פתיחת התפריט הראשי

פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/אוסף ערכים נבחרים

1

פסל של אלכסנדר הגדול

Crystal Clear action 1leftarrow.png אלכסנדר הגדול, הידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (356 לפנה"ס - 10 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ואחד מגדולי המצביאים והפוליטיקאים של העת העתיקה. אלכסנדר הגדול נולד ומלך במוקדון, אזור הנמצא בצפון יוון ודרום מקדוניה הצפונית של היום. בזמנו של אלכסנדר הייתה מוקדון ממלכה עצמאית, והוא שלט בה בין השנים 336 - 323 לפני הספירה. כיבושיו הנרחבים כללו את ערי המדינה של יוון, האימפריה הפרסית, מספר ממלכות נוספות באסיה וחלקים מהודו. פעמים רבות, אלכסנדר מתואר כגבר אתלטי ויפה תואר. לא ברור עד כמה התיאור הוא אמת ועד כמה הוא בגדר דברי חנופה. כבר במהלך חייו נחשב לאל, ורבים, במיוחד במצרים התלמית, סגדו לו. אישיותו והישגיו של אלכסנדר שימשו כמופת לאישים מפורסמים רבים לאורך ההיסטוריה, שהבולט בהם הוא יוליוס קיסר. אלכסנדר שינה במו ידיו את מהלכה של ההיסטוריה האנושית, אף שחי חיים קצרים ומת בגיל צעיר.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

2

תרשים הטורקי

Crystal Clear action 1leftarrow.png הטורקי היא מכונה שפעלה משלהי המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ונטען שהיא מסוגלת לשחק שחמט באופן אוטומטי. שנים לאחר מכן הוּכחה כתרמית. הטורקי נבנה והוצג על ידי הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן (1734-1804) בשנת 1769, כדי להרשים את הקיסרית מריה תרזה. נוצר הרושם שמנגנון המכונה מסוגל לשחק שחמט ברמה גבוהה מול יריב אנושי, וכמו כן לפתור במהירות את חידת מסע הפרש, חידה שדורשת מהשחקן להניע את הפרש כך שיגיע לכל אחת ממשבצות לוח השחמט בדיוק פעם אחת. המכונה התפרסמה כאוטומט, ואת שמה – הטורקי – קיבלה משום המראה שלה. הטורקי היה למעשה אשליה מכנית, שאיפשרה לאמן שחמט להתחבא בתוכה ולהפעיל את המכונה. בעזרת שחמטאי מוכשר המכונה ניצחה במרבית המשחקים שבהם שיחקה. המכונה הוצגה באירופה ובאמריקה במשך למעלה מ-80 שנה עד להריסתה בשריפה בשנת 1854, ובין היתר ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. בזכות הפופולריות של הטורקי והמסתורין שאפף אותו, מספר המצאות וחיקויים קיבלו השראה מהטורקי, ביניהם חיקויים מכניים ותוכנות שח.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

3

תמונה המתארת את המורדים מגרשים את בליי וחלק מאנשי הצוות אל סירת משוטים

Crystal Clear action 1leftarrow.png המרד על הבאונטי היה מרד על ספינה בריטית אשר אירע ב-1789, והתפרסם על ידי מספר ספרים, סרטים ושירים. המרד הונהג על ידי פלטשר כריסטיאן נגד מפקד הספינה, לוטננט ויליאם בליי.

ויליאם בליי נשלח כמפקדה של האונייה "באונטי" למסע באוקיינוס השקט, שמטרתו איסוף שתילים של עץ הלחם. ב-28 באפריל, לאחר שביקרו באי טהיטי, התמרד חלק מן הצוות ליד האי טאפואה שבקבוצת איי פיג'י. המורדים אילצו את קפטן בליי ועוד 18 מלחים לרדת מן ה"באונטי", ולהפליג לדרכם בסירת משוטים בלב האוקיינוס. באחד המסעות המדהימים ביותר שערך אדם כלשהו מעודו, ניווט בליי את הסירה שהיטלטלה על פני ים גועש למרחק של 6,710 ק"מ, עד אשר לאחר שבועות רבים של תלאות וסבל בל-יתואר, רעב קשה וחולי רב, הגיעו לאי טימור באיי הודו המזרחית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

4

מטאו ריצ'י משמאל ושׂוּ גוָאנְגְצִ'י (徐光啟) מימין, במהדורה הסינית של "היסודות" של אוקלידס (1607)

Crystal Clear action 1leftarrow.png המחלוקת על הטקסים הסיניים הייתה מחלוקת שהתקיימה בכנסייה הקתולית משנות ה-30 של המאה ה-17 ועד לשנים הראשונות של המאה ה-18, ועסקה בשאלה האם עריכת הטקסים הדתיים הסיניים העממיים, והעלאת מנחות לקיסר על ידי מתנצרים סינים הן סוג של סגידה לאלילים – אחד החטאים הגדולים ביותר בנצרות. האפיפיור קלמנס האחד עשר החליט לתמוך בעמדתו של מסדר הדומיניקנים, לפיה האמונה העממית הסינית והמנחות לקיסר אינן עולות בקנה אחד עם האמונה הקתולית – החלטה שגרמה להפסקה כמעט מוחלטת של פעילות המיסיון הקתולי בסין. מחלוקת זו הייתה המרכזית בשורת מחלוקות נרחבות יותר בין הדומיניקנים לבין הישועים בנוגע לשילוב טקסים ומנהגים מקומיים של מדינות אחרות בפולחן הנוצרי, כדוגמת מנהגי הנזירות של הברהמינים בהודו.

ב-1939 תיקן האפיפיור פיוס השנים עשר את החלטתו של קלמנס האחד עשר, והתיר חלק מהפעולות הפולחניות לקונפוציוס גם לנוצרים הסינים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

5

גוטפריד מבויון, מלכהּ הראשון של ממלכת ירושלים. על שריון חזהו מתנוסס סמל הממלכה

Crystal Clear action 1leftarrow.png ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מכיבושה על ידי הצלבנים במסע הצלב הראשון. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדותיהם של תושבי אירופה המערבית לצאת למרחקים ולהקים יישוב גדול כה רחוק מביתם. במקרה ראשון זה הצליחו האירופאים, המכונים "פרנקים" מלשון "פרנג'" (צרפתי בערבית), להקים לא רק התיישבות אלא מדינה שלמה, וזאת בלב אזור מוסלמי עוין.

הפרנקים לא חיו לבדם במדינתם. הרוב המכריע של התושבים היו ילידי המקום, ומספרם של הפרנקים לא עלה מעולם, לפי ההערכות המקובלות, על 150,000 נפש בשיאה של הממלכה הראשונה (זאת שלפני מפלת חיטין). הפרנקים לא הצליחו לשלב בצורה טובה את הנוצרים האורתודוקסים שחיו בארץ ישראל, ולא מצאו את הדרך ללבם של הארמנים והביזנטים - שתי הממלכות הנוצריות החזקות באסיה הקטנה. כשלונם ליצור רוב פרנקי במדינתם היה בעוכריהם, וגרם בסופו של דבר לנפילתה הסופית של הממלכה 200 שנה אחרי הקמתה. 200 שנות קיומה של הממלכה הטביעו חותם עמוק על אירופה, וגרמו לשינויים ניכרים ביבשת זו.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

6

נפוליאון מבקר אצל קורבנות המגפה ביפו

Crystal Clear action 1leftarrow.png מסע נפוליאון בארץ ישראל הינו קטע ממסע המלחמה של נפוליאון בונפרטה למצרים בשנים 17981799. בתחילה נחת נפוליאון במצרים, ולאחר מכן עלה צפונה, כבש את יפו וחיפה, ושם מצור על עכו. נפוליאון ניצח במספר קרבות, ביניהם ראוי לציון קרב תבור, אך משנכשל במצור על עכו, שב למצרים ביחד עם חייליו, ולבסוף שב לצרפת מאחר שהוקמה הקואליציה האנטי צרפתית השנייה של מעצמות אירופה נגד צרפת.

מסע מלחמה מזורז זה לא גרם לשינוי מיידי במצבה של הארץ או במצב יושביה. נפוליאון בא, נלחם, ושב כלעומת שבא. בראייה היסטורית רחבה ניתן לראות במסע מלחמה זה מעין זרקור, אשר האיר להרף עין את הארץ המעונה, הנטושה, הנידחת, אשר בעבר הייתה למרכז רוחני ותרבותי עולמי, אך זה מאות שנים הייתה אך פחווה בקצה של אימפריה גוססת. הרוח החדשה אשר הביא עמו נפוליאון אל הארץ, כשם שהביאה לכל מקום אליו הגיע במסעותיו, סייעה לקדם את הארץ אל עבר העידן המודרני, והביאה עמה עניין בנעשה בארץ ותחילה של התערבות אירופית ששיאה יהיה בכיבוש הארץ לאחר למעלה ממאה שנים על ידי בריטניה במלחמת העולם הראשונה. מסע המלחמה אף הביא להכרה של נפוליאון בצורך לתת שוויון אזרחי ליהודים, ולמפנה במצבם של היהודים באירופה לקראת אמנציפציה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

7

פאולוס, שמקובל להחשיבו כמסיונר הנוצרי הראשון

Crystal Clear action 1leftarrow.png ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, ממותו של ישו ועד ימינו, שבה פעל המיסיון הנוצרי להפצת הנצרות. בראשיתה הייתה הנצרות כת, אחת מבין כמה כתות יהודיות בתקופת הבית השני, וכתוצאה מפעולות הפצת דת נמרצות, הפכה לדת חובקת עולם. בתחילת המאה ה-21 משתייך כשליש מאוכלוסיית העולם לאחד מן הזרמים של הדת הנוצרית. הנוצרים מהווים את הקהילייה הדתית הנרחבת והמגוונת ביותר שלה כנסיות בכל אומה בעולם. סימן לדינמיות של הדת הנוצרית היא מעבר המרכז הדמוגרפי של הנצרות ממדינות המערב לאמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה ואזור האוקיינוס השקט, שם חיים למעלה ממחצית הנוצרים בעולם. הנצרות, ככנסייה האוניברסלית האמיתית הראשונה מייצגת תופעה בהיסטוריה של הדתות, שאת הצלחתה יש לייחס בראש ובראשונה למיסיון.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

8

קלסתרון של קופר שהכין ה-FBI

Crystal Clear action 1leftarrow.png די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע.

הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

9

רעמסס השני נוהג במרכבה, מתוך תיאור של קרב קדש

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב קדש, שהתרחש בשנת 1274 לפנה"ס היה שיאו של מסע מלחמה שנועד לפתור מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים העתיקה לאימפריה החתית בדבר השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית ובדרכי המסחר שעברו בהן. הקרב הסתיים, אמנם, בתיקו טקטי, אך הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. בסופו של דבר, הצדדים חתמו על הסכם שלום כ-16 שנה אחרי פרוץ מעשי האיבה.

זהו הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית שנותר בידינו תיעוד מפורט שלו. קיים, אמנם, תיעוד של קרבות נוספים מהעת העתיקה, חלקם מוקדמים לקרב קדש, אך רק תיעוד הקרב הזה נותן תמונה מלאה פחות או יותר של הערכות הצבאות, מהלכים טקטיים וסדר השתלשלות אירועים מפורט.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

10

ארמון האפיפיור באביניון

Crystal Clear action 1leftarrow.png מדינת האפיפיור הייתה אחת מבין המדינות החשובות ביותר שהתקיימו בחצי האי האפניני לפני איחוד איטליה. מדינת האפיפיור התקיימה בין שנת 756 לשנת 1870. המדינה כללה שטחים מהמחוזות המודרניים לאציו, אומבריה, מארקה, חלק מאמיליה-רומאניה ובתקופה מסוימת גם שטחים בדרום צרפת. האפיפיור היה השליט האזרחי במדינה זו, בנוסף למעמדו כעומד בראש ממסד הכנסייה הקתולית. גודלה של מדינת האפיפיור ואופי סמכות השלטון של האפיפיור בה עברו שינויים במהלך השנים. נהוג לכנות סמכות שלטון זו "הסמכות החילונית" של האפיפיור, בניגוד לסמכותו העליונה (הייחודית והחשובה יותר) הרוחנית. בשפות זרות אחדות נהוג לכנות ישות היסטורית זו ברבים - "מדינות האפיפיור" ואת הכינוי "מדינת האפיפיור" מייחדים למובלעת המודרנית שבתוך בירת איטליה רומא, המדינה הזעירה קריית הוותיקן. מדינה זו, על אף שטחה הקטן, מאפשרת לכס הקדוש קיום ריבונות מדינית מלאה גם כיום.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

11

פסל של קלאודיוס

Crystal Clear action 1leftarrow.png טיבריוס קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוס קלאודיוס דרוסוס נירון") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו בשנת 54.

קלאודיוס נחשב למועמד בלתי סביר לכהונת הקיסר. על פי דיווחי בני זמנו לקה בנכות כלשהי, ומשפחתו מנעה ממנו את ההופעה בפומבי ואת התפקידים הציבוריים, עד לעלייתו לשלטון של אחיינו המטורף קליגולה, אשר מינה אותו למשרת הקונסול. נכותו של קלאודיוס הצילה אותו, יש להניח, מגורלם של אצילים רומים רבים בתקופת קליגולה וטיבריוס, אשר נרצחו ב"טיהורים" שערכו קיסרים אלו. הייתה זו יכולתו לשרוד כשלעצמה שהביאה להכרזתו כקיסר רומי לאחר רציחתו של קליגולה, שכן בשלב זה היה הגבר הבוגר היחיד ששרד ממשפחתו. על אף היעדר ניסיונו הפוליטי, קלאודיוס הוכיח את עצמו כמנהלן מוכשר, וביצע מספר רב של עבודות ציבוריות. בתקופתו התרחבה האימפריה, וכללה אף את חציה הדרומי של בריטניה הגדולה. הוא הביע עניין אישי במשפטים, שימש כשופט במשפטים פומביים, והוציא עשרים פסקי דין מדי יום. עם זאת, במהלך כהונתו נחשב כקיסר חלש ופגיע, הנתון לשרירות לבם של מזכיריו, עבדיו המשוחררים ונשותיו. סערות וטרגדיות בחייו האישיים הובילו לבסוף למותו. מוניטין אלו הביאו להצגתו כשוטה תלותי בכתבי ההיסטוריונים מן העת העתיקה. היסטוריונים בני זמננו שינו דעה זו.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

12

אפרטהייד הלכה למעשה: "שטח ציבורי זה על מתקניו שמור לשימושם הבלעדי של אנשים לבנים. בפקודת מזכיר המחוז"

Crystal Clear action 1leftarrow.png אָפַּרְטְהַיְדאפריקאנס: Apartheid - הפרדה) היא המדיניות והמשטר הגזעניים שהונהגו על ידי ממשל המיעוט הלבן בדרום אפריקה משנת 1948 ועד שנת 1990. מדיניות זו הושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעונים (בני תערובת), ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן.

