב שלא מזמן תיקנתי את הכיתוב על קבר רחל המשוררת לכנרת במקום דגניה, שעדיין מופיע אצלך בטיוטה. Liad Malone - שיחה 13:06, 7 במאי 2016 (IDT)

לתומר:ראשית, אני שמח שהצלחתי בזכות "הבנתי הלקויה" ובזכות זה ששוחזרתי כמשחית לגרום לכך שיזוז משהו בנושא הכיתוב התחת לתמונה – נושא שהועלה רבות ורוב מי שדיבר על זה לא רצה להתעסק עם זה.

שנית – לגבי הבנתי המוגבלת: חנה לא הביעה "תמיכה בהוספת תבנית {{בתמונה}} (כיתוב כמו (בתמונה)..." שבעקבותיה גרמתי להופעת כיתובים מתחת לתמונות. האמת היא שאמיר א׳ אהרוני שאל "אבל למה להסתבך עם זה (עם תבנית "בתמונה", ח.), במקום פשוט לכתוב את השם ליד התמונה עצמה, כמו שעושים בכל הדפים בוויקיפדיה". חנה Hanay ענתה לו: "אמיר, אני לא חושבת שמישהו החליט לא לעשות זאת, ... כל אחד יכול לתקן זאת", וכך עשיתי.

וטענתי גם שהכיתוב "בתמונה" עלול להטעות, כי אם תוחלף התמונה בתבנית – לא בטוח שייזכרו להזיז את הכיתוב "בתמונה" לשורה המתאימה. נעניתי ש"לא נראה לי שסיבה ראויה להשאיר את זה הוא החשש שמא ישכחו לשנות כאשר תשתנה התמונה" (ע"י Ovedc). תוך כיממה היו שתי תמונות בחדשות ואקטואליה, עם כיתוב אחד "בתמונה". איזו תמונה מהשתיים? שאלה טובה.

וכשביקשתי דוגמה איך להוסיף כיתוב למטה, לא נעניתי. את הממוזער מצאתי באחת התבניות של הדף הראשי. חזרתי • ∞ • שיחה 13:07, 7 במאי 2016 (IDT)

חזרתי, קודם כול, השתדלתי מאוד לא להישמע מעליב בניסוח שלי, אבל זה מאוד קשה בכתב. הייתה כאן אי-הבנה כלשהי, מכיוון שראית שלאחר השינוי שעשית, חנה ועובד הביעו אליו התנגדות. בכל אופן, מתנצל אם פגעתי. אני לא חושב שיש טעם לנתח מי טעה ואיך, ועדיף להתמקד בדיון הזה בעיצוב הנכון של העמוד הראשי ובהגעה להסכמה. תומר - שיחה 13:44, 7 במאי 2016 (IDT)

מסכים למה שכתבת, ולשימוש בתבנית החדשה. חזרתי • ∞ • שיחה 13:50, 7 במאי 2016 (IDT)

אני מבהירה את מה שכתבתי כדי שלא תהיינה אי הבנות. אני מעדיפה את השימוש בתבנית {{בתמונה}} על פני הפתרון של תומר. זה נקי יותר, מאשר הפתרון שתומר הציע. כשכתבתי בדיון שכל אחד יכול להוסיף, התכוונתי לכך שכל אחד יכול לכתוב (בתמונה), לא התכוונתי לממוזער. השתמשתי בפתרון זה גם לפני שיצרו את התבנית. איני חושבת שנוצרת בעיה בשימוש בתבנית זאת. המקום היחיד שרבים עורכים היא תבנית:חדשות ואקטואליה, בדרך כלל אין בעיה, ואנשים זוכרים לתקן, בנוסף יש עוקבים רבים אחר דף זה. זה שהייתה תקלה ביום מסוים זאת לא סיבה לשנות, גם בפתרון החדש, אנשים יכולים לשכוח לתקן את הכיתוב. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:32, 7 במאי 2016 (IDT)

גם אני מאוד אוהב את המבנה המוצע, אבל מציע לשקול שיפור נוסף: למרכז את הכיתוב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:55, 7 במאי 2016 (IDT)

הטיוטות של תומר טובות, עם מסגרת או בלי. העיקר שיהיה כתוב ליד התמונה. (ולא משנה מה ייבחר בסוף, תודה לתומר על ההשקעה בבניית הטיוטות!) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 00:32, 8 במאי 2016 (IDT)

אני עם Tomer T. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 12:10, 9 במאי 2016 (IDT)

מכאן לקחתי את הרעיון של "ממוזער": פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה; אבל את מי שכתב שם "ממוזער" לא משחזרים. רק הוספתי תיאור – ושוחזרתי על ידי תומר. חזרתי • ∞ • שיחה 03:54, 10 במאי 2016 (IDT)

חזרתי, עשית המון עריכות והיה לי הרבה עבודה בלשחזר אותך, בד"כ לא יכולתי לעשות את זה גם עם כפתור השחזור כי היו עריכות לאחר מכן. כך שבעריכה הזו נפלה טעות. תומר - שיחה 20:31, 10 במאי 2016 (IDT)

תומר כדי לשחזר מספר עריכות עוקבות ניתן פשוט לערוך גרסה מוקדמת יותר של הערך וכך ישוחזרו כל העריכות שלאחר אותה גרסה. עוד אפשרות היא למחוק ידנית את מה שצריך בטקסט שמופיע אחרי שלוחצים ביטול ולפני שלוחצים שמירה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ג' באייר ה'תשע"ו • 21:26, 10 במאי 2016 (IDT)

זה נכון, אבל זה לא כזה מהיר עם מספר רב של עריכות. בכל אופן, אנחנו סוטים מהדיון. תומר - שיחה 09:37, 11 במאי 2016 (IDT)

קישורים אדומים בתמונת היום

תמונת היום שבעמוד הראשי הוא תצלום מפורסם של מנהיגי היישוב שנעצרו בשבת השחור. בכיתוב מתחת לתמונה מוזמן הקורא ללחוץ על תמונת האנשים המופיעים בה כדי להגיע לערך אודותיהם. הבעיה היא שלשניים מהאנשים המופיעים בתצלום - דוד שינקרבסקי וחיים אלפרין, לא קיים ערך ולכן מן הסתם לחיצה עליהם מביאה את הקורא לערך לא קיים. האם אין הסכמה מימים ימימה שקישורים אדומים לא צריכים להופיע בעמוד הראשי או שזה סתם היה נדמה לי? יורי - שיחה 20:10, 14 במאי 2016 (IDT)

אכן, כך מקובל בוויקיפדיה העברית, אבל נדמה לי שהגיע הזמן לשנות הסכמה זו. ההסכמה נוצרה כאשר בוויקיפדיה העברית היו מעט ערכים, והיה חשוב להדגיש בעמוד הראשי את המעט שיש. כעת, עם כ-190,000 ערכים, לא נורא אם המבקר בעמוד הראשי ילמד מקישורים אדומים שעדיין חסרים לנו שניים-שלושה ערכים להשלמת המיזם. יש לזכור שקישורים אדומים הם מאפיין מובהק של ויקיפדיה ואחד ממנועי הצמיחה שלה, אין הצדקה להסתירו בעמוד הראשי. דוד שי - שיחה 21:09, 14 במאי 2016 (IDT)

אני חושב שהקוראים לומדים את זה בכל יום כשהם נכנסים לערכים שבכמעט כולם מופיעים קישורים אדומים. אני לא רואה סיבה טובה להתחיל להכניס את זה גם לעמוד הראשי. יורי - שיחה 21:56, 14 במאי 2016 (IDT)

אני מתנגד לשינוי המדיניות הנוכחית. עמוד ראשי הוא עמוד מיוחד ויש להקפיד בו על קישורים כחולים בלבד. אני לא מכיר אפילו ויקיפדיה אחת בגודל שלנו (כ-200,000 ערכים) שמרשה להציג קישורים אדומים בעמודה הראשי. גילגמש • שיחה 08:45, 15 במאי 2016 (IDT)

האם חוות גלעד ומאחזים אחרים הם בתחומי ישראל?

בעריכה הזו ביטל משתמש:ערן את הקביעה שחוות גלעד היא בתחומי ישראל. זוהי לטעמי קביעה מרחיקת לכת שלא זכור לי שהוחלט עליה. החברים שם מצביעים בבחירות ומקבלים שירותים מממשלת ישראל ומהמועצה האזורית אליה הם שייכים. היישוב נמצא קילומטר מקדומים השייכת לתחומי ישראל. יישוב לא יכול להיות תלוש באוויר, שייך לשומקום. הרי הוא לא שייך לרשות הפלסטינאית, אז למה הוא שייך? כנ"ל עוד כ-10 יישובים בקטגוריה:מאחזים ביהודה ושומרון. מבקש לקבוע מדיניות שיישובים אלה שייכים לישראל, כל עוד הממשלה לא הכריזה על פינוי ומסירת השטח לפלסטינאים. אל לנו לקבוע מדיניות על תקן "מחקר ראשוני". בורה בורה - שיחה 21:39, 8 במאי 2016 (IDT)

• לטענה שחוות גלעד נמצאת בתחומי ישראל יש להביא מקור.
• קדומים לא שייכת לתחומי ישראל, אבל היא יישוב ישראלי המוכר בצורה רשמית על ידי משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[2].

ערן - שיחה 21:57, 8 במאי 2016 (IDT)

המקור נמצא במפה. אפשר לדון איך להחשיב את שטחי C באופן כללי, אבל כל עוד שאר היישובים נחשבים לנמצאים בתחום ישראל - אין סיבה שיהיה הבדל לגבי המאחזים. יזהר ברק • שיחה • א' באייר ה'תשע"ו • 22:04, 8 במאי 2016 (IDT)

על אילו "שאר היישובים" מדובר? רמת הגולן סופחה רשמית לישראל, אבל התנחלויות מעבר לקו הירוק ("בגדה המערבית") לא נחשבות "בתחום ישראל". כמו שכתב ברק, באמת אין סיבה שיהיו הבדלים - אם מישהו הגניב "ישראל" לערך על התנחלות כלשהי בגדה, צריך לתקן. כרגע זה לא המצב באריאל ועפרה (שתי אלו שבדקתי). קיפודנחש 03:12, 9 במאי 2016 (IDT)

התבנית הזאת לא משומשת ברוב ערכי הערים והישובים בישראל, שכן בהם נעשה שימוש ב{{בוט יישובים}}. אמנם בכל המקומות שהיא קיימת מצויין "מדינה: ישראל". ובכלל זה: כל הישובים שנחרבו בתוכנית ההתנתקות, וחברון. יזהר ברק • שיחה • א' באייר ה'תשע"ו • 10:21, 9 במאי 2016 (IDT)

לפי ישראל עצמה, הגדה המערבית אינה חלק ממנה - החוק הישראלי אינו חל שם, והשליטה שם מוגדרת כ"תפיסה לוחמתית". ישראל מתייחסת לשטח כ"שטחים מוחזקים". הריבון בגדה המערבית הוא אלוף פיקוד מרכז. החוק הישראלי חל באופן אישי על אזרחי ישראל בגדה, אבל לא על השטח - לכן שכנים, ישראלי ופלסטיני, חיים שם לפי מערכות חוקים שונות לגמרי. הישראלי כפוף לדין הישראלי הרגיל, בעוד הפלסטיני כפוף למערכת חוקים שמשלבת חוקים אזרחיים ירדניים, פקודות צבאיות, ומספר מוגבל של חוקים ישראליים לגביהם ניתן צו הרחבה מיוחד, המרחיב את תוקפם לשטחים המוחזקים. כל אלה חלים רק מתוקף סמכות הריבון הצבאי - הכוח המחזיק / כובש, צה"ל, ולכן כל מערכת המשפט היא צבאית. ההבדל הזה במערכות החוק הביא, לדוגמא, לצורך בהקמת מל"ג-יו"ש, כיוון שחוק המל"ג אינו תקף בשטחים, ונדרש גוף כדי לפקח על מוסדות השכלה גבוהה שם (בגדול, מכללת אריאל); מל"ג-יו"ש כפופה גם היא למשטר הצבאי, ולכן מכללת אריאל הפכה לאוניברסיטה מתוקף סמכות הריבון הצבאי, אלוף הפיקוד.

ההבדל הזה בחוקים הוא בדיוק ההבדל, כפי שהזכיר קיפודנחש, בין הגדה (תפיסה לוחמתית / כיבוש צבאי), לבין מזרח ירושלים והגולן, אותם ישראל אכן סיפחה, כלומר החילה את חוקיה בהם (ולכן המחלוקת לגבי סיפוח הגדה). זה לא אומר שקצרין, לדוגמא, היא ללא-מחלוקת בשטח ישראל, אבל כן אומר שאין ספק שחוות גלעד, וכל יישוב אחר בגדה, אינם בשטח מדינת ישראל, וגם המדינה אינה מנסה לטעון אחרת. עופר קדם - שיחה 04:22, 9 במאי 2016 (IDT)

פרשנות נחמדה, רק ששהיא לא מסתדרת עם ההגדרה בכל שאר הערכים המקבילים. הם כולם נמצאים במחוז יהודה ושומרון, שהגדרתו בפתיח הערך: "מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל, הכולל את היישובים שבאזור יהודה ושומרון (איו"ש - הגדה המערבית)." דהיינו כל יישוב במחוז נכלל בתחומי מדינת ישראל. לפחות נדרש דין אחיד לכל היישובים ולא הגדרה מקומית זו או אחרת לפי דעת הכותב. בורה בורה - שיחה 07:08, 9 במאי 2016 (IDT)

זו לא פרשנות, אלא המציאות לפי חוקי המדינה - חוקי מדינת ישראל אינם חלים בגדה המערבית, וישראל עצמה מעולם לא טענה שהגדה היא חלק ממנה, אלא רק שמעמדה הסופי צריך להיקבע במשא ומתן. לשיטתך, פעולות הסיפוח של הגולן ומזרח ירושלים חסרות משמעות. הניסוח בערך בויקיפדיה אינו מקור לדבר, אך אם היית קורא עוד מספר שורות בערך, היית רואה שכתוב בו: "הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק יישובים שבהם מתגוררים ישראלים.... המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, ולא חל בו החוק הישראלי, כי אם החוק הירדני". עופר קדם - שיחה 08:26, 9 במאי 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי הפרשנות של עופר מדוייקת לגמרי. מעולם לא הוחלה ריבונות ישראלית על שטחי יש"ע למעט סיפוח מזרח ירושלים. אני גם לא מכיר טענה הפוכה. ‏DGtal‏ - שיחה 09:16, 9 במאי 2016 (IDT)

עופר קדם - אתה צודק בהסבר שלך, למעט טעות קטנה. כתבת שאזרח ישראלי שגר בהתנחלות או מאחז כפוף לדין הישראלי הרגיל, וזה לא נכון. הוא כפוף לצווי האלוף, בדיוק כמו כל תושבי השטח שנכבש. אלופי צה"ל הנפיקו במהלך השנים צווים המחילים את רוב חוקי מדינת ישראל על אזרחים ישראלים המתגוררים בהתנחלויות, אך יש עדיין חוקים שלא הונפק עבורם צו אלוף מתאים ולכן הם לא חלים עליהם, למשל חוקי שמירת איכות הסביבה ([3]), תקנות רישוי עסקים, ועוד. -- ‏גבי‏ • שיח 09:46, 9 במאי 2016 (IDT)

אכן. אוסיף שאין מדובר בהנחתות של אלופי הפיקוד, אלא חלק מחוקי המדינה עצמם מתייחסים במפורש לכך שהם אמורים לחול גם באיו"ש. לדוגמא פקודת מס הכנסה קובעת את תחולתה על אזרחי ישראל שם, והמדינה קובעת שיוצבו שם קלפיות. פורמלית ההתנחלויות אינן נמצאות בישראל, אך בכל מה שנוגע לשדה המדינה בתבנית:עיר כשהיא מונחת בערך של יישוב בעל מעמד חוקי בישראל (למעט מאחזים), לדעתי יש לכתוב "ישראל" מעצם היותו יישוב ישראלי רשמי, בדיוק כפי ששגרירות ישראל בוושינגטון היא מוסד ישראלי רשמי. בברכה, גנדלף - 10:14, 09/05/16

גנדלף - חשוב לי לציין שיש בידך טעות בקשר לפקודת מס הכנסה. הפקודה היא חוק שנחקק על ידי הכנסת, אבל הכנסת לא יכולה לחוקק חוקים שיחולו על שטחי יהודה ושומרון כי חוקי מדינת ישראל אינם חלים שם, זוכר? הפקודה נכנסת לתוקף אך ורק באמצעות צו אלוף שקובע את תחולתה. ואכן, תוכל למצוא רשימה מכובדת של צווים בדבר מם הכנסה, שומות וגבייה ביהודה ושומרון במסמך הבא: [4] (עמ' 55 ואילך). כמו כן, לשגרירויות יש מעמד משפטי מיוחד שכלל לא קשור למעמד המשפטי של שטחים המוחזקים בתפיסה לוחמתית, ולכן הדוגמה של שגרירות ישראל בוושינגטון איננה רלוונטית. בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 10:56, 9 במאי 2016 (IDT)

גבי, ידוע לי היטב שהפקודה חלה ביש"ע רק לאחר שאלופי הפיקוד אישרו זאת. רק הערתי שבעת הצורך הכנסת עצמה התאימה אותם לטובת העניין, לדוגמה כי אלופי הפיקוד אינם מוסמכים לקבוע עבור המדינה שאזרחיה יורשו להצביע בחו"ל והצבעתם תיספר. גם לא טענתי שיש דימיון משפטי בין התנחלויות לשגרירויות, אלא שאנציקלופדית בשני המקרים מתאים שיוך לישראל. באופן דומה, אם ארה"ב תקים התנחלות אזרחית בשטח באנטרקטיקה שלא שייך לאף מדינה, או אפילו במפרץ גואנטנמו (של קובה), בתבנית נציג אותו כיישוב אמריקאי. בברכה, גנדלף - 11:32, 09/05/16

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מציע שלא להיכנס לדקויות שעלולות להנפיק תוצאה לא נייטרלית או אף מוטעית. הפתרון הטוב ביותר בכל המאחזים והיישובים הדומים, הוא לכתוב בפרמטר "מדינה" כך: "בשליטת מדינת ישראל" ובהערת שוליים קבועה להביא הסבר מתומצת בסגנון דברי Okedem למעלה. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 12:04, 9 במאי 2016 (IDT)

אפשר לשים דגל של מדינת יהודה ;-) -- ‏גבי‏ • שיח 12:11, 9 במאי 2016 (IDT)

מר W, להכניס להערת שוליים בתבנית הסבר למדני של ויקיפד שכבר הוצג כשגוי, זו ההצעה שלך להימנעות מדקויות שעלולות להנפיק תוצאות לא ניטרליות או אף שגויות? בברכה, גנדלף - 12:19, 09/05/16

כתבתי *בסגנון* דברי Okedem. ההדגשה על "בסגנון". לא *מה* שהוא כתב, אלא כל הסבר נכון (ואינני נכנס לשאלה אם דבריו נכונים או לא) שיסביר את המשפט המתחמק-משהו "בשליטת מדינת ישראל". Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 13:23, 9 במאי 2016 (IDT)

ובדברי ההדגשה אינה על "שכבר הוצג כשגוי". כל מינוח מתחמק בלוויית ניסוח מפולפל של ויקיפד יהיה גרוע בהרבה מהשארת השדה ריק. מכל מקום, כיוון שההצעה שלי קונקרטית, אם בראייתך היא בלתי ניטרלית או אף מוטעית, עדיף שתבהיר מדוע. בברכה, גנדלף - 14:10, 09/05/16

תודה למשתמש:יזהרברק שהצביע על הסטייה המוזרה בחברון (לפי הדף, חברון נמצאת "80% ברשות הפלסטינית ו-20% בישראל", חוץ מזה שזה סטוי, זה גם לא נכון). שמבקשת תיקון מיידי. לגבי "כל הישובים שנחרבו בתוכנית ההתנתקות" - אם יש ערך כזה ובו כתוב שהיישוב נמצא במדינת ישראל, צריך לתקן זאת. זו בוודאי לא סיבה להחיל את הטעות על עוד ועוד יישובים. השאלה "באיזו מדינה נמצאים היישובים הללו" היא שאלה חשובה ונכבדה, אבל ויקיפדיה לא צריכה לספק לשאלה הזו תשובות מפוקפקות ושגויות רק בגלל שאין לנו תשובה נכונה. ההצעה שהובאה למעלה, כלומר לכתוב "בשליטת מדינת ישראל", אינה טובה יותר מההצעה הנגדית: לכתוב "תלוי את מי שואלים". קיפודנחש 20:16, 9 במאי 2016 (IDT)

בחברון, בערך עצמו כתוב על שטחי H2 שהם "באחריות מדינת ישראל". תראה, יש כאן שאלה של פרשנות הפרמטר. כתוב "מדינה". מה זה אומר? האם דווקא סיפוח מלא, או שמספיק גם פחות מכך? אם אין הסכמה, אפשר באמת למצוא ניסוח מוסכם. יזהר ברק • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 20:37, 9 במאי 2016 (IDT)

את הטענות יש להפנות להפנות לממשלת ישראל שלא סיפחה את השטח. אני חושב שצריך ליצור קט' מיוחדת ליישובים בשטחי A, B ו-C ביו"ש. כנ"ל לשטחים מיוחדים כמו H2 וכו'. קודם כל צריך שישראל עצמה תספח את השטח ואחר כך אשמח לתמוך בסיפוח גם בוויקיפדיה. אי אפשר לעשות את זה במקום הממשלה. גילגמש • שיחה 20:42, 9 במאי 2016 (IDT)

גם ללא סיפוח - ישראל שולטת במקום כבר כ-50 שנה, שהם רוב מכריע של שנות המדינה בכלל. יש להבהיר שהשלטון במקום ישראלי. יש אמנם כמה חוקים שלא הוחלו, אבל רובם של החוקים הוחלו דה פקטו, עם או בלי סיפוח. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 23:11, 10 במאי 2016 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

בלי להתייחס לשאלה הפוליטית אלא לשאלה הטכנית, בעת עשיית סדר בקטגוריה:תבניות נתקלתי ב{{הטבות}} שיכולה בדיוק להתאים למקרה זה, בהנחה שיש מגבלה על כמות המקרים ולא צריך להתייחס לכל יישות כזו (יישוב/התנחלות/מאחז וכו') בנפרד. צריך להגיע להחלטה מה לנסח בכל מקרה, ובהתאם ניתן להכין תבנית "בשטח/בשליטת/מעמד" עם פרמטר שמתייחס לאיזה שטח המקום נמצא או ספציפי לכמה יישובים (למשל חברון), כפי שנעשה בתבנית הקיימת ובשליטת מי. עכשיו השאלה היא האם יש מספר מוגבל של מקרים כאלו. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 04:09, 11 במאי 2016 (IDT)

תבנית מעניינת. אבל אולי הגיע הזמן לעדכן אותה, המידע שם הוא בן שנתיים, מה זה עוזר עכשיו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:34, 11 במאי 2016 (IDT)

רעננתי את תבנית {{הטבות}}. דוד שי - שיחה 08:37, 12 במאי 2016 (IDT)

בהמשך להודעתי הקודמת, האם ניתן להגיע לניסוח אחד לכל סוג שטח? (ניסוח לשטח A, שטח B, שטח C, שטח H2) מה מבחינה חוקית (מעמד השטח מבחינה מדינית, מעמד היישוב-האם הוקם בהכרת המדינה), מה מבחינה צבאית/ביטחון פנים וכו'. במקרה כללי ניתן גם לקשר פשוט לערך המתאים (לדוגמה, שטח C או יהודה ושומרון) וכל הדקדוקים המשפטיים יופיעו בו ובמקרה ספציפי ניתן לציין בתבנית שהמעמד נתון במחלוקת ולקשר לפסקה בתוך הערך בנושא מעמד היישוב. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 16:33, 14 במאי 2016 (IDT)

אני מניח שאת הדיון הפרטני כדאי לעשות בדף שיחת התבנית עצמה ולהזמין את המומחים לתבניות כמו בורה בורה, קרלוס הגדול ואחרים. הם כבר ידעו איך לעשות את זה בצורה טובה. אם אפשר מצד אחד לציין שהשטח נמצא תחת שליטה ישראלית וטרם סופח למדינה העברית, הרי שיש לעשות זאת. יש להראות את מעשיה של הממשלה (או את חוסר מעשיה) לקורא כדי שיחליט אם הוא אוהב את המצב או לא. גילגמש • שיחה 10:05, 15 במאי 2016 (IDT)

כאמור, אזכור {{הטבות}} הוא רק כמודל לתבנית חדשה דומה-למעשה נדרש לפתוח דיון על יצירת תבנית חדשה באולם הדיונים. כהקדמה לדיון הטכני, אשמח אם המשתתפים בדיון הנוכחי (עופר קדם, יזהר ברק, קיפודנחש, גבי וכל אחד אחר) יוכלו לענות על השאלה העקרונית-האם ניתן להגביל את כל ניסוחי המעמד הללו למספר מצומצם של מקרים (בתור התחלה, שטחי A, B, C, H2) או שכל יישוב לגופו? למשל, האם יש חוקים/תקנות שהוחלו ע"י צו צבאי לחלק מסוים של היישובים או שכולם הוחלו על כל נוכחות ישראלית ביהודה ושומרון? ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 02:03, 16 במאי 2016 (IDT)

אני אתמקד בצד האנציקלופדי של השאלה. לדעתי יש להשלים את הערכים על שטח A, שטח B, שטח C, שטח H1, שטח H2 ועוד שטחים שהוגדרו בהסכמים בין ישראל לפלסטינים והוגדר עבורם מעמד משפטי ומדיני. (חלק מהערכים כבר קיימים.) לאחר מכן, כל יישוב מעבר לקו הירוק צריך להיות משוייך בתבנית לשטח המתאים, כמובן עם קישור לערך המתאים. בברכה, --‏גבי‏ • שיח 08:33, 16 במאי 2016 (IDT)

אם זה המצב, נשמע שיש היתכנות לתבנית כזו. כדאי להעלות כמה דוגמאות למקרים שונים כאלו ולהסכים על ניסוחים לכל אחד לפני שאנחנו מתחילים דיון באולם התבניות. לחילופין, אני בעד להתחיל משהו ראשוני כדי שהדיון לא ייעלם בארכיון של המזנון. אפשר יהיה להעביר את הדיון לדף השיחה של התבנית, להמשיך לעבוד עליה משם וכשהכל יהיה מגובש, להגיש את זה להצבעה באולם התבניות.
בלי קשר להרחבת הערכים שזה מאמץ אחר, בינתיים כדאי לפתור את הנושא של פרמטר "מדינה". אולי אפשר להשתמש בפרמטר חבל ארץ או יחידה שלטונית (נניח יחידה עליונה-יהודה ושומרון, יחידה משנית-שטח A/B/C), או לרשום שם "במחלוקת" או הן את ישראל והן את הרשות הפלסטינית? אגב, הדיון הזה יכול להיות תקף לשטחים נוספים הנמצאים בסכסוך כמו באוקראינה, ארמניה וכו'. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:55, 18 במאי 2016 (IDT)

קודם כל חשוב לא לסרבל תבניות, לכן אני ממליץ להימנע מהביטוי "במחלוקת" וגם להימנע מהערות שוליים בתבנית. אתה יכול להעביר את הדיון לדף השיחה של התבנית, ולהמשיך שם. לא נראה לי שצריכים הצבעה בשביל שינוי טכני כל כך פשוט, שגם משקף את המצב במדוייק. הפרמטר "מדינה" ימשיך לתאר את המדינה, אבל במקרים של שטחים שנויים במחלוקת הוא יתאר את שם השטח (שטח A, שטח H2, וכו') ולא יכלול דגל כלשהו. כלל זה יכול להיות תקף גם לשטחים נוספים הנמצאים בסכסוך כמו באוקראינה, ארמניה, וכו'. למשל, כיום בערך על העיר צחינוואלי כתוב: "מדינה / טריטוריה - גאורגיה, דרום אוסטיה", עם שני דגלים. התיאור הזה לא מדוייק, מכיוון שרוסיה ועוד כמה מדינות מחשיבות את דרום אוסטיה כמחוז רוסי. על פי הכלל שאני מציע, בתבנית "עיר" ייכתב רק שצחינוואלי נמצאת בדרום אוסטיה, ללא דגל. הקורא המתעניין יוכל לקרוא בערך המקושר על דרום אוסטיה ומעמדה המדיני והמשפטי. בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 09:24, 19 במאי 2016 (IDT)

מקובל עלי לכתוב שטח C או שטח A וכו' בתבנית, אבל לפי הנוהג שיושם במקרה של מפת ישראל בעקבות הצבעת מחלוקת, ובהמשך כשרוסיה כבשה וסיפחה את קרים בעקבות דיון במזנון, התבנית אינה המקום להצגת תביעות על השטח של ישויות שאינן שולטות בה בפועל. בברכה, גנדלף - 16:54, 19/05/16

אפשר לסכם?

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
סוג לא תואם [ אוכלוסייה ]

חוות גלעד (מאחז)

השילוט בכניסה לחוות גלעד
השילוט בכניסה לחוות גלעד
מדינה / טריטוריה	שטח C
תאריך ייסוד	2002
אוכלוסייה	‏
‑ במאחז	כ−40 משפחות וכמה עשרות בחורי ישיבה
קואורדינטות	32°13′29″N 35°10′46″E
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   חוות גלעד (למפת צפון השומרון רגילה)   חוות גלעד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חוות גלעד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חוות גלעד

האם לאור הדיון, התצוגה לעיל מקובלת? אם כן, איישם אותה בערכים. בורה בורה - שיחה 17:49, 24 במאי 2016 (IDT)

לפי אותו עיקרון נצטרך להסיר את הדגל גם מיישובים פלסטיניים כגון יריחו שאינם נמצאים בשטח מדינה כלשהי, ובמקום לשייך אותם לרשות הפלסטינית, לכתוב בהם שטח A. וכל שכן אם היישוב בשטח B או C. האם לכך הכוונה? לדעתי עדיף לעשות את ההפך ולהוסיף דגל ושם מדינה ליישובים הישראליים, אבל אם זה לא יקרה, חשוב שהמדיניות תהיה אחידה בכל המקרים. בברכה, גנדלף - 05:53, 25/05/16

כן זו באמת בעיה. המתדיינים פה עוד יוסיפו שם דגל ירדן באמתלה שלא חל שינוי סטטוטורי... כל כך פשוט לכתוב ישראל וזהו. בורה בורה - שיחה 06:23, 25 במאי 2016 (IDT)

לא ברור לי שצריך בכלל לציין שם מדינה בתבנית במקרים כאלו, ואפשר להשאיר את השדה ריק. ערן - שיחה 07:19, 25 במאי 2016 (IDT)

"לעצום עיניים"? זו דרכה של ויקיפדיה לפתור בעיות? בורה בורה - שיחה 07:26, 25 במאי 2016 (IDT)

יש לי מחשבות שניות לגבי מה שאני בעצמי הצעתי כאן למעלה. אני גם לא בטוח שמדיניות אחידה היא הדבר הנכון במקרה זה. לגבי הישובים הפלסטיניים ביהודה ושומרון, אולי לא חייבים לפרט אם הם בשטח A, B, C וכו' אלא רק לציין שהם ברשות הפלסטינית, עם דגל פלסטין. אפשר להחיל כלל זה גם לגבי חברון וישובים ברצועת עזה. לגבי התנחלויות ומאחזים, יש היגיון מסויים להציג בהם את דגל ישראל, כפי שהציע נרו יאיר למעלה, מכיוון שגרים בהם בעיקר אזרחי ישראל שהוחלו עליהם רוב חוקי מדינת ישראל, וכמו כן ברור שישראל היא השולטת בשטחים אלה. הבעיה היחידה היא השם שיוצג ליד הדגל. אולי צריך לכתוב "בשליטת ישראל", ובכך לפתור בתמציתיות את כל המחלוקות. -- ‏גבי‏ • שיח 07:59, 25 במאי 2016 (IDT)

לא נראית לי ההבחנה בין יישובי הרשות הפלסטינית ליישובים בתחומי יהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית אינה מדינה מוכרת, ולא אנו שנחליט להכיר בה. על כל יש לנקוט כלל שווה על שניהם. אם ביישובים הישראליים יכתב שטח C ביישובים הפלסטיניים יש לכתוב שטח A או שטח B. בורה בורה - שיחה 18:01, 29 במאי 2016 (IDT)

מקורות

בהמשך לדיון פרטני בשיחה:ענת קם, ברצוני להגיע להחלטה כוללת בנושא מקורות. נראה שיש איזו ספק תפיסה רווחת, ספק מדיניות דה-פקטו, שלפיה אין צורך במקורות לגבי פרטים "טריוויאליים" בערכים מסוימים, בעיקר ביוגרפיות, ויש לדרוש להם מקור רק אם עלה ספק סביר בנכונותם. אני סבור שתפיסה זו חוטאת לתפקידנו כאנציקלופדיה: לסכם את הידע שכבר פורסם במקורות אחרים. כמו כן, כפי שכתבתי בדיון: "אם לא ניתן למצוא מקור, זה יכול לרמוז לעתים קרובות שאולי הפרט איננו חשוב במיוחד, שהרי איש לא ראה צורך לציינו עד כה ואין צורך לציינו גם בערך האנציקלופדי".

לאור זאת, אבקש לקבוע או לאשרר את הכלל הבא: במקרה שעולה ספק סביר בתום לב אם פרט מסוים בערך פורסם במקור אמין, ניתן למחוק אותו בכפוף לנהלים המקובלים (ניסיון לאתר מקור, הצבת "דרוש מקור" וכו') גם אם אין סיבה מיוחדת לפקפק בנכונותו של הפרט.

אני מבקש להתמקד בשאלה הכללית שהעליתי ולא לפזר את הדיון לנושאים אחרים שעלו בדיון הספציפי, כמו: השימוש באגרון; התייחסות לבקשות של מושא הערך; חשיבות אנציקלופדית של תאריך לידה; ועוד. ראובן מ. - שיחה 12:22, 9 במאי 2016 (IDT)

הסוגייה נידונה כבר לא אחת בעבר, לדוגמה בויקיפדיה:מזנון/ארכיון 296#מייל אישי כמקור. נדמה לי שאכן המדיניות דה-פקטו היא להסתמך על ראיונות או התכתבויות שלא פורסמו, כמקור להשלמת פרטים. בתחרות הכתיבה על נשים דאשתקד ההשקעה בתחקיר אף צויינה בין נימוקי החלטת ועדת הפרס. ובעצם כל העלאת תמונה שצילם ויקיפד לוויקישתוף היא סוג של מחקר מקורי, במיוחד אם אנו מסתמכים על עדותו לגבי מה שמוצג בתמונה. לכן נראה שבדיון הפרטני אליו הפנית, הרצון למחוק את התאריך קשור לשלושת הנושאים הספציפיים שהזכרת. בברכה, גנדלף - 12:46, 09/05/16

לגפי המשפט האחרון, הדיון על ענת קם פחות מעניין אותי מהסוגיה שהעליתי. ראובן מ. - שיחה 12:50, 9 במאי 2016 (IDT)

אתה סותר את עצמך מיניה וביה. בתחילה אתה מתנגד למדיניות שדורשת ספק סביר, ובהמשך אתה מנסח כלל שכן מצריך ספק סביר. בכל מקרה, אני נגד ההצעה. אם אין סיבה מיוחדת לפקפק בנכונותו של הפרט, אז אין סיבה מיוחדת לפקפק בנכונותו של הפרט. וממילא, הדרישה למקור - כאשר תבוא - לא תהיה בתום לב כלל ועיקר. וכפי שציינתי שם בדיון, זה לא רק תיאוריה אלא המדיניות בפועל בכל הערכים. לפי דבריך אפשר לעבור עכשיו על ערך אישיות אקראי, כולל ערכים מומלצים, ולהציב 50 תבניות {{מקור}}. להטריח את כל הקהילה לאמת שהוא באמת עבר דירה ב1958, ובאמת נולדו לו 3 בנים, ובאמת אין לו אחות, וללכת לאתר את העורך שבשנת 2006 הכניס את הפרט לערך, ולתחקר אותו על מה בדיוק הוא הסתמך, ואז ללכת ולרוקן את כל שאר פרק הביוגרפיה שלא נמצאו לו ראיות חותכות (כי הרי ראיות מאוד מאוד מסתברות אך לא חותכות, כפי שהובאו בשיחה:ענת קם, לא הספיקו לך). הרבה יותר מדי מילים נשפכו על תאריך לידתה של קם וההצעה שלך מציעה להפוך את הקרקס הזה לנוהל קבוע בכל המיזם. יזהר ברק • שיחה • א' באייר ה'תשע"ו • 12:52, 9 במאי 2016 (IDT)

לא סתרתי את עצמי. שים לב לתיקון שערכתי בדבריי ושאותו דרסת יחד עם התגובה של גנדלף (אולי התנגשות עריכה). הדרישה שאני מציע לא באה על חשבון הדרישה לפעול בתום לב ובצורה סבירה, שיתופית ומכבדת. גם כשקיבלנו בזמנו החלטה גורפת שדורשת מהכותב לקרוא את המקורות שהוא מצטט, לא עברנו ערך ערך ודרשנו מכותביו להעיד על כך. אני מסכים שאין לראות בעין יפה פעילות כזאת. ראובן מ. - שיחה 12:59, 9 במאי 2016 (IDT)

אני מסכים עם יזהר ברק. יש גבול לרמת הדיוק שאפשר לדרוש מהערך. פרט שולי כמו תאריך לידע לא דורש מקור. כמעט כל הערכים (כולל בוויקיפדיות זרות) לא כוללות מקור לתאריך הלידה. מסופק מקור רק כאשר יש ספק לגבי תאריך הלידה. כך למשל מסופק מקור לתאריך לידתו של יוליוס קיסר כי עלה ספק במחקר לגבי שנת הלידה המדויקת. הפרטים מצוינים בפרק הרלוונטי (תחילת פרק הביוגרפיה). כך ראוי לנהוג כל פעם שיש ספק לגבי תאריך הלידה. אם בקשת המחיקה מגיעה בגלל שגב' קם לא מעוניינת שתאריך הלידה שלה יופיע בערך אודותיה - אין כל חובה להטריח אותנו בחיפוש מקורות לעשרות אלפי ערכים, כאשר ברוב המקרים מדובר במידע בעל חשיבות קטנה ביותר. לא באמת חשוב עם פלוני נולד ב7 במאי או ב8 במאי. זה פרט ביוגרפי שנהוג לציין אבל לכשעצמו אין לו השפעה מכרעת. לכן, אין צורך במקור כתוב. גילגמש • שיחה 13:03, 9 במאי 2016 (IDT)

תאריך לידה הוא כלל לא פרט שולי, המדיניות הקיימת כפי שמופיעה ויקיפדיה:ביבליוגרפיה היא ש"יש לסמוך על הכותבים, אך עם זאת מקורות אמינים וביבליוגרפיה מבססים את הכתוב בערך, ומאפשרים אימות איתן לכתוב בערך. אימות זה חשוב פי כמה בנושאים רגישים, כחשדות פליליים, מידע אישי וכדומה." תאריך לידה הוא מידע מסוג זה ומכיוון שאין מקור אמין שניתן לאימות במקרה שלה, יש להסיר את היום המדויק. "להתנקם " בענת קם רק בגלל שהיא ביקשה זאת נראה לי מעשה פסול. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 13:08, 9 במאי 2016 (IDT)

זה לא נכון ביחס לוויקיפדיה האנגלית, ככל הידוע לי. יש להם מדיניות מחמירה מאוד לגבי ביוגרפיות של אנשים חיים, לפיה אפשר להסיר מידית פרטים לא ממוסמכים אפילו בלי לדרוש מקור. ראובן מ. - שיחה 13:11, 9 במאי 2016 (IDT)

זה פרט טריוויאלי ביותר. אין מקור גם לכך שפלוני למד בבית ספר גורדון, הלך לחוג ג'ודו ושאביו היה בעל מאפייה. מצופה שהפרטים האלה יופיע במקורות הכללים שמוצגים בפרק קריאה נוספת וקישורים חיצוניים. בערכים אודות דמויות איזוטריות כמו גב' קם שחשיבות הערך אודותיה מבחינה אנציקלופדית היא לא גדולה אין אפשרות למצוא ספרות מחקרית שעסקה בה. היא לא מספיק חשובה כדי שהיסטוריון כלשהו יכתוב ביוגרפיה אודותיה. בנוסף, עמדתי כלל לא נובעת מרצון להתנקם בגב' קם. אין לי עניין אישי בנושא זה. למעשה, בקושי הכרתי את הפרשה עד שהתחילו כל התזזיות האלה בערך. בסך הכל הפשע שלה למרות שהוא נשמע נורא חמור (ריגול חמור) לא היה משמעותי במיוחד והעונש שהיא קיבלה לא היה משמעותי מאוד. גילגמש • שיחה 13:13, 9 במאי 2016 (IDT)

נגד מצטרף ליזהר ברק - מי שיש לו חשד שהמידע לא נכון, הוא זה שצריך להוכיח את החשד. במידה ולא, הנחת העבודה שלנו היא שהמידע הוא נכון. Eladti - שיחה 13:23, 9 במאי 2016 (IDT)

נגד כמו Eladti. BAswim - שיחה 13:41, 9 במאי 2016 (IDT)

"מי שיש לו חשד שהמידע לא נכון, הוא זה שצריך להוכיח את החשד." זה ממש המצאה חדשה ונוגדת כל סטנדרט של כתיבה אנציקלופדית. מי שמוסיף מידע צריך להביא מקור למידע. לגילגמש, אתה רושם "מצופה שהפרטים האלה יופיעו במקורות הכללים שמוצגים בפרק קריאה נוספת וקישורים חיצוניים", אין פה מחלוקת, וגם לפי המדיניות אין להסיר מידע שיש לו גיבוי בקישורים חיצוניים, הסוגיה היא לגבי מידע שאין לו כלל מקור גם לא בפרקי הקריאה הנוספת או הקישורים החיצוניים ואינו ניתן לאימות. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 15:04, 9 במאי 2016 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מסכים. ניתן לפקפק בכל פרט בערך מכל סיבה שהיא (כולל תחושת בטן). חובת ההוכחה שהמידע נכון צריכה להיות מוטלת תמיד על האדם שהוסיף את הפרט המדובר. אם נעבוד הפוך, העסק לא יעבוד. לגבי האזכור שהיה כאן עח ערכים שבהם מבוצע "תחקיר מעמיק" כגון ראיונות עם נשוא הערך וקרוביו, אשמח אם מישהו יסביר לי איך זה לא נחשב "מחקר מקורי" שבפעם האחרונה שבדקתי אמור להיות אסור אצלינו. יורי - שיחה 15:17, 9 במאי 2016 (IDT)

אני מסכים עם הטענה המרכזית לפי המידע בוויקיפדיה צריך להיות מאומת במקורות. עם זאת, יש פרטים איזוטריים חסרי חשיבות מהותית שאין להם אישוש. גם בספרות מחקרית הפרטים האלה בדרך כלל לא מאומתים באופן מיוחד. למחוק תאריכי לידה זה נשמע לי גזרה קשה. גילגמש • שיחה 15:21, 9 במאי 2016 (IDT)

מה זה משנה אם זה תאריך לידה או משהו אחר? אם לא ניתן לאתר מקור בשום מקום לפרט מסוים לא בורר לי כיצד אתה יכול להשאיר אותו בערך. ואם תתחי להגיד, למידע הזה מספיק לי לראות תגובה בבלוג שמאשרת את נכונותו, ולזה מספיק לי לקבל אישור במייל מחבר של X, אתה תהפוך את ויקיפדיה לבדיחה. יורי - שיחה 15:32, 9 במאי 2016 (IDT)

יורי, זה בדיוק המצב כיום. יזהר ברק • שיחה • א' באייר ה'תשע"ו • 16:25, 9 במאי 2016 (IDT)

מחילה על הדריסה שהייתה בתחלית הדיון. נוצר בגלל קריזות של ספק הסינון. זה גם מה שמנע ממני לתקן את הטעות. עכשיו הוא נרגע פתאום.
אני מצרף עוד כמה דיונים שהיו בנושאים הללו בעבר: ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 174#עדות מכלי ראשון מול מחקר ראשוני, שיחת ויקיפדיה:אמינות#אמינות מידע, ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 282#קיבועה של מדיניות חשובה, ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 289#מה הוא מחקר מקורי?, ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 303#שיקול דעת.

