ויקיפדיה:הידעת?/מפברואר 2020

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצבר 2019 - מפברואר 2020


צבא פעיל ביום בלבדעריכה

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום, בשעות העבודה המקובלות בשוק. הסיבה לכך היא תקציבית ולכן החיל לא פעיל בכל שעות היממה. סיבה נוספת לצמצום הפעילות של החיל בשנים האחרונות הייתה הנזק הסביבתי, הרעש והפגיעה בתיירות במדינה עקב טיסות כלי הטיס התדירות. חוסר פעילות החיל בשעות הלילה התפרסם עקב אירוע חטיפת מטוס של חברת אתיופיאן איירליינס ב-17 בפברואר 2014. הטייס שינה את מסלולו לשווייץ, ומכיוון שהאירוע התרחש בשעות הלילה, לא הוזנקו מטוסי קרב שווייצרים לעברו והמטוס לווה על ידי מטוסי קרב צרפתיים עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה.

מתניה שיחה 21:24, 14 במאי 2018 (IDT)
מהמם. 77.127.82.195 21:06, 28 ביולי 2018 (IDT)
הייתי מוסיף, כסיומת, את המשפט שלך מקטע אחר, שמספר שקוסטה-ריקה סגרה את הצבא שלה כליל. 77.127.82.195 09:34, 29 ביולי 2018 (IDT)

זו הצעת השיפור שלי - איחוד עם הקטע המוצע למעלה על קוסטה ריקה:

Roundel of Switzerland.svg

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום – בשעות העבודה המקובלות בשוק. סיבה אחת לכך היא תקציבית – יקר להפעיל עובדים ומיכון 24 שעות ביממה. סיבות נוספות קשורות בשמירה על איכות הסביבה, כמו הימנעות מנזקי רעש עקב טיסות מטוסים תדירות, שפוגעות בתיירות. השבתת החיל בלילות התפרסמה באירוע חטיפת מטוס של אתיופיאן איירליינס מעל שמי שווייץ. מכיוון שהאירוע התרחש בלילה, הוזנקו מטוסי קרב צרפתיים ולא שווייצריים לעבר המטוס החטוף, שליוו אותו עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה. שווייץ מפורסמת כמדינה נייטרלית, שמאות בשנים לא השתתפה בשום מלחמה. אפילו במלחמות העולם, שהתרחשו במאה ה-20, פעילותו של צבא שווייץ הסתכמה בערך בגיוס חיילי המילואים ובשהייה בכוננות בבסיסים. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות, מאז שנת 1949, אך בניגוד לשווייץ, קוסטה ריקה פירקה את צבאה לחלוטין מרגע שחוקקה חוקי ניטרליות. קוסטה ריקה היא המדינה הראשונה בעולם שפירקה את צבאה באופן חוקתי.

77.124.76.194 09:40, 28 באוגוסט 2018 (IDT)
על קוסטה ריקה כבר יש קטע עצמאי. חיל האוויר של שוויץ לא מחזיק קטע לבד. אם יהיו תומכים נוספים אשתכנע. חמויישֶה - שיחה 09:02, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
נראה לי קטע נחמד. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:29, 7 בפברואר 2020 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 09:23, 9 בפברואר 2020 (IST)

כמעט הכול חלל ריקעריכה

רובו הגדול של נפח היקום הוא חלל ריק. ראשית, הרווחים בין גרמי שמים גדולים בהרבה מנפחם של גרמי השמים עצמם: הרווחים בין גלקסיות גדולים בכמה סדרי גודל מהגלקסיות עצמן, בתוך הגלקסיות, הרווחים בין מערכות השמש גדולים בכמה מונים ממערכות השמש עצמן, וגם בתוך מערכות השמש, החלל הריק גדול בכמה סדרי גודל מנפח השמשות, כוכבי הלכת ושאר הגרמים המרכיבים אותן גם יחד. שנית, גם נפח החומר עצמו, מכיל בעיקר ריק. החומר מורכב מחלקיקים, המכונים אטומים. כל אטום מכיל חלקיקי יסוד, שנפח הרווח ביניהם, גדול בכמה סדרי גודל, מנפחם שלהם.