מדיניות האפרטהייד זכתה לגינויים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית החל משנות ה-60, תהליך שהביא בהדרגה לנידויה של דרום אפריקה ממשפחת העמים ולהטלת סנקציות נגדה. אלה, בשילוב תסיסה פנימית חריפה מצד ארגוני התנגדות לאפרטהייד, הביאו בסופו של דבר לקריסת משטר האפרטהייד לאחר ארבעה עשורים, בתהליך שבוצע בדרכי שלום ותוך העברה מסודרת של השלטון לידי הרוב השחור בבחירות דמוקרטיות.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

13

מבצר עתלית

Crystal Clear action 1leftarrow.png מבצר עתלית (ידוע גם כמבצר פרגרינורום או טירת פֶּלֶרֶן) הוא אתר ארכאולוגי ובו מבצר צלבני, כמו גם שרידי יישוב קדומים יותר. האתר נמצא סמוך לעיר עתלית שבמישור החוף, והוא היה מקום מושבם של אחרוני הצלבנים הנוצרים בארץ ישראל, לפני שנטשו את ממלכתם והפליגו אל מעבר לים. בניצול הטופוגרפיה דומה מבצר עתלית מבחינה רעיונית לטירות דורבן, אך מיקומו ותוכניתו יוצאי הדופן מציבים אותו בקטגוריה בפני עצמו כמבצר אי. עתלית איננו המבצר הצלבני הגדול ביותר, ומעט מאד נותר מביצוריו. עם זאת, ייחודו, המאסיביות וחוזקם של ביצורי הצד המזרחי (יבשתי) הופכים את עתלית לאחד המבצרים הצלבניים המעניינים ביותר. פרופסור יהושע פראוור מציין בספרו כי מבצר עתלית הוא דוגמה ליכולתם וכשרונם של הצלבנים בפתרון בעיות באדריכלות צבאית "גלעד למיומנות, ידע וכשרון המצאה שאין רבים כדוגמתו". המבצר הוקם במהלך שנת 1218 על ידי אבירי המסדר הטבטוני והאבירים הטמפלרים ביוזמת מלך ממלכת ירושלים ז'אן דה בריין ובליל ה-14 באוגוסט 1291, לאחר נפילת העיר עכו בידי הצבא הממלוכי, ננטש המבצר והמוסלמים מוטטו את מגדלי המבצר ושעריו. סדרת רעידות אדמה ושיני הזמן הרסו חלקים נוספים מהמבנים. הרס נוסף נגרם משימוש משני באבני עתלית במפעלי בנייה עות'מאנים בעכו וחיפה. תהליך פירוק אבני המבצר לצורכי בנייה נמשך עד לסופה של המאה ה-19.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

14

קרב קאנאי

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב קאנאי היה אחד הקרבות העיקריים במלחמה הפונית השנייה. הקרב התרחש ב-2 באוגוסט 216 לפנה"ס, בין הרפובליקה הרומית ובעלות בריתה לבין קרתגו. הקרב נערך ליד העיירה הרומית קאנאי על גדת נהר האאופידוס (כיום אופאנטו), בחבל הארץ אפוליה (כיום פוליה) בדרום מזרח חצי האי האפניני.

הקרב נערך בשנה השלישית של המלחמה, לאחר ניצחונות אחדים של חניבעל על הרומאים בקרבות קודמים. הרומאים, שהכירו בעליונותו הטקטית של חניבעל, גייסו כוח חסר תקדים בתולדות רומא בניסיון להבטיח את ניצחונם. ואולם, גודל הכוחות הרומאים לא תרם אלא להגדלת אבדותיהם.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

15

קרלוס השלישי, מלך ספרד, שבזמן שלטונו בוצעו מרבית הרפורמות הבורבוניות

Crystal Clear action 1leftarrow.png הרפורמות הבורבוניות הוא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת צעדים שנקט הכתר הספרדי תחת בית בורבון במרוצת המאה ה-18, במיוחד בשליש האחרון שלה תחת קרלוס השלישי, שנועדו להגביר את אחיזת הכתר באימפריה הספרדית ולהגדיל את הרווח המופק מהקולוניות, וזאת ברוח הנאורות שעלתה באותה העת באירופה כולה. תחילה יושמו הרפורמות בספרד עצמה, ומאוחר יותר ברחבי האימפריה, ונגעו בכל תחומי החיים. כך למשל, הקמת מיליציות, חיזוק הצי ושיפוץ מבצרים נועדו לשמור על ביטחון האימפריה כנגד מעצמות קולוניאליות אחרות בעולם החדש, ושינוי שיטת המיסוי וכינון סחר חופשי בתוך האימפריה נועדו להגדיל את הרווחים מהקולוניות. הרפורמות השפיעו עמוקות על החברה הקולוניאלית ותרמו לתחילת תהליך העצמאות של אמריקה הספרדית בראשית המאה ה-19.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

16

סמלה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה

Crystal Clear action 1leftarrow.png המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניהגרמנית: SPD - Sozialdemokratische Partei Deutschlands, מוכרת בראשי התיבות, הנהגים "אֵס פֵּה דֵה") היא המפלגה הוותיקה ביותר בגרמניה הפעילה עדיין כיום, ואחת הגדולות והוותיקות בעולם. בשנת 2003 ציינה 140 שנה לייסודה, כשבשורותיה יותר מ-600,000 חברים. מפלגה זו היא הגדולה ביותר בגרמניה. שורשי המפלגה בתנועת העבודה הגרמנית, ובעבר נטתה יותר לאידאולוגיה הסוציאליסטית, והיא עדיין חברה באינטרנציונל הסוציאליסטי, כמו גם במפלגת הגג האירופית מפלגת הסוציאליסטים האירופאים.

המפלגה שימשה בתחילת קיומה כקולה של תנועת הפועלים הגרמנית, ובימי האימפריה הגרמנית הייתה לעיתים המפלגה החזקה ביותר ברייכסטאג, ויצרה מנגנון מסועף של "מדינה בתוך מדינה". לאחר התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה ב-1918 הייתה המפלגה בין מקימיה של רפובליקת ויימאר, בימי הרייך השלישי נאסרה פעולתה, אך לאחר מלחמת העולם השנייה פעלה במערב גרמניה, בראשות אישים בולטים כוילי ברנדט והלמוט שמידט בבחירות בשנת 2009 ספגה המפלגה מפלה קשה. כיום (2010) נמצאת המפלגה באופוזיציה לממשלה בראשותה של אנגלה מרקל.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

17

העיר האסורה, בייג'ינג. מרכז השלטון של שושלת מינג

Crystal Clear action 1leftarrow.png שושלת מינג הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644. שושלת מינג הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן). שושלת מינג החליפה בשלטון את שושלת יו'אן של הקיסרים ממוצא מונגולי והיא הוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). סין תחת שלטון שושלת מינג הייתה קרויה "אימפריית מינג הגדולה". בשיאה שלטה האימפריה של שושלת מינג על אזורים נרחבים. בצפון האימפריה היו קוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן אזורי חסות של האימפריה והעלו לה מס, ובדרומה שלטה האימפריה ישירות על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי־פעם.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

18

ארטילריה יוונית, נובמבר 1940

Crystal Clear action 1leftarrow.png מלחמת איטליה-יוון היא עימות בין איטליה הפאשיסטית ובין יוון שהחל ב-28 באוקטובר 1940 והסתיים ב-6 באפריל 1941. העימות סימן את תחילת המערכה הבלקנית במלחמת העולם השנייה.

תחילת העימות ברצונו של בניטו מוסוליני להוכיח להיטלר כי איטליה היא מעצמה במרחב הים התיכון ולזכות בניצחון צבאי מקביל לניצחונותיו של היטלר בתחילת המלחמה, ובתפיסה כי הים התיכון, ובמיוחד אזור דרום מזרח אירופה, הוא "שטח השפעה איטלקי". ב-28 באוקטובר 1940, לאחר שראש הממשלה היווני יואניס מטקסס, שהיה אף הוא בעל נטיות פשיסטיות ופרו נאציות, דחה אולטימטום של מוסוליני להעניק לאיטליה שטחים ביוון, הורה מוסוליני לכוחותיו לפלוש לשטח יוון. הצבא היווני הדף את הפלישה, ואף הצליח לכבוש חלקים מאלבניה. מתקפה איטלקית נוספת, במרץ 1941, נהדפה אף היא. רק לאחר פלישה גרמנית דרך יוגוסלביה ובולגריה, הצליחו כוחות הציר לכבוש את יוון. הישגי היוונים אל מול איטליה היו הניצחון הראשון ביבשה של מדינה כלשהי על כוחות מדינות הציר במלחמת העולם השנייה. הלחימה חשפה את חולשתה הצבאית של איטליה. הצורך בהתערבות גרמנית היה שלב בהפיכת איטליה מבעלת ברית שוות מעמד לגרורה גרמנית, ולבסוף, ב-1943, למדינה כבושה. יוון הפסידה במערכה, ונכבשה על ידי גרמניה, אך זכר הלחימה של הכוחות היוונים נשמר כיום ביוון כמורשת של גבורה והתנגדות לתוקפנות.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

19

Crystal Clear action 1leftarrow.png אייתוללה רוחאללה מוסאוי ח'ומייני (24 בספטמבר 19023 ביוני 1989), כהן דת מוסלמי שיעי ומנהיגה הפוליטי של המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, שבה הורד מכיסאו השאה האחרון – מוחמד רזה פהלווי. לאחר המהפכה שימש ח'ומייני בתפקיד המנהיג העליון – התפקיד החשוב ביותר במערכת הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית החדשה. הוא החזיק בתפקיד זה עד יום מותו.

ח'ומייני נחשב למנהיגם הרוחני של מוסלמים שיעים רבים ברחבי העולם. באיראן (ובקרב תומכיו) הוא כונה בתואר אימאם ולא "אייתוללה בכיר". ח'ומייני היה גם תאורטיקן פוליטי אסלאמי חדשני ובעל השפעה, התאוריה המפורסמת ביותר שפיתח היה "וַלַאיַתֶ פֶקִיה" – שלטון איש הדת. הוא נבחר לאיש השנה של המגזין "טיים" ב-1979, ונבחר לאחד מ-100 אנשי המאה ה-20 על ידי המגזין.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

20

נושאת המטוסים יורקטאון נפגעת מטורפדו

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב מידווייהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מיי") היה ניסיון כושל של הצי הקיסרי היפני להלום בצי האמריקני במלחמת העולם השנייה. הקרב, שמהווה את אחת מנקודות המפנה במלחמת העולם השנייה בכלל, ובזירת האוקיינוס השקט בפרט, החל ב-4 ביוני 1942 כשמטוסים יפניים תקפו את אטול מידוויי שבשליטת ארצות הברית.

בקרב מידוויי ספגו נושאות המטוסים היפניות מכה קשה ביותר, ויפן אבדה את תנופתה. התעשייה היפנית לא הצליחה להדביק את קצב הייצור של זו האמריקנית, וכך מצא עצמו הצי הקיסרי עד מהרה בנחיתות מספרית מול הצי האמריקני. אך יותר מאובדן נושאות המטוסים, קשה היה אבדן הטייסים. כתוצאה מהתבוסה נטתה העוצמה הימית באוקיינוס השקט לצד ארצות הברית. הצי היפני נותר חבול במידה כזו שיכול היה להתעמת עם האמריקנים רק בלילות, או בחיפוי מטוסים מן היבשה. משלב זה ואילך, עברו היפנים למגננה הניצחון האמריקני לא סיים את המלחמה. ולוחמה עיקשת בים נמשכה כמעט עד סוף המלחמה ואף שהשיגו ניצחונות טקטיים אחדים, לא הצליחו היפנים להטות את הכף ולנצח את האמריקנים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

21

דגם של תלת-חתרית יוונית

Crystal Clear action 1leftarrow.png תלת-חתרית הוא השם העברי המודרני של סוג ספינת מלחמה ים תיכונית מן העת העתיקה, שנקראה ביוונית טריארס (τριήρης) ובלטינית טרירמיס (triremis). לעיתים היא נקראת בעברית גם טריארה או טרירמה. המספר "שלוש" בשם היווני והלטיני מתייחס למספר החותרים ב"יחידת החתירה". ספינה זו הייתה בעלת שלוש שורות משוטים, זו מעל זו, ובכל אחד מן המשוטים אחז חותר יחיד. יחידת החתירה מנתה אפוא שלושה חותרים - אחד במפלס עליון, אחד במפלס אמצעי ואחד במפלס תחתון. אוניות גדולות ממנה היו אף הן תלת-חתריות, אך בכל משוט אחז יותר מחותר אחד.

ספינה זו, שהייתה ספינת המלחמה הסטנדרטית בציי הים התיכון במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס, היא סוג של גליאה - ספינה שהונעה בעזרת משוטים. המצאת התלת-חתרית מיוחסת לפיניקים, אך היא ידועה בעיקר ככלי השיט המלחמתי של ערי המדינה ביוון. השליטה הרומאית המוחלטת באגן הים התיכון הפכה את הצורך באוניות מלחמה גדולות למיותר; עד שנת 325 לא היו יותר בים התיכון גליאות בעלות משוטים. ב-1987 בנתה במספנה בפיראוס העתק של תלת-חתרית אתונאית, שנקראה "אולימפיאס", השחזור הוכיח את ההנחות שהיו מוטלות בספק, לגבי מבנה התלת-חתריות וביצועיהן. האולימפיאס יצאה לכמה הפלגות במשך השנים הבאות, ובשנת 2004 שימשה להובלת הלפיד האולימפי כחלק מפתיחת אולימפיאדת אתונה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

22

יחידה של הצבא הקולוניאלי של גרמניה, תמונה מתקופת המרד

Crystal Clear action 1leftarrow.png מרד המאג'י-מאג'י, (בגרמנית: Der Maji-Maji-Aufstand), הוא התקוממות של עשרות שבטים וקבוצות אתניות במזרח אפריקה הגרמנית (Deutsch-Östafrika), בין שנת 1905 ל-1907, נגד השלטון הקולוניאלי הגרמני. הגרמנים דיכאו את המרד באכזריות במה שנחשב לטבח העם הראשון באפריקה יחד עם רצח העם של ההררו והנאמה. "מאג'י" בסווהילית פירושו "מים".

תגובת השלטונות הקולוניאלים הגרמנים למרד הייתה הרת אסון מבחינת המקומיים. מתחילת המרד ועד לסיומו ב־1907 נדונו למוות אלפי אפריקאים, ובתיהם ושדותיהם הועלו באש. עשרות אלפי לוחמים נפלו בשדות הקרב, מאות אלפי אזרחים נעקרו מבתיהם, שדותיהם ויבוליהם הוצתו ונכחדו. מספר הקורבנות כתוצאה ממעשי הדיכוי של המרד מוערך בכ־100 אלף עד 250 אלף. בטנזניה מציינים את מרד המאג'י מאג'י כאירוע לאומי חשוב ביותר. גורמים גרמניים ממשלתיים מקפידים לכנות את מרד המאג'י מאג'י "מלחמה", מה שמצייר תמונה מעוותת כאילו מדובר בעימות בין שני כוחות צבאיים, ולא במרד של ילידים נגד כובש זר, ובכך עוררו לא פעם מחאות בטנזניה. הטנזנים מקפידים לציין כי מדובר במרד של כוחות לא שקולים נגד הכובש הקולוניאליסטי.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

23

וינסטון צ'רצ'יל במהלך ועידה בקוויבק (1944)

Crystal Clear action 1leftarrow.png סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'ילאנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill‏; 30 בנובמבר 1874 - 24 בינואר 1965) היה מדינאי בריטי. כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1940 - 1945 ובשנים 1951 - 1955. בזכות נחישותו והחלטותיו בזמן מלחמת העולם השנייה, הוכר כאדריכל הניצחון על גרמניה הנאצית וכאחד מגדולי המדינאים במאה ה-20. על ספרי ההיסטוריה שכתב הוענק לו פרס נובל לספרות. בשנת 1963 היה צ'רצ'יל לאדם הראשון אשר קיבל מנשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי תואר של "אזרח כבוד של ארצות הברית". ב-15 בינואר 1965 לקה בשבץ ובדימום מוחי נרחב, וב-24 בינואר 1965 מת. על פי פקודתה של המלכה אליזבת השנייה הונח ארונו למשך שלושה ימים בכנסיית וסטמינסטר על מנת לאפשר לעם לעבור על פניה, וטקס ההלוויה נערך בקתדרלת סנט פול. בהלוויה נכחו מנהיגים רבים מכל העולם, מישראל הגיעו נשיא המדינה זלמן שזר וראש הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון. היה זה הכינוס הגדול ביותר של ראשי מדינות עד הלוויתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2005. צ'רצ'יל נטמן, לבקשתו, בחלקת הקבר המשפחתית בכנסיית סנט מרטין בכפר בלאנדון, לא רחוק מארמון בלנהיים שבו נולד.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

24

מבט מכיוון מערב על אנדרטת התגליות שבליסבון

Crystal Clear action 1leftarrow.png האימפריה הפורטוגזיתפורטוגזית: Império Português) היא אימפריה קולוניאלית ימית שנוצרה בעקבות תגליותיהם של הספנים הפורטוגזים.