יזהר ברק • שיחה • א' באייר ה'תשע"ו • 16:26, 9 במאי 2016 (IDT)

נכון מאוד מה שאומר Tomtom‏: הטענה "מי שיש לו חשד שהמידע לא נכון, הוא זה שצריך להוכיח את החשד." היא שגויה לחלוטין. חובת ההוכחה על מידע שנוסף חלה על מי שמוסיף את המידע. זה כלל שאמור להיות מובן מאליו, אבל מכיוון שיש אנשים שהוא לא מובן להם מאליו, הוא צריך להיות כתוב במפורש.

ונכון מאוד גם כל מה שאומר ראובן מ.: כל מי שיש לו ספק סביר על כל פרט, לא משנה איזה, יכול למחוק אותו. או להציב "דרוש מקור", ואם לא מסופק מקור אחרי זמן סביר (לא חייבים לקבוע זמן מדויק) – למחוק אותו.

וכן, כמו שאני אומר פעם אחר פעם: צריך לעשות את זה בנחישות וללא נימוסים מיותרים בכל הערכים, כולל ערכים מומלצים, שנכתבו על־ידי כל הכותבים. זה כולל את הכותבים הוותיקים ביותר, זה כולל ביורוקרטים, וזה כולל כמובן את עבדכם הנאמן.

אחרת זאת לא אנציקלופדיה אלא קשקושייה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:07, 9 במאי 2016 (IDT)

יכול להיות שבלב כבד עלינו לקבל את מחיקת הפרטים האלה. גילגמש • שיחה 20:43, 9 במאי 2016 (IDT)

בכל הדיון הזה לא ברור לי למה יש כאלה החושבים שמידע לגבי תאריך לידה המגיע מנשוא הערך הוא לא מהימן. מהיכן אתם חושבים העיתונאים לוקחים את התאריך? אני בטוחה שהם לא מבקשים לראות את תעודת הזהות של נשוא הערך לפני שהם כותבים את המידע. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:07, 9 במאי 2016 (IDT)

כן, אני לגמרי מצפה שעיתונאי יבדוק מסמכים ולא יאמין לכל דבר. ליתר דיוק, אני מצפה לזה מהעורך שלו. בעיתונים מכובדים בארה״ב יש מקצוע בשם „בודק עובדות”. זה שבארץ כנראה אין כאלה (או לפחות לא ברמה של ארה״ב) לא אומר שצריך לוותר על זה דווקא. להפך, צריך לשאוף לדיוק ביותר דברים. עדיף לא לכתוב תאריך מלכתוב תאריך שיש לגביו ספק. כנ״ל לגבי כל טענה אחרת. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 00:29, 10 במאי 2016 (IDT)

אני מסכים לחלוטין עם ראובן וTomtom. ולגבי מחקר מקורי: מילא, אם עורך מסויים היה אומר "שמעו, ענת קם מסרה לי את התאריך בעצמה כשהתכתבנו במייל", אבל זה ממש לא המצב כאן. בכלל לא ברור מאין הגיע התאריך הזה ואם הוא כל כך טריוויאלי, אני לא מבין מה הבעיה פשוט לוותר עליו עד להודעה חדשה. Liad Malone - שיחה 00:31, 10 במאי 2016 (IDT)

ברור מאוד. הובאו מספיק מקורות שמוציאים את העניין מכל ספק סביר. יזהר ברק • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 01:12, 10 במאי 2016 (IDT)

אני רוצה לחדד את המשמעות של הדברים. קחו למשל את לוי אשכול. מדובר בערך מומלץ עם פירוט רב, אך 12 הערות שוליים בלבד. האם ערך זה צריך להפוך לדעתכם לקצרמר, כאשר רק המידע המגובה המקורות ישירים נשאר? האם כך עלינו לעשות לכל ויקיפדיה, ולעשות לה דיאטה רצחנית? יזהר ברק • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 01:12, 10 במאי 2016 (IDT)

לא הכול חייב להיות מגובה בהערות שוליים, אבל הכול חייב להיות מבוסס על מקורות. ההנחה היא שמה שכתוב מבוסס על המקורות המצוינים בפרקי "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים". ראובן מ. - שיחה 01:19, 10 במאי 2016 (IDT)

וכן, לדעתי עדיף לגבות בהערות שוליים כמה שיותר פרטים, בוודאי פרטים משמעותיים, וכך אני נוהג בערכיי. ויש פרטים שחובה לגבות באופן מפורש, כגון אם מייחסים עמדה, ובוודאי ציטטה, לחוקר מסוים, ועוד. ראובן מ. - שיחה 01:23, 10 במאי 2016 (IDT)

ההנחה שפרטים מגובים במקורות הכללים אינה נכונה בהכרח, וכל עוד לא בודקים אותה אין לה שום משמעות. במה היא יותר טובה מההנחה שהעורך האלמוני דובר אמת, ושהוא מתבסס על מקורות טובים? ואולי צריך להקים מנגנון של "ערכים בדוקים", כמו בויקיטקסט. אלא שכאן יהיה צורך בסיוג לפי תאריך. בשורה התחתונה, אני חוזר על מה שאמרתי בדיון המקורי בשיחה:ענת קם: אין לנו מקור מוסמך לכל פרט קטן בכל ערך, והכלל הכללי הוא שסומכים על העורכים שמוספים פרטים עובדתיים, אלא אם כן מתקיים אחד או יותר מאלו: א- זהו פרט שיש סבירות גבוהה לאינטרסים ורצון לעוות את המציאות (כגון עמדה, כפי שציינת). ב- העורך עצמו חשוד. ג- מסתבר שהמקור אינו מהימן. ד- מתעוררת מחלוקת על אמינות פרט המידע. זו המדיניות בפועל כיום, וזה מה שנכון בעיני. יזהר ברק • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 01:39, 10 במאי 2016 (IDT)

פרט שמגובה באסמכתא מדויקת אפשר לבדוק, וגם מקור כללי אפשר לבדוק באופן עקרוני (בספרי עיון יש בדרך כלל מפתח). זה כל העניין, האפשרות לאמת את המידע. ו"המדיניות בפועל" שהזכרת אינה קיימת. תוספות של אלמונים שאינן מגובות במקורות נמחקות דבר שבשגרה. אם מדובר בעורך רשום יש יותר נימוסין ופרוצדורות, אבל גם הוא בהחלט עשוי להתבקש לספק מקור. ראובן מ. - שיחה 01:56, 10 במאי 2016 (IDT)

אז איך נוצרה המציאות שברוב ערכי האישים, רוב הפרטים הביוגרפיים אינם מגובים במקורות באופן ישיר? פעמים רבות, אגב, פרטים רבים הם מהגרסה הראשונית של הערך. דורשי מקורות צצים ומקשים על עמדות, על פרטים חריגים. אבל לא על "עבר לבאר שבע בשנת 2009". יזהר ברק • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 02:04, 10 במאי 2016 (IDT)

המציאות הזו נוצרה כי המדיניות אינה מחייבת אותי לדרוש מקור עבור כל פרט בלתי ממוסמך, היא רק מאפשרת לי לעשות זאת. העניין הוא פשוט: אם מחר תוסיף תאריך לידה מדויק לאורי בלאו, זכותי לדרוש ממך לספק לכך מקור ואינני חייב לך כל נימוק לשם כך. גם אם תגיד שהוא חבר ילדות שלך ואתה מוזמן כל שנה ליום ההולדת שלו. הנימוק לבקשת מקור הוא עצם העובדה שהוספת פרט ללא מקור. ראובן מ. - שיחה 02:15, 10 במאי 2016 (IDT)

מה שראובן מ. אמר.

איך נוצרה מציאות כזאת שבה להמון פרטים אין מקור?

היא נוצרה כי כבר שנים רבות יש מדי כמה חודשים דיון כמו הדיון הזה, עם אותן הטענות, והוא תמיד גווע בלי שתיכתב מדיניות מפורשת שמטילה על מי שמוסיף מידע את האחריות לגיבוי המידע במקורות.

מתישהו המדיניות הזאת תיכתב. מוטב היום מאשר מחר. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:54, 10 במאי 2016 (IDT)

אכן ראוי לגבש דף מדיניות מסודר. אשתדל לפעול לקידומו של דף מדיניות זה. גילגמש • שיחה 22:55, 10 במאי 2016 (IDT)

מסכים עם ראובן. השאיפה שויקיפדיה תהיה עובדתית היא לא ראלית מעצם טבעה של אנציקלופדיה, קל וחומר אנציקלופדיה שמסתמכת בעיקר על מקורות אחרים ולא על מקורות ידע של הכותבים עצמם. אני לא חושב שזה פתיר, אבל בכל מקרה שעולה ספק צריך למחוק או לסייג. הבעיה היא שעצם העובדה שמשהו כתוב מקנה לו ערך אמת, וסיוגים כמו "דרוש מקור" לא משנים את זה. אחר כך הנתון הזה מועבר הלאה ללא סיוגים והופך לעובדה דה פקטו. בכל זאת מה שראובן מציע נראה לי מובן מאליו, כשעולה ספק סביר צריך למחוק, או לסייג בכל מיני צורות למשל: "לפי מקור לא מאומת", "בסביבות שנת X" וכולי. אם הנתון או התאור גם מזיק למישהו, צריך לנקוט עוד יותר זהירות. PelicanTwo - שיחה 09:20, 11 במאי 2016 (IDT)

שבירה

מבחינה עקרונית כל המידע צריך להיות מגובה במקורות. מצד שני, לדרוש הערת שוליים על כל פרט (האם צריך מקור למשפט "כפר סבא היא עיר בישראל"?) או בסוף כל משפט זה דבר שאיננו מעשי ויהפוך את הערך ללא קריא וגם יקשה על עריכתו (בייחוד אם הערות השוליים אינן בעברית). מה עוד שזה יוסיף נטל כבד מידי על הכותבים ויגרום לירידה משמעותית מאוד בכתיבת ערכים (למעט ערכים עכשיוויסטים כגון תרבות פופולרית), בפרט על ידי עורכים חדשים שפחות מנוסים בוויקיפדיה ולא יודעים תחביר ויקי וכיצד להוסיף הער"ש. צריך למצוא את שביל הזהב בין שני הקצוות. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:04, 10 במאי 2016 (IDT)

זאת טענה נכונה. מצד שני אי אפשר להשאיר פרטים שאין להם גיבוי. גילגמש • שיחה 23:15, 10 במאי 2016 (IDT)

דוגמה לא טובה. הערך כפר סבא כולל מקור לטענה (לדוגמה: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אנחנו הרי לא מתכוונים לסמוך על מה שכתוב באתר של הגוף עצמו. אז ליתר דיוק, אפשר לטעון שחייבים לציין ש„כפר סבא היא עיר בישראל, נכון לשנת 2012״). כל ערך אחר שמקשר לערך הזה יכול להסתמך על מה שכתוב בו. Tzafrir - שיחה 08:25, 11 במאי 2016 (IDT)

אני לא אומר שצריך לתת אסמכתה למידע עובדתי שידוע לכול ובוודאי גם פורסם במקומות רבים, ולא סביר שמישהו יבקש מקור למידע כזה. ראובן מ. - שיחה 18:50, 11 במאי 2016 (IDT)

אז צריך לבחור איפה עובר הגבול, כי לא סביר שרוב הקוראים יבקשו מקור על שום דבר, כי הם סומכים על כותבי ויקיפדיה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:53, 11 במאי 2016 (IDT)

נדמה לי שבוויקיפדיה האנגלית מדברים על מידע שהוא "challenged or likely to be challenged". אם מישהו מבקש אסמכתה צריך לספק לו אסמכתה, אלא אם כן זו הטרלה מובהקת ("א' היא האות הראשונה באלפבית העברי^{[דרוש מקור]}"). ראובן מ. - שיחה 18:57, 11 במאי 2016 (IDT)

ומי מחליט איפה עובר הגבול של ההטרלה המובהקת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:59, 11 במאי 2016 (IDT)

בוא נגיד ככה, אם אתה מנסה ולא מצליח למצוא מקור אמין, זאת בוודאי לא הטרלה. ראובן מ. - שיחה 19:03, 11 במאי 2016 (IDT)

כלומר, אם יש מקור, אז זה בוודאות טרול? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:04, 11 במאי 2016 (IDT)

זו איננה מסקנה הגיונית מדבריי. ראובן מ. - שיחה 19:05, 11 במאי 2016 (IDT)

נכון שהיא לא הגיונית, אבל זאת בהחלט מסקנה מדבריך. פשוט במקום להגדיר גבול, הגדרת גבול מינימלי, ואין לדעת לאן זה מגיע במקסימום. צריך הגדרה חד משמעית לשני הכיוונים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:07, 11 במאי 2016 (IDT)

אין לי הגדרה חד-משמעית מעבר למה שכתבתי קודם: "מידע עובדתי שידוע לכול ובוודאי גם פורסם במקומות רבים". זה נתון לשיקול דעת ולדיון. ראובן מ. - שיחה 19:09, 11 במאי 2016 (IDT)

נראה לי שהמקום לדיון חשוב זה הוא בערך הפילוסופיה של הויקיפדיה. עדירל - שיחה 19:14, 11 במאי 2016 (IDT)

כן, בעולם מושלם אפשר היה בקלות להסכים לחלוקה הזאת. אני גם לא אומר שאני מתהגד לה. אבל מעשית, האם המידע העובדתי "כל אישה שגרה בביתה לבדה ויש לה תרנגול היא מכשפה" שהיה ידוע לכל לפני זמן מה, ופורסם במקורות רבים, היה מתקבל אז כנכון עבור ויקיפדיה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:17, 11 במאי 2016 (IDT)

לא נראה לי שיש באמת גבול. הדוגמאות הנ"ל הן של פרטים בסיסיים ביותר שנמצאים ממילא בקישורים החיצוניים הכלליים ביותר, כפי שהודגם במקרה כפר סבא. במקרה של ענת קם אין כרגע שום מקור כללי כזה, הכולל את יום הולדתה המדויק. מה לעשות, לא צריך בכח להכניס אותו. Liad Malone - שיחה 20:15, 11 במאי 2016 (IDT)

הדיון באמת חרג לפילוסופיה. אני אנסה להוריד את משמעות הדברים להקשר המעשי, הפעם מהיבט אחר: השאלה בעיקרה עוסקת בברירת מחדל וחזקת אמינות של מידע תמים. פעמים רבות נכנס תלמיד ישיבה ומעדכן פרט שכבר לא מעודכן בישיבתו. או תושב ישוב שמעדכן את הקמתו של מוסד כלשהו ביישובו. נתקלתי בזה פעמים רבות. היחס שקיבלו אותם עורכים אלמונים או רשומים הוא כזה: אם מדובר בפרט שיש סיבה לפקפק בנכונותו - אכן היה פקפוק. אבל אם לא הייתה סיבה לפקפק, חזקת הכשרות של מוסיף המידע עמדה לו, והמידע נשאר. אני אישית סבור שכך נאה וכך יאה, וזהו בדיוק מהותה של אנציקלופדיה שיתופית. כשמתעורר ספק באמינות המידע (שיכול לנבוע רק מהעובדה שיש אינטרס למוסד לנפח את מספר תלמידיו, למשל) - אנחנו לא מהססים לחקור ולדרוש ואף למחוק, אבל ברירת המחדל היא שאם אין סיבה להטיל ספק אז לא מטילים אותו, גם אם לא הוצג מקור אמין. יזהר ברק • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ו • 12:10, 12 במאי 2016 (IDT)

כמה נקודות למחשבה:

1. אם דבר־מה „ידוע לכול” – בשביל מה לכתוב אותו בוויקיפדיה? הוא כבר ידוע. אנשים באים לוויקיפדיה בשביל לקרוא את מה שאינם יודעים.
2. טיפשי ככל שזה יישמע, קל מאוד למצוא מקורות חיצוניים כתובים, נגישים ואמינים לכך שכבר־סבא היא עיר בישראל. ולכן זה רק לכאורה בגדר „דבר ידוע לכול”. דבר כזה כנראה לא יעלה לדיון, אבל אם יעלה, יהיה אפשר לסגור את הדיון הזה באמצעות הצגת מקור. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:06, 13 במאי 2016 (IDT)

תשובות:

1. "ידוע לכל" יכול להיות ידוע לרוב הבוגרים במדינת ישראל, אך לא למשל לילדים או נערים שנעזרים אף הם בוויקיפדיה.
2. אפשר למצוא לכך מקור, אך השאלה היא - האם צריך? איך תמנע טירחה מיותרת של הוספת רבבות הער"ש ומקורות להיגדים די טריוויאליים וידועים לכל? וגרוע מכך...
3. ... כיצד תמנע מצב שבערך רוב הטקסט יהיה קוד של הער"ש ותיאור מקורות, ורק מיעוטו יהיה הטקסט עצמו - שהקורא באמת קורא? מצב שבו רוב המשקל של הערך זה הער"ש ולא התוכן עצמו הוא לא בריא, גם לקורא וגם לעורכים (קשה מאוד לערוך ערך כזה).
4. עקרונית, כל טענה צריכה להיות מגובה במקור או ניתנת לאימות, זה מוסכם. בפועל, זה בלתי מעשי להוסיף הער"ש בסוף כל משפט, כפי שנדרש מניסוחו החריף של ראובן את הדרישה. לכן צריך למצוא את דרך הזהב. רעיון אחד הוא לאפשר שילוב של פסקת מקורות שבא ייצויינו המקורות המרכזיים של הערך, שמגבים את רובו, במקום ציונו עשרות פעמים בסוף כל משפט, כאשר ההער"ש הנקודתיות יתווספו רק במקום שבאמת צריכים אותן. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:31, 13 במאי 2016 (IDT)

לא צריך הערת שוליים על כל דבר. צריך הערת שוליים על כל דבר שעלול לעורר ספק. ברוב הערכים לא מדובר בכל משפט ומשפט. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:59, 14 במאי 2016 (IDT)

מדיניות מקורות

בניסיון לסכם ולחדד את עמדתי ולהתוות דרך להמשך, אציג שני עקרונות יסוד הקשורים זה בזה, שמהווים חלק מליבת מדיניות התוכן בוויקיפדיה האנגלית, ומקובלים לדעתי על רבים מהעורכים כאן:

קטע זה נערך מחדש בהתאם למשוב שהתקבל בהמשך הדיון. עדכון אחרון: 14:43, 13 במאי 2016 (IDT)

• איסור מחקר מקורי: יש לכלול בערכים אך ורק מידע שפורסם במקורות אמינים.
• יכולת אימות: כל המידע הכלול בערכים חייב להיות ניתן לאימות במקורות אמינים ונגישים שפורסמו. חובת ההוכחה בעניין זה מוטלת על מוסיף המידע, והיא ממולאת על ידי הפניה למקור בגוף הערך.

האם נוכל להסכים על עקרונות אלה, ועל פיהם לגבש מדיניות מקורות מפורטת יותר? ראובן מ. - שיחה 01:32, 13 במאי 2016 (IDT)

מסכים עקרונית.

לצורך חידוד התכלית, מציע את השינויים הבאים:

1. להחליף את „גלויים” ב„נגישים”.
2. להחליף את ההצעה לעשות הערת שוליים בדרישה להפנות אל המקור מתוף גוף הערך. זאת, בניגוד לדף שיחה, חיפוש באינטרנט, הליכה לספרייה, קריאה בוויקיפדיה בשפה אחרת, וכיו״ב. צורת ההפניה זה כבר נושא משני. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:10, 13 במאי 2016 (IDT)

ולי יש בעיה עם "נגישים", אני זקוק להבהרות, למה הכוונה. כבר היו, לפני שנים, ויקיפדים שטענו, שמקורות ברומנית הם לא "נגישים" עבורם, הם היו מוכנים לקבל מקורות רק בעברית או באנגלית, אולי היו מתפשרים על צרפתית וגרמנית. ומה לגבי ספרים נדירים? הם נגישים? ומה לגבי אתרים בתשלום? הם נחשבים לנגישים? בברכה. ליש - שיחה 14:53, 13 במאי 2016 (IDT)

את הקביעה מהם מקורות נגישים, מהם מקורות אמינים, ומתי להחשיב מקור כמקור שפורסם, אפשר להשאיר לדיון פרטני. השאלה היא על הסכמה עקרונית. ראובן מ. - שיחה 14:59, 13 במאי 2016 (IDT)

כל כך הרבה ערכים מתורגמים מוויקיפדיות אחרות, ללא ציון מקור, רבים אפילו לא טורחים לציין זאת בתקציר העריכה או בדף השיחה. הלוואי וזה יתקיים קודם, אתם מעלים כאן הצעות אוטופיות שלא ניתן יהיה לממש באופן גורף. בנוסף, אם ערך מסוים התבסס בעיקר על מקור אחד, האם יש טעם לציין בכל סוף משפט את המקור? זה נראה מיותר. ראו הערך על הארכאולוג פנחס דלוגץ. המקור העיקרי הוא מאמר הספד שכתבה עליו שותפתו לחפירה שמופיע בפרק קישורים חיצוניים. זה המקור גם למידע המופיע עליו במקורות נוספים. הוספתי הערות שוליים רק לגבי מידע שמקורו לא במאמר הזה. צריך לחשוב גם על מקרים כאלה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:04, 13 במאי 2016 (IDT)

אני לא מסכים על הגדרה זו. כמו לליש, גם לי לא ברור מה הוא "מקור נגיש". אני כן יודע מה הוא מקור אמין. יש לנו כבר החלטה לגבי אמינות היחסית של המקורות והיא מופיעה בויקיפדיה:ביבליוגרפיה. תרגום לא פוטר את המתרגם מהקפדה על הדיוק. לפני שהוא מתרגם את הערך ראוי שיבדוק את המידע במקורות המוצגים בו. גילגמש • שיחה 15:06, 13 במאי 2016 (IDT)

לא כל המקורות זמינים, וכמו שאמרתי, רבים אפילו לא טורחים לציין שתרגמו. אני פונה מידי פעם לעורכים ושואלת אותם מה מקור המידע ומבקשת שיציינו שהערך תורגם, כמה עושים זאת? ועכשיו עם מודול התרגום אפשר גם להעתיק בקלות הערות שוליים בלי לבדוק וליצור מצג שווא של אמינות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:10, 13 במאי 2016 (IDT)

גם למדיניות הניטרליות לא כל הערכים מצייתים. אבל אנחנו שואפים שיצייתו לה. ראובן מ. - שיחה 15:14, 13 במאי 2016 (IDT)

הנגישות היא "עז" מיותרת לחלוטין, שיכולה להוות אמתלה לדחיית מקורות טובים. בוויקי רומנית, בערך על סופרים יהודים רומנים שהיו בני ערובה דרשו מקור נגיש - היה מקור, גיליון של ירחון ישראלי בשפה הרומנית, שלאחר מות העורך הראשי נסגר, אבל אני קראתי את הגיליון לפני שנים וכתבתי בהתאם תוך מתן הפניה מפורטת. כעבור כמה שנים הם דרשו לראות את הכתבה בעצמם והיא כבר לא הייתה בידי וזה הספיק להם כדי למחוק את הקטע. אני לא רוצה שדברים כאלה יתרחשו גם כאן. בברכה. ליש - שיחה 15:22, 13 במאי 2016 (IDT)

הנגישות איננה עז, היא היא המאפשרת את יכולת האימות. אולי אפשר להגדיר מקור נגיש כמקור שפורסם ועותק שלו שמור אצל גוף מוסמך וזמין באמצעותו לציבור הרחב (כגון בספריות, או כמובן באינטרנט). ראובן מ. - שיחה 15:30, 13 במאי 2016 (IDT)

הוספתי את הדרישה לפרסום לעיקרון השני. ראובן מ. - שיחה 15:40, 13 במאי 2016 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

זה לא עוזר, זה רק מוסיף תנאי ובעית הנגישות נותרה בעינה. בברכה. ליש - שיחה 15:44, 13 במאי 2016 (IDT)

נראה לי שזו הגדרה סבירה. למשל: אם יש ברשותך עותק של ספר נדיר שאיננו זמין לעיון הציבור בספריות, זה איננו מקור נגיש. חומר ארכיוני עשוי להיות נגיש לציבור (במידה מוגבלת), אבל מאחר שלא פורסם הוא איננו כשר. מקרי קצה אפשר לפתור בדיון פרטני, כמו גם את הבעיה הספציפית של שפות שאין להן הרבה דוברים (רומנית איננה שפה נדירה בישראל. סינית למשל אולי בעייתית), ועניינים נוספים שיכולים לצוץ. וצריך לחפש גם דיונים בנושא מהעבר. ראובן מ. - שיחה 15:56, 13 במאי 2016 (IDT)

ובעיני כל שפה קבילה, במיוחד כשיש לנו נגישות למכשירי תרגום. בעיני כל ספר יכול להיות מקור (על האמינות אפשר לדון) נגיש, גם אם הוא לא נמצא בספריות העירוניות. בעיני גם כל אתר נגיש, גם אם צריך לשלם עבור המידע וכל עוד נקודות אלה לא יובהרו, אני אתנגד. בברכה. ליש - שיחה 16:03, 13 במאי 2016 (IDT)

אני מסכים אתך בגדול. ויכול להיות שצריך לקבל כל שפה באמת, אני לא מביע דעה בעניין זה ומשאיר זאת לדיון. לגבי אתר בתשלום, אם החומר נמצא רק באתר (ולא בספריות וכיו"ב) והוא זמין רק בתשלום, באופן עקרוני הוא נגיש אבל ספק אם אפשר לראות בזה חומר שפורסם, וזה עלול לפסול אותו. קשה לי לחשוב על דוגמה לאתר מסוג זה. וספר שלא נגיש בשום ספרייה אקדמית או בספרייה הלאומית זה לא מקור שאפשר להשתמש בו לדעתי. כל העניין הוא שלקורא יש אפשרות לאמת את המידע. ראובן מ. - שיחה 16:33, 13 במאי 2016 (IDT)

כדוגמה לאתר בתשלום, אני יכולה לציין את מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין של הוצאת אוקספורד, שנחשב למקור אמין ביותר בכל נושאי המוזיקה. אתר זה נגיש למנויים בלבד, אבל אפשר להיכנס אליו דרך אוניברסיטאות או ספריות, למשל. אני מנויה ומסתמכת עליו רבות בערכי מוזיקה. או, אם לפנות לכיוון אחר, יש ברשותי ספרים על אנטארקטיקה, שאינני יודעת עד כמה הם מצויים בספריות. את רובם הזמנתי דרך האינטרנט, אבל יש למשל "מסע הקוטב הדרומי" של ויויאן פוקס ואדמונד הילארי, שיצא בשנת 1958 בהוצאת קרני. אני מצאתי אותו במקרה בחנות ספרים יד שנייה, אבל לא נתקלתי בו בשום ספרייה, אם כי אני משערת שהוא קיים בספרייה הלאומית. האם זה מכשיר או פוסל אותו כמקור נגיש? לדעתי, עצם העובדה, שכותב הערך מסתמך על ספר שנמצא ברשותו ומספק את כל הנתונים לגביו, צריכה להכשיר אותו כמקור מוסמך, גם אם לא כל קורא יכול לפתוח את הספר ולהיווכח במו עיניו שהדברים אכן כתובים בעמ' זה וזה. יש כאן גם שאלה של אמון בסיסי במהימנות של עורכים ותיקים. הפרזה בנושא הנגישות עלולה לסתום את הגולל על כתיבת ערכים רבים.שלומית קדם - שיחה 16:52, 13 במאי 2016 (IDT)

רוב רובם של ספרי העיון, גם אלה הישנים והנדירים יותר, נגישים בספריות האקדמיות, או למצער בספרייה הלאומית. גם הספר "מסע הקוטב הדרומי" שציינת נגיש בספריות אקדמיות רבות, כפי שאפשר לראות בקטלוג ULI. אתר שניתן לגשת אליו דרך ספרייה גם הוא נחשב לנגיש לציבור. אני יכול להעיד שבערכים שכתבתי השתמשתי בעשרות מקורות שנגישים רק בספריות אוניברסיטאות או במאגרי מידע אקדמיים שמוגבלים למנויים, ואין עם זה שום בעיה (אם כבר, להפך). ראובן מ. - שיחה 17:42, 13 במאי 2016 (IDT)

יש עורכים שלא עורכים מישראל ולא יכולים להשתמש בשירותי הספריה הלאומית. אפילו אלה שכן, רובם לא מנויים לספריה הלאומית. אני מתנגד להוספת סעיף נגישות. כלל לא אכפת לי אם המקור נגיש או לא. יש מקורות בשפות עתיקות שלא תורגמו מעולם והם עדיין בלטינית או ביוונית. אין סיבה לאסור להשתמש בהם כי המקור "לא נגיש" כביכול או מקור בשפה זרה שלא מובנת למרבית העורכים (כמו למשל רומנית) או כל דבר אחר שמסיבה כלשהי "אינו נגיש". גרוע מכך, יש פה זחילה לעבר המקורות הנגישים והעדפה של מקורות אינטרנטיים על פני מקורות מודפסים. אני מתנגד למגמה זו שהיא מזיקה בעיני. יש לשאוף למקור אמין, לא למקור "נגיש". גילגמש • שיחה 17:46, 13 במאי 2016 (IDT)

יש פה אי הבנה של המושג "נגישות", או שצריך למצוא מונח אחר. הכוונה שניתן לגשת למקור, לא שקל לגשת אליו. נגישות זה לא אומר זמינות באינטרנט. הכוונה היא לפסול מקורות כמו חומרים ארכיוניים, דוחות פנימיים שלא פורסמו וכיו"ב. יש ספריות אקדמיות. יש בהן שירות של השאלה בין ספרייתית. יש הרבה אנשים שיודעים לטינית או יוונית או רומנית (ואם ואם הכוונה להסתמכות על מקורות ראשוניים הכתובים בלטינית או ביוונית עתיקה, יש פה בעיה של מחקר מקורי). הנגישות היא תנאי הכרחי כדי שהמידע יהיה בר-אימות. ראובן מ. - שיחה 18:06, 13 במאי 2016 (IDT)

המלה "נגישות" מיותרת לחלוטין וגורמת לאי-ההבנה שעליו אתה מדבר. כתבת: "כל המידע הכלול בערכים חייב להיות ניתן לאימות במקורות אמינים ונגישים שפורסמו". אם המידע פורסם (=בכתב-עת, בספר, באתר אינטרנט אמין וכו') הרי שהוא נגיש. חוץ מזה אני תומך בהגדרה הנ"ל (שמתארת להבנתי את המצב הרצוי כיום). Reuveny - שיחה 20:29, 13 במאי 2016 (IDT)

ייתכן מצב של חומר שפורסם אך איננו נגיש עוד, ולכן איננו בר-אימות: תוכנית רדיו ישנה שאין הקלטות מוסמכות שלה (גם אם הכותב מחזיק בהקלטה פרטית); דף אינטרנט שהפסיק להתקיים ואין עותק מאורכב שלו בארכיון האינטרנט ועוד. ―ראובן מ. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוכנית רדיו או דף אינטרנט שלא קיים אינם "פרסום" לפי כל הגדרה ביבליוגרפית שאני מכיר. Reuveny - שיחה 21:32, 13 במאי 2016 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני לא רואה סיבה לפסול חומר ארכיוני. מעבר לכך, יש לנו כבר הגדרה למקורות אמינים. אני לא מבין מדוע להכניס הגדרה נוספת של מקור "נגיש". אם הכותב ניגש אל המקור, סימן שהוא "נגיש". גילגמש • שיחה 19:36, 13 במאי 2016 (IDT)-

אני חושב שראובן צודק ורבים כאן מפרשים את המושג "נגיש" בצורה לא נכונה. מקורות לא נגישים הם עדות ראייה, דוחות פנימיים (כמו שראובן אמר) וכו'. ספר ברומנית הוא מקור נגיש. כנ"ל גם חומר ארכיוני (הכוונה לארכיונים כמו ארכיון המדינה ולא לארכיון של חברה מסויימת שסביר להניח שהוא לא נגיש לציבור הרחב). יורי - שיחה 20:22, 13 במאי 2016 (IDT)

אתקן את עצמי. הבעיה עם חומר ארכיוני איננה דווקא בנגישות שלא אלא בעובדה שלא פורסם ברבים. ראובן מ. - שיחה 21:18, 13 במאי 2016 (IDT)

איך אתה מגדיר פרסום ברבים? אם יש חומר ארכיוני שלא פורסם באף כלי תקשורת אבל כל אדם יכול לגשת לארכיון המדינה ולעיין בו, האם אתה מגדיר את זה כחומר ש-"פורסם ברבים"? אני למשל כן מגדיר זאת כך. יורי - שיחה 21:25, 13 במאי 2016 (IDT)

אוקיי, זה מחדד את הצורך בהגדרה של המושג "פרסום". ראובן מ. - שיחה 21:36, 13 במאי 2016 (IDT)

אני מציע להפסיק את הדיון על נגישות. מדובר במקרה קצה שלא זכור לי שהיה אי פעם בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 21:38, 13 במאי 2016 (IDT)

נתקדם הלאה. אתיך את שני העקרונות לצורך הדיון, ואסיר את דרישת הנגישות שממילא מובלעת, כפי שהתברר, בדרישה לפרסום וליכולת אימות:

• יש לכלול בערכים אך ורק מידע שפורסם וניתן לאימות במקורות אמינים. חובת ההוכחה בעניין זה מוטלת על מוסיף המידע, והיא ממולאת על ידי הפניה למקור בגוף הערך.

מקובל עליכם? ראובן מ. - שיחה 22:02, 13 במאי 2016 (IDT)

לא, לא מקובל. במצב הנוכחי אני מעריך ש-90% מהכתוב בוויקיפדיה עברית חסרים את האימות הדרוש, כי מדובר בערכים מתורגמים, בעיקר מויקי אנגלית. קבלת הצעתך ישנה את הכיוון ובמקום לעסוק בכתיבה, נעסוק במחיקה או בחיפוש מתמיד אחר מקורות לכל פסיק ולכל שטות. כשמשהו לא מקולקל, לא צריך לתקן אותו וסוף מעשה במחשבה תחילה - תחשבו למה יגרום סעיף קטן כזה... בברכה. ליש - שיחה 22:12, 13 במאי 2016 (IDT)

לא, זה לא מה שיקרה.

אנשים עושים את מה שהם רגילים לעשות. אנשים שרגילים ליצור ערכים ימשיכו ליצור ערכים. הם לא יפסיקו ליצור ערכים ולחפש טעויות אצל אחרים רק בגלל שנוצר כלל חדש.

הכלל החדש יעזור לנהל דיונים לפי אמות מידה אחידות, מוסכמות והגיוניות כשיתעוררו ספקות, והרי ספקות מתעוררים ממילא. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:05, 14 במאי 2016 (IDT)

סביר להניח שזה לא יעשה על ידי כותבי הערכים, אבל בוויקיפדיה יש גם כאלה שלא כותבים ערכים. יש כאלה שעושים כל מיני עריכות פעוטות, לעתים מיותרות, מחליפים "בגלל" ב"בשל" וכדומה. די בכך שאחד כזה יתחיל לפזר דרישות מקור על שנות לידה ושם בית הספר בו למד מושא הערך, כדי להרוס את אווירת הכתיבה. לא מתחילים עם כלל דרקוני הדורש: "אך ורק מידע שפורסם וניתן לאימות במקורות אמינים. חובת ההוכחה בעניין זה מוטלת על מוסיף המידע, והיא ממולאת על ידי הפניה למקור בגוף הערך." כללים של אך ורק נועדו אך ורק לרובוטים. בברכה. ליש - שיחה 12:50, 14 במאי 2016 (IDT)

גם מדיניות הניטרליות היא כלל של אך ורק ואנחנו מכבדים אותה. לא בגלל שאנחנו רובוטים אלא כי אנחנו מכירים בה כעיקרון יסוד של הכתיבה האנציקלופדית. ראובן מ. - שיחה 13:42, 14 במאי 2016 (IDT)

ליש מעלה חשש אמיתי. מצד אחד אי אפשר לקבל מידע לא מאומת ומצד שני לא צריך לרצף את הערך בהערות שוליים על כל מילה או על כל משפט. זה גם לא מקובל בכתבי עת מדעיים. הערת שוליים צריכה להיות במקום שהיא נדרשת בו ולא להיות במקום שהיא לא נדרשת בו. החלק העיקרי של הטקסט צריך להיות מגובה במקורות כלליים בפרק "קריאה נוספת" או "קישורים חיצוניים". נדמה שעלינו לחדד את הגבול בין הערת שוליים למקור כללי. אני לא חושב שצריך להציג דרישות מיוחדות דווקא לערכים מתורגמים. לא חשוב כיצד הכותב בחר לאסוף את המידע: על ידי עיון בספרים או עיון בוויקיפדיה בשפה אחרת. הכותב צריך להציג מקורות שיתמכו בטענותיו. ―Gilgamesh (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מבין מה ליש אומר, אבל גם זה לא סביר, כי זה יקרה רק כשאנשים ייתקלו בבעיות כאלה. ומכיוון יש המון בעיות כאלה – אין כנראה ערך אחד שחף מהן – זה יקרה רק כאשר אנשים ייתקלו בבעיות כאלה, ויהיה ממש אכפת להם מהמקרה המסוים.

אם הערך מתורגם, אדרבא – אמור להיות קל יותר למצוא את המקור באמצעות חיפוש בשפה שהוא תורגם ממנו. ואם קשה למצוא אותו שם, אז אולי המידע באמת לא נכון. (המספר האמתי של הערכים המתורגמים, אגב, כנראה קרוב יותר ל־50% או אף פחות, ולא 90%.) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:53, 14 במאי 2016 (IDT)

אמיר וראובן, אולי תדגימו לנו איך אמור להיראות ערך כזה, תציגו לנו ערכים שלכם, בהם פעלתם לפי השיטה, שאתם ממליצים עליה. בברכה. ליש - שיחה 14:17, 14 במאי 2016 (IDT)

דוגמה יכולה באמת לעזור. אני חושב שכולנו נרצה לשפר את רמת האמינות של הערכים שלנו, לכן הדיון על הנושא הוא חשוב מאוד. גילגמש • שיחה 14:40, 14 במאי 2016 (IDT)

דוגמאות לערכים שעבדתי עליהם הרבה: קובוץ, חולם, סיינטולוגיה.

זה לא שונה בכלל מערך רגיל.