77.125.49.4 12:23, 19 בינואר 2020 (IST)

אני לא מתלהב: ראשית, לא מספיק מעניין לדעתי. לא מפתיע. שנית, ממש לאחרונה התקבל הקטע הזה שמדבר על זוית שונה של אותו עניין בדיוק, אבל מתאר אותו בצורה מעניינת יותר. חמויישֶה - שיחה 16:26, 19 בינואר 2020 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:09, 9 בפברואר 2020 (IST)

U-505עריכה

הצוללת U-505 באולם התצוגה, בשיקגן

כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני משפחות מלחי הצוללת הגרמנית, U-505 לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים, שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. יתרה מזאת, איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש, שהנאצים יבינו, שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה, נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה, שבשיקגו.

77.124.47.150 14:57, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

קטע טוב. יש מקורות למידע? חמויישֶה - שיחה 16:38, 4 בדצמבר 2018 (IST)
יש ערך בויקיפדיה האנגלית, שמוקדש בדיוק לצוללת הזו. יש גם תמונות בויקיפדיה, שמתעדות אותה במוזיאון בשיקגו. 77.125.109.236 10:54, 7 בדצמבר 2018 (IST)
הערך האנגלי: German_submarine_U-505. תודה רבה. 77.126.138.33 16:57, 7 בדצמבר 2018 (IST)
אני תומך בכפוף לתרגום הערך (וכן מחיקת קישורים בסיסיים מדי, כמו "משפחה" או "מפקד"). חמויישֶה - שיחה 15:35, 13 בדצמבר 2018 (IST)
אני לא יודע אילו קישורים מיותרים בעייניך, אבל אני מניח שאסכים לוותר על כל קישור, שאתה תגדיר כמיותר. לכן אשמח אם תבטל כל קישור, שאתה רואה כמיותר. כך נתקדם. תודה. 77.126.138.33 11:50, 14 בדצמבר 2018 (IST)
טופל. נשאר לתרגם ערך. חמויישֶה - שיחה 09:34, 16 בדצמבר 2018 (IST)
נכתב קצרמר כערך בנושא. 77.125.68.114 13:37, 29 בפברואר 2020 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 17:36, 1 במרץ 2020 (IST)

הגיבור שואף השלוםעריכה

אלווין ק. יורק

סמל אלווין ק. יורק (1887 - 1964) היה אחד מן החיילים המעוטרים ביותר בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. הוא גם היה פציפיסט מוצהר, לאור אמונתו הדתית. מפקדיו של יורק, שגם היו נוצרים אדוקים, שכנעו אותו בצדקת המלחמה. במהלך המלחמה הסתער יורק בראש קבוצת חיילים על עמדות של מכונות יריה גרמניות, הרג 38 חיילים גרמניים ושבה 132 נוספים, וכן לכד 32 מכונות יריה. תוך כדי הלחימה לא הפסיק יורק לצעוק לחיילים הגרמניים שייכנעו, שכן לא רצה להרוג יותר חיילי אויב. על פעולתו זכה במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר של ארצות הברית, וכן בצלב השירות המצוין, בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי, ובעיטורים נוספים רבים. בשנת 1941 עלה לאקרנים הסרט סרג'נט יורק, בכיכובו של גרי קופר, המספר את סיפורו של יורק.

מקור: הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 20:58, 28 במרץ 2011 (IST)

הידעת הזה לא יהיה מושלם בלי איזכור של הסרט "סרג'נט יורק" עם גרי קופר משנת 1941. פומפריפוזה - שיחה 12:59, 30 במרץ 2011 (IST)
חובה שיהיה עליו ערך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:08, 30 במרץ 2011 (IST)
הועלה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 14:03, 30 במרץ 2011 (IST)
חובה גם שיהיה ערך על אלווין יורק עצמו. תומר - שיחה 14:05, 30 במרץ 2011 (IST)
אדומים בהמתנה להכחלת ערכים. נראה שיש תמיכה בקטע. לאחר הכחלת הערכים הרלוונטים יוחזר הקטע לדיונים למקצה שיפורים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:15, 16 במאי 2012 (IDT)
הערך על יורק נכתב. יואב ר. - שיחה 21:57, 16 ביוני 2012 (IDT)

התקבל חמויישֶה - שיחה 17:46, 1 במרץ 2020 (IST)

היו שלום, אני חיששתי ביניכם, כמו צמח ברעריכה

ערוגת קנביס

חלק מתוצריו של צמח הקנאביס הם סמים פסיכואקטיביים, האסורים לשימוש כמעט בכול מדינות העולם. שניים מהכינויים הרווחים עבור סם הקנביס הם Weeds (ווידס) ו- حثيش (חשיש), שפירושם באנגלית ובערבית הוא עשבים שוטים, דהיינו, צמחי בר. זאת למרות שכבר בממצאים הארכיאולוגיים, הקנביס התגלה כצמח מתורבת / מבויית. יתכן שהכינוי האנגלי לא מדויק בכוונה, כדי לרמוז לדבר שאין להזכירו, מפני שהוא יצא אל מחוץ לחוק. אולם הכינוי הערבי ותיק יותר מאיסור השימוש בקנביס. איסור זה חוקק רק בשנות ה-30 של המאה העשרים, ואילו הכינוי מוכר מזה מאות שנים (ראו כת החשישיים).

