פורטל:שבת ומועדי ישראל


השבת היא המועד הראשון במועדים מדאורייתא, שבעת המועדים הגדולים שבתורה, ומהווה יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל. המועד חל ביום השביעי שבשבוע, ותחילת השפעתו מורגשת כבר בערב יום שישי, סמוך לשקיעת החמה – זמן הקרוי "כניסת השבת", וקצו ביום המחרת, עת צאת הכוכבים זמן הקרוי "מוצאי שבת". שמירת השבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות, ולעיתים מתוארת כשקולה כנגד כל המצוות שבתורה. על פי המדרש, היא ניתנה לאדם כבר ביום היבראו.

השבת מסמלת ביהדות את שלמות הבריאה וחירות כל הברואים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה. השבת היהודית אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש, הרעיון הבסיסי של השבת היהודית, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות. במדינת ישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.

”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג')
” וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר” (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג).

בחילול השבת רואה התורה חטא חמור: ”מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ” (ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ד).

מצוות שמירת השבת כתובה בעשרת הדיברות, לפי חז"ל קדמה השבת ליציאת מצרים ולמעמד הר סיני שהגיעה אחריה. לפי חז"ל הפסוק; ” וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” (ספר שמות, פרק ב', פסוק י"א). רומז שמשה רבנו ערך סיור אצל בני ישראל העבדים, ראה את סבלותם ואז חזר לפרעה והצליח לשכנעו להעניק יום שבתון ויום מנוחה לעבדיו היהודיים.
המטרה של משה הייתה שביום שבתון זה יוכלו בני ישראל לשמור על כוחותיהם ולנוח. מאז ועד היום קיים הבסיס המכיל את שני היסודות לשמירת השבת שהם מנוחה וקדושה, כמו שנאמר ”יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ” (ברכת אתה אחד).

פירושים רבים נכתבו ונאמרו, הודפסו לספרים ולכתבי קודש והופצו בהרצאות ובדרשות כיצד עם ישראל אמור לנהוג ביום שבת, מאכילת אוכל משובח ועד לקידוש עם מאפים ויינות מתפילות מיוחדות שחוברו ליום זה ועד לשירים ופיוטים ומזמורים הנהוג לשירם בכל שבוע, מבגדים חגיגיים ומהודרים ועד לאיסורים רבים וספיקות שהתעוררו בהלכה היהודית, מסיקורים והתעניינות בעיתונות ועד לעצירת מלאכה כוללת ושביתה כאות התייחדות עם יום השבת.
יום השבת הוא אחד הנושאים אשר זכו להתייחסות הרבה והמסוקרת ביותר בהלכה ובמחשבה היהודית לאורך כל הדורות. הייחודיות אשר ניתנה לשבת בתורה היא שהעניקה והנחילה את הייחס המיוחד והשונה משאר הנושאים המוזכרים בתורה כיום בו עסקו ועוסקים עד ימינו חכמי התורה ורבנים חשובים.


ילדות
חלה
יהודים
המשכן
הבדלה
הבדלה
גביע (כלי)
לווייתן (מיתולוגיה)
סעודות שבת
בגדי שבת
חמין
נרות שבת
חלה
יום שבת
חלה
הבדלה
ל"ט אבות מלאכה
ל"ג בעומר
שבועות
שבעה עשר בתמוז
תשעה באב
ט"ו באב

חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים היהודיים הקיימים. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים, ובמיוחד בעקבות הקמת מדינת ישראל. זמנם של החגים נקבע על פי הלוח העברי.

ניתן לסווג את החגים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, תעניות, אבל וזיכרון וימים של רצינות ומחשבה.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' – עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל – פסח, שבועות וסוכות. המוכרים בשמם הכולל שלוש הרגלים בהם היו עולים ברגל לעיר ירושלים הן בצורה פיזית והן בצורה רוחנית. בחברה הישראלית נהוג לשייך את החגים בדך כלל לחגים 'דתיים' המזוהים כחגים בהם נוהגים מנהגי שבת ובהם חלים איסורי מלאכה ועבודה כנהוג ביום השבת וחגים 'שאינם דתיים' בהם חוגגים ומציינים את החג אך מותרות בו מלאכות ואין בו איסורים מיוחדים או שאין בו איסורים כלל.