פשוט כשעבדתי עליהם, הקפדתי לא לרשום שום דבר שאינני יודע לספר מאין הוא ידוע לי. מי שבכל־זאת מוצא שם משהו שמעורר ספק, מוזמן למחוק את זה בלי לבקש ממני רשות. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:55, 14 במאי 2016 (IDT)

בערכים (המעטים לצערי...) שכתבתי בשנים האחרונות השתדלתי להקפיד על כך, ראו למשל היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר, חידת שמשון ומשפט שלמה. ראובן מ. - שיחה 15:25, 14 במאי 2016 (IDT)

רבותי המציעים, הצצתי בסיינטולוגיה וראיתי שלהגדרת הערך אין רפרנס. הצצתי גם בהיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר וגם שם לא מצאתי רפרנס לפתיח. אני מציע שקודם כל תכינו ערכים לדוגמה ורק לאחר מכן תציעו שינויים שיחייבו את כל הערכים. אמיר למעלה יותר כתבת: "לא צריך הערת שוליים על כל דבר. צריך הערת שוליים על כל דבר שעלול לעורר ספק." וזה לא מסתדר עם ההצעה של ראובן. בברכה. ליש - שיחה 16:38, 14 במאי 2016 (IDT)

משפט שלמה זו דוגמה טובה. עיין שם. ולא כתבתי שצריך הערת שוליים לכל טענה, אלא שחובת ההוכחה (במקרה של ספק או חשש למחקר מקורי, או במקרה של טענה שמטבעה דורשת מקור) היא על כותב הטענה. ראובן מ. - שיחה 18:14, 14 במאי 2016 (IDT)

ליש, האם היה לך ספק בקשר לדברים שלא היה להם מקור? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:55, 14 במאי 2016 (IDT)

ומה אם הכותב כבר לא פעיל? רצוי שגם המפקפק, אם יש לו ידע כלשהו בנושא, ינסה לחפש מקור לבד. מאחר שהכתיבה שיתופית אני לא רואה סיבה שגם מציאת המקורות לא תהיה פעולה שיתופית. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:23, 14 במאי 2016 (IDT)

אם הכותב כבר לא פעיל, והוא השאיר טענה שדורשת מקור, אפשר בהחלט למחוק את הטענה. לגיטימי לצפות למאמץ סביר מינימלי לפני שעושים זאת, כגון חיפוש בגוגל ובקישורים החיצוניים, אבל זה כבר עניין של שיקול דעת ואתיקט. הרי אם הכותב היה מציין מקור מלכתחילה, מה אכפת לנו אם הוא פעיל או לא? הערך כולו חייב להיות בר-אימות בפני עצמו, עכשיו ובעוד עשר שנים ובעוד מאה שנים, בלי קשר לכותב או לקהילת הכותבים. לא נשלח את הקורא לנבור בספריות בניסיון לאתר מקור עלום שמישהו לא טרח לציינו. מבחינת הקורא הערך נכתב על ידי אלמונים שמידת סמכותם אינה ידועה, ומה שמבסס את האמינות של הערך הוא ההיצמדות למקורות. ראובן מ. - שיחה 20:50, 14 במאי 2016 (IDT)

אם הכותב כבר לא פעיל, זאת לא בעיה – ברמה האישית הוא לא ייעלב מזה שימחקו לו משהו, כי כנראה לא אכפת לו ממה שהוא הוסיף :)

ויותר ברצינות, מי שמוסיף מקורות מחזק את ויקיפדיה בין היתר למקרה שהוא יעזוב. כשאומרים "חובת ההוכחה בעניין זה מוטלת על מוסיף המידע", אפשר להתכוון לעורך הראשון שהוסיף את המידע, אלא לכל מי שרוצה שהמידע יישאר בפנים. נגיד, אם מישהו מחק קטע ללא מקורות, ומישהו שחזר אותו – אז הוא הוסיף את המידע.

אני זוכר שאתה, MathKnight, מציע מדי פעם שמי שמטיל ספק במידע כלשהו גם ישקיע בחיפוש מקורות. עבודה שיתופית זה דבר פנטסטי ולכן זאת הצעה סבירה – עד שהיא הופכת לבלתי־סבירה, כלומר כשהספק מספיק גדול בשביל להפסיק להצדיק את המאמץ לחפש מקורות. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 20:55, 14 במאי 2016 (IDT)

אני מציע לחזור ולהתמקד בדיון המקורי והחשוב שיזם ראובן מ. הנוגע לעצם דרישת המקורות. אתייחס לערך האחרון שכתב ראובן: משפט שלמה. בעיני, זהו ערך מצוין ומאוזן מבחינת מקורות המוצגים בו. מספר הערות השוליים המוצג בו הוא כ-100 וגם גודלו של הערך הוא כ-100K. גודלה של פסקה ממוצעת הוא בערך K1. לכן, בממוצע יש בערך הערת שוליים אחת לפסקה. בעיני זהו יחס סביר בין מספר הערות השוליים לטקסט. גם בספרות אקדמית מקובל יחס דומה פחות או יותר (במאמרים היחס הוא בדרך כלל קצת יותר גבוה לטובת המקורות ובספרים בדרך כלל קצת יותר נמוך). כמו שכבר צוין, אי אפשר להגיע למצב שבו יש הערת שוליים על כל מילה או על כל משפט - המעמסה על הכותב תהיה בלתי סבירה והעיקר - הכל לחינם. הערך לא יהיה מעניין והקריאה לא שוטפת והערך עצמו יהיה כמעט בלתי קריא. לכן, חשוב למצוא את האיזון המתאים בין שלושה מרכיבים עיקריים: הטקסט שדורש אישוש, הערות שוליים ומקורות כלליים המופיעים בפרק קריאה נוספת וקישורים חיצוניים. צריך להחליט מה צריך הערת שוליים מפורשת לאישוש הטענה ואילו פרטים לא דורשים אישוש מפורש ומספיקה הספרות הכללית שמצוינת בשני הפרקים הביבליוגרפיים שציינתי.

לטעמי, טענות כלליות ומוכרות לרוב הקוראים לא דורשות הערת שוליים מפורשת. כך למשל עיקרי הפרטים על משפט שלמה לא נתמכים בהערת שוליים מפורשת והקורא נשלח לעבר המקור הכללי (פרק ג בספר מלכים א) המקור מוצג בראש הערך וקורא שלא מכיר מסיבה זו או אחרת את הסיפור מוזמן לעיין בו במקור המורחב. אני חושב שכדאי לעשות רשימה כללית של פרטים שדורשים אישוש. זאת כמובן לא תהיה רשימה סופית או מקובעת ותמיד ניתן לשנות אותה, להרחיב או לצמצם לפי דרישת הקהל. רב הפרטים שהיתי רוצה לראות ברשימה זו מקובלים על הכותבים בדרך כלל. למשל: ציטוט (יש לומר איפה נכתב הציטוט ומי הדובר), הפניה למחקר מסוים (איפה פורסם המחקר ומי החוקר), חילוקי דעות במחקר (חלק טוענים א וחלק טוענים ב - מי טוען א ואיפה וכנ"ל לגבי ב). גילגמש • שיחה 08:43, 15 במאי 2016 (IDT)

הסיכום של גילגמש מקובל עליי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 18:28, 15 במאי 2016 (IDT)

אני עדיין לא מבין. לעיל הבאתי דיונים שנעשו על כתיבת ערכים על בסיס ראיון אישי. אז אמנם הובאר שאין הכוונה לעבור למחוק את הערכים הללו, אבל האם כן עולה מכאן קריאה שמעשה כזה הוא לא תקני ואין לעשות אותו? יזהר ברק • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ו • 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

מאז ומתמיד היו חילוקי דעות בקהילה בעניין והנושא לא הוכרע, אני משקף את הצד שמתנגד באופן מוחלט למחקר מקורי (כפי שהגדרתי אותו לעיל, כולל גם תיעוד ראשוני ולא רק מחקר פרופר), כולל ערכים מהסוג שהזכרת, ואני רוצה לגבש מדיניות בעניין זה ובעניין ציטוט המקורות. ראובן מ. - שיחה 19:34, 15 במאי 2016 (IDT)

הדיון לא עוסק כרגע בראיון. אפשר לדון על מקומם של הראיונות כמקורות בוויקיפדיה, אבל זה דיון אחר. אני לא רוצה לפזר את הדיון. גילגמש • שיחה 11:31, 16 במאי 2016 (IDT)

חשוב שתהיה מדיניות מקורות כתובה במפורש.

נושא הראיונות חוזר ועולה בדיונים האלה והופך בכל פעם למחסום, וברור למה: לטוב ולרע, זה נפוץ בוויקיפדיה העברית, וזה יסתור את מדיניות המקורות.

בתור פשרה אפשר לקבל באופן זמני את הראיונות בתור מקור, אבל רק באופן זמני ורק כדי שיהיה צעד כלשהו קדימה, ואחר־כך, נגיד אחרי חצי־שנה, לדון בראיונות שוב. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:49, 17 במאי 2016 (IDT)

אני מציע פשרה אחרת: להסכים על מדיניות מחמירה, אבל להחיל אותה באופן גורף רק על ערכים ותכנים חדשים מעתה ואילך ולא רטרואקטיבית. ההתייחסות לערכים ותיקים תהיה כרגיל בכפוף לשיקול דעת, דיון והסכמה. ראובן מ. - שיחה 15:43, 17 במאי 2016 (IDT)

ראובן מ., לעיל ציינתי שכל תמונה שוויקיפד מצלם ומעלה לוויקישיתוף היא סוג של מחקר ראשוני, במיוחד אם אנו מסתמכים על עדותו לגבי מה מוצג בתמונה. מהי עמדתך בנושא זה? אוסיף שיש הנעזרים בוויקישיתוף להעלאת מסמכים שלא פורסמו במקור אחר ומציגים אותם עם אישור OTRS כמקור בערך.

אני טרם גיבשתי עמדה לגבי איסור על הצגת פרטים שאין להם מקור מפרסום קודם, אבל כשיש מקור אני נגד הטלת איסור מוחלט על הצגת המידע ללא הצגת המקור במקביל. למרות שבדיעבד ייתכן שיהיה קשה יותר למצוא את המקורות, לדעתי יש להקל על העורכים (בדגש על חדשים) ולאפשר להם להעלות ערכים או להרחיבם גם כשאינם איכותיים כל כך וואינם כוללים רפרנס לכל פופצ'יק. בברכה, גנדלף - 16:54, 19/05/16 16:54, 19 במאי 2016 (IDT)

לדעתי מדיניות התוכן שלנו איננה מחייבת אוטומטית את התמונות המופיעות בערכים, שכפופות לשיקולים שונים. לעניין השני, לא יעלה על הדעת שהעלאה של מסמך לוויקישיתוף תיחשב כפרסומו בבמה אמינה, הרי אפשר ככה "לפרסם" כל דבר. לגבי הסיפא, אין לי בעיה עקרונית עם מדיניות מקלה כלפי עורכים חדשים וכיו"ב, באופן זמני, אבל בסופו של דבר, בטווח הארוך, צריך להיות ברור שמידע שאיננו מגובה במקורות אמור להיות מוסר מהערך. ראובן מ. - שיחה 22:04, 19 במאי 2016 (IDT)

כמו שבדרך כלל אנחנו לא מוחקים מידית ערך שאיננו נייטרלי אלא מסמנים אותו בתבנית המתאימה ונותנים הזדמנות לשפר אותו. המודעות והעיקרון זה מה שחשוב לי, לא פרטי הפרטים של הביצוע. בשורה התחתונה, שלא נאשר ערכים כמומלצים עם בעיות מהסוג הזה. ראובן מ. - שיחה 22:07, 19 במאי 2016 (IDT)

תודה על התשובות. לדידי הקוראים לא יבחינו בין המלל המוצג בערך כפרוזה וקובע שנושא הערך התחתן בשנת 1986, לבין המלל המוצג בו מתחת לתמונה וקובע שמדובר בתמונה שלו ושהיא צולמה בתאריך ובמקום נתון, וגם לי אין אינטואיציה לעשות הבחנה שכזו. באשר לפרסום מסמכים בוויקישיתוף, עורכים ותיקים אחרים בהחלט העלו זאת על הדעת. זכור לי אף מקרה בו נטען שיש לקבל טענה שהעלתה עורכת מטעם הארגון בדף שיחה לגבי עמדותיו, מאחר שהיא סיפקה אישור OTRS. ובאשר לסיפא, זה לא רק עניין זמני, כי לעולם לא ימצא מי שיטרח לציין את כל המקורות בכל ערך מדרג ג' שהועלה או שיעלה. לכן השאלה האם אנחנו מעדיפים שיוצג בוויקיפדיה, ללא מגבלת זמן, מידע שיש לו מקורות אך הם אינם מוצגים בערך, או שכברירת מחדל יש להסירו. בברכה, גנדלף - 23:03, 19/05/16

מצער שאנשים לא מבינים את החשיבות של הסתמכות על מקורות וציונם. זאת שאלה של אמינות. תחשבו לטווח הרחוק, בעוד עשרים, שלושים שנה. אנחנו הרי כאן כדי להישאר. אם נמשיך לנהוג ביד מקלה בעניין, יהיו לנו עשרות אלפי ערכים מלאים בפרטים שאין שום אפשרות מעשית לאמת את נכונותם, וויקיפדיה תהפוך למקור מידע נחות. ראובן מ. - שיחה 18:52, 3 ביוני 2016 (IDT)

לטוב ולרע, ויקיפדיה היא מיזם של חכמת המונים. אם תישאר במתכונתה הנוכחית, אני משער שבעוד 20-30 שנה יהיו לנו הרבה יותר ערכים מומלצים, הרבה יותר ערכים בינוניים, והרבה יותר ערכים לשכתוב (אם או בלי תבנית). זה לא אומר שלא יהיה ניתן לשפר ערך נחות גם בעוד שלושים שנה, כל עוד המקורות קיימים. ואם הם כבר לא יהיו קיימים, גם ההפניה הלא עדכנית אליהם מוויקיפדיה לא תהפוך אותם לאמינים, אלא רק תיצור מראית עין של אמינות. בברכה, גנדלף - 01:05, 06/06/16

סדרות טלוויזיה: עדכון מוקדם מדי של מספר עונות

הועבר לשיחת ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/טלוויזיה 01:31, 13 ביוני 2016 (IDT)

כמעט קצרמר - האם זה טוב

היי. זה זמן שאני חולם על אפשרות בה לחיצה על קישור אדום תביא לפתיחת ערך מתאים באנגלית. כי אם אין ערך בעברית, אז שהקורא יקבל איזשהו מידע לפחות. לא הצעתי את זה אף פעם משתי סיבות - משנית ועיקרית. הסיבה המשנית היא שבמקרה כזה גוגל לא היה מוצא את זה בכל מקרה, אז מה הטעם. הסיבה העיקרית היא שטכנית מדובר במהפכה, ולא סביר שישקיעו שנים בזה.

אבל עכשיו זה יכול להשתנות. נערכת עבודה על כלי שמאפשר במידה ואין ערך להחליף אותו במידע (אמין) שמגיע מוויקינתונים. זה עדיין לא מוכן, אז אני מציע כאן דיון תאורטי לגמרי, שלא אמור להגיע להחלטה אלא רק לקבל את הלך הרוח בקהילה, האם זה נראה לכם טוב? כלומר, אם הכלי הזה יעבוד יום אחד האם כדאי לנו להשתמש בו כדי לסתום חורים בערכים לא קיימים, עד שיכתב הערך האמיתי? אני די בטוח שאפשר יהיה מבחינת טכנית לצבוע אותם באדום מיוחד כדי שנדע שהעבודה עוד לפנינו, אבל יש שם משהו, כמו שצבענו את הפירושונים (נגיד, קישור כחול עם רקע אדום בהיר).

האם אתם חושבים שבעתיד כדאי יהיה לעשות כזה דבר? לדוגמה איך זה נראה, אתם יכולים להסתכל בערך אוטומטי באנגלית על אוגוסטה קינג, המתכנת/ת הראשונ/ה בהיסטוריה: כאן. אשמח לשמוע את דעותיכם, למרות ששום דבר עדיין לא קיים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:12, 12 במאי 2016 (IDT)

אם הבנתי נכון, אתה מציע ליצור תחליף לתבנית {{אנ}} ודומותיה, לתבנית שתקשר במקום זה לוויקינתונים, כלומר כל עוד לא נמצא פתרון שיזהה קישור אדום כמתאים לוויקינתונים מסוים אנחנו אמורים להעדיף לקשר לוויקינתונים, שלא בנוי כערך ומורכב מרשימת פרטים, על פני ערכי ויקיפדיות מקבילות? אם זה כך, זה נשמע לי כמו בזבוז זמן. Mbkv717 • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ו • 21:40, 12 במאי 2016 (IDT)

אני מתנגד לרעיון זה. למעשה, זה מזכיר לי שרציתי להציע את מחיקת התבנית המזיקה {{אנ}} ודומותיה. קורא שרוצה לקרוא ערך בוויקיפדיה האנגלית יכול לגשת לשם. גילגמש • שיחה 21:55, 12 במאי 2016 (IDT)

תבנית {{אנ}} היא נהדרת היא מקלה מאד להגעה לערך בשפה אחרת (יש בשפות נוספות), אבל היא לא צריכה להחליף את הקישור האדום, המעודד כתיבת ערכים וגם הופך אוטומטית לכחול בעת כתיבת הערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:58, 12 במאי 2016 (IDT)

בשום פנים ואופן לא, משה, אפילו לא קרוב. תבנית כזאת היתה דורשת מאיתנו להוסיף אותה ליד כל קישור. זה לא מעשי כי היה לוקח לנו מיליונים של שעות לסדר את זה. בוא נראה דוגמה. נניח שאין בוויקיפדיה העברית ערך על מלך הוואי קמהמה. אתה מחליט שצריך כזה ערך. אתה פותח את הכלי ומקליד את השם של המלך. באותו רגע נוצר אוטומטית ערך חדש, בדיוק במקום שבו הוא צריך להיות. מאותו רגע כל הקישורים האדומים יהפכו לחצי אדומים חצי כחולים ויצביעו עליו. חיפוש שמו של המלך בגוגל יפתח את הערך החדש. יהיו לו בצד קישורים רגילים לשפות אחרות. ולא מדובר בפריט ויקינתונים. בדוק בקישור שנתתי. זה ערך של ממש, כמעט ברמת קצרמר, שרק משתמש במידע מוויקינתונים כמקור לתוכן. כשמישהו ירצה יום אחד לכתוב ערך אמיתי, הוא ידרוס את התוכן הזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:59, 12 במאי 2016 (IDT)

גילגמש וחנה, הפוסט של משה כנראה בלבל אתכם, אז עניתם על משהו שלא התכוונתי כלל. גילגמש, לא מדובר בשום תבנית, ולא בערך באנגלית, אלא בעברית. וחנה, הקישור יישאר אדום (בעיצוב שונה), רק שלחיצה עליו תתן מידע בסיסי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:01, 12 במאי 2016 (IDT)

נשמע לי כמו הרעיון של אגסי בעבר לבוט שיבנה ערכים אוטומטיים כפי שמופיע באחת הוויקיפדיות (השבדית?). אני חושב שזה לא רצוי. Shannen - שיחה 00:45, 13 במאי 2016 (IDT)

דיברנו על יצירת אפשרות כזאת לא מזמן. הייתי רוצה שלחיצה על קישור אדום תוביל לאפשרות ליצירת הערך, אבל כמו בדוגמא שנתת, תציג בצד את רשימת השפות של הבינויקי למי שרוצה לקרוא בשפה אחרת. הדף הענק הזה שבו פרטים בסיסיים מויקינתונים נראה לי מיותר לגמרי. רק תציג לי את השפות ואני כבר אכנס לאחת מהן. תבנית {{אנ}} היא שימושית מאד אצלי. פעמים רבות הייתי מעדיף לקצר את התהליך ולהשתמש בתבנית {{אנג}} ובכך לחסוך סוגריים נוספים עם השם הלועזי, אבל כבר החליפו לי אותה בעבר לתבנית {{אנ}}, אז אני כבר לא מתגרה בגורל. Liad Malone - שיחה 00:49, 13 במאי 2016 (IDT)

Shannen, בערך, אבל זה לא יוצר ערך של ממש, אפילו לא קצרמר. קראתי לזה קודם כמעט קצרמר. לא תהיה בו אף מילת טקסט חופשי, אז אין בעיית תרגום אוטומטי, זה רק הרבה נתונים, לרוב גם תמונות. תיאור הפריט (שצריך להכניס בכל שפה, אבל אנו לרוב מדלגים על זה), מוצג כתיאור היחיד של במה או במי מדובר. ליעד, גם אני הייתי רוצה כזה דבר, אבל הוא לא קיים. ותחשוב על זה: נגיד שיש לנו 10,000 ערכים חסרים. אתה לא "תכנס" לכולם. אלו שתכנס לתוכם - מחק את הטבלה מוויקינתונים ומהר. בשאר - זה יותר טוב מכלום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:33, 13 במאי 2016 (IDT)

אני נגד, קישור אדום צריך להביא לאפשרות יצירת ערך ולא הפניה לדף מחוץ לוויקיפדיה העברית. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:32, 13 במאי 2016 (IDT)

אם אני מבין נכון, מדובר על הרחבה ניסיונית שבעתיד אמורה להיות חלק מוויקיפדיות שונות (ובפרט אמורה לשקף את העדפות השפה של המשתמש). נכון? אם כן, נראה לי בהחלט סביר שאפשר לשלב את זה עם האפשרות ליצור ערך חדש.

שאלה טכנית: בשפות עם כתיב לטיני זה די ברור. נניח שאין ערך על Ada Lovelace בוויקיפדיה בשפה שלי. אני לוחץ על הקישור האדום ומגיע לתחליף הערך. אבל מה צריך לקרות כדי שאלחץ על קמהמה ואקבל הפניה לדף על Kamehameha? האם צריך השם קמהמה להופיע כשם של Kamehameha בוויקינתונים? {{אנ}} משתמשת בשמות בוויקיפדיה האנגלית. בוויקינתונים יש מזהים אחרים. Tzafrir - שיחה 12:43, 13 במאי 2016 (IDT)

חנה, שוב: לא מדובר בדף מחוץ לוויקיפדיה העברית! מדובר בכלי אוטומטי ליצירת קצרמרים בעברית בתוך וויקיפדיה העברית במקומות המיועדים להם, וללא תרגום מכונה.

צפריר, בערך. יש כבר 4 ויקיפדיות בעולם בהן זה עובד במלוא הכוח ויוצר ערכים חסרים. בעניין הפניה לדף באנגלית - לא הבנתי למה. בעניין זיהוי - אתה נותן לכלי את שם הערך הרצוי ומזהה פריט ויקינתונים - נגיד, קוד שלו או שם הערך התואם באתר ויקי כלשהו בעולם. הוא מאתר את הפריט ויוצר ממנו קצרמר כשהוא משתמש בתור מידע בשמות הפריטים התואמים שכן קיימים בעברית. למשל, אם כתוב באנגלית מקום לידה london הוא בודק את הפריט של העיר הזאת, מוצא שם את שם הערך בעברית ומציב כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:58, 13 במאי 2016 (IDT)

IKhitron, אם כל כך הרבה לא מבינים, אז יש כנראה בעיה בהסבר. אני נגד מכונה אוטומטית/בוט/רובוט/ השד יודע מה, שיצור קצרמרים כאלה. הויקיפדיה השבדית יצרה כך המון ערכים, והיא לדעתי אחת הוויקיפדיות הגרועות בעולם. ואם גם עכשיו לא הבנתי, אז כדאי שתנסח את כל ההצעה מחדש. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:42, 13 במאי 2016 (IDT)

כן, חנה, גם עכשיו לא הבנת (כי בשוודית לא השתמשו בכלי הזה). אבל נגמרו לי האפשרויות איך להסביר את זה אחרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:14, 13 במאי 2016 (IDT)

מה זה משנה הכלי? התוצאה היא זהה - ערכים גרועים. כל הפנייה הזאת הייתה צריכה להתחיל במילים: יש כלי שיכול ליצור קצרמרים קצרים באופן אוטומטי. השיטה תעשה בדרך זאת וזאת... ואז אפשר היה להבין על מה אתה מדבר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:16, 13 במאי 2016 (IDT)

משנה מאוד הכלי כי לא מדובר בתרגום אוטומטי ולא מדובר בטקסט חופשי, אז אין איך להפוך את זה לגרוע. אולי. לא יודע מה ההבדל, אבל מאוחר מדי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:29, 13 במאי 2016 (IDT)

אחד השיקולים העיקריים (אולי העיקרי) נגד ערכים שנוצרים על ידי בוט הוא שצריך גם לתחזק אותם. במקרה הזה התחזוקה שלהם היא אמנם לא לגמרי בחינם, אבל כמעט: כל המידע (למעט שם הערך?) מגיע מוויקינתונים וממשיך להתעדכן משם. יש כמות גדולה בהרבה של עורכים שמשתתפים בתחזוקתו. כמובן שאין מניעה להחליף את תחליף הערך הזה בערך רגיל מאוחר יותר. Tzafrir - שיחה 15:56, 13 במאי 2016 (IDT)

שאלה מעניינת. ככל שאני יודע, זה מתעדכן אוטומטית. אבל לא בטוח. אנסה לברר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:45, 13 במאי 2016 (IDT)

מצחיק, אבל מספר דיונים למעלה מתנהל דיון על "מקורות" שמטרתם להחמיר את הכללים, וכאן יש הצעה ליצור אולטרה קצרמרים, עם מידע מינימלי שמקורו בוויקינתונים. זה מה שעשו בוויקיפדיה השבדית (המקור לא רלוונטי מבחינתי לדיון, רק המהות), ערכים של שורה. אין לזה מקום, זאת לא אנציקלופדיה, זה לקסיקון. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:46, 13 במאי 2016 (IDT)

הפעם כן הבנת. עכשיו אני יכול לענות לך: למה לא? הרי מדובר במידע אמין. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:52, 13 במאי 2016 (IDT)

כי אנחנו אנציקלופדיה ולא לכסיקון. כתבתי זאת כבר למעלה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:59, 13 במאי 2016 (IDT)

הגיוני. למה מרשים אצלנו קצרמרים בני שורה אחת "משה הוא שחקן כדורגל סיני" ותבנית כדורגלן בגודל עמוד וחצי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:08, 13 במאי 2016 (IDT)

לא מרשים. אני מעבירה ערכים כאלה לטיוטה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:12, 13 במאי 2016 (IDT)

בזה אני תומך בך במאה אחוז. אבל ראיתי המונים כאלו שאושרו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:14, 13 במאי 2016 (IDT)

מה זה אושרו? הרי אין מערכת שמאשרת, יש כאלה שלא עושים דבר. אם אתה רואה ערכים כאלה , אז פעל בהתאם לשיקול דעתך. ערך של שורה עם תבנית אינו ערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:21, 13 במאי 2016 (IDT)

נגד. אני עם חנה בעניין הזה. Shannen - שיחה 21:27, 13 במאי 2016 (IDT)

התכוונתי סומנו על ידי מנטר, כולל מפעילים לפעמים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:35, 13 במאי 2016 (IDT)

ייתכן שכוונת המסמן הייתה שהערך אינו הבל, אבל זה עדיין לא אומר שאין למחוק ערכי שורה. לא כולם עושים את הצעד הנוסף של בקשת מחיקת ערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:32, 14 במאי 2016 (IDT)

את מוזמנת לחשוב עליהם כעל השלמה של ערכים אחרים. תחליף הערך על קמהמה מעשיר את הערך הקיים על הוואי. לקורא שנתקל בקישור לערך לא קיים עדיף לספק את המידע שכבר קיים. זה טוב יותר מקישור אדום. Tzafrir - שיחה 01:13, 15 במאי 2016 (IDT)

חנה: אכן זהו לא לקסיקון, אך אלו לא ערכים ולא מתיימרים להיות ערכים והקישורים אליהם יישארו אדומים (בתוספת מעט כחול) כך שלא אמורה להיות בעיה עם קיומם וזה לא ישנה את הרמה של ויקיפדיה כי הם לא ייחשבו חלק ממנה (לא באמת). בקישור לערך ה"לקסיקוני" (מקבל את ההגדרה שלך) שיגאל נתן נראה לי שהקישור ליצירת הערך בולט מספיק ויהיה ברור לכולם שזהו לא ערך ויקיפדי ושיש עוד צורך לכתוב ערך כזה, עם זאת זה פותר את עניין הקישור של ערך עברי לא קיים לערך בשפות אחרות ונותן טיפה מידע יעיל. אני בעד. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ח' באייר ה'תשע"ו • 22:02, 15 במאי 2016 (IDT)

אני מאמין שרוב האנשים מגיעים מגוגל ורוב האנשים לא מבינים בצבעי הקישורים. הם פשוט יגיעו לערך ללא מקורות ולא אנציקלופדי. Shannen - שיחה 21:18, 16 במאי 2016 (IDT)

מסכים שלא אנציקלופדי, כי זה ממלא מקום, לא ערך, במקור placeholder. אבל למה אתה אומר שללא מקורות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:25, 16 במאי 2016 (IDT)

Shannen: גם אם נניח שאנשים לא מבינים בצבעי קישורים הרי שהחד קרן בצד שמאל (והתיבה create an article) יבהירו לכל בר דעת שלא מדובר בערך ויקיפדי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' באייר ה'תשע"ו • 22:34, 16 במאי 2016 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

זה יכול להיות רעיון טוב ואני בעד לתת אופציה נוספת למי שמחפש מידע ולא מעוניין ליצור ערך, אבל נראה שיש הסכמה שהאופציה הזו לא תהיה חלופה אוטומטית ליצירת הערך. הייתי רוצה להציע משהו בנושא זה ולכן פתחתי תת-דיון בכותרת משנה. 
בלי קשר להצעה למטה, אני בעד הוספת האופציה אך לדעתי יש למנוע מאנונימיים יצירת ערך בדרך זו אלא רק למשתמשים הרשומים 4 ימים. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 13:01, 17 במאי 2016 (IDT)

ברור שזה לא נועד להיות חלופה לערך שעוד צריך ליצור. זה נועד להיות מעין פתרון זמני עד שיכתבו את הערך למעט מידע בסיסי ואמין שכבר נמצא בוויקיפדיות אחרות. לדעתי כן צריך שהקישורים האדומים יהפכו עד כמה שיותר אוטומטית לקישורים אדומים-כחולים עם התוכן המועט שנשאב מוויקינתונים כמו שיגאל הציע כדוגמת זה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' באייר ה'תשע"ו • 14:39, 17 במאי 2016 (IDT)

ראיתי את הקישור שיגאל שם. אם הערך האוטומטי החלופי יהיה ברירת מחדל בלחיצה על קישור אדום, איך מגיעים מהמסך הזה ליצירת ערך? כל התוכן שמופיע במסך, הוא מה שנראה במסך הערך החדש? ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 15:28, 17 במאי 2016 (IDT)

ממש מתחת לכותרת מופיע "create an article" אבל אולי כדאי לתרגם לעברית ולהבליט את זה יותר, יגאל זה אפשרי? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' באייר ה'תשע"ו • 15:57, 17 במאי 2016 (IDT)

בעניין התרגום - אני בטוח שזה לא יישאר באנגלית. בעניין להבליט - כשזה יגיע, אני אשחק עם css, או אבקש מהיוצרים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:22, 17 במאי 2016 (IDT)

חוץ מזה, ככה בדיוק ייראה הערך? אני רק רואה את החלופי (מה שמופיע בקישור) ולא את התוצאה של create an article. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:15, 17 במאי 2016 (IDT)

ברגע שתייצר ערך אמיתי, זה יעלם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:19, 17 במאי 2016 (IDT)

מה ז"א יעלם? האם כשילחצו על "ליצור מאמר" המשתמש יראה חלון ריק? (אני פשוט תוהה מה יקרה אם משתמש חדש יחליט לייצר ערכים בסיטונאות בדרך זו ולכן מעניין אותי לראות מה התוצאה)‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:32, 17 במאי 2016 (IDT)

הבנתי. אתה מבלבל שני דברים. תחשוב על קישור אדום. אין ערך. אתה בא ומחליט שממש צריך לשים כאן משהו, אבל אין לך זמן. מריץ את הכלי. נוצר ממלא מקום עם טבלה וכפתור יצירת ערך אמיתי. מרגע זה הקישור במקום אדום רגיל יראה שונה. מישהו רואה קישור כזה ומחליט שצדקת, צריך לכתוב על זה ערך אמיתי. לוחץ על הקישור, מגיע לטבלה, לוחץ על כפתור יצירת ערך ומקבל חלון ריק רגיל של דף חדש שבו יוכל להקליד. ברגע שהוא שומר, ממלא המקום נעלם. בעניין משתמש חדש: א' מה רע? ב' נניח שרע, כמו שיש רשימת ערכים חדשים אני מניח שתהיה גם הרשימה הזאת למנטרים. ג' אפשר לחשוב על לתת להשתמש לכלי רק לבדוקים אוטומטית. בכל מקרה, אני מזכיר שמדובר בדיון תאורטי. אף אחד לא אמר שזה עובד, ולא הציע לנו את זה. אם הייתי יודע אספרנטו, הייתי הולך לשם ומנסה ליצור ערך באמצעות הדבר הזה, ששם בודקים אותו על רטוב, ואז מספר לכם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:54, 17 במאי 2016 (IDT)

אם זה המצב, זה יכול להיות חלופה נחמדה ל{{אנ}} ודומותיה (אפשר להגיד "שדרוג" של תצוגת ויקינתונים) שתשפר מעט את השירות לקוראים, אם כי כמובן נדרשת הכנה ראויה של הפריט בויקינתונים (לפחות תיאור בעברית)-בינתיים, פרט לפריטים של ערכים משמעותיים (כמו ג'ון קנדי וביל קלינטון), הרבה פריטים לא יכולים להתאים לכך בשל דלות הקביעות בפריט.
לגבי הגישה, אם האופציה תבשיל, לפחות בשלב ראשון עדיף שזה יהיה רק לבדוקים אוטומטית ובהמשך אפשר להריץ את זה לניסוי לשבוע עד חודש (להרחיב לרשומים, ואז לאנונימיים) ולראות האם זה מייצר יותר עבודה למנטרים. ייתכן שהמצב ישאר כמו שהוא, או שמשתמשים יעתיקו את המשפט היחיד שיש בערך החלופי-הצפה של ערכים כאלו תעורר התנגדות להצעה.
אני עדיין לא בטוח איך המימוש יהיה בפועל כאשר יש קישור כזה בערך, אם זה יהיה חלק בלתי נפרד מוויקיפדיה העברית (אולי מרחב חדש) או ויקינתונים. אם זה יהיה מחוץ לוויקיפדיה העברית, נראה לי שעדיף לתת את הגישה במצב "הערך לא קיים, באפשרותכם..." כדי לא לבלבל את הקוראים שחושבים שהם עדיין בוויקיפדיה. באותו עניין, ההסתייגות האחרונה שלי היא שצריכה להיות הודעה או סימון בראש הערך החלופי, שלא מדובר בערך רגיל, שיבינו שזה משהו שנוצר אוטומטית ולא עומד בסטנדרט שלנו לערכים. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:36, 18 במאי 2016 (IDT)

יש אלפי פריטים מצויינים בוויקינתונים, לא בטוח שלכולם יש ערכים. זה נמצא בוויקיפדיה שלנו כי זה בעברית. במרחב -1 (מיוחד:) יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:25, 18 במאי 2016 (IDT)

בחינת מדיניות כניסה לקישורים אדומים

אני משתמש בקישור אדום שהוזכר בדיון אחר בתור דוגמה דוד שינקרבסקי-זהו קישור ישיר לדף שלא קיים וכך מוצג לגולש מסך "הערך לא קיים, באפשרותכם ליצור אותו, לחפש אותו וכו'" (מישהו יודע מה אחראי לתצוגה זו? דף "מיוחד:" כלשהו או תבנית מסוימת?).
במצב הנוכחי-כאשר משתמש רשום/לא רשום נכנס לקישור אדום, הם אוטומטית נכנסים לקישור במצב עריכה (אנונימיים רואים את מדיה ויקי:Newarticletextanon). הרעיון של יגאל, נוכח ההתנגדות, אפשרי במידה ויש אופציה לבחור בין לקרוא את הערך האוטומטי או ליצור את הערך.
לפיכך, במקום כניסה אוטומטית לעריכה, אני מציע שהמסך הנ"ל של "הערך לא קיים, באפשרותכם..." יהיה ברירת המחדל ואז לאנונימיים תהיה אופציה ליצור את הערך או לחילופין, לצפות בערך האוטומטי (תוצר לוואי-צעד נוסף לפני הגעה לחלון העריכה). לחילופין-אפשרות נוספת היא לצרף את הקישור למדיה ויקי:Newarticletextanon.
השאלה היא אם הכניסה לקישור אדום במצב עריכה זה מדיניות של הקהילה או מדיניות כללית של ויקיפדיה? ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 13:01, 17 במאי 2016 (IDT)

מדיה ויקי:Noarticletext. הרעיון נשמע לי לא רע, אבל אינני יודע אם זה אפשרי טכנית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:22, 17 במאי 2016 (IDT)

הצעה מעשית

IKhitron העלה את ההצעה בראש הדיון בצורה תאורטית, אבל למעשה הכלי נמצא בשלבים מתקדמים של פיתוח וכבר החלו להשמיש אותו בוויקי קטנות (כמו אספרנטו). לידיה, מנהלת קשרי הקהילה של צוות המפתחים של ויקידטה הודיעה שהם מתכווונים להפעיל את הכלי הזה בעוד 3 שבועות בוויקיפדיות שיבקשו להצטרף לניסוי, אז אם נרצה להצטרף לניסוי בסבב הזה כדאי לקבל החלטה בהקדם.

כדי למנוע בלבול שאני חושש שנוצר בדיון לעיל אסביר את המשמעות של הפעלת הכלי הזה בוויקיפדיה:

• כל מי שיחפש דף שלא קיים בוויקיפדיה דרך מנוע החיפוש הפנימי יקבל בנוסף לתוצאות החיפוש הרגילות גם הפניה לדף נתונים כמו בדוגמה (שאף אחד לא יטען או יתיימר לטעון שהוא "ערך" וגם לא "קצרמר" או "כמעט קצרמר" אלא רק "דף נתונים"). בוויקי שקישרתי אליה אפשר גם להשתמש בחיפוש כדי לראות כיצד נראה מנוע החיפוש.
• דף הנתונים מציג נתונים מוויקינתונים וקישור ליצירת הערך. (בגרסה שתגיע בסבב הבא בנוסף ל"יצירת ערך" יהיה "תרגום ערך" שיפנה לכלי התרגום)

ערן - שיחה 21:43, 18 במאי 2016 (IDT)

תודה, ערן, אבל האם נובע מזה כי ה-placeholder יהיה באנגלית? זה בפירוש לא מה שקראתי, ואם כן, אני הראשון שיצביע נגד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:46, 18 במאי 2016 (IDT)

נשפך כאן מלל רב, כדאי מאד להדגים במה מדובר, זאת הדרך היחידה להבין. אסור שהפתרון ימנע את הקלות ליצירת ערך דרך קישור אדום, זה מנוע צמיחה אצלנו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:49, 18 במאי 2016 (IDT)

אני בעד גם אם זה באנגלית ובתנאי שזה מקשר גם לערכים בשפות אחרות וגם בולט הקישור ליצירת הערך (שאני מבין ששניהם קיימים). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"א באייר ה'תשע"ו • 23:41, 18 במאי 2016 (IDT)

• IKhitron - למיטב הבנתי הדף לא באנגלית אלא בעברית (כלומר אדם שנולד בלונדון יכתב "לונדון" בעברית). אני לא יודע מה יקרה במצב שבו אין תעתיק לשם המקום (ייתכן שזה כן יופיע באנגלית). כנ"ל לגבי שם הערך עצמו.
• חנה Hanay - בהקשר לדוגמאות הבאתי את דף נתונים לדוגמה (לא ראיתי שהצוות המפתח פרסם דוגמאות נוספות)

ערן - שיחה 19:52, 19 במאי 2016 (IDT)

ערן, התכוונתי לדוגמה איך יראה הקישור האדום בתוך הערך, שמצד אחד יאפשר בלחיצה עליו לפתוח ערך חדש ובמקביל יאפשר לגשת לדף כל שהוא שייתן מעט נתונים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:41, 19 במאי 2016 (IDT)

בעד הצטרפות לניסוי. כדאי להוסיף שורת הבהרה ברורה יותר בהתחלה: "למושג זה אין ערך בויקיפדיה, להלן מידע בסיסי מויקינתונים. ליצירת הערך לחץ כאן". הכלי הזה יגרום להמון ערכים להיווצר כי הוא מנגיש את הבסיס שעליו יבנה הערך. יש אנשים שחושבים שאם מישהו מחפש מידע בויקיפדיה והוא לא קיים, אז הוא ירצה לכתוב עליו ערך. זו טעות. רוב מוחלט של הויקיפדים כותבים על מה שהם יודעים ומתעניינים בו ולא על מה שהם לא, וכותבים כי הם נהנים מזה ורוצים את זה ולא בתור תרומה לאנושות נטו. אם יש לי מידע בסיסי, סביר הרבה יותר שאכתוב ערך מאשר אם אין לי כלום ואני צריך להתחיל לשוטט בגוגל בין מאמרים אקדמיים סבוכים, ויקיפדיות בשפות זרות וכתבות לא מדויקות, ולסננן את המידע הרלוונטי רק בשביל הפרטים הבסיסיים. חוץ מזה שזה יגרום להרבה יותר מודעות בציבור לפרויקטים הנוספים של ויקימדיה, ויאריך את הזנב של ויקיפדיה משמעותית. נתנאל - שיחה - הסתכלת היום על השמים? 17:47, 6 ביוני 2016 (IDT)

תגים נ׳ תגיות

יש מושג של Tag בתכנת מדיה־ויקי. יש לו כמה פירושים. אחד מהם זה הדבר שמתווסף בסוגריים בגרסאות קודמות ובהשוואת גרסאות, כמו למשל „עריכה חזותית” בגרסה הזאת.

משמעות אחרת היא דברים בתוך סוגריים משולשים, כמו <ref>‏, <poem>‏, <‎nowiki>‏, וכיו״ב.

אלה דברים שונים למדי, אבל לשניהם קוראים באנגלית tag. מכיוון שהם כל־כך שונים, לא נוצר בדרך־כלל בלבול ביניהם, אז זאת לא בעיה.

אבל כן יש בעיה באיך לתרגם את המילה הזאת לעברית. לפעמים זה „תג” ולפעמים „תגית”, ושתי המילים משמשות לתרגום שתי המשמעויות.

אני נוטה ל„תג” כי זה קצר יותר, כי זאת המלצת האקדמיה במילון המונחים שלה, וכי אין משמעות במילה הזאת לסיומת ־ית, שבדרך־כלל מסמנת הקטנה. עם זאת, יש אנשים שנוטים למילה „תגית”.