77.126.14.80 13:52, 3 במרץ 2020 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד. הקטע מעלה השערה, שאינה דעה רווחת, כדי להפריך אותה? אם ממילא לא חשבנו שהכינוי וויד או חשיש הוא לא מדוייק כדי לרמוז על דבר שאין להזכירו, ממילא לא חשוב לנו שהכינוי חשיש קודם לאיסור השימוש בו. חמויישֶה - שיחה 16:55, 3 במרץ 2020 (IST)
אפשר לקצר את הקטע, ולהשמיט את עניין ההשערה. 77.126.14.80 17:16, 3 במרץ 2020 (IST)
ואז נשארנו עם המשפט שאומר שוויד וחשיש פירושו עשבים שוטים. לא מספיק. חמויישֶה - שיחה 09:24, 4 במרץ 2020 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:02, 11 במרץ 2020 (IST)

מיהו אשכנזיעריכה

בית הכנסת האשכנזי באיסטמבול

כשגדי איזנקוט מונה לרמטכ"ל, קורות חייו התפרסמו בעיתונות, והציבור התפלא לגלות, שמשפחתו של יהודי, עם שם אשכנזי מובהק, עלתה ארצה ממרוקו. מספר שנים קודם לכן, שירת יהודי ספרדי אחר כרמטכ"ל – גבי אשכנזי. משפחת אשכנזי נושאת שם זה, משום שבמקורה הייתה משפחה אשכנזית, שהגרה למזרח התיכון, והתערתה בקהילת יהודי ספרד. אולם, חלק מהעולים לארץ מהמזרח התיכון, כגון אורה הרצוג, הם אשכנזים לכול דבר. במצרים, למשל, היו בתי כנסת אשכנזיים וספרדיים, זה לצד זה.

77.127.49.22 13:03, 9 בפברואר 2020 (IST)
יש לי די הרבה הסתייגויות, גם מהקטע וגם מהניסוח. ראשית, אני לא חושב שדף הבית הוא מקום לעסוק בו בענייני אשכנזים-ספרדים. שנית, מופרז לקבוע שהציבור גילה את מוצאו של אייזנקוט רק ביום שמונה לרמטכ"ל, והתפלא. אי אפשר לומר על "ציבור" דבר כזה. אני ורבים אחרים ידענו שאייזנקוט אינו בהכרח שם של יוצאי אירופה. בנוגע לאשכנזי - לא כל נושאי השם הזה הם משפחה אחת, ולא כולם נקראו בשם זה מאותה סיבה. חלקם אכן בני אשכנז שהיגרו לארצות המזרח. מהנוסח עולה כאילו זה כולם. אני Symbol oppose vote.svg נגד. חמויישֶה - שיחה 14:09, 9 בפברואר 2020 (IST)
לאיזה מזרחי קוראים ״אשכנזי״, למרות שמשפחתו לא הגיעה למזרח מאשכנז?77.127.49.22 14:43, 9 בפברואר 2020 (IST)
לא אמרתי דווקא מזרחים. יש רבים שנושאים שם זה ואינם מזרחים שמקורם מאשכנז. יש המון דוגמאות: הרב צבי הירש אשכנזי והפסנתרן ולדימיר דוידוביץ' אשכנזי למשל. חמויישֶה - שיחה 09:02, 10 בפברואר 2020 (IST)
שם משפחה שמעיד על מוצא מרמז לרוב על מי שהגיע מאותו מוצא. אשכנזי הוא גרמני ולכן יכול להיות שהאשכנזים האמורים הם בנים לגרמנים שנדדו לכיוון פולין. כלומר: האלמוני צדק. Tzafrir - שיחה 10:31, 10 בפברואר 2020 (IST)
לא ולא. אכן השם אשכנזי מעיד בד"כ על מי שהגיע מארצות אשכנז. בכך אין שום דבר מיוחד. יש מאות שמות כאלה (וורשאבר, טולדנו, אוסטרייכר, פרנקל, צנעני, עדני, פרנקפורטר, ובאמת עוד מאות). האלמוני טען בקטע שנושאי השם אשכנזי הוא של מהגרים אשכנזים לקהילות ספרדיות דווקא. זה לא נכון. מעבר לטענה הנקודתית הזאת, הקטע לא טוב, לא מתאים לאנציקלופדיה כי אינו מדוייק ולא מתאים לדף ראשי כי הוא מנוסח באופן בעייתי מאד ועוסק בנושא שאינו מתאים להנצחה בדף ראשי. חמויישֶה - שיחה 11:02, 10 בפברואר 2020 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:15, 22 במרץ 2020 (IST)

