פורטל:רכבת ישראל

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

רכבת היא אמצעי התחבורה המסילתי של ישראל, עליו מופקדת חברה ממשלתית בעלת השם "רכבת ישראל".
בין תחומי פעילותה של חברת רכבת ישראל:

  • שינוע נוסעים ומטען ברכבות
  • הפעלתן של תחנות נוסעים ושל תחנות לטעינת משא
  • תכנון וביצוע תוכניות פיתוח של תשתיות הרכבת
  • הספקת מידע למשרדי הממשלה ולציבור הרחב על מערכת הרכבות בישראל


הפורטל עוסק גם בשורשי רכבת ישראל – ההיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל.

לערך המלא – רכבת ישראל

תחנת הרכבת חיפה מזרח ברבע הראשון של המאה ה-20
תחנת הרכבת חיפה מזרח ברבע הראשון של המאה ה-20

קילומטר אפס של רכבת ישראל – הנקודה ממנה נמדדים המרחקים לכל תחנות הרכבת בארץ – נמצא בתחנת הרכבת חיפה מזרח, ששימשה כמקום מושבה של הנהלת הרכבת המנדטורית.

חבלה במסילת הרכבת לירושלים, 1946
חבלה במסילת הרכבת לירושלים, 1946

שימוט של רכבת ממסילת הרכבת יפו–ירושלים בעקבות חבלה בשלהי תקופת המנדט הבריטי (שנת 1946)

בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רכבת העמקאסון רבדיםקו הרכבת המהיר לירושליםתחנת הרכבת בנימינהמוזיאון רכבת ישראלמשוא"המסילת הרכבת לירושליםאסון הבוניםתחנת הרכבת הטורקית בבאר שבערכבת פרבריםתחנת הרכבת נהריהסימנורתחנת הרכבת יפומנחם סבידוריצחק הראלהרכבת המנדטוריתההתקפה על בתי המלאכה של הרכבתגשר הרכבת מעל עמק איילוןמנהרת הרכבת בראש הנקרה
אנדרטת ייסוד רכבת העמק בתחנת הרכבת חיפה מזרח
אנדרטת ייסוד רכבת העמק בתחנת הרכבת חיפה מזרח

רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדמשק, בירת סוריה. השם "רכבת העמק" מעולם לא ניתן למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב ביישוב היהודי בארץ ישראל שהתפרס בנקודות התיישבות רבות בעמק יזרעאל. תהליך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו, ארך כארבעים שנים.


תחנת נוסעים היא סוג של תחנת רכבת שבו עוצרות רכבות נוסעים ומתאפשרת עלייה של נוסעים לרכבת וירידה ממנה. התחנות ממוקמות לצד מסילת רכבת (תחנות הממוקמות בקצה המסילה נקראות "תחנת קצה"). מיקום טוב של תחנת רכבת ותדירות גבוהה של רכבות העוצרות בתחנה הופכות את סביבת התחנה לנגישה יותר ומאיצות את הפעילות הכלכלית שבה. לרוב, תחנות רכבת מהוות חלק ממכלול תחבורה ציבורית הכולל גם תחנת מוניות ותחנת אוטובוס ולעיתים אפילו נמל תעופה או נמל ים.

בתחנה נמצאים מתקנים שונים לנוחיות הנוסעים ברכבת (קופות כרטיסים, כרטיסומטים, מודיעין, סככות המתנה, ספסלי ישיבה) המרוכזים באולם נוסעים או מפוזרים ברחבי התחנה. תחנת נוסעים כוללת רציפים (שגובהם כגובה מפתן דלתות הרכבת) המקלים על הכניסה לרכבת והיציאה ממנה. בין הרציפים מחבר מעבר עילי (גשר) או מעבר תחתי (מנהרה) המאפשרים מעבר בטיחותי בין הרציפים (הולכי הרגל לא נאלצים לחצות את מפלס מסילת הרכבת). לרוב, ברציפים שונים עוצרות רכבות ליעדים שונים, ולכן הם מובחנים ביניהם באמצעות מִספור. הרציפים מחולקים לסוגים שונים לפי תצורתם:

  • רציף אי (אי רציפים) – רציף שמשני צדדיו יש מסילות ברזל. נקרא "אי" משום שמיקומו בין המסילות מזכיר אי בלב ים.
  • רציף צד – רציף שמצידו האחד מסילת רכבת ומצידו השני אין מסילת רכבת.
  • רציף מפרץ – רציף שבו נכנסת מסילת הרכבת למבוי סתום (הרכבת תוכל לצאת מהרציף רק בהילוך אחורי). נקרא "מפרץ" משום שהמסילה המסתיימת ברציף מזכירה לשון ים.

השמות הניתנים לתחנות רכבת נשקלים היטב. שם מבלבל עשוי להטעות את ציבור הנוסעים ולהקשות על הגעתם למחוז חפצם. לרוב נשקל גם נושא התעתיק לשפות אחרות. שם התחנה נקבע בעיקר לפי הנסיבות הגאוגרפיות שבהן ממוקמת התחנה – כאשר כמה תחנות נמצאות באותה עיר או באותו אזור, ההבחנה ביניהן תיעשה באמצעות תיאורי מקום (כגון "מרכז", "פאתי" או "חוצות"), באמצעות כיווני רוחות השמים (כגון "מערב" או "צפון") או באמצעות שמות ספציפיים (כגון שם השכונה או הרחוב שבהם נמצאת התחנה).


בישראל קיימות עשרות תחנות רכבת. ניתן לסווג אותן לתחנות היסטוריות (תחנות שפעלו בעבר ואינן פועלות עוד כתחנות רכבת), תחנות פעילות ותחנות המתוכננות לקום בעתיד. בישראל פועלות 68 תחנות נוסעים.

תחנות רכבת היסטוריות בישראל


בר גיורא
בר גיורא
ירושלים
ירושלים
סמח'
סמח'

בר גיורא

חיפה מזרח

כפר יהושע

סמח'

ירושלים

רינתיה

יפו

סבסטיה

דיר סניד

פתח תקווה

תחנות רכבת היסטוריות נוספות

תחנות רכבת פעילות בישראל


חיפה חוף הכרמל
חיפה חוף הכרמל
תל אביב השלום
תל אביב השלום
ירושלים – יצחק נבון
ירושלים – יצחק נבון

ירושלים - נבון

תל אביב – סבידור מרכז

חיפה – חוף הכרמל

בנימינה

לוד

באר שבע – מרכז

שדרות

מודיעין – מרכז

עכו

כרמיאל

תחנות רכבת פעילות נוספות

תחנות רכבת עתידיות


סביוני ים

טירה

נבטים

כסייפה

אילת

קריית שמונה

יהל

טבריה

ירוחם

תחנות רכבת עתידיות נוספות

קווי רכבת הם מסלולים קבועים שבהם נעות רכבות נוסעים. הקווים מחולקים לשני סוגים:

הנוסעים יכולים להחליף בין קווי הרכבת בתחנות מסוימות (לרוב, תחנות יותר גדולות וסואנות). תחנה המאפשרת מעבר בין קווי רכבת קרויה "תחנת קשר" (או "תחנת מעבר"). לעומת זאת, עבור רכבת מסוימת, "תחנת ביניים" היא תחנה שבה חולפת הרכבת מבלי לעצור בה. לרוב, מיידעים את הנוסעים שבכדי להגיע לתחנת ביניים כלשהי יש לרדת בתחנת קשר כלשהי ולהחליף רכבת. תחנה שבה רכבת מסוימת מסיימת את נסיעתה נקראת "תחנה סופית" עבור רכבת זו.