זה דבר שכן כדאי שתהיה בו אחידות. יש דעות? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:28, 13 במאי 2016 (IDT)

"תג" זה סבבה. דוברי ארמית יכולים לכתוב "תגא", אבל בזהירות, שלא יתקיים בהם מאמר חז"ל ”וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף”. דוד שי - שיחה 18:02, 13 במאי 2016 (IDT)

Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 18:04, 13 במאי 2016 (IDT)

דעות אחרות? אני קצת מתפלא מחוסר העניין :)

מתייג את Eldad, Rotemliss, Guycn2, ערן שאולי יתעניינו. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:53, 6 ביוני 2016 (IDT)

אם המילה "תג" אינה פחות תקינה בעברית מ"תגית", אני לא רואה סיבה להשתמש בצורה הארוכה. ‏Guycn2 · ☎‏ 23:07, 6 ביוני 2016 (IDT)

אני מתלבט. אבל "תג" יכול להיות בסדר. אלדד • שיחה 23:14, 6 ביוני 2016 (IDT)

גם "תגית", דרך אגב. :) אבל אם אתה מעדיף "תג", שיהיה "תגים". אלדד • שיחה 23:43, 6 ביוני 2016 (IDT)

אצלי בדף השיחה^{1, 2} שתי הצורות מתקבלות בברכה ערן - שיחה 00:57, 7 ביוני 2016 (IDT)

יש תבנית {{תג}} ‏«kotz» «שיחה» 01:36, 7 ביוני 2016 (IDT)

ובמרחב הערכים יש לנו גם תג וגם תגית ועוד תג ועוד תגית. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 11:33, 7 ביוני 2016 (IDT)

... כן, אבל אף אחד מהם לא קשור למשמעויות שאני מדבר עליהן. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:56, 8 ביוני 2016 (IDT)

הודעת ברכה חדשה

שלום לכולם,

זו הודעה על שינוי שעומד להתפרסם בידיעות טכנולוגיה: "הוספת תיבת 'ברוך בואך' (עם כפתור מעבר) לעורך קוד המקור".

בקצרה, זה יציג הודעת "ברוך בואך" חד־פעמים בעורך קוד המקור, שתסביר שכולם יכולים לערוך, ושכל שיפור עוזר. אחרי־כן המשתמש יכול להתחיל לערוך בעורך קוד המקור מיד, או לעבור לעורך החזותי. (זה שווה־ערך להודעת ברוך־בואך שכבר מוצגת למתשמשי העורך החזותי, שמציעה את האפשרות לעבור לעורך קוד המקור. אם כבר ראיתם את התיבה הזאת בעורך החזותי, התיבה החדשה לא תוצג לכם בעורך קוד הוויקי.)

• אני רוצה לוודא שאף שמשתמשים יראו את ההודעה הזאת רק פעם אחת, הם יוכלו לקרוא אותה בשפה שלהם. ר' את ההוראות אם אתם יכולים לעזור.
• אני גם רוצה להדגיש שהתיבה אינה משנה בשום צורה את הגדרות האתר את ההגדרות האישיות של העורך החזותי. שום דבר לא משתנה באופן תמידי למשתמשים שבחרו להסתיר את העורך החזותי בהעדפות שלהם או לאלה שלא משתמשים בו בכלל, או לאתרי ויקי שבהם זוהי עדיין אפשרות בטא, או לאתרי ויקי שבהם משתמשים מסוימים אינם רואים את לשונית העריכה החזותית, וכו'.
  • יש סיכוי קטן שאתם תראו קצת יותר שאלות מהרגיל על העורך החזותי. אנא הפנו את האנשים לתיעוד המקומי או לדף המשוב והרגישו חופשיים ליצור איתי קשר אם יש לכם עוד שאלות!
• לקראת הסוף, אני רוצה לאשר שאף שלא כולם יראו את התיבה הזאת, רבים כן יראו אותה; אם אתם קוראים את זה, ייתכן שאתם לא האנשים שאמורים לראות את התיבה החד־פעמית הזאת, וייתכן שהיא תבלבל אתכם, ואם זה המקרה, אני מתנצלת על כך. הרגישו חופשיים להעביר את ההודעה הזאת לדפי מודעות ודיונים אחרים בוויקי שלכם אם אתם חושבים שזה יעזור למנוע מצב שבו משתמשים ייתקלו בהפתעות מבלבלות.

למידע נוסף ר' https://phabricator.wikimedia.org/T133800; אם יש לכם משוב או אם אתם רוצים לדווח על באג עם התיבה הזאת, רשמו את זה בתור תגובה למשימה (או באתר mediawiki.org אם זה מה שאתם מעדיפים).

תודה על תשומת הלב, ותיהנו מהעריכה, Elitre (WMF) 12:39, 15 במאי 2016 (IDT)

הודעה תורגמה על ידי User:Amire80

הרשאת מיזוג גרסאות לפעילים במיזמי חינוך והדרכה

שלום לכולם, כפי שחלקכם יודעים, אני פעילה מאוד בהדרכות וביצירת שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך, אקדמיה ותרבות. במסגרת הזו, חלק מהמשתתפים בסדנאות או בקורסים שאני מעבירה פותחים ערכים חדשים, וחלקם מרחיבים ערכים קיימים. כשמדובר בערכים חדשים, אין בעיה -- עושים העברה של הדף, או אז גם נשמרת היסטוריית העריכות של המשתמש. אך כשמרחיבים ערך קיים, זה לא המצב. ההנחייה שהסטודנטים בד"כ מקבלים ממני היא להניח תבנית בעבודה אקדמית, לפתוח טיוטה, להעתיק את התוכן אליה, להרחיב, ובסוף העבודה אנחנו מעתיקים הכל לדף הקיים, בעריכה אחת. בצורה הזו, היסטוריית העריכות הולכת לאיבוד. למפעילי מערכת יש הרשאת "מיזוג גרסאות". שאלתי היא האם ניתן לתת רק את ההרשאה הזו לעוסקים במיזמי הדרכה, גלאם, חינוך ואקדמיה, ואם כן, האם הקהילה מסכימה למהלך כזה, בהינתן שלמשתמש או המשתמשת יש היסטוריה מוכחת של עבודה נכונה בקהילה. זה יצור פרוצדורה נכונה יותר עם ערכים קיימים מבחינת היוזרים החדשים ויחסוך זמן למתנדבי הדרכה במקום שיצטרכו לבקש בבקשות מפעילים עבור כל סטודנט וסטודנט. אני תומכת הסמסטר בחמישה קורסים שונים עם עשרות סטודנטים והרשאה כזו יכולה לסייע לי ולוויקיפדים נוספים שעוסקים בהדרכה ואינם מפעילי מערכת בעבודתם. זה אולי מעט דומה למה שעשינו בעבר עם הפרדת הרשאת "יצירת החשבונות", כדי לאפשר למדריכים לעבוד יותר בקלות. אשמח מאוד לשמוע מה דעתכם בנושא. בברכה, Shani - שיחה 22:39, 15 במאי 2016 (IDT)

נגד אני לא רואה בעיה לבקש זאת בבקשות מפעילים. שרון גבע עושה זאת ואני לא רואה שיש בעיה. יש שפע של מפעילי מערכת, כך שלא צריך לדאוג להם. יש כאלה שמעבירים קורסים, והם לא מנוסים בכל האפשרויות בוויקיפדיה. מחיקת ערך זאת הרשאה חזקה, הניתנת לפי בחירת הקהילה, כל אחד יכול להחליט להעביר קורס ואין שליטה על כך, איני רואה איך אפשר לתת הרשאה כזאת, ללא התהליך שעובר כל מפעיל. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:57, 15 במאי 2016 (IDT)

אני מבינה את הנקודה שלך. רק חשוב לציין ששרון גבע מטפלת בכמות קורסים וסטודנטים קטנה. ההרשאה לא נועדה למרצים כמוה, אלא לוויקיפדים שכמותי. בברכה, Shani - שיחה 23:01, 15 במאי 2016 (IDT)

בעד לתת לשני הרשאה שיכולה לסייע לעבודתה הברוכה, (בהנחה שזה אפשרי טכנית). אגסי - שיחה 00:21, 16 במאי 2016 (IDT)

הבקשה כאן היא גורפת ולא אישית. כל אחד גם אתה יכול להירשם במיזם החינוך (ואפילו לא להעביר קורס אחד), ועל פי ההצעה כולם יקבלו הרשאות מפעיל. זה לא סביר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 00:26, 16 במאי 2016 (IDT)

ההרשאה יכולה להניתן על פי החלטת הקהילה. אני בהחלט לא מדברת על משהו גורף, אלא על הרשאה שניתנת בשיקול דעת, לוויקיפדים שהוכיחו את עצמם ומוכרים לקהילה, כמו שעשינו בעניין יצירת חשבונות. אשמח להבין אם זה בכלל אפשרי טכנית, אחרת הדיון הזה מיותר. Shani - שיחה 00:29, 16 במאי 2016 (IDT)

• תשובה טכנית: במיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה אפשר לראות את כל הקבוצות הטכניות בוויקיפדיה (משתמש, מפעיל, ביורוקרט, בודק וכו'), ואת ההרשאות הספציפיות שיש לכל קבוצה. הרשאת מיזוג גרסאות (mergehistory) שייכת רק למפעילי מערכת, אבל אפשר תאורטית ליצור קבוצה חדשה של "ממזגים" ולתת לקבוצה הזו הרשאת מיזוג.
• תשובה לא טכנית: מיזוג גרסאות זו פעולה יחסית מסובכת ומסוכנת (די קשה לבטל מיזוג שנעשה בטעות), ובמקרים רבים זה נעשה בצמוד למחיקה ושחזור דפים. אני חושב שנכון יותר לפנות בבקשות ממפעילים למיזוג גרסאות על פי רוב, ובמקרים של משתמשים ותיקים שהקהילה סומכת עליהם ושיש להם צורך קבוע בכך אפשר לתת הרשאות מפעיל מערכת עם כל ההרשאות הכרוכות בכך. ערן - שיחה 00:41, 16 במאי 2016 (IDT)

תודה על ההסבר, ערן. הרשאת מפעיל כוללת עוד יכולות שאולי אינני זקוקה להן ביומיום, לכן לא רציתי להתנות את קבלת הרשאת "ממזגת" בהרשאת מפעיל. מבחינתי זה לא משנה ואעשה מה שנוח יותר לקהילה, אך אולי כן שווה לחשוב על יצירת קבוצה שכזו לטובת מקרים כמו שלי. אשמח לשמוע את דעתם של עוד חברים בקהילה, במיוחד דוד, אסף, מתניה, גילגמש, דני, קיפודנחש, יגאל. בברכה, Shani - שיחה 01:01, 16 במאי 2016 (IDT)

כיוון ש-Shani היא אחת ויחידה, אינני רואה צורך בפתרון כללי - אפשר לתת לה הרשאת מפעיל (בתהליך המקובל), אני סומך עליה שתשתמש בה בתבונה. דוד שי - שיחה 06:03, 16 במאי 2016 (IDT)

אני מתנגד ליצירת הרשאות חדשות. אם שני (או מישהו אחר) מעוניין לקבל הרשאת מפעיל מערכת - יש לפנות להליך המקובל. גילגמש • שיחה 11:28, 16 במאי 2016 (IDT)

שני, הליך מיזוג של טיוטה עם ערך, צורך הרבה יותר זמן מאשר פנייה בבקשות מפעילים בבקשה מזגו טיוטה:X עם ערך X. הוא גם מורכב ויש לבצעו בזהירות רבה. כך שלא תחסכי כל זמן אלא להיפך. לכן מטרת הבקשה שלך לא תושג. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:38, 16 במאי 2016 (IDT)

ראשית אני לא חושב שצריך ליצור קבוצה חדשה, אומנם כרגע בעיקר שני מתעסקת בקורסים ואין לה הרשאות מפעיל אבל אם הצורך שהיא העלתה נכון אז ניתן לתת הרשאה זו לקבוצה קיימת "מורי קורס" או "רכזי קורס" (מה ההבדל ביניהם?). אישית, השתמשתי מספר פעמים במיזוג וזה לא תמיד עובד ואז צריך למחוק דפים וזה משהו שבכל מקרה רק מפעיל יכול לעשות. לכן אני לא חושב שכדאי לתת את ההרשאת המיזוג לקבוצה אחרת. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 14:50, 16 במאי 2016 (IDT)

תודה, חברים. נראה שיש כאן הסכמה די גורפת שאין כרגע רצון להפריד את הרשאת המיזוג מהרשאת המפעיל. חנה, אני בכל זאת חושבת שיהיה נכון לפעול יותר בצורה של מיזוג גרסאות עבור ערכים קיימים. יש לי קרוב ל- 200 סטודנטים במסגרות שונות הסמסטר, וזה לא ראלי לבקש בקשה עבור כל ערך וערך, במקום פשוט לעשות את הפעולה. הלא ממילא אני עושה את המאמץ הזה, רק בלי שהמשתמשים מקבלים קרדיט על עבודתם. אני מוכנה להשקיע את הזמן כדי שבסוף התהליך יקבלו קרדיט. כמובן שאפעל בזהירות ותוך התייעצות עם ותיקים ממני בהקשר לפעולה הזו ואחרות, בתקווה שאכן אקבל את ההרשאה הזו. תודה לכולם על המשוב. בברכה, Shani - שיחה 15:07, 16 במאי 2016 (IDT)

אני מסכים לגמרי עם החלק השני של דברי ערן, זה מאוד מאוד מסוכן. וכמו שנאמר כאן בצדק, יקח לך פי עשר זמן לפחות למיזוג מאשר לבקש אחד. אבל אם את מוכנה לזה, אין לי בעיה שההרשאה תנתן לך אישית, בצורה כזאת או אחרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:14, 16 במאי 2016 (IDT)

תודה על התמיכה, יגאל :). אני תקווה שאקבל את ההרשאות. אני באמת סבורה שהם יסייעו לעבודה זורמת ויעילה יותר עם הסטודנטים. בברכה, Shani - שיחה 16:18, 16 במאי 2016 (IDT)

שני, האם 200 סטודנטים הם 200 ערכים? לפי הדף הוראה:אוניברסיטת תל אביב/שפות ואוריינות בהקשרי חינוך וחברה - פרופ' עפרה ענבר (ב) נראה שיש ערכים שנכתבים על ידי יותר מסטודנט אחד. בנוסף חלק ניכר מהערכים ברשימה זאת הם ערכים חדשים, כך שאין כל צורך במקרה זה במיזוג. הפעולה עצמה היא מורכבת הרבה יותר מאשר בקשה. כפי שיונה ציין, הפעולה הטכנית של מיזוג היא בעייתית ולכן אינה עובדת פעמים רבות, אני לא משתמשת בה, איני רוצה לקחת צ'אנס, ולכן המיזוג כולל את הפעולות הבאות: מחיקה, העברה, מחיקה ושחזור. 4 פעולות שיש לבצע בזהירות רבה ובתשומת לב. בזמן שבקשה בבקשות מפעילים היא פעולה אחת. לא הבנתי את נושא הקרדיט, האם הסטודנטים עושים העתק הדבק? אני מציעה שתנסי את נושא בקשות מיזוג גרסאות בבקשות מפעילים, ותראי איך זה עובד. את יכולה גם להגיד לסטודנטים שיפנו ישירות לבקשות מפעילים ואז העומס יתחלק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:26, 16 במאי 2016 (IDT)

זאת לא הייתה תמיכה, שני. זה היה ניסיון להניא אותך מהמהלך שכולל תמיכה במקרה של כישלון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:29, 16 במאי 2016 (IDT)

כפי שכתבתי: אני לא חושב שיש מקום להעניק הרשאה חדשה. עלי להזכיר ששינוי מהותי כל כך בנהלים שלנו דורש הצבעה לשינוי המדיניות הקיימת בפרלמנט. בשום פנים ואופן אין לחרוג מהמנהגים הקיימים. אין זה נכון לעשות חריגות פרסונליות. גילגמש • שיחה 16:31, 16 במאי 2016 (IDT)

גילגמש, לא מדובר על אף שינוי מהותי או חריגה מהנהלים. ההמלצה של חלק מהמגיבים היתה להרשאות מפעיל דרך הפרוצדורה המקובלת. אחרים חושבים שאין בכך צורך כלל. Shani - שיחה 16:36, 16 במאי 2016 (IDT)

דוד שי אמר כאן שאפשר לסמוך על שני ולתת לך הרשאות מפעיל בדרך הרגילה. אבל שני מעוניינת רק בהרשאה חלקית. ערן אמר שזה אפשרי טכנית. אז במקום להאריך בדיון, כדאי לסיים את הדיון ולתת לה הרשאה זו (אפשר לתקופת ניסיון). אני בטוח ששני תעשה בה שימוש זהיר לטובת ויקיפדיה, ובמידת הצורך תתייעץ עם מפעילים, ולא תגרום שום נזק.אגסי - שיחה 16:57, 16 במאי 2016 (IDT)

ככל שאני יודע, ותקנו אותי אם אני טועה, אפשרי טכנית זה הצבעה של שבוע במזנון, הגשת בקשה מנומקת לפבריקטור, וציפייה שיבצעו זאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:28, 16 במאי 2016 (IDT)

"הרשאות בדרך הרגילה" פירושו לגשת לויקיפדיה:מפעיל נולד. אישורים פרטניים שנעשים למקרים פרטיים הם בעייתיים, ואין ללכת בדרך זאת, וכאן זה באמת לא נדרש. אין סיבה ליצור הרשאה מיוחדת להעסיק אנשים רק כדי לתת הרשאה של מחיקה ושחזור. זה לא תקין לבקש זאת. אני ממליצה ששני יחד עם הסטודנטים ינסו את הדרך הרגילה של בקשות מפעילים. לא קיבלתי גם תשובה לשאלותי בכמה ערכים מדובר, כי ברור שהמספר 200 אינו רלוונטי, ומדובר בכמות הרבה יותר קטנה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:53, 16 במאי 2016 (IDT)

אני לא חושב שצריך לצור חוקים מיוחדים וספציפיים למשתמש מסוים. האפשרות שהועלתה כאן לפנות למפעיל נולד היא המקובלת. אפשר לגשת גם לבקשות מפעילים ושם אני בטוח שתקבלי מענה. בהצלחה, --היידן 18:45, 16 במאי 2016 (IDT)

בסדר גמור, חברים. קיבלתי ואתקדם בצינורות המקובלים. חנה, הבנתי את ההצעה שלך היטב ואקח אותה בחשבון. לשאלתך, המספר "200" הוזכר בהקשר לכמות סטודנטים, לא לכמות ערכים מורחבים, בין היתר כי אין לי הנתונים האלה עדיין. בסוף הסמסטר כשהעבודה תסתיים, יהיו תבניות בדפי השיחה שיקושרו לקטגוריות נסתרות, כך שנוכל לדעת בדיוק כמה הורחבו וכמה נכתבו בחמשת הקורסים הספציפיים הסמסטר. כך או כך, לא מדובר ב- 200 ערכים. ראשית, כיוון שכפי שציינת בחלק מהקורסים (לא בכולם) הסטודנטים עובדים בזוגות. כמו כן, חלקם מרחיבים, חלקם כותבים חדשים. אני מעריכה שמהקורס שהזכרת, בו יש כ- 85 סטודנטים, יצאו בסוף כ- 40 ערכים, מתוכם לפחות חצי יורחבו. אך זה קורס אחד מתוך חמישה. העבודה הזו מצטברת, ומי כמוך יודעת את המשמעות של תמיכה בקורס ובסטודנטים. אז המספרים המדוייקים אינם לב העניין מבחינתי. אם יש כלים שאני יכולה לקבל שיהפכו את העבודה שלי לזורמת ויעילה יותר, יאפשרו לי לפעול כשאני מתפנה לכך בלי להמתין שמישהו אחר יעשה את העבודה, אפילו היכולת לתקן משהו לא נכון שעשו סטודנטים, אז מדוע לא. בברכה, Shani - שיחה 20:31, 16 במאי 2016 (IDT)

אני סתם שאלה: למה מלכתחילה להעביר לטיוטה (שאני מודה שזה מרחב שאני כלל לא מחבב)? שישימו תבנית "בעבודה אקדמית" וזהו. לא צריך מיזוגים, לא צריך הרשאות, אין מירוצים. Shannen - שיחה 21:25, 16 במאי 2016 (IDT)

כי זה בעייתי שמשתמש חדש (פעמים רבות אדם שאין לו עניין בכתיבת ערכים אלא רק בקבלת ציון עובר בקורס) לוקח ערך חשוב ומתחיל להתנסות בכתיבה אנציקלופדית בו. או שהוא שם תבנית בעבודה, ואפילו מצוין בה שהוא הולך לעבוד על זה כמה חודשים טובים (ראו למשל לאחרונה בערך יהדות), ובינתיים אחרים אמורים לא לגעת. נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ו • 01:37, 17 במאי 2016 (IDT)

נרו יאיר, לגבי התבנית בערך יהדות, הטיוטה נושאת את השם יהדות חילונית ראה משתמשת:Olgabrun/יהדות חילונית, נראה שיש כאן בעיה עם התבנית בעבודה אקדמית, וכדאי לבדוק עם העורכת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:53, 17 במאי 2016 (IDT)

מסכימה עם חנה Hanay. אמנם מספר הערכים שמעלים הסטודנטים והסטודנטיות שלי אינו כה גדול כמו המספרים שצוינו כאן, אך שמחה לספר שבכל פעם שביקשתי מיזוג גרסאות נעניתי במהירות וביעילות, ועל כך תודותיי. מבחינתי, טוב להנחות את הסטודנט/ית לעבוד על ערך מורחב בטיוטה, ורק לאחר השלמתו להעלות בקשה בדף בקשת ממפעילים/ות. איני יודעת במה התהליך כרוך מבחינה טכנית, אך באופן אישי אשמח להמשיך לבקש ממפעיל/ת מערכת מיזוג גרסאות. בהזדמנות זו מציעה להציג כך -- מפעילים/ות -- את שם הדף, או: בקשות ממפעיל/ה. בתודה Sharon Geva - שיחה 09:00, 17 במאי 2016 (IDT)

נרו יאיר, אם שני אנשים יערכו את אותו ערך בשני מקומות שונים זה המצב הכי לא טוב. לא תהיה שום אפשרות למיזוג ואנו סתם נלך לאיבוד כך. אני גם לא מאמין שזה באמת קורה. Shannen - שיחה 17:35, 17 במאי 2016 (IDT)

Shannen, זה מצב מאד נדיר, אם מרחיבים בטיוטה ערך שנמצא במרחב הערכים, מניחים על הערך במרחב הערכים תבנית {{בעבודה אקדמית}} המודיעה שהערך בעבודה, זאת כדי למנוע אכזבות. מניסיון רב השנים שלי במיזמי מטלה אקדמית, לא נתקלתי במקרה כזה. כן קרה ששני עורכים בוויקיפדיה התחילו טיוטה באותו נושא ועבדו במקביל. גם כאן זאת אותה בעיה. טבל גם זה נדיר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:43, 17 במאי 2016 (IDT)

חנה Hanay זאת בדיוק הטענה שלי. שיעבדו עליה במרחב הכללי עם התבנית ששמים במילא ולא צריך להתעסק בכל מיני מיזוגים שרק יכולים להיכשל וגורמים לעבודה מיותרת. אם הסטודנט לא סיים לכתוב או שהשאיר אחריו "אדמה חרוכה" אז מקס' משחזרים למה שהיה קודם (או מוחקים את הערך אם הוא חדש). Shannen - שיחה 17:59, 17 במאי 2016 (IDT)

מיזוגים שנעשים בזהירות על ידי מפעיל מנוסה, לא נכשלים. עשיתי מיזוגים רבים וכולם עברו בשלום. הרעיון בטיוטה ששם העורך החדש עובד בשקט, יש פחות סכנה לבעיה, מרחב הערכים לא צריך להיות במת ניסויים של עורכים חדשים, כי קורה שהערך בתחילתו מאד בעייתי, עד שנערך כמו שצריך, וזה לא מה שצריך להציג לקוראים. כבר קרה לי גם שוויתרתי על טיוטה ולא מיזגתי למרחב הערכים, כי לא הייתה טובה מספיק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:07, 17 במאי 2016 (IDT)

הסטודנטים מביאים ברכה רבה, אך גם בעיות רבות. לא ניתן לתת להם לנעול ערכים במשך חודשים ומפאת אופי פעולתם לא ניתן לתת להם לעבוד במרחב הערכים על ערכים קיימים. יותר מדי סטודנטים באים עם ההרגשה שהם צריכים דג את הערך מהיסוד, מוחקים תוכן קיים, מוחקים ויקיזציה, מכניסים דעות אישיות, כתיבה הגיוגרפית, כתיבה מוטה, כתיבה שלא לנושא הערך וכו'. מצאנו פשרה הוגנת שהם כותבים טיוטות ואחר כך ויקיפד ותיק המודע לבעיתיות ממזג בזהירות את הטיוטה לתוך הערך. זו עבודה לא פשוטה, במיוחד אם אחרים בינתיים ערכו את הערך, אולם היא אפשרית (אני עשיתי זאת ידנית כאשר נאלצתי למזג תרומות של סטודנטים עם גרסאות קודמות שהם מחקו). האופציות האחרות הן הרבה יותר גרועות. עדירל - שיחה 18:14, 17 במאי 2016 (IDT)

מסכים לגמרי עם עדירל. חנה, מי שאחראי על הקורס צריך למנוע מלכתחילה הצבת תבנית בעבודה למשהו כמו ארבעה חודשים על הערך יהדות, וגם אחרי התקופה הזאת ספק אם תהיה תועלת. הרי הרעיון בעבודות הויקידמיות הוא לשפר, לא לסבך את העניינים. נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ו • 20:25, 17 במאי 2016 (IDT)

קישורים פנימיים - כמות, איכות, ומה שיש

הועבר לשיחת ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים 01:34, 13 ביוני 2016 (IDT)

איך אתם מעדיפים למיין את הקטגוריות כשיש מספרים בשמות הדפים?

היי. מתקיים עכשיו דיון ברמת מדיה ויקי האם כדאי לשנות את דרך המיון של קטגוריות במקרה של דפים עם מספר בשם. כרגע, אם תפתחו למשל את קטגוריה:המאה ה-1 לפי שנים, דף בשם "11" נמצא לפני הדף בשם "2". שוקלים לנסות לכתוב קוד חדש שיהפוך את הסדר. היתרון של זה ברור, למשל כשמדובר בשנים, כמו עכשיו. אבל האם אתם רואים חסרונות? ברמת המראה, ברמת המיון, ברמה הטכנית? אשמח לשמוע את דעותיכם ולהעביר הלאה את הסיכום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:55, 17 במאי 2016 (IDT)

לפי סדר המספרים, לא ברור לי מהם המקרים שזה לא צריך להיות כך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:09, 17 במאי 2016 (IDT)

שמה לא צריך להיות כך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:36, 17 במאי 2016 (IDT)

לא לפי הסדר הנכון של המספרים. Liad Malone - שיחה 00:03, 18 במאי 2016 (IDT)

אה. כי ייתכן שיהיו משתמשים שהיו מעדיפים לראות ערך של שנה 2 בין ערך של 1 וערך של 3, ולא בין 19 ל-20, כמו עכשיו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:50, 18 במאי 2016 (IDT)

למה שירצו לראות את שנה 2 בדיוק במקומה הנכון? הרבה יותר הגיוני שהיא תופיע כמעט 20 שנה לאחר מכן. Liad Malone - שיחה 00:54, 18 במאי 2016 (IDT)

אין בעיה, אם מה זה מה שאתה חושב, אבקש מהם לא לבזבז זמן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:57, 18 במאי 2016 (IDT)

תבנית:אנ בתוך הערכים

הועבר לשיחת תבנית:אנ 01:36, 13 ביוני 2016 (IDT)

סטטיסטיקה על nowiki

הועבר לשיחת ויקיפדיה:עורך חזותי/nowiki 01:39, 13 ביוני 2016 (IDT)

סיור אלף מילים

מחר 20.05.16 יתקיים סיור אלף מילים באתר הראשונים רוחמה. כולם מוזמנים. דריה - שיחה 08:33, 19 במאי 2016 (IDT)

פיצול הערכים תחת קטגוריה:מוקדמות המונדיאל

הועבר לשיחת קטגוריה:מוקדמות המונדיאל 01:41, 13 ביוני 2016 (IDT)

עמוד ראשי חדש

אני סבור שיש להחליף את העיצוב של העמוד הראשי. אני לא רוצה להעליב חס וחלילה, העיצוב נהדר, אבל הגיע הזמן לדעתי לריענון. זקוק שיהיה:

• הסבר על קהילת ויקיפדיה ואיך אפשר לתרום
• הגברת המודעות לפורטלים
• עיצוב שיהיה נוח לראייה בכל מסכי המחשב בלי קשר לרזולוציה

מה דעתכם? ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 15:50, 20 במאי 2016 (IDT)

• לעניין הנקודה האחרונה: יש עיצוב נפרד לטלפונים סלולריים ודומיהם.
• פורטלים כבר מוצגים במקום בולט מאוד בעמוד הראשי. לא נראה לי אישית שיש מקום להדגיש אותם מעבר לכך.
• העמוד הראשי מיועד לקוראים. לכותבים יש את ויקיפדיה:שער הקהילה שמקושר מכל דף.

אם יש לך הצעה לשיפור, אתה מוזמן להציגה. Tzafrir - שיחה 08:06, 21 במאי 2016 (IDT)

העמוד הראשי לא עבר שינוי עיצובי משמעותי תקופה ארוכה, ולדעתי כדאי לעצב אותו מחדש כדי להתאים אותו לשינויים שצבר במשך הזמן (הגדלת תמונות, הוספת פינות ציטוט ותמונה יומית וכו'), וכדי לשים יותר דגש על היכולת של קוראים ועורכים להשתתף בבניית ויקיפדיה מחד, ומאידך לצמצם או לבטל חלקים פחות מצליחים בעמוד הראשי. נקודות למחשבה:

• בעיית רווח לבן וחוסר סימטריה בין הצד הימני והשמאלי שעולה וחוזרת בדיונים במזנון ובדף השיחה של העמוד הראשי (1)
• הפורטלים תופסים הרבה מקום בעמוד הראשי, יותר מביתר הוויקיפדיות ומחולקים למספר רב של פינות (פורטלים, פורטל היום, פורטלים אקראיים)
• חשיבה מחדש על הפינות בעמוד הראשי - ויקיפדיה העברית היא היחידה למיטב ידיעתי שמכילה פינות "ציטוט יומי" ו"אירועים בלוח העברי" וריבוי הפינות בעמוד הראשי גורם לכך שבפועל חלקן נדחקות מטה ולא כל כך נצפות על ידי הקוראים.
  • היום בהיסטוריה עברי ולועזי - כיוון שהרעיון של שתי הפינות דומה, אולי כדאי להגדיר אותן במסגרת משותפת שבה תישמר ההפרדה, אך בצורה פחות חזקה (לא מסגרות נפרדות) ולשלב רק תמונה אחת (ראו למשל כפילות בתמונות).
  • ציטוט יומי - המטרה המוצהרת של הפינה בדומה לפינות האחרות היא לעורר את הקוראים להיכנס לערכים השונים, אבל בפועל הגיוון בו נמוך והוא בעיקר מקשר למקור הציטוט (קישורים בתוך הציטוט עשויים להיות מלאכותיים). כך לדוגמה בויקיפדיה:ציטוט יומי/המלצות קודמות/מאי 2016 שליש מהציטוטים מקשרים למגילת קהלת. יכול להיות שצריך לשקול מחדש את הפינה.

ערן - שיחה 15:16, 21 במאי 2016 (IDT)

חוסר הסימטריה שעורכים מתלוננים עליו תלוי בגודל המסך שמשתמשים בו. לי יש מסך יחסית רחב, והיום אין אצלי כל שטחים לבנים, לעומת זאת דרך הנייד יש לי שטח לבו גדול ריק מצד ימין, לדעתי אין מה לעשות עם נושא זה כי הוא אישי לכל אחד. לגבי הציטוט היומי, גם אני חושבת שציטוט שלא מקושר מתוכנו לערכים שונים, אלא רק המקור, לא משרת את המטרה לה נועד וכבר הערתי זאת בדף המיזם. את הפורטלים אני חושבת שחשוב להשאיר, זה נושא שקוראים רבים לא מכירים, וזאת הדרך להציג. לגבי חיבור האירועים בלוח העברי והים בהיסטוריה: הרי אין סנכרון בין התאריכים, אז איך זה ניתן להיעשות? הצפייה הרבה בערכים של היום באקטואליה, מוכיחה שאין בעיה בפינות הנמצאות למטה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:45, 21 במאי 2016 (IDT)

אני בעד לעדכן את העיצוב של הדף הראשי, אך בימים האחרונים מתברר שהבעייה היותר גדולה שלנו בדף הראשי, היא שהתוכן שלו לא תמיד מעודכן ומדויק. הרחבתי היום בנושא בויקיפדיה:מזנון#לדף הראשי יש מעל 27,000 צפיות ליום, וכל יום יש בו טעויות ואי דיוקים. אגסי - שיחה 10:44, 22 במאי 2016 (IDT)

היום במחשב שלי, הצד הימני ארוך מהצד השמאלי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:54, 22 במאי 2016 (IDT)

יש דרך להפתר מרווח לבן באחת העמודות בכל סוגי המחשבים והרזולציה. זה יעבוד בוודאות, אבל מצריך שינוי מחשבתי, אז נראה לי שהסיכוי שזה יקרה אצלנו בזמן הקרוב הוא די קטן. והפתרון הוא כזה: עמודה בודדת. הרבה מאוד ויקיפדיות משתמשות בו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:13, 22 במאי 2016 (IDT)

אני חושב שדיון על החלפת העמוד הראשי או לא צריך להגיע לפרלמנט, לא? ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 21:57, 22 במאי 2016 (IDT)

למה, אתה כבר בטוח שתהיה פה מלחמה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:53, 22 במאי 2016 (IDT)

ההצעה עוברת לפרלמנט רק אם אין הסכמה גורפת בדיון. כרגע לא ראיתי עדיין דוגמה לעיצוב החדש אז לא הגבתי. גילגמש • שיחה 23:55, 22 במאי 2016 (IDT)

מצטער, כנראה שהתבלבלתי בעניין של הפרלמנט, אבל - בואו ננסה לעשות כמו במשאלי העם לבחירת דגל ניו זילנד, 2015-2016, יעצבו העצעות, נצביע בינהם, ואז בין ההצעה הכי טובה לתצורה הנוכחית ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 07:45, 23 במאי 2016 (IDT)

לא הבאת לנו שום דבר להצביע עליו או לדון עליו. יש לך רק רעיונות כלליים. אני מציע שתעצב את העמוד הראשי כפי שאתה רוצה בארגז חול, תשתף משתמשים נוספים בעיצוב ואחר כך כשיש לך טיוטה מוכנה תבוא איתה למזנון ונראה אם היא עדיפה על העמוד הראשי הנוכחי או לא. עד שלא תעשה את זה הדיון לא יתקדם כי פשוט אין לך הצעה קונקרטית שניתן לדון עליה. זה קצת כמו להגיד "בואו נצא לטיול" אבל איזה טיול? לאן? לכמה זמן? בלי הפרטים האלה הדיון על היציאה לטיול הוא חסר משמעות. גילגמש • שיחה 12:38, 23 במאי 2016 (IDT)

משיכת התאריכים בפתיח של ערכי אישים מויקינתונים

הועבר לשיחת תבנית:תאריך משולב#משיכת התאריכים בפתיח של ערכי אישים מויקינתונים

הבאת תוכן מרוטר.נט

בהמשך לשאלה שלי פה: שיחת משתמש:Atbannett, מבקש להעלות לדיון את הנושא של ציון לינקים למקורות מאתר רוטר.נט אתר רוטר.נט הוא אתר חדשות המושתת בעיקרו על פורומים ותוכן גולשים כאשר לעיתים ישנו תוכן ממוסמך שלא נופל ברמתו העיתונאית מכלי תקשורת אחרים. לדוגמה (התוכן שבגינו בכלל הגענו לפה): http://rotter.net/forum/gil/27837.shtml - מדובר באיש תקשורת שבוחר לכתוב ברוטר מטעמיו שלו וכותב תוכן על הבחירות בארה"ב שאין שווה לו בתקשורת הישראלית וחבל שהתוכן הזה לא יזכה לבמה בויקיפדיה. אשמח לדעתכם ולסיוע שלכם כדי להחליט מה הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לשלב את התכנים האלה בויקיפדיה ―85.64.203.82 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנם מקומות שבהם נכון לקשר לפורומים, וגם רוטר בכלל זה. צריך לדון בכל מקרה לגופו, בפרט מה מוסיף התוכן הספציפי ומה החלופות. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ו • 16:04, 22 במאי 2016 (IDT)

אנו נוטים שלא לקשר לפורומים ברוב המקרים. אני לא רואה סיבה מיוחדת לקשר לפורום. זה לא מקור מי יודע מה אמין. אם מדובר בידיעה חשובה היא בלאו הכי תופיע בכלי תקשורת מרכזי. גילגמש • שיחה 06:29, 23 במאי 2016 (IDT)

מדובר פה בתוכן שנוצר ע"י הגולש ולא קיים בכלי תקשורת אחרים (לא מדובר בידיעה חדשותית נטו אלא בהוספת מידע שלם מסביב) - אני מניח שעיון בחומרים שנמצאים בלינק לדוגמה שהבאתי יבאר את העניינים. אני חושב שעצם העובדה שאתר שמבוסס על תוכן המונים מנדה אתר תוכן המונים אחר שגויה מיסודה. הרי אם גולש היה בא וכותב את התוכן ישירות פה הוא היה מתקבל כלגיטימי.

לגבי המשפט האחרון, הוא לא היה מתקבל כלגיטימי ללא מקור אמין. ובעיקרון, "אתר שמבוסס על תוכן המונים" איננו מקור אמין. ראובן מ. - שיחה 14:40, 23 במאי 2016 (IDT)

כמה הערות בנושא: א. ברוטר יש ניהול ופיקוח קפדני. שמועות לא מבוססות ננעלות או נמחקות. ב. אמנם כל אחד יכול להירשם ולכתוב שם, אבל משתמשים בעלי אייקון עיתונאי - הם עיתונאים לכל דבר, כמו באתרים אחרים. זה שהפלטפורמה היא פורום ותגובות הגולשים מופיעות בצורה שונה מאשר טוקבקים רגילים אינה גורעת מהחשיבות. ג. וספציפית לגבי פורום "שמירת מסמכים" - ברור שהוא לא פורום אופייני, אלא מאגר קישורים ומידע. וככזה - בודאי שראוי לקשר אליו בערכים רלוונטיים, כאשר יש חשיבות למקבץ הקישורים, והפלטפורמה לא רלוונטית כנ"ל. יזהר ברק • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ו • 15:23, 23 במאי 2016 (IDT)

פיקוח על האמינות של מה שכותבים אנשים בפורום? לא מדובר פה על סקופים אלא על ניתוחים. ייתכן שהם משגיחים יותר ביחס לעיתונאים, איני יודע. אני מסכים עם הסעיף האחרון אצלך, ועדיין צריך להפעיל שיקול דעת. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ו • 15:30, 23 במאי 2016 (IDT)

אכן בסעיף א' דיברתי על פורום סקופים. ברור שצריך שיקול דעת. רק הבעתי התנגדות לפסילה על הסף בטיעון שזה פורום. יזהר ברק • שיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ו • 20:25, 23 במאי 2016 (IDT)

בפורומי רוטר הרגילים יש להבדיל בין פורום סקופים לבין השאר. אם אינני טועה הקישורים בפורום הסקופים נמחקים לאחר זמן מסויים והופכים לקישורים של תוכן אחר. (אמנם אמור להיות אירכוב אבל כנראה שזה בקישור שונה). לעומת זאת ישנו חומר שעולה לפורומים ייעודים כמו פורום מסמכים לפי נושאי דיון. איני בטוח שפורום מסמכים הוא האחרים מעודכנים אבל בעבר עלו בהם חומרים חשובים כגון סיקור הפעילות למען ראול וולנברג ומידע על הפרשייה שלו. לעניות דעתי במקרים שכאלה שיש מידע מרוכז לאורך שנים בנושא מסויים ושאין לו תחליף במקום אחר ברשת, שנכון להשתמש בו לפחות בקישורים החיצוניים. כך שהקורא ישפוט איך להתייחס למידע בהתאם. (ובאשר לנושא המקורי שעלה כאן, הכותב נירעז המסקר שם את ארה"ב ועוד הוא באמת מקצוען שאין שני לו).מי-נהר - שיחה 18:21, 28 במאי 2016 (IDT)

מיהו "שחקן עבר בולט"?