מאז ומתמיד היווה החג ביהדות כזמן להתייחדות ולעיתים אף לזיכרון. נוגים לומר כי כל החגים בשנה היהודית הינם חגי זיכרון לזכור את המאורעות של העבר ואילו רק ראש השנה ויום הכיפורים הינם מועד וחג הצופים אל העתיד. בחברה הישראלית מהווה החג כזמן איחוד של משפחה בה נפגשת המשפחה המצומצמת והמורחבת יחד וסועדת סעודת חג ואילו בחברה המסורתית והדתית יותר בישראל מהווה החג גם זמן מתאים ומוצלח ללמד את הילדים ולספר להם על אירועי העבר, מהחגים המוכרים הוא חג הפסח בה מתאחדת המשפחה סביב שולחן 'ליל הסדר' והמצווה העיקרית בלילה זה היא מצוות והגדת לבנך בה מספרים לילדים מתוך ההגדה של פסח על כוחו של הקדוש ברוך הוא אשר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות, מארץ מצרים אל ארץ ישראל.


ראש השנה

[הצגה / הסתרה]

יום הכיפורים

[הצגה / הסתרה]

סוכות

[הצגה / הסתרה]

שמחת תורה

[הצגה / הסתרה]

חנוכה

[הצגה / הסתרה]

פורים

[הצגה / הסתרה]

פסח

[הצגה / הסתרה]

שבועות

[הצגה / הסתרה]


ראש השנה
צום גדליה
ימים נוראים
יום הכיפורים
סוכות
הושענא רבה
שמחת תורה
אסרו חג
חנוכה
צום עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום העצמאות
יום הרצל
יום ירושלים
ל"ג בעומר
שבועות
שבעה עשר בתמוז
תשעה באב
ט"ו באב

יום צום ותענית הוא כינוי לימי צום ותעניות המצוינים בדת היהודית. חלק מימי הצום והתעניות הינם מצוות עשה (עשה צום) מדרבנן (קביעת רבנים) וחלקם מצוות עשה מדאורייתא (ציווי מהתורה), בצום של יום הכיפורים ניתן להבחין בין הציווי בתורה לבין פירוש חז"ל; ”וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם” על כן, ישנם יהודים רבים הנוהגים לדייק ולדקדק בהלכות צום ותענית הנקבעו מדרבנן או או הנקבעו מהתורה. אנשים חולים, בגיל הזקנה או נשים הרות בדרך כלל מתייעצים אם רבנים או אם רופאים מוסמכים לגבי האישור לצום שכן קיים חשש כי הצום יזיק לבריאותם.

מימי הצום והתענית המוכרים והמפורסמים ביותר שיש בדת היהודית הינם צום יום הכיפורים (לבקשת מחילה וכפרה ועשיית תשובה) וצום תשעה באב (לסימן האבלות על חורבן בית שני, חורבן בית ראשון ועוד). ישנם גם הבדלים בין שני ימים אלו לבין שאר הצומות והתעניות: לרוב, ימי תענית מתחילים עם עלות השחר ומסתיימים עם שקיעת החמה (אף על פי שבפועל לא יוצאים עד לאחר צאת הכוכבים). לעומת זאת, ימי הצום שצוינו לעיל מתחילים עם שקיעת החמה בערב שלפני הצום ומסתיימים עם צאת הכוכבים של יום הצום. כמו כן, בצומות שצוינו לעיל ישנם עינויים נוספים, מלבד האכילה והשתייה.

יום הצום והתענית מטבעו אינו אמור להעיד על שמחה או אושר ועל כן במהלך הדורות נקבעו ימי תעניות וצומות מיוחדים הנהוג לנהוג בהם מנהגי אבלות. ישנם ימי תעניות המוקדשים להזכרת נשמות ולתפילות על הנפטרים ויש גם ימי תעניות הנקבעו מדרבנן להיות ימי אבל כללים לנפטרים שלא יודעים היכן נקברו או מתי נפטרו.
לדוגמה, טרם יום הכיפורים נוהגים רבים לפקוד את קברי יקיריהם ולבקש מהנפטר סליחה ומחילה. עוד נהוג כי בערבי יום הכיפורים וצום ט' באב מדליקים נרות נשמה להזכרת הנפטרים, על כל זאת יש לציין מנהגי האבלות הינם מנהגי רבנן בלבד ואין להם אזכור או צווי במפורש מדאורייתא.