פורטוגל בלטה כחלוצת עידן התגליות האירופי בין המאה ה-15 למאה ה-17. בתקופה זו הפליגו ספניה ברוב האוקיינוסים על פני כדור הארץ והגיעו למרחקים הולכים וגדלים מהבירה ליסבון. בכל נקודת חוף שעליה תבעו הפורטוגזים ריבונות, הוצב עמוד אבן גדול המכונה בפורטוגזית פדראו. בשלבים הראשונים, הפליגו ספני פורטוגל לאיים באוקיינוס האטלנטי ולאורך חופי מערב יבשת אפריקה עד לקצה הדרומי שלה. בהמשך הם הגיעו גם להודו, לסין וליפן במזרח ולברזיל במערב. בתחילה הושם דגש בעיקר על מסחר ופחות על קולוניזציה. הפורטוגזים הקימו נקודות מסחר (פייטוריאש) בחופן של טריטוריות שמעבר לים, והיו גם אזורים שבהם התבצע המסחר ישירות מסיפון הספינות הפורטוגזיות שעגנו בחופים זרים. היו לפורטוגל גם מספר מושבות שכללו ערים, כדוגמת גואה ומקאו, ובשלבים מאוחרים יותר הוקמו גם מושבות בשטח נרחב, דוגמת ברזיל. ההשתלטות הפורטוגזית הן על נתיבי שיט ומסחר והן על טריטוריות עשירות מעבר לים, הביאה לפריחה כלכלית בפורטוגל והפכו אותה למעצמה עולמית ראשונה במעלה במאה ה-16.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

25

מראה כללי של מצודת ביריה

Crystal Clear action 1leftarrow.png העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהחלה בסוף חודש פברואר 1946 והגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946. תחילת הפרשה בהחלטתם של שלטונות המנדט הבריטי להכריז על היישוב היהודי ביריה, הסמוך לצפת, כ"שטח צבאי מוחזק", וזאת לאחר שתושביו, בני המחלקה הדתית של הפלמ"ח, נתפסו בהחזקה בלתי חוקית של נשק. משמעות ההכרזה הייתה הורדת היישוב מן הקרקע ואיסור על מגורי יהודים במקום. השטח נתפס והוחזק על ידי החיילים הבריטיים.

הורדתה מהקרקע של נקודת היישוב הגלילית המבודדת, נתפסה על ידי הנהגת היישוב כתקדים מסוכן, וכפגיעה ישירה בזכות להתיישבות חופשית, בהמשך לגזירות "הספר הלבן" וחוק הקרקעות המפלה שבא בעקבותיהן. היישוב הגיב בעלייה המונית של אלפים אל ביריה, אל מול התנגדותו של הצבא הבריטי. בתחילה גילו הבריטים התנגדות עיקשת, ופיזרו את המתיישבים בטנקים ובשריוניות. לאחר הפעם השנייה שעלו המונים לביריה הסכימו שלטונות המנדט לקיומו של יישוב קבע במקום. ההתנגדות ההמונית להסרת נקודת היישוב היהודית, וכניעת השלטונות הבריטים, נתפסה כהצלחה של אנשי היישוב במאבק על ההתיישבות. ביריה נתפסה כסמל להתיישבות ולעמידה איתנה, וכתמרור חשוב בדרך אל ההתיישבות החופשית, העלייה החופשית והמדינה העברית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

26

קרב קרני חיטין

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב קרני חיטין הוא קרב מכריע שהתרחש ב-4 ביולי 1187, בקרני חיטין הסמוכה לטבריה, בין הצלבנים מממלכת ירושלים בהנהגת גי דה ליזיניאן, ובין השושלת האיובית בהנהגת צלאח א-דין. בקרב נחלו הצלבנים תבוסה ניצחת.

הקרב היווה קתרזיס של מאבק ארוך בין הצלבנים למוסלמים שראשיתו במסע הצלב הראשון. הצלבנים הגיעו לארץ ישראל מצרפת וממדינות אחרות באירופה המערבית החל מסוף המאה ה-11. משתתפי מסעי הצלב, הידועים בשם "צלבנים", נקראו "פרנקים" בפי הערבים. שיאו של מאבק שניהל צלאח א-דין נגד ממלכת ירושלים הצלבנית. קרב זה, אשר בו נחל צלאח א-דין את ניצחונו הגדול על הצלבנים, היווה את נקודת השבר של ממלכת ירושלים, שלאחר הקמתה בעקבות מסע הצלב הראשון נראתה ככוח אזורי מבוסס. לאחר קרב קרני חיטין החלה התמוטטות הממלכה עד לחורבנה הסופי - התבוסה הייתה קשה עד כדי כך שכמעט כל הערים והמבצרים הצלבניים נכנעו לצלאח א-דין לאחריה, וממלכת ירושלים הפסיקה בעקבותיה להוות גורם משמעותי בלבנט.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

27

הנפת דגל הדיו באילת המסמנת את סיום המלחמה

Crystal Clear action 1leftarrow.png מלחמת העצמאות (או מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ו-מלחמת 1948) הייתה המלחמה על עצמאותה של מדינת ישראל כנגד ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב שרצו למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל המנדטורית, בהתאם לתוכנית החלוקה של עצרת האומות המאוחדות. המלחמה הסתיימה בניצחונו של צה"ל, שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה. עם זאת, מחיר הדמים ששילם היישוב היהודי היה כבד מאוד, חרבו מספר יישובים יהודיים והעיר העתיקה של ירושלים נותרה בשליטתה של ממלכת ירדן. במהלך המלחמה עזבו את הארץ מאות אלפי ערבים וחרבו מאות כפרים. לאירועים האלה ניתן על ידי הערבים הכינוי הנכבהערבית - "האסון" או "המכה").

המלחמה החלה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, והסתיימה רשמית ב-20 ביולי 1949, אף כי הקרבות הסתיימו כבר במרץ 1949, כעשרה חודשים לאחר הכרזת העצמאות. בשלב ראשון פתחו ערביי ארץ ישראל בלחימה, כשהם נעזרים בכוחות ערבים בלתי סדירים שבאו מבחוץ. בתחילת אפריל 1948, לאור כישלון המגננה כנגד המתקפות הערביות, החל שלב שני בו פתחה ההגנה במתקפה בהתאם לתוכנית ד' כדי להשתלט על השטחים שיועדו למדינה היהודית ולהתכונן לפלישת צבאות ערב. בשלב שלישי מדינות ערב הצטרפו למלחמה, עם צבאותיהן הסדירים, בפלישה למדינה שזה עתה הוקמה, מיד עם תום המנדט הבריטי ב - 15 במאי 1948. המדינה שהוקמה במהלך המלחמה כוננה ממשלה זמנית, נקבעו סדרי שלטון ומשפט והכוחות הלוחמים שנקראו מיום הכרזת המדינה בשם "כוחות המגן" הוכרזו ב-26 במאי 1948 כצבא הגנה לישראל.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

28

המגדל הלבן בעיר רמלה, נבנה בתקופה הממלוכית

Crystal Clear action 1leftarrow.png התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 12601517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל. הממלוכים היו שליטים מוסלמים ממוצא לא ערבי, שמרכז שלטונם היה בקהיר. בתקופה זו לא הייתה ארץ ישראל יחידה מדינית נפרדת, ורוב שטחה (פרט לנגב הדרומי ולמובלעות באזור החוף כגון עכו) נכלל כחלק מהפרובינציה (וָ‏לָ‏איָ‏ה) שנקראה "אָ‏-שָ‏אם" ("סוריה הגדולה"), שהשתרעה על שטחי סוריה המודרנית, לבנון, ארץ ישראל וחלקים מעבר הירדן המזרחי. חשיבותה העיקרית של הארץ הייתה כשטח מעבר בין המרכז השלטוני בקהיר לבין בירת המחוזות הצפוניים של הסולטנות הממלוכית בדמשק, ולחזית אל מול איום הפלישה המונגולית, ובה עברה דרך הדואר הראשית בין שני המרכזים. בנוסף, הייתה לארץ חשיבות דתית, בהיותה אתר התרחשותם של הסיפורים המוזכרים בקוראן, כדוגמת סיפורי האבות.

בירת החלק הצפוני של הארץ הייתה העיר צפת ובירת החלק הדרומי עזה. ערים מרכזיות נוספות בארץ היו חברון, רמלה, לוד, שכם, ג'לג'וליה, קאקוןעמק חפר), וירושלים. ירושלים הממלוכית מהווה מקרה מיוחד של עיר שהייתה בעלת חשיבות דתית עליונה, אך מילאה תפקיד שלטוני ומסחרי שולי. תולדותיה, על אף שהן משיקות לתולדות ארץ-ישראל בכלל, נבדלות מהן במובנים רבים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

29

"לֶאוֹ בֶּלְגִיקוּס" (Leo Belgicus), או "האריה של ארצות השפלה" - מפה של ארצות השפלה בדמות אריה, מתקופת תור הזהב ההולנדי. המפה, שצייר קְלָאס יַנְסוֹן פִיסֶר ב-1609, מבטאת את ביטחונו העצמי של העם ההולנדי באותה תקופה של שלום, שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית חסרת תקדים.

Crystal Clear action 1leftarrow.png ההיסטוריה של המרחב הקרוי כיום בשם "הולנד" מתחילה אמנם לפני למעלה מ-100,000 שנה, אז ניכרו באזור סימניה הראשונים של פעילות אנושית, אך מקורות כתובים העוסקים בתושביה הופיעו לראשונה רק בתקופה הרומית. בימי הביניים כללו ארצות השפלה רוזנויות, דוכסויות ודיוקסיות שונות, שאוחדו והיו למדינה אחת תחת שלטון בית האבסבורג במאה ה-16. הצלחתו של הקלוויניזם בארצות השפלה והניסיון ליצור משטר ריכוזי ולדכא את חופש הדת הביאו למרד נגד פליפה השני, מלך ספרד. ב-26 ביולי 1581 הוכרזה עצמאות, שהוכרה לבסוף אחרי מלחמת שמונים השנה (15681648). שנות המלחמה מציינות גם את תחילתו של תור הזהב בהולנד, תקופה של שגשוג מסחרי ותרבותי שנמשכה, פחות או יותר, במשך כל המאה ה-17.

לאחר הכיבוש הצרפתי בתחילת המאה ה-19, החלה הולנד את דרכה כמונרכיה שבראשה עומד בית אורנז'. אך לאחר תקופה קצרה של שלטון שמרני, לא ניתן היה עוד להתעלם מרחשי הליברליזם בעם, והמדינה הפכה לדמוקרטיה פרלמנטרית שבראשה מונארך החל ב-1848, וכך נשארה עד היום, למעט בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.הולנד כיום היא מדינה מודרנית ומתועשת, יצואנית חשובה של מוצרים חקלאיים. סחר בינלאומי היה מאז ומתמיד רכיב מרכזי בכלכלה ההולנדית, עם השפעה חזקה גם על התרבות, והיה בין הגורמים המרכזיים במאבק על העצמאות.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

30

אריך פון מאנשטיין

Crystal Clear action 1leftarrow.png גנרל-פלדמרשל אריך פון מאנשטיין (18871973) היה קצין בכיר בוורמאכט ואחד מאדריכלי ניצחונותיו הגדולים בעת מלחמת העולם השנייה.

מאנשטיין נודע בחשיבתו האסטרטגית, אשר היא שעמדה מאחורי תוכנית "אבחת מגל" שבה הכה הוורמאכט את צבאות בעלות הברית בצרפת בשנת 1940. בחזית הרוסית הגיע מאנשטיין להישגים אל מול הצבא האדום והיה אחד האחראים העיקריים לייצוב החזית לאחר התבוסה הגרמנית בקרב סטלינגרד בשנת 1943. בשנת 1944 סר חינו בעיני אדולף היטלר והוא פוטר מתפקידיו.

לאחר המלחמה נדון מאנשטיין על ידי בית דין צבאי בריטי לעונש בן 18 שנות מאסר על מעורבותו בפשעי מלחמה. הוא שוחרר לאחר ארבע שנים בשל בריאות לקויה. לאחר מכן שירת כיועץ לממשלת מערב גרמניה, סייע להקים את הבונדסוור, ואף שימש כראש המטה הכללי של הבונדסוור בדרגת כבוד.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

31

קטר 153 בראש רכבת משא על מסילה צרה עם מטען צינורות נפט, בחיפה בשנת 1946 לערך

Crystal Clear action 1leftarrow.png הרכבת המנדטורית היא חברת רכבות בשליטה בריטית אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1920 ועד תום המנדט בשנת 1948. על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית קמה לאחר ייסוד מדינת ישראל, רכבת ישראל. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים, והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל.

הנהלת הרכבת המנדטורית שכנה במתחם תחנת הרכבת חיפה מזרח והסדנאות הראשיות של הרכבת היו בקישון וכן בלוד. בחיפה השתמשה הרכבת המנדטורית בעיקר במבנים ומתקנים שהותירה אחריה הרכבת החיג'אזית בתחנת הרכבת בחיפה. מיקומה של הנהלת הרכבת המנדטורית בצפון הארץ הצביע על החשיבות האסטרטגית שייחסו הבריטים לחיפה, בזכות הנמל הנוח במקום ובזכות היות חיפה צומת רכבות מרכזי בין עבר הירדן וסוריה מצפון למצרים ושאר ארצות אפריקה מדרום.

Crystal Clear action back.pngלערך המלא

32

אנטונסקו (מימין) במהלך פגישה בגרמניה הנאצית עם שר החוץ יואכים פון ריבנטרופ (1943)

Crystal Clear action 1leftarrow.png יון ויקטור אנטונסקו (15 ביוני 18821 ביוני 1946) היה שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי לגירושם של יהודים בבסרביה ובבוקובינה ולטבח אודסה.

בטרם עלייתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה, שבשיאהּ הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא נחשב אנטונסקו למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. עם עלייתו לשלטון ב-1940 הצליח אנטונסקו להרחיב את גבולות המדינה ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כאשר אילצה אותה ברית המועצות לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשות גרמניה הנאצית, הודח אנטונסקו מתפקידו ונעצר. עד היום נותר אנטונסקו בעיני הרומנים דמות מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי, בזכות ניסיונו לממש את החלום של "רומניה הגדולה החדשה".

Crystal Clear action back.png לערך המלא

33

דיוקן עצמי של לאונרדו דה וינצ'י. 1512 - 1518 לערך. מצוי כיום בביבליוטקה ריאלה בטורינו

Crystal Clear action 1leftarrow.png לאונרדו דה וינצ'י (15 באפריל 1452 - 2 במאי 1519) היה איש אשכולות איטלקי חשוב, מגדולי אמני הרנסאנס, שקנה לו מקום ייחודי בתולדות האנושות כאדם הבקיא בכל תחומי הידע האנושי בזמנו. במהלך חייו הועלה על נס כמדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומאי, צייר, פסל, אדריכל ומוזיקאי מצטיין. לא אחת מתואר דה וינצ'י כארכיטיפ של איש הרנסאנס או הגאון האוניברסלי, אדם שסקרנותו האין-סופית משתווה רק לכוח ההמצאה שלו. דה וינצ'י נחשב לאחד הציירים הדגולים בכל הזמנים ואחת מיצירותיו, מונה ליזה, היא מיצירות האמנות המפורסמות ביותר בעולם אם לא המפורסמת שבהן, והיא משמשת השראה לאין-ספור יצירות פופ, אוונגרד, מוזיקה וספרות.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

34

המצור על קונסטנטינופול

Crystal Clear action 1leftarrow.png כיבוש קונסטנטינופול (29 במאי 1453) הוא אירוע הנחשב לאבן דרך חשובה בהיסטוריה העולמית ואקורד הסיום של ימי הביניים. קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, מרכז שלטוני, דתי, תרבותי וצבאי במשך אלף שנים, נכבשה על ידי כוח עולה, צבא האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן מהמט השני, שמיהר להפוך אותה לבירתו החדשה.

בנוסף לקץ האימפריה הביזנטית ולניצחון צבאי אסטרטגי רב חשיבות, לנפילת קונסטנטינופול לידי הטורקים היו השלכות מרחיקות לכת, שתוצאותיהן נגעו כמעט לכל הפסיפס התרבותי של התקופה ושל התקופות הבאות אחריה. בשנת 1930 עדיין נשמע הד נפילת קונסטנטינופול, כששונה שמה באופן רשמי לאיסטנבול, שמונה שנים לאחר שהאימפריה העות'מאנית עצמה התפוררה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

35

מרקוס ויפסניוס אגריפה

Crystal Clear action 1leftarrow.png מרקוס ויפסניוס אגריפה (63 לפנה"ס - מרץ 12 לפנה"ס), איש צבא ומדינאי רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה וראשית תקופת האימפריה. כתוצאה מידידותו הקרובה עם אוגוסטוס, עלה אגריפה לגדולה, ואף שימש כמצביאו הראשי של אוגוסטוס בתקופת מלחמות האזרחים. ניצחונותיו של אגריפה על סקסטוס פומפיוס ומרקוס אנטוניוס אפשרו לאוגוסטוס לבסס את כוחו ברומא ובאיטליה, ובסופו של דבר להפוך לאדונו הבלתי מעורער של העולם הרומאי.