הועבר לשיחת ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/עונה בספורט 01:47, 13 ביוני 2016 (IDT)

חשיבות אנציקלופדית אוטומטית לכל בית ספר תיכון

הועבר לשיחת תבנית:הבהרת חשיבות עם זמן#חשיבות אנציקלופדית אוטומטית לכל בית ספר תיכון 01:48, 13 ביוני 2016 (IDT)

בקשת "הרשאת" בדוק עריכות אוטומטית

לאור פניות חוזרות ונשנות של משתמשים שונים לקבל הרשאה זו בוק:במ, ומאחר שבדרך כלל במקרים שבהם אין מובהקות מספיקה לנתינת ההרשאה שמתבטאת בכך שהמנטרים לא באו לדרוש אותה מעצמם, בדרך כלל הבקשה נדחית וכותבים פוריים ותורמים רבות עלולים להיפגע מדברי הדחייה. בהיזכר בכך שהרשאה זו נועדה רק להקל על עבודת הניטור, אני ממליץ להוסיף שורה לדף הרלוונטי "בקשה להרשאת בדוק עריכות אוטומטית תתקבל רק מידי מנטרים. בקשות אחרות תוסרנה בלי מענה וכך תימנע פגיעה בתורמים יקרים. דעתכם? ביקורת - שיחה 17:43, 24 במאי 2016 (IDT)

בעד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:45, 24 במאי 2016 (IDT)

בעד. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז באייר ה'תשע"ו • 17:50, 24 במאי 2016 (IDT)

ההגדרה מנטרים אינה טובה, כי יש גם עורכים חדשים שמנטרים. נדמה לי שהתכוונת אולי לבעלי הרשאות"מנטר". חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:55, 24 במאי 2016 (IDT)

ניתן להוסיף קישור רלוונטי "בקשה להרשאת בדוק עריכות אוטומטית תתקבל רק מידי מנטרים. (בקשות אחרות תוסרנה בלי מענה וכך תימנע פגיעה בתורמים יקרים.)" בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באייר ה'תשע"ו • 18:17, 24 במאי 2016 (IDT)

נגד יש משתמשים שאינם בעלי הרשאות מנטר שמבקשים על אחרים, איני רואה סיבה להגביל אותם להגיש בקשות למתן הרשאות. כמו כן, הסרה ללא מענה אינו טוב. אפשר להביר אך יש להסביר בדף המשתמש שהעלה את הבקשה למה הבקשה הוסרה ללא מענה (אפשר ליצור תבנית ייעודית עם נוסח מקובל). אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 18:03, 24 במאי 2016 (IDT)

גם אני נגד. יש מנטרים עם ותק קטן יחסית שאולי לא תמיד מכירים מספיק את כל הנהלים שלנו. מספיק שהמפעילים מאשרים את זה. גילגמש • שיחה 18:09, 24 במאי 2016 (IDT)

בעד. Gilgamesh, לא הכוונה שהמנטרים יאשרו, אלא שרק בעלי הרשאת מנטר יבקשו את ההרשאה עבור אחרים. בריאן - שיחה 18:31, 24 במאי 2016 (IDT)

הבנתי. ואיך משתמש חדש יבקש עבור עצמו לפי ההצעה הזאת? גילגמש • שיחה 18:32, 24 במאי 2016 (IDT)

יש עורכים ותיקים שמנטרים, בלי הרשאת מנטר, גם לגילגמש לא היה זמן רב עד שביקשנו ממנו שיואיל בטובו לקבל את ההרשאה . לא תמיד המנטרים שמים לב. הבעיה הזאת של בקשת הרשאות שונות, היא בעיקרה בעיה של עורכים חדשים שגילם צעיר, שחושבים שהרשאה זאת מדליה, והם לוחצים. אפשר להגיד להם לא. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:39, 24 במאי 2016 (IDT)

גילגמש, זו המטרה, שמשתמשים לא יבקשו עבור עצמם, אלא שהכול יעבוד בהמלצות. כמובן שאין איסור לבקש עבור עצמך, אבל דע שסיכוייך פחותים כך. בריאן - שיחה 22:36, 24 במאי 2016 (IDT)

אני רק הערה – זה בדיוק אחד החסרונות הבולטים ברמת ההגנה ה"מוגברת" שנוספה שלא-בצורך לוויקיפדיה העברית. "בדוק עריכות אוטומטית" אמורה להיות הרשאה שאמורה אך ורק להקל על המנטרים, ומי שמקבל אותה לא אמור לקבל כלים אופרטיביים כמו עריכת דפים מוגנים. הסיבה לכך שמשתמשים מבקשים את ההרשאה הזו בשביל עצמם היא קרוב לוודאי בגלל רמת ההגנה המוגברת המיותרת.
על־כן אני מציע לכל הפחות ליצור הרשאה חדשה, למשל "עורכי דפים המוגנים בהגנה מוגברת" או משהו דומה, ורק משתמשים עם ההרשאה הזאת יוכלו לערוך דפים ברמת הגנה מוגברת. הסיבה לכך היא שמאז שרמת ההגנה המוגברת נוספה ב־2013, הרשאת בדוק העריכות כוללת פעולה אופרטיבית משמעותית, בעוד שהיא אמורה רק להקל על המנטרים ולא להועיל למשתמש שמחזיק בה. ‏Guycn2‏ · ☎ 22:20, 24 במאי 2016 (IDT)

מאותה סיבה גם אני התנגדתי ליישום רמת ההגנה הזו. מאחר שלדאבוני היא קיימת ויד המפעילים קלה על הדק השימוש בה, אין למנוע מעורכים לפחות לבקש שיותר להם לערוך את הדפים הללו. אם נחייב אותם לפנות דרך מנטר, נצטרך לפתוח את הדף ויקיפדיה:בקשות למנטרים. בברכה, גנדלף - 05:53, 25/05/16

הצעתו של משתמש:Guycn2 טובה מאד. השאלה האם זה אפשרי? משתמש:ערן? . אני בעד להקל על המנטרים, אך יחד עם זאת אני חושב שאין להקל ראש במתן הרשאות. --היידן 07:34, 26 במאי 2016 (IDT)

כל הרעיון של הגנה מוגברת היא לתת גישה לא לכל מי שמשתמש ותיק. עכשיו רוצים ליצור הרשאה חדשה בין "משתמש ותיק" ל"בדוק עריכות אוטומטי". מה יהיה הקריטריון? במה הוא יהיה שונה מ"בדוק עריכות אוטומטי". להבנתי אותם ערכים מוגנים נועדו למנוע השחתות באותם ערכים בגלל השחתות חוזרות או ערכים אקטואליים ולכן נותנים רק למי שאמין ומכיר את הכללים הבסיסיים בויקיפדיה לערוך אותם. זה לא ההדגרה, פחות או יותר, של "בדוק עריכות"? ואם רוצים עדין לנטר את אותם העריכות וגם לאפשר לערוך בהגנה מוגברת. למה לא להוריד את רמת ההגנה להגנה בסיסית? בקיצור, אם מישהו חושב שיש להוסיף הרשאה שיסביר מה ההבדל בקריטריונים בין רמות ההרשאות הקיימות לבין החדשה שהוא מציע. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:31, 26 במאי 2016 (IDT)

לדעתי רמת ההגנה המוגברת היא לגמרי מיותרת, אבל אם היא כבר קיימת, זו טעות ענקית לכלול אותה בהרשאות של בדוקי עריכות אוטומטית, משום שבדוקי עריכות אוטומטית הם בסה"כ משתמשים שאפשר לסמוך עליהם שהעריכות שלהם תקינות, ושלא צריך לנטר אותן. זה הכול. זאת המשמעות של ההרשאה כמעט בכל אתרי הוויקי. ההרשאה הזאת קצת איבדה מהתפקיד האמיתי שלה מאז שנוספה רמת ההגנה המוגברת, כי היא לא אמורה לתת למשתמש שמחזיק בה כלים כאלה אלא רק להקל על המנטרים. לכן אני אני חושב שיצירת הרשאה נפרדת לעריכת דפים בהגנה מוגברת היא פתרון סביר. @היידן: כן, זה אפשרי טכנית. ‏Guycn2‏ · ☎ 11:33, 26 במאי 2016 (IDT)

שינוי נוהל מפעיל נולד

בעקבות ההצבעה האחרונה במפעיל נולד בה החליטו הבירוקרטים למנות משתמש למפעיל מערכת למרות התנגדות משמעותית לכך מקרב המצביעים (או חוסר תמיכה רחב כמו בדרך כלל, תלוי אך מתסכלים על זה), אני מציע את השינויים הבאים בנוהל:

1. מינוי ויקיפד למפעיל יתבצע בהצבעה של בעלי זכות הצבעה (כיום מובהר בדף שלא מדובר בהצבעה אלא בהתייעצות. אף על פי כן, בפועל, כמעט כולם כותבים אם הם "בעד" או "נגד").
2. הבירוקרטים רשאים למנות מועמד למפעיל מערכת רק אם הוא זכה לתמיכה של לפחות שני שליש מקולות המצביעים (למען הסר ספק, אף אם המועמד קיבל מספיק קולות, הבירוקרטים אינם מחוייבים למנות אותו למפעיל מערכת).
3. מועמד לא ימונה למפעיל מערכת אם הוא לא עומד בקריטריונים לקבלת הרשאות למנטר.

אשמח לשמוע את דעתה של הקהילה בנושא. יורי - שיחה 23:02, 24 במאי 2016 (IDT)

בעד גם את כוחם של בירוקרטים יש להגביל Eladti - שיחה 23:18, 24 במאי 2016 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

לגבי סעיף 1, זו תהיה טעות ענקית. גם ככה נוהל ההצבעות ו"זכות ההצבעה" הם טעות אחת גדולה. זה לא מקובל כמעט בשום ויקיפדיה אחרת. להחיל את נוהל ההצבעות גם על מינוי מפעילים זה יהיה גרוע על אחת כמה וכמה.

לגבי סעיף 2, הביורוקרטים הם ויקיפדים שהקהילה נותנת בהם אמון מלא, והם צריכים להיות רשאים להעניק או לא להעניק סמכויות מפעיל לפי שיקול דעתם. דעת הקהילה צריכה להיות רק התייעצות והיא לא אמורה לחייב את הביורוקרטים לפעול בצורה כזו או אחרת.

רק סעיף 3 נשמע הגיוני בעיניי.

בברכה, ‏Guycn2‏ · ☎ 23:20, 24 במאי 2016 (IDT)

נגד, גם כך יש יותר מדי הצבעות בויקיפדיה. אני בעד שינוי הנוהל כך שייאסר על שימוש במילים בעד/נגד/נמנע ויהיה מקום רק לנימוקים. מי שאין לו נימוק (בעד או נגד), או שאין לו הערה מחכימה בנושא, לא חייב להביע דעתו בדיון • איקס איקס - שיחה 23:23, 24 במאי 2016 (IDT)

הנוהל הנוכחי קובע "הביורוקרטים לא ימנו למפעיל מי שלא זכה לתמיכה של רוב המצביעים בדף מפעיל נולד". אין לי התנגדות להעלאת את הרף למה שמוצע בסעיף 2 לעיל - תמיכה של לפחות שני שליש מקולות המצביעים. למניעת טעות אציין שבהצבעה האחרונה, שדחפה את יורי לפתיחת דיון זה, זכתה המועמדת ברוב של יותר משני שליש מקולות המצביעים (ללא התחשבות בנמנעים). אני סבור שבפועל לא מונה מפעיל שלא זכה לתמיכה ברמה המוצעת, גם בלי שזה יהיה כתוב בנוהל.

ההצבעה האחרונה מלמדת עד כמה סעיף 3 המוצע מיותר ומזיק. דוד שי - שיחה 04:49, 25 במאי 2016 (IDT)

אני בעד סעיף 3 בלבד. בריאן - שיחה 08:25, 25 במאי 2016 (IDT)

אני מסכים רק עם סעיף שלוש. אם למפעיל יש את כל הרשאות הניטור ויותר, הוא חייב לעמוד בדרישות הסף של מנטר (ואלי קצת יותר כמון ותק של שישה חודשים ולפחות 2000 עריכות). כמובן שלא כל מפעיל חייב לנטר או להשתמש בהרשאות אלו אך אם יש לו את האפשרות הטכנית, הוא צריך לעמוד בדרישות אליהן. אני נגד הפיכת המינוי להצבעה של הקהילה. כמו כן, כרגע כל אחד יכול להביע את דעתו, כולל משתמשים חדשים או לא פעילים. אין סיבה להגביל אותם מלהשמיע את דעתם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:54, 25 במאי 2016 (IDT)

כל המשתמשים יכולים להביע את דעתם תמיד בכל דיון או הצבעה. גם כאן זה לא יהיה שונה. פשוט הקולות של אלה שאין להם זכות הצבעה לא יספרו (בדיוק כמו בהצבעת מחיקה או מחלוקת). יורי - שיחה 09:05, 25 במאי 2016 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: נגד 1 ו-2. בעד 3. (שי • מנשמע?) מה, אין? 09:06, 25 במאי 2016 (IDT)

נגד הכול. ראובן מ. - שיחה 10:20, 25 במאי 2016 (IDT)

ויקיפדיה אינה דמוקרטיה, ואני סומך על החלטות הביורוקרטים, ועל החלטתם במקרה ספציפי זה למנות את שני, מאחר ששמה כבר הועלה. עם זאת - להבא, במקרים הבאים, קיומו של סעיף 3 יוכל למנוע דברים כאלה מלכתחילה, ולמנוע עוגמת נפש כפי שקרה כאן. אני סבור שזו הגבלה סבירה. (אכן, מבחינה לוגית, מי שאין לו הרשאת מנטר, איך יוכל להיות מפעיל).
ושוב: אני מדבר על המקרים הבאים. מה שכבר קיים, קיים. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 11:40, 25 במאי 2016 (IDT)

הערה פרודוצרלית: נראה שאם ההצעה תגיע להצבעה כדאי מאוד לא להצביע עליה כמקשה אחת, אלא סעיף סעיף, ובסעיף 2 שיהיו 3 אפשרויות "רוב של 55 אחוז", "66 אחוז" ו-"75 אחוז".

נקודה למחשבה: הביורקרטים עצמם ממונים לאחר עמידה ברף מאוד גבוה וברור שמינויים משמעותו אמון כמעט מוחלט בשיקול דעתם.

הצעה: לשנות את המצב של 3 ביורוקרטים מכהנים בלבד, ולמנות עוד 2. בכך, יווצר גיוון דעות רחב יותר גם בקרב הביורוקרטים עצמם. אפשר גם להוסיף שבמפעיל נולד הביורקרטים כולם יחתמו על מינוי, ורק אם 4 מתוך חמישתם יתמכו המינוי יאושר. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 14:25, 25 במאי 2016 (IDT)

• אני בעד סעיף 3 של מינימום עריכות, מי שלא יכול לקבל הרשאת מנטר, לא סביר שיקבל הרשאת מפעיל, לי זה נראה מובן מאליו. אני אפילו מציעה להשוות את תנאי הסף, לזה של בודק, פעילות של שנה, ומינימום 2,000 עריכות. הדיון האחרון הראה שיש בעיה בנושא הזה, שבו מתוך 45 שהשתתפו בדיון, רק 26 הביעו תמיכה (כולל משתמש:Maor X שלא ערך מאז שנת 2014, הגיע לדיון ונעלם שוב). זה נראה לי היקף תמיכה בעייתית, כשהבעיה הבולטת של המתנגדים/נמנעים הייתה סף, המינימום. יחד עם זאת, אני נגד הסעיף הראשון והשני, אני מעדיפה להשאיר את שיקול הדעת הסופי בידי הבירוקרטים‏‏‏, מתוך חשיבה והבנה, שהם לא סופרים קולות, כי זאת לא הצבעה, אלא שהם קוראים את מה שהמתדיינים שם כתבו, כולל אלה שמגיחים פתאום. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:28, 25 במאי 2016 (IDT)

שיקול הדעת הניתן לבירוקרטים לא הולך להיעלם לגמרי. ההגבלה היחידה שתהיה היא על מינוי ויקיפד שתמכו בו פחות משני שליש מהמצביעים. העובדה שרק הקולות של בעלי זכות הצבעה יספרו תמנע מצב בו ויקיפדים לא פעילים יוכלו להטות את ההצבעה. יורי - שיחה 14:46, 25 במאי 2016 (IDT)

היקף ותחום הפעילות של המפעילים השונים לא זהה, יש כאלה שפעילים מעט, יש כאלה שלא נכנסים אף פעם לבעיות עם עורכים אחרים. מפעיל שכמעט לא פעיל או כזה שעוסק רק בהשחתות, כשהוא מגיע למפעיל נולד, הוא תמיד יקבל תמיכה רחבה מאד. אבל המפעילים שמלכלכים ידיים, הם אלה שזוכים פעמים במנת רותחין מעורכים שקיבלו מהם הערה, לפעמים על דברים שהתרחשו שנתיים לפני מפעיל נולד. לכן חשוב שיקול הדעת של הביורוקרטים היודעים להבדיל בין העיקר ובין הנקמנות, אחרת המפעילים יסורסו לגמרי. גם בדיון האחרון, הם הפעילו שיקול דעת, לדעתם בגלל היקף הפעילות של שני במיזמי מטלה אקדמית, יש לקחת זאת בחשבון. אני חושבת שחלק חשוב מפעילות מפעיל, הוא להכיר את הוויקיפדיה ולהיות פעיל בה, ובנוסף שיעסוק גם בדברים הקשים. אחרת אנחנו מגיעים למצבים שבו יש תלונות בבקשות מפעילים ואין מפעיל שיקח על עצמו את הטיפול בנושא. לכן אני בעד מינימום עריכות, הנותן סיכוי שמי שנבחר להיות מפעיל, מכיר טוב יותר את הוויקיפדיה ואת הקהילה. (אני גם הייתי מעדיפה הצעה של מינימום שנה ו-2000 עריכות במרחב הערכים) חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:28, 25 במאי 2016 (IDT)

בעד מינימום עריכות, מ-1,500 ועד כל מספר שיוחלט עליו. נגד מינימום ותק - אם העריכות נעשו תוך יום והן מועילות - אין כל מניעה לשקילת המועמדות, ואם הן מזיקות - הוא ייחסם גם בלי זה. טרם החלטתי בעניין מינימום תומכים. ודרך אגב, בעניין מינימום עריכות - למה לחפש תנאים מלאכותיים? משתמש רשום הופך להיות ותיק תוך 4 ימים. אפשר להמשיך את זה הלאה. להחליט כי מותר לתת למישהו הרשאת בדוק אוטומטית רק לאחר 4 ימים כוותיק, הרשאת מנטר רק אחרי 4 ימים כבדוק אוטומטית, הרשאת מפעיל רק לאחר 4 ימים כמנטר, הרשאת ביורוקרט רק אחרי 4 ימים כמפעיל. זה נשמע מצחיק, אבל אולי האחידות בתנאים תעזור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:50, 25 במאי 2016 (IDT)

המינימום זמן, נועד לאפשר לעורך החדש להכיר את הוויקיפדיה, זה מה שמצופה ממפעיל וגם ממנטר. הוותיק לאחר 4 ימים באמת מוכיח שזה סף לא מספיק, במיוחד כנגד משחיתים הנרשמים, לא עורכים, ולאחר מכן מתקיפים מתוך השם "הוותיק". זאת הוכחה לבעייתיות של מינימום זה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:53, 25 במאי 2016 (IDT)

גם אני בעד הסעיף השלישי ונגד השניים הראשונים. יואב נכטיילר – שיחה 16:22, 25 במאי 2016 (IDT)

• כפי שציין דוד שי, הנוהל הנוכחי קובע סף "תמיכה של רוב המצביעים בדף מפעיל נולד". מאחר שמדובר על מצביעים, לכאורה נדרשת זכות הצבעה. אך העניין נתון לפרשנות ומנוצל לגיוס ויקיפדים שאינם פעילים, שלדעתי לא אמורים להיספר במניין הקולות. לכן אני בעד הסעיף הראשון. אך אני נגד הסעיף השלישי, כי אין סיבה שהקהילה תגביל את שיקול הדעת של עצמה ושל הבירוקרטים למינוי מפעילים בעלי מספר עריכות נמוך. אם תתקבל עמדתי, כדאי להבהיר בויקיפדיה:מנטר שתנאי הסף אינו חל על הרשאות ניטור המוענקות בעקבות אישור מינוי למפעיל - כפי שהיה עכשיו. באשר לסעיף השני, אני נוטה להעדיף רוב רגיל בהצבעה על רוב של שני שליש, אבל אין לי ממש עמדה. בברכה, גנדלף - 17:21, 25/05/16

גנדלף הפתעת אותי, הרי אתה היית זה ששם לב לבעיה בסעיף השלישי בדיון במפעיל נולד, וכתבת שם נגד בגלל סעיף זה. אז מה השתנה? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:58, 25 במאי 2016 (IDT)

בעיני מיעוט העריכות היה שיקול מהותי, ועכ"פ נראה לי נכון שהקהילה תהיה מודעת לכך. אם לרוב המצביעים ולרוב הבירוקרטים זה לא מפריע, לדעתי זה אמור להיות במסגרת שיקול הדעת שלהם.

בעצם ההצעה בסעיף השלישי כאן היא להגביל את שיקול הדעת העתידי שלנו בעצמנו, בשביל שלהבא הקהילה לא תוכל לקבל את ההחלטה שקיבלה ברוב דעות ממש לאחרונה (אלא אם נפנה קודם שוב למזנון), בניגוד לעמדת המיעוט שלי ושלך. בשביל מה? ומה הסיכוי שסעיף שכזה יאושר בכלל? הצעות מדיניות למזנון אמורות לשקף את הקונצנזוס, לא למחות נגדו. בברכה, גנדלף - 18:12, 25/05/16

גנדלף, לפי התגובות כאן יש בהחלט רוב לסעיף השלישי. יש הגבלת מינימום למנטר ולבודק, נראה לך הגיוני שלא תהיה הגבלת מינימום למפעיל. זה לא תקדים, אלא להפך השלמת הקריטריונים להרשאות נוספות. ההצבעה האחרונה הייתה למקרה מאד חריג, הרוב בעד מתן ההרשאות היה קטן. ואין ללמוד ממנו לגבי העתיד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:22, 25 במאי 2016 (IDT)

אני נוטה לומר שגם למנטרים אין צורך בהגבלת מינימום לעריכות, ויש להשאיר את שיקול הדעת למפעילים. ומכל מקום גם אם לניטור יהיה מינימום ולתפעול מערכת אין, זה לא בהכרח חסר היגיון. כי למעט במקרים נדירים משתמשים לא יבקשו להיות מפעילים לפני שצברו 1500 עריכות, ולא יהיה צורך להשיב את פניהם ריקם אם אינם מתאימים. בברכה, גנדלף - 18:35, 25/05/16

גם אני סבור שלא הוכח שיש צורך להטיל מגבלות על שיקול הדעת של הביורוקרטים, אלא להפך- וגם ההחלטה האחרונה שלהם הייתה טובה לטעמי, ותאמה את עמדתם של 68% מכלל המצביעים בעד ונגד. אגסי - שיחה 19:27, 25 במאי 2016 (IDT)

בעד סעיף 3 ולהגביל למינימום עריכות של 2000 ויותר. מעבר לכך אני חושב שיש להשאיר את שיקול הדעת ביד הבירוקרטים. (למרות שהצבעתי נגד בהצבעה האחרונה.) אך משתמה ההצבעה אני מבקש לאחל בהצלחה לשני.--היידן 07:29, 26 במאי 2016 (IDT)

נוסח סופי של ההצעה

אני מאמין שהדיון מוצה. נראה שיש רוב לחלק את ההצעה ל-2 ולהעביר אותה להצבעה בפרלמנט. להלן ההצעה:

מינוי ויקיפד למפעיל יתבצע באמצעות הצבעה של בעלי זכות הצבעה. המצביעים יצביעו "בעד", "נגד" או "נמנע". הבירוקרטים רשאים למנות מועמד למפעיל מערכת, לפי שיקול דעתם, רק אם הוא זכה לתמיכה של לפחות: שני שליש מקולות המצביעים. 60% מקולות המצביעים. נגד הסעיף כולו (השארת המצב הקיים). מועמד לא ימונה למפעיל מערכת אם הוא לא עומד בקריטריונים הנוגעים לותק ולמספר העריכות הנדרשות לצורך קבלת הרשאות: מנטר (ותק של 3 חודשים ו-1,500 עריכות במרחב הערכים). בודק (ותק של שנה ו-2000 עריכות במרחב הערכים). נגד הסעיף כולו (השארת המצב הקיים).

דיון על נוסח ההצעה

― הועבר לדף שיחת משתמש:Yuri/שינוי נוהל מפעיל נולד

חתימות

איסוף החתימות נדרש לצורך העברת ההצעה לעיל להצבעה בפלרמנט ואין לראות בה כתמיכה בכל השינויים המוצעים.

1. יורי - שיחה 09:57, 26 במאי 2016 (IDT)
2. (שי • מנשמע?) מה, אין? 11:44, 26 במאי 2016 (IDT)
3. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ו • 13:04, 26 במאי 2016 (IDT)

# בריאן - שיחה 12:02, 26 במאי 2016 (IDT) - משהה את חתימתי עד לבירור מלא, בהתאם לדבריה של חנה. בריאן - שיחה 13:40, 26 במאי 2016 (IDT)

רשימת מעיינות

אהלן כולם. כמות הערכים על מעיינות בויקיפדיה היא מכובדת, אבל יש עוד מקום לשיפור. מצד שני, לפעמים על מקום מוכר שראוי להופיע בויקיפדיה אין הרבה מה לכתוב... ההצעה שלי היא ליצור דף רשימת מעיינות בדומה לרשימת המאחזים הקיימת, וכך נרוויח כיסוי מלא יותר של התחום וארגון מידע יעיל ונגיש יותר. אשמח לשמוע הערות ודעות שונות - תומך\מתנגד, אילו מעיינות ראויים להופיע בויקיפדיה וכו'. נתנאל - שיחה - הסתכלת היום על השמים? 22:27, 25 במאי 2016 (IDT)

נגד - אני מעדיף קצרמרים במקום, כך יותר נוח לשלוף מידע ויש סדר בויקיפדיה. OmriOmri - שיחה 02:09, 26 במאי 2016 (IDT)

ע"פ מדיניות ויקיפדיה לכאורה קצרמר הוא בדיעבדי, קיים בתקווה שיתרחב לערך רגיל. במקרה של המעיינות רוב הסיכויים שזה לא יקרה פשוט כי אין הרבה מה לכתוב. ואני לא מבין למה קטגוריה עם עשרות קישורים שמפנים לכמות קטנה יחסית של טקסט זה יותר נוח מרשימה. נתנאל - שיחה - הסתכלת היום על השמים? 02:47, 26 במאי 2016 (IDT)

מה שבטוח רשימה כזו לא תזיק לויקימסע. ALPR - שיחה 03:38, 26 במאי 2016 (IDT)

אתה יכול להסביר למה אין אפשרות לכתוב ערכים? יש כבר היום לא מעט ערכים על מעיינות בארץ, כולל אפילו עין במבה, שלא טורח להסביר מה מקור השם התמוה. מעבר לכך: על מאחזים רבים הוחלט שאין לכתוב ערכים מסיבות שונות (ואני חושב שלא כדאי להכנס עכשיו לדיון הזה). אתה יכול לתת דוגמה למעיין שרצית לכתוב עליו ערך ונדחה מחוסר חשיבות? הבהרה: לשם ההגינות אני מבקש ממך לכתוב את הערך אם יתברר שהוא מספיק חשוב. Tzafrir - שיחה 09:05, 26 במאי 2016 (IDT)

יש לדעתי הבדל בין מעיינות למאחזים. יש בשטחים מספר מוגבל ומועט של מאחזים - אולי כמה עשרות, ויש לכולן מכנה משותף מובהק הן במיקום (יש"ע) והן ברמה החוקית שהופך אותן ליחידה מוגדרת שמוצדק לעשות לה רשימה. מעיינות הן תופעת טבע שקיימת ברוב איזורי העולם ואינן ייחודיות בשום דרך לישראל או למרחב המזרח תיכוני ואין הבדל רב בין מעיין בבנימין, הגליל העליון, סקוטלנד או ברזיל. בנוסף, כמות המעיינות בארץ היא גדולה בהרבה מכמות המאחזים, כפי שניתן לראות מהספרים והמדריכים שבנושא. יש מאות מעיינות שתועדו בספרים ואני משער שיש עוד מעיינות משעממים שהאיזכור היחיד שלהם הוא במפות 1:50,000 וכד' ואם רוצים רשימה רצינית ולא רשימה אקראית צריך לכול גם אותם. ‏DGtal‏ - שיחה 10:23, 26 במאי 2016 (IDT)

אבל אין טעם ברשימה פשוטה. לדוגמה, יש פרק על מעינות בערך על עמק החולה. יכול להיות שיש אף טעם בערך על קבוצות המעיינות שמשני קצותיו, גם אם אין טעם בערך נפרד על כל מעיין. המעיינות לא מפוזרים בצורה אקראית, ורשימה מפספסת את זה. Tzafrir - שיחה 10:37, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד ערכים נפרדים. נגד רשימות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ח באייר ה'תשע"ו • 14:41, 26 במאי 2016 (IDT)

הערך רשימת מאחזים הוא אחד הערכים הגרועים בויקיפדיה. אני חש רגשות אשם רבים שהייתה לי יד ביצירתו. צריך למחוק את הערך הזה ולא לשכפל אותו. יורי - שיחה 11:17, 26 במאי 2016 (IDT)

אני חולק על זה. הוא לא מרשים במיוחד אבל גם לא כה גרוע בהשוואה לכלל הערכים. יש אצלנו הרבה מאוד (אלפים? עשרות אלפים?) ערכים שנכתבו בידי האנשים עצמם, קרובי משפחה, יחצנים למיניהם וכו', והם נראים בהתאם. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ו • 13:02, 26 במאי 2016 (IDT)

תודה לכולם על התגובות, כנראה לא הייתי מספיק ברור. אפשר ומומלץ לכתוב ערכים על מעיינות. הבעיה היא שהרבה נראים כמו עין במבה - ערך קצר מאוד, ש(לדעתי לפחות) ספק אם יש לו חשיבות מספיקה בשביל ערך באנציקלופדיה. כשעושים רשימה אנחנו מקטינים גם את רף החשיבות ורף גודל המידע הנדרש כדי שיכנס לויקיפדיה, וככה ממצים את התחום וחוסכים דיוני חשיבות ויצירת מלא קצרמרים ואפילו אולטרה קצרמרים שלפי מה שהבנתי לא נראים בעין יפה. בנוסף רשימה יוצרת סדר ומנגישה את התחום יותר מפסקאות מפוזרות בכל מני ערכים.

בנוגע למספר המעיינות - נכון שיש הרבה, ויכול להיות שעדיף להוסיף רשימה בתוך כל ערך אזורי (לדוגמה: בערך שומרון תהיה פסקה עם רשימת מעיינות בשומרון). ככה פותרים גם את הבעיה שהעלה Tzafrir. לDGtal: נקודה במפת 1:50,000 היא לא מקור מידע מספיק גדול אפילו בשביל שורת טקסט ברשימה. אני חושב שמספר המעיינות שנכתב עליהם משהו באינטרנט מספיק גדול ומקיף כדי שזו תהיה רשימה רצינית. כל מי שכתב שרשימת המאחזים היא ערך גרוע - אשמח לשמוע למה. (מבחינת ארגון המידע ולא מבחינת איכות התוכן. ערכים שכתובים גרוע יש בכל מקום, ותמיד אפשר לשפר אותם) נתנאל - שיחה - הסתכלת היום על השמים? 17:53, 26 במאי 2016 (IDT)

כשאנשים מחפשים מידע על מעיינות, הם (כמעט תמיד) מחפשים על מעיין מסויים, לכן זו טעות להגיד שרשימה מנגישה יותר את החומר. לדעתי הרבה יותר קשה למצוא חומר בתוך רשימה, ואני מאמין שאנשים מעדיפים למצוא ערך אפילו אם הוא רק שתי שורות תבנית ותמונות, על פני חיפוש מידע על המעיין בתוך רשימה. בנוסף ערך קצר עלול לגרום למישהו להרחיב את הערך, בעוד רשימה מקשה ומורידה את המוטיבציה של מי שירצה לעשות זאת. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באייר ה'תשע"ו • 18:06, 26 במאי 2016 (IDT)

מסכים. OmriOmri - שיחה 23:29, 26 במאי 2016 (IDT)

מקצרמר למובחר

כשנתיים וחצי עברו מאז תחרות הכתיבה האחרונה. העם דורש עוד אחת? ראובן מ. - שיחה 06:30, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד--היידן 07:23, 26 במאי 2016 (IDT)

מתלבט - מצד אחד יוצאים מהתחרות הזו ערכים מעולים, מצד שני בדרך כלל (אם איני טועה) זה לרוב לא מקצרמר למובחר אלא מכלום למובחר. במילים אחרות, אנחנו בעיקר מוסיפים תוכן איכותי אבל לא מעודדים שידרוג של ערכים בעייתיים קיימים. אולי נגביל הפעם את התחרות רק להרחבה של ערכים קיימים? ‏DGtal‏ - שיחה 09:56, 26 במאי 2016 (IDT)

אני מסכים מאוד עם דיגיטל. בדרך כלל קצרמרים לא אמורים להיות מובחרים. צריך להפוך ערכים חשובים שעליהם תבנית שכתוב וכדומה לערכים מובחרים. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ו • 13:00, 26 במאי 2016 (IDT)

אבל אם נטיל מגבלות על הכותבים (רק ערכים "חשובים", רק קצרמרים או רק ערכים לשכתוב) אנשים לא ירצו להשתתף. הרי אנשים (אני למשל) רוצים לכתוב על מה שמעניין אותם. ראובן מ. - שיחה 13:22, 26 במאי 2016 (IDT)

זה שיקול; אם כי כתיבת ערך מומלץ בנושא אזוטרי פחות מועילה לכלל הקוראים. אני לא יודע אם נכון להטיל מגבלה, אבל צריך לעודד שיפור משמעותי ככל האפשר. אולי להביא בחשבון בעת הבחירה את מידת חשיבותו של הערך. מסיבה זו נכון לשנות את שם התחרות, קצרמרים בדרך כלל פחות חשובים. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ו • 13:35, 26 במאי 2016 (IDT)

אין לי התנגדות עקרונית, אבל איך תימדד החשיבות? ראובן מ. - שיחה 13:41, 26 במאי 2016 (IDT)

אפשר לשאול מראש את השופטים. אולי אפילו עדיף שתוצג מראש רשימת ערכים חשובים באמת, בנושאים מגוונים, שמצבם קשה. תחרות כזאת תוכל להועיל הרבה יותר מתוספת של כמה ערכים נחמדים למאתיים אלף שכבר יש. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ו • 13:50, 26 במאי 2016 (IDT)

קונספט קצת אחר: תחרות קבוצתית בה קבוצות של ויקיפדים יתאגדו ויערכו מתקפת איכות על ערך או נושא נסוים (למשל: שיפור ערך ליבה, או הכחלת ערכים משיקים של ערך ליבה שמלא בקישורים אדומים, או צילום תמונות לנושא שאין בו תמונות או הכנת איורים). כל קבוצה תבחר נושא אחר למתקפת האיכות והפרס יוענק על סמך השיפור הכללי של התחום או הנושא לקבוצה המנצחת. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 13:47, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד חזק. אני בעד ההצעה של דיגיטל וחושב שאכן הגיע הזמן ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 16:39, 26 במאי 2016 (IDT)

מה דעתכם על "להתלבש" על ערכים שאין בהם (מספיק) מקורות? ראובן מ. - שיחה 13:56, 27 במאי 2016 (IDT)

מוזר פעם התלהבנו מתחרויות... מה קרה, התעייפנו? ראובן מ. - שיחה 21:42, 8 ביוני 2016 (IDT)

שינוי השם ה(א)נס בשמות כל הערכים הרלוונטיים

למילה הכוללת את אם הקריאה יש משמעות נוספת ושלילית בעברית, ואין סיבה טובה לתת כאן אם קריאה בניגוד לכללי התעתיק העברי הרגיל. הכתיב הנס נעשה שכיח ומועדף בעברית העכשווית, ולכן אני מציע את השינוי. בגלל שזה נוגע להרבה ערכים אעלה זאת כאן, אף שהיה אפשר לדון בזה גם בייעוץ הלשוני. אבקש מהמתנגדים לתת את נימוקיהם, לא הצלחתי להמציא משהו לבד. ביקורת - שיחה 19:00, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד "הנס" נראה לי טבעי יותר. מתייג את Aviados, Eldad. ראובן מ. - שיחה 19:14, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד בברכה. ליש - שיחה 19:25, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד, גם לי נראה שכיום הכתיב המקובל הוא "הנס", לא "האנס". אלדד • שיחה 20:01, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד גם בחוקי הקטלוג השמיטו כבר מזמן את אמות הקריאה כשניתן. "ב[א]ך, יוה[א]ן סבסטי[א]ן" (על אף ששם מחוייבים לחזור גם על השם כפי שהוא מופיע בספר)--Tmima5 - שיחה 23:24, 26 במאי 2016 (IDT)

בעד--היידן 05:35, 27 במאי 2016 (IDT)

בעד דוד שי - שיחה 15:25, 27 במאי 2016 (IDT)

• אין לי עמדה, אבל אני מוכרח לציין שכבר בפעם הראשונה שביקורת העלה את העניין בדף השיחה של אלדד, לא חשבתי כמוהו. הצורה "הנס" נראית לי הרבה יותר כמו הנס מאשר "האנס" נראה כמו האנס. Liad Malone - שיחה 16:12, 27 במאי 2016 (IDT)

בעד. Danny-w • שיחה 23:16, 2 ביוני 2016 (IDT)

בוצע. אין יותר אנסים מפורסמים בשם משפחתם בוויקיפדיה העברית. ביקורת - שיחה 15:22, 5 ביוני 2016 (IDT)

התנגשויות עריכה תכופות

הועבר לשיחת תבנית:בעבודה#התנגשויות עריכה תכופות 01:50, 13 ביוני 2016 (IDT)

הערך ה- 190,000

היום נכתב הערך ה- 190,000 בוויקיפדיה בעברית, על ידי ברק (משתמש:BAswim), הערך בוגלרקה קפש.
איזה כיף !! מזל טוב לברק, ולכולנו!!. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:37, 28 במאי 2016 (IDT)

מזל טוב. קדימה לערך ה 200000.--היידן 17:17, 28 במאי 2016 (IDT)

מזל טוב ברק!! ‏Guycn2‏ · ☎ 17:19, 28 במאי 2016 (IDT)

תודה רבה! BAswim - שיחה 02:26, 29 במאי 2016 (IDT)

מזל טוב, אנחנו בכיוון הנכון, אם כי השבוע יש נסיגה קלה, בגלל שיא של 7 הצבעות מחיקה פתוחות ועוד דיון בפתיחת הצבעה בפרלמנט. אגסי - שיחה 10:32, 29 במאי 2016 (IDT)

קווים מנחים לערכים בנושא מוסדות חינוכיים

לאחר מספר דיונים בנושא (האחרון שבהם) אני מציע ליצור דף קווים מנחים לכתיבת ערכים על מוסדות חינוכיים (בתי ספר יסודיים, חטיבה, תיכון, מכללות ואוניברסיטאות). נוסח לא מלא להלן:

בתי ספר יסודיים - לא יכתבו ערכים על בתי ספר יסודיים. חטיבות ביניים - לא יכתבו ערכים על חטיבות ביניים. בתי ספר תיכוניים - ערכים ייכתבו על בתי ספר תיכוניים בני X ומעלה ו/או בני Y תלמידים ומעלה. בנוסף ניתן יהיה לכתוב ערכים על בתי ספר תיכוניים ייחודיים, בתנאי שתובא הוכחה לייחודם. מכללות - ערכים ייכתבו על מכללות בנות X שנים ומעלה ו/או בנות Y סטודנטים ומעלה. בנוסף ניתן יהיה לכתוב ערכים על מכללות ייחודיות, בתנאי שתובא הוכחה לייחודן. אוניברסיטאות - כל האוניברסיטאות זכאיות לערך. (הערה: זוהי רק טיוטה. מה שכתוב פה צפוי להשתנות)

את מה שכתוב פה ביססתי בעיקר על מה שראיתי בקטגוריה:מוסדות לימוד בישראל ועל דעתי האישית. מוזמנים להעלות הצעות למילוי הנעלמים ולהביע את דעתכם. (שי • מנשמע?) מה, אין? 10:58, 29 במאי 2016 (IDT)

לא כדי שהקריטריונים יכללו את המשפט "לא יכתבו ערכים". זה בחיים לא יעבור בפרלמנט. צריך תמיד להשאיר מקום מסוים לשיקול דעת. כמו כן, אני משוכנע שקיימים בעולם (ואולי גם בארץ) לפחות כמה בתי ספר יסודי וחטיבות ביניים שיש להם חשיבות אנציקלופדית מסיבה כזו או אחרת. הקריטריון של מספר התלמידים והותק הוא חשוב אבל החשיבות האנצקילופדית לא יכולה להיקבע רק על סמך זה. יש בתי ספר שיש בהם גם חטיבת ביניים וגם תיכון. למשל בית הספר הדמוקרטי בחדרה. אם אתה רוצה לעשות חלוקה של בתי ספר (יסודי, ביניים ותיכון) כדי להבהיר מה קורה במצב הזה. דרך אגב, אני חושב שהחלוקה הזו היא מיותרת. באופן כללי, היו דיונים רבים בנושא הזה ונדמה לי שגם הוצעו קווים מנחים בעבר (לא סגור על זה לגמרי). כדי לחפש את הדיונים הללו ולהתבסס עליהם בכתיבת הקווים המנחים. יורי - שיחה 11:11, 29 במאי 2016 (IDT)

אני מתנגדת להחלטה גורפת מסוג "לא יכתבו". יש לנו למשל את הערך בית החינוך המשותף דגניה שנוסד בשנת 1927, זה בית ספר יסודי. אין לי ספק שיש מקום לערכים מסוג זה. אני גם לא מצליחה להבין את ההפרדה בין מכללות לאוניברסיטת לצורך חשיבות אנציקלופדית. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:25, 29 במאי 2016 (IDT)

בלי קשר לדעתי על ההצעות: לפחות בארץ אין כמעט הגבלות על מה שיכול הקרא מכללות בישראל (לא ברור לי מהי משמעות המושג בשאר העולם). אולם מכללה אקדמית היא גוף שנמצא תחת פיקוח המועצה להשכלה גבוהה. יש כמה עשרות כאלו. נראה לי שכולן ראויות לערכים. יש כבר ערכים כמעט לכולן. רמה מתחת לזה היא מכללות מקצועיות בישראל. נדמה לי שלרובן אין ערכים, אך יש ערכים, בין השאר, על המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר ועל רשת מכללות עתיד. מעבר לכך, ”גופים הכוללים את המילה "מכללה" בשמם, למשל "המכללה לגיל הרך" שהיא גן-ילדים.” Tzafrir - שיחה 14:30, 29 במאי 2016 (IDT)

Tzafrir, אתה כמובן צודק, כשציינתי מכללה, התכוונתי כמובן למכללה מוכרת על ידי המוסד להשכלה גבוהה, לא כל מי שקורא לעצמו מכללה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:37, 29 במאי 2016 (IDT).