יום כיפור קטן

[הצגה / הסתרה]

יום כיפור

[הצגה / הסתרה]

צום גדליה

[הצגה / הסתרה]

תענית בה"ב

[הצגה / הסתרה]

עשרה בטבת

[הצגה / הסתרה]

תענית אסתר

[הצגה / הסתרה]

תענית בכורות

[הצגה / הסתרה]

שבעה עשר בתמוז

[הצגה / הסתרה]

תשעה באב

[הצגה / הסתרה]


ראש השנה
צום גדליה
ימים נוראים
יום הכיפורים
סוכות
הושענא רבה
שמחת תורה
אסרו חג
חנוכה
חנוכה
ט"ו בשבט
פורים
פסח
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום העצמאות
יום הרצל
יום ירושלים
ל"ג בעומר
שבועות
שבעה עשר בתמוז
תשעה באב
ט"ו באב

שבת; קדושהיום השבתכבוד שבתשבועיום שישיבגדי שבתנרות שבתבין השמשותתוספת שבתקבלת שבתקבלת שבת מוקדמתידיד נפשכניסת שבתשקיעת החמהליל שבתתפילת ערבית של שבתשיר השיריםמזמור שיר ליום השבתלכה דודיתפילת שבעמעין שבעמצוות קידוש השבת בדבריםשלום עליכםאשת חילקידושאתקינו סעודתאסברי מרנןסעודת ליל שבתחלהלחם משנהזמירות ופיוטים לשבתרצה (ברכת המזון)תפילת שחרית של שבתנשמת כל חישיר הכבודפרשת השבועקריאת התורהשניים מקרא ואחד תרגוםסעודת יום שבתתפילת מנחה של שבתסעודה שלישיתעונג שבתיום שבתוןמנוחהמצוות שביתה בשבתמנהגי שבת בתנועת החסידותצאת הכוכביםמוצאי שבתהבדלהמלווה מלכה מלאכות שבת:ל"ט אבות מלאכהמלאכת מיסךמלאכת אורגמלאכת מבעירבעירהאשחרישהקצירהמלאכת זורעמלאכת חורשמלאכת קוצרמלאכת מעמרמלאכת דשמלאכת זורהמלאכת בוררמלאכת טוחןמלאכת מרקדמלאכת לשמלאכת אופהמלאכת גוזזמלאכת מלבןמלאכת מנפץמלאכת צובעמלאכת טווהמלאכת פוצעמלאכת עושה שתי בתי ניריןמלאכת קושרמלאכת מתירמלאכת תופרמלאכת קורעמלאכת צדמלאכת שוחטמלאכת מפשיטמלאכת מעבדמלאכת ממחקמלאכת משרטטמלאכת מחתךמלאכת כותבמלאכת מוחקמלאכת בונהמלאכת סותרמלאכת מכבהמלאכת מכה בפטישהוצאה מרשות לרשותרשות הרביםכרמלית (שבת)עירובתחום שבתמלאכת מחשבתתולדות מלאכות שבתמלאכה שאינה צריכה לגופהחילול שבתשוגג ומזידארבע מיתות בית דיןשבותעובדין דחולהכנה משבת לחולרדיית הפתאמירה לנוכריגוי של שבתחשמל בשבתשעון שבתשביתת כליםחליבה בשבתפלטת שבתמעלית שבתמכון צומתנגישות בשבתקורבן מוסףיהדותבריאת העולםבריאתנותאדם וחווהסיפור גן-העדןיציאת מצריםמעמד הר סיניבחירת עם ישראלעשרת הדיברותמצוות עשהמצוות לא תעשהיריעות המשכןקידוש החודשפיקוח נפשמסכת שבתמסכת ביצהיום חול

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ראש השנה; א' בתשריב' בתשריסדר ליל ראש השנהאחות קטנההתרת נדריםמלכויות זכרונות ושופרותונתנה תוקףעת שערי רצון להפתחתשליךמסכת ראש השנהקיטלהמסורת היהודיתתקיעת שופרשופרקרבן (יהדות)לוח גזריום טוב שני של גלויותקידוש החודשרימוןדבשדגתפוחסוכרצימעסאיילעקידת יצחקחטא עץ הדעתתפוח בדבש