לרכבת ישראל יש עשרה קווים בינעירוניים (מתוכם שני קווי לילה שהם מושבתים) ושישה קווים פרבריים (מתוכם אחד מושבת ואחד הוא קו עתידי) – הקווים הבינעירוניים מקשרים את מטרופולין חיפה, מטרופולין תל אביב, מטרופולין ירושלים ומטרופולין באר שבע. הקווים הפרבריים מחולקים בין המטרופולינים כך ששלושה מקשרים את העיר תל אביב עם ערים אחרות במרכז הארץ, קו פרברי נוסף בצפון הארץ מקשר את העיר חיפה עם הקריות ועוד קו פרברי בדרום מקשר את העיר באר שבע עם דימונה. בנוסף פועל קו בינעירוני אחד בשעות הלילה המחבר את נתב"ג, תל אביב, חיפה ונהריה.

רכבות בינעירוניות

קו הרכבת באר שבע – נהריה
באר שבע – מרכז
באר שבע – צפון / אוניברסיטה
להבים – רהט
קריית גת
מזכרת בתיה
רמלה
לוד
תל אביב – ההגנה
תל אביב – השלום
תל אביב – סבידור מרכז
תל אביב – האוניברסיטה
הרצליה
חיפה – חוף הכרמל
חיפה – בת גלים
חיפה – מרכז השמונה
מרכזית המפרץ
קריית מוצקין
עכו
נהריה
קו הרכבת אשקלון – הרצליה
אשקלון
אשדוד – עד הלום
יבנה – מערב
ראשון לציון – משה דיין
בת ים – הקוממיות
בת ים – יוספטל
חולון – וולפסון
צומת חולון
תל אביב – ההגנה
תל אביב – השלום
תל אביב – סבידור מרכז
תל אביב – האוניברסיטה
בני ברק
פתח תקווה – קריית אריה
פתח תקווה – סגולה
ראש העין – צפון
כפר סבא – נורדאו
הוד השרון – סוקולוב
רעננה – דרום
רעננה – מערב
הרצליה
קו העמק
עתלית
חיפה – חוף הכרמל
חיפה – בת גלים
חיפה מרכז – השמונה
מרכזית המפרץ
יקנעם – כפר יהושע
מגדל העמק – כפר ברוך
עפולה
בית שאן
קו הרכבת באר שבע – בנימינה
באר שבע – מרכז
באר שבע –צפון –האוניברסיטה
אופקים
נתיבות
שדרות
אשקלון
אשדוד – עד הלום
יבנה – מזרח
רחובות
באר יעקב (רק ברכבות שעושות את המסלול המלא)
לוד
כפר חב"ד (בד"כ רק ברכבות שעושות את המסלול המקוצר רחובות-נתניה)
תל אביב – ההגנה
תל אביב – השלום
תל אביב – סבידור מרכז
תל אביב – האוניברסיטה
הרצליה
בית יהושע
נתניה – ספיר
נתניה
חדרה – מערב
קיסריה – פרדס חנה
בנימינה
קו הרכבת מודיעין - נהריה
נהריה
עכו
קריית מוצקין
קריית חיים
חוצות המפרץ
מרכזית המפרץ
חיפה – מרכז השמונה
חיפה – בת גלים
חיפה – חוף הכרמל
עתלית
בנימינה
תל אביב – האוניברסיטה
תל אביב – סבידור מרכז
תל אביב – השלום
תל אביב – ההגנה
נמל התעופה בן-גוריון
פאתי מודיעין
מודיעין – מרכז
קו הרכבת ירושלים – הרצליה
ירושלים – יצחק נבון
נמל התעופה בן-גוריון
תל אביב – ההגנה
תל אביב – השלום
תל אביב – סבידור מרכז
תל אביב – האוניברסיטה
הרצליה
קו הרכבת בית שמש – נתניה
בית שמש
רמלה
לוד
כפר חב"ד
תל אביב – ההגנה
תל אביב – השלום
תל אביב – סבידור מרכז
תל אביב – האוניברסיטה
הרצליה
בית יהושע
נתניה