אני לא מבין למה להפריד בין בית ספר יסודי, חט"ב ותיכון - לדעתי, על כולם ניתן לכתוב ערכים, בתנאי שיש להם חשיבות ייחודית. יכול להיות בית ספר בן 60, שיש בו 500 תלמידים בשכבה (כמו התיכון בעירי), אך אין לו שום חשיבות ויכול להיות בית ספר יסודי, בן 10 שיש בו רק 200 תלמידים והוא חשוב.

לגבי מכללות, הקדים אותי Tzafrir - צריך להבדיל בין מכללות אקדמאיות, שזכאיות לערך כמו אוניברסיטה ומכללות מקצועיות, שצריך לדון כל מקרה לגופו. Eladti - שיחה 14:41, 29 במאי 2016 (IDT)

קוים מנחים לגבי דיונים לכתיבת קוים מנחים

ברצוני להציע את הכלל הבא: לא ייפתחו דיונים לכתיבת כללים מנחים לכתיבת ערכים אלא אם הפותח עבר על כל הערכים להם נוגעים הכללים ווידא באופן אישי שהכללים המוצעים תואמים את כל הערכים הקיימים ואת כל ההצבעות שנערכו בנושא. אם ברצונו של המציע להביא למחיקת ערך או להפיכת החלטה בהצבעת מחיקה שנערכה בעבר, הוא מוזמן לנסות לעשות זאת בדרכים המקובלות. עדירל - שיחה 14:48, 29 במאי 2016 (IDT)

בעד ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:19, 30 במאי 2016 (IDT)

משתמש:Yuri/שינוי נוהל מפעיל נולד

הדיון על ההצעה לפרלמנט לשינוי נוהל מפעיל נולד עבר לדף משתמש:Yuri/שינוי נוהל מפעיל נולד. אתם מוזמנים להיכנס ולהשתתף בדיון. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:52, 29 במאי 2016 (IDT)

הדיון מתקיים בדף שיחת משתמש:Yuri/שינוי נוהל מפעיל נולד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:20, 29 במאי 2016 (IDT)

קישורים פנימיים אדומים

קישורים לערכים לא קיימים צבועים באדום חזק ועוצרים את הקריאה אף יותר מקישורים כחולים כי נראה שהם מאד מאד חשובים, בזמן שהם חסרי חשיבות כי הם לא קיימים.
מה דעתכם לצבוע את הקישורים האלה בשחור?
לדוגמה, בשורה הראשונה השחרתי את הקישור לערך הלא קיים "אדום חזק".
לי הקישורים האלה מפריעים בקריאה. גם הקישורים הכחולים עוצרים את שטף הקריאה ומפריעים במיוחד למי שמתקשה, ואני מציע לעשות דבר כזה גם לקישורים כחולים שאינם רלוונטיים לנושא, למשל הכחלות של שנים.
היה טוב יותר אם היתה אפשרות לקישורים סמויים כל עוד הערך לא קיים, אבל זה דורש פתרון מערכתי. -PelicanTwo - שיחה 12:21, 29 במאי 2016 (IDT)

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה בכתיבה, קישורים אדומים מגדילים את הסיכוי שהערכים החסרים ייכתבו מתישהוא. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:31, 29 במאי 2016 (IDT)

לא נראה לי שזה לא קשור לצבע שלהם. המערכת יוצרת רשימה של ערכים כאלה והיא לא יודעת באיזה צבע הם נצבעו בערך. -PelicanTwo - שיחה 13:48, 29 במאי 2016 (IDT)

המערכת אולי יודעת, אבל האנשים שכותבים את הערכים לא יודעים. Eladti - שיחה 13:49, 29 במאי 2016 (IDT)

למה הם לא יודעים, אין רשימה ממוינת של ערכים לא קיימים? ההאדמה באה על חשבון הקורא שהוא הטרגט של הערך, ומבחינתו זה דבר לא מובן. כשויקיפד קורא את הערך הוא ישים לב לערך החסר מעצם זה שהוא לא מוכחל. -PelicanTwo - שיחה 14:16, 29 במאי 2016 (IDT)

אני לא חושב שזה רעיון טוב. כל הקטע הוא שיראו שערך חסר וירצו לכתוב אותו. אם זה מפריע לך אישית, למה שלא תצבע את כל הקישורים הלא קיימים לשחור בגלישה מחשבון שלך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:02, 29 במאי 2016 (IDT)

זה לא משהו שאתה יכול לדרוש מקוראי ויקיפדיה. האם לדעתך קורא אקראי מבין מה אומר הצבע האדום? אני די בטוח שכמעט לאף אחד אין מושג, הם נתקעים על המילה האדומה ומנסים להבין למה מישהו מצא לנכון להבליט אותה כל כך. לוחצים עליה ומגיעים לשום מקום, לא מבינים, מגיעים למסקנה שזו טעות וממשיכים הלאה. אם זה מה שקורה אז כדאי לשפר את ממשק הקריאה. מבחינת הויקיפדים זה כמעט לא ישנה כלום.

אני חושב שגם הכחלות מסוימות כדאי לצבוע בשחור, למשל הכחלות של שנים, כי הן לשימוש פנימי של ויקיפדיה ועודף הכחלות מקשה על הקורא.-PelicanTwo - שיחה 16:27, 29 במאי 2016 (IDT)

אז אתה כנראה ממש לא מבין עדיין איך ויקיפדיה עובדת. חכה שנה, אני בטוח שדעתך תשתנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:29, 29 במאי 2016 (IDT)

אני חושב שאני מבין די טוב איך ויקיפדיה עובדת, אני לא חדש כמו שאני נראה :-)

כשאתה כותב שכל העניין הוא שמישהו יראה את הערך החסר וירצה לכתוב אותו, אתה כותב מנקודת המבט של ויקיפדיה, אני כתבתי מנקודת המבט של הקורא - המטרה שלשמה התכנסנו ואנחנו נוטים לשכוח אותה.

חוץ מזה, בשביל ויקיפדים לא צריכים לצבוע מושגים כי הם הולכים עם מרקר כחול ואדום קבוע, הם יראו את זה בעצמם. -PelicanTwo - שיחה 16:44, 29 במאי 2016 (IDT)

אתה חדש יחסית, והדברים שאתה אומר, ואמרת עכשיו, מראים את זה. הצביעה היא עבור קוראים בדיוק מאותה סיבה כמו אל "ויקיפדים", ולא בטוח שאפשר בכלל להפריד אותם. את המשפט האחרון לא הבנתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:49, 29 במאי 2016 (IDT)

זה לב העניין וזה מה שאני מבקש להגיד, צריך להפריד בין הויקיפדים לקוראים. אם תעשה סקר בציבור תגלה שלאנשים אין לו מושג למה מילה היא אדומה ולמה היא מקושרת לשום מקום, הרוב יאמרו שזו טעות. יותר מזה, אם תשאל אנשים מה פירוש מילה מוכחלת גם את זה הם לא יידעו, כי הם מכירים לינקים באינטרנט, ולא קולטים שבויקיפדיה אלה רק קישורים לתוך ויקיפדיה עברית.

הסברתי היטב? למרות חדשותי? אז שיהיה ערב טוב :-) -PelicanTwo - שיחה 17:10, 29 במאי 2016 (IDT)

הסברת מצויין. לא חושב שתצליח. אם היית מציע קמפיין פרסומי בערוץ 2 שמסביר מה זה לינק כחול ומה זה אדום, כנראה היו לך תומכים. לזה - אני בספק. וזה שאתה חדש לא אומר שאתה טועה, או שאתה מסביר גרוע. זה רק אומר שיש דברים שטרם למדת, מסתבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:14, 29 במאי 2016 (IDT)

אמא שלי בת 82, התחילה לקרוא בוויקיפדיה לפני חצי שנה (לא לכתוב) ומסתדרת מצויין עם קישורים כחולים ואדומים, בלי שמישהו טרח להסביר לה. הרמה הטכנולוגית שלה היא ברמה של 2.5 מ-100 בערך, לא יודעת אפילו לחייג בטלפון בן 10 שנים מאנשי הקשר... אם זה טוב לה, זה טוב לכולם. בורה בורה - שיחה 17:56, 29 במאי 2016 (IDT)

לדעתי יש להציג קישורים אדומים רק למשתמשים רשומים. בברכה, גנדלף - 10:40, 31/05/16

נגד הורדת צבעי הקישורים. נראה לי שמרבית האנשים מבינים מה משמעות הצבעים, אפילו מתוך ניסוי וטעייה, אני עצמי הבנתי זאת הרבה לפני שהתחלתי לערוך. לגבי הקישורים הכחולים, הם לא לטובת הוויקיפדים, אלא לטובת הקוראים שאולי יעניין אותם עוד מידע על הנושא והצבע יסקרן אותם, בעיקר הקישורים לערכי השנים שאנשים לא היו מגיעים לערכים ההם (המכילים לעיתים מידע מעניין) לולי הצבע הכחול שמסקרן אנשים ללחוץ ולגלות. לגבי הצעתו של גנדלף בשורה הקודמת, איני נגדה אבל היא נראית לי מיותרת. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ד באייר ה'תשע"ו • 17:29, 1 ביוני 2016 (IDT)

גם אני נגד ביטול הצבעים, וכוויקיפדית ותיקה ופעילה אני אומרת, שיש חשיבות לצבעי הקישורים גם, ואולי דווקא, לוויקיפדים שיודעים מה משמעותם. כשאני כותבת ערך ורוצה להכניס קישור, חשוב לי לדעת אם הקישור הזה כבר קיים ואיך בדיוק הוא מופיע. אם אני יכולה לבדוק זאת בערכים אחרים ולמצוא אותו שם בכחול או באדום, אני יודעת היכן אני עומדת לגביו ואיך לשלב אותו בערך שלי. ערך שחור לא יאמר לי דבר ויחייב אותי לערוך בירורים נוספים, שדורשים זמן מיותר. במה שנוגע לקוראים, קראתי פניות רבות של קוראים בנושאים שונים, הן ישירות אלי והן במקומות אחרים, ולא זכור לי שנתקלתי בבעיית הבנה של כחול ואדום בקישורים. נראה לי, שקורא אינטליגנטי ינסה ללחוץ על קישור כחול ויגיע לערך, וכשילחץ על קישור אדום לא יגיע לשום מקום, ומסקנתו ההגיונית תהיה: כחול - יש, אדום - עוד אין, יהיה בעתיד.שלומית קדם - שיחה 21:18, 2 ביוני 2016 (IDT)

סקר קוראים

עברו 7 שנים מסקר הקוראים האחרון. המצב בוודאי השתנה. אני מציע לעשות סקר חדש ולראות איך אפשר לשנות ולשפר ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 19:04, 29 במאי 2016 (IDT)

אילו שינויים בוצעו בעקבות הסקר הקודם? ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:09, 29 במאי 2016 (IDT)

לא נערך סקר לפני כמה חודשים? Itzike אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:34, 30 במאי 2016 (IDT)

באוגוסט האחרון נערך סקר קוראים+עורכים. אני לא חושב שיש כרגע תכנון למשהו נוסף. ‏Lionster‏ • שיחה 12:03, 30 במאי 2016 (IDT)

הצעה לשיפור הויקיפדיה

לפי דעתי אתר הויקיפדיה צריך לתמוך בתצוגת מודלים תלת מימדיים. דוגמה לאתר שתומך בכך הוא זה.

ואיך זה קשור אלינו? אז אם לדוגמה, ויקיפד מצלם פסל כלשהו ומעלה אותו לויקיפדיה, אז במקום לצלם את הפסל מזווית אחת ולהעלות אותו לויקיפדיה, הויקיפד יצלם את הפסל מ40 זוויות שונות, ימיר את התמונות לתלת מימד באמצעות תוכנה כמו 123dcatch, ואז יעלה אותו לויקיפדיה. ואז קוראי הערך יוכלו להסתכל על הפסל מכל הצדדים במקום רק צד אחד של התמונה הדו מימדית. ולא רק זה, קוראי הערך גם יוכלו להוריד את הפסל הממודל למחשב שלהם, או לשלב אותו במשחקים וסרטים, או בכלל להדפיס אותו עם מדפסת תלת מימד.

לדוגמה: אם דוד שי צילם את התמונה הזאת, אז אם הוא יצלם אותה מצדדים שונים, נוכל לקבל את השור הזה בתצוגת תלת מימד.

מה דעתכם בנושא? כמובן שאני לא בעד להפוך את כלל הצילומים בויקיפדיה לתלת מימד כחובה, אלא פשוט להוסיף את זה כאפשרות נוספת למי שמעוניין בכך. יאצקין52 - שיחה 03:59, 30 במאי 2016 (IDT)

עובדים על זה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 05:20, 30 במאי 2016 (IDT)

השחתות העורך החזותי

בעריכה זאת הוסף קישור חיצוני (לא רלוונטי, אבל לא זה העניין) ובדרך נמחקו כוכבים לשלושה קישורים אחרים. האם זו השחתה מכוונת? מעשה מכוון של העורך? או טעות של העורך החזותי? עדירל - שיחה 12:25, 30 במאי 2016 (IDT)

לא יודע אם זה שייך למזנון. אם זה לא קורה למשתמשים מיומנים - כנראה הבעיה לא בעורך החזותי. מצד שני גם לא נראה לי שהיא מעוניינת להשחית, היא מעוניינת בהוספת תוכן מסוים. כנראה ניסתה לשנות סדר או משהו. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ו • 15:12, 30 במאי 2016 (IDT)

מה נחשב לשינוי מדיניות?

במשך השנים האחרונות כל פעם שיש הצבעה בפרלמנט הדיון כולל ויכוחים אינסופיים מה נחשב לשינוי מדיניות. מוסכם על הכל שמדיניות כתובה שעברה בפרלמנט כופה 60 אחוז לשינויָהּ, אך מכאן הדעות נעות בין "כל מה שכתוב איפשהו" ועד ל"המצב הקיים". אני רואה 4 אפשרויות בין הדעות שנאמרו בנושא:

הצבעה אינה דורשת 60 אחוז אם הנושא הנידון אינו שינוי:

1. מדיניות שעברה בפרלמנט
2. מדיניות כתובה כלשהי אף אם לא עברה בפרלמנט
3. מדיניות דה-פקטו גם אם אינה כתובה - מנהג ותיק
4. המצב הקיים.

האפשרות האחרונה אומרת בעצם ש*כל* הצבעה פרלמנטרית דורשת 60 אחוז.

לדעתי כדאי מאוד להחליט סופסוף ולהכריע בין האפשרויות. אני מתכוון להביא את הנושא להצבעה בפרלמנט לאחר דיון כראוי, וכמובן באופן אירוני נידרש גם כאן לסוגיית ה-60 אחוז. לכן אני ההצבעה תתנהל בהמשך בשני שלבים. קודם תהיה הצבעה האם ההצבעה הזו תידרש לרוב של 60 אחוז (היא הרי משנה את המצב הקיים איך שלא יהיה!), ולאחר מכן תתנהל הצבעה בפרלמנט בה הנושא יוכרע אחת ולתמיד. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 22:55, 30 במאי 2016 (IDT)

אני מציע לא להיחפז ולנסות תחילה לשנות את הרף של 60% הדרוש לשינוי מדיניות - זה רף דרקוני, שאינו מתאים למצב הנוכחי של הוויקיפדיה העברית. אזכיר שבעבר, כשמספר הוויקיפדים הפעילים היה זעום, היה רף של 70%, ששונה עם הגידול במספר הוויקיפדים. הגיעה הזמן לשינוי נוסף ולהקטנת הרף ל-55%. בברכה. ליש - שיחה 23:02, 30 במאי 2016 (IDT)

גם אם הרף יהיה 55 אחוז עדיין נצטרך להידרש לנושא מה נחשב לשינוי מדיניות. אם תהיה תמיכה בכך, אני מסכים לכלול הצעה נוספת באותה הצבעה גורלית שנושאה "שינוי הרף הנדרש להצבעה בפרלמנט שמשנה מדיניות". האפשרויות בהצעה זו יהיו:

א. 60% (המצב הקיים)

ב. 55%

ג. 50%

אבל כדאי לדון על שתי ההצעות בנפרד אז אני מחלק זאת לשתי תתי כותרות. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 23:15, 30 במאי 2016 (IDT)

הצעה ראשונה: מה נחשב לשינוי מדיניות?

נא לדון כאן רק בנושא שבכותרת. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 23:15, 30 במאי 2016 (IDT)

לדעתי רק החלטה שעברה בפרלמנט או התקבלה במזנון בקונצנזוס צריכה להיחשב כמדיניות. יורי - שיחה 23:48, 30 במאי 2016 (IDT)

גם מזנון - תלוי מתי ותלוי כמה השתתפו. אם נניח מישהו כותב משהו במזנון, ועוד שניים מסכימים - לא סביר שניתקע עם ההחלטה הזאת כשהרוב סבור אחרת. בכלל, העניין של 60% מוצדק רק כשדעת הקהילה ברורה לגמרי ואנחנו רוצים למנוע הצבעות חוזרות מיותרות. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ו • 00:07, 31 במאי 2016 (IDT)

בוויקיפדיה יש מנהגים מקובלים, שאיש לא טרח לאשרר אותם בהחלטה בפרלמנט ואולי גם לא נדונו בהרחבה במזנון. גם ביטול מנהג כזה הוא שינוי מדיניות (מובן שהמתנגד לשינוי יצטרך להוכיח קיומו של מנהג). דוד שי - שיחה 05:51, 31 במאי 2016 (IDT)

מעולה. עכשיו נשאר רק שתגדיר מה נחשב מנהג ומה לא? יורי - שיחה 08:01, 31 במאי 2016 (IDT)

אני לא חושב שיש סיבה הגיונית להקפיד על "מנהג מקובל", לא משנה איך יוגדר, אם רובה של הקהילה מתנגדת לו, ואפילו רוב של משתמש אחד. זה תמוה בעיניי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ו • 10:21, 31 במאי 2016 (IDT)

גם אני, וכתבתי זאת בחטיבת הדיון השנייה. תומך בדעת דוד. לדוגמה אם תועלה הצעת לפיה לכל הודעה במזנון חובה לצרף תרגום לאנגלית רוסית וערבית, זה יחשב לשינוי מדיניות גם אם בשום דף מדיניות לא נכתב שאין חובה כזו. באופן דומה הטלת הגבלות על עריכה בתשלום נחשבה לדעתי לשינוי מדיניות. ברור שאי אפשר לספק הגדרה למה נחשב מנהג שתייתר צורך בשיקול דעת עתידי בנושא. מי שטוען שישנו מנהג, חובת ההוכחה עליו. בברכה, גנדלף - 10:40, 31/05/16

דוד, אני יכול להבין שמנהג יהווה מדיניות. הבעיה היא - כמו שרמזת בעצמך - שהחלטה על "מנהג" כמהווה מדיניות לעניננו לא תפתור את בעיית הוויכוחים, אליה שוב אתה עצמך התייחסת בהצעה השנייה למטה (ריבוי דיוני מדיניות במקום כתיבת אנציקלופדיה). ויכוחים אין סוף יתנהלו האם הצעה נתונה היא שינוי מנהג קיים, מה נחשב למנהג והאם הוכח שזהו המנהג. לא עדיף לקבוע שרק מדיניות כתובה נחשבת לכזו? זה יפתור הרבה ויכוחים או לפחות ימעט אותם (קשה יותר להתווכח על משהו כתוב, מאשר על מנהג). Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 15:23, 31 במאי 2016 (IDT)

ואם אמחק עכשיו את דבריך, או את כל הדיון הזה, בנימוק שבשום מקום לא כתוב שאסור למחוק דיונים, תשתכנע? יש כללים רבים שאינם כתובים, אבל הם מנהג. החובה לציית למנהג מוכרת במשפט ובהלכה, וראוי שתהיה מוכרת גם אצלנו. אביא דוגמה נוספת: בדף מדיניות המחיקה כתוב: "אם 55% או יותר מכלל המצביעים הצביעו בעד מחיקה, ההחלטה היא למחוק". המנהג הוא שבספירה זו מתעלמים מאלה שהצביעו נמנע, אבל פירוש מילולי של המשפט אומר שיש לספור את הנמנעים עם המצביעים נגד, כך שבהצבעה שבה 55 הצביעו בעד, 45 הצביעו נגד ואחד נמנע, לא הושג הרוב הדרוש. אז מה גובר, המנהג ששימש אותנו במאות הצבעות, או הלשון הכתובה? האם נצא עכשיו למסע ארוך של חקיקה, כדי שכל הכללים יהיו כתובים? די בכך שהטוען לקיומו של מנהג יצטרך להוכיח זאת. דוד שי - שיחה 18:33, 31 במאי 2016 (IDT)

דוד, כתבת דברים של טעם ואני מסכים בכל פה. כתבתי זאת גם למעלה. אבל אתה מתעלם מהבעיה שהצבעתי עליה: החלטה שמנהג מהווה מדיניות כמוה כהשארת המצב הקיים כמעט: אינספור ויכוחים האם הצעה נתונה היא שינוי מנהג קיים, מה נחשב למנהג והאם הוכח שזהו המנהג. כן, כן, אותם דיונים אינסופיים שאתה כל כך מתעב, ומצביע עליהם שוב ושוב כמפריע עיקרי בכתיבת האנציקלופדיה. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 18:38, 31 במאי 2016 (IDT)

רק הצעות שעברו בפרלמנט. הדיון בשאלה "האם מדובר בשינוי מדיניות" חוזר על עצמו, מתיש, מסיט תשומת לב מהנושא בו עוסקים, לעולם אין מגיעים בו להסכמה (עד כדי צורך בכפיה על ידי ביורוקרט), ובדר"כ הדעה של המשתתפים בדיון נקבעת ע"פ הפוזיציה שלהם בדיון (בעד או נגד שינוי) ולא בשל איזו עמדה עקבית. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:38, 31 במאי 2016 (IDT)

דבריו של איש המרק מסכמים היטב את דעתי בנושא לאורך שנים. הגיע הזמן להסדיר את הסוגיה הזו באופן סופי. הנסיון "לחסוך זמן" עכשיו ולהימנע מלדון בכך תביא לבזבוז אינסופי של זמן, העלבויות ועצבים בעתיד. יורי - שיחה 18:44, 31 במאי 2016 (IDT)

בתחילת ימי הוויקיפדיה לא היה פרלמנט. הדברים משתנים במשך הזמן, אז דף שנפתח ושימש כמדיניות שכולם פעלו לפיו, הוא מדיניות, גם אם לא הוחלט עליו בפרלמנט. לא כל דבר צריך לעבור בפרלמנט ראו למשל את הדף ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים ודפי עקרונות וקווים מנחים נוספים? האם שינוי בדף כזה צריך לעבור בפרלמט?. היו שינויים שהתנהל בהם דיון רב משתתפים במזנון עם הסכמה רחבה מאד והשינוי נכנס. מה שבטוח הוא, שאם משהו עבר בפרלמנט, ורוצים לשנותו, אז זה שינוי מדיניות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:50, 31 במאי 2016 (IDT)

לדעתי רק מדיניות שהתקבלה בהצבעה בפרלמנט או לפי קונצנזוס במזנון נחשבת לשינוי מדיניות. מה שכתוב בדפי ויקיפדיה עוד מהימים העתיקים שלה (כשהקהילה הייתה ממש קטנה ולא היה צורך בדיונים ממשיים כדי לקבוע מדיניות) לא נחשב לשינוי מדיניות. ‏Guycn2‏ · ☎ 23:30, 31 במאי 2016 (IDT)

חנה, אין צורך לדון בשאלה מה נחשב למדיניות, אלא רק בשאלה אילו נהלים ראויים להגנה של רוב מיוחס. עוזי ו. - שיחה 22:53, 2 ביוני 2016 (IDT)

אכן, רוב מיוחס נדרש לכל היותר במקרה של הפיכת החלטה מפורשת שעברה הליך דומה. להצעה זו יש שני יתרונות: (1) ברור מה נכלל ברשימה ומה לא נכלל (וכך נמנעת ההאחזות הפוזיציונית בקרנות המזבח של המתנגדים לשינוי). (2) מצמצת את תחולת הדרישה הלא הגונה לרוב מיוחס. עוזי ו. - שיחה 22:52, 2 ביוני 2016 (IDT)

הצעה שנייה: האם לשנות את הרף שדורש 60% בהצעה שרוצה לשנות מדיניות?

― הועבר לדף שיחת משתמש:Mr. W/שינוי או ביטול רף ה-60% בהצבעה פרלמטרית שמשנה מדיניות קיימת

הצעה שלישית: לפני הדיון לקיים הצבעה בשאלה האם החלטה כזו מהווה שינוי מדיניות

התשובה לשאלה נחוצה, משום שאחרת לא נדע האם הוספת מדיניות כתובה בשאלה "מה נחשב שינוי מדיניות", זה שינוי מדיניות, ולכן דורשת רוב של 60%, או שזו יכולה להיחשב למדיניות חדשה, ו-50% מספיק, או שמא זו מסוג ההצעות עבורן מספיק קונצנזוס במזנון? קיפודנחש 20:55, 5 ביוני 2016 (IDT)

עדכון קטן בנושא ממשק

(אנא, אל תעבירו את הסעיף הזה לדף אחר, כמו למשל "חדשות")

תוכנת ויקיפדיה מתעדכנת מדי שבוע, ומדי פעם נוספות תכונות חדשות, והתנהגות קיימת משתנה (לפעמים בצורה לא מוצלחת, כמו שקרה לא מזמן להתנהגות ה"שחזור"). כבר די מזמן נוספה אפשרות ל"דף סקריפטים אישי" גלובלי: מה שזה אומר, זה שאפשר להוסיף לדף הסקריפטים האישי הגלובלי קוד, והקוד הזה יתבצע בכל ויקי בו אתם נמצאים. הדף עצמו נמצא במטא, ולא הרבה אנשים משתמשים בו (בדומה גם דף עיצוב אישי גלובלי). החידוש הוא שכעת ניתן להגיע לדף הזה בקלות, דרך "העדפות": בסעיף "מראה" בהעדפות יש קישורים ל"קובצי CSS/JavaScript משותפים לכל אתרי הוויקי".

הסבר ודוגמה

עבור מי שרוצה לנסות את הצעצוע החדש, תפרתי במקרה לא מזמן סקריפט לפי בקשה או שאלה של מישהו, שיכול להיות מעניין בהקשר הזה: קורה לא מעט, כשעובדים על מאמר, שפונים למאמרים בוויקיפדיה בשפות שונות, לפעמים בעזרת טרנסלייט. יש מצב שאת קוראת מסיבה זו או אחרת מאמר בוויקיפדיה בגרמנית, למרות שהרבה יותר נוח לך לקרוא באנגלית. הסקריפט שיצרתי מוסיף לתפריט הנסתר ("עוד" בתפריט העליון) סעיף בשם "החלף קישורי שפה". לחיצה על הסעיף הזה מחליפה את כל הקישורים הפנימיים לקישורים לערך המתאים באנגלית, אם יש כזה. אם קוראים לסקריפט מדף הסקריפטים הגלובלי, אפשר אחר כך להחליף קישורים פנימיים בכל ויקיפדיה שמבקרים בה. הסקריפט, כברירת מחדל, מחליף את הקישורים בקישורים לוויקיפדיה באנגלית, אבל אפשר להגיד לו להחליף לעברית, או רומנית, או כל שפה אחרת שיש בה ויקיפדיה. למי שרוצה לנסות את הצעצוע, הנה הוראות ההתקנה:

• העדפות => מראה => קובצי CSS/JavaScript משותפים לכל אתרי הוויקי => קובץ JavaScript מותאם אישית
• הוסיפו לדף (יתכן שתצטרכו ליצור אותו) את השורה:

  mw.loader.load('//he.wikipedia.org/w/index.php?title=Mediawiki:סקריפטים/92.js&action=raw&ctype=text/javascript');
  

• שימרו וצאו. בכל ויקיפדיה בה אתם מבקרים עכשיו, נוספת לתפריט הנסתר שורה "החלף קישורי שפה", ולחיצה עליה מסבה את הקישורים הפנימיים לאנגלית
• אם אתם מעדיפים להחליף קישורים פנימיים לשפה אחרת, נניח עברית או רוסית, הוסיפו שורה קודמת:

  window.translatelinks_target = 'he';
  

  כדי שהקישורים הפנימיים יוחלפו בקישורים לערך המתאים בעברית (במקום he כיתבו ru לרוסית או ro לרומנית), אם קיים. קישורים פנימיים לדפים שאין להם בינוויקי בשפת היעד, נשארים ללא שינוי.

זו כמובן רק דוגמה, אבל זה משהו שאם מישהי מוצאת אותו שימושי, היא כנראה תרצה את זה בכל הוויקיפדיות, ולכן דף הסקריפטים הגלובלי הרבה יותר פרקטי מאשר להוסיף את השורה בכל ויקיפדיה לחוד. יתכן שיש עוד כמה דברים שתרצו להפעיל בכל הויקיפדיות (כולל עיצובים: למשל אפשר להוסיף עיצוב שיסתיר את ה-sitenotice. יש לא מעט אנשים שעושים זאת מקומית - עכשיו אפשר לעשות משהו כזה שיעבוד בכל המיזמים בכל השפות).

למרבה הצער אין עדיין משהו דומה לגאדג'טים, אבל אפשר לנחש שבמוקדם או במאוחר גם זה יהיה. קיפודנחש 00:09, 31 במאי 2016 (IDT)

למה לא להעביר? אתה מצפה להתנגדות עזה לסקריפט הזה או משהו שאתה רוצה אותו בדף דיוני מדיניות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:00, 31 במאי 2016 (IDT)

לא הבנתי את השאלה. הנושא כאן אינו הסקריפט הזה, אלא האפשרות להשתמש בדף global במטא, כדי להפעיל סקריפטים שיהיו זמינים בכל המיזמים ובכל השפות. השתמשתי בסקריפט "החלף קישורי שפה" כדוגמה למשהו שמישהו או מישהי יכולים להיות מעוניינים בו דווקא בוויקיפדיות אחרות, בלי צורך להתקין בכל ויקיפדיה ומיזם בנפרד. יש אולי עוד כמה דוגמאות לסקריפטים כאלו (לדוגמה,סקריפט 88 שמראה לך בשורת האתראות אם יש דפים ברשימת המעקב שלך נערכו אחרי הפעם האחרונה שקראת בהם, וכמה). העיקרון פשוט - מדובר בסקריפטים שאתה רוצה בכל מקום, לא רק בוויקיפדיה בעברית. רוב הסקריפטים וכל הגאדג'טים אינם כאלו. קיפודנחש 07:41, 31 במאי 2016 (IDT)

אני לא מתכוון להתווכח על זה, אבל בשביל זה יש דף חדשות. בברכה, גנדלף - 10:40, 31/05/16

השאלה ההייתה למה אתה לא רוצה את זה בדף המיועד לכך, עם תפוצה הרבה יותר גדולה, אלא כאן, בדף שמיועד לוויכוחים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 31 במאי 2016 (IDT)

ניסיתי ועובד יפה. לי יעזור מאוד (אני עובד הרבה עם ויקיפדיה בגרמנית שבה איכות הערכים עולה בדרך כלל בסדרי גודל על ויקיפדיה באנגלית, גם בערכים העוסקים בארצות הברית!), אביהו • שיחה 18:58, 31 במאי 2016 (IDT)

סוף סוף הבנתי את השאלה. התשובה היא שהטענה שדף החדשות הוא "עם תפוצה הרבה יותר גדולה" אינה מבוססת, ומתברר שגם אינה נכונה. קיפודנחש 02:36, 3 ביוני 2016 (IDT)

אני ממש לא מכיר אותך בתור אחד שלא יודע לספור, קיפודנחש. כדאי שתבדוק שוב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:23, 3 ביוני 2016 (IDT)

רק הערה: מספר העוקבים אחרי דף החדשות גדול פי 2 (אפילו קצת יותר) ממספר העוקבים אחרי המזנון. ‏Guycn2 · ☎‏ 09:33, 3 ביוני 2016 (IDT)

מספר העוקבים חסר משמעות. שני הדפים מתעדכנים בתדירות מספקת כדי שמעקב אחריהם יהיה חסר תוחלת (אבקש סליחה מכל העוקבים, אבל זו דעתי). לדעתי מספר הצפיות מהווה אינדיקציה יותר משמעותית לשאלה "איזה דף נצפה יותר". קיפודנחש 18:33, 3 ביוני 2016 (IDT)

ולעמוד ראשי יש עוד יותר צפיות. למה לא להעביר את זה לשם? מה הטעם לשים מידע בדף שלא קשור לעניין כשיש דף ייעודי. ובעניין מספר הצפיות - א' אנשים יכולים לבדוק מזנון פעם ביום וחדשות פעם בשלושה ימים, זה לא אומר שפחות רואים את זה. ב' - מי שנכנס למזנון לקרוא על מחלוקות ורואה שם משהו שלא קשור, יתעלם מזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:38, 3 ביוני 2016 (IDT)

צריך להקים דף ייעודי שבו נדון לאן יועברו דיונים שנפתחו שלא במקומם הראוי. ראובן מ. - שיחה 18:44, 3 ביוני 2016 (IDT)

קטגוריה: חיילי צה"ל

― הועבר לדף שיחת קטגוריה: חיילי צה"ל
בורה בורה - שיחה 20:35, 27 ביוני 2016 (IDT)

הצעת ייעול לאתר וויקיפדיה

לעורכי וויקיפדיה שלום. לא ידעתי היכן אוכל לבטא את הרעיון אותו אני מעוניין להציע אולם התרשמתי כי עמוד זה יכול לשרת את מטרתי. לאחרונה יצרתי מספר ערכים שלא היו קיימים לאחר עיון בדף מרכזי המפנה לדפים נוספים רבים שגילה לי כי בתחום מסויים חסרים מספר לא מבוטל של ערכים. אישית הנני בעל ידע בתחום המדובר ועל כן פניתי לתרום מידיעותי לוויקיפדיה ויצרתי את הדפים המדוברים. כעורך מתחיל נעזרתי בכלי העריכה למתחילים שמציעה וויקיפדיה ובהנחיות האתר לאלו שאינם שולטים היטב בסגנון העריכה הוויקיפדי, ועם כל זאת אציין באופן האובייקטיבי ביותר שאוכל כי הערכים אותם כתבתי אינם הערכים המסודרים ביותר, וזאת, באופן פשוט, משום שהעריכה בוויקיפדיה הינה עדיין תחום חדש עבורי. במהלך יצירת הערכים חשבתי על רעיון שעשוי לסייע לערכי וויקיפדיה חדשים לעלות על הכתב באופן מסודר. אני מציע לפתוח אפשרות כזו שתאפשר לאנשים בעלי ידע בתחום דעת מסויים אך חסרי ניסיון בכתיבת ערכים בוויקיפדיה לכתוב את כל המידע שברשותם "בשפה חופשית" במסמך שיאפשר זאת. רשימה של מסמכים כאלו המלאים במידע המתאים ליצירת ערך תהיה נגישה לעורכים מנוסים בוויקיפדיה שיוכלו לשכתב את המסמכים המדוברים לערכים של ממש באמצעות כלי העריכה המוכרים להם היטב. פיתוח אפשרות זו יאפשר למידע רב שמנוע מלהגיע לוויקיפדיה בשל חוסר נסיון בעריכה מצד בעלי המידע להתווסף למאגר הידע האנציקלופדי של האתר. לא אכחד שישנו גם חסרון ברעיון, שכן באופן זה לא ילמדו אנשים חדשים כיצד לערוך ערכים בוויקיפדיה היות ויוכלו להסתפק במסירת המידע באופן חופשי ונוח, וקהילת העורכים הפעילים תגדל בקצב נמוך יותר ואף תצתמצם אולי. אני סבור כי עניןן זה אינו מהווה מכשול משמעותי, שכן אני צופה כי הרצון לדעת לערוך ערכים בקרב אנשים בעלי ידע, כך שהערכים המוצגים יהיו "שלהם" לגמרי יגבר על הנוחות וימריץ אנשים כן להתנסות בעצמם בעריכה, ונמצא שהפתרון תקף בעיקר לבעלי הידע שלא מסוגלים מסיבות טכניות או בעקבות חוסר נסיון לערוך ערכים. אודה לכם אם תשקלו את הרעיון, ובאם תמצאוהו נכון אשמח אם תישמו אותו.

אליעד שטרן - שיחה

תודה על ההצעה, המימוש שלה מתרחש במידה כזו או אחרת במרחב טיוטה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:27, 2 ביוני 2016 (IDT)

אני חושש שרוב הערכים הנכתבים בטיוטה נשארים שם, אם אין מי שידאג שייערכו כראוי ויועברו למרחב הערכים. לדעתי הפתרון הוא מציאת חונך בויקיפדיה:חממה, שישתף פעולה עם האדם וגם ילמד אותו באותה הזדמנות כיצד לכתוב ערכים באופן שיתאימו להיכנס. זה פחות מסובך ממה שזה נראה במבט ראשון. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ו • 20:22, 2 ביוני 2016 (IDT)

שתי הדרכים שהוצעו טובות, יבחר כל אחד את הדרך הנאה בעיניו.