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

עשרת ימי תשובה; א' בתשריב' בתשריימים נוראיםבין כסה לעשוראבינו מלכנוסליחותתשובהסליחהחטאשבת שובהוידוישערי תשובה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צום גדליה; ג' בתשריארבעת הצומותגדליהו בן אחיקםיוחנן בן קרחישמעאל בן נתניהממלכת יהודה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

יום הכיפורים; י' בתשריחטא העגליום הכיפורים בבית המקדששעיר לעזאזלסעודה מפסקתלך אלי תשוקתיתפילה זכהכפרותוידויעבודת כהן גדולתקיעת שופרכל נדריתפילת נעילהקורבנותקורבן עולהקטורת (בית המקדש)צוםתעניתאוכל נפשסדר העבודהתרנגולקיטלדרכי האמורימקווה טהרהארבע מיתות בית דיןמלחמת יום הכיפוריםיהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפוריםתפילה לשלום המלכותונתנה תוקףסליחותתשובהסליחהחטאאכילהשתייהתשמיש המיטהסיכהרחיצה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סוכות; ט"ו בתשרישלוש הרגליםעלייה לרגלסוכהחול המועדארבעת המיניםאתרוגהדסלולבערבהנטילת לולבמסכת סוכהאושפיזיןהקפותהושענותמצוות הקהלניסוך המיםקרבן מוסףשמחת בית השואבההושענה רבהשבעת המיניםחיטהשעורהגפןתאנהרימוןזיתתמרדגנייםשבעת המינים בחג הסוכות

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שמחת תורה; כ"ב בתשריכ"ג בתשריקריאת התורהשמיני עצרתהקפותפרשת וזאת הברכהפרשת בראשיתדגל שמחת תורהיום טוב שני של גלויותספר תורההקפותלולבהושענה רבההפטרהפרשת בראשית

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

חנוכה; כ"ה בכסלוב' בטבתג' בטבתימי הודאהקריאת הללעל הניסיםמרד החשמונאיםנרות חנוכהחנוכייהיהודה המכבייוסף בן מתתיהוגזירות השמדאנטיוכוס הרביעימתיווניםהממלכה הסלאוקיתספר מקבים אספר מקבים ב'קדמוניות היהודיםמזבח העולהנס פך השמןשמן זיתבית המקדשהמנורההדלקת נרות חנוכהסביבוןדמי חנוכהלביבהסופגנייהאנו נושאים לפידיםמעוז צורחז"לבית המקדש השניעל הניסיםכ"ה בכסלוב' בטבתג' בטבתשבע מצוות דרבנןחנוכת בית170 לפנה"סהכרונולוגיה המקראית והמסורתיתספר חשמונאים א'קדמוניות היהודיםספר חשמונאים ב'ספר חשמונאים ג'ספר חשמונאים ד'נסבית המקדש הראשוןהתבוללותיום ההיפוך החורפיפרומתאוסזיתדמי חנוכה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ט"ו בשבט; ט"ו בשבט (תאריך)אילןטבעאיכות הסביבהשבעת המיניםפירות יבשיםנטיעותסדר ליל ט"ו בשבטשבעת המיניםחיטהשעורהגפןתאנהרימוןזיתתמרדגנייםייןמשקה אלכוהוליבורא פרי הגפןארכאולוגיהשמן זיתסילאןעם ישראלכרםמשל הכרםברכות הנהניןהמוציא לחם מן הארץבורא מיני מזונותחמשת מיני דגןכוסמיןשיפוןשיבולת-שועלבורא פרי העץבורא פרי האדמהברכת שהכל נהיה בדברובורא נפשותברכה אחת מעין שלושזמרת הארץשבעת המינים בט"ו בשבט