לאחר הקמתו של משטר הפרינקפס, המשיך אגריפה לשמש כיועצו הקרוב וכיד ימינו של אוגוסטוס, והיה אחד האנשים החזקים והנערצים ברומא. אגריפה הפך לחתנו של אוגוסטוס על ידי נישואיו לבתו יוליה, ובסופו של דבר הוענקו לו סמכויות שהפכו אותו לשותף בשלטון עם כוחות כמעט שווים לאלו של אוגוסטוס. עד מותו, נחשב אגריפה ליורשו העתידי של אוגוסטוס.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

36

חשבונייה סינית

Crystal Clear action 1leftarrow.png האריתמטיקה היא הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום. ההיסטוריה של האריתמטיקה משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה. בחלק מהמקרים היו אלה התפתחויות שנצברו על סמך ניסיון רב-שנים ובחלק מהמקרים היו אלה פירות מחקר של מתמטיקאים בודדים. עד לעת החדשה התפתחה האריתמטיקה באופן שונה באזורים גאופוליטיים שונים, ולפיכך כרוכה היסטוריה זו גם בהיסטוריה הדתית, החברתית והגאופוליטית של מקומות אלה. כך, למשל, עם כיבוש הבבלים את מסופוטמיה, ירשו אלה את השימוש בבסיס 60 מקודמיהם האשורים. כדוגמה נוספת, רוחבית, ניתן להסתכל על מושג האפס. פיתוחו, כפי שהוא מוכר היום, עבר שלבים רבים והושפע רבות מהקשיים התפיסתיים, הדתיים והפילוסופיים שעורר בתרבויות השונות.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

37

19450715 Buchenwald survivors arrive in Haifa.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. היא כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית, המצומצמת בהיקפה.

ההעפלה באה תחילה כתגובה לליל הבדולח בגרמניה ולאנטישמיות באירופה וכנגד ההגבלות הקשות של הבריטים לעלייה. במהלך מלחמת העולם השנייה תפקדה למען הצלת יהודים מהשמדה בשואה, ולאחר מכן היוותה את מפעל העלייה המשמעותי ביותר לארץ ישראל. מרבית המעפילים הפליגו מאירופה תוך קשיים עצומים ובספינות רעועות, ומקצתם הגיעו ארצה בהעפלה יבשתית מארצות המזרח. הבריטים הצליחו לתפוס חלק גדול מהמעפילים, ומשנת 1946 החלו לגרשם למחנות בקפריסין. ההעפלה קיבלה סיקור תקשורתי נרחב בעולם כולו, הפכה לסמל תודעתי חשוב עבור התנועה הציונית ותרמה גם להישגים המדיניים שלה.

Crystal Clear action back.png למאמר המלא

38

Bandiera cubana.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png ההיסטוריה של קובה, המדינה הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינות האיים הקריביים, מתחילה בסביבות 5,300 לפני הספירה, אז ראשוני המתיישבים בה היו בני הגואחנטביי. בעקבותיהם הגיעו גם בני הסיבוניי והטאינו. רוב התושבים היו חקלאים, אך היו בהם גם ציידים-לקטים. קובה היא מהמקומות הראשונים אליהם הגיע כריסטופר קולומבוס בעולם החדש, ב-28 באוקטובר 1492. הספרדים החלו ליישב את קובה ב-1511. התנגדות התושבים המקומיים לספרדים דוכאה.

במשך קרוב ל-400 שנות שלטון ספרדי בקובה נעלמו בהדרגה התרבויות המקומיות, והמקומיים נטמעו בספרדים. אלו פיתחו את תעשיות הסוכר והטבק, וקובה הייתה ליצואנית הגדולה בעולם של מוצרים אלה. במהלך המאה ה-19 קמו בקובה תנועות בדלניות ששאפו לעצמאות, אך בסופו של דבר, הייתה זו מלחמת ארצות הברית-ספרד ב-1898 ששמה קץ לשלטון הספרדי. ב-1902 זכתה קובה לעצמאות, ובראשית דרכה הייתה מדינה דמוקרטית. ב-1933 התחוללה במדינה הפיכה, שבעקבותיה שלט בה לסירוגין הרודן פולחנסיו בטיסטה. ב-1959 הושלמה המהפכה הקובנית, ואת השלטון תפס פידל קסטרו, שהפך את קובה למדינה קומוניסטית, ומבעלת ברית של ארצות הברית היא הפכה ליריבתה המרה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

39

שער הכניסה למחנה אושוויץ II - בירקנאו, מבט מתוך המחנה

Crystal Clear action 1leftarrow.png מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (Auschwitz) בדרום פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ היו שלושה מחנות מרכזיים: אושוויץ I, שהיה מחנה הריכוז הראשוני ושימש מרכז מנהלי למערכת המחנות, ובו נרצחו כ-75,000 אינטלקטואלים פולנים וכ-15,000 שבויי מלחמה סובייטיים; מחנה אושוויץ II (בירקנאו), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים, ובו נרצחו כמיליון וחצי יהודים וכ-22,000 צוענים; ומחנה אושוויץ III (מונוביץ), שפעל כמחנה עבודה עבור חברת אי גה פארבן. מעבר לשלושת המחנות הללו פעלו סביב אושוויץ כארבעים מחנות משניים, בהם הועבדו יהודים בעבודות פרך. שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת" (Arbeit macht frei), כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, ולסמל לרוע ולאכזריות האדם, לעינויים ולסבל. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

40

זירת הלחימה בפילוס, 425 לפנה"ס

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב פילוס התחולל ב-425 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפלופונסית, בין האתונאים והספרטנים. הקרב התרחש בקרבת העיר פילוס (Pylos), כיום פאליו-נאווארינו (Palio-Navarino), הנמצאת בחצי האי קוריפאסיון (Koryphasion), החולש על הכניסה הצפונית למפרץ פילוס שבדרום-מערב הפלופונסוס.

מדובר, למעשה, בשלושה קרבות שהתרחשו בזה אחר זה: התקפה ימית ויבשתית שערכו הספרטנים לסילוק כוח אתונאי; קרב ימי במפרץ פילוס; ונחיתה מן הים והתקפה אתונאית על חיל הספרטנים ובעלי בריתם.

תבוסת הספרטנים הייתה אחד הגורמים לסיום חלקה הראשון של המלחמה הפלופונסית, הנקרא "מלחמת עשר השנים" (421-431 לפנה"ס).


Crystal Clear action back.png לערך המלא

41

ציור המשחזר את התקרית, כפי שהיא מתוארת על ידי מאמיני תאוריית התרסקות העב"ם

Crystal Clear action 1leftarrow.png תקרית רוזוול היא כינוי לאירוע שבו, כך נטען, התרסק עב"ם ליד העיירה רוזוול שבניו מקסיקו, ארצות הברית, בשלהי יוני או בתחילת יולי 1947. על פי הטענה, חולצו מן העב"ם שהתרסק בסמוך לעיירה גופות של חוצנים ופריטים אחרים שמקורם בטכנולוגיה חוצנית.

לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התעורר מחדש העניין בתקרית, והצית ויכוח עז. סביב האירוע נרקמו תאוריות קשר רבות, הדנות במהותו של החפץ שהתרסק לכאורה במקום. עמדתו הרשמית של צבא ארצות הברית היא שהשברים שנמצאו במקום הם שרידים של כדור פורח ניסיוני שמשימתו מעקב בגובה רב, פרויקט שנקרא "מוֹגוּל". לעומת עמדה רשמית זאת, יש המאמינים כי במקום אכן התרסק כלי טיס חוצני, ממנו חולצו גופות של חוצנים; התומכים בתפיסה זו סבורים שצבא ארצות הברית העלים מן הציבור את האמת על האירוע. הוויכוח הפך את רוזוול לתופעה נרחבת בתרבות הפופולרית, והשם "רוזוול" הפך לסמל לכלל נושא העב"מים והמפגש עם תרבויות חוצניות; זו אחת התקריות המפורסמות ביותר והשנויות במחלוקת בתחום זה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

42

יוליוס קיסר

Crystal Clear action 1leftarrow.png גאיוס יוליוס קיסר (13 ביולי 102 לפנה"ס - 15 במרץ 44 לפנה"ס), מנהיג צבאי ופוליטי ברפובליקה הרומית, אשר הרחיב את גבולות הרפובליקה ואת תחום ההשפעה של התרבות הרומית אל תוך גאליה, היא צרפת של ימינו. קיסר יזם וניצח במלחמת אזרחים, אשר הותירה אותו כאדוניו הבלתי מעורערים של העולם הרומי, והחל ברפורמה מקיפה של הממשל והחברה ברומא. הוא הוכרז כדיקטטור לכל ימי חייו, וריכז את הכוח הפוליטי בידיו.

רציחתו הדרמטית באידו של מארס הפכה לזרז למלחמת אזרחים נוספת, שסימנה את סופה של הרפובליקה הרומית, ותחילתה של הקיסרות הרומית, כאשר בסוף המלחמה עולה בן אחייניתו ובנו המאומץ אוגוסטוס קיסר כשליט היחיד של העולם הרומי. דמותו ההיסטורית של קיסר היא בין המרתקות שבדמויות האימפריה הרומית. עד היום ישנם מחקרים, ויכוחים, מאמרים ויצירות אומנות המתייחסות לחייו ולמורשתו. קיסר שימש השראה למחזות ולספרים, שנכתבו על ידי יוצרים רבים ומגוונים שהידוע בהם - ויליאם שייקספיר אשר כתב את המחזה "יוליוס קיסר". שמו של קיסר הפך לתואר, וכן הוא משמש בהקשרים שונים כגון "ניתוח קיסרי" (שכן המסורת טוענת כי קיסר הוא הראשון שנולד באופן זה).

Crystal Clear action back.png לערך המלא

43

שריונית בריטית נטושה על חוף דייפ לאחר כישלון הפשיטה

Crystal Clear action 1leftarrow.png הפשיטה על דייפ הייתה מבצע של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, שבו נעשה ניסיון לכבוש ולהחזיק את הנמל בעיר דייפ שבצפון צרפת, שהייתה אז כבושה בידי גרמניה הנאצית. במהלך המבצע, שהתרחש ב-19 באוגוסט 1942, נחתו למעלה מ-6,000 חיילים, רובם קנדים בחוף דייפ, כשהם מסתייעים בחיפוי ימי ואווירי של בריטניה וארצות הברית. מטרת המבצע הייתה מורכבת. היה זה ניסיון להראות כי ניתן לכבוש נמל בצפון צרפת ולהחזיק בו, על מנת לשמש כמקרה מבחן בתכנון "החזית השנייה" שקרמה עור וגידים רק כשנתיים לאחר מכן, במהלך הפלישה לנורמנדי. כן שם המבצע למטרה לקבל מידע מודיעיני וטכנולוגי, אם מחקירת שבויים, ואם מתפיסת מכשיר הרדאר הגרמני, שפעל בעיירה פורוויל הסמוכה.

אף אחד מיעדי המבצע לא הוגשם. מתוך 6,086 החיילים שנחתו בחוף דייפ נהרגו או נשבו 3,623, כשישים אחוזים מהכוח התוקף. חילות האוויר של בעלות הברית כשלו בהגנה על התוקפים, ואיבדו 119 מטוסים, בעוד שהצי המלכותי הבריטי ספג 555 אבדות. ניסיון המבצע השפיע על תכנונם של מבצעי פלישה ימית עתידיים כמבצע לפיד ומבצע אוברלורד.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

44

התמונה המבוימת של פגישת הרצל והקיסר

Crystal Clear action 1leftarrow.png מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובתולדות הציונות.

במהלך המסע, שנמשך מ-11 באוקטובר עד 26 בנובמבר 1898, ביקר הקיסר בערים קונסטנטינופול, חיפה, יפו, ירושלים וביירות, שהשתייכו אז כולן לאימפריה העות'מאנית. וילהלם השני ביקש לחזק את יציבותו של השלטון העות'מאני, שנחלש בעקבות המשבר בבלקן בשנים 1878-1877, לתמוך במעמדה של הנצרות, ובמיוחד של הכנסייה הפרוטסטנטית, וכן לעודד את המתיישבים הנוצרים והיהודים בארץ ישראל, מעבר לפעילות דיפלומטית. וילהלם החל את ביקורו בחיפה, בה הוכרז יום שבתון לרגל הגעתו. ב-27 באוקטובר הגיע הקיסר למושבה שרונה, וביום המחרת עצר לביקור קצר במקוה ישראל בדרכו לירושלים. בזמן ביקורו במקוה ישראל הוא נפגש עם תיאודור הרצל, ופגישה זו הונצחה בתמונה שבדיעבד התברר כי הייתה פוטומונטאז'. הוא סייר בירושלים במשך שבוע, במהלכו חנך שתי כנסיות, נפגש שוב עם הרצל ולאחר מכן ביקר בבית לחם וביפו. הביקור היה אחד האירועים החשובים בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19, והוא זכה לאזכורים רבים בכתבי אותה תקופה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

45

העמסת ציוד על ספינת חיל הים מזנק לקראת הנסיגה מסיני

Crystal Clear action 1leftarrow.png נסיגת צה"ל מסיני ומעזה בשנים 1956 - 1957 החלה מספר ימים לאחר סיום מלחמת סיני. המלחמה הסתיימה ב-5 בנובמבר 1956 לאחר שצה"ל כבש את רצועת עזה וחלק ניכר מחצי האי סיני. באווירת האופוריה ששררה לאחר הניצחון הצבאי, נראה היה כי בכוונת ישראל להותיר שטחים אלו בשליטתה, וראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון אף דיבר בפומבי על "מלכות ישראל השלישית". שלושה ימים לאחר מכן נאלץ בן-גוריון להודיע, בעקבות לחץ מדיני שהופעל על ישראל, על נסיגת צה"ל מכל השטחים שכבש. תהליך הנסיגה החל ב-15 בנובמבר 1956 והסתיים ב-8 במרץ 1957. לשטחים שפונו נכנס כוח החירום של האו"ם, ובגבול ישראל-מצרים השתרר שקט שנמשך עשר שנים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

46

איסוף ומעצר יהודים ברחוב ביאשי בזמן הפרעות

Crystal Clear action 1leftarrow.png פרעות יאשי הוא שמם של אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה.

ב-29 ביוני 1941 הורה הרודן יון אנטונסקו לפנות את כל האוכלוסייה היהודית מהעיר. באותו יום יצאו למבצע הפינוי כוחות צבא ומשטרה רומנים יחד עם פורעים רומנים אנטישמיים, בסיוע כוחות צבא גרמנים ששהו באותה תקופה ביאשי. במהלך הפעולה נשדדו היהודים, בתיהם, עסקיהם ומוסדותיהם נבזזו וכ-15,000 יהודים נרצחו. רבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. תוך כדי הפרעות היו מתי-מעט אשר בלטו באומץ לבם כאשר ניסו לעזור ליהודים, וכעבור ימים חלקם קיבלו את תואר חסיד אומות העולם. ביניהם ניתן להזכיר את אלנה, נסיכת יוון ומלכת רומניה, שהפעילה לחץ על מנת שיוגש סיוע לניצולים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

47

בדיקת דם במהלך הניסוי

Crystal Clear action 1leftarrow.png ניסוי העגבת בטסקיגי, שנערך בין 1932 ל-1972, הוא אירוע ידוע לשמצה בהיסטוריה של האתיקה הרפואית. המדובר בניסוי קליני שנערך בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של מספר מאות עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, שנבחנו לבדיקת ההתפתחות הטבעית של מחלת העגבת לאחר שלקו בה. הכשל האתי העיקרי בניסוי היה שעל אף שבשנות ה-40 הוכנס לשימוש נרחב הפניצילין שהביא למתן מרפא למחלת העגבת, החולים שהשתתפו בניסוי לא קיבלו טיפול למחלתם, ולא נעשה כל ניסיון לרפאם, אלא במשך עשרות שנים המשיכו הרופאים שערכו את הניסוי לנטר בקבוצה זו את התקדמות המחלה, הכרוכה בייסורים רבים ואף במוות. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המחקר נמשך עד לשנת 1972, כאשר הדלפה לעיתונות, ולא שיקולים מוסריים או אתיים, הובילה לסיומו. המחקר נחשב לאחת מההפרות המזעזעות של האתיקה הרפואית ושל היחס הנאות בין רופא וחולה בהיסטוריה הרפואית. בארצות הברית ובעולם כולו הובילו אירועי המחקר להקמת מוסדות לפיקוח ולבקרה על ניסויים קליניים ברוח הצהרת הלסינקי.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

48

PikiWiki Israel 1102 Israel Defense Forces לוחמי האצ"ל בשעת שיעור נשק.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png תל אביב במלחמת העצמאות - במהלך מלחמת העצמאות שימשה תל אביב כעיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה. ירושלים הייתה נצורה, ומשרדי הממשלה ומפקדות הצבא, כמו גם מוסדות השלטון, קבעו את מקומם בתל אביב. הכרזת העצמאות, ככתוב במגילת העצמאות, הוכרזה "על אדמת המולדת, בעיר תל אביב".