ערכים בעלי חשיבות אנציקלופדית שנכתבים בטיוטה מועברים למרחב הערכים. ערכים שחשיבותם מוטלת בספק נשארים שם. דוד שי - שיחה 11:16, 3 ביוני 2016 (IDT)

השאלה שלו עוסקת, בעצם הגדרתה, בטיוטות שבהן תוכן שאינו ראוי להיכנס כפי שהוא למרחב הערכים, מכל הסיבות האפשריות, מלבד זה שהתוכן נכון. מישהו צריך אחר כך לערוך את הדברים באופן מסיבי. אני מציע שאותו עורך יהפוך למעשה לחונך ויסייע לכותב המקורי להיכר את הנדרש כדי שהערך כן יוכל להיכנס למרחב הערכים. גם אם ההצלחה תהיה חלקית - הרווחנו משהו. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ו • 13:24, 3 ביוני 2016 (IDT)

הסדר המזרחי

האם יש החלטה מסודרת לגבי אופן כתיבת שמות יפנים, סיניים, קוריאניים, וייטנאמים, הונגרים ואחרים? (דיון בדלפק היעוץ לא הגיע למסקנה) הנדב הנכון - שיחה 13:00, 3 ביוני 2016 (IDT)

האם אתה מוכן לקשר לדיון? (שי • מנשמע?) מה, אין? 13:13, 3 ביוני 2016 (IDT)

זה, למשל אני מאמין שהיו עוד הנדב הנכון - שיחה 13:19, 3 ביוני 2016 (IDT)

באופן כללי אנחנו משתדלים לכתוב שמות כפי שהאדם כותב אותם בעצמו, לכאן יש לנו את באן קי-מון ואת קים ג'ונג-איל (ולחובבי מד"ב גם קירה נריס), כשהחריגים יהיו לרוב מקרים בהם הסדר שהשתרש בין דוברי השפה העברית הוא אחר. לא מצאתי את זה כתוב בצורה מפורשת אבל אני מניח שלא תהיה התנגדות להוסיף על זה פיסקה בויקיפדיה:מתן שם לערך#סדר כתיבת השמות. ‏DGtal‏ - שיחה 09:30, 15 ביוני 2016 (IDT)

מפגש קיץ 2016

הגיע העת לתכנן המפגש. כאן. דרור - שיחה 11:04, 5 ביוני 2016 (IDT)

הפרת NPOV בדף הראשי

היום בדף הראשי "מקבץ ערכים ליום ירושלים" עם המשפט "העיר העתיקה שוחררה בידי כוחות חטיבה 55". מי בדיוק "השתחרר" בעיר העתיקה? מי היה משועבד שם עד לאותו יום? ―82.81.212.188 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ירושלים, עיר הבירה של העם היהודי, שוחררה מהכיבוש הערבי והוחזרה לידי בעליה החוקיים: עם ישראל. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 11:51, 5 ביוני 2016 (IDT)

מש"ל ―82.81.212.188 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הוכחת כלום מלבד בורות. השאלה שלך, במקרה הטוב תמוהה, כי היא מתעלמת מהציטוט המופע בה. כתוב "העיר העתיקה שוחררה" ולא "תושבי העיר העתיקה שוחררו". היא שוחררה מהכיבוש הירדני שהחל ב-1948. Liad Malone - שיחה 12:08, 5 ביוני 2016 (IDT)

כן, העיר העתיקה שוחררה. עד 1948 ירושלים הייתה תחת מנדט בריטי. במלחמת העצמאות ישראל הצליחה לשחרר רק מחצית מהעיר, ואילו העיר העתיקה ומזרח ירושלים נכבשו על ידי הלגיון הערבי. עד 1967 היא הייתה תחת כיבוש ירדני, אז צה"ל השלים את שחרור העיר ואיחד אותה תחת ריבונות יהודית. וזה שהתושבים היהודיים נאלצו לעזוב את עירם העתיקה ובמקומם יושבו ערבים לא הופך את הערבים לבעליה החוקיים של העיר. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 12:19, 5 ביוני 2016 (IDT)

החזרתי לגרסה היציבה שכתוב בה "נכבשה". המקום לדון בשינויים הוא בדף השיחה ולא כאן. ראובן מ. - שיחה 15:11, 5 ביוני 2016 (IDT)

בהזדמנות זו יש לתקן את מאמר חז"ל "איש דרכו לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד ב') לנוסח "איש דרכו לשחרר ואין דרכה של אשה לשחרר". כיוון שאמירה זו מתבססת על הפסוק ”וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ” (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח), נתקן גם את ספר בראשית לנוסח ”וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְשחררוה”, ובכך נביא לסוף הכיבוש. דוד שי - שיחה 05:14, 6 ביוני 2016 (IDT)

דוד 213.8.204.39 06:53, 19 ביוני 2016 (IDT) מדויק עוד יותר 213.8.204.22 15:57, 29 ביוני 2016 (IDT)

שימוש באימוג'י

אני מציע להוסיף תמיכה באימוג'י בויקיפדיה לאנשים שאינם מתחברים מהסמרטפון. זה יכול להיות שימושי בדפי השיחות, וכמובן בכתיבת ערכים על אימוג'יים למיניהם. בימים האחרונים פייסבוק כמו טוויטר גם כן התחילה לתמוך באימוג'י ולפי דעתי אין סיבה שויקיפדיה תשאר מאחור. אשמח לשמוע את דעתכם ודעתכן! יאצקין52 - שיחה 20:22, 5 ביוני 2016 (IDT)

מה זה "תמיכה"? הוספת כפתורים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:25, 5 ביוני 2016 (IDT)

גם הוספת כפתורים הינה אפשרות, אך לא חובה. (בפייסבוק לדוגמה, יש גם כפתורים, וגם אם תקליד סמיילים למיניהם, תקבל אימוג'י) יאצקין52 - שיחה 20:28, 5 ביוני 2016 (IDT)

אז מה כן? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:29, 5 ביוני 2016 (IDT)

לא הבנתי את שאלתך. אך אם יש לך סמרטפון, אני מציע שתוסיף לדף כלשהו במרחב האישי שלך אימוג'י, ואז תכנס לדף הזה דרך המחשב ותגיד לי מה אתה מקבל. אני מניח שתקבל מין ריבוע שמעיד על שחסר לך פונטים מסויימים במחשב. הפתרון שלי הוא שהויקיפדיה תפתור את הבעיה הזאת ותתמוך באימוג'י. כמו פייסובק, כמו טוויטר, כמו outlook.com ואתרםי נוספים יאצקין52 - שיחה 20:33, 5 ביוני 2016 (IDT)

עכשיו הבנתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:35, 5 ביוני 2016 (IDT)

מצרף אתר שמראה איך נראה אימוג'י במערכות הפעלה שונות ואתרים שונים יאצקין52 - שיחה 20:41, 5 ביוני 2016 (IDT)

אם אין על זה משהו בויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה אז צריך להיות. אין סיבה לשים אימוגים בדפי שיחה, ויש סיבות לא לעשות דברים כאלו. בכתיבת ערכים על אימוגים יש להשתמש בתמונות מקומונז. קיפודנחש 20:49, 5 ביוני 2016 (IDT)

אה כן? אז למה הקטגוריה הזאת קיימת? יאצקין52 - שיחה 20:58, 5 ביוני 2016 (IDT)

כי אלו תמונות מקומונז שמשתמשים בהם דרך תבניות - זה יכול להיות תחליף לאימוג'י. Mbkv717 • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ו • 21:04, 5 ביוני 2016 (IDT)

למה בעצם לא להשתמש באימוג'י בדפי שיחה? אני לא רואה איך זה יפריע. ‏Guycn2 · ☎‏ 22:58, 5 ביוני 2016 (IDT)

מתוך ויקיפדיה:חתימה#כללים לבחירת חתימה: ”אין להשתמש בתמונות בחתימה. השימוש בתמונות מרחיב את גובה השורות ומכביד על גודל הדף, והדבר מאט את מהירות עלייתו בדפדפן.” הנימוק הזה תקף לפחות כל עוד מדובר בתמונות בעלות גובה אחיד. מעבר לכך, לא מעט מהן כוללות הנפשה, מה שעוד יותר מעצבן בזמן הקריאה. Tzafrir - שיחה 01:14, 6 ביוני 2016 (IDT)

נו באמת צפריר, מה זה השטויות האלה שאתה כותב? אתה איש מחשבים, לא? איזה אימוג'י כולל הנפשה? בכמה שניות האימוג'י יאיט את הדף? 0.0000000000000000000000001 שניות? מזה אתה עושה סיפור? אני מתפלא עלייך. יאצקין52 - שיחה 04:15, 6 ביוני 2016 (IDT)

יאצקין52, פה יש כמה מונפשים. הוא לא כתב שההנפשה מאיטה את הדף אלא מעצבנת. הטיעון של ההכבדה נאמר לגבי תמונות. הרחבת גודל השורות רלוונטית גם לאימוג'ים. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:03, 6 ביוני 2016 (IDT)

אני בעד, בתנאי שהרגשונים (זהו שמם בעברית) לא יעוצבו בקוד אלא ישאבו מתבניות הרגשונים הרגילות, הכפופות לכללי העריכה הרגילים. בברכה, גנדלף - 01:05, 06/06/16

לשון הווה בערכי תאריכים ובתבניות היום בהיסטוריה

האם המשפטים בערכי תאריכים ובתבניות היום בהיסטוריה אמורים להיות מנוסחים בלשון עבר בהתאם לכללי העבריות שעל פיהם משפטים המתארים אירוע שקרה אמורים להיות מנוסחים בלשון עבר; או שמא כלל זה תקף רק בערכים או במקומות בהם יש המשפט מופיע כחלק מפסקה? האירו הצביעו והשפיעו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באייר ה'תשע"ו • 22:10, 5 ביוני 2016 (IDT)

קיימת מדיניות רשמית בנושא: ויקיפדיה:לשון#העבר חלף ואיננו. Amitayzl - שיחה 22:15, 5 ביוני 2016 (IDT)

מקבל. אלא אם כן מישהו חושב שיש צורך לשנות מדיניות זו עליה הצביע עמית נסיים כאן. אין צורך לפתוח דיון סתם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באייר ה'תשע"ו • 22:20, 5 ביוני 2016 (IDT)

יבוא דפים מוויקי אחרים

הועבר לעזרה:ייבוא 12:29, 2 ביולי 2016 (IDT)

איות שם פרטי בכתיב מלא

ישנם דפי אישים, ששמם הפרטי נכתב בלועזית באחת מהצורות: Nicholas, Nicolas, Nikolas, ובעברית מאויית ניקולס. לדעתי, יהיה נכון לאיית שם זה בכתיב מלא אחיד: ניקולאס, כדי לשמור על הגייה נכונה של השם, ולהבדילו, למשל, מהשם Nichols. נדב - שיחה 12:23, 6 ביוני 2016 (IDT)

בעד תוספת אלף אך יש לשים לב שאם מדובר בשם צרפתי אז הצורה היא ניקולה או ניקולא (למשל ניקולא סרקוזי]]). אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:01, 6 ביוני 2016 (IDT)

נמנע. במקרה של ספרדית באופן ספציפי אני אמנם חושב שניקולאס הוא הצורה העדיפה, אבל בהרבה שפות ההטעמה היא לא מלרע וזה יכול לפגום גם בהגייה. באנגלית למשל, חוץ מעניין ההטעמה, ההגייה של ה-A היא לא תמיד אַ אלא משהו יותר קרוב ל-אֶ (האזינו למשל להגייה השנייה כאן). Mbkv717 • שיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ו • 17:56, 6 ביוני 2016 (IDT)

דיון כזה נראה לי מתאים יותק בייעוץ לשוני. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • א' בסיוון ה'תשע"ו • 21:44, 6 ביוני 2016 (IDT)

בעד תוספת א', כדי לבדל מן השם Nichols. אבל, כפי שציין יונה לעיל, צריך לשים לב אם לא מדובר בשם הצרפתי ניקולא (או ניקולה). אם לא מדובר בשם הצרפתי, אז "ניקולאס", אכן. אלדד • שיחה 07:55, 7 ביוני 2016 (IDT)

נגד הדיון באמת צריך להיות בייעוץ לשוני. בכל מקרה לדעתי עדיף כתיב חסר או החלטה לגופו של מקרה. לפחות בחלק מהמבטאים התנועה אחרי הל' קצרה ולא מוטעמת וממש לא מצדיקה תוספת אם קריאה. ‏DGtal‏ - שיחה 08:57, 7 ביוני 2016 (IDT)

אפליקציית ויקיפדיה באנדרואיד

באפליקציה של ויקיפדיה באנדרואיד אין בעמוד הראשי את 'הציטוט היומי' ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ כ"ט באייר ה'תשע"ו ♦ 13:37, 6 ביוני 2016 (IDT)

דינה של מחיקה בעקבות דיון חשיבות

― הועבר לדף שיחת תבנית:הבהרת חשיבות עם זמן
― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:מדיניות המחיקה

תרומה לוויקיפדיה בביטקוין

היי, רציתי לדעת האם אפשר לתרום בביטקוין? תודה. ―188.120.148.152 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

188.120.148.152, נראה לי שבקישור הזה Amitayzl - שיחה 15:19, 8 ביוני 2016 (IDT)

ערכים על שחיינים

בעקבות הגילוי שיו"ר ארגון נשות הכותל ענת הופמן היא כנראה גם אלופת ישראל בשחיה ענת וייס, נחשפתי לעומק הבעיה בערכי השחיה. הרעיון לאחד את שני הערכים במצבם הנוכחי מדגים את האבסורד אליו הגענו בערכי השחיה. BAswim עושה עבודה מאוד יסודית בתחום השחיה. אבל אני חושש שהיא יותר מדי יסודית, לפחות בערכי השחיינים. הערך על ענת וייס פשוט בלתי קריא. הוא אוסף סטטיסטיקות שבהן היער טובע לחלוטין ברוב העצים. אני מנסה לקרוא את הערך ולא מצליח להבין כלום. זה כאילו בערך על שחקן כדורסל נכתוב על כל משחק בו הוא השתתף, כמה נקודות וריבאונדים היו לו, וגם מי היו הקולעים הבולטים בכל משחק בו הוא השתתף. אם רוצים את כל המידע הזה באופן מפורט אפשר לשים אותו בערכים על תחרויות השחיה השונות (אליפות ישראל בשחיה 1970, תחרויות השחיה במכביה התשיעית וכו'). אבל לא להפוך את הערכים על השחיינים לבלתי קריאים.

אני מציע שבערכים על שחיינים לא יופיעו תוצאות, חוץ משיאים אישיים (אחד לכל מקצה, אלא אפ כן אלה היו שיאים לאומיים, יבשתיים או עולמיים, שאז כן יש טעם לציין כל שבירת שיא). לא יופיע כל משחה ומשחה, אלא תקציר ההישגים בכל תחרות גדולה. אפשר לחשוב על עוד דברים שיכולים להופיע. אבל המצב הקיים לא יכול להמשך. eman • שיחה • ♥ 23:28, 7 ביוני 2016 (IDT)

אני מסכים לגמרי. יש להעביר את המידע לערך על אליפות ישראל בשחייה. כהערת אגב אני מוצא כמשעשע את העובדה שאדם אחד זכה בשני ערכים בויקיפדיה העברית. עדירל - שיחה 00:46, 8 ביוני 2016 (IDT)

בערך יש פירוט רב של הישגים - אבל כל ההישגים המצוינים שם מתארים מקומות גבוהים (זהב, כסף וארד) בתחרויות שחייה חשובות (בקנה מידה ארצי), אז אני לא בטוח שכדאי להסיר את זה מהערך. יחד עם זה אכן קשה לקרוא את הערך - וכדאי אולי להעביר את הפירוט של המקומות שלפני ואחרי לערך נפרד על אליפות ישראל בשחייה. כמו כן לדעתי "סטטיסטיקות" שיש להן מבנה אחיד וקבוע עדיף לרכז בצורה מבנית בטבלה או ברשימה ולא כפסקה של מלל חופשי (ערכתי מעט את הערך בהתאם). ערן - שיחה 00:49, 8 ביוני 2016 (IDT)

זה יותר טוב, אבל עדיין פירוט הרבה יותר מדי גדול. אתה יכול לתאר את הערך הזה מאוחד לערך השני ברמת הפירוט הזו? מה שצריך זה לכתוב בכל תחרות מאלה שמוזכרות באיזו מדליה היא זכתה. בערכים אחרים של שחיינים ישראלים שהתחרו באליפויות עולם אפשר לציין גם הגעה לחצאי גמר וגמר, והמקומות בהם. בערכים של שחיינים מהסוג שזוכה למדליות באולימפידות ואליפויות עולם (למרבה הצער, לא ישראלים) שוב, לציין רק זכיה במדליות בתחרויות כאלה.

אבל אין שום סיבה לציין בערכים האלה את הזמנים בכל משחה, מי עוד השתתף במשחים וכו'. את זה יש להשאיר לערכים הספציפים על האליפויות / או על השחיה בתחרויות. eman • שיחה • ♥ 01:23, 8 ביוני 2016 (IDT)

אני לא רואה פה אבסורד. אין לי בעיה שבערכי שחיינים יופיע פירוט מלא של הישגיהם באופן מרוכז, אין צורך לפזר את זה בערכים על תחרויות. אם יש ערך על התחרות אכן יש מקום לצמצם את המידע עליה בערך על השחיין. אבל אם אין, יש מקום למידע בסיסי, כמו שניתן לתת פרטים בסיסיים על סרט בערך של שחקן כאשר אין על הסרט ערך נפרד.

הצורך לאחד את הערכים אכן דורש צמצום בפרטים, אבל זו תופעה נפוצה באיחוד ערכים. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:32, 8 ביוני 2016 (IDT)

זה לא פירוט של הישגיהם. זה פירוט של כל משחה בו היו להם הישגים. אין שום סיבה להזכיר מי שעוד השתתפו במשחה, ולא מה הזמנים של כל אחד מהם. אם זה יהיה בערך על התחרות בו המשחה התקיים זה לא יפריע. בערך על האיש זה מאוד מפריע. eman • שיחה • ♥ 08:55, 8 ביוני 2016 (IDT)

כפי שמציינים בערך על מדינאי שהשתתף בוועידה מסוימת לצד מדינאים אחרים ומזכירים את שמותיהם, כך אפשר להזכיר גם שחיינים שהתחרו עם נשוא הערך - זה עניין של מינון מתאים ועל כך צריך לדון בכל מקרה בדף השיחה, אם נראה שמפריזים. בברכה. ליש - שיחה 09:02, 8 ביוני 2016 (IDT)

אפשר ורצוי אפילו, לרכז את כל המידע על המדליות בטבלה או בפסקה קצרה. אבל אם מישהו כבר טרח לספק פרטים על כל אחת מהמדליות (זמנים, מול מי התחרתה, וכיו"ב), פרטים שאולי לא כתובים בשום מקום אחר, האם יש למחוק אותם? יש מקום למידע מקוצר לקורא הזריז, ומידע מעמיק לקורא המתעניין. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:13, 8 ביוני 2016 (IDT)

כאמור הצעתי איך לשמר את המידע. שהמידע הזה יופיע בערכים על התחרויות.

אבל אין שום סיבה שבערך על גל נבו תהיה פסקה כמו:

באליפות ישראל בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה במכון וינגייט בפברואר 2014, זכה נבו ב-4 מדליות זהב אישיות וקבע שני שיאים ישראלים, במשחה ל-100 מטר חזה בשיא ישראלי חדש של 58.69 שניות, לפני יהב שחף מהפועל ירושלים (59.94 שניות) ויעקב טומרקין ממכבי אשדוד (1:00.69 שניות), במשחה ל-200 מטר חזה בשיא ישראלי חדש של 2:07.14 דקות, לפני רונן פאור מבני הרצליה (2:12.20 דקות) ואיליה גלדישב ממכבי אשדוד שקבע שיא ישראלי חדש לגיאי 17 של 2:12.99 דקות, במשחה ל-200 מטר פרפר בתוצאה של 1:54.89 דקות, לפני איתי גורביץ' מהפועל ירושלים (1:58.01 דקות) ונמרוד חייט מהפועל דולפין נתניה (1:58.06 דקות) ובמשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:08.30 דקות, לפני איתי גורביץ' (4:13.50 דקות) ונמרוד חייט (4:18.03 דקות).

למה חשוב לדעת שמי שהגיע שני מקומות אחריו קבע שיא חדש לגילאי 17?! או בכלל מי הוא היה? הפסקה הזו צריכה להתקצר למשפט כמו:

באליפות ישראל בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה במכון וינגייט בפברואר 2014, זכה נבו ב-4 מדליות זהב אישיות - במשחה ל-100 מטר חזה בו קבע שיא ישראלי חדש של 58.69 שניות, ב-200 מטר חזה בשיא ישראלי חדש של 2:07.14 דקות, ב-200 מטר פרפר וב-400 מטר מעורב אישי.

eman • שיחה • ♥ 09:29, 8 ביוני 2016 (IDT)

אני מסכים עם עמנואל. העניין הזה מציק לי כבר זמן רב. הערכים האלה הפכו מסורבלים, טרחניים ובלתי קריאים. את הפסקה שצוטטה כאן, למשל, הייתי מצמצם ל"באליפות ישראל בשחייה בבריכות קצרות שנערכה במכון וינגייט בפברואר 2014, זכה נבו ב-4 מדליות זהב, במשחים ל-100 מטר חזה (עם שיא ישראלי חדש, 58.69 שניות), 200 מטר חזה (עם שיא ישראלי חדש, 2:07.14 דקות), 200 מטר פרפר ו-400 מטר מעורב אישי". כל השאר מיותר. עידו • שיחה 10:18, 8 ביוני 2016 (IDT)

עכשיו ראיתי שזה בעצם די דומה למה שעמנואל הציע. עידו • שיחה 10:19, 8 ביוני 2016 (IDT)

זה ערך מסורבל, טרחני, ובלתי קריא. ככה כותבים ערך על ספורטאים וזה כולל שחיינים! תתבייש לך. BAswim - שיחה 11:20, 8 ביוני 2016 (IDT)

הדיון המתקיים כאן, על ידי עמנואל מעיד על זלזול ורדידות כלפי השחייה והשחיינים (הכוונה גם לשחייניות). מי שיקרא את הערכים שכתבתי יוכל בנקל ללמוד על ההתקדמות או הירידה בהתקדמות ברמה ובאיכות של השחיין. סטטיסטיקה ספורטיבית היא פאן חשוב ביותר לערך על ספורטאי, כל ספורטאי! בויקיפדיה באנגלית בערכים על טניסאים למשל, הערכים מאוד מפורטים וזה מעניין וכייף לקרוא ויש הרבה מה ללמוד. יש פרוט של כל היריבים והתוצאות בכל טורניר וטורניר ויש ערכים מורחבים על הסטטיסטיקה של הספורטאי, לגבי עונה לגבי טורניר ובאופן כללי.
האם היינו כותבים ערך על קבוצת כדורגל/כדורסל, ללא התייסחות לקבוצה היריבה וללא כתיבת תוצאת המשחק? ממש לא!!! כי אין משמעות ספורטבית בערך ללא התוצאה וללא היריבה, וזה אומר שזה נכון גם לשחיינים או לכל ספורטאי אחר, על אחת כמה וכמה כשיש עליהם ערך בויקידפיה. זה בהחלט מראה על איכות הספורטאי ועל איכות התחרות והתוצאה (למשל אם השחיינים השתפרו וקבעו שיאים וכדומה). לצערי הרב כשאני קורא ערכים על ספורטאים שנכתבו על ידי אנשים שאינם מקצועיים בספורט, הערך הוא דל מבחינה ספורטבית ולא מקצועי ומי שבאמת מעוניין להתעמק לא יכול לעשות זאת באמצעות קריאת הערך ולא יכול להשיג מידע רב מהערך. אל לנו לשכוח שהערך נכתב בגלל הישגי הספורטאי ולא מסיבה אחרת. כל הדיון התעורר בשל העובדה שענת וייס שזכתה לערך כשחיינית אלופת ישראל ובעלת מדליות מהמכביה התבגרה, התחתנה וכיום היא ענת הופמן שגם זכאית לערך. מה לעשות שיש לנו מקרים כאלה, זה לא היחיד (פרופ' חן שכטר) וזה בסדר ויש מקום לאחד את הערכים ולשמר את כל הידע הרלוונטי לקוראים המגוונים והמתעניינים. איש איש לפי סיבתו. נוסף לכך, כמו שהציעו מספר ויקיפדים וללא קשר, יש בהחלט צורך לרכז את התוצאות בערכי אליפות ישראל בשחייה לפי שנים, מה שמתוכנן בעתיד. BAswim - שיחה 11:00, 8 ביוני 2016 (IDT)

אני חושב שצריך למצוא איזון - מצד אחד רוב המידע על התוצאות של ספורטאי צריך להופיע בערך (אני בפירוש לא חושב שהכל צריך להיות: אנציקלופדיה היא לא אלמנך ספורט מהסוג שהיה בבחזרה לעתיד 2) ומצד שני אינספור תוצאות בגוף הטקסט מפריעות לקריאה רציפה. ההמלצה שלי היא להכניס את הפרטים העיקריים לגוף הטקסט ולהכניס בטבלה את התוצאות העיקריות (תחרות, משחה, זמן, מיקום סופי, הפנייה למקור וכו'). על חלק מהמידע צריך לוותר כאן (אבל להשאיר הפנייה למקור מורחב). הפתרון הזה מקביל לטבלאות פילמוגרפיה שיש לנו בערכים של שחקני קולנוע וטלוויזיה, לדיסקוגרפיה של מוזיקאים, לרשימת פרסומים של חוקרים וכד'. במקרי קיצון אפשר גם ליצור ערכי משנה לתוצאות. ‏DGtal‏ - שיחה 12:09, 8 ביוני 2016 (IDT)

בעד שימור כל המידע הקיים, אבל בהחלט הצגתו בעזרת תבנית אחידה ומסודרת, והובאה דוגמה של תבנית:דיסקוגרפיה. אם תתנו את השדות החשובים בכל תחרות נוכל ליצור כזאת תבנית בקלות. בורה בורה - שיחה 12:39, 8 ביוני 2016 (IDT)

ללא קשר לאופן הצגת המידע בערך, שבהחלט ניתן לשפר, אני מתנגד, כמו תמיד, לכל הצעה להסתיר מידע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:19, 8 ביוני 2016 (IDT)

IKhitron אני לא מסכים לגמרי עם הטענה הזו. בשחייה יש חשיבות לתוצאה וגם למקום בו הגעת במשחה, אבל לתאר בכל משחה מי הגיע לפניך ואחריך לרוב יטריח את הכותב מאשר יועיל לו. ברור שיש מקרים בהם זה חשוב, למשל משחקי גמר חשובים או משחים שהסתיימו בתוצאת שיא או בפוטו-פיניש אבל להערכתי ברוב המקרים עדיף להשאיר את המידע הזה בהפניות, שם הוא זמין למעטים שחשוב להם להעמיק במיוחד בתוצאות. ‏DGtal‏ - שיחה 15:53, 8 ביוני 2016 (IDT)

רציתי כבר לענות לך לעצם העניין, DGtal, אבל אני רואה ששינית את דעתך שני פוסטים למטה, אז אני לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:24, 8 ביוני 2016 (IDT)

אין מקום להשוואה בין שחיינים לבין טניסאים, קבוצות כדורגל או שחקני קולנוע, כי שחיינים מתמודדים כל אחד במסלול שלו ללא קשר למתחרים. לכן לדעתי אין לפרט בערכי השחיינים את התוצאות של המתחרים. בברכה, גנדלף - 16:00, 08/06/16

זה לא מדוייק. יש השפעה מנטלית על השחיינים שרואים אם שכניהם לפניהם או אחריהם. למיטב זכרוני (BAswim תקן אם טעיתי) הייתה תקופה שבמוקדמות באולימפיאדה היו עולים המהירים ביותר מכלל המקצים בהתעלם מהמיקום של שחיין במקצה מסויים ואז שינו את הכללים כך ששני הראשונים במקצה עולים והמהירים ביותר מבין הבאים בכל המקצים ביחד עולים - בשיטה הזו יש שילוב בין שני הגורמים: מהירות אבסולוטית ומהירות יחסית. ‏DGtal‏ - שיחה 17:23, 8 ביוני 2016 (IDT)

אתה שוכח שזו אנציקלופדיה. היא נועדה לציבור הרחב. היא לא אתר מקצועי. כמו שלא נהפוך ערכי פיזיקה למעריכ שיעור (ויש כאלה שבהחלט יורת מדי קרובים לזה, וצריך לפשט אותם) כך גם זה לא אתר שמיועד לאנשי מקצוע שצריכים לדעת כל תוצאה ותוצאה. ובוודאי לא תוצאות של עוד אנשים ששחו במשחה (חוץ ממקרים יוצאי דופן כמו מייקל פלפס שהקדים את מילוראד צ'אביץ' במאית שניה בגמר הדרמטי 100 פרפר. זה כן דבר שצריך להופיע בערכם על שניהם).

אנחנו לא נותנים את כל התוצאות של כל קבוצת כדורגל בכל עונה על הערך עליה. אנחנו מקסימום נותנים סיכום של כל עונה, ומשחקים מאוד בולטים. כך צריך להיות גם פה.

אני מציע שלא תאשים אחרים בזלזול. אני לא מזלזל לא בשחיינים ולא בך. אבל הבעיה היא שאתה קרוב מדי לנושא מצד אחד, ומצד שני לא מוכן לשמוע ביקורת. לפעמים צריך גם מבט ממישהו שיותר רחוק, שיוכל להעריך עד כמה הערך נגיש למישהו של מהתחום. eman • שיחה • ♥ 17:31, 8 ביוני 2016 (IDT)

הפרוט בערכי השחיינים הינו על שלושת המנצחים בלבד והוא אך ורק על התחרויות הגדולות והחשובות, קרי לשחיין ישראלי אליפות ישראל (שתיים בשנה חורף וקיץ) ולשחיין עולמי, אליפות עולם ואליפות יבשת, שזה בדיוק ההשוואה לסכום עונה. בערכים שכתבתי על השחיינים/ספורטאים, כולם בלי יוצא מהכלל מקושרים אחד לשני ובערכים שכתבו ויקפדים אחרים, זה לא קורה. אני רואה בזה זלזול ורדידות בקוראים. כשלאסלו צ'ה זכה באליפות העולם בשחייה ב-400 מ.א חשוב לציין שהוא לא שחה נגד הגדול מכולם מייקל פלפס אבל כשהוא ניצח את ה-200 פרפר חשוב לציין שהוא ניצח את האלוף היוצא צ'אד לה קלו שניצח את פלפס באולימפיאדה וכו'. אני מזכיר שאנחנו לא כותבים רכילות עיתונאית אלא ויקיפדיה. DGtal, מה שכתבת הוא נכון בחלק מהתחריות ולא תמיד. דבר נוסף שהתייחסת אליו, מנטליות, ואני אחדד עוצמה מנטלית, ישנם ספורטאים שפורחים בתחרויות גדולות ולאור הזרקורים וכאלה שמצליחים רק בתחרויות קטנות כשהיריבים חלשים והנצחון שלהם מובטח. ישנם שחיינים שהרבה יותר טובים בבריכת 25 מטר/יארד וישנם כאלה שטובים יותר בבריכה אולימפית. ישנם כאלה שמוכנים בתחילת עונה וכאלה שבסופה. ישנם כאלה שפורצים ונעלמים לאחר תקופה קצרה וישנם כאלה שמושכים קריירה לאורך שנים רבות מגיל צעיר מאוד. לכן הפרוט, רלוונטי. BAswim - שיחה 20:40, 8 ביוני 2016 (IDT)

מאז ומתמיד אני תמה על כך שכותבים ערכים על אנשים בגין תחביבם. אבל משכותבים, מהו שחיין אם לא רשימת פרקי הזמן שבהם שחה מהכא להתם, ולפעמים גם בחזרה. עוזי ו. - שיחה 22:43, 8 ביוני 2016 (IDT)

עוזי, השחיינים ברמה הזו הם לא חובבנים. אצלם זה מקצוע לכל דבר. ‏DGtal‏ - שיחה 00:41, 9 ביוני 2016 (IDT)

יש תחביבים שמתפרנסים מהם. עוזי ו. - שיחה 11:37, 9 ביוני 2016 (IDT)

זה נכון אם אתה בר-מזל - מי שתחביבו ומלאכתו שווים תמיד יגיע לעבודה עם חיוך. ‏DGtal‏ - שיחה 13:07, 9 ביוני 2016 (IDT)

אלב הוא בטוח לא כולל את רשימת הזמנים של עוד אנשים ששחו לידו. eman • שיחה • ♥ 20:19, 9 ביוני 2016 (IDT)

סיורי אלף מילים

הסיור הקרוב הוא ביום שישי, לבית זינאתי בפקיעין. נפגשים 10:30 במערת הרשב"י פקיעין. כולם מוזמנים דריה - שיחה 21:25, 8 ביוני 2016 (IDT)

Content Translation - Community consultation

Content Translation is an article creation tool that has been in use since January 2015. Content translation helps users translate existing articles from one Wikipedia into languages on other Wikipedias where the article does not exist. It is used by editors to write many new articles, increasing participation by new users and also renewing active editing in many Wikipedias. Translated from existing articles, 88000 new articles with considerably rich content have been written using this tool. Content Translation is an opt-in beta feature. We are now preparing to take Content Translation to a bigger group of users by taking the tool out of beta feature on a few Wikipedias. We prepared a preliminary list with the following wikis: Arabic, Catalan, Chinese, Hebrew, Indonesian, Japanese, Norwegian (Bokmal), Persian, Portuguese, Punjabi, Russian, Spanish, Turkish, and Ukrainian. This set of wikis were selected to create variations in size, language groups, and usage patterns of Content Translation.

Based on an earlier consultation with the editors of the Catalan Wikipedia, the earliest adopter of this tool, the Content Translation team have prepared a preliminary set of requirements that we consider should be fulfilled before the tool is ready for use outside of beta. To focus on the features and concerns that are most important for users of Content Translation, we would like to get more feedback. We are hosting a consultation until June 22, 2016 on this village pump.

As we work on the tool it is being improved every day, but we are particularly looking to better understand the issues in Content Translation that make the tool unusable or add extra workload for our editors. Please let us know on this topic thread. During the conversations, we may point you to Phabricator tickets for ongoing work, so that you can track the status of work. For new issues we will create new Phabricator tickets to help the development team keep the details documented. After June 22, 2016 we will go through all the feedback and follow up with a summary, and an updated plan for Content Translation’s move out of beta.

This message could only be written in English. We will be grateful if the message can be translated for other users of the Wikipedia. Thank you for your support for Content Translation. We look forward to hearing from you! On behalf of the WMF Language team: —Runa Bhattacharjee (WMF) - שיחה 07:02, 9 ביוני 2016 (IDT)

ובעברית:

Content Translation הוא כלי ליצירת ערכים שעובד מאז ינואר 2015. תרגום תוכן עוזר למשתמשים לתרגם ערכים קיימים מוויקיפדיה אחת לוויקיפדיה בשפות אחרות שבהן הערך אינו קיים. עורכים משתמשים בו כדי ליצור ערכים רבים חדשים, והוא מגדיל את ההשתתפות של משתמשים חדשים, ומרענן את רמת ההשתתפות בוויקיפדיות בשפות מסוימות. 88000 ערכים חדשים עם תוכן עשיר תורגמו באמצעות הכלי הזה. תרגום תוכן היא אפשרות בטא. אנחנו מתכוננים להפוך אותה לזמינה למספר גדול יותר של משתמשים באמצעות הוצאתה ממצב "בטא" בוויקיפדיות אחדות. הכַנו רשימה מוקדמת עם השפות הבאות: ערבית, קטלאנית, סינית, עברית, אינדונזית, יפנית, נורווגית (בוקמול), פרסית, פורטוגלית, פנג'בית, ראוסית, ספרדית, טורקית ואוקראינית. הקבוצה הזאת נבחרה לפי מגוון של גודל, משפחות לשוניות, ותבניות שימוש בתרגום תוכן.

בהתאם להתייעצות קודמת עם עורכי הוויקיפדיה הקטלאנית, שהיו המאמצים הראשונים של הכלי הזה, הצוות שמפתח את תרגום תוכן הכין רשימה מוקדמת של דרישות שצריכות להתקיים לפני שהכלי הזה יוצא ממצב בטא. כדי להתמקד באפשרויות ובדאגות החשובות ביותר למשתמשי תרגום תוכן, אנחנו רוצים לקבל מכם יותר משוב. אנחנו עורכים את ההתייעצות הזאת מ־8 ביוני עד 22 ביוני במזנון הזה.

ככל שהעבודה על הכלי מתקדמת, אנחנו מעוניינים במיוחד להבין טוב יותר את הבעיות שהופכות את תרגום תוכן לבלתי־שמיש ומוסיפות עוד עומס לעורכים. אנא ספרו לנו עוד על כך כאן. בזמן השיחות, ייתכן שנפנה אתכם לבעיות מדווחות בפבריקטור כדי שתוכלו לעקוב אחרי מצב העבודה עליהן. בשביל בעיות חדשות אנחנו ממשיכים ליצור בפבריקטור משימות חדשות כדי לעזור לצוות הפיתוח לעקוב אחרי הפרטים. אחרי 22 ביוני אנחנו נעבור על כל המשוב ונפרסם סיכום ותכנית מעודכנת להוצאת תרגום תוכן ממצב בטא.

תודה על תמיכתכם בתרגום תוכן. אנחנו מצפים לשמוע מכם! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 08:25, 9 ביוני 2016 (IDT)

Hello, the consultation on this thread is now closed. Thank you for your participation. However, please feel free to leave any further feedback at the project talk page. We are currently going through the comments and discussion, and will post the summary on July 4, 2016. Please watch this page for updates. On behalf of the WMF Language team: —Runa Bhattacharjee (WMF) - שיחה 11:52, 24 ביוני 2016 (IDT)

הצעת מדיניות: כתיבת ערכים אקטואליים

פיגוע הירי במתחם שרונה בתל אביב החל ב- 21:30. בשעה 22:40 כבר נכתב הערך בוויקיפדיה. זאת כשעוד היה שידור חי בטלוויזיה, ופרשני טלויזיה עדיין בירברו את עצמם לדעת, עוד לפני שנקבע בכלל מספר ההרוגים והפצועים הסופי, ומבחינה אנציקלופדית: לפני קיומה של פרספקטיבה מינימלית הנדרשת לכתיבת ערך. הדבר לא כיבד אותנו. אנחנו לא אתר חדשות, וגם לא מתיימרים להיות, אלא אנציקלופדיה איכותית. כרגע עדיין אין מדיניות מסודרת לכתיבת ערכים אקטואליים, והדבר נתון להיגיון של עורכי הוויקיפדיה.

אחרי הארוע הקודם שבו נכתב ערך בזמן התרחשותו, הצעתי את הצעת מדיניות: כתיבת ערכים אקטואליים.
היו להצעת המדיניות מספיק תומכים בהבאתה למזנון, אולם לא המשכתי עמה. כעת, לאור האמור, אבקש לקיים כאן את הדיון בהצעה, ולאשר את הדיון בה בפרלמנט, כמקובל.
אודה לשמיעת עמדותיכם ולתמיכתכם בהבאת ההצעה לדיון בפרלמנט. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 13:33, 9 ביוני 2016 (IDT)

אני מתנגד להצעה שמטילה מגבלות על ערכים אקטואלים. הנושא כבר נדון פעמים רבות ודי מוצה. בהחלט יגרם נזק אם נאמץ כללים שיביאו לכך שנהיה ויקיפדיה מיושנת ולא עדכנית, והקוראים שלנו יצטרכו לסור לוויקיפדיות זרות (הערך על הפיגוע האחרון מופיע ב-4 ויקיפדיות נוספות), או ללקט את העובדות מגוגל. התבנית בראש הערך נותנת אזהרה מספקת: "ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך, הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים". אגסי - שיחה 13:53, 9 ביוני 2016 (IDT)

 אהבתי בן נחום - שיחה 23:16, 9 ביוני 2016 (IDT)

תגובה: אין מדובר באיסור על הכתיבה, אלא באיזון. אני מצטט מהצעת המדיניות שם:
"ההצעה אינה אוסרת על כתיבה אקטואלית, אלא מגבילה את כתיבתם המיידית. ההצעה מחייבת שיקול דעת של ויקיפדים נוספים ואישורם, לפני כתיבת ערך אקטואלי.
ההצעה מאפשרת בניית גדר לכתיבת ערכים אקטואליים, תוך שמירה על איזון בין רצונו של הכותב לכתוב את הערך במהירות, לבין שמירה על אנציקלופדיה איכותית, שהערכים בה הם בעלי חשיבות ציבורית מוכחת ונכתבו באופן נייטרלי ככל האפשר. ההנחה היא שקבלת תמיכה מעורכים אחרים בקהילה לנחיצות כתיבת הערך, תאפשר שיקול דעת נרחב יותר במקרים אקטואליים לפני כתיבת הערך, ותפחית את הסכנות שבכתיבה אקטואלית.
ההנחה היא שגם אם יאושר, עצם העלאת הדיון (על ערך אקטואלי, לפני כתיבתו) במזנון עצמו - אף היא תסב את תשומת לבם של העורכים לערך החדש האקטואלי, ובכך תאזן ותפחית סכנה לכתיבה מהירה, נמהרת או לא מקצועית". (עד כאן הציטוט).
אבקש את תמיכתכם בעצם הדיון בפרלמנט. (ניתן יהיה גם לא לקבלו בפרלמנט, או לשנותו מקצה לקצה - שם). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 14:08, 9 ביוני 2016 (IDT)

אני סבור שיש מקום להגבלות כלשהן, אך הן צריכות להיות מצומצמות מאד ע"מ שלא לגרום נזק לעדכניות ויקיפדיה. לדוגמא: איסור כתיבת הערך למשך 4 שעות ימנע את הבעיות שהזכרת, אך לא יפגע יתר על המידה מפני שסמוך לאירוע ניתן למצוא מידע (חלקי) בתקשורת. כמו כן, ייתכן שתמיכה של שני עורכים בעלי זכות הצבעה (שאינם הכותב) צריכה להספיק ע"מ לכתוב ערך אקטואלי. בן עדריאל • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ו 14:18, 9 ביוני 2016 (IDT)

האיסור הוא על רק כתיבה "מיידית" בלי סינון. ברגע שבו הנושא יועלה במזנון ויקבל תמיכה של עורכים אחרים (שלושה, חמישה, כפי שנחליט בדף המדיניות שעליו נצביע) - ניתן יהיה לכתוב הכל, גם לאחר 20 דקות, אם העורכים יתמכו בכתיבתו - כשיועלה במזנון . (ומצד שני, אם לא יהיו מייד תומכים, ויהיה צורך בארבע שעות נוספות עד לגיוס חמישה תומכים, כנראה שכתיבתו יכולה להמתין קצת). דני Danny-w • שיחה 14:35, 9 ביוני 2016 (IDT)

ההצעה היא - לחייב שיקול דעת ושמיעת אחרים (אתם תקבעו כמה) במזנון, במקרים יוצאי דופן של של רצון לכתיבת ערך "מיידית" במקרים אקטואליים, רגע אחרי התרחשותם. דני Danny-w • שיחה 14:39, 9 ביוני 2016 (IDT)

ההצעה מעולה! סופסוף ישרור סדר באנדרלמוסיה העיתוניזציונית שתקפה את ויקיפדיה. האבסורד בכתיבת "ערכים" (מרכאות כפולות ומשולשות) חדשותיים בפלטפורמה שמתיימרת להיות אנציקלופדיה, הוא בלתי עולה על הדעת. עצם המהות האנציקלופדית, סותר את האפשרות לכתיבת ערך אקטואלי, מאחר וחוסר הפרספקטיבה בצירוף העדכונים התזיזתיים הם שילוב קטלני לכל אדם שרוממות האנציקלופדיות בגרונו. אם אדם כלשהו מחשיב עצמו לוויקיפד/ית, ועדיין תומך בכתיבה מטורפת חסרת ריח אנציקלופדי מינימלי, הרי שהוא טועה מרות. הוא היה צריך להחשיב עצמו כתב/ת או בלוגר/ית. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 15:13, 9 ביוני 2016 (IDT)

לא נראה לי סביר שנאמץ כללים מגבילים שיחייבו אותנו לנהל דיונים אחרי כל אירוע רב נפגעים או אירוע אקטואלי חשוב אחר בארץ או בעולם, כתנאי לפתיחת ערך. לא מאמין שזה רעיון שאומץ בוויקיפדיה מקצועית. אנחנו צריכים לצמצם את הויכוחים ולא להרחיב אותם. אגסי - שיחה 15:15, 9 ביוני 2016 (IDT)

הכללים רק יצמצמו את הוויכוחים. כך מתווכחים פעם אחת במקום בכל פעם מחדש. נרו יאיר • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ו • 15:31, 9 ביוני 2016 (IDT)

תומך בהעברת הדיון לפרלמנט - על הפרטים הטכניין נדון שם Eladti - שיחה 15:45, 9 ביוני 2016 (IDT)

מתנגד. הפרלמנט שלנו זו המצאה ישראלית כושלת שמביאה לבזבוז זמן עצום כדי לקבוע כללים גרועים. כלום לא יצא מזה. את הערך הפיגועים בבריסל (מרץ 2016) פתח משתמש "ביקורת" זמן קצר אחרי האירוע בלי שום ויכוחים ודיונים מקדימים, וטוב שכך. אגסי - שיחה 15:51, 9 ביוני 2016 (IDT)

אני מסכים שאנציקלופדיה אינה אתר חדשות ואין לנו מטרה להיות מקור למידע עדכני ברמה של שעות. וזה שהקרואים יחפשו מידע במקומות אחרים במשך יום אחרי פיגוע לא יוריד מערכה של ויקיפדיה. אנחנו לא אקטואליה! במיוחד בהתחשב בהודעות סותרות ושמועות שבאופן טבעי נספחות לדיווחים על אירועים "חמים" במשך השעות הראשונות. לדעתי גם להגביל את הזמן בין הדיווח הראשון לבין הכתיבה בפועל. אולי אפילו לשמור טיוטה עד שהרוחות נרגעות. Corvus-TAU - שיחה 15:57, 9 ביוני 2016 (IDT)

זה לא ערך על עצלן דו-אצבע של לינאוס. אנשים נכנסים מיד לאחר הפיגוע ומחפשים מידע. אז תייבש אותם שנה "לקבל פרספקטיבה"? ברור שלא. צריך ערך מיידי! בורה בורה - שיחה 20:29, 9 ביוני 2016 (IDT)

אנשים נכנסים מיד לאחר הפיגוע לאתרי חדשות. לא לאנציקלופידה. ופה זה אנציקלופדיה, לא אתר חדשות. eman • שיחה • ♥ 20:31, 9 ביוני 2016 (IDT)

עמנואל צודק. נרו יאיר • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ו • 20:44, 9 ביוני 2016 (IDT)

עמנואל צודק? ראה את גרף הצפיות. וזה מאתמול, בשלוש השעות שהערך היה קיים! מחר נהיה ב-10,000 ויותר. צאו מהקיבעון הזה "אנשים נכנסים מיד לאחר הפיגוע לאתרי חדשות". ויקיפדיה נהיה הכל. בורה בורה - שיחה 20:48, 9 ביוני 2016 (IDT)

כן, הוא צודק. בערך הזה היו אלף צפיות, לאתרי האינטרנט נכנסו מיליונים, ועשרות מיליוני צפיות במצטבר. אלף הצפיות כוללות את המשתמשים שכתבו את הערך ואת אלה שהסתכלו בו בעקבות הדיון הנוכחי. מלבד זה, מן הסתם רבים הגיעו דרך גוגל, ואז המשיכו הלאה לאתרים ושם ראו מידע מקיף הרבה יותר, כמו תמונות וסרטונים שאין אצלנו. נרו יאיר • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ו • 21:10, 9 ביוני 2016 (IDT)

האם אלף זה הרבה? יחסית למה?" יחסית לכמה שנכנסו לאתרי חדשות? כמו שנרו יאיר כתב, זה ממש לא.