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צום עשרה בטבת; י' בטבתארבעת הצומותממלכת יהודהיארצייטיום הזיכרון לשואה ולגבורהנר נשמהקדישאל מלא רחמיםבית המקדש הראשון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תענית אסתר; י"ג באדרמגילת תעניתתעניתיהדותפוריםמרדכיאסתרמגילת אסתרניסןאחשוורושהמן האגגיד'תת"סד'תק"יעלות השחרצאת הכוכביםתחנון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פורים; י"ד באדרט"ו באדרשושן פוריםרצח עםמגילת אסתריום הודאהמגדנאותממתקייןמשלוח מנותתחפושתמסכהבדחנותהומורשמחהמתנות לאביוניםתקנת חכמיםשבע מצוות דרבנןרעשןפרסשושןאחשוורושהמן האגגימרדכיאסתרבגתן ותרשהמגילות הגנוזותמקרא מגילהמצוות עשה שהזמן גרמןשכרותסעודת פוריםצדקהמסכת מגילהמגילת תעניתמחיית זכר עמלקהעם היהודיאוזני המןדמי כיספורים שפילרב פוריםעדלאידעשבת זכורפרשת זכורעמלקשיר של יום בפוריםעל הניסיםפורים קטןפורים שניפורים משולשעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נוןאדר א'אדר ב'נסמחצית השקל

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פסח;שלוש הרגליםעלייה לרגליום טובבני ישראלעבדותחירות האדםקורבן (יהדות)קורבן פסחבית המקדשיהודיםמקראנסארץ כנעןמצריםיאורהסנה הבועררועה צאןהר סינימעמד הר סיניעבודת אליליםחילול השםחטא העגלארץ ישראלקמחחמץשאורחמשת מיני דגןחיטהשעורה (סוג)שעורה תרבותיתחול המועדסעודת אסתרכ"א בניסןקורבן חגיגהקורבן העומרספירת העומרעלילת דםמנהג איסור קטניותמסכת פסחיםאביבסוכהמןפסח שני

ערב פסח: קמחא דפסחאשבת הגדולערב פסחתענית בכורותסיום מסכתסעודת מצווהבדיקת חמץמכירת חמץביעור חמץהגעלת כליםליל הסדר: ט"ו בניסןליל הסדרסיפור יציאת מצריםהגדה של פסחיציאת מצריםאליהו הנביאמה נשתנההא לחמא עניאארבעה בניםאחד מי יודעחד גדיאברכת השירמאכלים: מצהמצה שמורהמרוראפיקומןארבע כוסותחרוסתביצה (מזון)כרפסמצה ברייקמח מצהמסוקיקניידלעךרומפלנאכטמופלטהאגוזייןכנף עוףעשר המכות: עשר מכות מצריםמכת דםמכת צפרדעמכת כיניםמכת ערובמכת דברמכת שחיןמכת ברדמכת ארבהמכת חושךמכת בכורותדמויות: פרעה (דמות מקראית)יוכבדעמרםמשה רבנואהרן הכהןבתיה בת פרעהשבט לויצפורהיתרוגמגוםשביעי של פסח:שביעי של פסחשירת היםקריעת ים סוףיום טוב שני של גלויותסעודת משיחמשיחמימונה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ספירת העומר; ט"ז בניסןה' בסיווןמנייהפסחשבועותקורבן העומרעומרבית המקדשמצוות עשה שהזמן גרמאתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודםמרד בר כוכבאל"ג בעומרמניעה מנישואין ומתספורתמניעה מעשיית מלאכהמנחת העומר

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ל"ג בעומר; י"ח באיירספירת העומררבי עקיבאמרד בר כוכבאמשואה (איתות)שמעון בר יוחאימדורהחץ וקשתקבר רבי שמעון בר יוחאיהר מירוןיוחנן הסנדלרשמעון הצדיקחאלקהכליזמררבי מאיראבלותבר כוכבא (שיר)הילולהבר כוכבאמשפחת עבו

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שבועות; ו' בסיווןז' בסיווןשלוש הרגליםעלייה לרגלביכוריםספירת העומריום טוב שני של גלויותמתן תורהבית המקדששתי הלחםמעמד הר סינילוחות הבריתעשרת הדיברותממחרת השבתמקור המצווהמסכת ביכוריםתיקון ליל שבועותאקדמותמגילת רותרותמואבאזהרותחלבחלב בהלכה ובמנהגטנאשבעת המיניםחיטהשעורהגפןתאנהרימוןזיתתמרזמרת הארץ

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שבעה עשר בתמוז; י"ז בתמוזארבע תעניותחומות ירושליםבית המקדש השניבית המקדש הראשוןחורבן בית שניימי בין המצריםאבלותמסכת תעניתלוחות הבריתעגל הזהבעבודה זרהבית המקדשמסע הצלב הראשוןתענית