אוכלוסיית העיר הייתה אוכלוסייה יהודית הומוגנית, ועם זאת, עדיין ניטשו קרבות בסביבת העיר, ותושביה סבלו מתופעות של צליפה ומתקפות על השכונות המשיקות ליישובים הערבים הסמוכים, ביניהם העיר יפו ובה עשרות אלפי ערבים. במבצע חמץ בחודש אפריל 1948, נכבשה יפו, כמו גם ריכוזי אוכלוסייה ערבים אחרים באזור, ורבים מתושביהם הערבים נמלטו. כיבוש ריכוזי האוכלוסייה הערבים שמסביב לעיר הביא לסיום תופעות הצליפה והמתקפות, ולהקלה על תושבי העיר. עם זאת, לעיר עדיין נשקפה סכנה עקב פלישת צבאות ערב אל המדינה הצעירה לאחר הכרזת העצמאות. במאי 1948 הגיע הצבא המצרי הפולש עד גשר עד הלום, כ-35 קילומטר מדרום לתל אביב, אך שם נעצר. ועדיין שימשה העיר כמטרה לתקיפות מן האוויר ומן הים, שנמשכו עד לסיום המלחמה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

49

דגם בית המקדש השני

Crystal Clear action 1leftarrow.png ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני.

במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

50

חיל פרשים ערבי בקרב

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב הירמוך היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות האסלאמיים של צבאות הראשידון, ובו גברו המוסלמים על הביזנטים. שמו נגזר מזירת הקרב - בסמוך לנחל הירמוך, על גבול ממלכת ירדן וסוריה של ימינו. בעקבות ההפסד בקרב נשבר הצבא הביזנטי ולא יכול היה לעצור את תנופת הצבא המוסלמי, שפעל במהירות וביעילות לניצול ההצלחה. לאחר כיבושה מחדש של סוריה הופנה המאמץ האסלאמי לארץ הקודש. בסוף 637, לאחר מצור ממושך, נכנעה ירושלים ואחריה נפלה כל סוריה לידי המוסלמים.

תבוסת הביזנטים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה ארוכת הימים של האימפריה הביזנטית, שאיבדה את שליטתה באגן המזרחי של המזרח התיכון ובמקומות הקדושים לנצרות בארץ הקודש, שהיו מרכז רוחני חשוב של האימפריה, והיווה את אבן הפינה לבניין האימפריה המוסלמית, שבשיאה שלטה על כל המזרח התיכון ועל צפון אפריקה. אובדן המקומות הקדושים לנצרות בירושלים ובארץ הקודש היו הסיבוב הראשון במאבק בין הנצרות לאסלאם. המאבק והדיאלקטיקה שנוצרה בעקבותיו, כמו גם המיתוסים שנוצרו סביב קרב הירמוך, נשמעים עד היום בשיח הפוליטי האסלאמי והנוצרי וכן בפוליטיקה הבינלאומית העכשווית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

51

הצלבנים מול חומות ירושלים תמונה מהמאה ה-19

Crystal Clear action 1leftarrow.png ביום 15 ביולי 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים, טבחו בתושבים המוסלמים והיהודים ולאחר מכן פנו להתפלל בכנסיית הקבר. כך הגיעו לסופם 400 שנה של שלטון מוסלמי והחלה התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים.

לאחר כיבוש ירושלים הוכרז גוטפריד מבויון ל "מגן הקבר הקדוש", והיה הראשון בשושלת של מלכים צלבניים ששלטו בממלכת ירושלים הצלבנית. לראשונה מאז החורבן של העיר בשנת 70 שימשה ירושלים כעיר בירה של ישות מדינית עצמאית - סטאטוס אליו תחזור רק במאה ה-20. הצלבנים שיפצו את כנסיות ירושלים וחנכו מחדש את כנסיית הקבר כמבנה קומפקטי והרמוני בו מוצאים מזרח ומערב שיווי משקל. הר הבית והמבנים הקדושים עליו הפכו לכנסיות ומגדל דוד שופץ והורחב לצורתו הידועה כיום. בשנת 1187 נכבשה ירושלים על ידי צבאו של צלאח א-דין והעיר נכנסה אל התקופה האיובית הקצרה. בסוף מסע הצלב השישי, בשנת 1229, חזרה ירושלים לשליטה צלבנית שנמשכה עד לשנת 1244 - עם כיבוש העיר על ידי פושטים ח'ואריזמים. עליית הממלוכים לשלטון במצרים בשנת 1260 וכיבושם את ארץ ישראל סימנה את תום התקופה הצלבנית-איובית. בתום התקופה חזרה ירושלים למעמד גאו פוליטי משני.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

52

Flag of Israel.svg

Crystal Clear action 1leftarrow.png התקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, במהלכה ולאחריה הייתה תקופה מכרעת בהיסטוריה של מדינת ישראל. לראשונה הותקפה ישראל בהפתעה יחסית על ידי שכנותיה. ידיעות מודיעיניות על כוונות מצרים וסוריה לתקוף את ישראל התקבלו בישראל לפני המלחמה, אך לא זכו להערכה הראוייה וישראל נקטה באמצעים לחיזוק קווי הגנתה וגיוס מילואים רק ביממה שקדמה לפרוץ המלחמה, ובו-זמנית בשתי חזיתות. כישלון מודיעיני זה זכה לכינוי "הקונספציה".

במהלכי המלחמה הראשונים הייתה יד התוקפים על העליונה, תעלת סואץ נחצתה על ידי צבא מצרים ורמת הגולן נפלה כמעט כולה בידי צבא סוריה, האבידות בנפש ובציוד היו כבדות וההתאוששות ארוכה. מלבד המהלכים הצבאיים של המלחמה, היו לה, בזירת הפנים, השפעות מורליות קשות על העורף הישראלי ועל הציבור בישראל והשלכות על מהלכיה הצבאיים והמדיניים של מדינת ישראל לעתיד. אחת ההשלכות החשובות ביותר של המלחמה הייתה הקמת ועדת אגרנט, שמסקנותיה הובילו בין היתר להתפטרות הרמטכ"ל דוד אלעזר וראש ממשלת ישראל השש עשרה גולדה מאיר.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

53

קברו של קורבן הרצח, יעקב צוואנגר

Crystal Clear action 1leftarrow.png הרצח בחולות תל נוף הוא פרשת רצח, קונספירציה ומשפט סנסציוני משנת 1937 שהסעירה את היישוב בארץ ישראל, זכתה לסיקור נרחב בעיתוני ארץ ישראל, וזכתה אף להדים בעיתונות העולם. קורבן הרצח היה המהנדס יעקב צוואנגר, ובהריגתו הורשע סוחר הקרקעות ראובן שיינצויט.

הפרשה, שרב בה הנסתר על הנגלה, זכתה לתיאורים ספרותיים, ביצירותיהם של אהרן אמיר וחנוך ברטוב, וגם כיום עודה מעוררת עניין. במהלך השנים עלו ספקולציות רבות על המניעים לרצח והרקע לו, ספקולציות שעירבו את הש"י, את שירותי הביון הנאציים ומסדר סודי בשם "האחים הנאמנים".

Crystal Clear action back.png לערך המלא

54

אבשלום פיינברג

Crystal Clear action 1leftarrow.png אבשלום פיינברג נעלם בחולות רפיח שבחצי האי סיני, ב-20 ביוני 1917, לאחר שנרצח בידי בדואים - כפי שהתברר מאוחר יותר. מייד לאחר היעלמותו החלו הבריטים וחברי מחתרת ניל"י בחיפושים אחר גופתו, אך חיפושיהם לא צלחו, ועצמותיו נמצאו רק כ-50 שנה מאוחר יותר. המהנדס בנימין רן חקר את העניין בראשית שנות ה-30, כ-13 שנה לאחר הרצח, וסבר על סמך עדויות של בדואים מקומיים כי מקום בו היה נטוע עץ תמר הוא קברו של פיינברג, אך בטעות נחשב הזיהוי על ידי הבריטים כשגוי. רק לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר צה"ל כבש את השטח בו הייתה טמונה גופתו של פיינברג, היא נמצאה וזוהתה באופן סופי על ידי שלמה בן אלקנה, חוקר ומומחה לגילוי נעדרים שראה בכך משימה לאומית, ולאחר שנערכה בדיקה רפואית שהוכיחה את זהות הגופה, היא הוטסה ב-29 בנובמבר 1967 לקבורה בטקס צבאי בהר הרצל. הטקס היווה הכרה של מדינת ישראל בפעילותה של מחתרת ניל"י, וחבריה הונצחו באופן רשמי. מציאת העצמות גם הסירה את החשד מעל יוסף לישנסקי כי רצח את פיינברג, והובילה למסקנה כי הוא נרצח בידי בדואים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

55

ריצ'רד ניקסון

Crystal Clear action 1leftarrow.png פרשת ווטרגייט הייתה שערורייה פוליטית שהתרחשה בארצות הברית, בין השנים 1972 ל-1974, ואשר הובילה בסופו של דבר להתפטרותו של נשיאה ה-37, ריצ'רד ניקסון.

השערורייה הייתה שרשרת של אירועים שהתחוללו במשך כשנתיים: תחילתה בחודש יוני 1972, כאשר התגלו פעולות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון, שפרצו למטה המפלגה הדמוקרטית והתקינו בו ציוד האזנה. שיא הפרשה היה חשיפתה של קלטת בחודש אוגוסט של שנת 1974, ובה ראיות חותכות למעורבותו של הנשיא בשערורייה. הסערה הציבורית והמשפטית שהביאה עמה החשיפה גררה מהלך שנועד להביא להדחתו הצפויה של ניקסון, אך הנשיא הקדים את המהלך והתפטר ארבעה ימים מאוחר יותר, ב-9 באוגוסט.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

56

Palmach.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png הפלמ"ח (פלוגות מחץ), הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 19411948. השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, גדולה בהרבה אף מתרומתו הצבאית, אשר גם היא חשובה. בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות היה הפלמ"ח חוט השדרה של הצבא החדש, ונשא בעול הגנת הנגב כולו, ובמלחמה בצפון ובמרכז, עד שהתארגן הצבא, התגייס והחל בפעולה. הפלמ"ח יצר אתוס של לוחם וחלוץ, איש רעים ומפקד, אשר מתגלם בדמויות כגון יגאל אלון או יצחק רבין. תרומתו של הפלמ"ח למאבק בשלטון הבריטי, להעפלה ולעלייה היא רבה, כן רבה תרומתו בהגנה על המדינה הצעירה במלחמת העצמאות, אך רבה אף תרומתו של הפלמ"ח ליישוב הארץ, לתרבותה, לספרות העברית ולזמר העברי.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

57

קרב אוסטרליץ

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב אוֹסְטֶרְלִיץ, הידוע גם כ"קרב שלושת הקיסרים", נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין כוחות צרפת שמנו 73,000 חיילים בפיקודו של נפוליאון לבין כוחות רוסים-אוסטרים שמנו כ-85,000 חיילים תחת פיקודו של הגנרל הרוסי קוטוזוב. קרב זה היה המכריע במלחמה השלישית (מתוך שבע) במלחמות הנפוליאוניות, המכונה הקואליציה האנטי צרפתית השלישית. קוטוזוב הודח מפיקודו על הצבא המאוחד כמה ימים לפני הקרב על ידי הקיסר אלכסנדר בגלל התנגדותו למועד הקרב. הוא עדיין שמר על הפיקוד הטקטי בקרב, אך את תוכנית הקרב עבור הקואליציה הגה הגנרל האוסטרי וייראדהר. הקרב נערך סמוך לאוסטרליץ, אז באוסטריה (כיום סלאוקוב, צ'כיה).

הקרב הסתיים בניצחון צרפתי מכריע, ששמט את הקרקע מתחת לרגלי הקואליציה. זו התפרקה יומיים לאחר הקרב, עת חתמו האוסטרים באופן חד צדדי על הפסקת אש, ושלושה שבועות לאחר מכן על הסכם שלום. בהסכם זה, הידוע בשם חוזה פרסבורג, הסכימו האוסטרים לשלם פיצויים בסך של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים, והסכימו להקמת קונפדרציית ריין, ישות מדינית רופפת של מדינות גרמניה קטנות שקודם לכן סרו למרות אוסטרית. בנוסף לכך, פורקה הקיסרות הרומית הקדושה ופרנץ השני ויתר על תואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה ונותר עם התואר קיסר אוסטריה בלבד.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

58

אוניית המערכה אה"מ "דוכס הברזל" (Iron Duke), אוניית הדגל של ג'ון ג'ליקו בעת הקרב.

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב יוטלנד היה קרב ימי גדול, היחיד שהתחולל במלחמת העולם הראשונה. הקרב התנהל בין הצי הגרמני הקיסרי לבין הצי המלכותי הבריטי, והתרחש בים הצפוני, מצפון-מערב לחצי האי יוטלנד, ב-31 במאי 1916. היה זה הקרב הימי הגדול ביותר בעידן אוניות השטח (להבדיל מנושאות מטוסים וצוללות), ואחד מן הגדולים בהיסטוריה של הקרבות הימיים, הן מבחינת מספר כלי השיט שהשתתפו בו משני הצדדים, והן בקוטר ובעוצמת התותחים שהופעלו בו. הקרב הסתיים בניצחון טקטי לצי הגרמני, שהצליח לחמוק מן הצי הבריטי ולהסב לו אבדות כבדות יותר מאשר אלו שנגרמו לו; ואולם, ברמה האסטרטגית נכשלו הגרמנים, שלא הצליחו לפרוץ את המצור הבריטי. מצור זה נותר בתוקפו עד סוף המלחמה. קרב זה הוא מן הקרבות השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה הצבאית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

59

Russians at navarino.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב נאווארינו נחשב לאחת מנקודות המפנה העיקריות במלחמת העצמאות היוונית ולקרב הגדול האחרון בין אוניות-מפרשים מלחמתיות. הוא ניטש ב-20 באוקטובר 1827 בין צי טורקי-מצרי, שהוביל וליווה חיל משלוח לדיכוי מרד היוונים בשלטון העות'מאני, לבין צי משותף של בריטניה, צרפת ורוסיה, שסייעו ליוונים במאבקם לחירות, כל אחת מטעמה היא. הקרב ניטש בתוך מפרץ נאווארינו (כיום פִּילוֹס), בחוף המערבי של הפלופונסוס ביוון, והתנהל כשאוניות שני הצדדים יורות מתותחיהן כשהן עוגנות. לאחר ארבע שעות לחימה הושמד למעשה הצי העות'מאני, וחיל המשלוח נותר מבודד בארץ אויב מבלי יכולת להיחלץ. הסולטאן מהמוט השני לא מיהר להודות בתבוסתו, אך בסופו של דבר נאלץ להיכנע ללחצן של המעצמות הגדולות והכיר בעצמאותה של ממלכת יוון החדשה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

60

שלב מוקדם בהיווצרות "כדור האש" בניסוי טריניטי

Crystal Clear action 1leftarrow.png ניסוי טריניטי היה הניסוי הגרעיני הראשון. הוא נערך על ידי הצבא האמריקני ב-16 ביולי 1945 בניו מקסיקו שבארצות הברית, במטרה לבחון את יעילות הפצצה הגרעינית בטרם ייעשה בה שימוש צבאי במלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ בניסוי, אשר היה הפיצוץ הגרעיני הראשון בהיסטוריה, הייתה שקולה לכ-21 קילוטון TNT.