אבל אפילו לערכים אחרים שהיו בתבנית החדשות ואקטואליה בעמוד הראשי, כמו דוד שלוש (מעל 3600 צפיות) או אפילו לערך שרונה (מושבה) (גם כמעט 1000 צפיות) זה לא הרבה. eman • שיחה • ♥ 21:32, 9 ביוני 2016 (IDT)

הרבה פעמים נשמע הטיעון בוויקיפדיה "זה מעניין אנשים". הבעיה היא שאנציקלופדיה היא לא "מה שמעניין אנשים". המשוואה הזאת "מעניין אנשים" = ערך אנציקלופדי היא שגויה. ההשוואה הנכונה היא "מעניין אנשים" (ובניסוח מוכר יותר "ענין לציבור") = דיווח בחדשות. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 20:57, 9 ביוני 2016 (IDT)

יש לוויקיפדיה יתרון על אתרי חדשות: הערכים האקטואליים מסודרים, מאורגנים וקריאים הרבה יותר מדיווחי החדשות עצמם, שבנויים טלאי על גבי טלאי מאוסף מבזקים. את הערכים האקטואליים ניתן לערוך ולשכתב בהמשך, בהתחלה אוספים מקורות ובונים תמונה קוהרנטית של מהלך האירועים, מה שנקרא "עושים סדר בדיווחים השוטפים", וכעבור זמן מה, כאשר יש פרספקטיבה היסטורית וניתוחים, אפשר לשכתב את הערך לפי הפרספקטיבה או למחוק אותו בהצבעת מחיקה אם יתגלה שהוא לא מספיק חשוב. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:02, 9 ביוני 2016 (IDT)

מצוין. מי שלהוט לעדכן בנושאים אקטואליים, שיפנה לוויקיחדשות או לתקשורת החברתית. אני הייתי מציע מורטוריום של שבועיים לפחות על כל ערך אקטואלי. זה לא אתר חדשות. AddMore-III - שיחה 21:38, 9 ביוני 2016 (IDT)

האם ויקיפדיה האנגלית גרמנית וספרדית הן אתרי חדשות? הם לא חיכו שבועיים כדי לכתוב על הפיגוע של אתמול. האם אנחנו רוצים להמציא זן מיוחד של ויקיפדיה, ולגרום לקוראים שלנו לנדוד לויקפידיות זרות רציניות? האם יש ויקיפדיה שהמתינה שבועיים כדי לכתוב על הפיגועים בפריז ובבריסל? כמובן שלא, כי הם מבינים את המהות והיעוד של ויקיפדיה.אגסי - שיחה 21:47, 9 ביוני 2016 (IDT)

מצטרף לתומכים בהצעה. אוסיף כי כתיבה אקטואלית היא לרוב לא נייטרלית. יואב נכטיילר – שיחה 21:50, 9 ביוני 2016 (IDT)

ויקיפדיה האנגלית (ואני כותב שם הרבה יותר מכל החתומים כאן) היא מערום האשפה הגדול ביותר בתולדות המין האנושי. ויקיפדיה העברית גרועה מספיק לבדה, אין צורך ללמוד מהם. AddMore-III - שיחה 21:52, 9 ביוני 2016 (IDT)

כמה שיותר לייבש, ככה יותר אנציקלופדי. ביקורת - שיחה 21:55, 9 ביוני 2016 (IDT)

תומך בהצעה, איפה חותמים? בריאן - שיחה 22:05, 9 ביוני 2016 (IDT)

+1. בברכה. ליש - שיחה 22:19, 9 ביוני 2016 (IDT)

כמו קודמיי בכל הנוגע לקביעת הגבלות ברורות. מה שכותבים כאן בזמן הסמוך לאירוע מבוסס על התקשורת , והתקשורת בישראל היא תת רמה עיתונאית. לכן לא ייתכן שנכניס את זה תחת השם של ויקיפידה לפני שיש מידע מבורר שהתבשל ועבר ביקורת מינמאלית כלשהיא. וחוץ מזה אין שום סיבה בעולם שאנשים יצפו ויקבלו מידע מיידי כאן ובכלל. אנשים לא חיים בחמ"ל וזה לא חינוכי להתנהג כאילו אמורים לחיות עם מהירות קבלת מידע שכזו. אנו גם לא נמצאים בתחרות. שתו כוס מים תרימו טלפון למי שמכותב אליכם ותמתינו כמו כולם למה שמתפרסם. צריך להגדיר פרק זמן וסוגי אירועים שבהם יש להמתין איקס זמן עם הפרסום וגם אחרי זה לקבוע מידרג של תוכן שמעלים. ואגב אם ממש ממש חייבים אפשר להפנות בזמן ההגבלה, לדף טיוטה שבו כולם יכולים להתפרע. אם כי זה לא מומלץ כי גם שם בסוף ניאלץ לקבוע הגבלות נגד פרסומים בתקשורת הרומזים על מידע לא אחראי שרץ בווטסאפים וברשתות החברתיות , מידע שזה לעיתים רבות חוסר אחריות ואף פשע לפרסמו. מי-נהר - שיחה 00:54, 10 ביוני 2016 (IDT)

הרושם שמתקבל אצלי הוא שסך הכל יוצאים ערכים אקטואליים די טובים, גם בטווח זמן קצר יחסית, ויש להמנע ככל האפשר מגזירות על הציבור בנושא 'מה מותר לכתוב'. כל מה שיש לו חשיבות אינציקלופדית ראוי לערך, לרבות אירועים בטווח זמן מידי. במהלך השנה האחרונה מספר הערכים האקטואלים המשמעותיים שנפתחו אינו כזה גדול (אם כי חלקם עוררו הרבה רעש, ע"ע אלאור אזריה), ועל כן יש לתת לעורכים חופש פעולה בנושא זה. נת- ה- - שיחה 01:04, 10 ביוני 2016 (IDT)

צריך לזכור שבישראל עיתונאים הולכים לויקיפדיה ואחר כך כותבים מה שהם כותבים. וגם יש מקום לחשוב על הבדל בין אירועים כאן בישראל שיכולים לנגוע בבני אדם כגון אירוע טרור/פלילי בישראל או באתר יהודי בעולם או כל אירוע טרור, לבין למשל אסון טבע מי-נהר - שיחה 01:45, 10 ביוני 2016 (IDT)

על איזה ישראל אתה מדבר? הולכים לוויקיפדיה? זה בלי ניקוד. העיתונאים בישראל ניזונים מוואטסאפ (ומהדלפות משטרת ישראל). ביקורת - שיחה 01:47, 10 ביוני 2016 (IDT)

אפש לכנס את הפרלמנט הגאוני שלנו, ולהחליט שאנחנו לא נסתמך יותר על עיתונאים בישראל. וברצינות, יש לנו שיקול דעת איזה מידע להכניס בערכים האקטואלים, ושוב לא לחינם אנחנו מציבים תבנית שמזהירה שמדובר באירוע אקטואלי ויתכן שהנתונים לא מדויקים. בכל מקרה כותבים גם את הרקע. זה הערך שהיה לנו יממה אחרי פתיחת צוק איתן. עשרות אנשים ערכו את הערך ולא עלה על הדעת להמתין עם פתיחת הערך אפילו שעה אחת שלא לדבר על ימים עד שיגיע "מידע בדוק". ומה זה מידע בדוק? מעיתונאים בישראל? מוועדת חקירה? . אגסי - שיחה 02:19, 10 ביוני 2016 (IDT)

לשיקול דעת שלנו כקהילה דרושים לפחות שבוע הבהרת חשיבות/דיון על מחלוקת ואח"כ שבוע הצבעה מחיקה/מחלוקת מה שלא הולם מענה מיידי לאירוע בן שעה. וההשוואה למקרה צוק איתן שונה כי זה לא אירוע נקודתי. והערך לא מתחיל מתחילת הכרזת המבצע כי קדם לו רקע הכולל אירועים ומידע רב. מי-נהר - שיחה 03:07, 10 ביוני 2016 (IDT)

תומך בהעברה לפרלמנט. המצב בלתי נסבל. אני חושב שבארועים אקטואליים שאינם קשורים לישראל, קל יותר לגבש עמדה מאוזנת ואנציקלופדית. לכן ארוע פיגוע במדינה X יכתב ויתקבל במהירות, שכן אף אחד לא מנסה לנקוט עמדה ערכית מסוימת, משהו שאינו אפשרי כשאנו מנסים לכתוב ערך על נושאים פנים ישראלים. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 02:25, 10 ביוני 2016 (IDT)

אמ;לק זו אנציקלופדיה חופשית, וכאן מוצע לעשות אותה פחות חופשית. כשם שאנו לא בודקים מה התעודות של הכותב ומי הסמיך אותו לכתוב, אלא מסתפקים בבדיקת איכות התוצאה, כך אין צורך לבדוק את לוח הזמנים של כתיבת הערך, אלא להסתפק בבדיקת איכות התוצאה. הערך שגרם לפתיחתו המחודשת של דיון זה, פיגוע הירי במתחם שרונה הוא ערך אנציקלופדי, שמציג במשולב את המידע אודות הפיגוע. אינני רואה שמץ של הצדקה להטיל הגבלה על כתיבת ערך זה או ערכים מסוגו. דוד שי - שיחה 06:31, 10 ביוני 2016 (IDT)

 אהבתי בורה בורה - שיחה 06:36, 10 ביוני 2016 (IDT)

אני מסכימה לחלוטין עם דברי דוד שי. קריאת הערך פיגוע הירי במתחם שרונה, מלמדת כי למרות סמיכות כתיבת הערך לאירוע, הוא מאוזן ונטול פניות. וגם אם לא כך היה, רבים מאיתנו היו טורחים לתקנו. אילי - שיחה 07:12, 10 ביוני 2016 (IDT)

אני מסכים דווקא עם דברי המצדדים. הערכים האלו שואבים זמן והתעסקות מיותרת, ולמרות זאת נוטים עדיין להישאר מוטים לרוב. תקופת צינון היא פתרון פשוט ויעיל, שיבטיח את ההתמקדות בכתיבת אנציקלופדיה, ולא ניוזלטר. חוץ מזה, בחלק ניכר מהערכים, החשיבות האנציקלופדית מובהרת רק בהמשך. הדבר ימנע כתיבת ערכים שנידונו להימחק, ולחילופין ערכים ללא חשיבות אנציקלופדית, שנשארו פשוט בגלל שבמועד הצבעת המחיקה הערך היה אקטואלי עדיין. לטעמי חשיבות אנציקלופדית יכולה להיבחן רק במבחן הזמן, ומשכך תקופת צינון מינימאלית היא עניין מתבקש. ‏Lionster‏ • שיחה 07:32, 10 ביוני 2016 (IDT)

אין צורך להטיל הגבלות.
מצטרף לנימוקי אגסי, בורה בורה, ✡ (שיחה), נת- ה-, מי-נהר ודוד שי. --בן נחום - שיחה 09:29, 10 ביוני 2016 (IDT)

אנציקלופדיה חופשית, לא בלוג ספקולטיבי חופשי (למרות שזה דווקא היה צריך להיות בכותרת האתר, אם היינו כנים). בכל הערכים האקטואליים שראיתי כאן, הם צורכים כמות עצומה של משאבים ולבסוף, אחרי אלפי עריכות, בכל זאת יוצא משהו שאפשר היה לכתוב בבת אחת ומהר, אם רק היו ממתינים חודש או חודשיים. AddMore-III - שיחה 09:55, 10 ביוני 2016 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

נכון, אנחנו אמורים להיות אנציקלופדיה חופשית, אך בטרם נדון ב"חופשית" צריכים לדון ב"אנציקלופדיה". אנציקלופדיה אינה מאגר מידע אקראי, היא אמורה להיות מאגר של מידע בר חשיבות, מאורגן ומסודר. נכון, בוויקיפדיה אפשר להרחיב גבולות, איננו כבולים למגבלות גודל הספר ומשקלו, אבל עדיין אנו אמורים להיות כבולים להגדרה של מאגר מידע בעל חשיבות. זה לא סוד שיש בין הוויקיפדים כאלה המנסים לפרוק כל מסגרת כמעט ולאפשר הרחבה רבה ככל האפשר, כתיבת ערכים רבים ככל האפשר, גם אם יש המערערים על חשיבותם. לצערי, לפחות חלק מהמכלילנים הקיצוניים, שמו להם למטרה להתחרות עם ויקיפדיות אחרות במספר הערכים ולמען מטרה נואלת זאת מוכנים לדרוס איכות וחשיבות, העיקר להוכיח שיש לנו "גדול יותר".

יש התדרדרות הדרגתית והיסחפות אחר החדשות הצעקניות, כשקרובים מדי לאירוע לא רואים טוב, לא מעריכים טוב ומושפעים רגשית. פעם, לפני שנים, היה ברור שמקרי רצח או תקיפה טרוריסטית הם אירועים חסרי חשיבות אנציקלופדית ולא ראויים לערכים, אבל התדרדרנו, אנחנו נגררים אחרי צהבת עיתונאית וזמן רב ואנרגיה יקרה מושקעים בעדכון ומעקב אחר ערכים, שכלל לא היו ראויים להיכתב, כי הם חסרים חשיבות אנציקלופדית, אך ענן האבק שהתרומם בעקבות העיסוק העיתונאי הסנזציוני עיוור עיני הוויקיפדים והם כתבו ערכים על חקירה רשלנית של תאונת דרכים או על פיגוע עם 4 הרוגים. אם הפיגוע הזה ראוי לערך, כמעט כל פיגוע עם הרוגים ראוי לכך וכמעט כל קרב קטן, כיתה של מחלקה ב' בגדוד של הנדסה קרבית, שנתקל במארב עוין ונהרגו חצי מחייליה, ראוייה שיכתב על כך ערך. אז למה לא נכתבו ערכים על הקרב של הכיתה ודומיהם? כי בתוך האירוע הגדול יותר של המלחמה, לא מתמקדים בקרב קטן. בימי שלום יחסי, כשאין למדיה מספיק אירועים, הם עוסקים בפיגוע בודד בתל אביב יותר ממה שעסקו בהפצצת הכור הסורי. אז זה מתאים לתקשורת, אבל לא לאנציקלופדיה. צריך לתפוס מרחק מהאירוע, כדי לראות אותו באור הנכון, לעמוד על החשיבות היחסית ולכתוב אנציקלופדיה לא יומן אירועים. בעבר אמרו שבחדשות של אתמול אפשר לעטוף דגים שקנית בשוק והיום, בתקופת התקשורת האלקטרונית, אפילו את הדגים אי אפשר לעטוף ובחלוף הזמן חדשות "מרעישות" רבות הופכות לאירועים חסרי כל חשיבות. בברכה. ליש - שיחה 10:01, 10 ביוני 2016 (IDT)

מעניין שלמרות השמרנות כאן וההתנגדות העקבית במזנון לשינויים, כעת יש חברים שרוצים לשנות לחלוטין את האופי של ויקיפדיה, במנותק מהמקובל בכל העולם. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מודרנית, שאחד המאפיינים החשובים שלה שהיא תמיד מעודכנת, וכשמתרחש אירוע בעל חשיבות אנציקלופדית ברורה (מלחמה או אירוע טרור גדול), לא ממתינים עם פתיחת ערך. ככה זה מקובל בכול העולם. אבל כעת רוצים להמציא כאן זן מיוחד של ויקיפדיה, כמו אנציקלופדיה מודפסת. אבל הצעות קיצוניות כאלה, להערכתי בסופו של דבר לא יתקבלו כאן. אם לא די שאנחנו סובלים מעודף ויכוחים, ומהיעדר עדכונים אקטואלים בערכים רבים, כעת רוצים להחריף את הבעיות האלה, וגם להפוך את ויקיפדיה העברית לפחות חופשית ולמגוחכת. חבל על כל הויכוחים וההצבעות. זה לא יתקבל על ידי הרוב הדומם של החברים כאן. אגסי - שיחה 10:28, 10 ביוני 2016 (IDT)

אפשר להציע חיוב הצבת תבנית אזהרה יותר בוטה מהנוכחית שתאמר ברורות שמדובר בערך חדשותי שעדיין לא ניתן היה לעשותו אנציקלופדי. ביקורת - שיחה 11:26, 10 ביוני 2016 (IDT)

שאלה מכיוון אחר. מה לגבי ערכי הספורט (יורו / אולימפיאדה)? הרי הם אקטואלים ומתעדכנים כמו חדשות (שימו לב לעדכונים ביורו מיד אחרי כל משחק). מה לגבי התרסקות מטוסים (כמו טיסה 804 של איג'יפטאייר שעלה די מהר)? נראה לי שיש הרבה מאוד ערכים שיכולים להיות "אקטואליים", בכל תחום ותחום. אמא של גולן - שיחה 14:45, 12 ביוני 2016 (IDT)

אמא של גולן העלתה נקודה נכונה. אירוע אקטואלי לא חייב להיות בהכרח מלחמה או פיגוע. לדעתי ההגבלות המוצעות על כתיבת ערכים אקטואליים הן גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה ואני מסכים עם דבריו של דוד שי. אעיר גם שערכים כאלה מושכים כותבים חדשים שנחשפים דרך ערכים אלה ליכולת לעדכן בעצמם מידע בוויקיפדיה. גם אם רוב העריכות שלהם בהתחלה לא טובות (למשל עקב חוסר ידע של תחביר ויקי) הם בהחלט משתפרים בהמשך. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 14:53, 12 ביוני 2016 (IDT)

תשובה: נכון. בשביל דברים כאלה יש דיון. גם לפי ההצעה הקיימת, ההחלטה לא התכוונה לזכיה בתחרות ספורט, אולם בהתאם לדיון כאן חידדתי את הניסוח. ראו בהצעת המדיניות המתוקנת בסעיף ה"החרגה". בברכה, דני. Danny-w • שיחה 17:40, 12 ביוני 2016 (IDT)

תאורטית, הייתי מעדיף שאכן לא ייכתבו ערכים אקטואליים אלא לאחר זמן מינימלי כלשהו (יום/יומיים/שלושה נראה לי סביר בהחלט). יחד עם זאת, זה יגרום לנו להרבה בעיות ודיונים מיותרים, כך שנראה לי שרב הנזק על התועלת. כמו שיש טוענים בנושא של מע"מ - שעדיף להשאיר מע"מ על כלל המוצרים ולא להחריג חלק (מזון/ירקות), מחשש שהחרגה של חלק תגרום לדיונים אינסופיים לגבי מה נכנס ומה לא נכנס לרשימת החריגים, כך גם אצלנו (כי ברור שצריך חריגים), תמיד יימצאו מקרי גבול שיגררו ויכוחים על האם הם כלולים בחריג או שראויים להיכלל ופשוט לא חשבו עליהם בעת כתיבת המדיניות.

כמו כן אם הכללים מאפשרים כתיבת הערך לאחר עבור זמן פחות מהנדרש בהינתן רוב מסוים בהצבעה - זה יגרום לעוד דיונים...

ובסופו של דבר כפי שצוין כאן, הערכים שבסוף נכתבים הם ברוב המוחלט של המקרים בסדר גמור (כיוון שהרבה עורכים מצטרפים למסיבה...), וכן זה עשוי לעזור להכניס עורכים חדשים ומלאי מוטיבציה לתרום לוויקיפדיה. עם זאת, אני חושב שהרעיון של ביקורת לעשות תבנית אזהרה יותר "בוטה" יכולה להיות רעיון מעולה - אפשר להחליט שתבנית זו תוצב באופן אוטומטי וללא אפשרות לנהל דיון על הסרתה במשך שבוע (או חמישה ימים) ממועד קרות המקרה נשוא הערך. אין סיבה שהצבת תבנית גרידא למשך שבוע תגרור ויכוחים, אך מצד שני זה יבהיר לקוראים את ההסתייגות לגבי מהימנות הערך. אוריאל, Orielno - שיחה 19:11, 12 ביוני 2016 (IDT)

כתיבת רצף של ערכים מספריים (מ... עד...)

התחביר התקני בעברית של כתיבת רצף של מספרים עם מקף הוא מימין לשמאל, כגון: עמודים 22 - 25; בין השנים 2010 - 2016. צורת עריכה זו נדרשת, למשל, בעבודות אקדמיות, ונהוגה גם בעריכה אנציקלופדית. אבל כאשר מצמידים את הערכים זה לזה ועושים שמירה, הסדר מתהפך כך: בין השנים 2010-2016. אני סבור ומציע לשנות זאת, כך שסדר המספרים יישמר מימין לשמאל. נדב - שיחה 19:28, 9 ביוני 2016 (IDT)

זה ככה כי זה הסימן מינוס שאמנם אנחנו משתמשים בו כקו מפריד (מכיוון שקו מפריד אינו נמצא במקלדת הממוצעת) אבל הוא אינו כזה ולכן הסדר מתהפך (אם תנסה לעשות זאת בלי הסוגריים המרובעים של הקישור, זה יהיה כך ישירות). אתה יכול לטפל בזה בעצמך: לך להעדפות=>גאדג'טים=>הוספת כפתור לבדיקת בעיות סגנון ולשון, סמן ושמור. אחרי כן כשתערוך ערכים תופיע לך האפשרות "בדיקה" שעושה כל מיני שינויים אוטומטית ומציעה לך לעשות "קו מפריד בין מספרים" במקרים כמו אלה. Mbkv717 • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ו • 19:52, 9 ביוני 2016 (IDT)

הוצע בעבר להשתמש בבוט לצורך העניין אך סדר המספרים עשוי להשתנות בצורה לא תקינה. למשל עם שנים לפני הספירה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:18, 10 ביוני 2016 (IDT)

אם הבנתי נכון את הבעיה שנדב תיאר, מדומני שאפשר להשתמש בתבנית {{כ}} כדי להתגבר על זה. למשל, הקוד '''בין השנים [[2010]]{{כ}}-[[2016]]''' יגרום לסדר תקין: בין השנים 2010‏-2016. בברכה, ‏Guycn2 · ☎‏ 16:53, 10 ביוני 2016 (IDT)

התבנית {{כ}} אינה הפתרון הנכון – היא אינה סימן הפיסוק הנכון ומכערת את קוד המקור. יש להשתמש בתו "–" (קו מפריד), שאמנם אינו מופיע במקלדת, אבל מופיע ברשימת סימני הפיסוק שבתחתית דף העריכה. דוד שי - שיחה 20:32, 10 ביוני 2016 (IDT)

תודה על התשובות. לדעתי, השימוש בסימן הפיסוק שבדף העריכה נכון יותר מאשר סימן מינוס שבמקלדת, משום שהוא יוצר מקף בחלק העליון של השורה, לעומת קו באמצע השורה, שהוא קו מפריד. נדב - שיחה 09:50, 12 ביוני 2016 (IDT)

מינוס אינו מקף ואינו קו מפריד. מה שנדרש במקרה הזה הוא דווקא קו מפריד. Tzafrir - שיחה 10:29, 12 ביוני 2016 (IDT)

צודק לגמרי. כוונתי הייתה שההצעה שלך נכונה יותר, אך השתמשתי בסימן לא נכון, ואתקן את הטעון תיקון. תודה רבה! נדב - שיחה 12:54, 12 ביוני 2016 (IDT)

עדכון: זה לא פתר לי את בעיית היפוך סדר השנים. לעומת זאת, השימוש במקף מסימני הפיסוק בדף העריכה, מוצב בחלק העליון של השורה, פותר את הבעיה. נדב - שיחה 13:01, 12 ביוני 2016 (IDT)

גם קו מפריד (–), השני מימין בסימני הפיסוק שבמסך עריכה, פותר את בעיית היפוך סדר השנים. דוד שי - שיחה 14:59, 12 ביוני 2016 (IDT)

שימו לב לכך ש"עד" אמור להיות מסומן במקף מחבר, לא בקו מפריד, כלומר ללא רווחים לפני ואחרי. זה חשוב לא פחות מסדר המספרים. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 12:02, 13 ביוני 2016 (IDT)

זו הסיבה שראיתי לנכון להשתמש בסימן ־ מתוך סימני הפיסוק שבתחתית דף העריכה. נדב - שיחה 14:10, 14 ביוני 2016 (IDT)

רענון אוטומטי לדף "שינויים אחרונים"

שאלה: האם יש אופציה לרענון אוטומטי של הדף כשיש שינוי, או בהודעה שיש לרענן את הדף כי יש שינויים חדשים? כוונתי כמו ברשתות חברתיות או בדוא"ל. ציון הלוי • שיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ו 00:22, 10 ביוני 2016 (IDT)

נראה לי שאתה מתכוון להוספת תמיכה בajax. מתייג את משתמש:IKhitron שאולי מבין בזה.. יאצקין52 - שיחה 01:05, 10 ביוני 2016 (IDT)

זה. מתניה • שיחה 01:34, 10 ביוני 2016 (IDT)

בהחלט. תודה, מתניה. אפשר להדליק את זה בהעדפות -> גאדג'טים -> ניטור -> חמישי מלמעלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:42, 10 ביוני 2016 (IDT)

תודה לכם. ציון הלוי • שיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ו 10:29, 10 ביוני 2016 (IDT)

אם הדלקת את הגאדג'ט יופיע לך קישור "עדכונים" ליד הקישור "שינויים אחרונים" בתפריט הצד. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ד' בסיוון ה'תשע"ו • 12:58, 10 ביוני 2016 (IDT)

בעיות בכלי: לא מוצגים תגיות, עריכות חשודות לא מסומנות באדום, צבע קישור לדפי משתמש תמיד "כחול" גם אם הדף לא קיים. ציון הלוי • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו 09:49, 14 ביוני 2016 (IDT)

תיוגים של המשתמשים בתקציר העריכה

שלום רב, האם ישנה אפשרות לעשות את השינוי? זה היה מקצר את זמן התגובה של המשתמש ומקל על התקשורת. תודה וחג שמח! David.r.1929 - שיחה 13:29, 10 ביוני 2016 (IDT)

תשאל בדלפק ייעוץ. אין צורך בהסכמה של הקהילה רק באפשור טכני. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ד' בסיוון ה'תשע"ו • 14:51, 10 ביוני 2016 (IDT)

אני לא חושב שאפשר לעשות את השינוי הזה רק אצלנו, אבל בהחלט יהיה רעיון טוב להוסיף את זה להרחבת ההתראות של תוכנת מדיה־ויקי.

מה שכן, שימו לב שאם משתמש מסוים משחזר עריכה שלכם באמצעות כלי הביטול או השחזור המהיר, יהיה תיוג שלכם בתקציר העריכה, אבל בלי קשר לתיוג תקבלו התראה על כך שעריכתכם שוחזרה. לכן צריך לשים לב ששינוי כזה לא יגרום לכפילות בהתראות במקרה של שחזור עריכה (כלומר התראה אחת על השחזור ואחת על התיוג).

ואם כבר מדברים על תיוגים, אתייג את Amire80. --‏Guycn2 · ☎‏ 16:43, 10 ביוני 2016 (IDT)

תודה מכה"כ וגיא. David.r.1929 - שיחה 17:01, 10 ביוני 2016 (IDT)

Wikipedia to the Moon: voting has begun

― הועבר לדף ויקיפדיה:חדשות# Wikipedia to the Moon: voting has begun

הקפצת הודעות ללא תגובה

מותר? מקובל? דוגמה. חזרתי • ∞ • שיחה 12:48, 11 ביוני 2016 (IDT)

אפשר לתת הפניה מויקיפדיה:לוח מודעות. דוד שי - שיחה 19:22, 11 ביוני 2016 (IDT)

לא חושב שיש בעיה. זה פשוט במקום לכתוב אותה פסקה פעם שניה. אם כי במקרה הספציפי הזה אני לא חושב שההתעלמות היא בשל חוסר תשומת לב, אלא בשל חוסר העדפה בין הצורות השונות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 21:55, 14 ביוני 2016 (IDT)

רגשון: חג שמח

― הועבר לדף שיחת קטגוריה:תבניות רגשונים

שינוי שמות אותיות קיריליות

― הועבר לדף שיחת משתמש:Kotz/העברות_קירילי# שינוי שמות אותיות קיריליות

תעתיק עברי של השם Brian / Bryan

התעתיק הרווח של שם זה, על שתי צורותיו, הוא: בְּרַאיֵין, כפי שהשם נהגה. בוויקיפדיה אין אחידות, ויש דפים שבהם השם מתועתק בריאן, כפי שנכתב, צורה המובילה להגייה שגויה של השם (בְּרִיאַן). למשל: בריאן דה פלמה. לעניות הבנתי, הצורה בראיין היא צורת התעתיק הראויה, ובכל מקרה, יש ליצור אחידות בין כל דפי האישים שזה אחד מרכיבי שמם (לרוב, שם פרטי). נדב - שיחה 09:47, 13 ביוני 2016 (IDT)

אני לא בטוח בכלל שהכתיב שהבאת הוא הנפוץ, ראה לדוגמא משתמש:בריאן. בכל מקרה המקום לדיונים מעין אלו הוא ייעוץ לשוני. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 21:53, 14 ביוני 2016 (IDT)

ליתר דיוק אני די בטוח ש"בריאן" זו צורת הכתיב הרווחת, וייתכן שהיא אף היחידה, עוד לא נתקלתי בשום ספר בכתיב בראיין אלא רק בריאן. בכל מקרה נדב דיונים והצעות מעין אלו יש לנהל בייעוץ הלשוני אחריו עוקבים המומחים ללשון ואלו שידונו בדברים כאלו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 11:03, 15 ביוני 2016 (IDT)

בוויקיפדיה יש גם וגם. השאלה היא אם מתעתקים לפי איות או לפי הגייה. התכוונתי להגיע לייעוץ הלשוני, וכנראה פקששתי בכפתור. אעלה את הנושא שם. תודה. נדב - שיחה 11:28, 15 ביוני 2016 (IDT)

מתקפת איכות קצרה ומרוכזת לטיפול בקטגוריות - תרומה לויקיפדיה, עם פרס בצידה!

מתקפת האיכות

מתוכננת מתקפת איכות קצרה ומרוכזת לטיפול בקטגוריות בשבוע הבא!

מתקפת האיכות תתחיל ביום ראשון, 19/6/16, ותסתיים במוצאי שבת, 25/6/16.

עמותת ויקימדיה ישראל תחלק פרסים למשתתפי המיזם (שיירשמו ברשימת משתתפי המתקפה):

• כל עורך או עורכת שייספרו לזכותם יותר מ-25 קטלוגים לאחר סיום המתקפה, יזכו בפרס, חולצה מדליקה עם לוגו ויקיפדיה!
• שלושת העורכים, בעלי מספר הקטלוגים הגבוה ביותר, יקבלו פרס נוסף, לבחירתם: תלושים לחנות ספרים, זוג כרטיסים לקולנוע או תיק ממותג למחשב נייד.

בימים הנותרים עד תחילת התחרות, נשמח אם תעזרו לנו לשפר את דף התחרות. תודה - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:18, 13 ביוני 2016 (IDT)

מותר עם בוטים? כי מה זה 25 בשבילם...? בורה בורה - שיחה 11:22, 13 ביוני 2016 (IDT)

כן. מותר עם בוטים. (אבל שיהיו חכמים ) - הכוונה היא לשפר את ויקיפדיה! ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:58, 13 ביוני 2016 (IDT)

דיון

האם זה לא עלול ליצור מוטיבציה לקטלוג-יתר? נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 11:58, 13 ביוני 2016 (IDT)

אומנם כבר הוספתי אלפי קטגוריות לערכים (אולי יותר, כנראה סוג של התמכרות) אבל אני מתחיל לחשוב שהכלי הזה פחות ופחות שימושי - אין גישה לדפי הקטגוריה דרך האפליקציה ולא אתפלא אם בדיקה בין קוראי ויקיפדיה במחשב האישי תגלה שרובם לא מודעים לקטגוריות או מודעים לא משתמשים בקטגוריות. התוצאה זהה: זה הופך לכלי ששימושי בעיקר לעורכים הפעילים וחבל לי לבזבז עליו משאבים אדירים שיכולנו להפנות לשיפור התוכן. ‏DGtal‏ - שיחה 12:04, 13 ביוני 2016 (IDT)

אני חושש שאתה צודק. מה שאנחנו צריכים באמת הוא איזון כל הערכים שנכתבו בידי בעלי עניין (האנשים עצמם, יחצנים, קרובי משפחה ועוד) ואין מי שישים לב אליהם. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 12:09, 13 ביוני 2016 (IDT)

אני חש לא בנוח עם המבצע הזה, ולא רק בגלל שיצאתי פראייר - שלשום יצרתי את קטגוריה:עולים בעליית הנוער ושייכתי אליה 104 ערכים . לטעמי זו התערבות בוטה מדי של עמותת ויקימדיה בהתנהלות הפנימית של ויקיפדיה - על מבצע כזה ראוי שיחליטו הוויקיפדים כאן במזנון, ולא אנשי עמותת ויקימדיה (וזה לא דומה למבצעים לקידום נושא מדעי, כמו סטטיסטיקה או פיזיקה, שפונים בעיקר לציבור שמחוץ לוויקיפדיה). דוד שי - שיחה 20:12, 13 ביוני 2016 (IDT)

דוד, למה הכוונה במבצעים לקידום נושאים מדעיים? יש מבצעים כאלה? ומה הכוונה בקידום? -PelicanTwo - שיחה 21:06, 13 ביוני 2016 (IDT)

לאחרונה היה מבצע נושא פרסים לכתיבת ערכי סטטיסטיקה, והיו פעמים אחדות מבצעים לכתיבת ערכי פיזיקה. דוד שי - שיחה 07:21, 14 ביוני 2016 (IDT)

צודק בהחלט. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 20:45, 13 ביוני 2016 (IDT)

ואני הולך להציע למדינת ישראל להפסיק להשקיע מאמצים במיגור תאונות דרכים כל עוד לא מוגרו התאונות באתרי בניין. זה שיש מטרות טובות אחרות לא אומר שזו אינה מטרה טובה. מעבר לכך, אם אתה חושב שיש לך דרך טובה לשפר את מצב ניטרליות הערכים במתקפת איכות חד־פעמית ואתה חושב סיוע קל במשאבים מהקרן יעזור כאן, אתה מוזמן להציע את זה. לדעתי זה בדיוק נושא שלא מתאים למתקפת איכות. Tzafrir - שיחה 21:41, 13 ביוני 2016 (IDT)

טיפול בקטגוריות הוא הבעיה הכי קטנה שיש לנו או לקוראים. טיפול באלפי הערכים עם תבנית שכתוב, עריכה והשלמה עליהם, יועיל הרבה יותר לקוראים. בריאן - שיחה 21:42, 13 ביוני 2016 (IDT)

צפריר, זה ממש לא תאונות דרכים מול תאונות עבודה, שבשניהם מתים אנשים. אציע משל מתאים יותר: יותר דומה למצב שבו עושים תחרות של אבחון כמה שיותר לקויי למידה (מה שיכול להועיל אבל עלול מאוד גם להזיק) במקום להשקיע במניעת תאונות דרכים ועבודה ושאר סכנות של ממש. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 22:29, 13 ביוני 2016 (IDT)

כל אחד זכאי לדעתו. גם אתם. אנשים כמוני לא ישקיעו את כל זמנם בשיפור קצרמרים, כל כמה שזה חשוב. צר לי. אני תורם לויקיפדיה בין השאר בסידור קטגוריות ולכן אשתתף גם במבצע הזה. יואב ר. - שיחה 22:44, 13 ביוני 2016 (IDT)

@בריאן:יפה. אני מבין שיש לך הצעה למתקפת איכות לטיפול (ולו חלקי) באחת מהבעיות הללו). אני מחכה לשמוע עליה. כזכור, נסיון להרים תחרות "מקצרמר למובחר" התמסמס. אז זה כנראה לא יעבוד. אבל בטח יש לך רעיון מוצלח יותר. Tzafrir - שיחה 01:30, 14 ביוני 2016 (IDT)

Tzafrir, לא הבנת את דברי. טענתי לא הייתה שיש פגם במבצע מפני שיש מבצעים חשובים יותר, אלא מפני שהוא התערבות לא ראויה של עמותת ויקימדיה בנושא שראוי להשאיר להחלטתה של קהילת ויקיפדיה העברית. אף שיש לעמותה ולקהילת ויקיפדיה יעדים משותפים, אלה גופים נפרדים, וראוי שהעמותה לא תפלוש לתחומים שראוי להשאיר להחלטת הקהילה. במבצע שלפנינו העמותה חצתה קו גבול זה. כיוון שכך, אני מציע לבטל את המבצע ואת הפרס להעניק ליואב ר., על תרומתו הגדולה בתחום זה, שאותה עשה שלא על מנת לקבל פרס. דוד שי - שיחה 07:29, 14 ביוני 2016 (IDT)

Tzafrir, אני עושה כמיטב יכולתי כאן, אז ההצעה שלי היא כזו: אם יש משאבים למיזמים כאלה, כדאי לחשוב מה הכי יועיל לקוראים. כמו כן, התייעצות ולו פורמלית עם הקהילה באיזה תחום להשקיע, לא היתה גורמת לנזק עצום לדעתי. בריאן - שיחה 08:23, 14 ביוני 2016 (IDT)

אם אני זוכרת נכון, היוזמה היא של ויקיפדים פעילים בויקיפדיה, שפנו לעמותה רק כדי להשיג את הפרס (דהיינו החולצה).היה על זה דיון קודם. בברכה אמא של גולן - שיחה 08:53, 14 ביוני 2016 (IDT)

תודה לדוד שי על דבריו. אני מסכים שכדאי שיהיה דיאלוג יעיל בין העמותה לעורכי ויקיפדיה. אגב, אם היתה מוכרזת מתקפת איכות בנושא אחר, אפשר שהיו נרשמים אליה משתמשים, אך לא בהכרח אלו באותה זהות ומספר שנרשמו למתקפה הנוכחית. הדבר תלוי בהעדפותיהם. יואב ר. - שיחה 10:56, 14 ביוני 2016 (IDT)

השאלה אינה כמה נרשמים, אלא היכן יש צורך. התחרות עלולה ליצור גם נזקים, כגון יצירת קטגוריות חדשות שלא היו עד היום, כולל כאלה שאינן נצרכות או שנויות במחלוקת. המתחרים יכניסו לתוכן כמה שיותר (השעון הרי דופק), ואחר כך, אם יתברר שהן מיותרות - מישהו יצטרך גם לרוקן אותן. נרו יאיר • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 11:14, 14 ביוני 2016 (IDT)

כשלעצמי אין לי כוונה ליצור קטגוריה שאין צידוק לקיומה. המוניטין שלי חשוב לי יותר מהפרסים הצנועים (המכובדים) שהוכרזו. הנרשמים האחרים למתקפת האיכות הם להתרשמותי עורכים רציניים ומרביתם גם בעלי ניסיון בקטגוריזציה. אני מקווה ומשער שגם הם יפעלו בצורה עניינית. יואב ר. - שיחה 11:32, 14 ביוני 2016 (IDT)

גם אני סומך על העורכים שימנעו מקטגוריזציה מיותרת לשם ה"זכייה". גם אם באופן אישי, אני לא אשתתף בתחרות, זה פתרון טוב להפניית תשומת לב של עורכים למשימות הדורשות טיפול, וכדאי לעשות זאת אחת לזמן מה, במיוחד לטיפול בבעיות הטכניות האפורות שלרוב העורכים פחות כיף להתעסק איתן (למעט חריגים שעושים בשוטף עבודת קודש). ‏Lionster‏ • שיחה 15:29, 14 ביוני 2016 (IDT)

אולי כדאי בהזדמנות זו להזכיר שכדאי לצרף לקטגוריה חדשה רשימה של ערכים בולטים חסרים בקטגוריה (לפי ויקיפדיות זרות למשל), זה עשוי לעתים לעודד כתיבת ערכים חסרים. ביקורת - שיחה 15:33, 14 ביוני 2016 (IDT)

ביקורת, אולי כדאי להוסיף על כך פסקה בדף המיזם. ‏Lionster‏ • שיחה 17:08, 14 ביוני 2016 (IDT)

אמא של גולן, אשמח לקישור לדיון האמור. בריאן - שיחה 08:28, 15 ביוני 2016 (IDT)

בריאן, הטעות אצלי. הדיון היה בדף שיחה של אחד המשתמשים, ולא בדף כללי של הקהילה. עובד העלה את האפשרות לשיתוף פעולה עם העמותה ולסטר הסכימה. אני לא מוצאת עכשיו את הקישור ... בברכה אמא של גולן - שיחה 11:05, 15 ביוני 2016 (IDT)