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תשעה באב;ט' באבארבע תעניותבית המקדשחורבן בית ראשון586 לפנה"סנבוכדנצר השניחורבן בית שנימצווה מדרבנןתעניתצוםימי בין המצריםבית המקדש השלישיאבגלות בבלבית המקדש השנישיבת ציוןתקופת בית שניאבלותסעודה מפסקתמגילת איכהתפילת עננותפילת נחםקינות לתשעה באבארבעה טוריםתענית ציבורחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באבהכותל המערבישנאת חינםשבת נחמושבת חזון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

חמישה עשר באב; ט"ו באבאהבהבציריום ולנטייןחתונהחופהחופה וקידושיןפנויים פנויותאירוסין

יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום שישי שבת
א' בתשרי
03-10-2024
שרה אימנו
שרה אימנו
א' דראש השנה
יום פטירת שרה אימנו
ב' בתשרי
04-10-2024
תשליך
תשליך
ב' דראש השנה
ג' בתשרי
05-10-2024
האזינו,שבת שובה
ד' בתשרי
06-10-2024
ממלכת יהודה הכבושה
ממלכת יהודה הכבושה
צום גדליה (נדחה)
ה' בתשרי
07-10-2024
ו' בתשרי
08-10-2024
ז' בתשרי
09-10-2024
ח' בתשרי
10-10-2024
ט' בתשרי
11-10-2024
כל נדרי
כל נדרי
ערב יום הכיפורים
י' בתשרי
12-10-2024
שבת יום הכיפורים
יום הכיפורים
י"א בתשרי
13-10-2024
י"ב בתשרי
14-10-2024
י"ג בתשרי
15-10-2024
י"ד בתשרי
16-10-2024
בניית סוכה
בניית סוכה
ערב חג הסוכות
ט"ו בתשרי
17-10-2024
יעקב אבינו
יעקב אבינו
א' דחול המועד סוכות
יום פטירת יעקב אבינו
ט"ז בתשרי
18-10-2024
סעודה בסוכה
סעודה בסוכה
ב' דחול המועד סוכות
י"ז בתשרי
19-10-2024
שבת סוכות
ג' דחול המועד סוכות
י"ח בתשרי
20-10-2024
סוכות בבתי אונגרין
סוכות בבתי אונגרין
ד' דחול המועד סוכות
י"ט בתשרי
21-10-2024
ארבעת המינים
ארבעת המינים
ה' דחול המועד סוכות
כ' בתשרי
22-10-2024
סוכות בירושלים
סוכות בירושלים
ו' דחול המועד סוכות
כ"א בתשרי
23-10-2024
הושענא רבה בבית הכנסת
הושענא רבה בבית הכנסת
הושענא רבה
כ"ב בתשרי
24-10-2024
התורה
התורה
שמחת תורה
כ"ג בתשרי
25-10-2024
קרנות המזבח
קרנות המזבח
אסרו חג (סוכות)
שמחת תורה לבני חו"ל
כ"ד בתשרי
26-10-2024
בראשיתארץ ישראל)
וזאת הברכהגולה)
כ"ה בתשרי
27-10-2024
כ"ו בתשרי
28-10-2024
כ"ז בתשרי
29-10-2024
כ"ח בתשרי
30-10-2024
כ"ט בתשרי
31-10-2024
ל' בתשרי
01-11-2024


יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חמשת חומשי התורה נחלקים ל־54 פרשות. על פי המסורת היהודית, נהוג לקרוא בבית הכנסת אחת או שתים מהן בכל שבת, לפי סדרן, והן ללמוד אותן ולפרשן. הפרשה הנקראת בשבוע מסוים היא פרשת השבוע. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת.


תפילת כל נדרי מהחשובות שבתפילות יום הכיפורים
תפילת כל נדרי מהחשובות שבתפילות יום הכיפורים

יום הכיפורים נחשב ליום הקדוש בשנה, ונחוג בי' בתשרי. בספר ויקרא מוזכר הציווי המקראי על החג:

וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.

ויקרא ט"ז, כט-לא

בתפילת מנחה לאחר הקריאה בתורה, נוהגים לקרוא את ספר יונה כמפטיר. ספר זה נבחר למפטיר כי...

להשלים.