ניסוי טריניטי היה שיאה של תוכנית מנהטן, התוכנית האמריקנית הסודית לפיתוח נשק גרעיני, אשר במסגרתה פותחו שני סוגים של פצצות גרעיניות, פצצת אורניום המבוססת על "מנגנון ירי", ופצצת פלוטוניום המבוססת על "מנגנון קריסה". הפצצה בניסוי טריניטי, אשר זכתה לכינוי "גאדג'ט", הייתה מבוססת על פלוטוניום ובעלת מנגנון קריסה. הצלחת הניסוי סללה את הדרך להטלת שתי הפצצות הגרעיניות על יפן שבועות ספורים לאחר מכן. השנייה בהן – "איש שמן" שהוטלה על נגסאקי – הייתה העתק מדויק של "גאדג'ט". הטלת הפצצות הובילה לסיום מלחמת העולם השנייה, וסימנה את תחילת עידן הגרעין.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

61

לוחם מצבא צרפת החופשית. צולם במדבר המערבי בשנת 1942

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב ביר חכים התרחש במדבר לוב במהלך המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה בין 26 במאי 1942 ל-11 ביוני 1942. בקרב, שהיה חלק מקרב גזאלה, מערכת הנסיגה של הארמייה השמינית של הצבא הבריטי במדבר המערבי בקיץ 1942, הגנו לוחמי צבא צרפת החופשית בפיקודו של הגנרל פייר קניג על מצודה מדברית בשם "ביר חכים", במשך 16 ימים, אל מול התקפות כבדות של כוחות גרמנים ואיטלקים בפיקודו של ארווין רומל. לאחר מכן פרצו כוחות הגנרל קניג את המצור הגרמני, והצליחו להגיע, כיחידה צבאית מאורגנת, לשטח המוחזק בידי בעלות הברית. היה זה המפגש הראשון בין כוחות סדירים גרמנים וצרפתים לאחר המערכה על צרפת, שהסתיימה בתבוסה צרפתית מבישה. במערכה זו הוכיחו אנשיו של הגנרל קניג יכולת עמידה וכוח רצון. ערכו המוראלי והתעמולתי של הקרב היה גדול מחשיבותו הצבאית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

62

משה דיין

Crystal Clear action 1leftarrow.png משה דיין (20 במאי 1915 - 16 באוקטובר 1981). מצביא, מדינאי, ואיש ציבור ישראלי. ממפקדי "ההגנה", הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, במהלך מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. תרם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש כשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.

משה דיין סימל באישיותו את טיפוס ה"צבר", בן ההתיישבות העובדת, האוחז בידו האחת ברובה, ובשנייה במחרשה. כרמטכ"ל, נתפס דיין כאחד ממעצבי רוחו ודמותו של צה"ל כצבא חזק בעל אוריינטציה אקטיביסטית. כשר הביטחון נתפס דיין בעיני הציבור כאחד מהאחראים לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, אך גם כאחראי עיקרי ל"מחדל" במלחמת יום הכיפורים, וכמידת ההערצה שחש כלפיו הציבור לפני המלחמה, כך הייתה מידת השבר האישי והציבורי ממנו בתקופה שלאחריה. דיין השכיל להתגבר על המשבר, ובערוב ימיו, כשכיהן כשר החוץ, תרם מניסיונו, מכושרו המדיני והאינטלקטואלי, לעיצוב דמותו של הסכם השלום עם מצרים. דיין האיש, תפיסתו המדינית והביטחונית, וכן אישיותו יוצאת הדופן והשנויה במחלוקת, היו בעלי השפעה רבה על מדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

63

שער "כתב יד לנינגרד", מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם

Crystal Clear action 1leftarrow.png ביקורת נוסח המקרא היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

ספרות המקרא על שלושת חלקיה (תורה, נביאים וכתובים) היא יחידה בעולם בכל הנוגע לתולדות הנוסח שלה ולאופני מסירתו. נוסח המקרא, בשונה מנוסחיה של כל יצירה ספרותית אחרת - מוקדמת או מאוחרת, נמסר במקורות רבים, בשפות שונות ומשתקף לפנינו בעדי נוסח רבים - פפירוסים, מגילות קלף, קטעי גניזה מקהיר, כתבי יד מימי הביניים ומהדורות דפוס מודרניות.

ביקורת נוסח המקרא שואפת להציג את כל חילופי הגרסאות העולים מן הממצאים, להעריכם, ועל ידי כך לשחזר מרכיבים מתוך צורתו המקורית של נוסח המקרא, אם היה כזה - שאלה השנויה במחלוקת בין החוקרים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

64

רחוב ימי ביניימי במון סן מישל

Crystal Clear action 1leftarrow.png אדריכלות ימי הביניים היא מכלול סגנונות אדריכליים ועקרונות של תכנון ערים שאפיינו את הבנייה באירופה מנפילת האימפריה הרומית ועד ניצני הרנסאנס. משהתמוטטה האימפריה הרומית ותרבות וכלכלת אירופה הלכו והדרדרו אל "חשכת ימי הביניים", גם האדריכלות המפוארת שאפיינה את התקופה הקלאסית ירדה מקרנה. מקצועות אוּ‏מנות שהיו קשורים בתחום הבנייה נשכחו וכך גם הלכו ונשתכחו מלאכת העיטורים הקלאסיים ושיטות הבנייה, בהן השתמשו היוונים והרומאים. חמש מאות השנים הראשונות של ימי הביניים במרכז אירופה התאפיינו בבנייה מועטה יחסית שכללה, מלבד הבנייה העממית, בעיקר בנייה של טירות ומבצרים. מבני ציבור שונים, כגון כנסיות, נבנו כמבצרים והתאפיינו במסות אבן נטולות עיטורים ובמיעוט פתחים, אשר נתן מענה לצורך בהגנה. החל מהמאה ה-11 לערך החלה התעוררות באדריכלות, עם התפתחות סגנון הרומנסק ואחריו הסגנון הגותי, שהגיע לשיאו במאה ה-13. בדרום מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון התפתחה האדריכלות הביזאנטית, בעיקר בימי הביניים המוקדמים. הסגנון הביזנטי היה המשך ישיר של הסגנון הרומי, אך סגנון זה התנוון יחד עם האימפריה הביזנטית במהלך ימי הביניים. מבחינה אורבאנית, התאפיינה הבנייה בערי ימי הביניים בטיפולוגיה, שנבעה ממבנה החברה הפיאודלית והשלטון ומרוח התקופה, שהשפעת הכנסייה עליה הייתה מכרעת.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

65

נקבת השילוח

Crystal Clear action 1leftarrow.png אספקת המים לירושלים היוותה אתגר חשוב לשליטי ירושלים מיום היווסדה ועד ימינו, וזאת בשל קשיים גאוגרפיים, טופוגרפיים וגאולוגיים. מעיין הגיחון הסמוך לא הספיק לעיר המתפתחת במהירות, ולכן בתקופות קדומות נעשו ניסיונות לאגור מי גשמים, או לנצל את מי המעיינות שבקרבת העיר. החשמונאים לפני אלפיים שנה היו הראשונים שהשקו את ירושלים באמצעות אמת מים, והרומאים בנו אמה נוספת. האמה החשמונאית שימשה במשך דורות, אך אחזקתה דרשה משאבים רבים, והעיר נאלצה "לגַבּות" את עצמה בבורות ובבריכות אגירה. הבריטים היו הראשונים שביססו את מערכת המים בירושלים על משאבות וצינורות, אך קטיעת אספקת המים לירושלים בעת המצור על העיר במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה ירושלים פגיעה מבחינה זו, גם בעת המודרנית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action 1leftarrow.png האמה התחתונה היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים מאזור בית לחם לירושלים בתוואי מפותל של כ-23 קילומטרים. המים נועדו לשמש את אוכלוסיית ירושלים הגדולה, שהוכפלה ואף שולשה בימי העלייה לרגל לבית המקדש. ייחודה של האמה הוא בהיותה מפעל המים הראשון בתולדות ירושלים שמקורותיו שכנו הרחק ממנה. הקמת האמה הייתה מבצע הנדסי מורכב, שכן מקורות המים היו אמנם גבוהים יותר מירושלים, אך הדרך הייתה זרועה הרים ובקעות. הבונים השתמשו אפוא בכלי מדידה שהיו מקובלים בטכנולוגיה של עולם הבנייה הרומי, כמו כורובאטס - מתקן למדידת שיפועים, כך שהמים זרמו בשיפוע מתון ביותר של כפרומיל. האמה התחתונה שימשה את תושבי ירושלים באופן כמעט רציף במשך אלפיים שנה, ויצאה מכלל שימוש רק בתקופת המנדט הבריטי.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

66

"הקרב על סנטו דומינגו" בין החיילים הפולנים בשירות הצבא הצרפתי ובין המורדים בני האיטי

Crystal Clear action 1leftarrow.png הרפובליקה הדומיניקנית היא מדינה המשתרעת על חלקו המזרחי של האי היספניולה. לאחר גילוי האי על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492, החלה בו התיישבות אירופית, שהביאה להכחדת תושביו המקוריים, בני הטאינו, וליישובו באירופאים ובעבדיהם האפריקנים. מוסד העבדות השפיע השפעה ניכרת על ההיסטוריה של האי. במקביל להיסטוריה של האיטי, המדינה שהתגבשה במערב האי, השיגה גם הרפובליקה הדומיניקנית את עצמאותה ושחררה את עבדיה. מאז רצופה ההיסטוריה של האי במתחים בין הרצון לעצמאות, ובהשפעותיהן של מעצמות זרות - צרפת, ספרד וארצות הברית, בין החתירה לדמוקרטיה ומנגד - לרודנות אכזרית, בין יציבות שלטונית וכלכלית המבוססת על הגידולים שהאי התברך בהם, ובמיוחד הטבק וקנה הסוכר, ובין תקופות של מחסור ואנרכיה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

67

האנייה פאריטה מורידה מעפילים מרומניה בחוף תל אביב

Crystal Clear action 1leftarrow.png העלייה מרומניה לארץ ישראל, ובהמשך למדינת ישראל, התחילה לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו נחשונים, מבוני ראש פינה וזכרון יעקב ונמשכה עד להתרוקנות רומניה מיהודיה.

לא ידוע כמה יהודים עלו מרומניה בתקופה העות'מאנית, אך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד שנת 1995 עלו מרומניה 313,396 יהודים. סיפור העלייה מרומניה, שלא נפסקה אפילו בימי מלחמת העולם השנייה, כולל פרקי גבורה ואסונות, כמיהה ציונית חזקה שגברה על מכשולים רבים ויש בו גם את חרפת המשטרים השונים שהתעללו ביהודים, ניצלו אותם ומכרו אותם תמורת כסף ושווה כסף.

למרות שנשדדו בצורה שיטתית מרכושם, לא הגיעו יהודי רומניה לארץ ישראל בחוסר כל, הם הביאו איתם נכסי תרבות שתרמו ועדיין תורמים לתרבות העברית-ישראלית המתגבשת.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

68

ארמון האומות בז'נבה, נבנה כמטה חבר הלאומים, כיום בשימוש האו"ם

Crystal Clear action 1leftarrow.png חבר הלאומים היה ארגון בינלאומי אשר נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה בוועידת השלום בפריז בשנת 1919. מטרות החבר כוללות פירוק מנשק, מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה, ושיפור הרווחה העולמית.

לחבר הלאומים לא היה כוח צבאי משלו והיה תלוי בכוחן של המעצמות הגדולות על מנת לכפות את החלטותיו. אלו, מצדן, לרוב נמנעו מלפעול על מנת לכפות את ההחלטות. לאחר מספר הצלחות וכמה כשלונות, הוכיח החבר כי אינו מסוגל למנוע תוקפנות על ידי המדינות הפשיסטיות בשנות השלושים. השנים שהובילו אל מלחמת העולם השנייה הראו בבירור כי החבר נכשל במטרתו המרכזית - מניעת מלחמת עולם. האומות המאוחדות, הוא הארגון הבינלאומי שהחליף את חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם השנייה, וירש אחדים ממוסדותיו.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

69

המצור על מלטה, צויר על ידי מטאו פרז ד'אלצ'יו

Crystal Clear action 1leftarrow.png המצור הגדול על מלטה התרחש ב-1565 כאשר האימפריה העות'מאנית פלשה לאי מלטה שהוחזק בידי מסדר ההוספיטלרים, כחלק ממאבק כולל בין האימפריה העות'מאנית לכוחות נוצריים בים התיכון. לאחר שהצליח סולימאן המפואר לכבוש את האי רודוס מידי ההוספיטלרים ולהבריחם לאירופה ב־1522, קיבלו האבירים את השלטון על האי מלטה מידיו של קארל החמישי. הם ביצרו אותו והחלו מיד להציק לטורקים בשוד ופשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט של הטורקים לצפון אפריקה. במאי 1565 קיבלה האימפריה העות'מאנית החלטה לחסל סופית את המסדר. כוח גדול של כ־30,000 חיילים נחת על חופי מלטה, חודש לאחר מכן נחתו באי עוד 10,000 חיילים טורקים. כוחו של המסדר, שהונהג אז על ידי זא'ן דה לה ולט עמד על כ-600 עד 700 אבירים ועוד כמה אלפי חיילים. בסדרת קרבות שנערכו סביב מבצרי מלטה, ולמרות הנחיתות המספרית של המגינים, נהדפו הטורקים מהאי. המצור הגדול על מלטה הוא נקודת ציון היסטורית חשובה במאבק על השליטה בים התיכון. האי מלטה נשאר בידי המסדר עד שנכבש בידי נפוליאון ב־1798.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

70

מגדל עגול ומגדל מרובע במצודת צלאח א-דין

Crystal Clear action 1leftarrow.png המבצר הצלבני שימש כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית וחשיבותו חרגה מעבר לתפקידם הצבאי של המבצרים כמגיני דרכים, גבולות וערים. המבצרים שימשו כמרכזים מנהלתיים, כלים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית, שתמיד הייתה בעמדת נחיתות מספרית בקרב האוכלוסייה של ארץ הקודש, אשר הייתה עוינת ברובה. שרידי המבצרים הצלבניים בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. המדינות הצלבניות התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים אדירה שהיא, כדברי פרופסור יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבניים שאבו את השראתם בבנית מבצריהם בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו בתורם לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

71

אליזבת השנייה

Crystal Clear action 1leftarrow.png אליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור או המלכה אליזבת השנייה (Queen Elizabeth II), היא מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ו-15 מדינות נוספות (ראו להלן). היא מכהנת גם כראש חבר העמים הבריטי, בו חברות גם מדינות שהיא אינה מולכת עליהן. מלבד היותה ראש הממלכה המאוחדת וחבר העמים הבריטי, משמשת אליזבת כמפקדת העליונה של הצבא הבריטי וראש הכנסייה האנגליקנית. במקומות מסוימים היא נושאת תארים שונים, בין היתר: דוכסית נורמנדי, דוכסית לנקסטר, הצ'יף הראשי של פיג'י ולורד האי מאן. סמכויותיה רחבות היקף להלכה, אך בפועל אין היא רשאית לעשות בהן שימוש. כמעט כל פעולותיה, בפרט בתחום הפוליטי, נעשות לצרכים סמליים וטקסיים בלבד. לדוגמה, בעת הצגת ממשלה חדשה בבריטניה היא נדרשת לקרוא את הנאום שכתב ראש הממשלה הנבחר כאילו כתבה אותו בעצמה. כהונתה החלה עם פטירת אביה, המלך ג'ורג' השישי, ב-6 בפברואר 1952. היא נישאה בשנת 1947, לנסיך פיליפ, הנושא מאז נישואיהם בתואר "הדוכס מאדינבורו", שכן במקרה שהמלכה מכהנת בתפקיד המונרך, בעלה אינו נקרא מלך.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

72

קרב שילה; ציור מאת ת'אלסטרופ

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב שִׁילֹ‏ה (Shiloh) היה אחד הקרבות המרכזיים בזירה המערבית של מלחמת האזרחים האמריקנית. הקרב התחולל בין ה-6 באפריל ל-7 באפריל 1862, בדרום מערב מדינת טנסי, בגדה המערבית של נהר טנסי, ליד כנסיית שילה, על שמה הוא נקרא. הקרב נקרא גם קרב פיטסבורג לנדינג, על שם המזח בנהר שסביבו התרכזה הגנת הצפון במהלך היום הראשון. כוחות הקונפדרציה, בפיקודם של הגנרלים אלברט סידני ג'ונסטון ופ.ג.ט. בורגארד פתחו במתקפת פתע נגד צבא האיחוד בפיקודו של הגנרל (אז מייג'ור גנרל) יוליסס גרנט. כוחות הקונפדרציה היו קרובים להביס את צבא הצפון, אך במהלך הקרבות העקובים מדם הפסידו את הקרב ובסופו נאלצו הדרומיים לסגת, ולוותר על תוכניתם לחסום את פלישת הצפון לצפון מיסיסיפי.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