קו הלילה ירושלים – בנימינה
ירושלים – יצחק נבון
נמל התעופה בן-גוריון
תל אביב – סבידור מרכז
הרצליה
נתניה
חדרה – מערב
בנימינה
קו הלילה באר שבע – תל אביב (מושבת)
באר שבע – מרכז
אופקים
נתיבות
שדרות
אשקלון
אשדוד – עד הלום
יבנה – מערב
ראשון לציון – משה דיין
בת ים – יוספטל
תל אביב – ההגנה
קו הרכבת באר שבע – כרמיאל
באר שבע – מרכז
באר שבע – צפון – ההאוניברסיטה
קריית גת
לוד
תל אביב – ההגנה
תל אביב – השלום
תל אביב – סבידור מרכז
תל אביב – האוניברסיטה
הרצליה
חדרה – מערב
חיפה – חוף הכרמל
חיפה – בת גלים
חיפה – מרכז השמונה
מרכזית המפרץ
קריית מוצקין
אחיהוד
כרמיאל

רכבות פרבריות

קו הרכבת מודיעין – מרכז - ירושלים – נבון
מודיעין מרכז
פאתי מודיעין
ירושלים - נבון
קו הרכבת בית שמש – ירושלים (מושבת)
בית שמש
ירושלים – גן החיות התנ"כי
ירושלים – מלחה
קו הרכבת חיפה – כרמיאל
חיפה – חוף הכרמל
חיפה – בת גלים
חיפה – מרכז השמונה
מרכזית המפרץ
חוצות המפרץ
קריית חיים
קריית מוצקין
אחיהוד
כרמיאל
קו הרכבת דימונה – באר שבע
דימונה
באר שבע – צפון – האוניברסיטה
קו הרכבת לוד – ראשון לציון
לוד
ראשון לציון – הראשונים


קו הרכבת אשקלון - באר שבע – מרכז (קו הנגב המערבי)
אשקלון
שדרות
נתיבות
אופקים
באר שבע – צפון / אוניברסיטה
באר שבע – מרכז

מסילת רכבת (קרויה גם: "מסילת ברזל", "פסי רכבת") היא דרך מיוחדת המונחת לשם תעבורת רכבות. הרכבת יכולה לנוע על גבי המסילה ללא היגויים בזכות הפעלתם של מסוטים המחברים ומנתקים שלוחות מסוימות של המסילה ומנתבים את הרכבת ליעדה. כדי שתתאפשר תנועת רכבות בשני הכיוונים, יש להניח מסילה כפולה או ליצור הכפלות בנקודות מסוימות כדי שרכבות יוכלו לחלוף זו על פני זו במפגש רכבות (הנחה של מסילה בודדת נחשבת למיושנת ומתאימה למדינות מתפתחות).

מסילת הרכבת מורכבת מזוג פסי פלדה מקבילים שהרוחב ביניהם נשמר קבוע בזכות אדנים (עשויים בטון או עץ). הפסים מונחים במקטעים קצרים של כמה מטרים ומחוברים ביניהם (בהברגה או בריתוך) ליצירת מסילות ארוכות. מסילת רכבת יכולה לספוג משקל רב ולחצים פיזיקליים גבוהים בזכות מבנה המסילה והחומרים מהם היא עשויה.


רכבת ישראל משתמשת במאות קילומטרים של מסילות רכבת – רשת המסילות בישראל מורכבת מהקו הראשי של רכבת ישראל (שהוא בעצם אגד של כמה מסילות, ובהן מסילת החוף ומסילת איילון) ומהשלוחות המסתעפות מהקו הראשי (לדוגמה, מסילת הרכבת יפו-ירושלים ומסילת הירקון). בעתיד יתווספו לרשת המסילות בישראל גם מסילת הרכבת החדשה לירושלים ומסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום שנמצאות בתהליכי סלילה. מסילת אשקלון - באר שבע (בין אשקלון לבאר שבע, דרך שדרות, נתיבות ואופקים) ומסילת העמק (בניה מחודשת של קו רכבת על תוואי רכבת העמק ההיסטורי, בין חיפה לבית שאן דרך עמק יזרעאל ובירתו עפולה) שנפתחה ב-16 באוקטובר 2016