יונה


טוען את הלשוניות...
3
100%
blue
#FFFFC0
דף של ספר תורני, בתחתיתו הכיתוב "נדפס על נייר שאין בו חילול שבת ח"ו" (מודגש)
דף של ספר תורני, בתחתיתו הכיתוב "נדפס על נייר שאין בו חילול שבת ח"ו" (מודגש)

מעשה שבת הוא כינוי בהלכה למאכל או מוצר אחר, שנוצר בשבת תוך כדי חילול שבת. חז"ל אסרו ליהנות ממוצר כזה, על מנת למנוע רצון לייצר מוצרים בשבת. ישנם מספר תנאים הלכתיים כדי שהאיסור יהיה תקף, ובהיעדר חלקם או כולם יתאפשר ליהנות מתוצאת המעשה, לעיתים באופן מלא, ולעיתים באופן חלקי. סוגיה זו היא רבת משמעות ליהודים דתיים במדינת ישראל, עקב העובדה שרבים מהשירותים המסופקים לאזרחים, כגון חשמל ומים, נעשים לכאורה תוך כדי חילול שבת. אף כי ברוב מוצרי הצריכה אין חשש למעשה שבת, ישנם מספר מוצרים שברור שמיוצרים בשבת כבחול, כגון חלב, נייר ועוד. הפוסקים נדרשו להתייחס להיתר או איסור השימוש בהם.

ל"ט אבות מלאכה הם סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה או תולדותיהן היא בגדר חילול שבת.

בחרו מלאכה מהרשימה וצפו בתקצירה:

מלאכת זורע היא זריעה, נטיעה השקיה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך.


עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים.
עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים.

הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב. ההגדה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו. ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. בהגדה 34 איורים של סיפורי התורה מאז בריאת העולם ועד מותו של משה רבנו. כתמי יין מעידים על כך שבהגדה נעשה שימוש רב. מהערות המצויות בשולי האגדה ניתן להסיק כי הייתה באיטליה במהלך המאה ה-16. מאוחר יותר התגלגלה לסרייבו, ושם נמכרה בשנת 1894 למוזיאון, על ידי משפחה יהודית שירדה מנכסיה.

צ'יאונה סוגיהארה
צ'יאונה סוגיהארה
בשנת 1939 חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הקונסול היפני בקובנה שבליטא, העניק ליהודים רבים אשרות כניסה ליפן. כ-5,000 יהודים, חלקם אזרחי פולין שנמלטו לליטא, וחלקם תושבי ליטא, ובהם בחורי ישיבה רבים בעיקר תלמידי ישיבת מיר, ישיבת חכמי לובלין וישיבת תומכי תמימים, יצאו בזכות פעילות זו מליטא, ועמם ראש ישיבת מיר הרב חיים שמואלביץ המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, והאדמו"ר מאמשינוב רבי שמעון שלום קאליש. הם נמלטו לקוֹבה שביפן דרך סיביר ברכבת הטרנס-סיבירית, שם שהו כתשעה חודשים. קוֹבה היא 100° מארץ ישראל (135° מזרח לגריניץ') ועל פי זה יש הבדל בין הדעות הסוברות שקו התאריך היהודי הוא 90° מירושלים, שאז השבת בקובה היא כאשר בארץ ישראל כבר יום ראשון, מאחר שקובה נמצאת אחרי קו התאריך היהודי, וממילא עוברת ליום הבא. אך לשיטת הסוברים שקו התאריך הוא 180° מארץ ישראל, יוצא שביפן הוא, אז יום השבת הוא באותו היום בהפרש של שש שעות (כמו השיטה של קו התאריך הבינלאומי שהוא 180 מעלות מגריניץ'). בתקופת שהותם בקובה נתעוררה השאלה על ידי תלמידי הישיבות, שידעו שישנה מחלוקת בין הראשונים, על זמן שמירת השבת במקומות שונים ביפן. הקהילה היהודית המקומית שמרה את השבת ביום שבת, אך היו שהתנגדו לנהוג כמנהג המקום, מאחר שזה תלוי במחלוקת הלכתית. השאלה נשלחה אל גדולי הרבנים באותה התקופה, והדבר הביא למחלוקת הלכתית רחבה שהתקיימה בין הרבנים.

עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית חגי ישראל בוויקיפדיה:


להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית השבת בוויקיפדיה:

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא חגי ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)