טיסה מהסרטיםעריכה

תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון-אל תנסו את זה בבית. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 03:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

ככה בסדר?
גשר מצודת לונדון

בנובמבר 1994, חייל נורמטיבי מבסיס ג'וליס שבנגב, גנב טנק, ושעט עמו, במשך שעות ארוכות, בכבישי ארץ ישראל. במהלך מסעו הוא פגע באוטובוס. כוחות הביטחון נערכו ליירט את הטנק עם טילים נגד טנקים. אלא שבסופו של דבר, הוא עלה על גשרון, ופרס זחל – דהיינו שבר חוליה בשרשראות, עליהן נוסע הטנק. החייל סיפר כי תכנן לפרוץ את גדר הגבול ללבנון, ולהמשיך משם בנסיעה עד לאי מנהטן, שבארצות הברית. תקרית זו אינה לגמרי תקדימית. באפריל 1968, טייס נורמטיבי מחיל האוויר המלכותי הבריטי, שמחה על מדיניות ממשלת בריטניה כלפי החיל, ערך מפגן אווירי בשמי לונדון, במטוס קרב, ללא רשות. בשיא המפגן הוא טס דרך החלל, שבין מגדלי גשר מצודת לונדון. המקרה זכה לכינוי ״תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון״.

77.127.15.149 22:09, 4 בפברואר 2020 (IST)
לדעתי ההשוואה עם הטנקיסט שתכנן להגיע בנסיעה בטנק למנהטן (ועוד דרך לבנון וסוריה) די מעליבה את תקרית הטיסה הזו של טייס שלפחות היה ברור לו מה הוא עושה. Tzafrir - שיחה 17:24, 5 בפברואר 2020 (IST)
אכן, אין מקום להשוואה. יתכן שתקרית הטיסה בלונדון יכולה להחזיק קטע לבד (כפי שהוצע בעבר). רק צריך לנסח טוב. חמויישֶה - שיחה 10:31, 6 בפברואר 2020 (IST)

טיסה מהסרטים 2עריכה

אולי כך?

גשר מצודת לונדון
בשנות השישים הסיטה ממשלת בריטניה תקציבים מפיתוח וייצור מטוסי קרב לתחום הטילים המונחים. מדיניות זו פגעה בתעשיית התעופה הבריטית ובמורל טייסי חיל האוויר המלכותי. בשנת 1968 הודיעה הממשלה על קיצוצים גם בחיל האוויר עצמו, כולל ביטול המפגן האווירי השנתי שלו. כאות מחאה ערך סגן אלן פולוק, טייס קרבי ששירת בחיל, מפגן אווירי על דעת עצמו. לאחר שהמריא למשימת תחזוקה מאושרת נפרד פולוק מהגף, ועבר לטיסה נמוכה ולמרכז לונדון. הוא הקיף שלוש פעמים את בית הפרלמנט, חלף כמעט בגובה פני המים ליד אנדרטת חיל האוויר המלכותי שעל גדת נהר התמזה, המשיך אל גשר מצודת לונדון ועבר בחלל שבין מגדלי הגשר ושני מפלסיו – מלבן ברוחב 60 מטר ובגובה 43 מטר – כל זאת בעת שהגשר המה אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה עבר שם מטוס סילון. בדרכו לבסיסו ערך פולוק גם יעפים נמוכים מעל שדות תעופה שונים של החיל, כשמטוסו הפוך. פיקוד החיל לא העמיד את פולוק למשפט צבאי, כדי לא לתת לו במה להעלאת טענותיו נגד הממשלה.
91.199.94.96 12:56, 6 בפברואר 2020 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 15:52, 6 בפברואר 2020 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. נהניתי לשמוע על הקוריוז הזה, אבל כדאי לשלב בטקסט קישור לערך "תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון"... שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:09, 6 בפברואר 2020 (IST)
בשביל מה לשלב קישורית לערך? כל הערך מסוכם בפיסקה הזו. מה נשאר לקרוא בערך? שהיו לטייס ארבעה ילדים? שאחרי שזרקו אותו מהצבא הוא פתח עסק קטן לאיזה משהו? 77.127.36.136 16:25, 6 בפברואר 2020 (IST)
זו בסוף אחת המטרות של "הידעת?"-לחשוף אנשים לערכים מעניינים, משמע לקשר אליהם. אולי בהתאם מוטב לקצץ מעט את הקטע כדי שתהיה לאנשים סיבה להעמיק בערך. הוספתי להצעה קישור מודגש במקום המתאים.
אני מציע להחליף את המשפט בסוף ל"לאחר שנחת, נעצר ושוחרר משירות מסיבות רפואיות". לטעמי הניסוח הזה יעורר סקרנות בקורא לבדוק למה הטייס לא נענש בחומרה. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 13:57, 22 בפברואר 2020 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה

נהיגת טנק מהסרטיםעריכה

אפשר גם לספר על נהג הטנק, בלי להשוות אותו לטייס:

מגח 7ג' מסתער באימון

בנובמבר 1994 גנב מכונאי טנקים של צה"ל מהמחנה הצבאי עמנואל שבמחוז הדרום, טנק מסוג מגח, פרץ את השער המחנה, ושעט עם הטנק, במשך שעות ארוכות בכבישי ישראל. במהלך מסעו פגע תותח הטנק באוטובוס וגרם לפציעת מספר נוסעים. כוחות הביטחון נערכו ליירט את הטנק עם טילים נגד טנקים ותחמושת כבדה. אלא שבסופו של דבר הוא עלה על גשרון, ופרס זחל – דהיינו שבר חוליה בשרשראות שעליהן נוסע הטנק. בסיוע פסיכולוגים, אנשי צבא ומשטרה, החייל יצא לבסוף מהטנק. הוא סיפר כי תכנן לפרוץ את גדר הגבול ללבנון, ולהמשיך משם בנסיעה עד לאי מנהטן שבארצות הברית. הוא התגעגע לדודתו, שגרה שם.

77.127.36.136 16:06, 6 בפברואר 2020 (IST)

הרחבתי קצת. לא נכון לטעון שהיה נורמטיבי: נראה שהיה קצת מעורער בנפשו בעקבות יחס המפקדים אליו במהלך השירות.
הסתמכתי על הכתבה הזו: שמעון איפרגן, ‏קודם אכבוש את מנהטן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2018‏, וגם על זו: משה ניסנבוים, ‏החייל הישראלי שגנב טנק כדי לנסוע לאמריקה, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2018. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:26, 6 בפברואר 2020 (IST)
תודה. 77.127.36.136 17:04, 6 בפברואר 2020 (IST)
קוריוז. טוב לכתבה בעיתון. פחות לאנציקלופדיה. חמויישֶה - שיחה 16:32, 9 בפברואר 2020 (IST)
אני מסכים שאין טעם לכתוב ערך על התקרית הזו. אבל מה רע בשימוש בקוריוז הזה, במיזם "הידעת"?77.127.20.69 14:10, 21 בפברואר 2020 (IST)
ניתן אולי לקשר את התקרית הזו עם ערך אחר שקיים בויקיפדיה, למשל לתרגם ערך מקביל באנגלית. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 18:11, 22 בפברואר 2020 (IST)
השימוש בקוריוז לא מתאים ל"הידעת" מקל וחומר. לא כל מה שראוי לערך ראוי להידעת. כל מה שראוי להידעת ראוי לערך. חמויישֶה - שיחה 13:37, 1 במרץ 2020 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:22, 22 במרץ 2020 (IST)