73

Boj u Ivanovo-Chiflik.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png המלחמה העות'מאנית-רוסית שהתרחשה בין השנים 1878-1877 הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו. מלחמה זו היוותה ציון דרך לקראת סיום דרכה של האימפריה העות'מאנית כמעצמה. הרקע למלחמה נעוץ בהתעוררות הלאומית בחבל הבלקן, יחד עם שאיפת הרוסים להחזיר לעצמם שטחים שאיבדו במהלך מלחמת קרים, לשקם את הדומיננטיות שלהם בים השחור ולהשיג שליטה על מצרי הבוספורוס והדרדנלים, המובילים מהים השחור אל הים התיכון. כתוצאה מהמלחמה הכריזו נסיכויות רומניה, סרביה ומונטנגרו על עצמאותן הרשמית והתנתקותן מן האימפריה העות'מאנית, למרות שבפועל, כבר התנהלו כישויות עצמאיות שנים אחדות. לאחר כמעט 500 שנות שלטון עות'מאני שנמשך מ-1396 עד 1878, הוקמה מחדש המדינה הבולגרית, בשלב זה כנסיכות אוטונומית, במסגרת חוזה סאן סטפנו. בהמשך העביר קונגרס ברלין את בוסניה והרצגובינה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האי קפריסין נמסר לחזקת האימפריה הבריטית ואזור בסרביה והעיר קארס לחזקת האימפריה הרוסית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

74

ססיל רודז וחזונו לגבי אפריקה

Crystal Clear action 1leftarrow.png מלחמת הבורים או המלחמה האנגלו-בורית הוא כינוין של שתי מערכות נפרדות שבהן נלחמה האימפריה הבריטית ברפובליקות העצמאיות של המתיישבים הבורים בדרום אפריקה - רפובליקת טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. ההשתלטות על שטחי הבורים הונעה במידה רבה על ידי שאיפה בריטית לשלוט באוצרות הטבע העשירים שהתגלו בשטחים אלה, והייתה גם חלק מהחזון האימפריאליסטי הבריטי - השגת רצף טריטוריאלי בשליטה בריטית לאורך יבשת אפריקה, מהים התיכון בצפון ועד כף התקווה הטובה בדרום. במרבית ההתייחסויות ההיסטוריות כיום ל"מלחמת הבורים", הכוונה היא בעיקר למלחמת הבורים השנייה, שהייתה הממושכת והכבדה מבין שתי המערכות, הותירה אבידות כבדות בנפש וברכוש. בסופו של דבר, בתום מלחמה קשה ואכזרית, באה עוצמת האימפריה הבריטית לידי ביטוי. הבורים נכנעו, וכל שטחי דרום אפריקה הפכו לחלק מהאימפריה הבריטית. במלחמה זו עשו הבריטים שימוש מסיבי במחנות ריכוז לכליאת אוכלוסייה אזרחית בתנאים קשים. קיומה של דרום אפריקה כמדינה מאוחדת בגבולותיה המוכרים כיום היא אחת התוצאות של מלחמת הבורים השנייה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

75

פרט מתוך ציור של הצייר קנדידו לופז, המתאר את קרב טויוטי, אחד הקרבות העקובים מדם במלחמה

Crystal Clear action 1leftarrow.png מלחמת הברית המשולשת, הידועה גם כ"מלחמת פרגוואי", התרחשה בין 1864 ל-1870. במלחמה זו לחמה פרגוואי נגד ברית משולשת המורכבת מארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי. מלחמה זו הייתה אחת מן המלחמות העקובות ביותר מדם שנוהלו על אדמת אמריקה.

את פרוץ המלחמה ניתן לייחס למגוון של סיבות הנוגעות לתוצאות שלאחר תבוסת הקולוניאליזם הספרדי באמריקה הלטינית, המאבק לשליטה באזור ריו דה לה פלטה האסטרטגי, התערבות ברזיל וארגנטינה בפוליטיקה הפנימית של אורוגוואי, אינטרסים כלכליים של האימפריה הבריטית באזור, ואישיותו יוצאת הדופן של רודן פרגוואי פרנסיסקו סולנו לופז ושל מאהבתו האירית אלייזה לינץ'. תוצאת המלחמה הייתה תבוסה מוחצת של פרגוואי בקנה מידה שנדיר למצוא בתולדות המלחמות. לאחר שהברית המשולשת הביסה את צבאה הסדיר של פרגוואי, הפך העימות ללוחמת גרילה אשר גרמה לאבדות קשות בקרב עמה של פרגוואי, חיילים ואזרחים כאחד. יש אומדנים שלפיהם אבדותיה של פרגוואי מגיעים ל-1.2 מיליון נפש, הן במלחמה והן במחלות וברעב שגרמה, מספר המהווה כ-90% מאוכלוסיית פרגוואי לפני המלחמה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

76

ליאופולד אמרי בעת ביקור באוסטרליה בשנים 1927-1928

Crystal Clear action 1leftarrow.png ליאופולד צ'ארלס מוריס סטנט אמריאנגלית: Leopold Charles Maurice Stennett Amery;‏ 22 בנובמבר 1873 - 16 בספטמבר 1955) היה מדינאי בריטי בכיר, ששימש כשר המושבות והיה ממצדדי אחדות האימפריה הבריטית. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא התנגד בחריפות למדיניות הפייסנית של נוויל צ'מברליין והיה מאלו שגרמו להתפטרותו. אמרי, שהיה ידיד הציונות, נמנה עם מנסחי הצהרת בלפור, והתנגד לספר הלבן השני והשלישי שפורסמו בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1950 הגיע ליאופולד אמרי ביחד עם בנו ג'וליאן למדינת ישראל ונפגש עם ידידו משכבר הימים, נשיא המדינה חיים ויצמן. ליאופולד אמרי הלך לעולמו בלונדון בשנת 1955, בהיותו בן 82.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

77

מסוק רוסי שנפגע במהלך הלחימה

Crystal Clear action 1leftarrow.png מלחמת צ'צ'ניה השנייה היא מלחמה בה נלחמה הפדרציה הרוסית כנגד בדלנים מוסלמים קיצוניים ברפובליקה של צ'צ'ניה, לאחר שכוחות גרילה אסלאמיים פלשו לרפובליקה של דגסטאן, בניסיון להביא לנפילת המשטר שם, ולהקמת משטר אסלאמי שיביא להפרדת הרפובליקה של דגסטאן מהפדרציה הרוסית. במהלך המלחמה השתלטו כוחות צבא הפדרציה הרוסית על הרפובליקה הצ'צ'נית, לאחר שורה של הפצצות בהן נהרסו ערי צ'צ'ניה, ונגרם לאוכלוסייה האזרחית נזק רב. על אף שהלחימה הסתיימה רשמית בשנת 2002, עדיין נמשכת לחימה בעצימות נמוכה בין הקיצונים הצ'צ'נים ובין הרוסים, לחימה שהביאה לאירועים כמשבר בני הערובה בבסלאן, ואירועי טרור נוספים בצ'צ'ניה, וברחבי הפדרציה הרוסית. פעולות הדיכוי האכזריות של הצבא הרוסי כנגד המורדים גררו גינויים בשל ההפרה הנטענת של זכויות האדם בהן היו כרוכות. אבדן החיים הכרוך בלוחמה אינו ברור. הערכות לא רשמיות נעות בין 25,000 ל-50,000 הרוגים ונעדרים, רובם אזרחים בצ'צ'ניה. אין מספר רשמי של אבדות הצבא הרוסי. על אף מספר ההרוגים הגדול, לא פורסם במערב מידע רב על שני העימותים בצ'צ'ניה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

78

Crystal Clear action 1leftarrow.png מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ‏‏הייתה מערכה צבאית ימית שהתחוללה במלחמת העולם הראשונה, בעיקר בין הקיסרות הגרמנית לאימפריה הבריטית. המערכה התנהלה ברובה סביב האיים הבריטיים ובאוקיינוס האטלנטי, אך גם בים התיכון ואף באוקיינוס ההודי הכלי הנשק העיקרי במערכה זו, כפי שמלמד שמה, היו צוללות; הן הופעלו על ידי הצי הגרמני, והיוו חידוש טכנולוגי צבאי שמולו התמודדו הבריטים באמצעות אוניות שטח, בקשיים מרובים. בנוסף לצוללות, הפעילו הגרמנים אוניות פשיטה; שני הצדדים עשו שימוש נרחב במוקשים ימיים. צי הצוללות הגרמני לא הובס. אמנם המאמץ המלחמתי כשל, אך כוח הצוללות לחם בגבורה ובמסירות. היקף האבדות שגרמו הצוללות היה עצום. הן הטביעו כ-5,000 אוניות, מתוכן 1,764 אוניות גדולות שנועדו לשיט חוצה אוקיינוס. בסך הכל הטביעו הצוללות אוניות בתפוסה כוללת של 12.8 מיליון טון. כ-15,000 מלחים ונוסעים נספו במערכה. הצוללות הטביעו גם אוניות מלחמה: עשר אוניות מערכה, שלוש עשרה סיירות מסוגים שונים, ועשרים ואחת משחתות‏‏

Crystal Clear action back.png לערך המלא

79

אוניית הצי הגרמני הקיסרי אריאדנה בעת הקרב

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרב מפרץ הלגולנד היה הקרב הימי הראשון בין הצי הגרמני הקיסרי והצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הקרב התחולל ב-28 באוגוסט 1914 במפרץ הלגולנד מול חופה הצפוני של גרמניה, ובו ניסו הבריטים ליירט את הפטרולים הגרמניים בים הצפוני.

הבריטים תכננו להציב מארב למשחתות הגרמניות שסיירו דרך קבע באזור, באמצעות צוללות, משחתות וסיירות קלות. כוח נוסף של סיירות קלות חיפה ממרחק רב יותר, והכוח הבריטי כולו קיבל סיוע משייטת של סיירות מערכה שהמתינה במרחק. הקרב כולו התנהל בתנאי ערפל ואובך שהקשו על שני הצדדים. הקרב הסתיים בניצחון בריטי: הוטבעו ארבע אוניות גרמניות, שלוש סיירות קלות ומשחתת, ונפגעו שלוש סיירות קלות גרמניות נוספות. מניין ההרוגים הגרמניים עמד על 712; עוד 149 נפצעו ו-336 מלחים נשבו על ידי הבריטים. הבריטים סבלו אבדות קלות בהרבה, ורק סיירת קלה אחת שלהם נפגעה. דעת הקהל הבריטית ראתה בקרב ניצחון גדול, אם כי בתכנון הקרב נעשו טעויות רבות, וגם במהלכו היו הבריטים בני מזל שלא ספגו אבדות רבות בהרבה. מאידך ניהול הקרב הגרמני היה שגוי, והוביל לתבוסתם. קיסר גרמניה, וילהלם השני, הושפע מאד מתוצאות הקרב, ובעקבותיו אסר על הצי הגרמני לצאת לפעילות ללא אישורו.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

80

גרסתו המוצפנת של מברק צימרמן. כל מילה במברק הוחלפה בקוד בן 5 ספרות, לפי ספר צופן

Crystal Clear action 1leftarrow.png מברק צימרמן היה מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף, על-מנת שיעבירו לשגריר גרמניה במקסיקו, היינריך פון אקארדט. במברק הוסמך פון אקארדט להציע למקסיקו ברית עם גרמניה נגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כספית נדיבה והבנה מצד גרמניה שעל מקסיקו לכבוש מחדש את דרום-מערב ארצות הברית (המדינות טקסס, ניו מקסיקו ואריזונה), שטחים שהיו בעבר בריבונות מקסיקנית. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי היו אחד הגורמים המרכזיים להצטרפותה של ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

81

שבויים בריטים בדנקרק

Crystal Clear action 1leftarrow.png המערכה על צרפת הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, ארכה כחודש וחצי והסתיימה בכניעת הצבא הצרפתי. צרפת חולקה לשטח כיבוש גרמני בצפון ובמערב, שטח כיבוש איטלקי זעיר בדרום-מזרח, ושטח שכונה צרפת של וישי שבו שלטה ממשלה של משתפי פעולה עם גרמניה בראשות אנרי פיליפ פטן ופייר לאוואל. במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלוחמה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הייתה זו אחת מנקודות השפל של המלחמה עבור בעלות הברית, כאשר נראה היה שאין צבא בעולם המסוגל לעצור את דיוויזיות הפאנצר בתנופתן. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני ועדיין, הלחימה במערכה על צרפת נחשבת לאחד ההישגים הצבאיים הגדולים, ולאחת המערכות המכריעות בתולדות הלחימה המודרנית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

82

סמנתה סמית'
Crystal Clear action 1leftarrow.png סמנתה ריד סמית' (29 ביוני 1972 - 25 באוגוסט 1985) הייתה תלמידת בית ספר אמריקאית ממדינת מיין שזכתה לפרסום בינלאומי בתקופת המלחמה הקרה לאחר שבשנת 1982 כתבה מכתב למזכיר הכללי החדש של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, יורי אנדרופוב, וקיבלה ממנו תשובה אישית, שכללה הזמנה לבקר בברית המועצות.

מכתב התשובה של אנדרופוב חולל קרקס תקשורתי. כתבות בנושא התפרסמו ברשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית, ומיטב אישי התקשורת של התקופה, כדוגמת טד קופל וג'וני קארסון, ערכו ראיונות עם סמית'. ב-7 ביולי היא טסה למוסקבה עם הוריה, ושהתה שם שבועיים כאורחת של אנדרופוב. סמית' חזרה לארצות הברית ב-22 ביולי 1983 והתקבלה כגיבורה במדינת מיין. היא הוגדרה כ"שגרירה של רצון טוב" וסוקרה בהרחבה על ידי כלי תקשורת בשתי המעצמות.

סמית' נודעה כ"שגרירה האמריקאית הצעירה ביותר" והשתתפה באירועים של פעילי שלום ביפן. היא כתבה ספר על הביקור ביחד עם אביה ושיחקה בסדרת טלוויזיה. נהרגה בגיל 13 בהתרסקות מטוס נוסעים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

83

הקברים ההמוניים ביער קאטין כפי שהם נראים כיום

Crystal Clear action 1leftarrow.png טבח יער קאטין הוא הכינוי שניתן למעשי ההוצאה להורג ההמוניים שבמהלכם נטבחו חיילים ואזרחים פולנים בהוראת שלטונות ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. גילוי מעשה הטבח על ידי הגרמנים עם כיבוש אתר ההוצאה להורג בשנת 1943 הביא למתקפת תעמולה של שר התעמולה יוזף גבלס, אשר גרמה לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין הממשלה הפולנית הגולה בראשותו של הגנרל ולדיסלב שיקורסקי אשר ישבה בלונדון, לבין ממשלת ברית המועצות. עד שנת 1990 הכחישו הרוסים את דבר הטבח, ופעלו לטשטוש הראיות ולהטלת האשם על הגרמנים, בטענה כי בעת הנסיגה הרוסית מחבלי ארץ אלו בשנת 1941, נכבש האזור על ידי גרמניה, והגרמנים הם אלו שהוציאו להורג את הקצינים. הגרסה הסובייטית שימשה במשך שנים כגרסה הרשמית במזרח אירופה, ובנסיבות שיתוף הפעולה הבין-גושי בסוף מלחמת העולם השנייה התקבלה בהסכמה שבשתיקה במערב. רק בשנת 1990, בהיותה בשלבי פירוק והתנערות מן הממשל הקומוניסטי, הודתה ברית המועצות באחריות לטבח ולניסיונות להעלמתו. בנובמבר 2010 הודיע רוסיה רשמית שהטבח נערך בהוראתו של סטלין.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

84

צוללת מפגיזה אוניית סוחר שנפגעה מטורפדו

Crystal Clear action 1leftarrow.png המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית.

במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות"


Crystal Clear action back.png לערך המלא

85

יד זיכרון להנס וסופי שול, אנשי הוורד הלבן, בצורת העלונים אותם פיזרו, המוצבת במקום בו פוזרו העלונים באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן

Crystal Clear action 1leftarrow.png ההתנגדות הגרמנית לנאציזם הקיפה יחידים וקבוצות בגרמניה הנאצית אשר התנגדו למשטרו של אדולף היטלר ולשלטון האימים של המפלגה הנאצית בין השנים 19331945. חלק מאנשי התנועה היו מעורבים בניסיונות להדיח את היטלר ותנועתו מהשלטון, ניסיונות שהגיעו לשיא בקשר העשרים ביולי, שבו ניסתה קבוצה מאורגנת, שהתבססה על אנשי צבא בכירים בוורמאכט, להתנקש בחיי היטלר, ולהחליף את שלטון המפלגה הנאצית בשלטון צבאי ואזרחי, כישלונו של הקשר הביא לגל מעצרים והוצאות להורג, אשר חיסל, למעשה, את ההתנגדות המאורגנת למשטרו של היטלר, עד לסוף ימי הרייך השלישי, כתשעה חודשים לאחר מכן. המתנגדים נכשלו כמעט בכל מטרותיהם. כל ניסיונות ההתנקשות בהיטלר כשלו, תנועת התנגדות עממית, רחבה, לא נוצרה מעולם. עם כל זאת, פעולתו של מיעוט זה מקרב העם הגרמני מועלית כיום על נס כסמל להפגנת אנושיות, עוז רוח וגבורה, גם בתנאים הקשים והאפלים ביותר. יש המבקרים את נתינת הדגש הרב על פעולות ההתנגדות למשטר, משום שבכך מוסתרת שותפותו (האקטיבית והפסיבית) של העם הגרמני בקיום המשטר הנאצי.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

86

חותם מלכותי של פרידריך השני

Crystal Clear action 1leftarrow.png פרידריך השני (26 בדצמבר 1194 - 13 בדצמבר 1250) לבית שטאופן (הוהנשטאופן) היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים, יוצא דופן בכל היבט ובכל קנה מידה לבני דורו. דמותו הייחודית הייתה שנויה במחלוקת בין בני דורו והיא ממשיכה לעורר מחלוקות בקרב חוקרים והיסטוריונים מאז ועד היום. פרידריך נודע כפטרון וכתומך המדעים והאמנויות - איש אשכולות, שהצליח לשלב בין המזרח המוסלמי והמערב הנוצרי. פרידריך היה בנם של היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וקונסטנס מסיציליה. מאביו ירש את הזכות (על ידי בחירת אלקטורים) לשבת על כס קיסר האימפריה הרומית הקדושה כיורש העצר של בית הוהנשטאופן. בנוסף לתואר זה, נשא פרידריך גם בתארים של מלך ירושלים, איטליה, בורגונדיה וסיציליה. פרידריך השני עמד במרכזה של סדרת עימותים עם הכס הקדוש. הסכסוכים נסובו על אינטרסים מנוגדים באיטליה ועל מאבקי שליטה וכוח בין הרשות החילונית לכנסייה. שיאם של עימותים אלו היה בנידוי שהוטל על הקיסר פעמיים על ידי האפיפיור. האפיפיור גרגוריוס התשיעי אף הרחיק לכת וכינה אותו אנטיכריסט. עימותים אלו הובילו, בסופו של דבר, לקיצו של בית הוהנשטאופן ולהתפוררות האימפריה. בהיסטוריה של ארץ ישראל ידוע פרידריך השני כמי שעמד בראש מסע הצלב השישי, מסע צלב ללא קרבות, שבו חזרה ירושלים לשלטון הצלבנים בתום משא ומתן עם הסולטאן המצרי.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

87

ציור דיוקנו של קרול הראשון

Crystal Clear action 1leftarrow.png קרול הראשון, מלך רומניה (20 באפריל 1839 - 10 באוקטובר 1914), היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון. קרול נבחר בשנת 1866 לתפקיד דומניטור של הנסיכויות הרומניות המאוחדות ובשנת 1881 הוכרז כמלך רומניה. הוא היה חבר כבוד של האקדמיה הרומנית מ-1867 ונשיא כבוד ופטרון של האקדמיה מ-1879 ועד ל-1914, מרשל של צבא האימפריה הרוסית ומפקד הכוחות הרומנים והרוסיים שלחמו ברומניה ובבולגריה נגד צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877. תחת שלטונו הממושך (48 שנים) רומניה שינתה את פניה, השתתפה במלחמות והרחיבה גבולות, פרשיות שונות זעזעו את המדינה, את המשפחה המלכותית ואפילו את כס המלכות. לקרול היה יחס מורכב ליהודי רומניה, שבכל שנות שלטונו לא זכו לקבלת האזרחות הרומנית, למרות השתתפותם במלחמות הרומנים. מותו, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מקושר לאכזבתו מכך שלא קיבלו את עמדתו שעל רומניה להצטרף למעצמות המרכז.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

88

אינגריד בטנקור, 2008

Crystal Clear action 1leftarrow.png אינגריד בטנקור (נולדה ב-25 בדצמבר 1961) היא סנטורית קולומביאנית שהייתה מועמדת לנשיאות ונודעה כלוחמת בשחיתות בארצה. בטנקור נחטפה ב-23 בפברואר 2002 על ידי המחתרת המרקסיסטית בקולומביה, "הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה", ביחד עם מנהלת הקמפיין שלה, קלרה רוחאס, בעיצומה של מערכת הבחירות שניהלה לנשיאות, ומאז הוחזקה בשבי עד לשחרורה במבצע צבאי, ב-2 ביולי 2008, ביחד עם 14 בני ערובה נוספים. בשנת 2007 הגיעו עדויות על כך שבטנקור עדיין בחיים. ב-2 ביולי 2008 חולצה בטנקור במבצע צבאי של צבא קולומביה, יחד עם שלושה חטופים אמריקנים ו-11 שוטרים וחיילים קולומביאנים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

89

סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר ניצחונו בקרב הייסטינגס בשנת 1066 וכיבוש אנגליה, פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11

Crystal Clear action 1leftarrow.png מטבח ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, המאכלים ומוצרי המזון הבסיסיים ואופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בימי הביניים - התקופה שנהוג לתחום אותה בדרך כלל מנפילתה של האימפריה הרומית (המאה ה-5) ועד תחילת תקופת הרנסאנס (המאה ה-16). על אף הגוונים הרבים והפנים הרבות של מטבחי האזורים השונים באירופה של ימי הביניים, ניתן לאפיין את הדגנים בכלל ואת הלחם בפרט, כמאכל העיקרי של תושבי אירופה בתקופה זו. ירקות גודלו בסמוך לבתי הצמיתים על מנת לגוון את הארוחה שהייתה מורכבת כמעט תמיד מדייסת דגנים וירקות. הבשר נחשב מאכל מותרות במרבית ימי הביניים, כמו גם ממתיקים שונים (דבש או סוכר) ותבלינים, שהיו בדרך כלל נחלתם של העשירים בלבד.

החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-11 השתלטו הערבים על נתיבי המסחר בים התיכון ועל מרבית נמליו. הסחר בים התיכון פסק כמעט לחלוטין בשל שוד ימי, ומיעוט הסחר הביא לשימוש בשיטות רבות של שימור מזון. רק עשירים מופלגים יכלו לייבא תבלינים לגיוון המזון, ולכן בדרך כלל רק מטבחי בתי האצולה הגבוהה, ראשי הכנסייה ובתי המלוכה באירופה היו נתונים להשפעות חוץ-אירופיות.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

90

דיוקן ויליאם פיט הבן מאת תומאס גיינסבורו

Crystal Clear action 1leftarrow.png ויליאם פיט הבןאנגלית: William Pitt the Younger)‏ (28 במאי 1759 - 23 בינואר 1806) היה מדינאי בריטי, שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1783 עד 1801, ושוב מ-1804 עד מותו ב-1806. פיט היה בן 24 כשמונה לראשונה לתפקיד - הצעיר שבין ראשי הממשלות בבריטניה אי-פעם. שם התואר "the Younger" (הצעיר יותר) נוסף לשמו כדי להבדילו מאביו ויליאם פיט האב, שכיהן אף הוא כראש ממשלה. בתקופתו התגבש מעמדו של ראש הממשלה כמי שמוביל את השרים ומתאם את פעולותיהם.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

91

בניין פינתי בסגנון אוסמני ברחוב ראומור. מראה אופייני של שדרה לאחר תוכנית אוסמן להתחדשות פריז

Crystal Clear action 1leftarrow.png תוכניתו של אוסמן לחידוש פני העיר פריז הייתה מבצע תכנון עירוני נרחב שהובילו נפוליאון השלישי ומושל מחוז הסן, הברון ז'ורז'-אז'ן אוסמן, בין השנים 1852 ל-1870. תוכנית זו שינתה את פני רחובותיה של פריז והפכה אותה לעיר בצורתה המוכרת עד היום.

הפרויקט הקיף את כל היבטי התכנון העירוני, החל משינוי מרכז העיר ועד לקביעת אופיים והיקפם של המחוזות הסובבים את פריז. במהלכו נהרסו חלקים ישנים של העיר, ושדרות ורחובות חדשים נבנו תחתיהם, הוצאו צווים והותקנו תקנות שקבעו את מראה חזיתות הבתים, הסדירו את פעולת מערכת הביוב של העיר ומערכות המים שבה, וכוננו פארקים, גנים ציבוריים ואנדרטאות רבות רושם.

העבודות זכו למבקרים רבים בני אותו הזמן, אך ביקורתם נשתכחה במהלך מרבית המאה ה-20, בשל הצלחתן להפוך את העיר לבירה מודרנית. עם זאת, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הועלתה מחדש ביקורת נגד מפעלו של אוסמן, כחלק מהטלת ספק כללית בתפקידו של התכנון העירוני. גם כיום פועלו של אוסמן ניכר ומשפיע על חיי היום-יום של תושבי הכרך, כמו גם על הדימוי הרווח של פריז בתרבות הפופולרית.


Crystal Clear action back.png לערך המלא

92

פורטרט של דאהר, צויר על ידי זיאד דאהר זידאני, מצאצאיו של דאהר המתגורר בנצרת

Crystal Clear action 1leftarrow.png דאהר אל-עומר (16881775), שליט הגליל במאה השמונה עשרה, ממוצא ערבי ובדואי. מקימה של חיפה המודרנית. ביצר ערים רבות ובהן עכו. הזמין יהודים להתגורר בטבריה.

דאהר נחשב לשליט נקי כפיים וטוב לתושבי הגליל. מחליפו ויורש כסאו, אחמד אל ג'זאר, היה בעל מוניטין הפוך של שליט אכזר ורצחני. פעולתו של דאהר עודה ניכרת בביצורים בעכו, בעיר התחתית בחיפה, ובמצודה הגדולה בדיר חנא. ביצורי עכו, להם הוסיף אל ג'זאר כוח ועוצמה נוספים, עמדו במהלך הזמן במבחנים רבים, כאשר העיקרי ביניהם - ניסיון הכיבוש הכושל של נפוליון בונפרטה, אשר הביא לסיומו של מסע נפוליון בארץ ישראל.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

93

משגרי "טיטאן 2" ששיגרו 12 חלליות בתוכנית ג'מיני האמריקנית בשנות השישים

Crystal Clear action 1leftarrow.png המרוץ לחלל, או "המאבק על כיבוש החלל", הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. השיגור הסובייטי של הלוויין הראשון "ספוטניק 1" ב-4 באוקטובר 1957, נחשב לאות הפתיחה של המרוץ, ומשימת אפולו-סויוז המשותפת לארצות הברית וברית המועצות, שהחלה ב-15 ביולי 1975, היא סמל לסוף המרוץ.

בשנות החמישים של המאה העשרים הובילה ברית המועצות את התחרות. היא שיגרה את הלוויין הראשון ספוטניק 1, את בעל החיים הראשון ששהה בחלל (הכלבה לייקה) ואת החללית המאוישת הראשונה ובה הקוסמונאוט יורי גאגרין. אולם בשנות השישים חלפה ארצות הברית על פני יריבתה: היא פיתחה טכנולוגיות מתקדמות והחלה בתוכנית אפולו במטרה להגיע ראשונה אל הירח. מטרה זו הוגשמה ב-1969, ומאז ואילך שמרה ארצות הברית על מיקומה בראש המרוץ, ובין השאר פיתחה אמצעי חדש למסע בחלל - מעבורת החלל.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

94

Bulgarische Soldaten.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png בולגריה לחמה במלחמת העולם הראשונה בין 14 באוקטובר 1915 ועד 29 בספטמבר 1918 לצד מעצמות המרכז. המלך הבולגרי פרדיננד הראשון נקט במדיניות חוץ הרפתקנית ששאפה למצב את ממלכת בולגריה כמעצמה המובילה בבלקן. מדיניות זו כבר הובילה את בולגריה לתבוסה במלחמת הבלקן השנייה. עם פרוץ המלחמה, חוזרו הבולגרים במרץ הן על ידי מדינות ההסכמה והן על ידי מעצמות המרכז אשר הבטיחו סיוע כלכלי נדיב והכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות. המלך פרדיננד החליט להמר ולהיכנס למערכה לצד מעצמות המרכז, מתוך הנחה שתהיה זו מלחמה קצרת ימים שתוכרע במהרה לטובת הבולגרים.

בתחילת המערכה נראה היה שבולגריה משיגה את מטרותיה. באוקטובר 1915 תקף הצבא הבולגרי את ממלכת סרביה, ותוך חודשיים הוכרעו הסרבים על ידי מעצמות המרכז. בהמשך, לאחר ביסוס קו החזית המקדונית, תקף הצבא הבולגרי בשטחי ממלכת יוון, הרחיב את רצועת הגישה של בולגריה לים האגאי, וכבש את חבל דרום דוברוג'ה בחזית הרומנית. אך המלחמה הפכה לארוכת ימים והבולגרים נקלעו למלחמת התשה ממושכת בחזית המקדונית, שהובילה להתחזקות האופוזיציה למלחמה מבית, לבעיות משמעת קשות בצבא, ולהידרדרות קשה בכלכלת בולגריה. בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה במתקפת הבקעה על קווי הבולגרים בחזית המקדונית ופרצו אותם, תוך שהם נעים אל גבולות בולגריה. משהועמדה עצמאות הממלכה בסכנה, ביקשו הבולגרים הפסקת אש, ונחתמה שביתת הנשק של סלוניקי. המלך פרדיננד נאלץ לוותר על כיסאו, ובמקומו הומלך בנו בוריס השלישי אשר נכנע רשמית למדינות ההסכמה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

95

SA6

Crystal Clear action 1leftarrow.png מבצע ערצב 19 הוא שם הקוד לתקיפה של חיל האוויר הישראלי שהתרחשה בתחילת מבצע שלום הגליל. במבצע הושמד כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והמודרני של צבא סוריה בבקעת הלבנון. המבצע נערך ב-9 ביוני 1982, ובמהלכו וביומיים שאחריו הושמדו כ-23 סוללות של טילי קרקע-אוויר, והופלו כ-80 מטוסים סוריים ללא אבידות לחיל האוויר הישראלי.

בניית הכוח, הטכנולוגיה ותורת ההפעלה ששימשו במבצע התמשכו החל ממלחמת יום הכיפורים בה התקשה חיל האוויר הישראלי להתמודד עם מערכי הנ"מ הסורי והמצרי. במבצע הושמד, לראשונה בתקיפה אחת, מערך הגנה האווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל; בשיאו שהו בשמי לבנון למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים.

המבצע נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם ושליטה טקטית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

96

Crystal Clear action 1leftarrow.png רשימת פועלי ישראל (רפ"י) היא מפלגה ישראלית שהוקמה בשנת 1965, לפני הבחירות לכנסת השישית, על ידי יוצאי מפלגת פועלי ארץ ישראל, ובראשם דוד בן-גוריון. הסיבה העיקרית להקמת רפ"י, כפי שהוצגה על ידה ועל ידי בן-גוריון, הייתה אי-היענות לדרישתו של בן-גוריון מיורשו בתפקיד ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, לחקור את "העסק הביש" (פעולה כושלת של המודיעין הישראלי במצרים, שעלתה בחיי אדם ופגעה ביחסים עם מדינות ידידותיות) בוועדת חקירה משפטית, ולא לקבל תוצאותיה של ועדת שרים (שכונתה "ועדת השבעה") אשר הסירה את האחריות ל"עסק הביש" מפנחס לבון. הדעה הרווחת גורסת כי ברקע הדברים עמד, בנוסף לוויכוח באשר לדרך חקירת "העסק הביש", המאבק הבין דורי במפא"י, ותחושת המנהיגים בני דור העלייה השלישית כי לפיד ההנהגה עובר מדור בני העלייה השנייה כדוד בן-גוריון, אל ה"צעירים" כשמעון פרס ומשה דיין מבלי שניתנה להם האפשרות להשמיע את קולם ולקבל את הנהגת המדינה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

97

פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/97