רכבת נוסעים דו קומתית מסוג מו-דו של רכבת ישראל
רכבת נוסעים דו קומתית מסוג מו-דו של רכבת ישראל

ציוד נייד הוא מכלול האמצעים המשמשים חברת רכבות שנעים על גבי מסילה. המושג רכבת כולל סוגים שונים של ציוד נייד שניתן להבחין ביניהם באמצעות תבחינים מסוימים. ייעוד הרכבת מבחין בין רכבת נוסעים לבין רכבת משא, חלוקת המנועים ברכבת מבחינה בין רכבת גרורת קטר (המורכבת מקרונות הרתומים לקטר) לבין רכבת מו-דו (המורכבת מקטר, קרון ניהוג וביניהם קרונות) לבין רכבת קרונועים ומספר המפלסים ברכבת מבחין בין רכבת חד-קומתית לרכבת נוסעים דו-קומתית.


ברכבת ישראל ישנו מגוון רחב של ציוד נייד – פירוט נוסף ניתן למצוא בערך ציוד נייד ברכבת ישראל.

בלם פגוש
בלם פגוש

משום שלרכבות אין הגאים (כלומר, אין יכולת לבצע פנייה ימינה או שמאלה), תפעול מסילות רכבת כרוך בהרכבת מסוטים שתפקידם להסיט את הרכבת ממסילה אחת למסילה אחרת. משום שרכבות רבות משתמשות באותן מסילות, יש צורך להתקין אמצעי שיווסת את התנועה על המסילות בדומה לרמזור בצומת כבישים – אמצעי זה קרוי סימנור והוא מסמן לנהג הרכבת מתי עליו לנסוע ומתי עליו לעצור. השליטה על ציוד המסילה מתבצעת במוקדים רבים לאורך המסילה – מוקד שכזה מכונה תחנת רכבת תפעולית. בתחנת תפעול מתבצעות פעולות אלקטרוניות (קשר, ממסור, איתות ובקרה) ופעולות מעשיות (מפגש רכבות, עיתוק רכבות, חיוג רכבות, דיור רכבות). קיימים עוד פריטים של ציוד מסילה, כמו בלם פגוש, שומטן ושלטי הגבלת מהירות.

תפעול רכבות עשוי להשתבש כתוצאה מתקלות טכניות או טעויות אנוש. תפעול משובש גורם לעיתים לתאונות רכבת.


ברכבת ישראל נעשה שימוש במגוון רחב של אמצעים ושיטות לתפעול רכבות – פירוט נוסף ניתן למצוא בערך תפעול רכבות ברכבת ישראל. כל מערך התפעול של רכבת ישראל מתנקז אל מרכז השליטה והבקרה הארצי של רכבת ישראל, שמשכנו החדש בקומה העליונה של תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל נחנך בדצמבר 2008.

למרות שליקויים בתפעול הרכבות עשוי לגרום לתאונות רכבות חמורות, לא ארעה עד היום ברכבת ישראל אף תאונת רכבת קטלנית כתוצאה מתפעול רכבות לקוי.

ההנהלה הראשית של הרכבת המנדטורית בתחנת הרכבת חיפה מזרח, שנת 1931
ההנהלה הראשית של הרכבת המנדטורית בתחנת הרכבת חיפה מזרח, שנת 1931
מוזיאון רכבת ישראל
מוזיאון רכבת ישראל

ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו-ירושלים בסוף המאה ה-19 ורכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך ‏מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, עבור ב‏רכבת המנדטורית, המשך בהקמתה של חברת רכבת ישראל באפריל 1948 על ידי המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-52 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות.

לשם הנצחת עברה של רכבת ישראל ותיעודו הוקם מוזיאון רכבת ישראל בתחנת הרכבת חיפה מזרח.

פירוט נוסף ניתן למצוא בערך היסטוריה של רכבת ישראל.

רוצים לעזור בכתיבת ערכים?

ערכים שונים בנושא רכבת ישראל אינם מושלמים – שפרו אותם!