כוכבי דגל אוסטרליהעריכה

דגל אוסטרליה

בדגל שבעת הכוכבים, שהציע הרצל למדינת היהודים, הכוכבים לא סימלו גרמי שמים, אלא את רעיון שבע שעות העבודה, שהציג בספרו. דגל ישראל שהתקבל בסופו של דבר, מכיל מגן דוד, שנקרא באנגלית "כוכב דוד", אך גם הוא לא מסמל שום גרם שמים. גם צורות הכוכבים בדגלי סין, ירדן וארצות הברית לא מסמלים גרמי שמים. בדגל סין יש חמישה כוכבים. הגדול שבהם מיצג את המפלגה הקמוניסטית. למשמעות ארבעת האחרים לא ניתן מעולם הסבר רשמי. הכוכב בדגל ירדן מסמל את אחדות האומה הערבית, ושבע קרניו מסמלות את שבעת הפסוקי הסורת אל-פאתחה - הסורה הראשונה בקוראן. חמישים כוכבי דגל ארצות הברית מסמלים את חמישים מדינות הפדרציה שלה. לא כך הדבר בדגל אוסטרליה. בפדרציה של אוסטרליה, אמנם, יש שש מדינות משנה - כמספר הכוכבים על דגלה. אולם חמשת הכוכבים שבחציו הימני של הדגל, כן מסמלים גרמי שמים. הם איור של קבוצת הכוכבים "הצלב הדרומי". הכוכב השישי נמצא, יחסית אליהם, במקום בו נמצא הכוכב בטא בקנטאור. אלא שהוא אינו מסמל גרם שמים זה. הוא מסמל את חבר העמים הבריטי, ושבעת קרניו מסמלות את ששת מדינות המשנה של אוסטרליה, ובתוספת טריטוריית פפואה, שהשתייכה לאוסטרליה בין השנים 19021949.

77.126.68.96 01:27, 28 במרץ 2020 (IDT)
לא התלהבתי. תומר - שיחה 19:41, 28 במרץ 2020 (IDT)
תומר, גם אני לא, אבל אצלי חוסר ההתלהבות נובע מהניסוח הארכני. נושא קבוצת גרמי השמים בדגל אוסטרליה עשוי להיות כן מעניין. דעתך? חמויישֶה - שיחה 13:34, 29 במרץ 2020 (IDT)
האמת שגם לא ממש. תומר - שיחה 14:08, 29 במרץ 2020 (IDT)
תודה תומר. אשמח לשמוע חוות דעתך גם על הקטע על הסאר"ס בדף זה. לדעתי מספיק, אבל איש לא הביע את דעתו, ואני לא אוהב לקבל/לדחות קטעים ככה. חמויישֶה - שיחה 14:25, 29 במרץ 2020 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 19:39, 31 במרץ 2020 (IDT)

לא כל יום פורים?!עריכה

0849 pilar ebro 2004.png

פורים סרגוסה מצוין מיד אחרי ט"ו בשבט, לזכר נס שאירע ב-1380 או 1420 בסרגוסה שבספרד. יום זה הוא אחד הימים הנקראים "פורים שני". סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה. בכל פעם שנקרא מהמגילה שמו של מרקוס המומר, שהלשין על הקהילה וכמעט המיט עליה אסון, נהוג להשמיע רעש באמצעות רעשנים, כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר כשמוזכר שמו של המן הרשע. מסופר כי מרקוס גילה לאלפונסו החמישי או לפדרו הרביעי מלך אראגון שיהודי העיר, הנוהגים לצאת מבתי הכנסת לברכו ובידיהם ספרי התורה, למעשה מגיעים רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים. ספרי התורה עצמם נשארים בבתי הכנסת. המלך זעם, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר את העניין. הוא יצא לכיוון סרגוסה במטרה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע, בעת קבלת הפנים. אולם ערב ביקורו הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל גבאי בתי הכנסת בעיר, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. כך הקהילה היהודית ניצלה.

77.125.105.248 21:19, 11 בפברואר 2020 (IST)
ישנם עשרות פורים שניים. לרבים מהם סיפורים מעניינים. מה מייחד את זה דווקא (מלבד העובדה שיש עליו ערך), שנכתוב עליו קטע? חמויישֶה - שיחה 11:58, 12 בפברואר 2020 (IST)
כאדם חילוני, לא הכרתי בכלל את התופעה, והיא כולה הייתה הפתעה גדולה עבורי. מה שמיוחד דווקא בפורים שני הזה, הוא שהוא היחיד שיש עליו ערך מלא משל עצמו. 77.125.105.248 15:14, 13 בפברואר 2020 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 19:50, 31 במרץ 2020 (IDT)

האחים פרנקל - וולט דיזני של הערביםעריכה

דמיס רוסוס עם תקליט פלטינה

בסרט הישראלי "הבית ברחוב שלוש", שהיה מועמד לפרס אוסקר, מתפאר גיבור הסיפור סמי (עופר שלחין) בפני אהובתו, סוניה (מיכל בת אדם), כי בעיר הולדתו, אלכסנדריה שבמצרים, הרבה אנשים מדברים הרבה שפות. ואכן, במחצית הראשונה של המאה העשרים, תחת שלטון האימפריה הבריטית, קיבצה עיר זו הגירה מארצות רבות, ודוברו בה שפות רבות. הזמרים המפורסמים דמיס רוסוס ובוב עזאם, שכל אחד מהם הוציא שורת להיטים בין-לאומיים בשלל שפות, גדלו בעיר זו בתקופה זו. משפחתו של הראשון השתייכה לקהילה היוונית בעיר, ומשפחתו של השני היגרה אליה מלבנון. אמנים חשובים אחרים שגדלו אז בעיר הם האחים פרֶנקלערבית: الإخوة فرنكل) – יהודים אשכנזים, שמשפחתם הגיעה מהאימפריה הרוסית, דרך יפו. האחים פרנקל היו חלוצי האנימציה במצרים, והאנימטורים הראשונים באפריקה ובעולם הערבי.

77.127.49.22 16:44, 9 בפברואר 2020 (IST)
למה הקטע מתחיל ממשפט שולי שנאמר בסרט ישן שרוב רובם של הקוראים לא ראו? חמויישֶה - שיחה 10:06, 10 בפברואר 2020 (IST)
מדובר בסרט עטור פרסים, שמהווה אבן דרך חשובה בהתפתחות הקולנוע הישראלי. ויקיפדיה נועדה בדיוק בשביל לגרום לאנשים להתעניין במידע כמו זה הקשור לסרט הזה. אגב, גם המשפט לא שולי. הוא חלק משיחה בנושא, ועניין ידיעת השפות של בני עדות המזרח עולה לפחות עוד פעם אחת בסרט, כשהדמות שמשחק שייקה אופיר מראה שהיא יודעת גם לדינו, ולא רק ערבית ועברית. 77.127.49.22 11:56, 10 בפברואר 2020 (IST)
אחדד את דברי: ״הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, לשנת 1973״. מי מקוראנו שלא ראה, שירוץ לראות. 2.53.156.91 13:13, 10 בפברואר 2020 (IST)
הסרט אכן חשוב, אבל גם אני חושב שהאזכור שלו לא מתאים. באופן כללי, הקטע קצת מבולבל לטעמי - הוא מדבר על הבית ברחוב שלוש? על ריבוי המהגרים באלכסנדריה? על האחים פרנקל? יותר מדי נושאים נדחפו פה בבת אחת. חוץ מזה, חסר לי איזה שיא בקטע שיהפוך אותו מאוסף פרטים לקטע הידעת קוהרטי, מפתיע ומעניין. תומר - שיחה 18:42, 31 במרץ 2020 (IDT)
מוזמנים להציע קטע אחר על להאחים פרנקל. לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 19:52, 31 במרץ 2020 (IDT)

פרס ישראל משפחתיעריכה

Aba Ne'eman.jpg

אבא נאמן (1872 - 1960) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ונמנה עם מייסדי תל אביב. שלושה מנכדיו זכו בפרס ישראל: נכדו, הבן של בנו גדליה, הוא הפיזיקאי והפוליטיקאי יובל נאמן, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשכ"ט; נכדתו, בתו של גדליה, היא המשפטנית רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת ה'תשס"א; נכד שלישי, הבן של בתו דינה - אשתו של יזהר הררי, הוא הפיזיקאי, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, חיים הררי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשמ"ט.

דוד שי (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 11:22, 2 בפברואר 2020 (IST)
נחמד. אני Symbol support vote.svg בעד. ואם יהיה עוד פרט רלוונטי להוסיף, זה יהיה אפילו עוד יותר טוב. 77.125.20.230 14:33, 2 בפברואר 2020 (IST)
יפה, בעד. תומר - שיחה 18:44, 31 במרץ 2020 (IDT)
התקבל חמויישֶה - שיחה 19:55, 31 במרץ 2020 (IDT)

מבנה האטום - קטע חדשעריכה

מודל בקנה מידה מעוות של אטום מימן כבד

החלל שבין כוכבי הלכת נתפש בעיניו כריק, משום שהוא מכיל פחות מאטום חומר אחד לכול קילומטר מעוקב. אולם, מאותו טיעון ניתן לראות גם בחומר המוצק, ריק. זאת משום שהרוב המוחלט של נפח כל אטום אינו מכיל דבר. אם נבנה דגם של אטום מימן (אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר), שגודלו יהיה מגרש כדורגל, כולל מגרשי החניה הצמודים לו, נפח גרעין האטום, שמכיל יותר מ-99 אחוז ממסת האטום, יהיה כדור בקוטר סנטימטר בודד. מלבד הגרעין יהיה בדגם גוף, קטן בהרבה מהגרעין, המייצג אלקטרון בודד שנע איפה שהוא ברחבי הדגם. למעשה, האלקטרון ינוע רק 90 אחוז מהזמן ברחבי הדגם. בשאר הזמן הוא ינוע מחוצה לו. זאת משום שמקומו של אלקטרון באטום עשוי להיות כל מיקום שהוא. המדענים מגדירים נפח של אטום כנפח שבו מצוי הגרעין, וב-90 אחוזים מהזמן מצויים בו גם האלקטרונים. אילו נפח זה היה מוגדר כנפח שבו מצויים האלקטרונים ב-100 אחוז מהזמן, הוא היה גדול בהרבה.

77.126.21.108 09:23, 26 בינואר 2020 (IST)

אם נפח האטום "מוגדר כנפח בו מצוי הגרעין" אז האטום אינו ריק, והאלקטרונים לא נמצאים בו 90 אחוז מהזמן. עוזי ו. - שיחה 12:06, 26 בינואר 2020 (IST)

נפח האטום גדול מנפח הגרעין במספר סדרי גודל. 77.126.21.108 12:18, 26 בינואר 2020 (IST)
לא אהבתי. יותר מדי פילוסופי. הקריאה הופכת לחוויה פילוסופית מוזרה. מביא את הקורא לתהיה "רגע, אז מהו החומר שאנחנו מכירים אם רובו ריק". ואז בעצם מביא למסקנה שאין להשוות בין מבנה האטום למבנה החלל. חמויישֶה - שיחה 14:12, 27 בינואר 2020 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:13, 1 באפריל 2020 (IDT)

אסון הדבשה של בוסטוןעריכה

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס במזקקה של Purity Distilling Company ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מיכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, התיאטראות, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמיכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמיכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום - הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

מתניה שיחה 21:41, 28 במאי 2018 (IDT)

הקטע טוב, אבל ההתחלה שלו פחות מדי זורמת. אני מציע למחוק חלק מהרקע שניתן בתחילת הקטע. חוץ מזה, אני מציע להחליף את המילה "מכל" במילה "דוד" או במילה נרדפת אחרת. כי לקורא עשוי להיראות בהתחלה, שמדובר במילת הכללה ולא במילה שמתארת אביזר אכסון:

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בתקופה בה דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה גם להכנת רום. דוד מלא דבשה בבוסטון שבמסצ'וסטס, בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק, עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום - הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

77.124.76.194 17:20, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 10:15, 9 ביולי 2019 (IDT)

אני מעדיף את גרסתו של מתניה. חמויישה, אפשר לקדם את הקטע? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:34, 7 בפברואר 2020 (IST)
Symbol support vote.svg בעד וגם מעדיף את גרסתו של מתניה (המושג דבשה לא כל כך מוכר היום). ערך על המזקקה יכול להוסיף, אבל לא הכרחי. תומר - שיחה 18:49, 31 במרץ 2020 (IDT)
התקבל נבחרה הגרסה המקורית. חמויישֶה - שיחה 15:18, 1 באפריל 2020 (IDT)

פחד ממספריםעריכה

Badluck13.jpg

פחד מהספרה ארבע, הידוע גם כטטראפוביה, הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית: עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ) בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או מאזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים במקומות אלו משימוש במספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון, משרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי טריסקאידקפוביה. מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13.

מתניה שיחה 20:56, 30 במאי 2018 (IDT)
נחמד. אפשר להוסיף עוד חצי משפט על מקור האמונה הטפלה ביום שישי ה-13, אבל זה לא קריטי. מבחינתי הקטע בהחלט יכול כבר להופיע בעמוד הראשי של ויקיפדיה. 77.124.76.194 17:58, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
נחמד Assafn שיחה 14:48, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
הכרתי את האמונה הזו. אחלה קטע. אפשר לקדם, חמויישה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 09:36, 7 בפברואר 2020 (IST)
התקבל חמויישֶה - שיחה 15:23, 1 באפריל 2020 (IDT)